איך נשמור על העולם?
איך אנו יכולים לשמור על העולם?


שמירה על כדור הארץ היא לא משימה קשה מדי. בסך הכל כדאי לאמץ הרגלים טובים, כמו לכבות מכשירי חשמל כשלא צריך אותם, לכבות את האור בחדר שיוצאים ממנו וכדומה. כדאי גם לארגן את בני הבית כולם לא להשליך בקבוקים, נייר ומוצרי פלסטיק לפח הרגיל אלא להשליכם לפחים המיועדים למיחזור.

כדאי גם לעודד את אבא ואימא לקנות רק מה שצריך ולהפסיק לקנות יותר מדי ולזרוק את המיותר. זה גם חסכוני וישאיר יותר כסף לדברים חשובים בתקציב המשפחתי וגם יהיה טוב לכדור הארץ שלנו ולנו.


הנה הקיימות, פיתוח בר קיימא וחיים תוך שמירה על העולם (מתורגם):

https://youtu.be/zfnrB3QZD7E


סיפור שמדגים כמה חשוב שנשמור על העולם:

http://youtu.be/fxnrylPLBuE


כך כל אחד מאיתנו יכול לעשות הרבה למען הסביבה (עברית):

http://youtu.be/S2BqMdR7hl8


אפילו מותגי ענק משתדלים לתרום את חלקם ולייצר מוצרים מתכלים (עברית):

https://youtu.be/rIjSrXYeKpI


עוד דברים שנוכל לעשות לשמירת העולם:

http://youtu.be/bn8R_XqjjI0


מיחזור - מה שכל אחד מאיתנו יוכל לעשות למען הסביבה (עברית):

http://youtu.be/1FQF-lGSmlk


העולם שכל כך חשוב לנו:

http://youtu.be/thuViaxRd_w?t=25s


וסרט תיעודי מהמם ביופיו על כדור הארץ ומה המין האנושי גורם לו:

https://youtu.be/NEnRsTlSsxM?long=yes

קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.

חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.

דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".

מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.

אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).

תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.

במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.

בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.


#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.

ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.

גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.

ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.

נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.

רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".


הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):

https://youtu.be/zfnrB3QZD7E


למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)

https://youtu.be/lri7MiGQnoQ


זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):

https://youtu.be/DbXLoNHWWmI


הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):

https://youtu.be/KWs-18k4M0U


ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):

https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y


ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):

https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes

מים אפורים או מים דלוחים הם שפכים שלא כוללים הפרשות של בני אדם. במים אפורים ניתן לעשות שימוש חוזר. מרבית המים הדלוחים נוצרים על ידי מי המקלחת, מכונת הכביסה, מדיח הכלים, מי הכיורים שבבית ומי המזגן.

מים אפורים אינם מיועדים לשתייה ואין לעשות בהם שימוש הכרוך במגע עם הגוף. אך יתרונם הגדול של המים האפורים הוא שניתן לעשות בהם שימוש לצורכי השקיית הגינה, להזרמה למיכלי ההדחה של האסלות, לשטיפת הרצפה וכדומה. כך ניתן לחסוך במים נקיים (שפירים) למשק המים וכמובן לחסוך כסף רב שעלינו לשלם בעבורם.


הנה מערכת מסחרית למחזור מים אפורים (עברית):

http://youtu.be/N6URWPrOL1Y


והנה סרטון על מיחזור של מים אפורים שעשה אדם בביתו (עברית):

http://youtu.be/Pp-4mDoOY9Y

מינים פולשים (Invasive species) הם מיני בעלי חיים, שהופצו לאזור שמחוץ לתחום התפוצה הטבעית שלהם, בעקבות פעילות האדם. מינים פולשים כאלה מצליחים להתרבות, להתפשט ולייצר אוכלוסייה ענקית באזור שמחוץ לתחום התפוצה הטבעי שלהם ולגרום לנזק משמעותי באזור, הן לסביבה והן לאדם.

במאה האחרונה הפכו המינים הפולשים לתופעה נפוצה בעולם, בעיקר בשל העלייה העצומה בניידות של האוכלוסייה האנושית.

גם ההתחממות הגלובלית מביאה לפלישת מינים מכיוון ים סוף, דרך תעלת סואץ, אל הים התיכון. למעשה, אנו נמצאים באזור זה בעיצומה של פלישת המינים הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית של כדור הארץ.

המינים הפולשים נודדים אל המים החמים של הים התיכון. הם משתלטים את המזון, על חשבון מינים שאכלסו את הים התיכון קודם. נזקי המינים הפולשים באים לידי ביטוי בעיקר בפגיעה במגוון הביולוגי, על ידי חיסול של מינים שהם טורפים, בעוד שאין להם טורף בים התיכון והם מתרבים בו במהירות.

דוגמאות למינים פולשים שכאלה לא חסרות. חתול הבית בהוואי, למשל, הובא בידי המתיישבים המודרניים והביא לסף הכחדת מינים מקומיים, שלא ידעו איך להתגונן מפניו.

דוגמה אחרת היא של החלזונות הענקיים שנחשבים לחלזונות היבשתיים הגדולים בעולם. פריטים של החילזון האפריקאי הענק, למשל, הוברחו מאפריקה כחיות מחמד לארצות שונות בעולם. בעקבות בריחה של חלזונות כאלו לטבע, הם היו למין פולש במיוחד.

נזקים מסוג אחר הם הנזקים הכלכליים העצומים שמינים כאלו יכולים להסב לאדם, נזקים הנאמדים בסכומי עתק ושיש להם השפעה כלכלית עצומה. את אחת הדוגמאות הטובות לנזקים כאלה מספקת צדפה בשם Dreissena polymorpha. צדפה תמימה זו נצמדת לפתחי ספינות ותעלות בעולם וסותמת אותם. לכאורה זה לא נזק קשה לתיקון, אבל בפועל התופעה הזו גורמת לנזקים כלכליים אדירים ובמאבק בה מושקעים מיליארדי דולרים בעולם, שלא לדבר על הפגיעה בטבע.

כיום הפכה תופעת המינים הפולשים לבעיה עולמית חמורה ולאחת הסוגיות המרכזיות, הן בתחומי הכלכלה והן בנושאי איכות הסביבה ובשמירת הטבע בעולם כולו.


הנה סיפורם של המינים הפולשים (מתורגם):

https://youtu.be/spTWwqVP_2s


חילזון האפריקאי הענק, החילזון הגדול ביותר בתבל, בסביבתו הטבעית:

https://youtu.be/uQA0ItkgaqU

קורקינט חשמלי (Electric scooter) הוא קורקינט שפועל על חשמל שנצבר בסוללה נטענת. בשנות ה-2000, עם התייקרות הדלק, הוא הפך לכלי תחבורה עירוני פופולארי.

מחירו הלא יקר של הקורקינט החשמלי, התחזוקה הזולה שלו ויכולתו להסיע את המשתמש ברחבי העיר בעלות אפסית - כל אלה הפכו אותו לכלי רכב שימושי ואהוד.

בהיותו כלי רכב אישי, הקורקינט גם חוסך אנרגיה וגם מקטין באופן משמעותי את זיהום האוויר. סביר שהוא היה ממשיך להיות להיט, אלמלא האופניים החשמליים הלכו ונעשו זולות ושימושיות גם הן, מה שהפך אותם ללהיט מלהיב לא פחות בקרב הצעירים בערים הגדולות.

הקורקינטים החשמליים הם זולים ונפוצים מאוד, אם כי יש גם קורקינטים ממונעים ונדירים יותר שנוסעים על דלק.


הנה הקורקינט החשמלי (ללא מילים):

https://youtu.be/IVwXGe74hzs


קורקינט חשמלי מתקפל וגאוני בשם Inokim:

https://youtu.be/wwiIgay535o


על יצרן ישראלי שבונה בעצמו קורקינטים חשמליים (עברית):

https://youtu.be/MpL_gKtcFx4


הקורקינט החשמלי ופתרונות אחרים למחירי הדלק (עברית):

https://youtu.be/gLR8otVSlts?t=13s


האם הוא מהיר מאתלט מקצועי?

https://youtu.be/DLnwNqDSjKc


ולא נוהגים בכיוון התנועה? - מסוכן מאוד. נהגו נכון ושמרו על חייכם!

https://youtu.be/_1xCDkvz64o

הזבל שאנו משליכים פוגע קשות בסביבה. הוא מחדיר לאדמה חומרים הרסניים ומזהמים, פוגע במי השתייה שלנו, מזהם שטחים גדולים ומזין מסות של מזיקים. הזבל הזה חונק נהרות ופוגע בשטחי מרעה, שריפת זבל גורמת לזיהום אוויר חמור והשלכתו או הזרמתו לים פוגעת בחי שבו ובעקיפין גם בבני האדם.

הפסולת המושלכת במזבלות מתפרקת בחלקה עם הזמן, אך זה לוקח במקרים רבים דורות ובחלק מהמקרים - הפסולת הזו אינה מתפרקת כלל, כמו למשל הקלקר, שאינו מתכלה והפלסטיק שמתכלה בקצב איטי מאוד.

אגב, הפתרון העיקרי לבעיה הוא בהקטנה של כמות הזבל. שתי העצות הפשוטות שבהן ניתן להתחיל היא בקניה חכמה של מוצרים - לא להגזים בכמויות כדי שלא נזרוק כל כך הרבה מהם ובמיחזור הפסולת שלנו, באמצעות מיכלי מיחזור והפרדת הפסולת לפסולת נייר, פלסטיק וכדומה.


כך כדאי לשמור על הסביבה מהזבל שבני אדם ממלאים בה (עברית):

http://youtu.be/y6O7aGoDJQg


על כמויות הזבל העצומות שאנו מייצרים בישראל (עברית):

http://youtu.be/gFLsm_n8EFk?t=36s


הפלסטיק שמגיע לים והפך לאיום סביבתי מטורף (עברית):

https://youtu.be/mrJrPmYwWpc


כך פסולת הפלסטיק הורגת את כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/_6xlNyWPpB8


וישראלית שהחליטה לא לזרוק זבל (עברית):

https://youtu.be/_oJqYqif7mA

ערפיח (Smog) הוא ענן סמיך שרובץ מעל לערים שזיהום האוויר בהן גבוה. הערפיח נראה כמו ערפל צהבהב וגורמים אותו עשן המכוניות והאוטובוסים ועשן שיוצא מארובות של מפעלי תעשייה מזהמים. הערפיח הוא בעצם שילוב בין ערפל ופיח.

ההרכב הכימי שלו עלול להפוך את הערפיח לגורם קטלני. כתוצאה מהשפעותיו הקשות של הערפיח, מתים בכל שנה מיליונים בעולם. אחוז גבוה מהם תופסים אנשים קשישים וכאלו שסובלים מקשיי נשימה. הערפיח נחשב גם לגורם משמעותי של מחלות ריאה והתקפות אלרגיה.

כיום מנסים לצמצם או למנוע כליל בעולם את תופעת הערפיח. אמצעי הכרחי ועיקרי הוא מעבר לצריכה יעילה יותר של דלק, שתאפשר להקטין את הזיהום משריפה של דלקים, ככל הניתן. אמצעי נוסף ומניעתי, הוא צמצום של מזהמים בערים, על ידי פיתוח תחבורה ציבורית יעילה אל המטרופולינים, הערים הגדולות, והגבלות על תנועת כלי רכב באזורים עירוניים.


הנה סרטון על הערפיח שבערים הגדולות בסין:

http://youtu.be/JSyc72cE32Q


וידאו של העיר הסינית בייג'ינג שמראה את הערפיח היטב:

https://youtu.be/BPzzlBVtXH0


המסכות שמפיצים בסין, כדי לשמור על הבריאות בערפיח:

http://youtu.be/aIRkax6WUwQ


ומעבדת מחקר שמוקדשת למחקר של הערפיח וכיצד ניתן להקטין אותו:

http://youtu.be/JVcFps_gWpk

הידעתם שבעידן המודרני אפשר לעבוד עם מסמכים אלקטרוניים וטכנולוגיה בלבד, מבלי להחזיק משרד פיזי, להדפיס ניירות או לנהל ארכיון? - המחשב הנייד, הטלפון החכם והאינטרנט מאפשרים לעשות הכל - בלי נייר, ארונות, מגירות ובלי צורך אפילו בשולחן.

הידעתם שעם כל 80,000 דפי נייר שאנו נמנעים מלהדפיס, אנו מצילים עץ שלם? - יותר מזה, מדובר בחלום בן עשרות שנים, המלווה את עולם הטכנולוגיה ואיכות הסביבה. מכנים אותו "המשרד ללא נייר" והוא מתבסס על מסמכים אלקטרוניים (Electronic paper).

מסמכים אלקטרוניים (Electronic Documents) הם מסמכים שניתן לשלוח ולהעביר באמצעים אלקטרוניים, כמו דואר אלקטרוני ושליחה ברשתות חברתיות או באתרי שירותים באינטרנט. למעשה, מדובר בקבצי מחשב הניתנים לאחסנה וצפייה באמצעות מחשב, סמארטפון וכדומה, במקום הדפסה ושמירה כניירות.

זה עובד גם הפוך. סריקה של מסמכים והפיכתם לקבצים ממוחשבים, מאפשרת למשרד לתעד מסמכי נייר, לשמור אותם על כונני מחשב, לחסוך בכך מקום אחסון יקר ועדיין לאתר אותם בקלות בעתיד, באמצעות מה שנקרא "ארכיון אלקטרוני".

בכל מקרה, שימוש במסמכים אלקטרוניים יכול לסייע לארגונים לחסוך המון נייר, חללי אחסון יקרים וגם לשמור על העצים בכדור הארץ ועל כדור הארץ עצמו.


כך ניתן לעבור כיום למשרד עם פחות נייר:

https://youtu.be/DSEe4lcXhWI


על סריקת מסמכים והפיכתם למסמכים אלקטרוניים:

https://youtu.be/oF9UaG8CJm0


דוגמה למערכת ניהול מסמכים אלקטרוניים בשביל המשרד ללא נייר:

https://youtu.be/Uh9AWbg3Vw0


גם לחתום על מסמכים אפשר מבלי להדפיס:

https://youtu.be/u9ptQ5iFRt0


אפילו ארכיון המדינה הופך לארכיון ממוחשב:

https://youtu.be/sLknuRRmG04


למעשה, ניתן כך לנהל עסק מכל מקום, באמצעות טכנולוגיה בלבד:

https://youtu.be/pJDmiFOzVNA

אם תראו בשנים הקרובות עץ מוזר, עם גזע וענפים ופנלים סולאריים במקום עלים, דעו שאתם חוזים ב"עץ הנדיב". אבל זה לא אותו עץ נדיב מהסיפור המרגש מאת של סילברסטיין, אלא עץ סולארי ששמו eTree.

העץ הזה מייצר חשמל מאנרגיית השמש ומאפשר לאנשים לטעון את הטלפון הסלולארי שלהם, מספק אינטרנט אלחוטי Wi-Fi חופשי, מים קרים, פינת מידע ואפילו קצת אור בלילה.

"העץ הסולארי" הוא רעיון ופיתוח של כמה יזמים שהחליטו לעשות מעשה ולשלב את טובת הסביבה, חשמל נקי וטובת בני-האדם. לא ברור כמה רשויות ועיריות ירצו להשקיע את הממון הנדרש להקמת עצים כאלה, אבל היוזמה החדשנית, כולה ישראלית אגב, מסקרנת רבות מהן בעולם כולו.


הנה סרטון שמציג את המיזם של "העץ הנדיב":

http://youtu.be/gCAdxeH0ITg

פצלי שמן, או פצלי נפט, הם סלעים שמכילים נפט מוצק. הסלעים הללו נמצאים בעומק של כחצי קילומטר במעמקי האדמה. מפני שאינם בעומק גדול יותר, אין שם מספיק חום כדי להמיס אותם לנוזל.

הטכנולוגיה הוותיקה המיסה אותם על ידי חום והפכה אותם לנפט, אך נחשבה מזהמת ומסוכנת לבריאות. טכנולוגיות חדשות יותר, של מיצוי תת-קרקעי מאפשרות הפקה של פצלי שמן בתוך האדמה, ללא כרייה ושריפה ואף הפיכתם לחומר הדלק.

היסטורית, טכנולוגיית פצלי השמן סייעה לארצות הברית להגיע במידה רבה לכמעט עצמאות אנרגטית. למעשה, בתוך שנים אחדות, הפכו פצלי השמן את ארצות הברית מצרכנית נפט התלויה במעצמות הנפט הגדולות, כולל מדינות המפרץ הערביות, לאחת ממעצמות האנרגיה והנפט המובילות בעולם.

שינוי זה הקרין על הפוליטיקה של העולם כולו, גם אם לא הקטין את כוחן של מעצמות הנפט, כולל ובמיוחד רוסיה המשתמשת בו כמנוף לעניינים מדיניים ופוליטיים אל מול אירופה התלויה בנפט שלה.

גם במדינת ישראל יש כמויות גדולות של פצלי שמן, במיוחד בנגב ובאזור שפלת יהודה (בסביבות העיר בית שמש). יזמים שביקשו לעשות ניסוי של הפקת פצלי שמן באזור נדחו, בעיקר בשל דאגה מפגיעה בסביבה.


הסבר על פצלי השמן:

http://youtu.be/J4eXcs_ovlY?t=10s


מה הם החסרונות והיתרונות של פצלי השמן:

http://youtu.be/vU7iTtyQsZo


והנה הדיון על הפקת פצלי שמן בישראל:

http://youtu.be/UbIg5xaHNRc?t=5s

מיחזור הוא דרך שבה משתמשים בחומרי פסולת כדי ליצור מוצר חדש. כשאנו לוקחים חפץ או חומר שאין בו צורך יותר ובמקום להשליכו לאשפה אנו משתמשים בו שוב, אנו ממחזרים.

רוצים דוגמה? - כשאנו מייצרים עיתונים וספרים מנייר ממוחזר למשל, אנו ממחזרים נייר. אם לא נמחזר אותו, ייאלצו יצרני הנייר לכרות עצים נוספים שמהם מייצרים את הנייר והמון פסולת נייר תיטמן באדמה או שייאלצו לשרוף אותה, כדי להשמידה.


הנה דוגמה לחברה שממחזרת פסולת לחומרי ייצור ממוחזרים (עברית):

https://youtu.be/IRkxRFXVwiM


פחי המחזור תופסים מקום ברחוב הישראלי, אם כי לא מספיק (עברית):

https://youtu.be/fR5laRDgNko


הפרדת פסולת הכרחית כדי למחזר אותה (עברית):

https://youtu.be/6K1tFoy8ek8


יש גם מיחזור של מים (עברית):

https://youtu.be/N6URWPrOL1Y


גם במיחזור הסינים הם אימפריה (עברית):

https://youtu.be/AkOF4Gw4oZg


האמן חנוך פיבן שמשתמש במיכלי פלסטיק ליצירת אמנות:

http://youtu.be/2MLYpbGxUF8


ותכנית חינוכית לילדים על העולם והמיחזור (עברית):

https://youtu.be/dVNSfeIextM?long=yes

אובך (Mist) הוא תופעה של זיהום אוויר גבוה שלרוב נגרם בעקבות סופת אבק. באובך מקשים גרגרי חול ואבק באוויר על הראייה והנשימה ויוצרים זיהום אוויר חריג. האובך נגרם כששכבת אוויר יציבה וכבדה מונעת מהזיהום לעלות למעלה. כך לא עולה האובך למעלה ולא מתפשט, אלא נשאר על פני האדמה. גם רוחות חלשות תורמות לכך שהאובך לא מתפוגג.

הגורמים לאובך יכולים להיות שונים. זרמי אוויר מדבריים הם גורמים עיקריים לאובך. בישראל הם מגיעים בדרך כלל ממדבריות צפון אפריקה וסיני. ועדיין, האובך הקשה בתולדות מדינת ישראל נגרם בספטמבר 2015 דווקא מכיוון המדבר הסורי שבצפון-מזרח.

אובך מתרחש בדרך כלל באביב ולעיתים בחורף. אובך קייצי או סתווי הוא נדיר יותר.

במקרים מסוימים יכול האובך להיות גם מעשה ידי אדם. דוגמאות יהיו למשל שריפות גדולות, מדורות ליל ל"ג בעומר והאובך שנוצר בשל זיהום אוויר שיוצא מארובות של מפעלי תעשייה. אגב, זו הסיבה שמחייבים מפעלים הפולטים אוויר מזוהם לבנות את הארובות שלהם לגובה רב.

מבחינה בריאותית, חולי לב-ריאות, קשישים, ילדים ונשים בהריון חייבים להימנע מלשהות בעת האובך באוויר הפתוח.


הנה אובך חורפי:

https://youtu.be/wSGNwUeNqJI


ואובך קשה שפקד את ישראל:

https://youtu.be/C7SXD1S_3ZQ?t=11s

אנרגיה חלופית (Alternative energy) היא אנרגיה שמיוצרת בתהליכים שאינם פוגעים בסביבה. זוהי אנרגיה ממקור חלופי, שהוא בלתי מתכלה.

הפחם והגז הם מקורות המבוססים על דלק מאובן, שאריות פריסטוריות של צמחים ובעלי חיים קדומים ששקעו ונרקבו. הם מוגבלים בכמותם בכדור הארץ. המקורות החלופיים לעומתם, הם אינסופיים.

מקור חלופי לאנרגיה הוא גם נקי יותר מאשר יצור אנרגיה ממקורות מתכלים ומזהמים. אם משתמשים בחומרים כמו פחם וגז, תהליך הזיקוק והשריפה שלהם מזהם את הסביבה מאד. התהליכים הללו הם בלתי נמנעים בשימוש במקורות אנרגיה כאלה. לכן האנרגיה החלופית עדיפה לאדם ולסביבה.

מה שמקשה על האנושות לעבור לאנרגיות חלופיות וכמובן אנרגיות ירוקות הוא חוסר היכולת נכון להיום, לאגור את האנרגיה הזו לזמנים בהם השמש לא זורחת והרוח לא נושבת. אם אינך יכול לשמור את החשמל שצברת מהשמש הקיצית עד לעונת החורף, איך תסתדר בלי פחם או גז בחורף הקר?

זו השאלה הגדולה וזה האתגר הטכנולוגי בגדול ביותר של זמננו, בהם ברור שמשבר האקלים לא יסתיים מעצמו והשעון מתקתק.

בין סוגי האנרגיה החלופית ניתן למצוא את האנרגיה הסולארית, את אנרגיית רוח, אנרגיית המים, אנרגיה זמינה מדלקים ביולוגיים, אנרגיה שנוצרת ממשאבי החום שבכדור הארץ, אנרגיית גאות ושפל שמנצלת את שינוי גובה פני הים להפעלת טורבינות ליצירת חשמל ועוד.


הנה החזון הנפלא של אנרגיה שלא הורסת את העולם (מתורגם):

https://youtu.be/_6gV8Fzszjg


דוגמאות לשתי שיטות של אנרגיה חלופית (עברית):

http://youtu.be/OOilTP0lJag


הקושי הגדול למעבר מלא לאנרגיה החלופית הוא אגירת האנרגיה (עברית):

https://youtu.be/DhCMYteuM3o


על האפשרויות שגלומות בפיתוח האנרגיה הסולארית:

https://youtu.be/NDZzAIcCQLQ


והעתיד של מקור האנרגיה החלופית עשוי להיות בחלל:

https://youtu.be/1JHY4KLz4M4

הסיבה שיש פחים בצבעים שונים היא שכל פח מיועד לסוג אחר של זבל. פחים אלה מאפשרים למחזר כל מיני חומרים בתעשייה.

אחת לכמה ימים מגיעה משאית שאוספת את החומר המיועד למפעל. החומר נלקח למפעל המיחזור ושם הוא מעובד כדי שניתן יהיה לייצר ממנו מוצרים חדשים.

כך, בעזרת פחי המיחזור או מיכלי המיחזור אנו מקטינים את כמות הפסולת שנזרקת ושומרים על כדור הארץ והסביבה שלנו.


הנה סרטון על צבעי פחי המיחזור השונים (עברית):

http://youtu.be/1FQF-lGSmlk

חקר כדור הארץ הוא מהתחומים החשובים בעיצוב חיינו על הכוכב הזה. בתחומים רבים, כולל תחומי הגיאוגרפיה, איכות הסביבה, ים, סופות ואקלים ועד לניתוח מעמקי האוקיינוסים, צונאמי, רעידות האדמה והרי הגעש בעולם - דווקא סוכנות החלל האמריקאית נאס"א היא שבולטת במחקריה על כדור הארץ ועתידו.

כל הטכנולוגיות האפשריות מופעלות כאן לטובת פעילות בתחומי המחקר של מדעי כדור הארץ, כולל תחזיות, טכנולוגיית תלת ממד, עיבוד נתונים והצגתם בדרכים חדשות, טיפול וניתוח ביג דאטה ועוד.


הנה תפקידה של נאס"א בחקר העתיד דרך הבנת כדור הארץ כבר היום:

https://youtu.be/Et0uQA9sqdg


וחקר ההתחממות הגלובלית בידי נאס"א:

https://youtu.be/8Rvl6z80baI

האם זיהום אוויר הוא משהו שגורם לאוויר להיות כהה, מפויח ולא מצטלם טוב וזהו?

זיהום האוויר בגזים ובחלקיקי פחם גורמים לבני האדם והחיות למחלות רבות. בעיקר אנו מושפעים מזיהום האוויר בדרכי הנשימה ובכלי הנשימה שלנו. החוקרים גילו שמחלת האסתמה (מחלת הקצרת) נמצאת בעליה מתמדת בעולם, בעיקר בשל זיהום האוויר בכדור הארץ.

גם בצמחייה פוגע זיהום האוויר קשות. העצים הם שנפגעים הכי קשה מזיהומי אוויר. חלקיקי הפיח שנמצאים באבק המרחף והמזוהם, שוקעים על העלים של הצומח ומפריעים לנשימה של הצמחים ולתהליכי הפוטוסינתזה (ההטמעה) שלהם. אולי אם זה היה רק פוגע בצורתם או ביופיים של הירקות והפירות היינו יכולים להתעלם מכך, אבל מסתבר שכשאנו צורכים אותם אנו מכניסים לגופנו את החומרים הרעילים שנספגו דרך האוויר ופוגעים קשה בבריאותנו.


הנה ההבדל בין אוויר מזוהם לנקי (מתורגם):

https://youtu.be/xEodej_M7TI


זיהום האוויר בישראל (עברית):

http://youtu.be/JiHtMf8kqf0


הנזקים והמחלות הנגרמים מזיהום האוויר (עברית):

http://youtu.be/KZFnGMeXvgc


וסרטון לדוגמה, על זיהום אוויר בירושלים (עברית):

http://youtu.be/AN2zF2BC3CM

אנרגיות מתחדשות הן אנרגיות שנוצרות מהשמש, הרוח, המים, תהליכים ביולוגים, מגאות ושפל ומהחום הפנימי של כדור הארץ.

מקור האנרגיה המתחדשת הוא בתהליכים טבעיים, שיתרונם הוא בכך שהם אינם מתכלים כתוצאה מהשימוש בהם להפקת האנרגיה.

זאת בניגוד למקורות אנרגיה מדלקים מאובנים, כלומר ממשאבי כדור הארץ שהם מוגבלים, כגון דלק, פחם, גז טבעי ופצלי שמן.

מעבר לשמירה על כדור הארץ, בעזרת האנרגיה המתחדשת ניתן לצמצם את פליטת גזי החממה שלא זו בלבד שמזיקים לכדור הארץ, אלא גם פוגעים באדם ובבעלי החיים ובשימוש בה ניתן לתרום משמעותית לאיכות הסביבה.


#מקורות האנרגיה המתחדשת
בין מקורות האנרגיה הירוקים נוכל למצוא את אנרגיית המים, אנרגיית הרוח ואנרגיית השמש (הידועה גם כאנרגיה סולרית) הידועות ביותר.

אבל לצד הפקת האנרגיה בדרכים מוכרות אלה, מפיקים היום אנרגיה גם מתהליכים ביולוגיים, שנקראת "ביומסה". יש הפקה של אנרגיה שמקורה במאגר החום הפנימי של כדור הארץ ונקראת "אנרגיה גאותרמית" ולצידה אנרגיית גאות ושפל, המייצרת אנרגיה מהתופעות הללו, המתרחשות כתוצאה מכוחות המשיכה של הירח והשמש.


הנה סרטון על האנרגיות המתחדשות (עברית):

http://youtu.be/Ljuyf2EVHyk


החשיבות של המעבר לאנרגיות כאלה (מתורגם):

https://youtu.be/RnvCbquYeIM


תולדות ההתמכרות האנושית לדלקי המאובנים הבולמת את האנרגיות מתחדשות (עברית):

https://youtu.be/a415XK4FSCY


על המאמצים ליצירת אנרגיה מתחדשת בישראל (עברית):

http://youtu.be/ZGoUcHwP-co


כמה חשוב לנטוש את האנרגיה המתכלה (עברית):

https://youtu.be/lxIztw8k6do


אנרגיית המימן שמבטיחה להפוך לאנרגיה הנקייה של העתיד (עברית):

https://youtu.be/ZIPX2CeuiyY?long=yes


ודלק המימן שייתכן שישראל תהיה המובילה בו (עברית):

https://youtu.be/ZUKQmVmzsrc?long=yes

במהלך הדורות שמאז החלו בני האדם להפליג בימים, טבעו אניות רבות. חלקן טבע בשל מזג האוויר, סערות בים, שרטונים שעליהם עלו כלי השיט ועוד. ספינות מלחמה טובעו במלחמות וקרבות בים. הרבה ספינות מצאו את דרכן למצולות לאחר שנשדדו והוטבעו על ידי שודדי הים ועוד.

אנו מכנים ספינות שטבעו "אניות טרופות", או "ספינות טרופות".

חוקרי האו"ם, ארגון האומות המאוחדות, מעריכים שבקרקעית הימים ברחבי העולם ישנן לא פחות מ-3 מיליון אניות טרופות.


הנה אוניות טרופות מפורסמות:

http://youtu.be/_cNBoR7UyRo


הנה עוד כמה ספינות כאלה:

http://youtu.be/1igz9cPuCNA?t=5s


הנה אוניות טרופות מגוגל ארץ:

http://youtu.be/-rMDQiioWMk


רוצים לצלול אל ספינה טבועה?

http://youtu.be/aQd41nbQM-U?qr=yes

מתחת לעיר ג'האריה שבהודו יש שריפה תת-קרקעית של פחם שממשיכה לבעור מאז שנת 1923. בעיר יש ריכוז מהגדולים בעולם של מכרות פחם, אך היא כולה מאוכלסת באלפי אנשים עניים מאד, שחיים ממש מעל תופת של אש.

הכורים העניים בקושי מצליחים להתפרנס ממכרות הפחם הללו ועובדים קשה בשביל 2 הארוחות ביום למשפחתם. האש הבוערת והמחלות שהיא גורמת מבטיחים שחייהם של אנשי ג'האריה יהיו קצרים יותר ובריאים הרבה פחות.

ממשלת הודו מנסה להעביר את העיר כולה לקום אחר, אך התושבים מתנגדים. החשש לאבד את הפרנסה והספק אם ייושבו במקום בו יוכלו לחיות מתגברים על החשש הבריאותי שלהם מהפחם הנשרף מתחת לרגליהם.


הנה בעירת הפחם של ג'הריה:

http://youtu.be/daXeesa5LDI


ודיווח חדשות על השריפה הארוכה ביותר בעולם:

http://youtu.be/B8v9rk9jl0g

הקוֹמְפּוֹסְט (Compost), בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.

לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.

חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.


הנה העולם של הקומפוסט (עברית):

http://youtu.be/c0iNW_IjF4E


על הפיכת פסולת ביתית לקומפוסט (עברית):

https://youtu.be/hLIosm8rMR4?t=29s


ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):

http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s


קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):

http://youtu.be/gmQTp7wumkI


אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):

https://youtu.be/lFR1vRSin5s


עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):

https://youtu.be/FMZSnhZOXg0


והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:

https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes

רוב אוניות המשא מחזיקות מעמד ובטוחות לשייט והובלה במשך תקופה של 20 עד 30 שנה. כשהשנים עוברות, גוף האונייה הולך ונחלש. האונייה מתיישנת ומתמלאת בקורוזיה וריקבון או סתם החלשות של החומר שממנו היא עשויה.

כשההפלגה בכלי שיט כאלה הופכת מסוכנת מדי, מפסיקים להשתמש בה. חלק קטן מבעלי האוניות מטביעים אותן בים והופכים אותן לשוניות אלמוגים מלאכותיות. במקרים אחרים האוניות הטבועות משמשות כשובר גלים. אוניות חזקות יותר ושמורות יחסית יוסבו פעמים רבות למוזיאונים צפים.

אך את רוב כלי השיט הישנים מעבירים בעליהן לפירוק ולמיחזור. לעיתים האוניות ממתינות לתורן לפירוק במשך זמן רב ואתרי העגינה שלהן מוכרים כ"בתי קברות לאוניות" (ראו באאוריקה בתגית "בתי קברות").

כשיגיעו למיחזור, יפורקו הספינות והאוניות בצורה די מהירה. חלקי המתכת שיוצאו מהן יותכו לשימוש חוזר, בעוד שחומרים ומתקנים אחרים שיוסרו מהן ישמשו לשימושים שונים, לא פעם במדינות עולם שלישי ומדינות בעלות כלכלה חלשה.


הנה המיחזור של אוניות ישנות:

http://youtu.be/WOmtFN1bfZ8