כיצד התגלה שילדה הודית היא בעצם אישה שמתה אחרי לידה?
בעולם מרותקים רבים מהמחשבה ומהאמונה המיסטית באפשרות של גלגול נשמות ותפקידה הרוחני והחברתי.
אחד מסיפורי גלגול הנשמות המרתקים ביותר בהיסטוריה הוא סיפורה המדהים של ילדה הודית צעירה ושמה שאנטי דווי (Shanti Devi), שבשנות ה-30 של המאה הקודמת "נזכרה" בחיים קודמים שאותם חייתה.
כשהייתה בת 4 החלה שאנטי הצעירה, ילידת העיר דלהי ומי שעתידה לזכות בפרסום עולמי, לספר להוריה על זכרונות מחייה הקודמים, מגלגול אחר. היא אמרה להם שביתה האמיתי נמצא בעיר מתורה (Mathura). בבית ההוא, במרחק של כ-150 קילומטרים מדלהי, חי לדבריה בעלה.
בתחילה לא ייחסו הוריה חשיבות של ממש ל"דמיונות" שלה. בגיל 6 היא ברחה מביתם בניסיון להגיע לבדה למתורה. לאחר שבריחתה לא צלחה, היא מספרת בבית הספר שהייתה בעבר אישה נשואה ונפטרה 10 ימים לאחר לידת בנה.
בשלב הזה סיפור הלידה מחדש של שאנטי דווי מדהים את בני המשפחה והם שמים לב שהיא מספרת פרטים רבים שניתן לבדוק. היא זיהתה את עצמה כלוגדי דווי ושיתפה זיכרונות עקביים ומפורטים ממה שהיו אמורים להיות חייה הקודמים.
הסיפוריה על בעלה ועל החוויות המשותפות שלהם התרכזו בעיר מתורה, עיר אמיתית ואפילו לא רחוקה מדי, שהיא כילדה מעולם לא ביקרה בה.
די מהר עשה לו הסיפור כנפיים והגיע אל מנהיג הודו, מהטמה גנדי. הוא התרשם מהעניין והורה על חקירתו, מה שהוביל להקמת ועדה שתחקור את העניין, תאמת את הפרטים שמסרה ותבדוק אפשרות שמדובר ברמאות.
ממצאי אותה ועדה ביססו את טענותיה של שאנטי. נמצא שרבים מהפרטים שסיפקה שאנטי דבי היו מדוייקים, מה שהזמין מחקרים נוספים.
בציבוריות ההודית רבים נדהמו מכך שהיא מסרה פרטים אישיים וסודיים, שלא יתכן שילדה בת ארבע תדע על אנשים זרים בעיר רחוקה.
עד היום הסיפור של שאנטי דווי נתפס כאחד המקרים המסתוריים שתועדו אי פעם - מקרה של זיכרון חיי עבר ואולי גלגול נשמות. מאז נמשך גם הדיון על הקשר שבין גופו של אדם לנשמתו והאפשרות של גלגול נשמות מאדם לאדם.
בסוף שנות ה-50 סיפרה שאנטי, שלא נישאה מעולם, את סיפורה. היא חזרה על כך בריאיון עם עיתונאים, באמצע שנות ה-80.
בסוף חייה ועד מעט לפני מותה ב=1987, ראיין את שאנטי סופר שוודי שפרסם בשנת 1994 ספר על סיפור חייה. באותו ראיון היא תיארה גם את חוויית סף המוות שחוותה בתור לודגי דווי.
הוריה של שאנטי זלזלו כשהיא סיפרה להוריה כשהייתה בגיל 4 שביתה ובית בעלה מהחיים הקודמים הוא בעיר מתורה, כ-150 קילומטר מביתם בניו דלהי. שנתיים אחר כך היא נכשלת בניסיון בריחה למתורה ובבית הספר היא מספרת שהייתה אישה נשואה ומתה 10 ימים אחרי לידת בנה.
למנהל בית הספר שלה ולמורתה היא אמרה ששמו של בעלה הסוחר מהחיים ההם הוא "קדר נת'". היא גם ידעה לומר להם לא מעט מילים ושמות בדיאלקט של מתורה, כאלו שהיא מעולם לא שמעה כילדה.
אחרי שמנהל בית ספרה איתר את הסוחר ממתורה ששמו קדר נת, מי שאישר שאשתו אכן הלכה לעולמה 10 ימים לאחר לידת הבן, הוא מזר את שמה לודגי דווי. אותו סוחר הגיע לדלהי כשהוא מתחזה לאחיו. אבל שאנטי דווי מיד זיהתה אותו וסיפרה לו פרטים אינטימיים על חייו עם אשתו. קדר השתכנע לחלוטין והודה שלדעתו שאנטי היא גלגול הנשמה של אשתו המנוחה.
ב-15 בנובמבר 1935 הוסעה שאנטי לעיר מתורה, בידי הוועדה שמונתה בידי מהטמה גנדי וחקרה את נכונות טענותיה. שם היא זיהתה בשמם בני משפחה מחייה הקודמים. לפני שובה לבית הוריה בניו דלהי, היא גם גילתה שבעלה לא קיים את ההבטחה שנתן לה ערב מותה, שלעולם הוא לא יישא אישה אחרת.
בעולם מרותקים רבים מהמחשבה ומהאמונה המיסטית באפשרות של גלגול נשמות ותפקידה הרוחני והחברתי.
אחד מסיפורי גלגול הנשמות המרתקים ביותר בהיסטוריה הוא סיפורה המדהים של ילדה הודית צעירה ושמה שאנטי דווי (Shanti Devi), שבשנות ה-30 של המאה הקודמת "נזכרה" בחיים קודמים שאותם חייתה.
כשהייתה בת 4 החלה שאנטי הצעירה, ילידת העיר דלהי ומי שעתידה לזכות בפרסום עולמי, לספר להוריה על זכרונות מחייה הקודמים, מגלגול אחר. היא אמרה להם שביתה האמיתי נמצא בעיר מתורה (Mathura). בבית ההוא, במרחק של כ-150 קילומטרים מדלהי, חי לדבריה בעלה.
בתחילה לא ייחסו הוריה חשיבות של ממש ל"דמיונות" שלה. בגיל 6 היא ברחה מביתם בניסיון להגיע לבדה למתורה. לאחר שבריחתה לא צלחה, היא מספרת בבית הספר שהייתה בעבר אישה נשואה ונפטרה 10 ימים לאחר לידת בנה.
בשלב הזה סיפור הלידה מחדש של שאנטי דווי מדהים את בני המשפחה והם שמים לב שהיא מספרת פרטים רבים שניתן לבדוק. היא זיהתה את עצמה כלוגדי דווי ושיתפה זיכרונות עקביים ומפורטים ממה שהיו אמורים להיות חייה הקודמים.
הסיפוריה על בעלה ועל החוויות המשותפות שלהם התרכזו בעיר מתורה, עיר אמיתית ואפילו לא רחוקה מדי, שהיא כילדה מעולם לא ביקרה בה.
די מהר עשה לו הסיפור כנפיים והגיע אל מנהיג הודו, מהטמה גנדי. הוא התרשם מהעניין והורה על חקירתו, מה שהוביל להקמת ועדה שתחקור את העניין, תאמת את הפרטים שמסרה ותבדוק אפשרות שמדובר ברמאות.
ממצאי אותה ועדה ביססו את טענותיה של שאנטי. נמצא שרבים מהפרטים שסיפקה שאנטי דבי היו מדוייקים, מה שהזמין מחקרים נוספים.
בציבוריות ההודית רבים נדהמו מכך שהיא מסרה פרטים אישיים וסודיים, שלא יתכן שילדה בת ארבע תדע על אנשים זרים בעיר רחוקה.
עד היום הסיפור של שאנטי דווי נתפס כאחד המקרים המסתוריים שתועדו אי פעם - מקרה של זיכרון חיי עבר ואולי גלגול נשמות. מאז נמשך גם הדיון על הקשר שבין גופו של אדם לנשמתו והאפשרות של גלגול נשמות מאדם לאדם.
בסוף שנות ה-50 סיפרה שאנטי, שלא נישאה מעולם, את סיפורה. היא חזרה על כך בריאיון עם עיתונאים, באמצע שנות ה-80.
בסוף חייה ועד מעט לפני מותה ב=1987, ראיין את שאנטי סופר שוודי שפרסם בשנת 1994 ספר על סיפור חייה. באותו ראיון היא תיארה גם את חוויית סף המוות שחוותה בתור לודגי דווי.
מהממצאים שנחקרו בעניין?
המסקנה של ועדת החקירה פה אחד הייתה ששאנטי דווי היא גלגול נשמתה של לוגדי דווי המתה. הנה העובדות הידועות על מה שאישר את הטענה:
הוריה של שאנטי זלזלו כשהיא סיפרה להוריה כשהייתה בגיל 4 שביתה ובית בעלה מהחיים הקודמים הוא בעיר מתורה, כ-150 קילומטר מביתם בניו דלהי. שנתיים אחר כך היא נכשלת בניסיון בריחה למתורה ובבית הספר היא מספרת שהייתה אישה נשואה ומתה 10 ימים אחרי לידת בנה.
למנהל בית הספר שלה ולמורתה היא אמרה ששמו של בעלה הסוחר מהחיים ההם הוא "קדר נת'". היא גם ידעה לומר להם לא מעט מילים ושמות בדיאלקט של מתורה, כאלו שהיא מעולם לא שמעה כילדה.
אחרי שמנהל בית ספרה איתר את הסוחר ממתורה ששמו קדר נת, מי שאישר שאשתו אכן הלכה לעולמה 10 ימים לאחר לידת הבן, הוא מזר את שמה לודגי דווי. אותו סוחר הגיע לדלהי כשהוא מתחזה לאחיו. אבל שאנטי דווי מיד זיהתה אותו וסיפרה לו פרטים אינטימיים על חייו עם אשתו. קדר השתכנע לחלוטין והודה שלדעתו שאנטי היא גלגול הנשמה של אשתו המנוחה.
ב-15 בנובמבר 1935 הוסעה שאנטי לעיר מתורה, בידי הוועדה שמונתה בידי מהטמה גנדי וחקרה את נכונות טענותיה. שם היא זיהתה בשמם בני משפחה מחייה הקודמים. לפני שובה לבית הוריה בניו דלהי, היא גם גילתה שבעלה לא קיים את ההבטחה שנתן לה ערב מותה, שלעולם הוא לא יישא אישה אחרת.
