מי היו הקמיקזה?
הטייסים המתאבדים של הקַמִיקַזֶה (Kamikaze) הם אחד הדברים הקשים שהולידה המלחמה הגדולה מכולן. זה קרה לקראת תום המלחמה, בשנת 1944. צעירים יפאניים, חלקם נערים בני 16, גויסו בהמוניהם לצבא ההולך ומפסיד במלחמה באמריקה. הצעירים הללו נדרשו לצבא יפאן כדי להפוך לבשר התותחים של המלחמה נגד בנות הברית. לצבא היפאני כבר לא היו שום מחסומים או עכבות והוא שלח אנשים צעירים וללא הכשרה של ממש, בדרך אל מוות יזום ומכוון ואל מה שהגנרלים היפאניים הציגו להם כתהילה וככבוד.
הגנרלים של יפאן שלחו את הצעירים הללו על מטוסי קרב, אך לא במטרה להילחם, אלא בכוונה למות. לאחר שיטילו על המשחתות, האוניות ונושאות המטוסים האמריקניות פצצות של 250 קילוגרם, הם נדרשו לכוון את מטוסיהם אל הספינות, ממש לאמצע הספינה, ולהתרסק עליהן, כדי להטביען. מעל 2,800 תקיפות קימקזה התבצעו במלחמה כולה.
בצבא האמריקאי הבינו שהחוקים השתנו בבת אחת. עשרות משחתות ואניות אמריקניות טבעו בשל המתקפות הללו. נושאות מטוסים נפגעו שוב ושוב וגם אם לא טבעו, הן יצאו לא פעם משימוש לתקופות שונות, עד שהושלמו התיקונים. זו הייתה, כמו שתיארו את זה אז בצי, "מלחמה בין גברים הנחושים למות ובין גברים הנלחמים כדי לחיות".
האמת כמובן מעט שונה. לא כל טייסי הקמיקזה יצאו מרצונם למבצע האחרון שלהם. רבים בהם חששו וביקשו לוותר. הם לא תמיד ידעו שהמטוסים שלהם נבנו במיוחד למשימות התאבדות כאלה. הם לא צויידו בכני נחיתה ובנשק לקרב אוויר והיו בנויים בעיקר כדי להגיע אל היעד. ליתר בטחון גם תודלקו המטוסים בדלק שיספיק רק כדי להגיע אל היעד ולא כדי לחזור הביתה. כך, ידעו המפקדים, ייאלצו הטייסים לבצע את המשימה ולמות, במקום להתרסק ללא דלק וללא כבוד...
הטייסים המתאבדים של הקַמִיקַזֶה (Kamikaze) הם אחד הדברים הקשים שהולידה המלחמה הגדולה מכולן. זה קרה לקראת תום המלחמה, בשנת 1944. צעירים יפאניים, חלקם נערים בני 16, גויסו בהמוניהם לצבא ההולך ומפסיד במלחמה באמריקה. הצעירים הללו נדרשו לצבא יפאן כדי להפוך לבשר התותחים של המלחמה נגד בנות הברית. לצבא היפאני כבר לא היו שום מחסומים או עכבות והוא שלח אנשים צעירים וללא הכשרה של ממש, בדרך אל מוות יזום ומכוון ואל מה שהגנרלים היפאניים הציגו להם כתהילה וככבוד.
הגנרלים של יפאן שלחו את הצעירים הללו על מטוסי קרב, אך לא במטרה להילחם, אלא בכוונה למות. לאחר שיטילו על המשחתות, האוניות ונושאות המטוסים האמריקניות פצצות של 250 קילוגרם, הם נדרשו לכוון את מטוסיהם אל הספינות, ממש לאמצע הספינה, ולהתרסק עליהן, כדי להטביען. מעל 2,800 תקיפות קימקזה התבצעו במלחמה כולה.
בצבא האמריקאי הבינו שהחוקים השתנו בבת אחת. עשרות משחתות ואניות אמריקניות טבעו בשל המתקפות הללו. נושאות מטוסים נפגעו שוב ושוב וגם אם לא טבעו, הן יצאו לא פעם משימוש לתקופות שונות, עד שהושלמו התיקונים. זו הייתה, כמו שתיארו את זה אז בצי, "מלחמה בין גברים הנחושים למות ובין גברים הנלחמים כדי לחיות".
האמת כמובן מעט שונה. לא כל טייסי הקמיקזה יצאו מרצונם למבצע האחרון שלהם. רבים בהם חששו וביקשו לוותר. הם לא תמיד ידעו שהמטוסים שלהם נבנו במיוחד למשימות התאבדות כאלה. הם לא צויידו בכני נחיתה ובנשק לקרב אוויר והיו בנויים בעיקר כדי להגיע אל היעד. ליתר בטחון גם תודלקו המטוסים בדלק שיספיק רק כדי להגיע אל היעד ולא כדי לחזור הביתה. כך, ידעו המפקדים, ייאלצו הטייסים לבצע את המשימה ולמות, במקום להתרסק ללא דלק וללא כבוד...