שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המוות?
לא ברור מה קורה לבני-אדם עם מותם. זה נשמע מדהים שעם כל התפתחות המדע אין אף מדען שהצליח להציע הסבר של ממש לתופעת המוות. האם אנשים חיים בעולם הבא? האם בגלגול אחר, או שהם פשוט מסיימים באופן סופי לחלוטין? - אמנם ברור שגופנו מת אבל מה קורה עם נשמתנו? ותודעתנו?
מה שמסתבר, וגם לו אין שמץ של הסבר, הוא שלא מעט אנשים שאין להם קשר זה לזה, מתרבויות שונות, דתות שונות וממקומות שונים ברחבי העולם, חוו חוויות של מוות וחזרה לחיים. יש שתיארו את החיים עוברים להם במהירות הבזק מול העיניים, אבל כולם תיארו מסדרון ארוך כלשהו, מוצף באור לבן וקולות שקראו להם לבוא. כל אותם אנשים העידו שהחוויה הייתה מדהימה וכולם תיארו פחות או יותר את אותו המראה.. האם הם היו בתחילתו של המוות? ומה קורה לאחר מכן?
לא נראה שבזמן הקרוב נגלה משהו ברור על השאלות הללו, שכן המדע לא מצויד בכלים מספקים לחקר המוות, אבל ניתן לקוות שהמאות הבאות תמסורנה לידי החוקרים כלים מדעיים ושיטות מחקר שיוכלו לשפוך מעט אור על התופעה המרתקת והמסתורית הזו.
הנה אישה שבגיל 7 עברה חוויה של מוות קליני (מתורגם):
http://youtu.be/3adY_jxTYzg
מוטיב המוות הקדום שנולד לפני אלפי שנים מלווה אותנו גם היום בפסקולי סרטים רבים:
https://youtu.be/dLgvKwOYniY
ואולי המשמעות האמיתית של המוות ועוד יותר החיים היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/h6fcK_fRYaI?long=yes
האם יש בעולם רוחות רפאים?
רוחות רפאים (Ghosts) הן הופעות על-טבעית של אנשים מתים. בדתות ואמונות שונות מזוהה רוח הרפאים עם נשמות בני אדם שנשארו על הארץ ולא עלו לשמיים, אל גן עדן או לגיהנום, השאול.
תרבויות רבות מספרות על רוחות רפאים, כל אחת מתארת באופן שונה, אבל המהות דומה. בדרך כלל מתארים את רוחות הרפאים הללו כדמות שקופה, אנושית, או לפחות בעלת צורה של בן-אדם, מעורפלת ולא-ממשית.
יש הטוענים שרוחות קיימות וקיימים דיווחים רבים לאורך ההיסטוריה על רוחות שנראו בבתים ריקים, במקומות שבהן התרחשו מקרי מוות קשים וכדומה. פעמים רבות לא רואים את הרוח עצמה, אלא מזהים חפצים זזים או שומעים רעשים מוזרים שאין להם פשר והסבר מדעי.
על אף שהפולקלור, התרבות והאמנות משתמשים לא פעם ברוחות הרפאים, עד היום לא נמצאו עדויות של ממש לקיומן. מדענים רבים טוענים שאין כל בסיס של ממש לאגדות הללו ושכל העדויות לרוחות רפאים הן בדיות או זיהוי שגוי של תופעות ליליות אחרות.
מבחינת היהדות, ישנן נשמות תקועות שאינן מצליחות לעלות לעולמות העליונים והן יכולות להיחשב לרוחות רפאים. אבל הרבנים מרגיעים שאין רוחות רפאים כאלה בבית שיש בו מזוזות כשרות.
האם יש רוחות רפאים בעולם?
https://youtu.be/5fWmr0ji1lQ
שאלת קיומן של הרוחות:
https://youtu.be/_AP7GgtEWXU
סרטון על רוחות רפאים והאם יש כאלה בעולם:
https://youtu.be/m5UhpPcFSgo
למה אנחנו חושבים שיש רוחות, לכל הרוחות?
https://youtu.be/LFMuLqZ1zaU
החליטו אתם אם זה אמיתי - 30 תמונות של רוחות לכאורה:
https://youtu.be/6Rcw01IEQig
ובית שנמכר עם הרוחות שבו:
https://youtu.be/Av2L0F2j-JA
מה זה קניבליזם?
קניבליזם (Cannibalism) הוא תופעה מצויה בטבע, שבה פרטים הורגים וטורפים פרטים אחרים בני מינם, אך בתרבות האנושית היא מהתופעות הקשות והאסורות ביותר.
הקניבליזם האנושי, אכילה של אדם אחר, היה נפוץ בקרב שבטים רבים בעבר וגם בשלבים רבים בהיסטוריה, כמו בצבא המונגולי והטטארי. אך במרבית התרבויות הוא נחשב לתופעה חברתית דחויה ואסורה ובמאה האחרונה אף יותר מתמיד.
קניבליזם שבטי היה נפוץ בקרב שבטים באפריקה, פולינזיה, גיניאה החדשה ועוד. אכילת בשר אדם אצלם היה חלק מפולחן ומהמלחמות בבני שבטים יריבים. יש אפילו מחלות אופייניות וקטלניות שהתגלו אצל בני שבט הפור בפפואה גיניאה החדשה, שאוכלים את מוחו של המת, עם תסמינים דומים ל"מחלת הפרה המשוגעת".
קניבליזם של חיילים מוכר בהיסטוריה, ממקרים כמו צבא נפוליאון שנסוג לאחר התבוסה ברוסיה, בשנת 1812. אז אכלו החיילים הצרפתים את חבריהם שמתו מקור. גם חיילים יפנים אכלו במהלך מלחמת העולם השנייה אזרחים, שבויים ואפילו חיילים אחרים. יש סיפורים שלא ניתן להוכיח שגם במסעי הצלב היו מקרים של קניבליזם.
קניבליזם הוא לעיתים עניין של הישרדות. רוב המקרים לא תועדו באופן רשמי ולעיתים אף הוכחשו על ידי המעורבים, אך כאלו אכן קרו. כמו במקרה של אסון מפורסם מתחילת המאה ה-19, שבו ניצולי הספינה הצרפתית "מדוזה" שרדו בעזרת קניבליזם על רפסודה במשך 12 יום.
במקרה אחר מ-1972 נחת מטוס נוסעים נחיתת אונס באזור מבודד על הרי האנדים. במטוס שהתרסק הייתה קבוצת רגבי מאורוגוואי והפמליה שלה. הניצולים שרדו 72 יום בשלג הנצחי, שבמהלכם נאלצו לאכול את גופות הנוסעים שקפאו, כולל חברים ובני משפחה שלהם.
לעיתים אוכלוסיות גדולות נלחמו ברעב באמצעות אכילת בשר-אדם. כמו המקרה של הרעב הגדול באוקראינה ובדרום רוסיה, בשנות ה-30 של המאה ה-20. אז נאלצו האזרחים לאכול זה את זה כדי לשרוד. השלטונות הסובייטיים האשימו אז את מדינות העולם בניסיון לחנוק את המהפכה הקומוניסטית, על ידי הרעבה למוות של 20 מיליון איש.
הנה סרטון על תולדות הקניבליזם (מתורגם):
https://youtu.be/Y2ODPFiksBE
שבט שנוהג בקניבליזם (אין מראות קשים):
https://youtu.be/wv3VCLMSOg0
קניבליזם בפרסומת משעשעת:
https://youtu.be/kriq9SmBwRg
ומסתבר שיש קניבליזם גם בעולם החי (מתורגם):
https://youtu.be/bVMVxJJ7P8M
מה קורה לגוף כשמתים?
קשה לומר מה קורה לתודעה שלנו לאחר המוות (Death), אבל כבר ברור שמצבו של גופנו לא יהיה טוב מדי. או שמא נאמר שגופנו המת לא יהיה בשיאו.
אבל מה קורה לגופנו אחרי המוות? - כללית, נראה שהגופה שלנו תלך ותאבד את הצבע שלה. החיוורון יהיה התוצאה של אי זרימת הדם לאיברי הגוף השונים. אם לא תוכנס הגופה לקירור, היא גם תלך ותתנפח.
אבל מה בדיוק קורה בתוך הגוף אחרי שמתים?
טוב, אז מתרחשים כאן לא מעט דברים וננסה לפרט את המשמעותיים שבהם. די מהר אחרי שהלב מפסיק לפעול, הוא מפסיק לספק חמצן לתאים בגוף. ללא חמצן התאים מתחילים למות.
הראשונים לעזוב לעולם שכולו כלום הם תאי מוח, כבר בדקות שאחרי שמפסיקה פעילות המוח. בדקות הראשונות שרירי הגוף עדיין פעילים ורק אחרי דקות אחדות הם מפסיקים לפעול.
ללא פעילות הלב, הדם לא זורם בגוף. רבע שעה אחרי המוות מתחילים כלי הדם העליונים להתרוקן מדם והגוף מתחיל להחוויר. הדם יתרכז בחלקו התחתון של הגוף ולאחר מספר שעות העור יקבל גוון שבין אדמדם לסגול.
ביום יומיים הבאים, יתקשו השרירים, לאחר שמופעל מנגנון כיווץ השרירים של שלב שהתחיל שעות בודדות אחרי המוות ונקרא "ריגור מורטיס". בהמשכו הגוף ייתקע בתנוחה כלשהי ויעבור לשלב "אלגור מורטיס".
מעתה יתחיל שלב פירוק הגוף שלאחר המוות. הפירוק הזה יתבצע על ידי עשרות טריליוני חיידקים ואנזימים. מות התאים בגוף יביא לתהליך של ריקבון.
הגוף עכשיו גם מייצר סירחון לא פשוט. הריח הרע שלאחר המוות הוא תוצאה של ייצור גזים בקנה מידה גדול, גזים שגם יגרמו להתנפחות משמעותית של הגופה.
אם תהיתם מדוע הקבורה היא דבר כל כך מושרש ועתיק אצל המין האנושי, עם שורשים שמגיעים עמוק אפילו לתקופה הניאנדרטלית ונוכחות בכל תרבות שהיא, הסיבות ברורות - ראשית, סיבות רפואיות. אבל לקבורה אחראים גם מראה הגוף המתעוות, הגזים עם הריח הנורא והתנפחות הגופה, הרימות, התולעים והחיידקים המייצרים את הגזים, כשכולם ממשיכים בתהליך נורא של פירוק הגוף.
במשך תקופה של עד שנה, יירקב הגוף כמעט לחלוטין. שנה נוספת יעברו שרידיו ריקבון יבש ומה שנותר ממנו לאחר מכן יעוכל בידי זוחלים, פטריות ושאר אורגניזמים. הללו יחסלו את מה שנותר ממנו, למעט העצמות שישרדו הרבה יותר.
אגב, רבים מאמינים שהשיער והציפורניים שלנו ממשיכים לגדול גם אחרי המוות. זה כמובן מיתוס. הם לא. מה שקורה זה שהכל נראה כך, כי ללא נוזלים הגוף מתייבש ומתכווץ. זה אכן מייצר אשליה שהציפורניים והשיער ממשיכים לגדול. אבל הם לא גדלים, אלא פשוט אינם מתכווצים כמו שאר איברי הגוף.
עוד על מה שקורה אחרי המוות (מתורגם)?
https://youtu.be/mRsa2wb0aTs
זה מה שקורה לגופנו אחרי המוות (מתורגם):
https://youtu.be/vLaErMfgJ8Q
והרצאה מעניינת על מה שקורה לנו לאחר המוות:
https://youtu.be/uvdY_5iXPrU?long=yes
מהו העולם הבא ומאיפה באה האמונה בו?
"טוב יום המוות מיום היוולדו" אמר שלמה המלך בספר קהלת, באחד המשפטים המעניינים ומעוררי המחשבה שבתנ"ך. זה מן רעיון שההליכה מהחיים יש בה אושר.
כך או כך, דומה שאין כמו רעיון "העולם הבא" (The afterlife), כדי להמחיש את רעיון השכר והעונש שאחרי החיים ולחזק התנהגות מוסרית וערכית בעולם הזה.
מצד שני, העולם הבא בכלל לא מגיע מהיהדות. גם לרעיון גן העדן והגיהנום אין שום בסיס מקראי. אמנם בדת היהודית יש שכר לצדיקים ונשמותיהם לעומת העונש שיקבלו הרשעים לאחר המוות, אבל גם אם קיימים ביהדות, בתורה כלל אין להם זכר ובספרי נביאים וכתובים נשלל הרעיון לגמרי.
מי שאחראים לרעיון של גן העדן והגיהנום הם ככל הנראה היוונים הקדמונים. החוקרים בורים שהם היו הראשונים שהעלו את רעיון הגמול שלאחר המוות. מטרתו החברתית של הרעיון ברורה - אם יש חיים אחרי המוות והם טובים לטובים ורעים לרשעים, הרי שזה מעודד התנהגות מוסרית בין אדם לחברו ויראת שמיים כלפי אלוהיו.
אפלטון, למשל, מנמק לתלמידיו הצעירים את הסיבה שכדאי להם לנהוג במוסריות. הוא עושה זאת בדיאלוג "גרגוריאס" ואחרי שהוא מנמק מוסרית, הוא מגייס גם מיתוס קדמון של גן העדן בגרסת היוונים. בסיפורו כל אדם שמסיים חייו בצדק ובחסד עובר לאחר מותו לאי השלווים ושוכן בו באושר. לעומתו מי שסיימו את חייהם ברשע ובעוול עובר ל"טארטרוס" - כלא הדין והתשלום על מעשיו.
ביהדות, מעיד יוסף בן מתיתיהו, אנשי כת האיסיים הם שמאמינים בעולם הבא. הוא מציין שהם, כמו היוונים, מאמינים במקום מרוחק, הממוקם אחרי האוקיינוס, ומיועד לנפשות נעלות. הפרושים שבין היהודים, הוא מעיד, מאמינים דווקא בגלגול נשמות של הצדיקים שבין המאמינים ולידתם בגוף חדש.
לגבי הצדוקים, הם כוהני המקדש, מעיד יוספוס פלביוס שאין להם עניין בענייני קיום הנפש לאחר המוות, או העונש והשכר בעולם התחתון.
הנוצרים, בניגוד ליהדות, בחרו באמונת הגיהנום וגן העדן. העולם הבא לפי הנצרות הוא הגמול שמקבלת נשמתו של המת לאחר המוות. שהרי המוות הוא הפרידה של הנשמה מהגוף. אמנם מושג הגיהנום בלידת הנצרות שאב השפעות ורעיונות מהדתות שהוזכרו קודם, כמו גם מהזורואסטריות וכך גם נכנס לברית החדשה של הנוצרים, אבל בתרבות המערבית הוא מתפתח ובמיוחד בתיאור הלירי של דנטה אליגיירי בחיבורו הנודע "הקומדיה האלוהית" שתיאר את הגיהנום בצורה מופלאה.
כי לפי הנצרות בעולם הבא יגיעו החוטאים אל הגיהנום ויבלו במקום זה בסבל, אימה ואומללות, תוך שהם חווים חוויות לא מלבבות, כמו שריפה באש הגיהנום, חבלות ומכות ממלאכי חבלה ועוד. האמונה הזו משותפת, אגב, גם לדת ההינדואיסטית.
הצדיקים זה סיפור אחר לחלוטין. העולם הבא שאליו הם שבים במותם הוא שונה, כי הם שבים לגן העדן, המקום בו חיו אדם וחוה לפני שחטאו בחטא עץ הדעת, החטא הקדמון. גם העדן מיועד לנשמות הנוצרים הטובים.
אז בקיצור, בפעם הבאה שמישהו מדבר אתכם על העולם הבא, נסו לברר קודם לאיזה עולם של אחרי המוות הוא מתכוון בדיוק - זה של היהודים, של הנוצרים, היוונים או האיסיים?
מהו באמת העולם הבא ומה צפוי לנו?
https://youtu.be/fv3smV97nAw
מילים פואטיות ומצליפות על אלה שבכלל לא מתייחסים לזה (עברית):
https://youtu.be/cGdD1RC7rhE
ועדות של מי שהיה הכי קרוב לשם מבלי למות:
https://youtu.be/Y0Kn55XKXzE?long=yes
מה סיפורו של "אי המתים"?
ציור "אי המתים" (Isle of the Dead) הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בקלין (Arnold Bocklin), מי שנולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא.
בקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.
בקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את ההשראה ל"אי המתים" הוא קיבל מבית הקברות האנגלי בפירנצה, מקום בו נקברה בתו התינוקת, מריה. בית הקברות הזה ממוקם בעיר, במרכזה של דרך גדולה ויצר מעין אי במרכזה. בשל מיקומו המיוחד בלב הדרך, החלו הפלורנטינים, תושבי פירנצה, לקרוא לו "אי המתים" (L'isola dei Morti). השם המעורר הזה עורר את דמיונו של בקלין.
את ההשראה לאי המצויר משערים שבקלין קיבל מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi) שבקורפו, ששמו העממי "אי העכבר".
על כל פנים, ציורי "אי המתים" נתנו השראה לאינספור אמנים, שיצרו בהשראתם מחזות, ספרים, יצירות מוסיקליות, סדרות וציורים, כולל סלבדור דאלי.
מבין המלחינים השונים שכתבו יצירות בשם זה בולטים גוסטב מאהלר היהודי אוסטרי והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, שכתב פואמה סימפונית באותו שם.
בסוף המאה ה-20 כתב בהשראתו גם המלחין הגרמני מקס רגר את הליד, השיר הנוגה "Die Toteninsel", בעברית "אי המתים".
אגב, על חלק מהציורים הללו הצייר חתום ביחד עם בנו קרלו בקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה.
הקשר המחריד של בקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד הצייר את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה ובמהלך חייו מתו לא פחות מ-8 מתוך 14 ילדיו.
#גרסאות הציור
בקלין צייר לא פחות מ-5 גירסאות שונות של "אי המתים". הציור הראשון היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי.
הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב.
את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין.
הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.
הנה הציור הנודע "אי המתים":
http://youtu.be/ulO8TMusLrM
אנימציה על הציור המפורסם:
http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ
בית הקברות האנגלי בפירנצה:
https://youtu.be/Bdr995r5GpI
הפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:
http://youtu.be/dbbtmskCRUY
ואי המתים של מקס רגר:
https://youtu.be/FUtqUf_BOJo
מהו בית הגולגלות של הכפר הלשטאט?
הכפר האוסטרי הלשטאט הוא כפר קטן, עם בית קברות זעיר. לכן לא נמצא מקום בכפר כדי לקבור בו את המתים החדשים המתווספים בכפר במהלך השנים.
הפתרון שנמצא בהלשטאט הוא להוציא את המתים לאחר שנות קבורה אחדות ולהעביר את הגולגלות והעצמות אל "בית הגולגלות" - מוזיאון העצמות בכפר (Beinhaus). זהו מבנה שבו מאוכסנות אלפי גולגלות של מתי הכפר לדורותיו. על כל אחת מהן מתנוסס שם המת ותאריך הפטירה שלו ולעיתים גם יום הולדתו. רבות מהגולגלות צבועות ומעוטרות בדוגמאות פרחים חינניות..
בית הגולגלות אולי קצת מצמרר, אבל טוב לזכור שהרבה מנזרים ומקומות אחרים בעולם הנוצרי הקימו גם הם חדרים ומבנים דומים. כשמדובר בדת הנוצרית, המנהג להשאיר את המתים בקבר הוא די גמיש..
הנה בית העלמין הקטן ובית הגולגלות בהלשטאט:
http://youtu.be/DFt57aGD-Ns
פנים בית הגולגלות של הכפר הלשטאט:
http://youtu.be/vSu4-QSQ8Qo
האם ריקוד החיזור המכושף של הכרכן אמיתי?
"ריקוד החיזור המכושף" של נחש הקרוי "כרכן הקרניים" (Rat Snake) הוא שמו של ריקוד מהפנט, שנראה כמו חיזור של נחשים, אבל הוא כלל אינו כזה ומסתיים לרוב במוות.
השם השגוי שנתנו ההודים לטקס המוזר שהנחשים הללו מבצעים, בא מאמונה עתיקה שמחול הנחשים הקסום הוא מעין ריקוד מקודש של האלים מהמיתולוגיה ההינדית.
כי כרכני הקרניים הרוקדים, הם למעשה שני זכרים שמנהלים קרב לחיים ולמוות. בסופו של המאבק המרשים והמפותל הזה יובהר מיהו הזכר החזק והשולט מבין השניים. המנצח במאבק שיכול להימשך שעה, יוביל את הלהקה שבה הם חיים.
כרכן הקרניים מגיע לגודל של 3 מטרים וחי במזרח הרחוק ובמרכז אסיה. על אף שהוא מבהיל את המקומיים, במיוחד בריקודיו שדומים לאלה של הקוברה, הוא אינו מסוכן לבני אדם וטורף בעיקר מכרסמים וחיות קטנות.
הנה ריקוד החיזור המכושף:
http://youtu.be/2fggr_aY9EQ
הריקוד המפותל מקרוב יותר:
http://youtu.be/FqO0MvNkg2w
ריקוד מכושף בסרי לנקה:
http://youtu.be/RCCE8OZDCEY
וריקוד ארץ ישראלי, של צפעים הנלחמים ביניהם:
https://youtu.be/QdU3X_G1dYU
מהו מנהג הלוויה?
לוויה (Funeral) היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, טקס בו מלווים את גופתו לקבורה, בימים לאחר שמת.
לכל דת, תרבות וקהילה יש מנהגי הלוויה, הנערכים בהתאם למנהגים והמסורות הנהוגים בהם.
לרוב משתתפים בהלוויה בני משפחה וחברים של הנפטר. לעתים היקף המשתתפים גדל ומתרחב, לא פעם באופן גדול, לרוב במקרים של מות אמן ידוע, סלבריטאי או איש ציבור מוכר, או במקרים של מוות שזכה לתהודה ציבורית או כזה שאירע בנסיבות שזכו לפרסום רב בתקשורת או ברשתות החברתיות.
בדת היהודית נוהגים לקבור את המנוח. סביב הקבר הפתוח, עומדים בני המשפחה ושאר המלווים. לאחר שמורידים את הגופה לתוך הבור ומכסים את הגופה באדמה, אומר הבן של הנפטר או בהיעדרו מי מקרובי המשפחה, תפילת "קדיש", או בשמה המלא "קדיש יתום".
בלוויה היהודית נהוגים גם הספדים. אדם אחרי אדם מתייצבים אוהביו להספיד את המת, לדבר אליו ולומר דברים עליו.
לאחר הקבורה נערכת סעודה הנקראת "סעודת הבראה". ידידים שכנים ומכרים מביאים למתאבלים אוכל, ושוב הם אינם בודדים בכאבם.
לא פעם עורכים אחרי הקבורה "סעודת הבראה", בה מביאים חברים ושכנים אוכל למתאבלים ומקילים במעט על הכאב.
#לזכרו
הערך מוקדש למוזיקאי ארז בר-נוי, שנקבר עם הסקסופון שלו.
הנה צלם הלוויות המשדר אותן בעידן הקורונה (עברית):
https://youtu.be/pTvKC4u5j1c
הספד של אם לבנה ארי נשר ז"ל (עברית):
https://youtu.be/AfnYIkKXTWs
היום יש מפיקי לוויות (עברית):
https://youtu.be/N1U_LvtO0FI
הלוויה המונית של העדה החרדית בירושלים (עברית):
https://youtu.be/YUzvlWxf2h8
לא ברור מה קורה לבני-אדם עם מותם. זה נשמע מדהים שעם כל התפתחות המדע אין אף מדען שהצליח להציע הסבר של ממש לתופעת המוות. האם אנשים חיים בעולם הבא? האם בגלגול אחר, או שהם פשוט מסיימים באופן סופי לחלוטין? - אמנם ברור שגופנו מת אבל מה קורה עם נשמתנו? ותודעתנו?
מה שמסתבר, וגם לו אין שמץ של הסבר, הוא שלא מעט אנשים שאין להם קשר זה לזה, מתרבויות שונות, דתות שונות וממקומות שונים ברחבי העולם, חוו חוויות של מוות וחזרה לחיים. יש שתיארו את החיים עוברים להם במהירות הבזק מול העיניים, אבל כולם תיארו מסדרון ארוך כלשהו, מוצף באור לבן וקולות שקראו להם לבוא. כל אותם אנשים העידו שהחוויה הייתה מדהימה וכולם תיארו פחות או יותר את אותו המראה.. האם הם היו בתחילתו של המוות? ומה קורה לאחר מכן?
לא נראה שבזמן הקרוב נגלה משהו ברור על השאלות הללו, שכן המדע לא מצויד בכלים מספקים לחקר המוות, אבל ניתן לקוות שהמאות הבאות תמסורנה לידי החוקרים כלים מדעיים ושיטות מחקר שיוכלו לשפוך מעט אור על התופעה המרתקת והמסתורית הזו.
הנה אישה שבגיל 7 עברה חוויה של מוות קליני (מתורגם):
http://youtu.be/3adY_jxTYzg
מוטיב המוות הקדום שנולד לפני אלפי שנים מלווה אותנו גם היום בפסקולי סרטים רבים:
https://youtu.be/dLgvKwOYniY
ואולי המשמעות האמיתית של המוות ועוד יותר החיים היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/h6fcK_fRYaI?long=yes
רוחות רפאים (Ghosts) הן הופעות על-טבעית של אנשים מתים. בדתות ואמונות שונות מזוהה רוח הרפאים עם נשמות בני אדם שנשארו על הארץ ולא עלו לשמיים, אל גן עדן או לגיהנום, השאול.
תרבויות רבות מספרות על רוחות רפאים, כל אחת מתארת באופן שונה, אבל המהות דומה. בדרך כלל מתארים את רוחות הרפאים הללו כדמות שקופה, אנושית, או לפחות בעלת צורה של בן-אדם, מעורפלת ולא-ממשית.
יש הטוענים שרוחות קיימות וקיימים דיווחים רבים לאורך ההיסטוריה על רוחות שנראו בבתים ריקים, במקומות שבהן התרחשו מקרי מוות קשים וכדומה. פעמים רבות לא רואים את הרוח עצמה, אלא מזהים חפצים זזים או שומעים רעשים מוזרים שאין להם פשר והסבר מדעי.
על אף שהפולקלור, התרבות והאמנות משתמשים לא פעם ברוחות הרפאים, עד היום לא נמצאו עדויות של ממש לקיומן. מדענים רבים טוענים שאין כל בסיס של ממש לאגדות הללו ושכל העדויות לרוחות רפאים הן בדיות או זיהוי שגוי של תופעות ליליות אחרות.
מבחינת היהדות, ישנן נשמות תקועות שאינן מצליחות לעלות לעולמות העליונים והן יכולות להיחשב לרוחות רפאים. אבל הרבנים מרגיעים שאין רוחות רפאים כאלה בבית שיש בו מזוזות כשרות.
האם יש רוחות רפאים בעולם?
https://youtu.be/5fWmr0ji1lQ
שאלת קיומן של הרוחות:
https://youtu.be/_AP7GgtEWXU
סרטון על רוחות רפאים והאם יש כאלה בעולם:
https://youtu.be/m5UhpPcFSgo
למה אנחנו חושבים שיש רוחות, לכל הרוחות?
https://youtu.be/LFMuLqZ1zaU
החליטו אתם אם זה אמיתי - 30 תמונות של רוחות לכאורה:
https://youtu.be/6Rcw01IEQig
ובית שנמכר עם הרוחות שבו:
https://youtu.be/Av2L0F2j-JA
קניבליזם (Cannibalism) הוא תופעה מצויה בטבע, שבה פרטים הורגים וטורפים פרטים אחרים בני מינם, אך בתרבות האנושית היא מהתופעות הקשות והאסורות ביותר.
הקניבליזם האנושי, אכילה של אדם אחר, היה נפוץ בקרב שבטים רבים בעבר וגם בשלבים רבים בהיסטוריה, כמו בצבא המונגולי והטטארי. אך במרבית התרבויות הוא נחשב לתופעה חברתית דחויה ואסורה ובמאה האחרונה אף יותר מתמיד.
קניבליזם שבטי היה נפוץ בקרב שבטים באפריקה, פולינזיה, גיניאה החדשה ועוד. אכילת בשר אדם אצלם היה חלק מפולחן ומהמלחמות בבני שבטים יריבים. יש אפילו מחלות אופייניות וקטלניות שהתגלו אצל בני שבט הפור בפפואה גיניאה החדשה, שאוכלים את מוחו של המת, עם תסמינים דומים ל"מחלת הפרה המשוגעת".
קניבליזם של חיילים מוכר בהיסטוריה, ממקרים כמו צבא נפוליאון שנסוג לאחר התבוסה ברוסיה, בשנת 1812. אז אכלו החיילים הצרפתים את חבריהם שמתו מקור. גם חיילים יפנים אכלו במהלך מלחמת העולם השנייה אזרחים, שבויים ואפילו חיילים אחרים. יש סיפורים שלא ניתן להוכיח שגם במסעי הצלב היו מקרים של קניבליזם.
קניבליזם הוא לעיתים עניין של הישרדות. רוב המקרים לא תועדו באופן רשמי ולעיתים אף הוכחשו על ידי המעורבים, אך כאלו אכן קרו. כמו במקרה של אסון מפורסם מתחילת המאה ה-19, שבו ניצולי הספינה הצרפתית "מדוזה" שרדו בעזרת קניבליזם על רפסודה במשך 12 יום.
במקרה אחר מ-1972 נחת מטוס נוסעים נחיתת אונס באזור מבודד על הרי האנדים. במטוס שהתרסק הייתה קבוצת רגבי מאורוגוואי והפמליה שלה. הניצולים שרדו 72 יום בשלג הנצחי, שבמהלכם נאלצו לאכול את גופות הנוסעים שקפאו, כולל חברים ובני משפחה שלהם.
לעיתים אוכלוסיות גדולות נלחמו ברעב באמצעות אכילת בשר-אדם. כמו המקרה של הרעב הגדול באוקראינה ובדרום רוסיה, בשנות ה-30 של המאה ה-20. אז נאלצו האזרחים לאכול זה את זה כדי לשרוד. השלטונות הסובייטיים האשימו אז את מדינות העולם בניסיון לחנוק את המהפכה הקומוניסטית, על ידי הרעבה למוות של 20 מיליון איש.
הנה סרטון על תולדות הקניבליזם (מתורגם):
https://youtu.be/Y2ODPFiksBE
שבט שנוהג בקניבליזם (אין מראות קשים):
https://youtu.be/wv3VCLMSOg0
קניבליזם בפרסומת משעשעת:
https://youtu.be/kriq9SmBwRg
ומסתבר שיש קניבליזם גם בעולם החי (מתורגם):
https://youtu.be/bVMVxJJ7P8M
קשה לומר מה קורה לתודעה שלנו לאחר המוות (Death), אבל כבר ברור שמצבו של גופנו לא יהיה טוב מדי. או שמא נאמר שגופנו המת לא יהיה בשיאו.
אבל מה קורה לגופנו אחרי המוות? - כללית, נראה שהגופה שלנו תלך ותאבד את הצבע שלה. החיוורון יהיה התוצאה של אי זרימת הדם לאיברי הגוף השונים. אם לא תוכנס הגופה לקירור, היא גם תלך ותתנפח.
אבל מה בדיוק קורה בתוך הגוף אחרי שמתים?
טוב, אז מתרחשים כאן לא מעט דברים וננסה לפרט את המשמעותיים שבהם. די מהר אחרי שהלב מפסיק לפעול, הוא מפסיק לספק חמצן לתאים בגוף. ללא חמצן התאים מתחילים למות.
הראשונים לעזוב לעולם שכולו כלום הם תאי מוח, כבר בדקות שאחרי שמפסיקה פעילות המוח. בדקות הראשונות שרירי הגוף עדיין פעילים ורק אחרי דקות אחדות הם מפסיקים לפעול.
ללא פעילות הלב, הדם לא זורם בגוף. רבע שעה אחרי המוות מתחילים כלי הדם העליונים להתרוקן מדם והגוף מתחיל להחוויר. הדם יתרכז בחלקו התחתון של הגוף ולאחר מספר שעות העור יקבל גוון שבין אדמדם לסגול.
ביום יומיים הבאים, יתקשו השרירים, לאחר שמופעל מנגנון כיווץ השרירים של שלב שהתחיל שעות בודדות אחרי המוות ונקרא "ריגור מורטיס". בהמשכו הגוף ייתקע בתנוחה כלשהי ויעבור לשלב "אלגור מורטיס".
מעתה יתחיל שלב פירוק הגוף שלאחר המוות. הפירוק הזה יתבצע על ידי עשרות טריליוני חיידקים ואנזימים. מות התאים בגוף יביא לתהליך של ריקבון.
הגוף עכשיו גם מייצר סירחון לא פשוט. הריח הרע שלאחר המוות הוא תוצאה של ייצור גזים בקנה מידה גדול, גזים שגם יגרמו להתנפחות משמעותית של הגופה.
אם תהיתם מדוע הקבורה היא דבר כל כך מושרש ועתיק אצל המין האנושי, עם שורשים שמגיעים עמוק אפילו לתקופה הניאנדרטלית ונוכחות בכל תרבות שהיא, הסיבות ברורות - ראשית, סיבות רפואיות. אבל לקבורה אחראים גם מראה הגוף המתעוות, הגזים עם הריח הנורא והתנפחות הגופה, הרימות, התולעים והחיידקים המייצרים את הגזים, כשכולם ממשיכים בתהליך נורא של פירוק הגוף.
במשך תקופה של עד שנה, יירקב הגוף כמעט לחלוטין. שנה נוספת יעברו שרידיו ריקבון יבש ומה שנותר ממנו לאחר מכן יעוכל בידי זוחלים, פטריות ושאר אורגניזמים. הללו יחסלו את מה שנותר ממנו, למעט העצמות שישרדו הרבה יותר.
אגב, רבים מאמינים שהשיער והציפורניים שלנו ממשיכים לגדול גם אחרי המוות. זה כמובן מיתוס. הם לא. מה שקורה זה שהכל נראה כך, כי ללא נוזלים הגוף מתייבש ומתכווץ. זה אכן מייצר אשליה שהציפורניים והשיער ממשיכים לגדול. אבל הם לא גדלים, אלא פשוט אינם מתכווצים כמו שאר איברי הגוף.
עוד על מה שקורה אחרי המוות (מתורגם)?
https://youtu.be/mRsa2wb0aTs
זה מה שקורה לגופנו אחרי המוות (מתורגם):
https://youtu.be/vLaErMfgJ8Q
והרצאה מעניינת על מה שקורה לנו לאחר המוות:
https://youtu.be/uvdY_5iXPrU?long=yes
מוות
"טוב יום המוות מיום היוולדו" אמר שלמה המלך בספר קהלת, באחד המשפטים המעניינים ומעוררי המחשבה שבתנ"ך. זה מן רעיון שההליכה מהחיים יש בה אושר.
כך או כך, דומה שאין כמו רעיון "העולם הבא" (The afterlife), כדי להמחיש את רעיון השכר והעונש שאחרי החיים ולחזק התנהגות מוסרית וערכית בעולם הזה.
מצד שני, העולם הבא בכלל לא מגיע מהיהדות. גם לרעיון גן העדן והגיהנום אין שום בסיס מקראי. אמנם בדת היהודית יש שכר לצדיקים ונשמותיהם לעומת העונש שיקבלו הרשעים לאחר המוות, אבל גם אם קיימים ביהדות, בתורה כלל אין להם זכר ובספרי נביאים וכתובים נשלל הרעיון לגמרי.
מי שאחראים לרעיון של גן העדן והגיהנום הם ככל הנראה היוונים הקדמונים. החוקרים בורים שהם היו הראשונים שהעלו את רעיון הגמול שלאחר המוות. מטרתו החברתית של הרעיון ברורה - אם יש חיים אחרי המוות והם טובים לטובים ורעים לרשעים, הרי שזה מעודד התנהגות מוסרית בין אדם לחברו ויראת שמיים כלפי אלוהיו.
אפלטון, למשל, מנמק לתלמידיו הצעירים את הסיבה שכדאי להם לנהוג במוסריות. הוא עושה זאת בדיאלוג "גרגוריאס" ואחרי שהוא מנמק מוסרית, הוא מגייס גם מיתוס קדמון של גן העדן בגרסת היוונים. בסיפורו כל אדם שמסיים חייו בצדק ובחסד עובר לאחר מותו לאי השלווים ושוכן בו באושר. לעומתו מי שסיימו את חייהם ברשע ובעוול עובר ל"טארטרוס" - כלא הדין והתשלום על מעשיו.
ביהדות, מעיד יוסף בן מתיתיהו, אנשי כת האיסיים הם שמאמינים בעולם הבא. הוא מציין שהם, כמו היוונים, מאמינים במקום מרוחק, הממוקם אחרי האוקיינוס, ומיועד לנפשות נעלות. הפרושים שבין היהודים, הוא מעיד, מאמינים דווקא בגלגול נשמות של הצדיקים שבין המאמינים ולידתם בגוף חדש.
לגבי הצדוקים, הם כוהני המקדש, מעיד יוספוס פלביוס שאין להם עניין בענייני קיום הנפש לאחר המוות, או העונש והשכר בעולם התחתון.
הנוצרים, בניגוד ליהדות, בחרו באמונת הגיהנום וגן העדן. העולם הבא לפי הנצרות הוא הגמול שמקבלת נשמתו של המת לאחר המוות. שהרי המוות הוא הפרידה של הנשמה מהגוף. אמנם מושג הגיהנום בלידת הנצרות שאב השפעות ורעיונות מהדתות שהוזכרו קודם, כמו גם מהזורואסטריות וכך גם נכנס לברית החדשה של הנוצרים, אבל בתרבות המערבית הוא מתפתח ובמיוחד בתיאור הלירי של דנטה אליגיירי בחיבורו הנודע "הקומדיה האלוהית" שתיאר את הגיהנום בצורה מופלאה.
כי לפי הנצרות בעולם הבא יגיעו החוטאים אל הגיהנום ויבלו במקום זה בסבל, אימה ואומללות, תוך שהם חווים חוויות לא מלבבות, כמו שריפה באש הגיהנום, חבלות ומכות ממלאכי חבלה ועוד. האמונה הזו משותפת, אגב, גם לדת ההינדואיסטית.
הצדיקים זה סיפור אחר לחלוטין. העולם הבא שאליו הם שבים במותם הוא שונה, כי הם שבים לגן העדן, המקום בו חיו אדם וחוה לפני שחטאו בחטא עץ הדעת, החטא הקדמון. גם העדן מיועד לנשמות הנוצרים הטובים.
אז בקיצור, בפעם הבאה שמישהו מדבר אתכם על העולם הבא, נסו לברר קודם לאיזה עולם של אחרי המוות הוא מתכוון בדיוק - זה של היהודים, של הנוצרים, היוונים או האיסיים?
מהו באמת העולם הבא ומה צפוי לנו?
https://youtu.be/fv3smV97nAw
מילים פואטיות ומצליפות על אלה שבכלל לא מתייחסים לזה (עברית):
https://youtu.be/cGdD1RC7rhE
ועדות של מי שהיה הכי קרוב לשם מבלי למות:
https://youtu.be/Y0Kn55XKXzE?long=yes
ציור "אי המתים" (Isle of the Dead) הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בקלין (Arnold Bocklin), מי שנולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא.
בקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.
בקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את ההשראה ל"אי המתים" הוא קיבל מבית הקברות האנגלי בפירנצה, מקום בו נקברה בתו התינוקת, מריה. בית הקברות הזה ממוקם בעיר, במרכזה של דרך גדולה ויצר מעין אי במרכזה. בשל מיקומו המיוחד בלב הדרך, החלו הפלורנטינים, תושבי פירנצה, לקרוא לו "אי המתים" (L'isola dei Morti). השם המעורר הזה עורר את דמיונו של בקלין.
את ההשראה לאי המצויר משערים שבקלין קיבל מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi) שבקורפו, ששמו העממי "אי העכבר".
על כל פנים, ציורי "אי המתים" נתנו השראה לאינספור אמנים, שיצרו בהשראתם מחזות, ספרים, יצירות מוסיקליות, סדרות וציורים, כולל סלבדור דאלי.
מבין המלחינים השונים שכתבו יצירות בשם זה בולטים גוסטב מאהלר היהודי אוסטרי והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, שכתב פואמה סימפונית באותו שם.
בסוף המאה ה-20 כתב בהשראתו גם המלחין הגרמני מקס רגר את הליד, השיר הנוגה "Die Toteninsel", בעברית "אי המתים".
אגב, על חלק מהציורים הללו הצייר חתום ביחד עם בנו קרלו בקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה.
הקשר המחריד של בקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד הצייר את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה ובמהלך חייו מתו לא פחות מ-8 מתוך 14 ילדיו.
#גרסאות הציור
בקלין צייר לא פחות מ-5 גירסאות שונות של "אי המתים". הציור הראשון היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי.
הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב.
את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין.
הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.
הנה הציור הנודע "אי המתים":
http://youtu.be/ulO8TMusLrM
אנימציה על הציור המפורסם:
http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ
בית הקברות האנגלי בפירנצה:
https://youtu.be/Bdr995r5GpI
הפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:
http://youtu.be/dbbtmskCRUY
ואי המתים של מקס רגר:
https://youtu.be/FUtqUf_BOJo
הכפר האוסטרי הלשטאט הוא כפר קטן, עם בית קברות זעיר. לכן לא נמצא מקום בכפר כדי לקבור בו את המתים החדשים המתווספים בכפר במהלך השנים.
הפתרון שנמצא בהלשטאט הוא להוציא את המתים לאחר שנות קבורה אחדות ולהעביר את הגולגלות והעצמות אל "בית הגולגלות" - מוזיאון העצמות בכפר (Beinhaus). זהו מבנה שבו מאוכסנות אלפי גולגלות של מתי הכפר לדורותיו. על כל אחת מהן מתנוסס שם המת ותאריך הפטירה שלו ולעיתים גם יום הולדתו. רבות מהגולגלות צבועות ומעוטרות בדוגמאות פרחים חינניות..
בית הגולגלות אולי קצת מצמרר, אבל טוב לזכור שהרבה מנזרים ומקומות אחרים בעולם הנוצרי הקימו גם הם חדרים ומבנים דומים. כשמדובר בדת הנוצרית, המנהג להשאיר את המתים בקבר הוא די גמיש..
הנה בית העלמין הקטן ובית הגולגלות בהלשטאט:
http://youtu.be/DFt57aGD-Ns
פנים בית הגולגלות של הכפר הלשטאט:
http://youtu.be/vSu4-QSQ8Qo
"ריקוד החיזור המכושף" של נחש הקרוי "כרכן הקרניים" (Rat Snake) הוא שמו של ריקוד מהפנט, שנראה כמו חיזור של נחשים, אבל הוא כלל אינו כזה ומסתיים לרוב במוות.
השם השגוי שנתנו ההודים לטקס המוזר שהנחשים הללו מבצעים, בא מאמונה עתיקה שמחול הנחשים הקסום הוא מעין ריקוד מקודש של האלים מהמיתולוגיה ההינדית.
כי כרכני הקרניים הרוקדים, הם למעשה שני זכרים שמנהלים קרב לחיים ולמוות. בסופו של המאבק המרשים והמפותל הזה יובהר מיהו הזכר החזק והשולט מבין השניים. המנצח במאבק שיכול להימשך שעה, יוביל את הלהקה שבה הם חיים.
כרכן הקרניים מגיע לגודל של 3 מטרים וחי במזרח הרחוק ובמרכז אסיה. על אף שהוא מבהיל את המקומיים, במיוחד בריקודיו שדומים לאלה של הקוברה, הוא אינו מסוכן לבני אדם וטורף בעיקר מכרסמים וחיות קטנות.
הנה ריקוד החיזור המכושף:
http://youtu.be/2fggr_aY9EQ
הריקוד המפותל מקרוב יותר:
http://youtu.be/FqO0MvNkg2w
ריקוד מכושף בסרי לנקה:
http://youtu.be/RCCE8OZDCEY
וריקוד ארץ ישראלי, של צפעים הנלחמים ביניהם:
https://youtu.be/QdU3X_G1dYU
לוויה (Funeral) היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, טקס בו מלווים את גופתו לקבורה, בימים לאחר שמת.
לכל דת, תרבות וקהילה יש מנהגי הלוויה, הנערכים בהתאם למנהגים והמסורות הנהוגים בהם.
לרוב משתתפים בהלוויה בני משפחה וחברים של הנפטר. לעתים היקף המשתתפים גדל ומתרחב, לא פעם באופן גדול, לרוב במקרים של מות אמן ידוע, סלבריטאי או איש ציבור מוכר, או במקרים של מוות שזכה לתהודה ציבורית או כזה שאירע בנסיבות שזכו לפרסום רב בתקשורת או ברשתות החברתיות.
בדת היהודית נוהגים לקבור את המנוח. סביב הקבר הפתוח, עומדים בני המשפחה ושאר המלווים. לאחר שמורידים את הגופה לתוך הבור ומכסים את הגופה באדמה, אומר הבן של הנפטר או בהיעדרו מי מקרובי המשפחה, תפילת "קדיש", או בשמה המלא "קדיש יתום".
בלוויה היהודית נהוגים גם הספדים. אדם אחרי אדם מתייצבים אוהביו להספיד את המת, לדבר אליו ולומר דברים עליו.
לאחר הקבורה נערכת סעודה הנקראת "סעודת הבראה". ידידים שכנים ומכרים מביאים למתאבלים אוכל, ושוב הם אינם בודדים בכאבם.
לא פעם עורכים אחרי הקבורה "סעודת הבראה", בה מביאים חברים ושכנים אוכל למתאבלים ומקילים במעט על הכאב.
#לזכרו
הערך מוקדש למוזיקאי ארז בר-נוי, שנקבר עם הסקסופון שלו.
הנה צלם הלוויות המשדר אותן בעידן הקורונה (עברית):
https://youtu.be/pTvKC4u5j1c
הספד של אם לבנה ארי נשר ז"ל (עברית):
https://youtu.be/AfnYIkKXTWs
היום יש מפיקי לוויות (עברית):
https://youtu.be/N1U_LvtO0FI
הלוויה המונית של העדה החרדית בירושלים (עברית):
https://youtu.be/YUzvlWxf2h8
מה היה הסוד של רספוטין?
כיצד הצליח איכר בן 34, שאינו יודע קרוא וכתוב, מכפר עלום בסיביר, לשלוט באחת המדינות החזקות בעולם?
זו הייתה פרשה משונה ביותר בהיסטוריה של אירופה.. גריגורי רספוטין היה מיסטיקן רוסי, מטיף וכונה נזיר, אבל הוא היה יותר סוג של שאמאן, שנחשב בקרב כולם לבעל כוחות ריפוי על-טבעיים.
רספוטין הגיע משום מקום לארמון הצאר הרוסי ובאישיותו המהפנטת הוא הפך מקורב מאד לחצר המלוכה כולה. האיש היה נשוי ולחלוטין לא התנזר ממנעמי העולם, כך שברור שלא היה נזיר, אבל היו שכינו אותו "הנזיר השחור", "הנזיר המשוגע" ועוד כינויים. הכינויים הללו הראו בעיקר את הפחד ממנו, בחוגי הכנסייה ובחברה הגבוהה של רוסיה.
בבית הצאר הוא עורר התפעלות והצליח לשלוט במשפחת המלוכה הרוסית ולהשפיע על דברים רבים בממלכה. רבים אמרו אז שבזכות אישיותו המהפנטת הוא שלט מאחורי הקלעים בכל רוסיה של ערב המהפכה..
בשלב כלשהו החליט הנסיך יוסופוב, שקינא בו, לחסל את רספוטין, אבל גם מותו של "הנזיר המשוגע" היה מסתורי ולא-ייאמן.
הנסיך הזמינו אליו בתואנה כלשהי והגיש לו רעל ציאניד בתוך היין ובעוגיות שהוגשו לו. הכמות שיכולה היתה לקטול 3 אנשים לא הרגה את רספוטין, כך שאחרי היין והעוגיות המורעלות, ירה הנסיך שוב ושוב בליבו.
אבל רספוטין המשיך לברוח וברחוב ירו בו אנשי הנסיך שוב. האגדות מספרות שעל אף הכדורים שפגעו בו גם כאן, שוב הצליח רספוטין לחמוק וקפא למוות רק כשנפל לתוך הנהר הקר.
הנה סיפורו של רספוטין והרצח המפורסם שלו (מתורגם):
https://youtu.be/4dEf1ep3O9I
על המיסטיקן הרוסי המת:
https://youtu.be/mtCvXFNwl1M
קדימון לסרט על גריגורי רספוטין:
http://youtu.be/KAU4_DN6uD8
סרט משנת 1932 שנעשה עליו:
http://youtu.be/8ka57eClzIY
וסרטון תיעודי על הנבואות הבלתי נתפסות של רספוטין:
https://youtu.be/GmWYt41anWI?long=yes
כיצד הצליח איכר בן 34, שאינו יודע קרוא וכתוב, מכפר עלום בסיביר, לשלוט באחת המדינות החזקות בעולם?
זו הייתה פרשה משונה ביותר בהיסטוריה של אירופה.. גריגורי רספוטין היה מיסטיקן רוסי, מטיף וכונה נזיר, אבל הוא היה יותר סוג של שאמאן, שנחשב בקרב כולם לבעל כוחות ריפוי על-טבעיים.
רספוטין הגיע משום מקום לארמון הצאר הרוסי ובאישיותו המהפנטת הוא הפך מקורב מאד לחצר המלוכה כולה. האיש היה נשוי ולחלוטין לא התנזר ממנעמי העולם, כך שברור שלא היה נזיר, אבל היו שכינו אותו "הנזיר השחור", "הנזיר המשוגע" ועוד כינויים. הכינויים הללו הראו בעיקר את הפחד ממנו, בחוגי הכנסייה ובחברה הגבוהה של רוסיה.
בבית הצאר הוא עורר התפעלות והצליח לשלוט במשפחת המלוכה הרוסית ולהשפיע על דברים רבים בממלכה. רבים אמרו אז שבזכות אישיותו המהפנטת הוא שלט מאחורי הקלעים בכל רוסיה של ערב המהפכה..
בשלב כלשהו החליט הנסיך יוסופוב, שקינא בו, לחסל את רספוטין, אבל גם מותו של "הנזיר המשוגע" היה מסתורי ולא-ייאמן.
הנסיך הזמינו אליו בתואנה כלשהי והגיש לו רעל ציאניד בתוך היין ובעוגיות שהוגשו לו. הכמות שיכולה היתה לקטול 3 אנשים לא הרגה את רספוטין, כך שאחרי היין והעוגיות המורעלות, ירה הנסיך שוב ושוב בליבו.
אבל רספוטין המשיך לברוח וברחוב ירו בו אנשי הנסיך שוב. האגדות מספרות שעל אף הכדורים שפגעו בו גם כאן, שוב הצליח רספוטין לחמוק וקפא למוות רק כשנפל לתוך הנהר הקר.
הנה סיפורו של רספוטין והרצח המפורסם שלו (מתורגם):
https://youtu.be/4dEf1ep3O9I
על המיסטיקן הרוסי המת:
https://youtu.be/mtCvXFNwl1M
קדימון לסרט על גריגורי רספוטין:
http://youtu.be/KAU4_DN6uD8
סרט משנת 1932 שנעשה עליו:
http://youtu.be/8ka57eClzIY
וסרטון תיעודי על הנבואות הבלתי נתפסות של רספוטין:
https://youtu.be/GmWYt41anWI?long=yes
מהן תמונות המוות מהתקופה הוויקטוריאנית?
תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו.
המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.
למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו עוד לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.
ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מדמויותיהן המטושטשות של בני המשפחה החיים, המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות.
פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים בתמונה, מעל העפעפיים הסגורים של המת.
תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי העתיק - לחיות את החיים, מכיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר מהוות ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.
הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/oF29vcZNMQY
הסבר התופעה של תמונות מוות ויקטוריאניות מהעבר הרחוק:
http://youtu.be/mYytf471Tf8
וכך העמידו את המתים לצילום:
https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs
תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו.
המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.
למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו עוד לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.
ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מדמויותיהן המטושטשות של בני המשפחה החיים, המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות.
פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים בתמונה, מעל העפעפיים הסגורים של המת.
תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי העתיק - לחיות את החיים, מכיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר מהוות ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.
הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/oF29vcZNMQY
הסבר התופעה של תמונות מוות ויקטוריאניות מהעבר הרחוק:
http://youtu.be/mYytf471Tf8
וכך העמידו את המתים לצילום:
https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs
מתי הפכו בתי הקברות למפחידים ומעוררי אימה?
בעבר היה בית קברות (Cemetery), המקום בו אנו קוברים את היקרים לנו כשהם מתים, מקום שמח הרבה יותר מזה שאנו מכירים בימינו. באירופה הוא היה בסמוך לכנסייה. כך הציבור נהג לפקוד אותו כל הזמן ובני המשפחה היו מבקרים בקבר יקיריהם, לא רק באזכרה השנתית אלא לאורך כל השנה. אחרי התפילה או לפניה, ביריד שהתקיים ממש בתוך בית הקברות או סתם כשבאו לכנסייה או נחו על הקברים.
ביהדות אולי לא עודדו ביקור אבלים בבית העלמין, שהיה רחוק מהחיים וודאי מבית הכנסת, אבל גם לא הגבילו אותו. למעט מקרה אחד - בית עלמין יהודי הוא מחוץ לתחום ואסור לכניסה בשבת.
מכל מקום, כיום אנו רואים את בתי הקברות כמקומות מלנכוליים, עצובים ואפילו מפחידים. אבל כיצד השתנו התפיסות שלנו את המוות ומה ההיסטוריה המרתקת של בתי הקברות הללו?
ההיסטוריה מלמדת אותנו שרק השנים והדורות הפכו את בית הקברות ממקום קהילתי ומרכזי בטקסים ובאווירה הקהילתית משהו, שהייתה בו, למקום מפחיד ומעורר אימה.
לקולנוע ולמדיה, בדגש על הטלוויזיה והווידאו קליפים, היה תפקיד חשוב בתהליך של הקריפיזציה של בתי הקברות. לפתע הם היו מקום מפגש אפשרי עם רוחות, שדים ועם הזמן גם עם זומבים משונים שבהדרגה תפסו מקום בסרטי האימה.
הקליפ של מייקל ג'קסון, "מותחן", תרם גם הוא וללא ספק חלק משמעותי בקישור הציבורי שבין בתי קברות, מופעי אימה וזומבים. אלה יצאו עכשיו מספרי האימה אל מסך הטלוויזיה המשפחתי שבסלון והפכו את בית העלמין למקום הכי מטריד ומקריפ שאפשר לחשוב עליו.
הנזק כבר נגרם. אותם פרה-מילניאלס ומילניאלס שראו את "Thriller" בילדותם, יהיו בדיוק ההורים שיאסרו על ילדיהם ביקורי תענוגות במקומות הללו. במקום מקומות רגישים, בהם "אומרים שלום" למתינו וזוכרים אותם בטוב, הם זכו לתדמית ציבורית בדויה ומפוקפקת, של מזיקים ושוחרי רע, שראוי יותר מכל לומר להם:
לרקוד עם המתים? - לא בבית קברינו.
הנה ההיסטוריה של בתי הקברות בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/8HegwRtbDSU
היו זמנים שבתי הקברות היו פארקי פיקניק מקובלים:
https://youtu.be/x0uO0eOnZM8
הקליפ "מותחן" של מייקל ג''קסון הביא את הזומבים לסלון הבית:
http://youtu.be/sOnqjkJTMaA
האינטרנט ויוטיוב אפשרו לכל ילד לצלם מתיחה לא מוצלחת בבית קברות (עברית):
https://youtu.be/k6Ra-8rqLjo
כמה בתי קברות מוזרים בעולם:
https://youtu.be/sl24zfYV248
הקולנוע והטלוויזיה תרמו גם הם את חלקם לתפיסה הנוכחית של בית הקברות:
https://youtu.be/W5pexokGFiI?long=yes
ואם תוסיפו לבית העלמין את יום שישי ה-13 תקבלו חוויה מצמררת שאינה לילדים (עברית):
https://youtu.be/_NVVfPF65i4?long=yes
בעבר היה בית קברות (Cemetery), המקום בו אנו קוברים את היקרים לנו כשהם מתים, מקום שמח הרבה יותר מזה שאנו מכירים בימינו. באירופה הוא היה בסמוך לכנסייה. כך הציבור נהג לפקוד אותו כל הזמן ובני המשפחה היו מבקרים בקבר יקיריהם, לא רק באזכרה השנתית אלא לאורך כל השנה. אחרי התפילה או לפניה, ביריד שהתקיים ממש בתוך בית הקברות או סתם כשבאו לכנסייה או נחו על הקברים.
ביהדות אולי לא עודדו ביקור אבלים בבית העלמין, שהיה רחוק מהחיים וודאי מבית הכנסת, אבל גם לא הגבילו אותו. למעט מקרה אחד - בית עלמין יהודי הוא מחוץ לתחום ואסור לכניסה בשבת.
מכל מקום, כיום אנו רואים את בתי הקברות כמקומות מלנכוליים, עצובים ואפילו מפחידים. אבל כיצד השתנו התפיסות שלנו את המוות ומה ההיסטוריה המרתקת של בתי הקברות הללו?
ההיסטוריה מלמדת אותנו שרק השנים והדורות הפכו את בית הקברות ממקום קהילתי ומרכזי בטקסים ובאווירה הקהילתית משהו, שהייתה בו, למקום מפחיד ומעורר אימה.
לקולנוע ולמדיה, בדגש על הטלוויזיה והווידאו קליפים, היה תפקיד חשוב בתהליך של הקריפיזציה של בתי הקברות. לפתע הם היו מקום מפגש אפשרי עם רוחות, שדים ועם הזמן גם עם זומבים משונים שבהדרגה תפסו מקום בסרטי האימה.
הקליפ של מייקל ג'קסון, "מותחן", תרם גם הוא וללא ספק חלק משמעותי בקישור הציבורי שבין בתי קברות, מופעי אימה וזומבים. אלה יצאו עכשיו מספרי האימה אל מסך הטלוויזיה המשפחתי שבסלון והפכו את בית העלמין למקום הכי מטריד ומקריפ שאפשר לחשוב עליו.
הנזק כבר נגרם. אותם פרה-מילניאלס ומילניאלס שראו את "Thriller" בילדותם, יהיו בדיוק ההורים שיאסרו על ילדיהם ביקורי תענוגות במקומות הללו. במקום מקומות רגישים, בהם "אומרים שלום" למתינו וזוכרים אותם בטוב, הם זכו לתדמית ציבורית בדויה ומפוקפקת, של מזיקים ושוחרי רע, שראוי יותר מכל לומר להם:
לרקוד עם המתים? - לא בבית קברינו.
הנה ההיסטוריה של בתי הקברות בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/8HegwRtbDSU
היו זמנים שבתי הקברות היו פארקי פיקניק מקובלים:
https://youtu.be/x0uO0eOnZM8
הקליפ "מותחן" של מייקל ג''קסון הביא את הזומבים לסלון הבית:
http://youtu.be/sOnqjkJTMaA
האינטרנט ויוטיוב אפשרו לכל ילד לצלם מתיחה לא מוצלחת בבית קברות (עברית):
https://youtu.be/k6Ra-8rqLjo
כמה בתי קברות מוזרים בעולם:
https://youtu.be/sl24zfYV248
הקולנוע והטלוויזיה תרמו גם הם את חלקם לתפיסה הנוכחית של בית הקברות:
https://youtu.be/W5pexokGFiI?long=yes
ואם תוסיפו לבית העלמין את יום שישי ה-13 תקבלו חוויה מצמררת שאינה לילדים (עברית):
https://youtu.be/_NVVfPF65i4?long=yes
מי מת מההמצאה שרכש?
ג'ימי הסלדן היה מולטי מיליונר בריטי שרכש את חברת סגווי מידיו של הממציא דין קיימן. הוא מת בצורה טראגית ביותר. לקראת השקת דגם שטח חדש של הסגווי, בעת שניסה נסיעת שטח באחוזתו עם הסגווי, הוא נפל מצוק אל מימי הנהר העובר בשטח האחוזה הגדולה שלו שבאנגליה. עובר אורח מצא אותו מת בנהר.
סיפור חייו של הסלדן מעניין לא פחות ממותו. הוא היה כורה אנגלי פשוט שפוטר מעבודתו במכרה ועם פיצויי הפיטורין שלו הוא הקים חברה שפיתחה מערכות שאיפשרו לו לזכות בחוזים עם גופים ביטחוניים באנגליה, בארה"ב ובנאט"ו. הוא יצר למשל התקן ממוגן מפני ירי שניתן להעביר ממקום למקום ושמבוסס על מערכת שאוספת מים וחול וכלוב תיל שהפך להצלחה מסחררת בצבאות שונים בעולם.
הנה סרטון על ג'ימי הסלדן ומותו הטראגי:
http://youtu.be/sHKrt1iPvMc?t=4s
ג'ימי הסלדן היה מולטי מיליונר בריטי שרכש את חברת סגווי מידיו של הממציא דין קיימן. הוא מת בצורה טראגית ביותר. לקראת השקת דגם שטח חדש של הסגווי, בעת שניסה נסיעת שטח באחוזתו עם הסגווי, הוא נפל מצוק אל מימי הנהר העובר בשטח האחוזה הגדולה שלו שבאנגליה. עובר אורח מצא אותו מת בנהר.
סיפור חייו של הסלדן מעניין לא פחות ממותו. הוא היה כורה אנגלי פשוט שפוטר מעבודתו במכרה ועם פיצויי הפיטורין שלו הוא הקים חברה שפיתחה מערכות שאיפשרו לו לזכות בחוזים עם גופים ביטחוניים באנגליה, בארה"ב ובנאט"ו. הוא יצר למשל התקן ממוגן מפני ירי שניתן להעביר ממקום למקום ושמבוסס על מערכת שאוספת מים וחול וכלוב תיל שהפך להצלחה מסחררת בצבאות שונים בעולם.
הנה סרטון על ג'ימי הסלדן ומותו הטראגי:
http://youtu.be/sHKrt1iPvMc?t=4s
מה קרה בנפילת פצצת האטום על הירושימה?
הירושימה (Hiroshima) היא עיר יפאנית, הראשונה בהיסטוריה שהופצצה בפצצת אטום.
זה קרה במהלך מלחמת העולם השנייה, כשהטיל מטוס של צבא ארצות הברית פצצה אטומית על העיר והשמיד את כולה.
הטלת הפצצה נועדה לגרום לכניעה מיידית של יפאן במלחמה נגד ארצות הברית. ההרס וההשמדה שהביאה גרמו לכך שהיא נתפסת עד היום כאחת הפעולות הצבאיות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה האמריקאית.
ואכן, התוצאות היו מזעזעות. חצי מאוכלוסיית העיר נהרגו, ברגע הפצצה ובשנים שאחריה, הן מהפצצה הבודדת והן משתיית מי הגשם הגרעיני שבא אחריה.
רבים אחרים נותרו פצועים, נכים ופגועים גנטית, בשל הפגיעה הרדיואקטיבית של הפצצה. בניין המשטרה, שהפצצה נפלה ממש קרוב אליו, נותר על כנו, והושאר מאז כמו שהוא. כיום הוא הפך לסמל העיר וקרוי "אנדרטת השלום בהירושימה".
כיום מכריזה על עצמה הירושימה "עיר השלום העולמית" והיא מציינת בכל 6 באוגוסט את יום הזיכרון שלה ומזכירה לעולם עד כמה הפצצה האטומית איומה ועד כמה חשוב שלא לאפשר לאיש להטילה.
הפצצת הירושימה ותוצאותיה:
https://youtu.be/NF4LQaWJRDg
תיאור הסיפור של הירושימה (עברית):
https://youtu.be/gXKgvpw9DPc
ההרס הבלתי נתפס שאחרי הפצצה:
https://youtu.be/ADo8lccraTE
אותו סרט מהזווית של תושבי העיר:
https://youtu.be/3wxWNAM8Cso
זו הייתה הפעם הראשונה שבה הופעלה פצצת אטום:
https://youtu.be/b2KKQBGsAHs
העולם זוכר את היום הזה ביחד עם יפאן, שלמדה את הלקח (עברית):
https://youtu.be/jNz-obc85_w?t=23s
סרטון תיעודי שערך תלמיד על ההפצצה ותוצאותיה (עברית):
https://youtu.be/-a9nGvCRrAc?long=yes
הירושימה (Hiroshima) היא עיר יפאנית, הראשונה בהיסטוריה שהופצצה בפצצת אטום.
זה קרה במהלך מלחמת העולם השנייה, כשהטיל מטוס של צבא ארצות הברית פצצה אטומית על העיר והשמיד את כולה.
הטלת הפצצה נועדה לגרום לכניעה מיידית של יפאן במלחמה נגד ארצות הברית. ההרס וההשמדה שהביאה גרמו לכך שהיא נתפסת עד היום כאחת הפעולות הצבאיות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה האמריקאית.
ואכן, התוצאות היו מזעזעות. חצי מאוכלוסיית העיר נהרגו, ברגע הפצצה ובשנים שאחריה, הן מהפצצה הבודדת והן משתיית מי הגשם הגרעיני שבא אחריה.
רבים אחרים נותרו פצועים, נכים ופגועים גנטית, בשל הפגיעה הרדיואקטיבית של הפצצה. בניין המשטרה, שהפצצה נפלה ממש קרוב אליו, נותר על כנו, והושאר מאז כמו שהוא. כיום הוא הפך לסמל העיר וקרוי "אנדרטת השלום בהירושימה".
כיום מכריזה על עצמה הירושימה "עיר השלום העולמית" והיא מציינת בכל 6 באוגוסט את יום הזיכרון שלה ומזכירה לעולם עד כמה הפצצה האטומית איומה ועד כמה חשוב שלא לאפשר לאיש להטילה.
הפצצת הירושימה ותוצאותיה:
https://youtu.be/NF4LQaWJRDg
תיאור הסיפור של הירושימה (עברית):
https://youtu.be/gXKgvpw9DPc
ההרס הבלתי נתפס שאחרי הפצצה:
https://youtu.be/ADo8lccraTE
אותו סרט מהזווית של תושבי העיר:
https://youtu.be/3wxWNAM8Cso
זו הייתה הפעם הראשונה שבה הופעלה פצצת אטום:
https://youtu.be/b2KKQBGsAHs
העולם זוכר את היום הזה ביחד עם יפאן, שלמדה את הלקח (עברית):
https://youtu.be/jNz-obc85_w?t=23s
סרטון תיעודי שערך תלמיד על ההפצצה ותוצאותיה (עברית):
https://youtu.be/-a9nGvCRrAc?long=yes
מהו מקרה מעבר השטן במעבר דיאטלוב?
מעבר דיאטלוב, שמכונה גם "המעבר של השטן" (Devil's Pass), הוא מקום בפסגות ההרים ברוסיה שבו נספתה ללא הסבר קבוצת סטודנטים רוסיים בשנת 1959. לאחר מכן הסתבר שכבר שנים רבות המקומיים קוראים להר שבו מתו "אל תלכו לשם". תעלומת מותם הבלתי מוסבר של תשעת הגולשים הרוסיים הללו, בעת שגלשו, מעולם לא נפתרה.
הגופות שהושחתו, חלקן חומות, אחרות ללא עיניים או בלי לשון, חפצים שנוספו למשלחת, חומר רדיו-אקטיבי מסתורי ועוד - כל אלה הפכו את מותם לאחת מהתעלומות המוזרות והמסתוריות ביותר במאה ה-20. החידה לא נפתרה עד עצם היום הזה וספק את נדע פעם מה בדיוק אירע ב"מעבר השטן".
על המעבר נעשה הסרט "מעבר השטן" בשנת 2013.
הנה סרטון על מקרה מעבר השטן:
https://youtu.be/iPmliHsXfsc
פרטים נוספים מפרשת מעבר דיאטלוב:
http://youtu.be/8pp6POvlER4?t=12s
וקדימון לסרט על משלחת שחוקרת את המקרה בשנת 2008 וחווה חוויות קשות:
http://youtu.be/FqfQupAZmDY
מעבר דיאטלוב, שמכונה גם "המעבר של השטן" (Devil's Pass), הוא מקום בפסגות ההרים ברוסיה שבו נספתה ללא הסבר קבוצת סטודנטים רוסיים בשנת 1959. לאחר מכן הסתבר שכבר שנים רבות המקומיים קוראים להר שבו מתו "אל תלכו לשם". תעלומת מותם הבלתי מוסבר של תשעת הגולשים הרוסיים הללו, בעת שגלשו, מעולם לא נפתרה.
הגופות שהושחתו, חלקן חומות, אחרות ללא עיניים או בלי לשון, חפצים שנוספו למשלחת, חומר רדיו-אקטיבי מסתורי ועוד - כל אלה הפכו את מותם לאחת מהתעלומות המוזרות והמסתוריות ביותר במאה ה-20. החידה לא נפתרה עד עצם היום הזה וספק את נדע פעם מה בדיוק אירע ב"מעבר השטן".
על המעבר נעשה הסרט "מעבר השטן" בשנת 2013.
הנה סרטון על מקרה מעבר השטן:
https://youtu.be/iPmliHsXfsc
פרטים נוספים מפרשת מעבר דיאטלוב:
http://youtu.be/8pp6POvlER4?t=12s
וקדימון לסרט על משלחת שחוקרת את המקרה בשנת 2008 וחווה חוויות קשות:
http://youtu.be/FqfQupAZmDY
מי האלמונית מפריז שבובות החייאה נוצרו בדמותה?
אחד הסיפורים המרתקים של התרבות המודרנית הוא סיפורה של אישה אלמונית, שהדגימה כיצד חיים עצובים שמסתיימים במוות בנהר אינו בהכרח סוף החיים ולעתים הוא אף פתח לחיים חדשים משל עצמם.
זהו סיפורה של "האלמונית מנהר הסיין" (L'Inconnue de la Seine). הסיפור המרתק ומסקרן מתחיל בסוף שנת 1880, כשמשטרת פריז מקבלת דיווח על מציאת גופתה של אישה צעירה בנהר הסיין שעובר בעיר.
סימני אלימות לא נמצאו על הגופה וניתן היה להניח שהיא התאבדה. בבדיקת הגופה, שערך הפתולוג המשטרתי בחדר המתים, הוא נדהם מיופייה של האישה הצעירה. בפניה המתות הוא דימה לראות חיוך עדין וזה הקסים אותו.
הפתולוג המוקסם ביקש ליצור מסכה של פני האלמונית המתה. כשהכינו אותה בשבילו, התגלו עטד ועוד אנשים שהוקסמו ממסכת המוות המסתורית ונטלו לעצמם עותקים ממנה. די מהר היו מי ששכפלו אותה והחלו למכור את מסכות "האלמונית מנהר הסיין" בשווקים ובחנויות של פריז.
ללא ספק, השילוב של היופי עם המסתורין של המוות הלא מפוענח גירה לפריזאים את הדמיון. זה היה טרנד מוזר אך אמיתי. בקרב הבוהמיינים הצרפתים של התקופה הפכה המסכה המסתורית פופולרית למדי ורבים תלו או העמידו אותה בסלוני דירותיהם. המסכה, שדומה שקיבלה חיים משל עצמם, מצאה את דרכה לבתיהם של ציירים, סופרים, משוררים ואנשי בוהמה בצרפת.
מעולם לא התגלתה זהותה של המתאבדת המסתורית ובדיעבד המצליחה כל כך. אבל תפקידה לא הסתיים בלהפוך לידוענית שכזו. יש אנשים שגם אחרי המוות, נכון להם עתיד מרגש ומפתיע.
כי יותר משמונים שנה אחר כך, בשנות ה-60 של המאה ה-20 מישהו החליט להשתמש במסכה המפורסמת בתור הפנים של בובת ההחייאה הראשונה. לא ברור אם ידעו אז על הקשר של האישה הלא מוכרת מהסיין להחייאה שלא זכתה לה במותה. אבל העובדה היא שמסכה המוות קיבלה שוב חיים.
התפוצה המטורפת של בובות ההחייאה הללו הפכו את פניה של האישה מנהר הסיין למפורסמים בעולם כולו. פניה היפות זכו להרבה יותר נשיקות מכל אישה אחרת בהיסטוריה, או לפחות בהמון הנשמות מפה לפה.
כך יצא שאחת מהטרגדיות הגדולות שהתרחשו ליד הסיין שבפריז, הפכה לאחד מסיפורי ההצלחה המרתקים ביותר. כמו אגדות רוק, שמותם הצעיר העצים את המיתוס שלהם, כך גם סיפורה של האלמונית שטבעה בנהר ובמותה זכתה לחיים חדשים ולא צפויים.
הנה סיפורה של האלמונית מנהר הסיין:
https://youtu.be/fe7lferrCFg
עוד על אלמונית הסיין:
https://youtu.be/od0N_LrzjAc
בלוגר מספר על האלמונית מהסיין:
https://youtu.be/dfvvrO_Mbbc
ועולם ההנשמה שבו האלמונית הפכה לידוענית (מתורגם):
https://youtu.be/yDtKBXOEsoM
אחד הסיפורים המרתקים של התרבות המודרנית הוא סיפורה של אישה אלמונית, שהדגימה כיצד חיים עצובים שמסתיימים במוות בנהר אינו בהכרח סוף החיים ולעתים הוא אף פתח לחיים חדשים משל עצמם.
זהו סיפורה של "האלמונית מנהר הסיין" (L'Inconnue de la Seine). הסיפור המרתק ומסקרן מתחיל בסוף שנת 1880, כשמשטרת פריז מקבלת דיווח על מציאת גופתה של אישה צעירה בנהר הסיין שעובר בעיר.
סימני אלימות לא נמצאו על הגופה וניתן היה להניח שהיא התאבדה. בבדיקת הגופה, שערך הפתולוג המשטרתי בחדר המתים, הוא נדהם מיופייה של האישה הצעירה. בפניה המתות הוא דימה לראות חיוך עדין וזה הקסים אותו.
הפתולוג המוקסם ביקש ליצור מסכה של פני האלמונית המתה. כשהכינו אותה בשבילו, התגלו עטד ועוד אנשים שהוקסמו ממסכת המוות המסתורית ונטלו לעצמם עותקים ממנה. די מהר היו מי ששכפלו אותה והחלו למכור את מסכות "האלמונית מנהר הסיין" בשווקים ובחנויות של פריז.
ללא ספק, השילוב של היופי עם המסתורין של המוות הלא מפוענח גירה לפריזאים את הדמיון. זה היה טרנד מוזר אך אמיתי. בקרב הבוהמיינים הצרפתים של התקופה הפכה המסכה המסתורית פופולרית למדי ורבים תלו או העמידו אותה בסלוני דירותיהם. המסכה, שדומה שקיבלה חיים משל עצמם, מצאה את דרכה לבתיהם של ציירים, סופרים, משוררים ואנשי בוהמה בצרפת.
מעולם לא התגלתה זהותה של המתאבדת המסתורית ובדיעבד המצליחה כל כך. אבל תפקידה לא הסתיים בלהפוך לידוענית שכזו. יש אנשים שגם אחרי המוות, נכון להם עתיד מרגש ומפתיע.
כי יותר משמונים שנה אחר כך, בשנות ה-60 של המאה ה-20 מישהו החליט להשתמש במסכה המפורסמת בתור הפנים של בובת ההחייאה הראשונה. לא ברור אם ידעו אז על הקשר של האישה הלא מוכרת מהסיין להחייאה שלא זכתה לה במותה. אבל העובדה היא שמסכה המוות קיבלה שוב חיים.
התפוצה המטורפת של בובות ההחייאה הללו הפכו את פניה של האישה מנהר הסיין למפורסמים בעולם כולו. פניה היפות זכו להרבה יותר נשיקות מכל אישה אחרת בהיסטוריה, או לפחות בהמון הנשמות מפה לפה.
כך יצא שאחת מהטרגדיות הגדולות שהתרחשו ליד הסיין שבפריז, הפכה לאחד מסיפורי ההצלחה המרתקים ביותר. כמו אגדות רוק, שמותם הצעיר העצים את המיתוס שלהם, כך גם סיפורה של האלמונית שטבעה בנהר ובמותה זכתה לחיים חדשים ולא צפויים.
הנה סיפורה של האלמונית מנהר הסיין:
https://youtu.be/fe7lferrCFg
עוד על אלמונית הסיין:
https://youtu.be/od0N_LrzjAc
בלוגר מספר על האלמונית מהסיין:
https://youtu.be/dfvvrO_Mbbc
ועולם ההנשמה שבו האלמונית הפכה לידוענית (מתורגם):
https://youtu.be/yDtKBXOEsoM
מיהו אצי איש הקרח?
זה אולי נשמע לא יאומן, אבל אם תרצו לראות אדם מתקופת האבן, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לנסוע לאיטליה ולראות את אֶצִי, איש הקרח.
הכל החל כשזוג מטיילים גרמנים, הלמוט ואריקה סימון, סטו מהשביל המסומן בטיול שערכו בשנת 1991 בהרי האלפים, באזור אֶצטאל וסטו שבין אוסטריה לאיטליה. כשהבחינו לפתע בגופה השוכבת על פניה והיא שקועה בחלקה בקרח, הם סברו שמדובר בגופתו של מטייל שנספה בשנים האחרונות. מה רבה הייתה ההפתעה כשהגופה נלקחה לחדר המתים והתגלה שמדובר בגופה ששכבה בקרח במשך לא פחות מ-5300 שנה!
כך נמצא אצי "איש הקרח" (Otzi the Iceman), מה שנחשבת מומיית הקרח הקדומה ביותר שנמצאה אי-פעם. כשחקרו את הגופה ואת בגדיה, הסתבר שמדובר באדם קפוא מהתקופת הכלקוליתית, תקופת המעבר שבין תקופת האבן לעידן הנחושת. הקרח שימר את גופתו היטב ואיפשר ללמוד רבות על התקופה שבה חי ועל נסיבות חייו, תזונתו ומצבו הבריאותי.
אצי, שזכה לשמו על שם האזור שבו נמצא, הפך לאייקון של עולם הארכיאולוגיה. בגלל שהאזור באלפים שבו נמצא שייך לאיטליה, הוא מוצג כיום במוזיאון שנבנה לו בעיר האיטלקית בולצאנו. האפשרות להגיע דרכו למידע על תקופתו ועל חייהם של בני דורו, המסתורין סביב סיבת מותו ואפילו הקעקועים שעל גופו שהשתמרו היטב וכוכבים כמו השחקן בראד פיט הטביעו על גופם שלהם - כל אלה הפכו את אצי לסלב של העולם העתיק.
הנה אצי איש הקרח מהרי האלפים:
http://youtu.be/0Q544IYnKos?t=8s
הגופה המרתקת ובת ה-5300 שנה:
https://youtu.be/j8HXLqwD7uU
חוקרים את אצי:
https://youtu.be/A1RM8NR_EOc
וסיפורו של אצי - איש הקרח:
http://youtu.be/WA3AiNup7fY
זה אולי נשמע לא יאומן, אבל אם תרצו לראות אדם מתקופת האבן, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לנסוע לאיטליה ולראות את אֶצִי, איש הקרח.
הכל החל כשזוג מטיילים גרמנים, הלמוט ואריקה סימון, סטו מהשביל המסומן בטיול שערכו בשנת 1991 בהרי האלפים, באזור אֶצטאל וסטו שבין אוסטריה לאיטליה. כשהבחינו לפתע בגופה השוכבת על פניה והיא שקועה בחלקה בקרח, הם סברו שמדובר בגופתו של מטייל שנספה בשנים האחרונות. מה רבה הייתה ההפתעה כשהגופה נלקחה לחדר המתים והתגלה שמדובר בגופה ששכבה בקרח במשך לא פחות מ-5300 שנה!
כך נמצא אצי "איש הקרח" (Otzi the Iceman), מה שנחשבת מומיית הקרח הקדומה ביותר שנמצאה אי-פעם. כשחקרו את הגופה ואת בגדיה, הסתבר שמדובר באדם קפוא מהתקופת הכלקוליתית, תקופת המעבר שבין תקופת האבן לעידן הנחושת. הקרח שימר את גופתו היטב ואיפשר ללמוד רבות על התקופה שבה חי ועל נסיבות חייו, תזונתו ומצבו הבריאותי.
אצי, שזכה לשמו על שם האזור שבו נמצא, הפך לאייקון של עולם הארכיאולוגיה. בגלל שהאזור באלפים שבו נמצא שייך לאיטליה, הוא מוצג כיום במוזיאון שנבנה לו בעיר האיטלקית בולצאנו. האפשרות להגיע דרכו למידע על תקופתו ועל חייהם של בני דורו, המסתורין סביב סיבת מותו ואפילו הקעקועים שעל גופו שהשתמרו היטב וכוכבים כמו השחקן בראד פיט הטביעו על גופם שלהם - כל אלה הפכו את אצי לסלב של העולם העתיק.
הנה אצי איש הקרח מהרי האלפים:
http://youtu.be/0Q544IYnKos?t=8s
הגופה המרתקת ובת ה-5300 שנה:
https://youtu.be/j8HXLqwD7uU
חוקרים את אצי:
https://youtu.be/A1RM8NR_EOc
וסיפורו של אצי - איש הקרח:
http://youtu.be/WA3AiNup7fY
