סופגניות כל אימא יודעת לאפות, אז למה צריך לאפות סופגניות בכמויות גדולות? - כי הרבה אנשים רוצים לאכול סופגניות על הדרך ובחגיגות החנוכה ויש ביקוש למליוני סופגניות בכל שנה.

השיטה אמנם דומה לבישול סופגניה ביתית, אבל הכמויות של החומרים, מהירות העבודה ומגוון הטעמים - אלה כמובן מקצועיים ומפתים לא פחות.

חג שמח!


הנה אפיית סופגניות במאפיות מקצועיות (עברית):

http://youtu.be/gL5X8RJl7LI

האם חשבתם פעם מי עיצב את כל המוצרים והמכשירים שבהם אתם משתמשים?מי מתכנן את המחשבים, הטלפונים, המכוניות, הדלתות וכלי העבודה שלכם? - ובכן, האנשים האלה הם המעצבים התעשייתיים.

עיצוב תעשייתי (Industrial design) הוא המקצוע של מי שעוסקים בפיתוח ויצירה של מוצרים שמיוצרים בייצור המוני, בתעשייה. מעצב תעשייתי הוא מי שאחראי לאסתטיקה והשימושיות של המוצר שהוא מתכנן.

שלבי עיצוב המוצר הם המחקר המקדים, שמכריח את המעצב ללמוד את המוצר העתידי ואת ההיבטים השונים של פעולותיו, אחר כך הוא הוגה את הרעיון שיעמוד בבסיס המוצר (חשיבה קונצפטואלית) ויוודא שהוא מציע חדשנות וצורה משלו, לעומת מוצרים אחרים.

השלבים הבאים הם פיתוח, הנדסה ותכנון המוצר ובקרה של תהליכי הייצור שלו. מכאן יתבצעו השיווק של המוצרים, מכירתם והשימוש בהם.

בשנים האחרונות, עוסק העיצוב התעשייתי, בנוסף למופע החיצוני של המוצר, גם בחוויית המשתמש שלו ובמכלול היבטים נוספים.

בין ההיבטים הללו בולטים אפיון ממשק המשתמש של המוצר (איך המוצר יאפשר למשתמש את השימוש בו), האופן שבו הוא מוצג על המדפים בחנויות, הוראות התפעול, השתלבותו בשוק, אורך חיי המדף ואפילו הקשר בין המוצר לבין המותג כולו.


הנה סרטון עיצוב תעשייתי (עברית):

https://youtu.be/FvGtyeIAOhY


מעצב תעשייתי מתאר את עבודתו (עברית):

https://youtu.be/6WvJKJRtqio


ותערוכת עיצוב תעשייתי במכללת בצלאל (עברית):

https://youtu.be/XeM1Tupbqrk

בפשטות, חוק מרפי אומר ש"אם דבר מה עלול להשתבש - הוא אכן ישתבש!" או במילים אחרות, "כל מה שיכול להשתבש, אכן ישתבש!"

באמצעות החוק עם הקריצה הזה, מסבירים אנשים את העובדה שגם אחרי שאנו עושים הכנות מעמיקות לקראת משהו, ובטוחים שהכל מוכן ויתנהל ללא בעיות, תמיד יצוצו בעיות, תקלות והנחתות שיקלקלו את הביצוע המושלם שהוכן בקפידה..

החוק נקרא על שם אדוארד א. מרפי ג'וניור, מהנדס טילים אמריקאי, שניסח את העיקרון לאחר שזיהה את הסינדרום הזה ואמר על מישהו מהצוות שלו ש"אם יהיה סיכוי שיעשה טעות, הוא אכן יעשה אותה!".

"חוק מרפי" הוא כל כך מדויק ושכיח, עד כדי כך שהפך מעין "כלי עבודה" בחיי האדם המודרני - צוותים ואנשים מתכוננים לתקלות בנוסח חוק מרפי, מכינים תכניות אלטרנטיביות (Plan B) למקרים של תקלות, מכינים ציוד גיבוי ועוד.

אנו נסכם ונאמר שבעולם המודרני, אם לוקחים בחשבון את חוק מרפי, ניתן להצליח במילוי המשימות המורכבות והקשות ביותר, כי "ככל שנזהה מראש שדבר מה יכול להשתבש, נוכל להקטין את הסיכוי לשיבוש כזה".


הנה הטייס שעל שמו חוק מרפי (עברית):

https://youtu.be/PqDpzL0JlzU


וסרטון חביב על "חוק מרפי" ועל זה שהוא לא סוף העולם..

http://youtu.be/dkSnubkt0RU

איך מייצרים קרואסונים?
איך נוצר הקרואסון?


על אף שהוא נוצר דווקא באוסטריה, הקרואסון הוא אולי המאכל הצרפתי הכי מוכר בעולם. יש אמנם מקומות רבים שמגישים קרואסונים מתוצרת בית, אך הביקוש הגדול הביא לכך שמפעלים רבים בעולם משווקים קרואסונים מוכנים.

להכנת קרואסון מכינים את הבצק בעזרת מיקסר תעשייתי. מכונות הופכות את הבצק לגליונות דקים מאד של בצק. מכונה אחרת מכינה גליונות דקים של מרגרינה והם מוצמדים לגליונות הבצק. מכונת קיפול מקפלת את הבצק בצורה הנכונה והוא מוכנס עטוף לתוך המקרר ל-8 שעות של קירור.

לאחר הקירור נחתך הבצק לרצועות ומהן משולשים, שמוצבים בצורה זהה ומיושרת לשלב הבא בתהליך. המכונה הבאה מגלגלת את המשולשים לצורה המוכרת של הקרואסון - מעין שבלולים של בצק. הם מוכנסים למכונה שגורמת לשמרים לתפוס ולהגדיל את הנפח של הקרואסונים. אפייה של 40 דקות בתנור ארוך, בטמפרטורה של 175 מעלות צלזיוס. האפייה מנפחת את הקרואסון ושכבות הבצק מתמלאות באוויר ביניהן. תהליך של קירור מאפשר לארוז אותם באריזות ניילון עם תוויות ולארגזים שיישלחו לחנויות. 50 אלף קרואסונים נוצרים כך בכל שעה!


כך מכינים קרואסון במאפיה:

http://youtu.be/2FuNkp0hLMA


רוצים להכין קרואסון שוקולד? (עברית):

https://youtu.be/Op8Q7Fnx-Cc


או אולי כך? (עברית):

https://youtu.be/fJLSXD57-yE


וכך תהפכו קרואסון לא טרי לקרואסון שקדים טרי:

https://youtu.be/3oU_zXbclgQ

הפרסומות (Ads) נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים, למי שעשוי לרכוש אותם ויכול לשלם עבורם.

מטרת הפרסומת היא חשיפה למוצר חדש, לשירות רלוונטי, או למבצע צרכני כלשהו, כמו הוזלת מחיר, למשל במטרה להגדיל את המכירות או להיפטר ממלאי מיותר ששוכב יותר מדי זמן במחסנים.

אם היצרן היה מייצר מוצרים ולא מפרסם אותם, מעט מאד לקוחות היו רוכשים אותם ומחירם של המוצרים הללו היה נשאר גבוה.

ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות בעתיד ישלמו פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הוא ירוויח אף הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I


פרסומת שמותירה את מבקר הפרסומות שלנו חסר מילים (עברית):

https://youtu.be/mO8DXQIzXQM


והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:

https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes

איך לדעתם נוצר הנודלס המוכן (Instant Noodles), זה המשווק באריזות לחימום מהיר? - ראשית מכינים את הבצק של הנודלס, שממנו יכינו את הנודלס עצמם.

בצק הנודלס מועלה במסוע לעבר מכונה שמכינה ממנו את האטריות המעורבבות של הנודלס.

האטריות הללו מתבשלות במתקנים מיוחדים ואז נחתכות לריבועים של נודלס יבש. לאחר מכן מיובש הנודלס המוכן בתנור, כדי שניתן יהיה לשמר אותו לזמן רב ומשם הוא מועבר למכונות האריזה.

מהאריזה ייארז הנודלס המיובש בתוך ארגזים, שיישלחו לשיווק לחנויות.


הנה ייצור הנודלס המהיר:

https://youtu.be/riO5p_Qi8Vc


סרטון על הפקת הנודלס המהיר במפעל בסין:

http://youtu.be/ZdZXjuyzyZc


ומפעל גדול להכנת נודלס מהיר:

https://youtu.be/-8XVrQZegEw?long=yes

פּוֹפּקוֹרְן (Popcorn) מיוצר מגרעיני תירס מבוקעים באש או בחום גבוה. את הפופקורן מגדלים כתירס רגיל, לא משהו שונה מגידול התירס הפופולארי כל כך במקומות שונים בעולם.

לאחר שקוטפים את התירס בסתיו, נלקחים הגרעינים המתאימים לייבוש במכונות מיוחדות שמאיצות את התייבשות הגרעינים, בדיוק למידה הנכונה כדי שיוכלו להפוך לפופקורן שאנו כל כך אוהבים. במפעל בוררים את הגרעינים בכמה צורות ומשאירים את הגרעינים שבגודל הטוב ביותר, אלו שאינם קלים ואינם כבדים מדי.

אחרי חימום של כמה גרגרים, שנועד לוודא את תקינותם והתאמתם לאריזה, נארזים גרגרי התירס. שני מוצרים מכינים מהם - או אריזה של גרגרי תירס להכנה עצמית, או שמכינים אותם במפעל, במכונות תירס גדולות המזכירות את מכונת התירס שבבית הקולנוע ואז הפופקורן המוכן נארז ונשלח לחנויות, מוכן לאכילה ישר מהאריזה.


הנה סרטון שמראה כיצד מייצרים את הפופקורן:

http://youtu.be/B__abaQC7CY


ומתיחת פופקורן, בשביל החיוך:

http://youtu.be/aUGVEDAmhzg

שאלתם את עצמכם פעם איך נוצרות משקפיים? - ייצור המשקפיים מתחיל מדיסקים עשויים פלסטיק, שמהם מייצרים את העדשות. לכל דיסקית כזו מתיאימים במעבדה שכבת הגנה מפלסטיק, כדי שהעבודה על העדשה לא תפגע בצידה השני. מכונת שיוף שמותאמת למספר המשקפיים הנחוץ ללקוח מתחילה בעבודתה. לאחר גמר השיוף, כשהדיסקית של קודם הפכה לעדשה, מחליקים ומלטשים את החריצים והחיספוס שעל העדשה, בעזרת מים בטמפרטורה של בדיוק 66 מעלות, כדי שצורתה של העדשה לא תשתנה כלל.

מסירים את ההגנה על העדשה ובעזרת מכשיר בשם "לנסומטר" מוודאים שהעדשה מדויקת ומתאימה בדיוק למרשם שהזמין הלקוח. עכשיו מנקים את העדשה היטב, בתהליך מאד מדויק ומצפים אותה בלכה מיוחדת, כדי שתהיה עמידה בפני שריטות. לאחר ייבוש הלכה במשך 3 שעות, מטפלים בעדשה בציפוי שגורם לה להיות שקופה ביותר. ציפוי זה נקרא "אנטי-רפלקס" והוא מבוצע בתנור מיוחד.

כל שנותר עכשיו הוא להכניס את מסגרת המשקפיים למכונה שמודדת את המסגרת וחותכת את העדשות בדיוק לפי צורת המסגרת. שטיפה וליטוש אחרונים, בעזרת זרם מים עדין ומלבישים את העדשות על המסגרת. יש מסגרות שמחייבות קדיחה כדי להבריג בורג בעדשה ואז מבריגים והעדשה מולבשת בתוך המסגרת היטב.


כך מייצרים משקפיים:

https://youtu.be/YH1UPulpeVg


ייצור עדשות המשקפיים הוא אישי הרבה יותר:

https://youtu.be/zEQNhgaOXJ0


סרט תיעודי שמסביר בפירוט איך מייצרים משקפיים:

https://youtu.be/Ef2_aaYpZSI?long=yes


ויצרנית ענקית ששולטת על התחום ומייקרת את המשקפיים כל כך:

https://youtu.be/voUiWOGv8ec?long=yes

כדי לייצר את קונוסי הוופל (Waffle Cones), אלה שלתוכם מכניסים מוכרי הגלידה את מבחר הכדורים שאתם כל כך אוהבים, מכינים עיסת בצק שמזכירה את עיסת הפנקייק.

את העיסה מכינים מקמח, סוכר חום, שמן, קרמל ועוד כמה מרכיבים. מטפטפים כמות קטנה של עיסה למכונת אפייה, כמו שמכינים וופל בלגי, יוצרים דף וופל בצורה עגולה ואופים אותו משני הצדדים שלו.

עתה מעבירות זרועות אוטומטיות כל עיגול וופל כזה למתקן שמעגל אותו לצורת קונוס. את הקונוסים מקררים ואורזים אותם לקראת משלוח וזהו... להפצה לגלידריות ולחנויות!

יעניין אתכם אולי לראות בסוף כיצד בודקים את החוזק של הקונוסים הללו. את הבדיקה עושים לכל סדרה, כדי לוודא שהקונוסים חזקים מספיק ולא יתפרקו עם הגלידה שבתוכם. אם הם חלשים מדי, זורקים את כולם ובודקים את מכונות הבצק והכמויות, לוודא שהבצק חזק מספיק כדי שלא להישבר.


הנה מפעל לגביעי גלידה, בצורות מעוצבות או קונוסי וופל פשוטים:

https://youtu.be/Gs2Eb1YbNQQ


הכנת גביעי ופל לגלידה בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/YpppKfNF0to


מפעל משפחתי המייצר כבר דורות את גביעי הגלידה מהוופל:

https://youtu.be/4K4JAyPxlTw


ומתכון להכין גביע גלידה עשוי ופל בעצמכם:

https://youtu.be/LlwnwtuqPEU

שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.

השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.

בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.

בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.


#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.

ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.

כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.

לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.

משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.

מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.


#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.

קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.

אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.

מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.


#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:

פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.

יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.

קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.

מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.


מה זה שיווק בדקה וחצי:

https://youtu.be/6a9yU87MwLI


מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:

https://youtu.be/oC_7g1qik60


על עולם השיווק למבוגרים יותר:

https://youtu.be/rWhvuK5hhRw


שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):

https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM


וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:

https://youtu.be/11H87AJ55eI

פרויקט קציר המלח מטרתו להעביר מלח בחזרה לים המלח, על מנת להעלות את מפלס הים, שירד מאד במהלך השנים. הובלת המלח מהבריכות ופיזורו בקרקעית האגן הצפוני של ים המלח יאפשרו את העלאת מפלס הים.

מטרת הפרויקט היא לנטרל את הנזק הסביבתי שגרמה פעילות המפעלים בים המלח, בעיקר של ירידת מפלס הים, בשל השאיבה הרבה של מים והעברתם לבריכות האידוי, מה שגם גרם לעליה של מפלס בריכות המלח עצמן וההצפה של המלונות.


הנה סרטון על קציר המלח:

https://youtu.be/qYZgUd-KMEY

הגפרורים הם אחד האמצעים הכי נפוצים להדלקת אש. בעבר הדליק האדם הקדמון אש, על ידי שפשוף של אבני צור זו בזו. הניצוץ שיצר בשפשוף, הוא שהדליק את האש.

כיום יש לנו את הגפרור. קצות הגפרורים מצופים בחומר דליק. שפשוף של הגפרור לאורך רסיסי הזכוכית שבדופן קופסת הגפרורים גורם להתחממות קצהו של הגפרור ולהצתה של החומר שבו וכך נדלק הגפרור.


כך הגפרורים נולדו וכך הם פועלים (בעברית):

https://youtu.be/MM5nAuAhtKs


אבל איך מייצרים גפרורים? - הנה תהליך הייצור של הגפרורים:

https://youtu.be/T2-aioCAjOE


וכך ניתן לאטום גפרורים למים, כדי שיידלקו גם אם יירטבו במים (עברית):

https://youtu.be/jo58irWBiTE

את הזהב יקר הערך כורים מהאדמה. מתכת הזהב לא נקשרת לחומרים אחרים ולכן, כל מה שצריך לעשות הוא להפריד את הזהב מהחול או הסלעים שהוא נמצא בתוכם.

פעם כרו את הזהב בערוצי נחלים, בידיים. היום משמשים מתקנים מכניים גדולים שמזרימים את המים עם העפר ומפרידים את הזהב מהאבנים והאדמה, בכמויות זעירות.


הנה סיפורה של כריית הזהב:

https://youtu.be/wq0p5tnFnWs


כך כורים זהב באפריקה:

http://youtu.be/wcTLlnGO82E


על כריית זהב פעם והיום:

http://youtu.be/zMOYOB3NCYY


כך כורים זהב אנשים פשוטים:

http://youtu.be/LaiVcmNDNWg


בואו למכרה זהב:

http://youtu.be/x2hFMPJamqg?qr=yes

פותחן קופסאות השימורים בנוי משתי ידיות המחוברים ביניהם בקצה, שיש בו גם להב חיתוך וגלגל עם ידית סיבוב. כשמניחים את גלגל החיתוך החד על שוליה של קופסת השימורים, תוך לחיצה על שתי הידיות הנועלות את הפותחן אל הקופסה, אפשר להתחיל את פתיחת הקופסה. מסובבים את ידית הסיבוב והלהב החד מתחיל לנקב את שולי החלק העליון של קופסת השימורים ולסובב את הקופסה עד שכל המכסה נחתך לגמרי.
כמובן שהיום יש גם פותחני קופסאות חשמליים. פותחן קופסאות חשמלי חוסך את הצורך בסיבוב הידני של מפתח הלהב ועושה זאת בקלות ובמהירות.





הנה סרטון על פעולת הפותחן:

http://youtu.be/qPfGC2-f5x0


ופותחן חדש ומודרני:

http://youtu.be/PNMSVw6gSgU

אם בתקופת הנרי פורד הומצא פס הייצור, שבו ישבו המוני פועלים והרכיבו מכוניות, היום הכל אחרת. במפעלי המכוניות המודרניים מצויים המוני רובוטים ומכונות חכמות וגם כמה בני אדם. כולם בונים ומרכיבים ביחד את המכוניות שאנו מכירים. מדובר במפעלי תעשיה מתוחכמים מאד שיוצרים את הפלא המורכב כל כך של כלי הרכב שלנו. כל כלי רכב כזה נבנה מאלפי חלקים וחלקם מכיל עוד מיליוני רכיבים זעירים ועדינים. כל התהליכים בתהליכי ייצור המכוניות של היום הם ממוחשבים ומפוקחים באמצעות תוכנות מחשב משוכללות במיוחד.


כך מייצרים את מכוניות הרולס רויס היוקרתיות (עברית):

https://youtu.be/scKnW05VOxg


תהליך הייצור של מכוניות ספורט:

https://youtu.be/0tQfp26tNuk


ומפעל מכוניות בעבודת יד:

https://youtu.be/OJLcoGMPQ94

בחלב יש מים ושומן. את החמאה מכינים מהשומן שבחלב, החלק השמן שבו, זה שאנו מכירים בתור שמנת. ייצור החמאה הוא תהליך ההפרדה של השומן מהחלב ה"רזה".

כדי לייצר את החמאה, מנערים חזק מאד את השמנת. פעולה זו נקראת "חביצה" ונעשית במכונה שזכתה לשם "מחבצה". הניעור שהמחבצה עושה מפרק את השומן של החלב לטיפות ומפזר אותן בצורה שווה במים.

ואכן, כעבור זמן מה של חביצה נדבקות הטיפות זו לזו והופכות קשות יותר - נוצרה החמאה. את גוש החמאה הזה נותר לחתוך ולארוז.


הנה ייצור החמאה:

https://youtu.be/qwb2uZLSLhw


כך מכינים חמאה ביתית:

https://youtu.be/tigXaA5W9tQ


עוד דרך להכין חמאה לבד:

https://youtu.be/RcpbQX5kCTA


רוצים להכין חמאה בעצמכם ובקלות?

https://youtu.be/Wt_RG42N3GM


וכך הכינו חמאה בתקופה הוויקטוריאנית:

https://youtu.be/DV7hop4m0YQ?long=yes

הקורנפלקס עשוי מגרעיני תירס שהופרדו מהקלחים של התירס ואודו עד שהפכו רכים מספיק לייצור קורנפלקס.

בשלב הזה מוסיפים להם במפעל סוכר ומלח ובעזרת גליל גדול הם נמעכים לצורת הקורנפלקס.

עכשיו הם נאפים בתנור ונעשים קראנצ'יים (פריכים) ואז הם נארזים ומוכנים לשיווק לחנויות.


הנה הייצור של הקורנפלקס:

https://youtu.be/HPpMV_vcVEg


על פס הייצור:

http://youtu.be/dOljVYy8W-c


ופס ייצור נוסף וצנוע יותר:

https://youtu.be/uFE7K6jSrVE

משדות הכותנה ועד למכנסיים הכי פופולאריים בעולם - תעשיית הג'ינס היא מהחזקות והמצליחות בעולם האופנה. גם אם בסופו של דבר הג'ינס הוא רק בד והמכנסיים הם רק לבוש, הג'ינס הוא חלק מתרבות של צעירים מורדים ומעודכנים תמיד.

תהליך ייצור בגדי ובעיקר מכנסי הג'ינס מתחיל בהכנת הדגם, או הדוגמה של המכנסיים שרוצים לייצר. ישנן דוגמאות או גזרות שונות וסוגי ג'ינס משתנים, חלקם קלאסיים וחלקם חדשים יותר, כמו סקיני (צמוד מאוד), סלים ג'ינס (צר) וכדומה. יש גם ג'ינסים רטרו, חדשים יותר אך מכילים מרכיבים או מזכירים דוגמאות וגזרות מהעבר.

לכל גזרה יש להכין דוגמה אחרת של חיתוך ותפירה. לאחר מכן, לצורך ייצור של מכנסיים מגזרה כלשהי שולף היצרן את הדגם המיועד לה.

השלב הבא הוא בחירה בין מגוון מסוים של בדים וצבעים שישמשו לייצור הליין של המכנסיים המיועדים. במקרה של הג'ינס הבחירה היא, מן הסתם, די קלה. צריך לבחור מבין גווני הג' ינס השונים.

לאחר שמתכננים את הדגם, מכניסים אותו למכונות חיתוך החותכות את חלקי הבגד השונים, במגוון גדלים. עתה מכניסים למכונת החיתוך שכבות רבות של בד ג'ינס,לעתים עד 100 שכבות שייחתכו ביחד. במכונת החיתוך הן נחתכות בו-זמנית לשכבות של בד לרגליים, בדים שמיועדים למותניים, לכיסים וכך הלאה.

עתה מעבירים את חתיכות הג'ינס המוכנות אל מכונות תפירה. כאן תופרים אותן העובדים בעזרת מכונות תפירה תעשייתיות ומהירות במיוחד. תופר ממוצע, או ליתר דיוק מפעיל מכונה משוכללת שכזו, יכול לייצר זוג מכנסי ג'ינס ברבע שעה.

מכונה תעשייתית כזו, אגב, מסוגלת לתפור אלפי תפרים בשנייה. משום כך חייבים המפעילים שלה להיות מאוד מקצועיים ומוסמכים, כדי שיימנעו פציעות בתהליך.

לאחר התפירה, שוטפים את המכנסיים, את ז'קט הג'ינס או כל בגד ג'ינס אחר, באמצעות מכונות שטיפה תעשייתיות. מכאן יועברו הג'ינסים שצריכים טיפול של שחיקה, קרעים ושלל עיצובים מודרניים של אופנות הג'ינס המתחלפות. חלקן יעברו שטיפה מרובה ושוחקת, אחרים יעברו שטיפת אבנים משפשפת, יהיו שייקרעו "במקומות הנכונים" וכיוצא בזה.

בסיום תהליכים אלו, מוסיפים עובדים את הטיקט, עם פרטי המותג, תוויות המידה והוראות הכביסה. במידת הצורך ולפי המזמין, מכנסי הג'ינס נארזים באריזה מסחרית לשיווק או נארזים הארגזים גדולים, מוכנים למשלוח.


הנה סרטון על ייצור בגדי הג'ינס:

http://youtu.be/5DzEpOp2Jy8


עוד על הייצור של הג'ינס:

https://youtu.be/f6Cmx4bjA7c


ומעצבים שמדגימים כיצד מסגננים מכנסי ג'ינס לפי האופנה של השנים האחרונות:

http://youtu.be/Ban8dCxFVGg

הפיתה העיראקית, הידועה כיום כ"לאפה", היא לחם שטוח ודק, שאופים כמעין משטח בצק עגול. מרכיביה הם קמח ומים בלבד, עם מעט מלח. נוהגים להניח עליה פלאפל או שווארמה וסלטים שונים, כולל חומוס ולאבנה, ולכרוך אותם בתוכה, למעין גליל שבתוכו האוכל.

היום אפיית פיתות גדולות מתבצעת במאפיה, אבל במקור נהגו לאפות את הלאפה בטאבון, שהוא תנור עשוי אבן, שמוסק לחום גבוה ובתוכו אש גלויה.

במרבית המאפיות ושל ימינו מכינים אפילו את ה"פיתות בעבודת יד" בעזרת טכנולוגיה. מכונה גדולה מייצרת כמות גדולה של פיתות בשעה. המכונה מכינה את הבצק ממרכיביו ואז חותכת לחתיכות בצק בגודל קבוע. מכונה נוספת מרדדת ומשטחת את הבצק לפיתה גדולה ואז הפיתות מוכנסות לתנור, לאפיה.

מקורה של הלאפה לא ברור אבל נראה שהיא נוצרה איפה שהוא במרחב של המזרח התיכון, חצי האי הערבי או מערב אסיה. כיום ישנן שתי גרסאות של הלאפה:

הפיתה העיראקית מעט יותר עבה ויש בה גם שמרים.

הפיתה הדרוזית, שמקורה בעדה הדרוזית, היא הדקה מהשתיים. זוהי פיתה שטוחה וגדולה יותר, ללא שמרים, שאופים אותה בטאבון או על משטח מתכת עגול שמעמידים על המדורה ושמו סאג'. כיום היא נפוצה בכל המטבח המזרחי והים-תיכוני.

המילה המקורית ללאפה היא "אישתנור" עם וריאציות כמו עֵישתנור ואשתנור. זו מילה שבאה מהשפה המצרית ופירושה "לחם תנור". הדוגלים בהגייה הירושלמית של "אֵשְׁתָנוּר" קושרים אותה לאש ולחום הרב שיוצאים מהטאבון.


הנה אפיית הפיתות של הלאפה:

http://youtu.be/x11bCVZrzeE


והכנת אשתנור, הלאפה המצרית, על ידי הבדואים במצרים:

https://youtu.be/5KTH_eqGroM

לייצר גיטרה חשמלית זו עבודה מורכבת. אחרי בחירת עץ על פי מאפייני הצליל שלו, באים חיתוך, קידוח, שיוף וצביעה שמתחילים את התהליך של הכנת הגיטרה עצמה. אחר כך באים שיוף נוסף, מריחת לכה, יצירת צוואר הגיטרה, הוספת סריגי המתכת, הוספת המרכיבים האלקטרוניים וחיבור הצוואר לגוף הגיטרה.

עכשיו עושים כיוון אחרון, הידוק ובדיקת הצליל של הגיטרה והנה מוכנה עוד גיטרה חשמלית לרוקנ'רול.


כך מייצרים גיטרות חשמליות:

https://youtu.be/EEfHpcIWQwA


עוד סרטון שמציג את תהליך היצור של הגיטרה החשמלית:

http://youtu.be/nP2b0o-xMZY


כך מייצרים את הפנדר סטרטוקסטר - הגיטרה החשמלית הפופולארית בעולם:

https://youtu.be/rnhe8C591l4?long=yes

לרוב טעויות יכולות לגרום לנזק או להפסד, אבל מדי פעם קורה שטעויות מביאות לתוצאות נפלאות. הנה המקרה של המצאת הגומי התעשייתי, שהחלה בכלל משגיאה ושכחה, אך פתחה פתח לתעשיה חשובה ומצליחה ביותר ולהצלחה עסקית מהגדולות בהיסטוריה העסקית.

הגומי הטבעי סבל מבעיות של עמידות גרועה לשינויים במזג האוויר. הממציא האמריקני צ'ארלס גודייר ערך סדרת ניסיונות כדי ליצור גומי עמיד ואיכותי. לילה אחד שכח גודייר בכבשן תערובת של גומי טבעי וגופרית.

בבוקר הוא גילה זאת והתכוון להשליך את החומר ההרוס אך הוא בחן אותו וגילה שהוא עמיד בטמפרטורות גבוהות ובאור. בדיקות נוספות לימדו אותו שאורך החיים של החומר שנוצר הוא ארוך מאד, הרבה יותר מזה של גומי טבעי ולא מעובד.

גודייר המשיך לחקור ופיתח את תהליך הגיפור, שנקרא גם וולקניזציה, על שם אל האש והנפחות במיתולוגיה הרומית. אלה היו תגלית ופיתוח נהדרים.

גודייר לא זכה לראות את המהפכה בעולם התחבורה ובתעשייה העולמית, שחולל הגומי התעשייתי שיצר. הוא גם לא זכה לראות כיצד החברה שהותיר עם חובות גדולים הופכת לאחת מחברות הצמיגים המצליחות בעולם - חברת Goodyear.


הנה סרטון על המצאתו של צ'ארלס גודייר, ממציא הגומי התעשייתי:

http://youtu.be/QDC5HrGqjm4