בפשטות, חוק מרפי אומר ש"אם דבר מה עלול להשתבש - הוא אכן ישתבש!" או במילים אחרות, "כל מה שיכול להשתבש, אכן ישתבש!"

באמצעות החוק עם הקריצה הזה, מסבירים אנשים את העובדה שגם אחרי שאנו עושים הכנות מעמיקות לקראת משהו, ובטוחים שהכל מוכן ויתנהל ללא בעיות, תמיד יצוצו בעיות, תקלות והנחתות שיקלקלו את הביצוע המושלם שהוכן בקפידה..

החוק נקרא על שם אדוארד א. מרפי ג'וניור, מהנדס טילים אמריקאי, שניסח את העיקרון לאחר שזיהה את הסינדרום הזה ואמר על מישהו מהצוות שלו ש"אם יהיה סיכוי שיעשה טעות, הוא אכן יעשה אותה!".

"חוק מרפי" הוא כל כך מדויק ושכיח, עד כדי כך שהפך מעין "כלי עבודה" בחיי האדם המודרני - צוותים ואנשים מתכוננים לתקלות בנוסח חוק מרפי, מכינים תכניות אלטרנטיביות (Plan B) למקרים של תקלות, מכינים ציוד גיבוי ועוד.

אנו נסכם ונאמר שבעולם המודרני, אם לוקחים בחשבון את חוק מרפי, ניתן להצליח במילוי המשימות המורכבות והקשות ביותר, כי "ככל שנזהה מראש שדבר מה יכול להשתבש, נוכל להקטין את הסיכוי לשיבוש כזה".


הנה הטייס שעל שמו חוק מרפי (עברית):

https://youtu.be/PqDpzL0JlzU


וסרטון חביב על "חוק מרפי" ועל זה שהוא לא סוף העולם..

http://youtu.be/dkSnubkt0RU

סופגניות כל אימא יודעת לאפות, אז למה צריך לאפות סופגניות בכמויות גדולות? - כי הרבה אנשים רוצים לאכול סופגניות על הדרך ובחגיגות החנוכה ויש ביקוש למליוני סופגניות בכל שנה.

השיטה אמנם דומה לבישול סופגניה ביתית, אבל הכמויות של החומרים, מהירות העבודה ומגוון הטעמים - אלה כמובן מקצועיים ומפתים לא פחות.

חג שמח!


הנה אפיית סופגניות במאפיות מקצועיות (עברית):

http://youtu.be/gL5X8RJl7LI

האם חשבתם פעם מי עיצב את כל המוצרים והמכשירים שבהם אתם משתמשים?מי מתכנן את המחשבים, הטלפונים, המכוניות, הדלתות וכלי העבודה שלכם? - ובכן, האנשים האלה הם המעצבים התעשייתיים.

עיצוב תעשייתי (Industrial design) הוא המקצוע של מי שעוסקים בפיתוח ויצירה של מוצרים שמיוצרים בייצור המוני, בתעשייה. מעצב תעשייתי הוא מי שאחראי לאסתטיקה והשימושיות של המוצר שהוא מתכנן.

שלבי עיצוב המוצר הם המחקר המקדים, שמכריח את המעצב ללמוד את המוצר העתידי ואת ההיבטים השונים של פעולותיו, אחר כך הוא הוגה את הרעיון שיעמוד בבסיס המוצר (חשיבה קונצפטואלית) ויוודא שהוא מציע חדשנות וצורה משלו, לעומת מוצרים אחרים.

השלבים הבאים הם פיתוח, הנדסה ותכנון המוצר ובקרה של תהליכי הייצור שלו. מכאן יתבצעו השיווק של המוצרים, מכירתם והשימוש בהם.

בשנים האחרונות, עוסק העיצוב התעשייתי, בנוסף למופע החיצוני של המוצר, גם בחוויית המשתמש שלו ובמכלול היבטים נוספים.

בין ההיבטים הללו בולטים אפיון ממשק המשתמש של המוצר (איך המוצר יאפשר למשתמש את השימוש בו), האופן שבו הוא מוצג על המדפים בחנויות, הוראות התפעול, השתלבותו בשוק, אורך חיי המדף ואפילו הקשר בין המוצר לבין המותג כולו.


הנה סרטון עיצוב תעשייתי (עברית):

https://youtu.be/FvGtyeIAOhY


מעצב תעשייתי מתאר את עבודתו (עברית):

https://youtu.be/6WvJKJRtqio


ותערוכת עיצוב תעשייתי במכללת בצלאל (עברית):

https://youtu.be/XeM1Tupbqrk

איך מייצרים קרואסונים?
איך נוצר הקרואסון?


על אף שהוא נוצר דווקא באוסטריה, הקרואסון הוא אולי המאכל הצרפתי הכי מוכר בעולם. יש אמנם מקומות רבים שמגישים קרואסונים מתוצרת בית, אך הביקוש הגדול הביא לכך שמפעלים רבים בעולם משווקים קרואסונים מוכנים.

להכנת קרואסון מכינים את הבצק בעזרת מיקסר תעשייתי. מכונות הופכות את הבצק לגליונות דקים מאד של בצק. מכונה אחרת מכינה גליונות דקים של מרגרינה והם מוצמדים לגליונות הבצק. מכונת קיפול מקפלת את הבצק בצורה הנכונה והוא מוכנס עטוף לתוך המקרר ל-8 שעות של קירור.

לאחר הקירור נחתך הבצק לרצועות ומהן משולשים, שמוצבים בצורה זהה ומיושרת לשלב הבא בתהליך. המכונה הבאה מגלגלת את המשולשים לצורה המוכרת של הקרואסון - מעין שבלולים של בצק. הם מוכנסים למכונה שגורמת לשמרים לתפוס ולהגדיל את הנפח של הקרואסונים. אפייה של 40 דקות בתנור ארוך, בטמפרטורה של 175 מעלות צלזיוס. האפייה מנפחת את הקרואסון ושכבות הבצק מתמלאות באוויר ביניהן. תהליך של קירור מאפשר לארוז אותם באריזות ניילון עם תוויות ולארגזים שיישלחו לחנויות. 50 אלף קרואסונים נוצרים כך בכל שעה!


כך מכינים קרואסון במאפיה:

http://youtu.be/2FuNkp0hLMA


רוצים להכין קרואסון שוקולד? (עברית):

https://youtu.be/Op8Q7Fnx-Cc


או אולי כך? (עברית):

https://youtu.be/fJLSXD57-yE


וכך תהפכו קרואסון לא טרי לקרואסון שקדים טרי:

https://youtu.be/3oU_zXbclgQ

הפיתה העיראקית, הידועה כיום כ"לאפה", היא לחם שטוח ודק, שאופים כמעין משטח בצק עגול. מרכיביה הם קמח ומים בלבד, עם מעט מלח. נוהגים להניח עליה פלאפל או שווארמה וסלטים שונים, כולל חומוס ולאבנה, ולכרוך אותם בתוכה, למעין גליל שבתוכו האוכל.

היום אפיית פיתות גדולות מתבצעת במאפיה, אבל במקור נהגו לאפות את הלאפה בטאבון, שהוא תנור עשוי אבן, שמוסק לחום גבוה ובתוכו אש גלויה.

במרבית המאפיות ושל ימינו מכינים אפילו את ה"פיתות בעבודת יד" בעזרת טכנולוגיה. מכונה גדולה מייצרת כמות גדולה של פיתות בשעה. המכונה מכינה את הבצק ממרכיביו ואז חותכת לחתיכות בצק בגודל קבוע. מכונה נוספת מרדדת ומשטחת את הבצק לפיתה גדולה ואז הפיתות מוכנסות לתנור, לאפיה.

מקורה של הלאפה לא ברור אבל נראה שהיא נוצרה איפה שהוא במרחב של המזרח התיכון, חצי האי הערבי או מערב אסיה. כיום ישנן שתי גרסאות של הלאפה:

הפיתה העיראקית מעט יותר עבה ויש בה גם שמרים.

הפיתה הדרוזית, שמקורה בעדה הדרוזית, היא הדקה מהשתיים. זוהי פיתה שטוחה וגדולה יותר, ללא שמרים, שאופים אותה בטאבון או על משטח מתכת עגול שמעמידים על המדורה ושמו סאג'. כיום היא נפוצה בכל המטבח המזרחי והים-תיכוני.

המילה המקורית ללאפה היא "אישתנור" עם וריאציות כמו עֵישתנור ואשתנור. זו מילה שבאה מהשפה המצרית ופירושה "לחם תנור". הדוגלים בהגייה הירושלמית של "אֵשְׁתָנוּר" קושרים אותה לאש ולחום הרב שיוצאים מהטאבון.


הנה אפיית הפיתות של הלאפה:

http://youtu.be/x11bCVZrzeE


והכנת אשתנור, הלאפה המצרית, על ידי הבדואים במצרים:

https://youtu.be/5KTH_eqGroM

הפרסומות (Ads) נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים, למי שעשוי לרכוש אותם ויכול לשלם עבורם.

מטרת הפרסומת היא חשיפה למוצר חדש, לשירות רלוונטי, או למבצע צרכני כלשהו, כמו הוזלת מחיר, למשל במטרה להגדיל את המכירות או להיפטר ממלאי מיותר ששוכב יותר מדי זמן במחסנים.

אם היצרן היה מייצר מוצרים ולא מפרסם אותם, מעט מאד לקוחות היו רוכשים אותם ומחירם של המוצרים הללו היה נשאר גבוה.

ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות בעתיד ישלמו פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הוא ירוויח אף הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I


פרסומת שמותירה את מבקר הפרסומות שלנו חסר מילים (עברית):

https://youtu.be/mO8DXQIzXQM


והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:

https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes

שאלתם את עצמכם פעם איך נוצרות משקפיים? - ייצור המשקפיים מתחיל מדיסקים עשויים פלסטיק, שמהם מייצרים את העדשות. לכל דיסקית כזו מתיאימים במעבדה שכבת הגנה מפלסטיק, כדי שהעבודה על העדשה לא תפגע בצידה השני. מכונת שיוף שמותאמת למספר המשקפיים הנחוץ ללקוח מתחילה בעבודתה. לאחר גמר השיוף, כשהדיסקית של קודם הפכה לעדשה, מחליקים ומלטשים את החריצים והחיספוס שעל העדשה, בעזרת מים בטמפרטורה של בדיוק 66 מעלות, כדי שצורתה של העדשה לא תשתנה כלל.

מסירים את ההגנה על העדשה ובעזרת מכשיר בשם "לנסומטר" מוודאים שהעדשה מדויקת ומתאימה בדיוק למרשם שהזמין הלקוח. עכשיו מנקים את העדשה היטב, בתהליך מאד מדויק ומצפים אותה בלכה מיוחדת, כדי שתהיה עמידה בפני שריטות. לאחר ייבוש הלכה במשך 3 שעות, מטפלים בעדשה בציפוי שגורם לה להיות שקופה ביותר. ציפוי זה נקרא "אנטי-רפלקס" והוא מבוצע בתנור מיוחד.

כל שנותר עכשיו הוא להכניס את מסגרת המשקפיים למכונה שמודדת את המסגרת וחותכת את העדשות בדיוק לפי צורת המסגרת. שטיפה וליטוש אחרונים, בעזרת זרם מים עדין ומלבישים את העדשות על המסגרת. יש מסגרות שמחייבות קדיחה כדי להבריג בורג בעדשה ואז מבריגים והעדשה מולבשת בתוך המסגרת היטב.


כך מייצרים משקפיים:

https://youtu.be/YH1UPulpeVg


ייצור עדשות המשקפיים הוא אישי הרבה יותר:

https://youtu.be/zEQNhgaOXJ0


סרט תיעודי שמסביר בפירוט איך מייצרים משקפיים:

https://youtu.be/Ef2_aaYpZSI?long=yes


ויצרנית ענקית ששולטת על התחום ומייקרת את המשקפיים כל כך:

https://youtu.be/voUiWOGv8ec?long=yes

פּוֹפּקוֹרְן (Popcorn) מיוצר מגרעיני תירס מבוקעים באש או בחום גבוה. את הפופקורן מגדלים כתירס רגיל, לא משהו שונה מגידול התירס הפופולארי כל כך במקומות שונים בעולם.

לאחר שקוטפים את התירס בסתיו, נלקחים הגרעינים המתאימים לייבוש במכונות מיוחדות שמאיצות את התייבשות הגרעינים, בדיוק למידה הנכונה כדי שיוכלו להפוך לפופקורן שאנו כל כך אוהבים. במפעל בוררים את הגרעינים בכמה צורות ומשאירים את הגרעינים שבגודל הטוב ביותר, אלו שאינם קלים ואינם כבדים מדי.

אחרי חימום של כמה גרגרים, שנועד לוודא את תקינותם והתאמתם לאריזה, נארזים גרגרי התירס. שני מוצרים מכינים מהם - או אריזה של גרגרי תירס להכנה עצמית, או שמכינים אותם במפעל, במכונות תירס גדולות המזכירות את מכונת התירס שבבית הקולנוע ואז הפופקורן המוכן נארז ונשלח לחנויות, מוכן לאכילה ישר מהאריזה.


הנה סרטון שמראה כיצד מייצרים את הפופקורן:

http://youtu.be/B__abaQC7CY


ומתיחת פופקורן, בשביל החיוך:

http://youtu.be/aUGVEDAmhzg

לא ברור כיצד בדיוק הפכו המים למשקה קל. אם היית אומר לפני 40 שנה למישהו שימכרו מים בבקבוקים ושכולם יקנו אותם במחיר מלא, הוא היה צוחק ושואל באיזו ארץ יקרה הדבר המוזר הזה? - אבל הדבר הזה הצליח. לגמרי הצליח. הפרסומאים הצליחו לגרום למיליוני אנשים לצרוך מים בתשלום גבוה, כשהמים בברזים במרבית מדינות העולם המערבי הם באיכות מצוינת.

אז איך בדיוק מייצרים מים מינרליים?

ראשית, המים המינרליים מיוצרים באופן טבעי, בטבע. אלו אותם מים שמגיעים לברזים שלנו. הגשם יורד על אדמת ההרים ומחלחל אל הקרקע. המינרלים שבקרקע נספגים במים והכל מצטבר במי התהום שבבטן האדמה. מהאדמה יוצאים המים אל המעיינות.

כאן מתחיל העניין. מהמעיינות מוזרמים המים אל המפעל בצינורות. בארצות רבות באירופה, המים הללו יגיעו מהפשרת מי שלגים. במפעל בודקים ומוודאים שהמים נקיים. אחר כך מכניסים את המים למכלים ובקבוקים, אורזים אותם ושולחים להפצה בחנויות ולמכשירי המים שבבתי הלקוחות.


כך מייצרים את המים המינרליים (עברית):

https://youtu.be/otfZyxByfRQ


מוכנסים לבקבוקים:

https://youtu.be/BI0TbsISb4k


והאמת על מי הברז וכיצד גורמים לנו להאמין שאינם מספיק טובים (מתורגם):

https://youtu.be/6oG6hBkc2JE

איך לדעתם נוצר הנודלס המוכן (Instant Noodles), זה המשווק באריזות לחימום מהיר? - ראשית מכינים את הבצק של הנודלס, שממנו יכינו את הנודלס עצמם.

בצק הנודלס מועלה במסוע לעבר מכונה שמכינה ממנו את האטריות המעורבבות של הנודלס.

האטריות הללו מתבשלות במתקנים מיוחדים ואז נחתכות לריבועים של נודלס יבש. לאחר מכן מיובש הנודלס המוכן בתנור, כדי שניתן יהיה לשמר אותו לזמן רב ומשם הוא מועבר למכונות האריזה.

מהאריזה ייארז הנודלס המיובש בתוך ארגזים, שיישלחו לשיווק לחנויות.


הנה ייצור הנודלס המהיר:

https://youtu.be/riO5p_Qi8Vc


סרטון על הפקת הנודלס המהיר במפעל בסין:

http://youtu.be/ZdZXjuyzyZc


ומפעל גדול להכנת נודלס מהיר:

https://youtu.be/-8XVrQZegEw?long=yes

בחלב יש מים ושומן. את החמאה מכינים מהשומן שבחלב, החלק השמן שבו, זה שאנו מכירים בתור שמנת. ייצור החמאה הוא תהליך ההפרדה של השומן מהחלב ה"רזה".

כדי לייצר את החמאה, מנערים חזק מאד את השמנת. פעולה זו נקראת "חביצה" ונעשית במכונה שזכתה לשם "מחבצה". הניעור שהמחבצה עושה מפרק את השומן של החלב לטיפות ומפזר אותן בצורה שווה במים.

ואכן, כעבור זמן מה של חביצה נדבקות הטיפות זו לזו והופכות קשות יותר - נוצרה החמאה. את גוש החמאה הזה נותר לחתוך ולארוז.


הנה ייצור החמאה:

https://youtu.be/qwb2uZLSLhw


כך מכינים חמאה ביתית:

https://youtu.be/tigXaA5W9tQ


עוד דרך להכין חמאה לבד:

https://youtu.be/RcpbQX5kCTA


רוצים להכין חמאה בעצמכם ובקלות?

https://youtu.be/Wt_RG42N3GM


וכך הכינו חמאה בתקופה הוויקטוריאנית:

https://youtu.be/DV7hop4m0YQ?long=yes

לייצר גיטרה חשמלית זו עבודה מורכבת. אחרי בחירת עץ על פי מאפייני הצליל שלו, באים חיתוך, קידוח, שיוף וצביעה שמתחילים את התהליך של הכנת הגיטרה עצמה. אחר כך באים שיוף נוסף, מריחת לכה, יצירת צוואר הגיטרה, הוספת סריגי המתכת, הוספת המרכיבים האלקטרוניים וחיבור הצוואר לגוף הגיטרה.

עכשיו עושים כיוון אחרון, הידוק ובדיקת הצליל של הגיטרה והנה מוכנה עוד גיטרה חשמלית לרוקנ'רול.


כך מייצרים גיטרות חשמליות:

https://youtu.be/EEfHpcIWQwA


עוד סרטון שמציג את תהליך היצור של הגיטרה החשמלית:

http://youtu.be/nP2b0o-xMZY


כך מייצרים את הפנדר סטרטוקסטר - הגיטרה החשמלית הפופולארית בעולם:

https://youtu.be/rnhe8C591l4?long=yes

הגפרורים הם אחד האמצעים הכי נפוצים להדלקת אש. בעבר הדליק האדם הקדמון אש, על ידי שפשוף של אבני צור זו בזו. הניצוץ שיצר בשפשוף, הוא שהדליק את האש.

כיום יש לנו את הגפרור. קצות הגפרורים מצופים בחומר דליק. שפשוף של הגפרור לאורך רסיסי הזכוכית שבדופן קופסת הגפרורים גורם להתחממות קצהו של הגפרור ולהצתה של החומר שבו וכך נדלק הגפרור.


כך הגפרורים נולדו וכך הם פועלים (בעברית):

https://youtu.be/MM5nAuAhtKs


אבל איך מייצרים גפרורים? - הנה תהליך הייצור של הגפרורים:

https://youtu.be/T2-aioCAjOE


וכך ניתן לאטום גפרורים למים, כדי שיידלקו גם אם יירטבו במים (עברית):

https://youtu.be/jo58irWBiTE

לרוב טעויות יכולות לגרום לנזק או להפסד, אבל מדי פעם קורה שטעויות מביאות לתוצאות נפלאות. הנה המקרה של המצאת הגומי התעשייתי, שהחלה בכלל משגיאה ושכחה, אך פתחה פתח לתעשיה חשובה ומצליחה ביותר ולהצלחה עסקית מהגדולות בהיסטוריה העסקית.

הגומי הטבעי סבל מבעיות של עמידות גרועה לשינויים במזג האוויר. הממציא האמריקני צ'ארלס גודייר ערך סדרת ניסיונות כדי ליצור גומי עמיד ואיכותי. לילה אחד שכח גודייר בכבשן תערובת של גומי טבעי וגופרית.

בבוקר הוא גילה זאת והתכוון להשליך את החומר ההרוס אך הוא בחן אותו וגילה שהוא עמיד בטמפרטורות גבוהות ובאור. בדיקות נוספות לימדו אותו שאורך החיים של החומר שנוצר הוא ארוך מאד, הרבה יותר מזה של גומי טבעי ולא מעובד.

גודייר המשיך לחקור ופיתח את תהליך הגיפור, שנקרא גם וולקניזציה, על שם אל האש והנפחות במיתולוגיה הרומית. אלה היו תגלית ופיתוח נהדרים.

גודייר לא זכה לראות את המהפכה בעולם התחבורה ובתעשייה העולמית, שחולל הגומי התעשייתי שיצר. הוא גם לא זכה לראות כיצד החברה שהותיר עם חובות גדולים הופכת לאחת מחברות הצמיגים המצליחות בעולם - חברת Goodyear.


הנה סרטון על המצאתו של צ'ארלס גודייר, ממציא הגומי התעשייתי:

http://youtu.be/QDC5HrGqjm4

האורז (Rice) הוא מהגידולים העתיקים בתולדות החקלאות. מעל מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמקור המזון המרכזי והיומיומי שלה. יותר מכך - אחרי התירס והחיטה, אורז הוא הגידול השלישי בתפוצתו בעולם.

האורז הוא בעצם הגרגרים של צמח שגדל במקומות לחים וחמים. מימי קדם ועד ימינו, גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם. זהו מזון בסיסי וזול יחסית, שמספק גם למשפחות העניות ביותר בעולם יותר ממחצית הקלוריות היומיות הדרושות לקיום הפיזי של הגוף.

גידול האורז הוא סוג פשוט יחסית של חקלאות, מה שהופך אותו לענף חקלאי שמתאים במיוחד למדינות עניות. אמנם גידול האורז מצריך לא מעט עבודה עבודה ודרושים משקעים רבים להשקיה של שדות האורז, אבל קל לגדל אותו בכל מקום. ממישורים גדולים ועתירי גשמים ועד למאות טרסות על צלעות הרים תלולים - בעולם ניתן למצוא שדות אורז, בכל מקום שיש בו חקלאים ומשקעים.

לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם והם מועברים למפעל. שם חובטים בהם במכונה, כדי להפריד את גרגרי האורז מהצמח היבש. אז מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לסיום, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.

יבשת אסיה היא ספקית וצרכנית האורז הגדולה ביותר בעולם. יש המון סוגים שלו, כולל אורז קלסי, אורז בסמתי, פרסי, תאילנדי, הודי, אקוורלו, יסמין, אורז בר, אורז מלא ועוד. יש אותו בגרסת האורז הארוך, הקצר, העגול, הדביק, אורז אחד-אחד, אורז לבן, אדום, חום או צבעוני - הכל הולך והוא תמיד מאכל מזין וטעים, כשמכינים אותו נכון...


הנה ייצור האורז משלב הגידול בשדות ועד למפעל שמנקה ומוציא את האורז לשיווק:

https://youtu.be/ray8LsGvvgQ


כך מגדלים את האורז:

https://youtu.be/kxAEiHCErSA


כך מכינים אורז מוצלח (עברית):

https://youtu.be/kQmhf3ktiA8


ותולדות תירבות האורז - משלב ביות ועד גידולו בשדות:

https://youtu.be/7w0XuoqvCFg

הקורנפלקס עשוי מגרעיני תירס שהופרדו מהקלחים של התירס ואודו עד שהפכו רכים מספיק לייצור קורנפלקס.

בשלב הזה מוסיפים להם במפעל סוכר ומלח ובעזרת גליל גדול הם נמעכים לצורת הקורנפלקס.

עכשיו הם נאפים בתנור ונעשים קראנצ'יים (פריכים) ואז הם נארזים ומוכנים לשיווק לחנויות.


הנה הייצור של הקורנפלקס:

https://youtu.be/HPpMV_vcVEg


על פס הייצור:

http://youtu.be/dOljVYy8W-c


ופס ייצור נוסף וצנוע יותר:

https://youtu.be/uFE7K6jSrVE

את הבמבה מכינים מתירס, שבבי תירס, שמוכנסים לצינור ארוך והם תופחים מהלחץ והחום הגבוהים. רק אחר-כך היא נחתכת לגודל שאנחנו מכירים.

בהמשך מערבבים את הבמבה עם שמן בוטנים, מלח וקצת כורכום ואז היא מקבלת את הצבע המוכר והטעם המיוחד שלה.

ובמבה אדומה, אתם שואלים?🤔 - ובכן, ודאי יעניין אתכם לדעת שהבמבה האדומה מקבלת את הצבע שלה מסלק ואת הטעם המתוק - מתותים.


הנה סרט אנימציה חביב על ייצור הבמבה במפעל (עברית):

https://youtu.be/MmMVB7Cy6ig


ובמרכז המבקרים של אוסם, יצרנית הבמבה (עברית):

https://youtu.be/DXKXf4tc-_w

שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.

השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.

בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.

בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.


#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.

ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.

כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.

לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.

משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.

מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.


#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.

קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.

אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.

מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.


#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:

פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.

יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.

קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.

מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.


מה זה שיווק בדקה וחצי:

https://youtu.be/6a9yU87MwLI


מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:

https://youtu.be/oC_7g1qik60


על עולם השיווק למבוגרים יותר:

https://youtu.be/rWhvuK5hhRw


שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):

https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM


וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:

https://youtu.be/11H87AJ55eI

הידעתם שמעל 200 חומרים מרכיבים את הצמיג שאנו מכירים? - תהליך הייצור של הצמיג הוא מורכב ביותר.

ראשית, בוחר היצרן את הגומי המתאים לייצור הצמיגים - לרכב פרטי למשל, משתמשים בגומי סינתטי, בעוד שלצמיגי משאית, המתאים הוא הגומי הטבעי. מהגומי הנבחר מכינים את התערובת, שמרכיבה את הצמיג ומבטיחה שיהיה חזק ועמיד. יש בה בין השאר גומי, פיח שחור, מעכבי חמצון, מאיצי הדבקה, שרף, חומרי ריכוך ועוד. מהתערובת תכין מכונת החיתוך יריעות ארוכות, שיקוררו בתוך מים. מהיריעות יורכבו הצמיגים, לרוב על ידי הלבשה על תוף מיוחד ומכבש שיקנה להם את הצורה הסופית והמוכרת שלהם.

בתהליך הגיפור, מוכנסים הצמיגים שהתקבלו לתוך מכבש גדול. המכבש הזה יהפוך אותם לגמישים, בתהליך שמערב חום גבוה ולחץ גדול.

בשלב האחרון, יוטבעו על הצמיגים החריצים, שחשובים לבטיחות ולהיצמדות לכביש. ייצור צמיגים מסתיים בהוספת הכיתובים, שרשומים על הדפנות של הצמיג. הצמיגים המוכנים ייארזו ויישלחו להפצה ולמכירה.


כך מייצרים את הצמיגים (מתורגם):

https://youtu.be/RErP_uIuPRw


מפעל לייצור צמיגים:

https://youtu.be/CX7_6mL7ksA


השיטה שבה מתכננים ומייצרים צמיגים:

http://youtu.be/Li-MKobBg5w


והתהליך המלא של ייצור הצמיגים, מהפקת הגומי שממנו הוא עשוי ועד למשלוח הצמיגים לחנויות:

http://youtu.be/4lVv1Qf5Pz8

את הזהב יקר הערך כורים מהאדמה. מתכת הזהב לא נקשרת לחומרים אחרים ולכן, כל מה שצריך לעשות הוא להפריד את הזהב מהחול או הסלעים שהוא נמצא בתוכם.

פעם כרו את הזהב בערוצי נחלים, בידיים. היום משמשים מתקנים מכניים גדולים שמזרימים את המים עם העפר ומפרידים את הזהב מהאבנים והאדמה, בכמויות זעירות.


הנה סיפורה של כריית הזהב:

https://youtu.be/wq0p5tnFnWs


כך כורים זהב באפריקה:

http://youtu.be/wcTLlnGO82E


על כריית זהב פעם והיום:

http://youtu.be/zMOYOB3NCYY


כך כורים זהב אנשים פשוטים:

http://youtu.be/LaiVcmNDNWg


בואו למכרה זהב:

http://youtu.be/x2hFMPJamqg?qr=yes

בשנים האחרונות גדלה כמות המדוזות בעולם באופן חד ומזיק. חלק מהמדוזות מגיעות למשקל ענק של מעל 200 קילוגרם. המדוזות סותמות ומשביתות תחנות כוח ומתקני התפלת מים ופוגעים בתעשיית הדיג. בחופים מסוימים בעולם מונעים כניסה של בני אדם בזמנים של מתקפות של זנים קטלניים של מדוזות.

כיום עובדים החוקרים על הקמת תעשיה להפיכת המדוזות לחומר שממנו ייצרו חומרים שונים לתעשיית הרפואה, מוצרי פלסטיק מתכלים ועוד. בצורה כזו גם יימנעו נזקי המדוזות, גם יואץ השימוש בחומרים מתכלים וגם יפותח ענף דיג חדש, שיפרנס אלפי אנשים בכל העולם.


הנה פיתוח של חומרים זוהרים בחשיכה, שעשויים מ-DNA של מדוזות:

https://youtu.be/m_3L-jPBh5M


וחולה שמצליח לצעוד בזכות השימוש הרפואי במדוזות (אל תיבהלו מהדיבוב המכני לאנגלית):

https://youtu.be/O9raXUXzSiA