בלדה היא שיר שמספר סיפור. הבלדה נולדה עוד לפני שנולד הדפוס, כשסיפורים עברו בין אנשים - מפה לאוזן, בין דורות - מאב ואם לבן ולבת וממקום למקום - כשאמנים ומספרים נודדים מספרים את הסיפורים ומפיצים אותם. הטרובדור, זמר נודד ששר במקומות שונים, נהג לספר את הבלדה ולשיר אותה.

כשהומצא הדפוס, נאספו הבלדות לספרים ובמקום לעבור מפה לאוזן, הן הופצו באמצעות ספרים. באיטלקית, פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר מחול בעל קצב".


הנה דוגמה לבלדה עתיקה שתורגמה לעברית:

http://youtu.be/sCWMgMlKLhA

בוודאי יצא לכם להיתקל במושג "אפקט הפרפר" - לפיו משק כנפיו של פרפר בצד אחד של העולם יכול לגרום לסופת טורנדו בצדו השני של העולם. "אפקט הפרפר" הוא מושג הלקוח מתורת הכאוס, תיאורייה מתמטית חדשה העוסקת במערכות מורכבות, בעלות משתנים רבים המשפיעים אחד על השני בצורה הדדית, ואינם ניתנות לחיזוי או לשליטה, מערכות כאלו נקראות מערכות כאוטיות.

כדי להבין מה היא מערכת כאוטית, ראשית ניתן דוגמא למערכת שאינה כאוטית, תנועת כוכבי הלכת במערכת השמש אינה כאוטית, היא דטרמיניסטית, ניתן לייצג אותה באמצעות מערכת משוואות מתמטיות ולחשב את המצב העתידי שלה בהינתן מצבה הנוכחי. מדענים יכולים לחשב בדיוק רב מאוד מה יהיה מיקומם של הירח וכדור הארץ ביחס לשמש, בעוד יום, חודש, שנה, או אפילו 100,000 שנים מעכשיו. לעומת זאת מערכת כאוטית איננה ניתנת לחיזוי והמאפיין העיקרי שלה הוא אי-הסדר שלה. מערכות כאוטיות רבות ניתן למצוא בטבע: צורת קווי החוף, צורת העננים, מסלולו של ברק מהענן עד לפגיעתו בקרקע, מזג האוויר, כל אלו הם דוגמאות לאירועים במערכות כאוטיות שפועלים באי-סדר ואינם ניתנים לחיזוי. לפי תורת הכאוס לא ניתן לחשב איך יראו צורות העננים בעוד שלושה ימים מעכשיו, ולמען האמת, אפילו לא בעוד שעה מעכשיו. באופן דומה גם לא ניתן לדעת בוודאות מה יהיה מזג האוויר בעוד חודש או שנה מעכשיו.

אחד המאפיינים הבסיסים ביותר של מערכות כאוטיות היא הרגישות הרבה שלהם לתנאי ההתחלה, שינוי קטן ביותר בתנאי ההתחלה של המערכת יגרום לאורך זמן לשינויים דרמטיים במצב הסופי של המערכת.
"אפקט הפרפר" מתייחס למזג האוויר בכדור הארץ כמערכת כאוטית, הכנפיים המתנופפות של הפרפר מייצגות שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שינוי זה יביאו לשרשרת מאורעות שיובילו גם הם לשינויים רבים נוספים, לאורך זמן הדבר יכול לגרום לתופעות בקנה מידה עצום. וכך גם למשק הכנפיים הקל ביותר יש את הפוטנציאל לגרום לסופת הוריקן בצד השני של כדור הארץ. מכיוון שבמידה שהפרפר לא ינפנף בכנפיו, המצב ההתחלתי של המערכת היה שונה ואז המסלול הכולל של המערכת היה משתנה מאד.

יש לאפקט הפרפר משמעויות בתחומים רבים, מכלכלה, מטאורולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה ועד לאיכות הסביבה ופוליטיקה.


הנה אפקט הפרפר:

https://youtu.be/r_ahZOgPTsk


הסבר קצר על תורת הכאוס ועל אפקט הפרפר (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=Z_AEhWBAF4I


על אפקט הפרפר והמשמעויות הכלכליות שלו (עברית):

http://youtu.be/P7z3uz0CS74?t=1m22s


פרסומת שמשתמשת באפקט הפרפר כדי להמליץ לאנשים לעשות ביטוח:

http://youtu.be/MmE_b4oY6Us


והרצאת וידאו על אפקט הפרפר (מתורגם):

https://youtu.be/fDek6cYijxI?long=yes

שכר מינימום הוא שכר שאסור לשלם פחות ממנו לעובדים. רבות מהמדינות קובעות בחוק מהו הגבול התחתון של שכר שמותר לשלם לעובדים בהן.

המטרה של שכר המינימום היא להגן על העובדים מכוחם של המעסיקים, שכן אם לא היו מונעים שכר נמוך באמצעות שכר המינימום, היו רבים מהמעסיקים מעדיפים לשלם שכר נמוך ככל האפשר.

אם כך, שכר מינימום הוא טוב לא עובדים, נכון? - ובכן, הוא טוב לחלק מהם, אבל לא לכולם. חלק מהעובדים עלולים למצוא את עצמם מפוטרים בגלל שכר המינימום. מעסיק שייאלץ לשלם לעובד את שכר המינימום ויגלה שהשכר לא מאפשר לו להרוויח, עלול לפטר אותו, או לא להעסיק עובד כזה מלכתחילה, מה שיגדיל את האבטלה.


הנה סרטון שמראה מהו שכר המינימום (מתורגם):

http://youtu.be/9U89sLHjMdQ


הדגמת הטענה שהעלאת שכר מינימום פוגעת בעובדים:

http://youtu.be/OAGnXGraLcc


ומה היה קורה אם שכר המינימום היה ניתן לכולם, אפילו בלי לעבוד? (מתורגם)

https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes

"שיטת מצליח" היא שיטה של גופים ציבוריים או עסקיים לעשיית רווח או השגת הישגים על חשבון הצד השני, שפעמים רבות לא שם לב לתרמית או העושק. זוהי אחת השיטות הנבזיות שבהן יכול לנקוט צד (חברה מסחרית, חברות ביטוח, צד משפטי וכו') כנגד צד אחר, כשהוא מנצל את העובדה שלא תמיד אנו עולים על תרמית ומתקוממים כנגדה ופשוט משלמים.

איך נמנעים משיטת מצליח? - פשוט קוראים את החשבון, את החוזה, את החשבונית, הקבלה ונשארים עירניים, בכל פעם שאנו שולפים את הארנק, פנקס הצ'קים או את כרטיס האשראי שלנו.

דוגמאות לשיטת מצליח:
נניח שחברת ביטוח מנסה לסדר אותנו ולעשות דבר שלא על פי הפוליסה, אם לא עלינו על זה - היא מצליחה (ואנו מפסידים). אם עלינו על זה - לא הצליחה!

חברה תובעת צד אחר בתביעת ענק והוא נבהל ומוותר - הצליחה! אם הוא לא מתרגש ולא חושש - לא הצליחה. היא הרי לא חייבת ללכת עד הסוף..

מסעדה נותנת לכם חשבון והיא משחילה לכם את המנה שלא אכלתם או יין בוז'ולה צעיר ויקר, כשאתם בני 12 ומשתכרים רק מלהסתכל על יין.. קולטים את הסעיף? - לא הצליח בשיטת מצליח..

כלומר, שיטת מצליח מניחה שאם הצליח - הצליח. אם לא הצליח - לא הצליח..


הנה צרכן פגוע עם מוצר פגום, שהמגיבים לו כתבו ש"זו שיטת מצליח" (עברית):

http://youtu.be/hxWCBCXsHaw

חצי-אי הוא כמעט אי. זוהי מעין זרוע של היבשה שחודרת לתוך הים. מדובר בכמעט אי כי הוא מוקף בים מסביב, חוץ ממקום ההתחברות שלו ליבשה.

יש חצאי אי רבים בעולם, כולל חצי האי ערב (שהוא חצי האי הגדול ביותר בעולם), חצי האי האיברי (שכולל את ספרד, פורטוגל והנסיכות הזעירה אנדורה), חצי האי סיני (שישראל החזירה למצרים בהסכם השלום) וחצי האי גליפולי שבתורכיה.

יש לציין שלא כל זרוע יבשה נקראת חצי אי. אם היא קטנה מאד, מכנים אותה לשון יבשה או כֵּף, כמו "כף התקווה הטובה".


הנה סרטון על חצי האי סיני:

http://youtu.be/KSsIEV4xvTo


חצי האי ברוס שבקנדה:

http://youtu.be/jae9IztNSHM


על חשיבות הגיאוגרפיה עם הסבר חמוד של מהו חצי האי:

http://youtu.be/ri0_ijyFni4

דִקלוּם הוא קְרִיאָה או הַקרָאָה של קטע מילולי. אדם שמדקלם אומר את הדברים בקצב שאינו של דיבור רגיל.

לעתים בדקלום אנו מקריאים את הקטע ולא פעם אף בליווי מוסיקלי.


הנה הדקלום היפה ביותר ששמענו זמן רב:

http://youtu.be/auSo1MyWf8g

מקור המילה "מיתוֹס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.

בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.

להיכרות עם מיתוסים כאלה ראו בתגית "מיתוסים".


הנה המיתוס ומשמעותו (מתורגם):

https://youtu.be/HeX6CX5LEj0?long=yes


סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:

http://youtu.be/X8i_tpAJprk


וסרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:

http://youtu.be/3MA-K5whgZk

פולחן (Ritual) הוא בדרך כלל טקס דתי או מסורתי, שבו סוגדים לאל או לאלילים. פולחן כזה יכול להיות חלק של דת או במסגרת של אמונה אישית ופרטית.

פולחנים כאלה יכולים להיות לקדושים, לאבות קדמונים וכדומה. יש אפילו את "פולחן השטן", שבו מתגלים סממנים של הערצה וסגידה לשטן. לא פעם כולל הפולחן הזה גם מעשי התעללות בבעלי-חיים ואף בבני אדם.

המושג "פולחן" הוצמד גם ליצירות שצברו מעריצים נלהבים ונאמנים שצופים בהן ומרבים לעסוק בה בהתמדה ולאורך זמן. יצירות כאלה מכונות "קאלט" או "יצירת פולחן".


הסבר קצר על הפולחן הדתי:

https://youtu.be/4TcdAkQJpQE


וכך נראה פולחן דתי בשבטי הפיגמים:

https://youtu.be/HaSNbTC8cl4

אירוניה (Irony) אינה סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי.

נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו - זוהי אירוניה. אם לעומת זאת מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זוהי לא אירוניה.


בספרות יש אירוניות מסוגים שונים:

אירוניה מצבית בסיפור היא כאשר מה שמתרחש בסיפור היא לא מה שמצפים שיקרה.

אירוניה דרמתית היא כשהקוראים או הצופים בהצגה יודעים מה שהדמויות בסיפור לא יודעות.

מציל שטובע? - אירוניה.

שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.

שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..


הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה המצבית (מתורגם):

http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s


דוגמה לאירוניה מצבית:

https://youtu.be/WN01S5w9lxo


אירוניה דרמתית:

https://youtu.be/_BQ1n4TARa4


וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):

http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s

השנה המעוברת היא שנה שמוסיפים לה זמן מסוים, כדי לתאם בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית. שנה מעוברת נהוגה בלוחות שנה שונים, בהתאם לבחירה שעשו בהם.

בלוח השנה העברי נהוגה הוספת חודש אחד, אדר א', לפני חודש אדר הרגיל (שנקרא בשנה כזו אדר ב'). במהלך השנים הונהגו שיטות שונות לקביעת השנים המעוברות, אבל כיום נוהגים על פי השיטה הרבנית, שבה שנים מעוברות באות במחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים. החישוב מתבצע על פי השארית שנותנת חלוקת השנה ב-19.

בלוח הגרגוריאני (הלוח הלועזי שאנו מכירים) מוסיפים יום אחד בכל ארבע שנים - את ה-29 לחודש פברואר. קביעה זו נקבעה בתקופתו של יוליוס קיסר, עת החליפו את חודש הלבנה בחודש חמה וחלקו את השנה ל־365 יום, שזה בדיוק משך הזמן בו כדור הארץ את השמש.

כדי לסגור את הפער שנוצר, בכל 4 שנים הוסיפו בחודש פברואר את היום הנוסף וקראו לשנה כזו "שנה מעוברת".

בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.





לערוך
שנים מעברות – בתקופתו של יוליוס קיסר החליפו את חדש הלבנה בחדש חמה, וחלקו את השנה ל־365 יום, שהם משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש. לאחר מכן הוסיפו בכל 4 שנים יום אחד בחדש פברואר. זה מה שנקרא "שנה מעברת". לוח השנה שלנו מכנה "הלוח הגרגוריאני", משום שבשנת 1582 הכניס בו האפיפיור גרגוריוס השלשה עשר תקונים.

על־פי הספירה של היהודים מוסיפים בכל 4 שנים חדש אדר ב') ואותה שנה גם נקראת "שנה מעברת". זאת עשו מכיון ששנה לפי מופעי הירח היא קצרה יותר משנה לפי השמש, וכך משוים את שני הלוחות.




הנה סרטון שמסביר מהי שנה מעוברת:

http://youtu.be/56zlm9qhVGc


והסבר השנה המעוברת (עברית):

http://youtu.be/k1nk6cV_VLE?t=59s

כיכר, או כיכר תנועה, היא שמו העממי של מעגל התנועה. זהו מעין צומת עגולה, ללא רמזורים. בשנים האחרונות הפכו מעגלי התנועה לפופולאריים, בעיקר משום שהסתבר שהם מצוינים לויסות התנועה (הרבה יותר מאשר צמתים וגם מצמתים מרומזרים). מחקרים מצאו שהם גם בטוחים יותר מצמתים (במחקר אמריקאי נמצא שהם מקטינים את ההתנגשויות בין כלי רכב ב-40% ואת הפציעות הקשות וההרוגים ב-90%).

לא תמיד נחשב מעגל התנועה מוצלח כל כך מבחינת בטיחות. בעבר היו דווקא הצמתים מוצלחים ובטוחים יותר. אבל מעגל התנועה המודרני (Roundabout), שיצרו הבריטים בשנות ה-60, הוא הראשון שהיה לפתרון תנועה של ממש. מבחינת המבנה שלו, הוא דמה לקודמיו והפגיש מספר כבישים בטבעת כביש, שהקיפה ברוב המקרים אי עגול. גם הנסיעה במעגל התנועה שהייתה מותרת בכיוון אחד בלבד לא הייתה חידוש. אבל הכלל שהרכב הנכנס למעגל מחויב תמיד לתת את זכות הקדימה לרכב שנמצא כבר במעגל התנועה, הוא שעשה את ההבדל המשמעותי בבטיחות והקטין את מספר התאונות.

אגב, להבדיל ממעגל התנועה, "כיכר" היא דווקא מקום רחב, שרבים מתכנסים בו ביחד. כיכרות הערים משמשים בערים רבות כמקומות של אסיפות-עם, הפגנות ומקומות שתושבי העיר נפגשים בהם בהמוניהם. כיכר רבין בתל אביב וכיכר ציון הן דוגמאות טובות לכיכרות של ממש.


ותוצאות של מחקרים הראו שכיכרות עגולים:

מורידים ב-37 אחוז התנגשויות, 75 אחוז פחות בהתנגשויות פציעה, ירידה של 90 אחוז בהתנגשויות מוות והפחתה של 40 אחוז בהתנגשויות הולכי רגל.


הנה סרטון שמסביר את מעגל תנועה, מה שרבים מכנים בשם "כיכר":

https://youtu.be/xmoqM-Fi7d8


והנה הסברים על נהיגה במעגלי תנועה בארה"ב:

https://youtu.be/ONacAiKXe-8


והנה כיכר אמיתית - כיכר העיר היא כיכר רבין:

https://youtu.be/Jsf7RLHZ3eU

מי לא רוצה להיות מאושר? - האושר (Happiness) הוא תופעה חמקמקה שכל אחד רוצה. קודם אולי נספר שאושר הוא לא חוויות ולא רגעים. אושר הוא תחושה קבועה של חיים שבהם אתה או את עושים את מה שאתם נהנים לעשות. חיים מלאי משמעות, גם אם אינם חיי עשירים ולא כוללים את הנאות החיים הנחשקות מהטלוויזיה והסרטים - הם אושר למי שחי אותם.

רבים מתבלבלים שאם רק ישיגו מקצוע עם עם יותר כסף או יותר מעמד, תפקיד בכיר יותר, ירושה גדולה או בן זוג יפה יותר - אז יהיו מאושרים. רבים אחרים חולמים על חיים מלאי הנאות שמצטלמות נהדר בפייסבוק אבל הן ממש לא אושר. כמעט כל מחקר בתחום מספר שאם אינכם חיים את המשמעות והבחירה של הדרך שממלאת אתכם, לא יעזרו גם סקי בשווייץ או פנטהאוז במנהטן - אתם פשוט לא תהיו מאושרים!

כלומר, כל אלה, אם יתלוו לחיים שאתם נהנים מהגשמתם, מעיסוק בדבר שממלא אתכם במשמעות וסיפוק, ודאי יוסיפו להם. אבל הם בשום צורה לא מה שיוצר אושר. ממש לא.

מצד שני, זה לא שאתם צריכים להיות עניים כדי להיות מאושרים, כדאי שתלמדו ותרכשו מקצוע או מקור הכנסה מכובד שיאפשר לכם הכנסה שתקנה בטחון כלכלי. בלי זה תהיו סתם אומללים. אבל בהנחה שיש לכם את מה שצריך כדי להתקיים בצורה בטוחה, גם בימי סגריר, תוכלו להגשים את עצמכם היטב אם תעשו את מה שימלא אתכם בסיפוק ואושר.

אבל מה קורה אם לא הצלחתם תמיד לעשות את מה שאתם אוהבים לעשות. אז קודם נספר שאושר מצטבר וממלא לזמן רב. גם אחרי שהגשמתם חלום ועשיתם במשך כמה שנים את מה שרציתם, למשל עזרתם להקים סטארטאפ ששינה את העולם, סייעתם לרעבים באפריקה או הפכתם לחברים בלהקה עם מוסיקה מצוינת שחיברתם, החווייה תקנה לכם שנים של אושר ותחושת מימוש עצמי.

אבל רגע! - מסתבר שאחד הדברים שהכי הופכים אותנו למאושרים זה לומר תודה ולהכיר תודה לאחרים. כמה שאנו מוקירים תודה למי שעשה לנו טוב - יהפוך אותנו למאושרים יותר. ומסתבר שמי שהאושר הכי גדל אצלו כשהוא מוקיר תודה זה מי שנמצא במצב רוח רע ואפילו בדיכאון.


הנה כמה עצות מהירות להיות מאושר (מתורגם):

https://youtu.be/NDNmC11vGYk


מרכיבי האושר:

https://youtu.be/IIWQeMFncm8


המחקר שמראה את התפקיד המדהים של הכרת תודה לאושר שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/oHv6vTKD6lg


והרצאת טד על ממצאי מחקר שמראים כיצד באמת להגיע את האושר (מתורגם):

https://youtu.be/8KkKuTCFvzI?long=yes

על הקמפיין של דונלד טראמפ ב-2016 נאמר שהוא העמיד בסימן שאלה ואף שבר המון מוסכמות וכללים בפוליטיקה ובנורמות של חברה האמריקאית. כשניצח טראמפ אמרו מומחים רבים שתם עידן הפוליטיקלי קורקט.

אבל מה זה פוליטיקלי קורקט?

פוליטיקלי קורקט (Politically correct), בעברית "תקינות פוליטית" (Political correctness), הוא שם של גישה שבה נמנעים משימוש בביטויים מפלים ומעליבים, כלפי אוכלוסיות בחברה. המושג הוא אמריקאי, שכן ההבדלים בין בני אדם בחברה האמריקאית בוטאו בעבר לא פעם במילים פוגעניות ומעליבות, או כפי שמדעני חברה יכנו זאת "מילים שאינן תקינות פוליטית". כמובן שהנוהג הזה זכה למקבילים גם במדינות אחרות, מעט גם בישראל.

במסגרת התקינות הפוליטית, הפוליטיקלי קורקטנס, נוהגים לכתוב ולהשתמש בתקשורת בביטויים שאינם פוגעניים, במקום במילים מעליבות. "אפרו-אמריקאי" החליף את "כושי" ואת "ניגר" המעליבים. אפילו באקדמיה ואפילו לא כדי לציין אמירה שלילית ופוגענית של אחר, לא נוהגים לומר את כינוי הגנאי nigger. במקומו נהוג לומר "The N word" וכולם יודעים מהי המילה.

זה כל כך מושרש באמריקה, עד כדי כך שבתחנות רדיו וטלוויזיה בארצות הברית לא נוהגים גם להציג שירים, מחזות או טקסטים שבהם משובצים ביטויים שאינן תקינים פוליטית, אפילו אם הם נאמרים במחאה וכנגד. כך למשל לא ישודרו ברדיו שירים כמו "אישה היא הכושי של העולם" (Woman Is the Nigger of the World), שכתב ג'ון לנון, זאת על אף שכוונתו הייתה דווקא למחות נגד היחס לנשים בהיסטוריה ועל השובניזם הגברי הנהוג בעולם.

באופן דומה החליף הביטוי "אמריקאים-ילידים" במקום "אינדיאנים". מבוגרים מכונים בארצות הברית "מבוגרים" או "קשישים" ולא "זקנים". נשים מתקדמות אומרות "בן זוגי" במקום "בעלי". מי שפעם כונו בכינוי המעליב "מפגרים" הם היום "מאותגרים שכלית", או "על הרצף" וכך הלאה.

במסגרת ה-PC (ראשי תיבות של המושג) נוהגים שלא להעביר באמריקה ביקורת על קבוצות באוכלוסיה, כמו יהודים, שחורים, היספנים וכדומה, שכן זו מתפרשת כגזענות סמויה והכללה שאינה תקינה פוליטית.

ההנחה שעומדת בבסיס ה-PC היא שהשפה מעצבת את המציאות החברתית ומנגד מושפעת מיחסי הכוח בה. משום כך מנסה גישת התקינות הפוליטית להשפיע על עוולות בחברה דרך שינוי השפה שמביא לשינוי השיח.


הנה הפוליטיקלי קורקט והויכוח אם הוא פוגע ומפריע לחופש הדיבור:

https://youtu.be/QANf-K2qM5k


האיש שקרא תיגר על הפוליטיקלי קורקט וניצח בבחירות:

https://youtu.be/LKMuE6G6Onc


המון אמריקאים מתלוננים שהמגמה הזו הפכה בלתי נסבלת ומוגזמת:

https://youtu.be/KXDHjwaUtPI


ושיחה במודעות גדולה של המשוחחים:

https://youtu.be/0R-Pyx_S5vw