מי מגרשים שדים ומדוע?
הסרט "מגרש השדים" חשף לעולם בשנות ה-70 את אחת התופעות המסתוריות והקשות של הנפש. אדם שנראה כי השתלט עליו שד. בסרט עוברת נערה ששד השתלט על גופה טיפול לגירוש השד. סרט לא קל לצפייה ולמעוניינים - לא נקלקל בספוילר.
גירוש שדים (Exorcism) הוא תהליך שמטרתו לסלק שד שחדר לגופו של אדם, בעל חיים, חפץ או אפילו מבנה ולסלק את השפעתו המזיקה.
במקרה של בני-אדם, נכנסת במצב כזה לכאורה רוח זרה לגופו של אדם ושולטת בהתנהגותו, תוך שהיא מביאה את החולה למצב של טראנס ודיבוק.
מקרים של "השתלטות שדים" קשורים בדרך כלל לדת. ואכן, בדתות השונות ישנן מסורות של גירוש שדים. בנצרות הקתולית, למשל, נהוג נוסח רשמי לגירוש שדים, שמופיע בספרי התפילות.
אבל אמצעים שונים משמשים לגירוש של שדים. ביניהם נכללות תפילות או קריאות שונות, הזהה של מים קדושים והעלאת קטורת ועשן, לעתים קרובות מתערובת עשבי טיהור, ועוד.
בעת העתיקה יוחסו מחלות רבות, בעיקר מחלות נפש, לשדים. בדת היהודית נהגו לקרוא לזה "דיבוק", שנכנס לגופו של אדם. הליך הוצאת השדים היה בעבר חלק מהריפוי של חולי הנפש. אצל הנוצרים היה הכומר מגיע ו"מסלק את השד" ממי שסבלו מתופעות כמו שיגעון או מפיצול אישיות. אגב, בבשורות הנוצריות מוזכר גם ישו כמי שעסק בגירוש שדים.
יהודי מזרח אירופה נהגו לכנות את גירוש השדים "הסרת דיבוק". הם סברו שהשד או הדיבוק שנכנס לגופו של היהודי מקורו בנשמת אדם חוטא שלא זכתה להתנקות בגיהינום ומצאה לעצמה מנוחה כשנכנסה לגופו של אדם חי, תוך גרימת סבל רב.
להסרת הדיבוק נהגו להשתמש בתפילות להרחקת שדים, או לגרש שדים גם על ידי שימוש בשמות קדושים, השבעת השדים ותקיעה בשופרות.
בתרבויות רבות בעולם מקובלת גם כיום תופעת גירוש השדים. בכפרים מבודדים בהודו, למשל, ישנם מקדשים שלמים שעורכים באורח קבע טקסי גירוש שדים.
ביהדות של ימינו נפוצים טקסי גירוש שדים בעיקר אצל יוצאי מרוקו ואתיופיה. במשפחות יוצאות מרוקו ביצעו בעבר ואולי פה ושם עדיין, טקסי "שחור". הטקסים הללו נערכים החוג המשפחה, נגד מזיקים, שדים ועין רעה, תוך שימוש בקמיעות ובטקסטים לשמירה על המשפחה.
התיקשור, תופעה שבשנים האחרונות נפוצה בישראל, היא ניסיון לתת אפשרות ליישות אחרת להיכנס אל הגוף, אך במצב של רגיעה וכשניתן לשלוט בה.
הסרט "מגרש השדים" חשף לעולם בשנות ה-70 את אחת התופעות המסתוריות והקשות של הנפש. אדם שנראה כי השתלט עליו שד. בסרט עוברת נערה ששד השתלט על גופה טיפול לגירוש השד. סרט לא קל לצפייה ולמעוניינים - לא נקלקל בספוילר.
גירוש שדים (Exorcism) הוא תהליך שמטרתו לסלק שד שחדר לגופו של אדם, בעל חיים, חפץ או אפילו מבנה ולסלק את השפעתו המזיקה.
במקרה של בני-אדם, נכנסת במצב כזה לכאורה רוח זרה לגופו של אדם ושולטת בהתנהגותו, תוך שהיא מביאה את החולה למצב של טראנס ודיבוק.
מקרים של "השתלטות שדים" קשורים בדרך כלל לדת. ואכן, בדתות השונות ישנן מסורות של גירוש שדים. בנצרות הקתולית, למשל, נהוג נוסח רשמי לגירוש שדים, שמופיע בספרי התפילות.
אבל אמצעים שונים משמשים לגירוש של שדים. ביניהם נכללות תפילות או קריאות שונות, הזהה של מים קדושים והעלאת קטורת ועשן, לעתים קרובות מתערובת עשבי טיהור, ועוד.
בעת העתיקה יוחסו מחלות רבות, בעיקר מחלות נפש, לשדים. בדת היהודית נהגו לקרוא לזה "דיבוק", שנכנס לגופו של אדם. הליך הוצאת השדים היה בעבר חלק מהריפוי של חולי הנפש. אצל הנוצרים היה הכומר מגיע ו"מסלק את השד" ממי שסבלו מתופעות כמו שיגעון או מפיצול אישיות. אגב, בבשורות הנוצריות מוזכר גם ישו כמי שעסק בגירוש שדים.
יהודי מזרח אירופה נהגו לכנות את גירוש השדים "הסרת דיבוק". הם סברו שהשד או הדיבוק שנכנס לגופו של היהודי מקורו בנשמת אדם חוטא שלא זכתה להתנקות בגיהינום ומצאה לעצמה מנוחה כשנכנסה לגופו של אדם חי, תוך גרימת סבל רב.
להסרת הדיבוק נהגו להשתמש בתפילות להרחקת שדים, או לגרש שדים גם על ידי שימוש בשמות קדושים, השבעת השדים ותקיעה בשופרות.
בתרבויות רבות בעולם מקובלת גם כיום תופעת גירוש השדים. בכפרים מבודדים בהודו, למשל, ישנם מקדשים שלמים שעורכים באורח קבע טקסי גירוש שדים.
ביהדות של ימינו נפוצים טקסי גירוש שדים בעיקר אצל יוצאי מרוקו ואתיופיה. במשפחות יוצאות מרוקו ביצעו בעבר ואולי פה ושם עדיין, טקסי "שחור". הטקסים הללו נערכים החוג המשפחה, נגד מזיקים, שדים ועין רעה, תוך שימוש בקמיעות ובטקסטים לשמירה על המשפחה.
התיקשור, תופעה שבשנים האחרונות נפוצה בישראל, היא ניסיון לתת אפשרות ליישות אחרת להיכנס אל הגוף, אך במצב של רגיעה וכשניתן לשלוט בה.
