אדריכלות או ארכיטקטורה, היא אמנות התכנון של מבנים מסוגים שונים, מבתים ועד מגדלים, גשרים, מבני ציבור ומפעלים. האדריכלים הם בעלי ידע הנדסי, שיודעים לחשב את החישובים הנדרשים לתכנון מבנים מורכבים, מכירים את החומרים השונים ושולטים בטכנולוגיה, אך הם גם אמנים, היודעים להקנות למבנים שהם מתכננים יופי ומראה.

כיוון שהאדריכל הוא אמן שיודע גם לתכנן את המבנה כך שיהיה יפה למראה ומיוחד וגם חזק ויציב לשנים רבות, זוכים האדריכלים הגדולים להרבה כבוד. אחרי הכל, עבודותיהם הן הגדולות ביותר, לפחות בגודלן הפיזי, בעולם האמנות.


על לימודי האדריכלות:

https://youtu.be/L6BUyROu8ZM


אדריכל מספר על צעדיו הראשונים ועל המקצוע:

https://youtu.be/0fsgB5r_hYA


סרטון ביקורתי על המסלול הקשה שעובר האדריכל הצעיר בישראל:

https://youtu.be/cXFCO1n87zw


כמה מהמגדלים המרשימים שתכננו אדריכלים בעולם:

https://youtu.be/tENJhl7cW2k


הרצאת וידאו של אדריכל שמסביר למה בית העתיד יעוצב על ידי דייריו (מתורגם):

https://youtu.be/hha0NsYXS5c?long=yes


והדיון המתמשך על מה חשוב יותר באדריכלות (מתורגם):

https://youtu.be/iQsnObyii4Q?long=yes

בשנת 1945 פנתה אדית' פארנסוורת', רופאה עשירה משיקאגו וביקשה מאדרריכל גרמני שהיגר לארצות הברית לתכנן לה בית ביער. לודוויג מיס ון דר רוהה, שלפני מלחמת העולם השנייה היה מנהל בית ספר הבאוהאוס המפורסם, החליט ליישם גישה שפיתח עם תלמידיו באותה עת, של בנייה מינימליסטית מזכוכית ופלדה.

בית פארנסוורת' (Farnsworth house) שהוא תכנן עבורה, הוא בית מזכוכית ופלדה. מכיוון שתוכנן לבנייה בלב יער שנוטה להצפות, מיקם לודוויג מיס ון דר רוהה את המבנה כולו על גבי 8 כלונסאות שמרימות אותו מעל פני האדמה. המבנה הוא לבן ומורם בגובהו מכל פני האדמה. לכן הוא מובחן מהסביבה הירוקה, אך הוא עדיין משתלב בה מבלי להפריע. קירותיו מזכוכית ועליהם וילונות בלבד.

כמו כל המבנים של מיס ון דר רוהה, גם העיצוב של בית פארנסוורת' הוא נקי ואלגנטי. יש בו חלל אחד, כפי שביקשה הרופאה, שביקשה לעצמה מקום מבודד בטבע, כדי להתבודד ולעבוד בתרגום שירים. עם סיומו, הגישה הלקוחה תביעה משפטית נגד האדריכל, אך הוא זכה בה. לימים הסתבר שהיא כעסה לאחר שהתאהבה בו והוא לא החזיר לה אהבה..

עד היום נחשב בית פארנסוורת' לאחת מיצירות המופת של האדריכלות המודרנית ולמופת של צימצום ומינימליזם מדויקים. זהו בית שהוא פילוסופיה שלמה באדריכלות.


הנה סיפורו של בית פארנסוורת':

http://youtu.be/8M3p9iKITaA


תמונות מסביבתו:

http://youtu.be/_CKprbSHZoE


הבית כשהיער מוצף:

http://youtu.be/iqKc73STUuE


וכך ניתן היה למקם אותו במקומות שונים:

http://youtu.be/N7TzeVVXJjE

הקונסטהאוס (Kunsthaus Graz) הוא המוזיאון לאמנות חדישה שבעיר גראץ באוסטריה. המוזיאון מאכלס את הגלריה לאומנות מודרנית של העיר. הוא נמצא בשכונה ותיקה ומוקף בבניינים עתיקים ויכול להיחשב כאחת מהיצירות הפוסט מודרניסטיות המרתקות של האדריכלות העכשווית.

בשל צורתו המוזרה וגגו המזכיר מחושים של יצור ענקי, מכנים תושבי העיר את הבניין המשונה והחדשני הזה "החייזר הידידותי". הבניין עוצב בידי האדריכלים פיטר קוק וקולין פורנייה.

ואם המראה של הקונסט האוס לא מספיק מסעיר, אז על הקיר החיצוני שלו נבנתה רשת Bix של נורות פלורסנט שיוצרות צורות מרתקות ונותנות הרגשה של חללית מהחלל החיצון.


הנה הקונסטהאוס שבעיר גראץ:

http://youtu.be/Y1qpgL82LiE


הבניין מבפנים:

http://youtu.be/n3yD4ESDEK0


ה-BIX שעל קיר המוזיאון:

http://youtu.be/Uq1lkrtAJ_0


וסרטון בגרמנית על מבנה המוזיאון המיוחד:

http://youtu.be/tnIJIoTJdfE

אדריכלות העתיד (Future Architecture) תחפש כיצד להתמודד עם בעיות כמו התפוצצות האוכלוסין הצפוייה בעולם, שינויים אקלימיים, התחממות כדור הארץ, עלית מפלס האוקיינוסים, הנהירה לערים הגדולות וכדומה.

חלק מהפתרונות כבר נראים בתכניות של אדריכלים חרוצים. מערים שייבנו בים, עד לערים בחלל, ערים שנחפור עמוק אל תוך האדמה או כאלה שייבנו גבוה באוויר - הכל אפשרי בעתיד. כמובן שהטכנולוגיות הדרושות לכל המשימות הללו אינן עדיין בנמצא, יש חומרים שתכונותיהם עדיין לא מספקות, אבל כולם כבר במחקר ופיתוח של צוותים בכל העולם, זה זמן רב.



ראשית, ניתן לדמיון להוביל אותנו לערי העתיד:

https://youtu.be/FoIawG-j4f4


מודלים אפשריים של אדריכלות העתיד:

https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU


האם ערי העתיד יוכלו להתקיים בשמיים?

https://youtu.be/IZOedbGd64E


או מתחת למים?

https://youtu.be/3Wtb5A6CpfI


והנה סרט תיעודי על ערי העתיד החדשניות:

https://youtu.be/yOCpo10zQlM?long=yes

הבאוהאוס (Bauhaus), או הסגנון הבינלאומי כפי שנכון יותר לקרוא לו, הוא סגנון באדריכלות, שנקרא על שם בית הספר הגרמני לעיצוב ואדריכלות בשם זה.

הושפע מהתיעוש הגובר ויצר תקן אחיד יחסית של המבנים, אך עם חזיתות בצורה חופשית.

היו 5 מאפיינים שקורבוזייה, האדריכל המידע והנציג המובהק של הבאוהאוס, האמין בהם.

ראשון המאפיינים הוא גגות שטוחים. עד אז כל הגגות היו גגות רעפים עם זווית למטה, כדי שהגשם והשלג יפלו מהם למטה.

עוד מאפיין הוא שימוש, חדשני באותה תקופה, במרכיבים שיוצרו במקום אחר, או מה שנקרא פרה-פבריקיישן (Prefabrication).

עוד מאפיין הוא קורות מתכת שעליהן בנוי המבנה, כך שהוא קל ולא מחייב הרבה בטון מאסיבי.

גן על הגג, מה שמאפשר איכות חיים, שהייה בריאה בחוץ ושמש טובה, לפחות באירופה הקרה, הם עוד תכונה של בית באוהאוס לפי קורבוזייה.

ואופיינית גם שורת חלונות הפרושים לרוחב הבניין ומכניסים הרבה אור לבית.

בתי באוהאוס גם מנצלים באופן מיטבי את החללים בבית, לא פעם תוך ויתור על הקירות, מה שאפשר גם לשנות מזמן לזמן את השימוש בחללים ולעיתים גם במהלך היום, כמו חדר שינה בלילה, ההופך ביום לחלל אירוח, או פינת משחקים וכדומה.


הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:

http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q


ובתים בסגנון הבינלאומי בתל אביב:

http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA

הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.

העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.

וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.

הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.


הנה הפאבלות של ברזיל:

https://youtu.be/c3BRTlHFpBU


הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:

https://youtu.be/XoVfntFQ3ow


שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:

http://youtu.be/ur6HMnqGMZs


משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:

http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY


שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:

https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk


וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:

https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes

אטריום (Atrium) הוא חלל מרכזי סגור ומואר, שבמקור נולד כסוג של בית רומי, הבנוי מסביב לחלל מרכזי גדול.

בית אטריום רומי הוא מסוגי הבתים הרומיים הקלסיים. זהו בית שבנוי כחלל מרכזי סגור, שסביבו בנויים ומסודרים החדרים. בתקרתו של החלל המרכזי יכול להיות פתח והוא יכול אף להיות מעין חצר פנימית. במקרה כזה נהוג היה למקם במרכז רצפתו של החלל הפתוח, בריכה שכונתה אצל הרומים "אימפלוויום" ואליה נוקזו מי הגשמים שנכנסו לאטריום.

ב"דומוס", הווילות הרומיות הטיפוסיות מתקופת האימפריה הרומית, האטריום שימש כדי להחדיר אור אל מרכז המבנה, מהחצר הפנימית. מסביב לפתח המרכזי של האטריום הייתה תקרה, שנתמכה בעמודים היקפיים או נשענה על אגדי גג הרעפים.

אטריומים כאלה השתמרו היטב מתחת לאפר הוולקני של העיר הרומית פומפיי וניתן לראותן כיום באתר הארכיאולוגי שבמקום.

כיום, מתאר המושג אטריום גם חללים מרכזיים וגדולים, לרוב בבנייני משרדים ומבני ציבור, הכוללים תקרה שקופה וחלונות עליונים, המכונים "סקיי-לייט" ושוטפים את החלל המרכזי באור השמש.

בעידן המודרני אומץ עיקרון האטריום גם לבנייה של קניונים, מרכזי קניות, מלונות ואפילו מוזיאונים רבים. החלל המרכזי בהם כולל בדרך כלל גם מתקני תנועה לגובה, כמו מעליות, מדרגות נעות ומדרגות בכלל.


הנה אטריום בבית מגורים:

https://youtu.be/WTgvXAGqZz0


אור ואוויר - אטריום בבית הרומי:

https://youtu.be/UTIZAq4MOBo


עם אור שמש השוטף את הבית ביום, האטריום המודרני מעולה לסביבה:

https://youtu.be/Mm3FlAcoWt8


מכניס אור לדירות בבית משותף בטאיוון:

https://youtu.be/hxOEmzSPCG4


בקניון:

https://youtu.be/R1OmjDZ3ILE


אטריום בבית יפני בו ממקמים גן יפני:

https://youtu.be/XEdnE4UHSiQ


האטריום הגבוה בעולם, שתכננה זהא חדיד בשנחאי:

https://youtu.be/HSj1mKvuZwc


ותכנון של בית עם אטריום קלאסי:

https://youtu.be/-G_ZjdHLPUM

הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.

פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.

הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.

באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.

בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.

האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.

במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.

המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.

בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".

"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.

את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".


הנה הסיפור של הבאוהאוס:

https://youtu.be/XrH-YOWQqTg


בסרטון אנימציה:

http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q


מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:

https://youtu.be/64UkLqat7Yw


אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:

http://youtu.be/yv-OwS67OHM


על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):

http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA


בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:

https://youtu.be/A0HgpHjeZ84


וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s

אטומיום הוא מבנה בצורת מולקולה של גביש ברזל שנמצא בבריסל, בלגיה. הוא הוקם עבור התערוכה העולמית אקספו 58 שנערכה בבריסל בשנת 1958. ממש כמו מגדל אייפל בזמנו, הוא היה אמור להתפרק לאחר חצי שנה אך ההתלהבות ממנו הביאה להפיכתו למבנה קבוע.

גובהו של האטומיום 103 מטרים והוא בנוי כדגם של גביש ברזל בהגדלה מדויקת - פי 165 מיליארד!

המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל אנדרה ואטרקיין, מכיל תשעה כדורי פלדה בקוטר 18 מטרים, שמחוברים ביניהם במדרגות נעות ארוכות במיוחד. הכדורים סימלו את תשעת מחוזותיה של בלגיה באותה עת ונבנו בטכנולוגיות חדשניות לאותה התקופה.

הכדור העליון של המבנה העתידני הזה מהווה תצפית על העיר. בעשור הקודם נעשו בו שיפוצים, נוספה מערכת תאורה והוחלפה המתכת שעוטפת את המבנה.


הנה האטומיום בבריסל מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/7LsV2Q1A2FQ



ועוד תצוגה יפה של אטומיום בריסל והנוף הנשקף ממנו:

http://youtu.be/zZoFnOqjMgI

מגדל פיזה (Leaning Tower of Pisa), שכמעט כל מי שמצטלם לידו עושה כאילו הוא בולם אותו מליפול, הוא מגדל הנוטה על צידו כבר מאות שנים. זהו מגדל הפעמונים של העיר פיזה באיטליה, שהחלו לבנות במאה ה-12. רק כאשר הגיעו לבניית הקומה השלישית התברר לבונים שהוא מתחיל לנטות לצד. כל הנסיונות לייצב את מגדל פיזה במהלך הבניה לא הצליחו והוא הושלם לאחר 200 שנה כשהוא נוטה על צידו.

כיוון שהיה חשש שיקרוס, בשנת 1992 הוחלט לאסור כניסה למגדל פיזה. מאז שקמו את המגדל והמומחים סבורים שהשיפוצים הללו נותנים לו אורך חיים של 300 שנה.


כיצד מגדל פיזה לא נופל (מתורגם):

https://youtu.be/HFqf6aKdOC0


מצגת וידאו של מגדל פיזה הנטוי:

https://youtu.be/x87yWBK0bKc


סרטון קפיצות זמן שמראה את מגדל פיזה לאורך שעות אבל במשך דקה וחצי:

http://youtu.be/93VusyO0iOY


וסרטון אנימציה שמסביר איך מיישרים את מגדל פיזה בקלות:

http://youtu.be/Wv4mzbX0Bqc

מוזיאון גוגנהיים בילבאו, בעיר בילבאו שבספרד, הוא מהבניינים הנערצים בעולם האדריכלות המודרנית ואחד הבניינים החשובים והמעניינים שנבנו במאה ה-20. זוהי יצירתו של האדריכל פרנק גרי, שזכה בתחרות מול אדריכלים רבים אחרים שהגישו הצעות מתחרות.

גרי השתמש בחומרים וטכנולוגיות חדשות, כמו הלוחות המעוקלים של המבנה שצופו בטיטניום.

ב-1997 הציב פרנק גרי לאדריכלים אחרים חזון של עיצוב למאה ה-21 והעלה את העיר בילבאו על מפת התיירות העולמית. מליונים מגיעים למוזיאון בזכות הבניין המרתק ולא מעט מעידים שבאו יותר כדי לראות את הבנין, מאשר את דברי האמנות שהוא מציג.


הנה סרטון על מוזיאון גוגנהיים בילבאו ועל העיר בכלל:

http://youtu.be/naWIQhV057Y

בורג' אל-ערב, או "מבצר הערבים", הוא מהמבנים הידועים בנסיכות העשירה דובאי. בורג' אל-ערב שבנייתו הושלמה בשנת 2000, הוא מלון יוקרתי שהוקם על אי מלאכותי שהוקם במיוחד עבורו. עלות הלינה במלון היוקרתי והיפה הזה נעה מסכום של 1,000 דולר ללילה ומגיעה גם ל-30,000 דולר ללילה אחד!

רבים מעשירי העולם ומאלו המעוניינים לנופף בעושרם, נמשכים למלון בזכות הייחודיות האדריכלית שלו והשהייה המפנקת שבמלון.


הנה סרטון על בורג' אל-ערב:

http://youtu.be/RLeB8FtP5rk


ונחיתה בהליקופטר על המלון המיוחד הזה:

http://youtu.be/e3w73SVl0Es

האדריכל (Architect) או הארכיטקטית הם מי שמתכננים בניינים ובתים וכל מיני מבנים אחרים (גשרים, מבני ציבור ומפעלים ועוד).

לאחר שמזמיני העבודה מסביר להם את הדרישות, האדריכלים משרטטים תכניות ומגישים אותם לאישור הלקוח. פעמים רבות חוזרות התכניות שוב ושוב לאדריכל, לצורך תיקונים, עד שהלקוח מרוצה ומאשר את התכניות.

מכאן מגישים האדריכלים את התכניות לאישור ועדת הבנייה של המחוז או האזור, בכדי שתאשר אותה גם היא. לאחר קבלת האישור מגישים האדריכלים תכניות מפורטות, כולל פתרונות הנדסיים ובדיקות של חוזק המבנים המתוכננים ורשימה מקיפה של החומרים הנדרשים לבנייה.

לאחר קבלת כל האישורים יכול הקבלן להתחיל בבנייה, כשהאדריכל ממשיך ללוות את הבנייה ולפקח על הביצוע שלה.

להיכרות עם בעלי מקצוע מעולים כאלה, ראו בתגית "אדריכלים גדולים".


הנה האדריכלים ועבודתם:

http://youtu.be/1QpB8icfz4I


מחברת הרעיונות שלהם, הסקצ'בוק (עברית):

http://youtu.be/flIN4DtP5rQ


טעות קטנה בתכנון יכולה להפיל מגדל (מתורגם):

https://youtu.be/x0tcRqf7ciY


אדריכל הנוף מתכנן גינות וחצרות של בניינים:

http://youtu.be/UluZTSYCujU


עוד מעבודתם של האדריכלים:

http://youtu.be/BLzVNjED2yg


וזהה חדיד, אדריכלית-העל שנולדה בעיראק והלכה לעולמה:

http://youtu.be/WNI-hrhCb28

טָדָאוֹ אַנְדוֹ (Tadao Ando) הוא ארכיטקט עולמי אוטודידקט, המרבה לתכנן מבנים מינימליסטיים ומאופקים מאוד, משלב בתבונה אור ובטון חשוף ומאמין בפשטות כמוטיב ראשון במעלה.

אבל מעבר לעבודותיו הנהדרות, מעניין סיפורו האישי של האיש. כי טדאו אנדו הוא אדריכל-על יפני ומי שהחל את דרכו בצעירותו בעיר אוסקה כ... נהג משאית.

אבל הוא רצה יותר ולכן בשעות הפנאי הוא החל ללמד את עצמו אדריכלות. באמצעות קריאה,עיון בספרים ותכניות וגם במסעות בעולם הוא הלך ורכש את הידע הדרוש לו לצורך תכנון מבנים.

לאט לאט הוא נסחף לחדור, להעמיק ולפתח לעצמו שפה אישית ותכנונית והפך לאדריכל מהבולטים ביפן. עם השנים ובהמון התמדה וכישרון הוא הגיע למעמדו העולמי, כשכל זה נעשה ללא לימודים גבוהים בתחום.

אנדו, המאמין בעיצוב פשוט ויפה להפליא, פילס את דרכו המקצועית בלימוד עצמי, תוך שהוא רוכש מעמד איקוני עולמי, באחד מהמקצועות המורכבים שיש. כי אדריכלות, חשוב להבין, כוללת גם את היכולות האמנותיות והיצירתיות של האדריכל, גם ידע הכרחי ועצום בעולם הטכנולוגי וההנדסי וגם מומחיות בעולם החומרים והצד הכימי והפיזיקלי של המבנים.

יותר מזה, בקרב אדריכלי-העל בעולם, אותם ענקי ארכיטקטורה שלא פעם מתכננים מבנים חדשניים ופורצי דרך, בניינים שבהם לא ניתן להסתמך על ידע קיים או על מומחיות שנרכשה ופורסמה על ידי עמיתיהם, אין כמעט תקדים לאדם שלימד את עצמו את המקצוע והגיע להיות כזה.

סגנונו של אנדו מרתק. הוא משלב בסגנונו רעיונות מבסיס האמנות היפנית עם האסתטיקה העדינה של המודרניזם מהמערב.

בעבודותיו המאופקות במכוון הוא אוהב לחשוף את הבטון, לעצב מבנים מינימליסטיים ומוארים בצורה מיוחדת באור השמש.

כיום הוא נחשב לאחד מגדולי האדריכלים בעולם, זוכה פרס פריצקר לשנת 1995, הפרס החשוב בעולם לאדריכלים.


הנה סיפורו של האדריכל טדאו אנדו:

http://youtu.be/xRk5Oe88Rqw


כנסיית האור שיצר אנדו, שמוארת רק באור השמש העובר דרך חריצי הצלב שבקיר:

http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s


הנה היופי שבפשטות שלו:

https://youtu.be/mkoFxKCN0N4


"האובלי" "The Oval" של טדאו אנדו:

https://youtu.be/_HoZUxOW7FY


"מוזיאון ההיסטוריה סאיאמייק" שתכנן בעיר אוסקה:

https://youtu.be/tUD_YfLSoLU


"מרכז המחקר של פאבריקה" שתכנן באיטליה:

https://youtu.be/JgI8Tj2yTD4


מבנה לקרן לאנגן:

https://youtu.be/c_kkUy_ZIS8


מהמבנים האיקוניים שלו:

https://youtu.be/jJpDmtVLmE8


וסקירה מקיפה על הארכיטקט הגאון:

https://youtu.be/MqihEL0Pxus?long=yes

גשר בונים כדי לחצות מעל נהרות, כבישים או עמקים, מבלי לגרום לכביש לרדת אליהם.

לעיתים, כמו במקרה של נחלים או נהרות, אין אפשרות אלא לעבור מעליהם בגשר.

במקרים של גשר מעל כביש, הוא נועד לחסוך לנהגים זמן רב של המתנה בצומת ולמנוע פקקי תנועה בשעות העומס.


תרגיל חשיבה - איך אתם הייתם בונים גשר טוב? (עברית)

http://youtu.be/6BBuWN71p6o


כך בונים גשר:

http://youtu.be/Rn9RPAOcQ_0


בניה בהילוך מהיר של גשר עצום מעל סכר הובר:

http://youtu.be/fu4_gY5TFOY


סרטון דומה של גשר מעל נהר:

http://youtu.be/8gvgUdQo9LM


מעל הים:

http://youtu.be/8RTWMEouKdw


ושיר על הגשר המתמוטט של לונדון:

http://youtu.be/JUke3Hnv8o4

אדריכלות ההיי-טק היא סגנון אדריכלי שהתפתח בשנות ה-60. זה אינו זרם או תנועה רשמית באדריכלות אלא חלק מההפוסט-מודרניזם. הסגנון מאופיין בבנייה בטכנולוגיה מתקדמת, שימוש בחומרים קלים וחדשניים בדרך כלל והדגשה של הטכנולוגיה במראה הבניין.

האדריכלים הנחשבים לבולטים באדריכלות ההייטק הם סר נורמן פוסטר, רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס. הסגנון מתבסס על הגישה של האדריכל המפורסם והחשוב, מיס ואן-דר-רוהה, שגרס שעל האדריכלות המודרנית לייצג את הטכנולוגיה של זמנה. גם השימוש במחשבים ותוכנות לתכנון מפורט ודקדקני איפשר לקלוע לגישתו של ואן-דר-רוהה, ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".

באדריכלות ההיי טק יש שילוב בין חומרים מסורתיים לבין חומרים "טכנולוגיים" ופיתוח של שיטות בנייה ושילובים בין חומרים שונים ותכונות חומר שונות, לטובת בנייה שחייבת בסופו של דבר להיות יציבה ופונקציונלית.

דוגמאות מרכזיות באדריכלות ההיי-טק היא "מרכז פומפידו" בפריז, שמודגשת בו שיטת הבנייה של הבניין ויש הבלטה של מערכות הבניין והתשתית. החשיפה וההבלטה של מערכות החשמל, האיוורור והמים בבניין עוררו בזמנו הרבה התנגדות וטענות, מצד אדריכלים שמרנים ומתושבי פאריס עצמם.

היסטורית יש הרואים בבניינים כמו "מגדל אייפל" ו"ארמון הבדולח" את החלוצים האמיתיים של אדריכלות ההייטק וגם הם עוררו בזמנו טענות קשות, הן על היופי שלהם והן על החוצפה שבהשארתם "בלתי גמורים" או "לא עשויים עד הסוף"..


הנה סרטון שמציג בניין עם ארכיטקטורת הייטק:

http://youtu.be/MVE52heRXdA


ומרכז פומפידו בפאריס:

http://youtu.be/ItxD208TSDA

קלדוניה החדשה שממזרח לאוסטרליה היא קבוצת איים בשליטה צרפתית, שנמצאת בדרום מערב האוקיינוס השקט. כשביקשה ההנהגה המקומית מהאדריכל רנצו פיאנו לתכנן את מרכז התרבות של העיר טג'יבאוו (Tjibaou) בעיר נומאה, הוא החליט לחבר חדש עם מסורתי. הוא תכנן את מבני המרכז (גלריות, אולמי מופעים ושווקים) בצורה שמזכירה את הבקתות מכוסות הקש של בני תרבות הקאנאק המקומית. כמובן שבניגוד לבקתות הקש הפשוטות, המבנים שיצר בגובה של כמעט 30 מטרים, היו מעוצבים בסגנון מודרני וחדשני ומצוידים בכל האמצעים העדכניים שיש למרכזים דומים בעולם.


הנה מצגת וידאו של מרכז התרבות של קלדוניה החדשה:

http://youtu.be/CYOfbZkhLnQ


המבנה של המבנים:

http://youtu.be/KK1grzQMA3M


והילידים המקומיים שרים על רקע המרכז המרשים:

http://youtu.be/oAfvgHTAggE


הנה האדריכל רנצו פיאנו:

http://youtu.be/ZTNWgOz_Ctw

על פי התכניות הייתה העיר הסינית אורדוס אמורה להפוך לעיר הייטק סינית, מקום שבו יועסקו מיליונים בעבודה עבור חברות הייטק גדולות. העיר נבנתה באזור אוטונומי מונגולי שבצפון סין ובינתיים הכל עובד לפי התכניות. למעט פרט קטן... בעיר אין כמעט תושבים. ברובע קנגבאשי, למשל, שנבנה בעיר, תוכננו לחיות כמיליון תושבים. נבנו בו גורדי שחקים עם מקום לאלפי משפחות, אך הוא ריק מאדם.

ואכן, בין המחזות המדהימים של סין המודרנית, מעצמת בנייה וטכנולוגיה שלא תאומן, ניתן לראות בה עשרות ערי רפאים (Ghost cities) ענקיות. אלה ערים שלמות ונטושות, שממתינות כבר שנים לדיירים, שלא ברור אם יגיעו אי פעם לאייש את מיליוני הדירות החדשות הללו.

גורדי השחקים הנטושים מאפיינים ערים רבות נוספות, כמו עיר הנמל הצפונית טיאנג'ין (Tianjin), שקו הרקיע שלה מלא בגורדי שחקים חדשים אך ללא דיירים. העיר שנמצאת רחוק מהעיר הגדולה הקרובה, מלאה במגדלים מודרניים שדלתות הזכוכית שלהן סגורות ומלאות אבק, המרמז על זה שמאז שהסתיימה הבנייה מעטים מאד ביקרו בהם, אם בכלל. המטרופולין העצוב הזה מלא גם במבנים שבנייתם הופסקה, לאחר שהבינו שההמונים אינם מתכוונים להגיע אליה בקרוב, אם בכלל. עיר רפאים נוספת היא העיר העצומה קנגבאשי (Ordos Kangbashi).

לראות ולקנא - בישראל חסרות עשרות אלפי דירות מגורים והמחירים בשמיים, בעוד שבסין של סוף 2018 יש 50 מיליון דירות ריקות הממתינות לדיירים, כחמישית מסך הדירות במדינה הענקית הזו.


הנה סרטון מתורגם לעברית על ערי הרפאים בסין:

https://youtu.be/vZdBeczDLpA


עוד על ערי הרפאים של סין:

https://youtu.be/qAMWPQM2SI0


אפילו באנגולה בנו חברות סיניות ערי ענק שיש בהן תושבים ספורים, כמו העיר עם 20 אלף דירות ריקות:

https://youtu.be/V8HyDGCNxpo


וסרט תיעודי על ערי הרפאים הסיניות:

http://youtu.be/V3XfpYxHKCo?t=34s?long=yes

מבנים שמסתובבים הם רק עניין של זמן. דמיינו קומות שנעות ומסתובבות בהתאם לרצונותינו, למיקום השמש ועוד. הדירה מסתובבת כך שהיא תפנה אל השמש כשקר או לכיוון מוצל בשעות החום, היא פונה אל הנוף הפתוח כשמצב הרוח מבקש זאת או לנוף אורבני (עירוני) בזמן אחר. התאורה, הטמפרטורה והאווירה משתנים - הבניין לא.

פרויקטים כאלה שמשלבים בין אדריכלות ורובוטיקה מעוניינים ליצור התאמה לצרכי המשתמש בכל רגע נתון. ההתאמה בהם נועדה להיות הטובה ביותר לדיירים. הדינמיות והתזוזה של הבניין תורמים לחוויה של המגורים בו, למראה ולנוחות.

כבר היום קיימים בנייני מגורים שמנסים שיטות כאלה בזהירות, כמו וילה מסתובבת בלוס אנג'לס או בניין בן 15 קומות שנבנה בברזיל וכל קומה מסתובבת בו בנפרד, כשכל הקומות מחוברות לציר מרכזי. בשנים האחרונות הוכרז על הקמה בעתיד הקרוב של 2 בניינים מסתובבים, שייבנו בדובאי ובמוסקבה. אלה יהיו בעצם הבניינים הנעים הראשונים בעולם.


הנה מבני העתיד המסתובבים:

http://youtu.be/iY0Uuyf8Xhw


הנה עוד:

http://youtu.be/sUUT0Wnh3nY


ותכניות קרובות לבתים מסתובבים במוסקבה ובדובאיי:

http://youtu.be/4muhc_QUGcI

הסגנון הבינלאומי (International Style), הוא זרם-משנה וים-תיכוני של סגנון הבאוהאוס (הסגנון המודרניסטי באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה).

בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה אין כסף לאומה המובסת עם הכלכלה המדממת, לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.

כך נולד המודרניזם. עם הולדת בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד חדשני שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות, הבנייה והעיצוב של המאה ה-20.

אז מהו הסגנון הבינלאומי? - למעשה זהו הבאוהאוס, אבל כזה שהתאקלם בעולם.

בשנת 1933 נסגר בית הספר באוהאוס על ידי הנאצים. סגירת בית הספר הנודע גרמה לכך שמורי ובוגרי בית הספר, חלקם יהודים, נפוצו לכל עבר והתיישבו בארצות שונות ברחבי העולם.

הסגנון של הבאוהאוס נפוץ בעולם ואותם אדריכלים ומעצבים סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ויזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".

במבנים שנבנו בעולם בסגנון הבינלאומי בלטו מאפיינים שונים, חלקם הגדול בא מהבאוהאוס המקורי.

המובהקים שבהם היו פשטות עיצובית, הימנעות מקישוטים, הדגשה של קווי המתאר המרובעים של הבניין, שלעתים הם מעוגלים (בהשראת האוניות והספינות שהביאו אותם לכאן בדרך הים).

עוד מאפיינים בסגנון הם הרבה אור, שמוכנס לדירות באמצעות חלונות אופקיים ארוכים. המבנים בסגנון זה מטויחים וצבועים בדרך כלל בלבן ומאופיינים גם בהרבה מתכת וזכוכית. הגג שטוח, הסורגים אנכיים. חדרי המדרגות נבנו עם מדרגות לולייניות ובאמצע כוללים את חריץ האוויר המרכזי, העולה מלמטה למעלה.


#מה לסגנון הבינלאומי ולתל אביב?
בשנות ה-30 התרחשה עליה של אדריכלים גרמנים מוכשרים לארץ ישראל. הם עזבו את גרמניה, שהפכה גזענית, נאצית ורודפת יהודים.

העולים הללו הביאו לתל אביב, העיר הצעירה והתוססת, את הסגנון הבינלאומי. כי יצא שבעיר תל אביב, שנבנתה וגדלה בשנים ההן בקצב מואץ, נבנו מבנים רבים בסגנון הבינלאומי.

בכך עברה העיר מהסגנון האקלקטי, המאופיין במגוון סגנונות המעורבבים ביניהם, אל הסגנון הבינלאומי, המודרני, בעל הקווים הנקיים ואוהב השמש והאוויר.

בדיעבד הייתה תל אביב לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון זה. את המבנים ה"בינלאומיים" המשיכו לבנות בתל אביב במשך שנים רבות ולמעשה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.

כך זכתה העיר תל אביב עם הזמן לכינוי "העיר הלבנה", על שום הבניינים הלבנים שנבנו אז בסגנון הבינלאומי. בזכות הבנייה בסגנון הבינלאומי היא גם הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.


הנה הסיפור של הסגנון הבינלאומי בתל אביב - "העיר הלבנה" (עברית):

https://youtu.be/O38n6Y_x7ZA


על תל אביב והסגנון הבינלאומי שמזוהה איתה:

https://youtu.be/ug7W_o4g-NY


העיר יצאה נשכרת מכך שגאון תכנן אותה:

https://youtu.be/yWwa-UJcxWw


והנה סקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s

כנסיית נוטרדאם די או (Notre Dame du Haut) נמצאת ליד העיר הצרפתית רונשאן ונקראת לעתים גם "כנסיית רונשאן". היא ניצבת על גבעה ומהווה מעין מקדש הצופה ונצפה מכל הכיוונים ברחבי האזור. מה שביוונית נהגו לכנות אקרופוליס, בעברית "מעל העיר".

רבים רואים בכנסייה המרשימה הזו את הדוגמה המוצלחת של אדריכלות הכנסיות של המאה ה-20.

את הכנסייה, שנבנתה בשנת 1954, תכנן האדריכל השווייצרי המפורסם לה קורבוזיה (Le Corbusier) והיא נחשבת לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם היא שונה מעבודות אחרות שלו.

לה קורבוזייה ראה ביחסים שבין הכנסיה לסביבה "נוף אקוסטי". כמו שהוא העיד לא פעם על ציורים שצייר ועל מבנים שתכנן, גם לעיצוב כנסיית רונשאן הוא קיבל השראה מקונכיות וצדפות שנהג לאסוף על חוף הים.

במיוחד בולט הדבר מהגג הקעור שלה, אותו לה קורבוזייה דימה לצדפה. אבל את הדמיון לצדפה ניתן לראות גם בקירות הבטון המקומרים שעליהם הגג ניצב. אגב, כל הקאפלה בנויה בטון, חומר שאחרי מלחמת העולם השנייה קורבוזיה היה מהדוחפים העיקריים להשתמש בו.

במעין מינימליזם שיש לו תפקיד, בתוך הכנסייה אין קישוטים שיפריעו לריכוז של המתפללים. כתוצאה מהחלונות הרבים הפעורים בה בצורה מיוחדת ולא אופיינית לכנסיות, גם משחקי האור שנוצרים בתוכה מייחדים את הכנסייה הזו מכנסיות אחרות.

הכנסיה נבנתה על גבעה שבה ניצבה עד מלחמת העולם השנייה כנסייה קתולית וחרבה בהפצצות. הכנסייה הנוכחית נבנתה במקום שבמשך אלפי שנים שימש מקום מקודש, למעשה עוד מלפני עידן הנצרות, בזמנים של עבודת אלילים באזור. הנוף המרהיב הביא לכך שמזבח נבנה גם מחוץ למבנה, מה שמאפשר תפילות תחת כיפת השמיים ואל מול הנוף המרהיב שמסביב.


הנה כנסיית נוטרדאם די או, מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/O_qLUWFNVlU


סרטון נוסף:

https://youtu.be/QT6WvvtWUNs


מצגת וידאו של הכנסיה ברונשאן:

http://youtu.be/-cnW2Ci_WUw


ודגם תלת ממדי של הכנסיה המודרנית והמיוחדת רונצ'אמפ:

http://youtu.be/28qkZMXyu4s