שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הסופרמרקט האוטונומי?
סופרמרקט אוטונומי (Autonomous supermarket) הוא סופרמרקט ללא קופות, סופרמרקט שיודע מה קנית גם מבלי שאמרת או הצגת לו את המוצרים לסריקה בקופה.
ללא תורים, ללא קופאים וללא תשלום. הסופר האוטונומי משנה את כל מה שאנחנו יודעים על קניות. קבלו את עולם הצרכנות החדש. כאן המקום יודע עליך הכל מרגע שנכנסת.
הכל מבוסס על הטלפון הנייד, בתקווה שלא שכחת להביא אותו איתך. בכניסה לסופר יש מכשיר שסורק את ה-QR code מהטלפון שלך והשהייה מכאן היא ללא הפרעה.
מצלמות בנוסח "האח הגדול" מתעדות מעכשיו בסופרמרקט כל פעולה שלך. כאן הכל מצולם ומתורגם לחשבון. המערכת מבוססת בינה מלאכותית. היא מתעדת את הקניות שלך, ההתלבטויות ואפילו את הבננה בה נגסת או את החטיף ש"פילחת", בטעות כמובן, ישר לכיס.
הכל מתועד בזמן אמת ואיש לא עוקב אחריך או מרגיש צורך להפליל אותך. מה ששמת בכיס או פתחת כבר בחשבון הסופי. נגעת - נסעת.
הכי כיף - כשמסיימים את הקניות אין תור. ואין גם מאמץ, כי בעתיד אין זמן לבזבז. פשוט יוצאים מהחנות והחיוב מתבצע בלעדיך, מול חשבון הבנק, חברת הסלולר או האשראי שלך.
הכל נעשה אוטומטית וללא הפרעה או סמן מיותר.
אז כן, יהיו כמובן אלה שיאמרו בצדק שזה עוד שלב בהחלפת בני אדם במכונות, רובוטים ובינה מלאכותית. הם צודקים לחלוטין, אבל דומה שאיש מהיזמים והחברות העסקיות בעולם הצרכנות לא מוטרד מזה. העתיד עומד בפתח, עם כיסים מלאים בכסף, וכולם רוצים לפתוח לו את הדלת. החיסכון בזמן של התורים בקופה, סריקה המוצרים וההצעות ההזויות של "20 סוללות ברבע דולר" - כל זה הוא רק הבונוס.
הנה חזון הסופרמרקט האוטונומי כפי שניסח על ידי ענקית המסחר המקוון אמזון:
https://youtu.be/NrmMk1Myrxc
הסופרמרקט האוטונומי יודע כשאתם מפלחים (עברית):
https://youtu.be/8m1wFbrYvO4
החזון של הסטארטאפ הישראלי טריגו שמתחרה באמזון הענקית:
https://youtu.be/FvFQ4L0Yn4s
יש סופרמרקטים אוטונומיים עם רובוטים לעזרת הקונים:
https://youtu.be/YaouAdmXgHs
גם בתי קפה אוטומטים כבר פועלים בסינגפור:
https://youtu.be/eBuLzMEXfDk
בחיוך - ברקוני מגלה את השפע שבסופרמרקט (עברית):
https://youtu.be/6EdYA_wO8Y4
והסופר האוטונומי שמחייב אוטומטית (עברית):
https://youtu.be/56RZwe-O-4s?long=yes
איך נייצר אנרגיה בעתיד?
בעתיד העולם הולך לשלם מחיר כבד אם לא נייצר אנרגיה בשיטות חדשות ומזיקות פחות לסביבה.
זיהום האוויר, התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים קשים - כל אלה ותופעות קשות אחרות יכריחו את האדם לייצר אנרגיה מתחדשת, מאור השמש, הרוח, המים וכדומה. האנרגיה בחיינו ובמיוחד החשמל, הם חשובים מאוד. אבל עליהם ליצור חשמל נקי ולהתבסס על אנרגיה מתחדשת.
השיטות הישנות והמיושנות הן לא רק מזיקות, אלא גם משחיתות ומייצרות פוליטיקה עולמית שבה כולם תלויים במספר מדינות שיש להן נפט והן מוכרות אותו ביוקר ומשתמשות בהכנסות העצומות ממנו למטרות שאינן תמיד טובות.
לכן, סביר שבמוקדם או במאוחר יעבור העולם לייצור חשמל ואנרגיה ממקורות חלופיים, בריאים יותר, מזיקים פחות וכאלה שיתרמו טוב יותר לרווחת האדם. מקורות כאלה הם הרוח, אור השמש, אנרגיית מימן, היתוך גרעיני, כוח המים ועוד. למדו עליהם לעומק בתגית "אנרגיה חלופית".
הנה דלק המימן שייתכן שישראל תהיה המובילה בו (עברית):
https://youtu.be/ZUKQmVmzsrc
האנרגיות המתחדשות של העתיד:
http://youtu.be/Gz_L6KuqvFI
אפשרות אחרת של איים סולאריים לייצור חשמל:
http://youtu.be/D1XyR3YOVZQ
וכמה ממקורות האנרגיה האפשריים בעתיד:
http://youtu.be/uStFvcz9Or4
איך פועלת מדפסת בתים תלת-ממדית?
אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.
מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:
https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y
מה תעשה הזכוכית בעתיד?
זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...
אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.
בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.
ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?
ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.
ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.
הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:
https://youtu.be/-34KXc7O8nI
גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:
https://youtu.be/2mY4nlzrUIE
מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:
https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho
וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:
https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
מה גורלה של הפרטיות בעולמנו?
הנוחות שלנו בעולם המודרני של המאה ה-21 הולכת וגדלה. אך תמורתה אנו משלמים בצמצום ובעתיד אולי אף באובדן הפרטיות (Privacy) שלנו.
פרטיות היא, בפשטות, הסודות שלנו, הדברים שלא היינו רוצים לשתף בהם את העולם שמסביבנו, את הממשלה שרוצה שליטה בנו ובכל אזרחיה, את החברות המסחריות שמקיפות אותנו ורוצות למכור לנו בכל מחיר ועוד.
יש פרדוקס שנקרא "פרדוקס הפרטיות". כולנו אומרים שהפרטיות שלנו חשובה מאוד ומצד שני משתמשים באתרים, תוכנות ואפליקציות שברור לנו שמפרים את הפרטיות שלנו לחלוטין. כמות המידע שאפליקציות כמו פייסבוק או טינדר אוספת על המשתמשים שלה היא בלתי נתפסת. משתמשת מצרפת שדרשה מטינדר את כל המידע שנאסף עליה קיבלה 800 עמודים של פרטים עליה, שהיו חודרניים מאוד וחלקם אף מביכים בטירוף.
שיתוף המידע שלנו על ההעדפות שלנו, הבחירות שאנו בוחרים, משאלותינו, ההרגלים שלנו ומיקומנו - יש לו מחיר. אלה לא רק מצלמות אבטחה שמתעדות בכל מקום את צעדינו. גם לא תוכנות מעקב שיכולות לגנוב את המידע שלנו מהמחשב ואת הסיסמאות שלנו לחשבון הבנק ולכל שירות אחר שעליו אנו מנויים. זה המידע שאנחנו אפילו לא יודעים שיודעים עלינו.
חשבו על זה רגע... אנו חושפים היום באינטרנט כל כך הרבה מידע על עצמנו שרוב המומחים סבורים שהרשת החברתית שבה אנו פועלים, יודעת עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו. האיסוף האובססיבי של מידע עלינו מאפשר לענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות לאסוף כמות עצומה של מידע שמאמן את המכונות הלומדות שלהם והופך את השירותים שלהם לחכמים, אבל מה שיותר חשוב - למכניסים יותר. למעשה למכניסים הרבה יותר!
מתוך הפוסטים בפייסבוק והתמונות באינסטרגם, מהטוויטים בטוויטר והחיפושים בגוגל וביוטיוב - מכמויות הנתונים העצומות שמצטברות עלינו והידע הרב שנאגר עלינו שם ובעוד המוני אתרים, מיכולותיהם של האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אתרי הווידאו הגדולים ומנועי החיפוש המודרניים - מכל אלה מצטבר עלינו ידע עצום ופולשני להחריד, שמעשיר את מפלצות הטכנולוגיה ונותן להן גישה להשפעות חברתיות חסרות תקדים. נאמר זאת בפשטות - האלגוריתם יודע לזהות עלינו דברים שאנו כלל לא מודעים אליהם ולא יודעים על עצמנו!
דמיינו, רק דמיינו לרגע, שמגיע היטלר מודרני טכנולוגי או שיש לו גבלס טכנולוגי, שעוזר לו להשתלט על גוגל, פייסבוק ואמזון, או אפילו רק על אחת או שתיים מהן. דמיינו שהוא מניע את כל אותם אלה שמאופיינים בתכונות הנכונות לו ומקבל את קולם בבחירות ורגע אחרי שהוא נבחר, הוא לוחץ על כפתור שמפוצץ את הרעים בעיניו והעולם שוב במלחמה, אבל הפעם גרעינית... זה רק תסריט אחד ודי מטומטם, אבל היי, הייתם מאמינים שלפני מאה שנים עשו את זה צייר מתוסכל ודוקטור לתיאטרון באמצעות כמה סרטים עם חולדות?
כי כשכולם חשופים למידע כזה עלינו, יהיה קשה לנו לשמור על הפרטיות. זו לא רק הפלישה לראשנו שמטרידה. יש לזה גם מחיר כלכלי מיידי. בכך שחברות חזקות ובעלות כוח זוכות למידע על הרגלי הקניה, תחומי העניין והמשאלות הכי כמוסות ופרטיות שלנו, אנו הופכים למכרה זהב בעבורן. זאת מכיוון שהן יכולות להגדיל את השיווק המותאם לנו אישית ולגרום לנו לצריכה גדלה והולכת, שיש לה מחיר כלכלי גדול.
תחום שהולך ומתחזק בשל החשש מאבדן הפרטיות הוא זה של מדיה חברתית זמנית. למי שלא מעוניינים שהמידע שלהם יישאר זמין ברשת לנצח, יש היום תוכנות ואפליקציות שמדמות את המדיה החברתית ותוכנות המסרים המידיים ומאפשרות קיום של שיחות יומיומיות, אך מבטיחות שהמידע הזה לא מתועד ולא נשמר לעתיד. בתחום התמונות, יישומים כמו Snapchat ו-Poke מאפשרים לשתף תמונות שנעלמות אחרי שניות אחדות. באמצעות השימוש בכלים כאלו, מקווים מי שחרדים לפרטיותם שיוכלו לנהוג בעתיד בספונטניות ובכנות, מבלי לחשוש שדברים תמימים שאמרו, עשו, חיפשו או חשו, ירדפו אותם בעתיד.
עוד כלי חזק למי שדואגים לפרטיות שלהם הם דפדפנים שלא מכילים כלי מעקב ואגירת נתונים על הגולשים. דפדפנים אלו מפותחים על ידי אנשים בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לאפשר לציבור להשתמש באינטרנט בתבונה. כך למשל, יש מנועי חיפוש שמשתמשים בקוד הפתוח של מנוע החיפוש של "גוגל" ומתנהגים ממש כמוהו, אבל מתחייבים שדבר לא נשמר בהם על החיפושים שלכם, לאחר השימוש.
הרשת יודעת עלינו הכל ומבלי משים אנו מסגירים לידיה את סודותינו הכמוסים ביותר (עברית):
https://youtu.be/PoR6o5eHPw4
הנה נושא הפרטיות:
https://youtu.be/hsnr_4ccceY
יש המדמים את הפרטיות שלנו כיום לרחצה במקלחת, בעירום, במקום ציבורי:
https://youtu.be/0L0geYTJBOM
יש לזה היבטים משמעותיים שדורשים שינוי חקיקה (עברית):
https://youtu.be/EA0DqwTc3HQ
מה שמדהים הוא שאנו עושים הכל כדי לחשוף את עצמנו לגמרי (עברית):
https://youtu.be/yC_ILdL_vpQ
ראו כמה קל לעקוב אחרינו (עברית):
https://youtu.be/ym6bZzjhzDE?t=15m27s&end=22m17s
אבל יש רובד של פרטיות ברשת, שעליו חשוב ואפשר לשמור עליו כבר מהתחלה (עברית):
https://youtu.be/ICb61rr68sk
ובכל זאת - הבה נחייך (עברית):
https://youtu.be/5c-_mRCiaFg
מה הקסדה שתרפא בעתיד מחלות מהמוח?
חברת בריינסווי (Brainsway) הישראלית פיתחה קסדה חדשנית שנועדה לטפל בליקויים נפשיים דרך המוח ובמחלות שמשפיעות על תפקוד המוח. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד למכשיר ה-Deep TMS לבצע פעולות שעד עתה נחשבו מדע בדיוני ולהילחם במחלות נפש דוגמת דיכאון, פוסט טראומה ומאניה דיפרסיה ועד למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
החידוש של ברינזוויי הוא מכשיר המצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת פעולות על תאי עצב שנמצאים בעומק של עד 7 סנטימטרים במוח. זו טכנולוגיה שמתעלה על כל טכנולוגיה קודמת, כשהשיא בעבר היה חדירה והשפעה על עצבים הנמצאים בעומק של עד 2 סנטימטרים בלבד בתוך המוח האנושי.
הנה סרטון שמציג את הקסדה של בריינזווי:
http://youtu.be/rwUQVE39m_8
וטיפול בחולה שסובלת מדיכאון בעזרת הקסדה:
http://youtu.be/EKAxJajcJhU
מהו המחשב הקוונטי?
מחשב קוונטי הוא מחשב עתידי שאמור לפתור בעיות שונות במחשוב הנוכחי ולהתמודד טוב יותר עם סיבוכיות. מדעני מחשב ואנשי טכנולוגיה מנסים לייצר מחשבים קוונטיים, אבל נראה שהדרך אליהם עדיין ארוכה. אמנם קיימים כבר מחשבים קוונטיים, אך הם חלשים ומוגבלים מאד בביצועים.
כיום משתמשים במדעי המחשב במודל התיאורטי של "מכונת טיורינג" (ראו בתגית "מכונת טיורינג"). מודל זה מתבסס על העיקרון הבינארי, כשהביטים נמצאים במצבי 0 או 1.
ב-1982 הגה הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן את רעיון המחשוב הקוונטי ובשנים האחרונות הוא יצא מתחום העניין האקדמי אל העולם הטכנולוגי ואל ענקיות הטכנולוגיה, המשקיעות משאבים בפרוייקטים בתחום ולא חוסכות מאמצים בדרך לפיתוח מחשבי-על קוונטיים.
אם לפשט את ההסבר המורכב, אז במקום בביטים דו-מצביים, המחשוב הקוונטי משתמש ברעיון שנקרא הסופר פוזיציה הקוונטית, או ביחידות שנקראות קיוביט (Cubit). הקיוביט מייצג בו-זמנית גם ערך 0 וגם 1 וכך מייצג ערכים גדולים באמת. שזירת הקיוביטים, כך שיפעלו ביחד ובצורה מתואמת, מאפשרת ייצוג של מספר ערכים עצום בבת אחת.
התוצאה של הסופר פוזיציה הקוונטית היא פריצה של מגבלות כוח המחשוב הבינארי. הדבר מאפשר למחשב קוונטי קטן לבצע פעולות חישוב רבות מאד במקביל, לעשות זאת בצורה מהירה להפליא וחסכונית באנרגיה - לעומת טכנולוגיית החישוב הבינארי, שעד כמה שהיא נראית לנו מהירה - היא איטית.
ואגב, אם חשבתם על אפשרויות המזעור המטורפות של מחשבים כאלו, אז בהחלט צדקתם. אבל זה רק חלק קטן מהפלא האפשרי של המחשוב הקוונטי.
יתכן ואפילו סביר שהמחשוב הקוונטי הוא העתיד של עולם המחשבים. יכולותיו הבלתי נתפסות בהקלת הסיבוכיות החישובית ומהירות העיבוד והחישוב שלו יכולות להיות בדיוק מה שצריכים תחומים כמו הבינה המלאכותית והביג דאטה, כמו גם לוחמת סייבר ותחומים שיתגלו בעתיד ואינם ידועים לנו כרגע, אך דורשים יכולות עיבוד כה גבוהות שבלעדיהן יישארו המון תחומי מחקר מוגבלים ביותר.
הנה המחשב הקוונטי (עברית):
http://youtu.be/_T1ArF3sVVA
הסבר פשוט של המושג מחשב קוונטי (עברית):
http://youtu.be/UhNbnYsIGso
סרטון אנימציה שמסביר את הקוונטום מחשוב:
https://youtu.be/T2DXrs0OpHU
הסבר מקיף למחשב קוונטי:
http://youtu.be/g_IaVepNDT4
וסקירה מקיפה של עולם המחשבים הקוונטיים ויכולותיהם (מתורגם):
https://youtu.be/JhHMJCUmq28?long=yes
איך העולם ייראה בעתיד?
העתיד הוא כאן, ממש מעבר לפינה. איש כמובן אינו יודע מה יהיה בעתיד וכיצד ייראו חיינו בעתיד. יש כמובן השערות רבות ומדענים הנקראים "עתידנים" מנסים לחזות אותו בעזרת מודלים מדעיים, שמבוססים על מחקר מדעי ופיתוחים טכנולוגיים בתחומים שונים, כפי שהם מתקיימים בהווה, בימינו, והם מנסים לחזות כיצד הדברים עשויים להתפתח בעתיד.
גם העתידנים, אנשי המקצוע שעוסקים בחיזוי העתיד, אומרים אגב, שמרבית מה שהם אומרים לא ממש יקרה ושכנראה שאת הדברים המשמעותיים ביותר שיקרו בעתיד, איש לא יחזה כיום...
האם כך ייראו חיינו בשנת 2050:
https://youtu.be/ABrjdyavqkI
הנה הטכנולוגיה שסביר שתהיה בידינו אז:
https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg
יום אפשרי בחיי העתיד, מרובי המסכים והאפשרויות - בקיצור, החיים החכמים:
http://youtu.be/OptqxagZDfM
העולם העתידי האפשרי בשנת 2100:
http://youtu.be/N_Nx6fUmrfE
הרצאה של העתידן הישראלי דוד פסיג על הטכנולוגיה של הממד הרביעי (עברית):
https://youtu.be/8g08GLsuycs?long=yes
כך ראו את העתיד בכל תקופה:
https://youtu.be/UOtb5jUogXw?long=yes
והרצאת וידאו על כיוונים אפשריים להתפתחות העולם בעתיד:
https://youtu.be/-WooXoaSiuk?long=yes
מהי המציאות האפופה? מהי השתקעות?
כדי להבין את המושג 'מציאות אפופה' חשוב להכיר את תופעת ה"השתקעות" (Immersion). השתקעות היא מצב שבו המודעות של אדם לגופו הפיזי נעלמת או לפחות פוחתת באופן משמעותי. הסיבה לכך היא שהאדם מוקף כולו בסביבה מלאכותית, ברוב המקרים טכנולוגית, שמקיפה את כל חושיו.
חוויה כזו מכונה בדרך כלל "מציאות אפופה" (Immersive reality). המושגים הללו מתארים בדרך כלל את המצב בעת השימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה ובסרטוני קולנוע או וידאו היקפיים, המציגים 360 מעלות.
חוקרים שונים רואים בהשתקעות חוויה של מעבר אל מרחב דימיוני מפותח לכשעצמו, יהיה התוכן שמוצג בו אשר יהיה.
הנה המציאות האפופה במערכת שנקראת VOID:
https://youtu.be/cML814JD09g
וכך נראית חוויית ההשתקעות במציאות המדומה:
https://youtu.be/UT5xtpHRdlE
סופרמרקט אוטונומי (Autonomous supermarket) הוא סופרמרקט ללא קופות, סופרמרקט שיודע מה קנית גם מבלי שאמרת או הצגת לו את המוצרים לסריקה בקופה.
ללא תורים, ללא קופאים וללא תשלום. הסופר האוטונומי משנה את כל מה שאנחנו יודעים על קניות. קבלו את עולם הצרכנות החדש. כאן המקום יודע עליך הכל מרגע שנכנסת.
הכל מבוסס על הטלפון הנייד, בתקווה שלא שכחת להביא אותו איתך. בכניסה לסופר יש מכשיר שסורק את ה-QR code מהטלפון שלך והשהייה מכאן היא ללא הפרעה.
מצלמות בנוסח "האח הגדול" מתעדות מעכשיו בסופרמרקט כל פעולה שלך. כאן הכל מצולם ומתורגם לחשבון. המערכת מבוססת בינה מלאכותית. היא מתעדת את הקניות שלך, ההתלבטויות ואפילו את הבננה בה נגסת או את החטיף ש"פילחת", בטעות כמובן, ישר לכיס.
הכל מתועד בזמן אמת ואיש לא עוקב אחריך או מרגיש צורך להפליל אותך. מה ששמת בכיס או פתחת כבר בחשבון הסופי. נגעת - נסעת.
הכי כיף - כשמסיימים את הקניות אין תור. ואין גם מאמץ, כי בעתיד אין זמן לבזבז. פשוט יוצאים מהחנות והחיוב מתבצע בלעדיך, מול חשבון הבנק, חברת הסלולר או האשראי שלך.
הכל נעשה אוטומטית וללא הפרעה או סמן מיותר.
אז כן, יהיו כמובן אלה שיאמרו בצדק שזה עוד שלב בהחלפת בני אדם במכונות, רובוטים ובינה מלאכותית. הם צודקים לחלוטין, אבל דומה שאיש מהיזמים והחברות העסקיות בעולם הצרכנות לא מוטרד מזה. העתיד עומד בפתח, עם כיסים מלאים בכסף, וכולם רוצים לפתוח לו את הדלת. החיסכון בזמן של התורים בקופה, סריקה המוצרים וההצעות ההזויות של "20 סוללות ברבע דולר" - כל זה הוא רק הבונוס.
הנה חזון הסופרמרקט האוטונומי כפי שניסח על ידי ענקית המסחר המקוון אמזון:
https://youtu.be/NrmMk1Myrxc
הסופרמרקט האוטונומי יודע כשאתם מפלחים (עברית):
https://youtu.be/8m1wFbrYvO4
החזון של הסטארטאפ הישראלי טריגו שמתחרה באמזון הענקית:
https://youtu.be/FvFQ4L0Yn4s
יש סופרמרקטים אוטונומיים עם רובוטים לעזרת הקונים:
https://youtu.be/YaouAdmXgHs
גם בתי קפה אוטומטים כבר פועלים בסינגפור:
https://youtu.be/eBuLzMEXfDk
בחיוך - ברקוני מגלה את השפע שבסופרמרקט (עברית):
https://youtu.be/6EdYA_wO8Y4
והסופר האוטונומי שמחייב אוטומטית (עברית):
https://youtu.be/56RZwe-O-4s?long=yes
בעתיד העולם הולך לשלם מחיר כבד אם לא נייצר אנרגיה בשיטות חדשות ומזיקות פחות לסביבה.
זיהום האוויר, התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים קשים - כל אלה ותופעות קשות אחרות יכריחו את האדם לייצר אנרגיה מתחדשת, מאור השמש, הרוח, המים וכדומה. האנרגיה בחיינו ובמיוחד החשמל, הם חשובים מאוד. אבל עליהם ליצור חשמל נקי ולהתבסס על אנרגיה מתחדשת.
השיטות הישנות והמיושנות הן לא רק מזיקות, אלא גם משחיתות ומייצרות פוליטיקה עולמית שבה כולם תלויים במספר מדינות שיש להן נפט והן מוכרות אותו ביוקר ומשתמשות בהכנסות העצומות ממנו למטרות שאינן תמיד טובות.
לכן, סביר שבמוקדם או במאוחר יעבור העולם לייצור חשמל ואנרגיה ממקורות חלופיים, בריאים יותר, מזיקים פחות וכאלה שיתרמו טוב יותר לרווחת האדם. מקורות כאלה הם הרוח, אור השמש, אנרגיית מימן, היתוך גרעיני, כוח המים ועוד. למדו עליהם לעומק בתגית "אנרגיה חלופית".
הנה דלק המימן שייתכן שישראל תהיה המובילה בו (עברית):
https://youtu.be/ZUKQmVmzsrc
האנרגיות המתחדשות של העתיד:
http://youtu.be/Gz_L6KuqvFI
אפשרות אחרת של איים סולאריים לייצור חשמל:
http://youtu.be/D1XyR3YOVZQ
וכמה ממקורות האנרגיה האפשריים בעתיד:
http://youtu.be/uStFvcz9Or4
אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.
מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:
https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y
זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...
אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.
בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.
ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?
ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.
ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.
הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:
https://youtu.be/-34KXc7O8nI
גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:
https://youtu.be/2mY4nlzrUIE
מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:
https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho
וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:
https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
עתיד
הנוחות שלנו בעולם המודרני של המאה ה-21 הולכת וגדלה. אך תמורתה אנו משלמים בצמצום ובעתיד אולי אף באובדן הפרטיות (Privacy) שלנו.
פרטיות היא, בפשטות, הסודות שלנו, הדברים שלא היינו רוצים לשתף בהם את העולם שמסביבנו, את הממשלה שרוצה שליטה בנו ובכל אזרחיה, את החברות המסחריות שמקיפות אותנו ורוצות למכור לנו בכל מחיר ועוד.
יש פרדוקס שנקרא "פרדוקס הפרטיות". כולנו אומרים שהפרטיות שלנו חשובה מאוד ומצד שני משתמשים באתרים, תוכנות ואפליקציות שברור לנו שמפרים את הפרטיות שלנו לחלוטין. כמות המידע שאפליקציות כמו פייסבוק או טינדר אוספת על המשתמשים שלה היא בלתי נתפסת. משתמשת מצרפת שדרשה מטינדר את כל המידע שנאסף עליה קיבלה 800 עמודים של פרטים עליה, שהיו חודרניים מאוד וחלקם אף מביכים בטירוף.
שיתוף המידע שלנו על ההעדפות שלנו, הבחירות שאנו בוחרים, משאלותינו, ההרגלים שלנו ומיקומנו - יש לו מחיר. אלה לא רק מצלמות אבטחה שמתעדות בכל מקום את צעדינו. גם לא תוכנות מעקב שיכולות לגנוב את המידע שלנו מהמחשב ואת הסיסמאות שלנו לחשבון הבנק ולכל שירות אחר שעליו אנו מנויים. זה המידע שאנחנו אפילו לא יודעים שיודעים עלינו.
חשבו על זה רגע... אנו חושפים היום באינטרנט כל כך הרבה מידע על עצמנו שרוב המומחים סבורים שהרשת החברתית שבה אנו פועלים, יודעת עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו. האיסוף האובססיבי של מידע עלינו מאפשר לענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות לאסוף כמות עצומה של מידע שמאמן את המכונות הלומדות שלהם והופך את השירותים שלהם לחכמים, אבל מה שיותר חשוב - למכניסים יותר. למעשה למכניסים הרבה יותר!
מתוך הפוסטים בפייסבוק והתמונות באינסטרגם, מהטוויטים בטוויטר והחיפושים בגוגל וביוטיוב - מכמויות הנתונים העצומות שמצטברות עלינו והידע הרב שנאגר עלינו שם ובעוד המוני אתרים, מיכולותיהם של האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אתרי הווידאו הגדולים ומנועי החיפוש המודרניים - מכל אלה מצטבר עלינו ידע עצום ופולשני להחריד, שמעשיר את מפלצות הטכנולוגיה ונותן להן גישה להשפעות חברתיות חסרות תקדים. נאמר זאת בפשטות - האלגוריתם יודע לזהות עלינו דברים שאנו כלל לא מודעים אליהם ולא יודעים על עצמנו!
דמיינו, רק דמיינו לרגע, שמגיע היטלר מודרני טכנולוגי או שיש לו גבלס טכנולוגי, שעוזר לו להשתלט על גוגל, פייסבוק ואמזון, או אפילו רק על אחת או שתיים מהן. דמיינו שהוא מניע את כל אותם אלה שמאופיינים בתכונות הנכונות לו ומקבל את קולם בבחירות ורגע אחרי שהוא נבחר, הוא לוחץ על כפתור שמפוצץ את הרעים בעיניו והעולם שוב במלחמה, אבל הפעם גרעינית... זה רק תסריט אחד ודי מטומטם, אבל היי, הייתם מאמינים שלפני מאה שנים עשו את זה צייר מתוסכל ודוקטור לתיאטרון באמצעות כמה סרטים עם חולדות?
כי כשכולם חשופים למידע כזה עלינו, יהיה קשה לנו לשמור על הפרטיות. זו לא רק הפלישה לראשנו שמטרידה. יש לזה גם מחיר כלכלי מיידי. בכך שחברות חזקות ובעלות כוח זוכות למידע על הרגלי הקניה, תחומי העניין והמשאלות הכי כמוסות ופרטיות שלנו, אנו הופכים למכרה זהב בעבורן. זאת מכיוון שהן יכולות להגדיל את השיווק המותאם לנו אישית ולגרום לנו לצריכה גדלה והולכת, שיש לה מחיר כלכלי גדול.
תחום שהולך ומתחזק בשל החשש מאבדן הפרטיות הוא זה של מדיה חברתית זמנית. למי שלא מעוניינים שהמידע שלהם יישאר זמין ברשת לנצח, יש היום תוכנות ואפליקציות שמדמות את המדיה החברתית ותוכנות המסרים המידיים ומאפשרות קיום של שיחות יומיומיות, אך מבטיחות שהמידע הזה לא מתועד ולא נשמר לעתיד. בתחום התמונות, יישומים כמו Snapchat ו-Poke מאפשרים לשתף תמונות שנעלמות אחרי שניות אחדות. באמצעות השימוש בכלים כאלו, מקווים מי שחרדים לפרטיותם שיוכלו לנהוג בעתיד בספונטניות ובכנות, מבלי לחשוש שדברים תמימים שאמרו, עשו, חיפשו או חשו, ירדפו אותם בעתיד.
עוד כלי חזק למי שדואגים לפרטיות שלהם הם דפדפנים שלא מכילים כלי מעקב ואגירת נתונים על הגולשים. דפדפנים אלו מפותחים על ידי אנשים בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לאפשר לציבור להשתמש באינטרנט בתבונה. כך למשל, יש מנועי חיפוש שמשתמשים בקוד הפתוח של מנוע החיפוש של "גוגל" ומתנהגים ממש כמוהו, אבל מתחייבים שדבר לא נשמר בהם על החיפושים שלכם, לאחר השימוש.
הרשת יודעת עלינו הכל ומבלי משים אנו מסגירים לידיה את סודותינו הכמוסים ביותר (עברית):
https://youtu.be/PoR6o5eHPw4
הנה נושא הפרטיות:
https://youtu.be/hsnr_4ccceY
יש המדמים את הפרטיות שלנו כיום לרחצה במקלחת, בעירום, במקום ציבורי:
https://youtu.be/0L0geYTJBOM
יש לזה היבטים משמעותיים שדורשים שינוי חקיקה (עברית):
https://youtu.be/EA0DqwTc3HQ
מה שמדהים הוא שאנו עושים הכל כדי לחשוף את עצמנו לגמרי (עברית):
https://youtu.be/yC_ILdL_vpQ
ראו כמה קל לעקוב אחרינו (עברית):
https://youtu.be/ym6bZzjhzDE?t=15m27s&end=22m17s
אבל יש רובד של פרטיות ברשת, שעליו חשוב ואפשר לשמור עליו כבר מהתחלה (עברית):
https://youtu.be/ICb61rr68sk
ובכל זאת - הבה נחייך (עברית):
https://youtu.be/5c-_mRCiaFg
חברת בריינסווי (Brainsway) הישראלית פיתחה קסדה חדשנית שנועדה לטפל בליקויים נפשיים דרך המוח ובמחלות שמשפיעות על תפקוד המוח. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד למכשיר ה-Deep TMS לבצע פעולות שעד עתה נחשבו מדע בדיוני ולהילחם במחלות נפש דוגמת דיכאון, פוסט טראומה ומאניה דיפרסיה ועד למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
החידוש של ברינזוויי הוא מכשיר המצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת פעולות על תאי עצב שנמצאים בעומק של עד 7 סנטימטרים במוח. זו טכנולוגיה שמתעלה על כל טכנולוגיה קודמת, כשהשיא בעבר היה חדירה והשפעה על עצבים הנמצאים בעומק של עד 2 סנטימטרים בלבד בתוך המוח האנושי.
הנה סרטון שמציג את הקסדה של בריינזווי:
http://youtu.be/rwUQVE39m_8
וטיפול בחולה שסובלת מדיכאון בעזרת הקסדה:
http://youtu.be/EKAxJajcJhU
מחשב קוונטי הוא מחשב עתידי שאמור לפתור בעיות שונות במחשוב הנוכחי ולהתמודד טוב יותר עם סיבוכיות. מדעני מחשב ואנשי טכנולוגיה מנסים לייצר מחשבים קוונטיים, אבל נראה שהדרך אליהם עדיין ארוכה. אמנם קיימים כבר מחשבים קוונטיים, אך הם חלשים ומוגבלים מאד בביצועים.
כיום משתמשים במדעי המחשב במודל התיאורטי של "מכונת טיורינג" (ראו בתגית "מכונת טיורינג"). מודל זה מתבסס על העיקרון הבינארי, כשהביטים נמצאים במצבי 0 או 1.
ב-1982 הגה הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן את רעיון המחשוב הקוונטי ובשנים האחרונות הוא יצא מתחום העניין האקדמי אל העולם הטכנולוגי ואל ענקיות הטכנולוגיה, המשקיעות משאבים בפרוייקטים בתחום ולא חוסכות מאמצים בדרך לפיתוח מחשבי-על קוונטיים.
אם לפשט את ההסבר המורכב, אז במקום בביטים דו-מצביים, המחשוב הקוונטי משתמש ברעיון שנקרא הסופר פוזיציה הקוונטית, או ביחידות שנקראות קיוביט (Cubit). הקיוביט מייצג בו-זמנית גם ערך 0 וגם 1 וכך מייצג ערכים גדולים באמת. שזירת הקיוביטים, כך שיפעלו ביחד ובצורה מתואמת, מאפשרת ייצוג של מספר ערכים עצום בבת אחת.
התוצאה של הסופר פוזיציה הקוונטית היא פריצה של מגבלות כוח המחשוב הבינארי. הדבר מאפשר למחשב קוונטי קטן לבצע פעולות חישוב רבות מאד במקביל, לעשות זאת בצורה מהירה להפליא וחסכונית באנרגיה - לעומת טכנולוגיית החישוב הבינארי, שעד כמה שהיא נראית לנו מהירה - היא איטית.
ואגב, אם חשבתם על אפשרויות המזעור המטורפות של מחשבים כאלו, אז בהחלט צדקתם. אבל זה רק חלק קטן מהפלא האפשרי של המחשוב הקוונטי.
יתכן ואפילו סביר שהמחשוב הקוונטי הוא העתיד של עולם המחשבים. יכולותיו הבלתי נתפסות בהקלת הסיבוכיות החישובית ומהירות העיבוד והחישוב שלו יכולות להיות בדיוק מה שצריכים תחומים כמו הבינה המלאכותית והביג דאטה, כמו גם לוחמת סייבר ותחומים שיתגלו בעתיד ואינם ידועים לנו כרגע, אך דורשים יכולות עיבוד כה גבוהות שבלעדיהן יישארו המון תחומי מחקר מוגבלים ביותר.
הנה המחשב הקוונטי (עברית):
http://youtu.be/_T1ArF3sVVA
הסבר פשוט של המושג מחשב קוונטי (עברית):
http://youtu.be/UhNbnYsIGso
סרטון אנימציה שמסביר את הקוונטום מחשוב:
https://youtu.be/T2DXrs0OpHU
הסבר מקיף למחשב קוונטי:
http://youtu.be/g_IaVepNDT4
וסקירה מקיפה של עולם המחשבים הקוונטיים ויכולותיהם (מתורגם):
https://youtu.be/JhHMJCUmq28?long=yes
העתיד הוא כאן, ממש מעבר לפינה. איש כמובן אינו יודע מה יהיה בעתיד וכיצד ייראו חיינו בעתיד. יש כמובן השערות רבות ומדענים הנקראים "עתידנים" מנסים לחזות אותו בעזרת מודלים מדעיים, שמבוססים על מחקר מדעי ופיתוחים טכנולוגיים בתחומים שונים, כפי שהם מתקיימים בהווה, בימינו, והם מנסים לחזות כיצד הדברים עשויים להתפתח בעתיד.
גם העתידנים, אנשי המקצוע שעוסקים בחיזוי העתיד, אומרים אגב, שמרבית מה שהם אומרים לא ממש יקרה ושכנראה שאת הדברים המשמעותיים ביותר שיקרו בעתיד, איש לא יחזה כיום...
האם כך ייראו חיינו בשנת 2050:
https://youtu.be/ABrjdyavqkI
הנה הטכנולוגיה שסביר שתהיה בידינו אז:
https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg
יום אפשרי בחיי העתיד, מרובי המסכים והאפשרויות - בקיצור, החיים החכמים:
http://youtu.be/OptqxagZDfM
העולם העתידי האפשרי בשנת 2100:
http://youtu.be/N_Nx6fUmrfE
הרצאה של העתידן הישראלי דוד פסיג על הטכנולוגיה של הממד הרביעי (עברית):
https://youtu.be/8g08GLsuycs?long=yes
כך ראו את העתיד בכל תקופה:
https://youtu.be/UOtb5jUogXw?long=yes
והרצאת וידאו על כיוונים אפשריים להתפתחות העולם בעתיד:
https://youtu.be/-WooXoaSiuk?long=yes
כדי להבין את המושג 'מציאות אפופה' חשוב להכיר את תופעת ה"השתקעות" (Immersion). השתקעות היא מצב שבו המודעות של אדם לגופו הפיזי נעלמת או לפחות פוחתת באופן משמעותי. הסיבה לכך היא שהאדם מוקף כולו בסביבה מלאכותית, ברוב המקרים טכנולוגית, שמקיפה את כל חושיו.
חוויה כזו מכונה בדרך כלל "מציאות אפופה" (Immersive reality). המושגים הללו מתארים בדרך כלל את המצב בעת השימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה ובסרטוני קולנוע או וידאו היקפיים, המציגים 360 מעלות.
חוקרים שונים רואים בהשתקעות חוויה של מעבר אל מרחב דימיוני מפותח לכשעצמו, יהיה התוכן שמוצג בו אשר יהיה.
הנה המציאות האפופה במערכת שנקראת VOID:
https://youtu.be/cML814JD09g
וכך נראית חוויית ההשתקעות במציאות המדומה:
https://youtu.be/UT5xtpHRdlE
מתי יפותחו הסמארטפונים הגמישים?
סמארטפונים גמישים (Flexible Smartphones) הם ממש עניין של זמן קצר. סמסונג, ענקית הטכנולוגיה ויצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם, מתכננת להציג בשנים הקרובות את הסמארטפונים המתקפלים הראשונים שלה. המרכזי שביניהם יהיה טלפון חכם שבחלקו הקדמי הוא יכלול צג OLED גמיש, שמנגנון ייחודי יאפשר לקפלו באופן מלא מבלי שהוא ייפגע.
נראה שלפניו תוציא החברה סמארטפון חצי מתקפל, שיכיל חלק גמיש. יהיו בו שני מסכים נפרדים לחלוטין ולא גמישים, שבמרכזם יפריד שטח גמיש שיהיה בעצמו בר קיפול.
סמסונג כבר הוציאה בעבר את הגלקסי ראונד - טלפון קעור, שהמסך שלו מציג את התמונה בהיותו קעור כל הזמן, כמו הטלוויזיות הקעורות של היצרנית הזו ואחרות שבאו בעקבותיה.
הטכנולוגיה כבר קיימת והוצגה על ידי יצרנית המסכים הללו, שתספק לסמסונג ולחברות אחרות מסכים גמישים:
https://youtu.be/A1azlGZiBvc
הסמארטפון המעוגל שהיא הוציאה בעבר - הגלקסי ראונד:
https://youtu.be/fgAPrH_XGS0
מכשיר קונספט של Oppo המציע מסך מתקפל שהופך טלפון לטאבלט:
https://youtu.be/UgrMCsYTrBU
כנראה שהסמארטפונים יהיו גמישים:
https://youtu.be/OsU2s92BCtA
האם כך הם יפעלו? - חברת סמסונג סברה כך שנים:
http://youtu.be/MKG7XRsG9KQ
אחיו הקטן - הגלקסי פליפ של סמסונג:
https://youtu.be/EgyV_89ptI8
וה-Huawei Mate X המתקפל:
https://youtu.be/m_Ow2Rl62cs
סמארטפונים גמישים (Flexible Smartphones) הם ממש עניין של זמן קצר. סמסונג, ענקית הטכנולוגיה ויצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם, מתכננת להציג בשנים הקרובות את הסמארטפונים המתקפלים הראשונים שלה. המרכזי שביניהם יהיה טלפון חכם שבחלקו הקדמי הוא יכלול צג OLED גמיש, שמנגנון ייחודי יאפשר לקפלו באופן מלא מבלי שהוא ייפגע.
נראה שלפניו תוציא החברה סמארטפון חצי מתקפל, שיכיל חלק גמיש. יהיו בו שני מסכים נפרדים לחלוטין ולא גמישים, שבמרכזם יפריד שטח גמיש שיהיה בעצמו בר קיפול.
סמסונג כבר הוציאה בעבר את הגלקסי ראונד - טלפון קעור, שהמסך שלו מציג את התמונה בהיותו קעור כל הזמן, כמו הטלוויזיות הקעורות של היצרנית הזו ואחרות שבאו בעקבותיה.
הטכנולוגיה כבר קיימת והוצגה על ידי יצרנית המסכים הללו, שתספק לסמסונג ולחברות אחרות מסכים גמישים:
https://youtu.be/A1azlGZiBvc
הסמארטפון המעוגל שהיא הוציאה בעבר - הגלקסי ראונד:
https://youtu.be/fgAPrH_XGS0
מכשיר קונספט של Oppo המציע מסך מתקפל שהופך טלפון לטאבלט:
https://youtu.be/UgrMCsYTrBU
כנראה שהסמארטפונים יהיו גמישים:
https://youtu.be/OsU2s92BCtA
האם כך הם יפעלו? - חברת סמסונג סברה כך שנים:
http://youtu.be/MKG7XRsG9KQ
אחיו הקטן - הגלקסי פליפ של סמסונג:
https://youtu.be/EgyV_89ptI8
וה-Huawei Mate X המתקפל:
https://youtu.be/m_Ow2Rl62cs
איזה שימוש יהיה בעתיד להולוגרמות?
ההולגרמות נמצאות כבר זמן רב איתנו. בכרטיסי אשראי, מופעי בידור וסרטי קולנוע ראינו כמה מהן והשימושים ברורים. אבל זו רק ההתחלה...
בעתיד הלא רחוק נפגוש ככל הנראה בהולגרמות של קלידים באוויר, שעליהן נוכל להקיש בכדי להיכנס הביתה או כדי להקליד מסמכים במחשבי העתיד. הולוגרמות אחרות יעשירו משחקי מחשב, בשלל אפקטים שירוצו מסביבנו או דמויות שנשחק מולן או איתן. סרטים יועשרו בהולוגרמות בתלת-ממד, שירוצו ברחבי אולם הקולנוע, באולם המופעים או בחדר הצפייה שלנו בבית ויהפכו את הצפייה לחווייה שאנו נטמע בתוכה ולא נצפה בה מבחוץ.
הנה סרטון שמציג כיוונים שיתכן שנפגוש בעתיד הקרוב, במוצרים שמשלבים הולוגרמות בשימוש היומיומי:
http://youtu.be/89KxxpmMhi4
ומתיחה שמראה מה יכילו הטאבלטים של העתיד:
http://youtu.be/z1magCv4LtM
ההולגרמות נמצאות כבר זמן רב איתנו. בכרטיסי אשראי, מופעי בידור וסרטי קולנוע ראינו כמה מהן והשימושים ברורים. אבל זו רק ההתחלה...
בעתיד הלא רחוק נפגוש ככל הנראה בהולגרמות של קלידים באוויר, שעליהן נוכל להקיש בכדי להיכנס הביתה או כדי להקליד מסמכים במחשבי העתיד. הולוגרמות אחרות יעשירו משחקי מחשב, בשלל אפקטים שירוצו מסביבנו או דמויות שנשחק מולן או איתן. סרטים יועשרו בהולוגרמות בתלת-ממד, שירוצו ברחבי אולם הקולנוע, באולם המופעים או בחדר הצפייה שלנו בבית ויהפכו את הצפייה לחווייה שאנו נטמע בתוכה ולא נצפה בה מבחוץ.
הנה סרטון שמציג כיוונים שיתכן שנפגוש בעתיד הקרוב, במוצרים שמשלבים הולוגרמות בשימוש היומיומי:
http://youtu.be/89KxxpmMhi4
ומתיחה שמראה מה יכילו הטאבלטים של העתיד:
http://youtu.be/z1magCv4LtM
מהי טלפורטציה?
חובבי המדע הבדיוני זוכרים ודאי את שיגורי הדמויות למרחקים עצומים בחלל, שהוצגו בסדרת הטלוויזיה האמריקאית “מסע בין כוכבים". מדובר באחת הטכנולוגיות המסעירות ומעוררות הדימיון ביותר, מימי קדם ועד העידן המודרני. המין האנושי חיפש מאז ומתמיד דרכים לדלג במרחב.
דמיינו אתכם משוגרים לפגישה עם בת זוג שמתגוררת בקצה העולם, משגרים את עצמכם לבדיקה אצל רופא עיניים מומחה ביבשת אחרת, או קופצים לחופשה במאדים...
טלפורטציה (Teleportation) היא אפשרות לשגר עצמים, אורגניזמים ואפילו בני אדם למרחקים גדולים.
האם נוכל פעם להעביר חפצים ממקום למקום, להעביר מישהו דרך קירות למשל או לשגר אדם אל מקום מרוחק באלפי קילומטרים? - תחום הטלפורטציה זוכה בשנים האחרונות להתפתחות מהירה ביותר בפיזיקה המודרנית. בשרשרת ניסויים שנערכו בתחום בשנים האחרונות, נרשמו הצלחות מסוימות והתקדמות של ממש בהעברת פוטונים למרחקים גדולים.
זה התחיל בשנת 2004 כשמדענים הצליחו להעביר את תכונותיו של אטום אחד לאטום מרוחק אחר. זה נעשה ללא העברת התכונות בתווך שהיה בין השניים. העברות דומות הגיעו למרחקים של קילומטרים. בהמשך הצליחו לעשות זאת במולקולה שלמה של פולרן, שתכונותיה הועברו בין קצות המעבדה, מבלי ששהו בחלל שבין הקצוות הללו.
על אף שברור שהדרך עוד ארוכה, לפני שהמדענים יצליחו להפוך את הטכנולוגיה הזו ליישומית לבני אדם, אם בכלל, שוררת אמונה ורצון אמיתי שבשלב מסוים הטכנולוגיה תצליח בכך ותשנה את חיי המין האנושי ללא היכר. יש מדענים רבים שמסופקים אם הדבר אפשרי. הבעיות הן שמדובר בפעולות מתחום הפיזיקה הקוונטית, שיכריחו למשל, להקפיא את הגוף המועבר לטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט. ככל הידוע למדע, שום יצור חי לא יוכל לשרוד הקפאה שכזו. יותר מזה, הם אומרים, גם אם תצליח הטכנולוגיה לשלוט בכל המשתנים הדרושים לקיום המסע הפיזיקלי, כמו זמן, מיקום ואנרגיה, יש משתנים ביולוגיים שיהיה הכרח לטפל בהם במיקום היעד לשיגור, או בפשטות - לשיגור מוצלח של התכונות צריך להכין גוף חומר ביולוגי מתאים באתר היעד, כדי שהתכונות יועברו אליו.
מדענים והוגים אחרים אומרים שטכנולוגיות שמעבירות נתונים במרחב היו עד לפני חצי מאה פנטזיה דימיונית והיום אנו משתמשים ברשתות WiFi ואינטרנט סלולרי על בסיס יומיומי ולא מתרגשים מהן.
כך או כך, כל מי שעוסק בטלפורטציה גורס שעתיד הכולל טלפורטציה יהיה עתיד שישנה את חיי המין האנושי באופן גורף ומהיר הרבה יותר מהמצאות משמשות-מציאות כמו הגלגל, הדפוס, המטוס או המנוע. מה שפעם שינה את החברה והכלכלה בתהליך מחלחל, יקרה כאן במהירויות עצומות ותוך מחיקת או שינוי מקיף בתחומי כלכלה שלמים, כמו התחבורה או התיירות.
מקור המילה “טלפורטציה", אגב, הוא מלטינית. “טל" בשפה זו פירושו רחוק, או מרוחק, ו“Portare" שפירושו "לשאת". כלומר, העברה של עצמים בין שני מקומות שונים, מבלי לעבור במרחב.
הנה תחום הטלפורטציה והאם תהיה אפשרית בעתיד:
https://youtu.be/JMdO5KyjwAw
ב"מסע בין כוכבים" זה היה פשוט:
https://youtu.be/jDFI87zn9t0
ולא פעם לקח עוד כמה שניות...
https://youtu.be/HxKJyeCRVek
אבל היי, העתיד לא מפותח בטלוויזיה...
https://youtu.be/nQHBAdShgYI
חובבי המדע הבדיוני זוכרים ודאי את שיגורי הדמויות למרחקים עצומים בחלל, שהוצגו בסדרת הטלוויזיה האמריקאית “מסע בין כוכבים". מדובר באחת הטכנולוגיות המסעירות ומעוררות הדימיון ביותר, מימי קדם ועד העידן המודרני. המין האנושי חיפש מאז ומתמיד דרכים לדלג במרחב.
דמיינו אתכם משוגרים לפגישה עם בת זוג שמתגוררת בקצה העולם, משגרים את עצמכם לבדיקה אצל רופא עיניים מומחה ביבשת אחרת, או קופצים לחופשה במאדים...
טלפורטציה (Teleportation) היא אפשרות לשגר עצמים, אורגניזמים ואפילו בני אדם למרחקים גדולים.
האם נוכל פעם להעביר חפצים ממקום למקום, להעביר מישהו דרך קירות למשל או לשגר אדם אל מקום מרוחק באלפי קילומטרים? - תחום הטלפורטציה זוכה בשנים האחרונות להתפתחות מהירה ביותר בפיזיקה המודרנית. בשרשרת ניסויים שנערכו בתחום בשנים האחרונות, נרשמו הצלחות מסוימות והתקדמות של ממש בהעברת פוטונים למרחקים גדולים.
זה התחיל בשנת 2004 כשמדענים הצליחו להעביר את תכונותיו של אטום אחד לאטום מרוחק אחר. זה נעשה ללא העברת התכונות בתווך שהיה בין השניים. העברות דומות הגיעו למרחקים של קילומטרים. בהמשך הצליחו לעשות זאת במולקולה שלמה של פולרן, שתכונותיה הועברו בין קצות המעבדה, מבלי ששהו בחלל שבין הקצוות הללו.
על אף שברור שהדרך עוד ארוכה, לפני שהמדענים יצליחו להפוך את הטכנולוגיה הזו ליישומית לבני אדם, אם בכלל, שוררת אמונה ורצון אמיתי שבשלב מסוים הטכנולוגיה תצליח בכך ותשנה את חיי המין האנושי ללא היכר. יש מדענים רבים שמסופקים אם הדבר אפשרי. הבעיות הן שמדובר בפעולות מתחום הפיזיקה הקוונטית, שיכריחו למשל, להקפיא את הגוף המועבר לטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט. ככל הידוע למדע, שום יצור חי לא יוכל לשרוד הקפאה שכזו. יותר מזה, הם אומרים, גם אם תצליח הטכנולוגיה לשלוט בכל המשתנים הדרושים לקיום המסע הפיזיקלי, כמו זמן, מיקום ואנרגיה, יש משתנים ביולוגיים שיהיה הכרח לטפל בהם במיקום היעד לשיגור, או בפשטות - לשיגור מוצלח של התכונות צריך להכין גוף חומר ביולוגי מתאים באתר היעד, כדי שהתכונות יועברו אליו.
מדענים והוגים אחרים אומרים שטכנולוגיות שמעבירות נתונים במרחב היו עד לפני חצי מאה פנטזיה דימיונית והיום אנו משתמשים ברשתות WiFi ואינטרנט סלולרי על בסיס יומיומי ולא מתרגשים מהן.
כך או כך, כל מי שעוסק בטלפורטציה גורס שעתיד הכולל טלפורטציה יהיה עתיד שישנה את חיי המין האנושי באופן גורף ומהיר הרבה יותר מהמצאות משמשות-מציאות כמו הגלגל, הדפוס, המטוס או המנוע. מה שפעם שינה את החברה והכלכלה בתהליך מחלחל, יקרה כאן במהירויות עצומות ותוך מחיקת או שינוי מקיף בתחומי כלכלה שלמים, כמו התחבורה או התיירות.
מקור המילה “טלפורטציה", אגב, הוא מלטינית. “טל" בשפה זו פירושו רחוק, או מרוחק, ו“Portare" שפירושו "לשאת". כלומר, העברה של עצמים בין שני מקומות שונים, מבלי לעבור במרחב.
הנה תחום הטלפורטציה והאם תהיה אפשרית בעתיד:
https://youtu.be/JMdO5KyjwAw
ב"מסע בין כוכבים" זה היה פשוט:
https://youtu.be/jDFI87zn9t0
ולא פעם לקח עוד כמה שניות...
https://youtu.be/HxKJyeCRVek
אבל היי, העתיד לא מפותח בטלוויזיה...
https://youtu.be/nQHBAdShgYI
מהי הסינגולריות הטכנולוגית?
סינגולריות טכנולוגית (Singularity) היא איחוד בין יכולות האדם והמחשב, שיקרה על פי התיאוריה בעתיד.
הוגה התיאוריה הזו, הממציא והעתידן ריי קורצווייל, זיהה שקצב השינויים הטכנולוגיים של העולם המודרני הולך ונעשה מהיר. בקצב השינויים הזה צופה קורצווייל שמחשבים יתחרו בעתיד באינטליגנציה האנושית בכל תחום אפשרי. הוא טוען שהשלב הבא בתהליך האבולוציוני יהיה השלב שבו האדם יתמזג עם המכונה. כשזה יקרה, יתאחדו לדעתו הידע והמיומנויות האנושיים עם היכולות הטכנולוגיות המדהימות, המהירות, בעלות הקיבולת העצומה והמציעות יכולות שיתוף מידע שאין להם תקדים.
לדעת קורצווייל יהיו לסינגולריות הטכנולוגית בעולם החדש תוצאות מדהימות, מבלימת ההזדקנות, הגדלה משמעותית של אורך החיים, הפסקת זיהום הסביבה, פתרון בעיות הרעב והעוני בעולם ועוד. תהיה לה גם תוצאה נוספת - טשטוש מוחלט בהבחנה שבין אדם ומכונה ובין המציאות הממשית וזו הווירטואלית.
ספרו של קורצווייל "הסינגולריות מתקרבת - כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה" הוא התנ"ך של החדשנות והעתידנות המודרנית.
הנה התיאוריה של ריי קורצווייל על הסינגולריות הטכנולוגית:
http://youtu.be/6idbbOdd9zI?t=11m21s
וקדימון מסרט על הסינגולריות שבו מתוארות האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:
http://youtu.be/8XWXJDgbeP0
סינגולריות טכנולוגית (Singularity) היא איחוד בין יכולות האדם והמחשב, שיקרה על פי התיאוריה בעתיד.
הוגה התיאוריה הזו, הממציא והעתידן ריי קורצווייל, זיהה שקצב השינויים הטכנולוגיים של העולם המודרני הולך ונעשה מהיר. בקצב השינויים הזה צופה קורצווייל שמחשבים יתחרו בעתיד באינטליגנציה האנושית בכל תחום אפשרי. הוא טוען שהשלב הבא בתהליך האבולוציוני יהיה השלב שבו האדם יתמזג עם המכונה. כשזה יקרה, יתאחדו לדעתו הידע והמיומנויות האנושיים עם היכולות הטכנולוגיות המדהימות, המהירות, בעלות הקיבולת העצומה והמציעות יכולות שיתוף מידע שאין להם תקדים.
לדעת קורצווייל יהיו לסינגולריות הטכנולוגית בעולם החדש תוצאות מדהימות, מבלימת ההזדקנות, הגדלה משמעותית של אורך החיים, הפסקת זיהום הסביבה, פתרון בעיות הרעב והעוני בעולם ועוד. תהיה לה גם תוצאה נוספת - טשטוש מוחלט בהבחנה שבין אדם ומכונה ובין המציאות הממשית וזו הווירטואלית.
ספרו של קורצווייל "הסינגולריות מתקרבת - כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה" הוא התנ"ך של החדשנות והעתידנות המודרנית.
הנה התיאוריה של ריי קורצווייל על הסינגולריות הטכנולוגית:
http://youtu.be/6idbbOdd9zI?t=11m21s
וקדימון מסרט על הסינגולריות שבו מתוארות האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:
http://youtu.be/8XWXJDgbeP0
מהו שולחן התלמיד העתידי?
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
מהו גראפין - חומר העתיד?
הגראפין (Graphene) הוא חומר כימי חדש שיוכל בקלות להוביל את המהפכה הטכנולוגית הבאה.
הגראפין הוא חזק פי 200 יותר מפלדה, קל יותר מנוצה וגמיש כמו גומי. הסוללות החדשות עשויות הגראפין נטענות פי 20 יותר מהר ואורך חייהן פי 7 מהסוללות המוכרות לנו.
חומר הגראפין מפותח בהשקעות אדירות ואם יצליח הפיתוח נוכל לקבל בעתיד מכשירים שלא היכרנו כמותם.
דוגמאות? - כלי רכב ומטוסים קלים ובטיחותיים אך בעלי צריכת דלק זעירה, טלוויזיות שניתן להדביק על הקיר כמו טפטים ולגלגל כדי לקחת להרצאות, סמארטפונים ומחשבים גמישים וחזקים מפלדה, סוללות קלות ובעלות חיים ארוכים מאד, עיתונים אלקטרוניים שמחוברים לאינטרנט ומעודכנים בזמן הקריאה, חסרי משקל כמעט ושניתן לקפלם כרצוננו ועוד.
את פיתוח הגראפין מובילים צמד הפיזיקאים מאוניברסיטת מנצ’סטר באנגליה, זוכי פרס נובל בפיזיקה ב-2010, אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב. אם יצליח הפיתוח ניתן יהיה לייצר מהגרפן אפילו שרירים מלאכותיים שיחליפו את שרירי הגוף הפגועים של פצועים או את האיברים העייפים שלנו.
את ההמצאה המופלאה שלהם ביססו הממציאים על ערבוב של המינרל גרפיט, אותו גרפיט שאנו מכירים מהעפרונות שלנו, עם פיסות של סרטים דביקים!
אמנם לא הכל פתור בפיתוח הגראפין אבל השקעות של מיליארדים בפיתוחו מבטיחות שאם הוא יצליח, יהיה הגראפין לא פחות מאשר "הפלסטיק של המאה ה-21".
הנה החומר החזק מיהלום - גראפין:
https://youtu.be/fs1-9xRsGCQ
הפוטנציאל שלו לשינוי עולם המוצרים וחיי האדם:
https://youtu.be/Q_eTLPKdrHs
עוד על הגראפין:
http://youtu.be/WFacA6OwCjA
ההכנה של הגראפין ותולדות התגלית המדהימה:
http://youtu.be/PifL8bAybyc
סרטון הדרכה להכנת גראפין בבית:
http://youtu.be/Irg3kbnTN4o
נאנו-חומרים חדשים כבר נוצרו בעקבותיו:
https://youtu.be/jkAXhJWixJ8
הגראפין (Graphene) הוא חומר כימי חדש שיוכל בקלות להוביל את המהפכה הטכנולוגית הבאה.
הגראפין הוא חזק פי 200 יותר מפלדה, קל יותר מנוצה וגמיש כמו גומי. הסוללות החדשות עשויות הגראפין נטענות פי 20 יותר מהר ואורך חייהן פי 7 מהסוללות המוכרות לנו.
חומר הגראפין מפותח בהשקעות אדירות ואם יצליח הפיתוח נוכל לקבל בעתיד מכשירים שלא היכרנו כמותם.
דוגמאות? - כלי רכב ומטוסים קלים ובטיחותיים אך בעלי צריכת דלק זעירה, טלוויזיות שניתן להדביק על הקיר כמו טפטים ולגלגל כדי לקחת להרצאות, סמארטפונים ומחשבים גמישים וחזקים מפלדה, סוללות קלות ובעלות חיים ארוכים מאד, עיתונים אלקטרוניים שמחוברים לאינטרנט ומעודכנים בזמן הקריאה, חסרי משקל כמעט ושניתן לקפלם כרצוננו ועוד.
את פיתוח הגראפין מובילים צמד הפיזיקאים מאוניברסיטת מנצ’סטר באנגליה, זוכי פרס נובל בפיזיקה ב-2010, אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב. אם יצליח הפיתוח ניתן יהיה לייצר מהגרפן אפילו שרירים מלאכותיים שיחליפו את שרירי הגוף הפגועים של פצועים או את האיברים העייפים שלנו.
את ההמצאה המופלאה שלהם ביססו הממציאים על ערבוב של המינרל גרפיט, אותו גרפיט שאנו מכירים מהעפרונות שלנו, עם פיסות של סרטים דביקים!
אמנם לא הכל פתור בפיתוח הגראפין אבל השקעות של מיליארדים בפיתוחו מבטיחות שאם הוא יצליח, יהיה הגראפין לא פחות מאשר "הפלסטיק של המאה ה-21".
הנה החומר החזק מיהלום - גראפין:
https://youtu.be/fs1-9xRsGCQ
הפוטנציאל שלו לשינוי עולם המוצרים וחיי האדם:
https://youtu.be/Q_eTLPKdrHs
עוד על הגראפין:
http://youtu.be/WFacA6OwCjA
ההכנה של הגראפין ותולדות התגלית המדהימה:
http://youtu.be/PifL8bAybyc
סרטון הדרכה להכנת גראפין בבית:
http://youtu.be/Irg3kbnTN4o
נאנו-חומרים חדשים כבר נוצרו בעקבותיו:
https://youtu.be/jkAXhJWixJ8
האם בעתיד יהיו פושעים וירטואליים?
זו לא תיאוריה ולא חזון לעתיד הרחוק. כשהכל יהיה מחובר - הכל יהיה פגיע. כבר כיום פיתחו מדעני מחשב מתכנתים וירטואליים, מעין קודי תוכנה שכותבים קודים חדשים ומפתחים תכניות מחשב משלהם. לכאורה ניתן יהיה בעתיד לכתוב קודים שיכתבו קודים, שיוכלו גם הם לכתוב קוד חדש וכך הלאה.
אבל המחשבים החכמים של העתיד, אותם מחשבים לומדים ורוויי הבינה המלאכותית, הם רק ההתחלה. המחשבים הללו עלולים להיות גם הבעיה של העתיד, שכן הם יוכלו בעתיד לתכנת את עצמם ולשכלל את עצמם כל העת. לכאורה זה יקרה כדי שיהפכו משוכללים יותר ויותר וישרתו את המין האנושי היטב.
אבל מה יקרה אם מחשבים עתידיים ובעלי יכולות מדהימות יבינו בצורה שגויה את כוונות המפעילים שלהם? מה יקרה כשהם יפתחו פושעים וירטואליים (Virtual Criminals)? האם יואשמו למשל, הם או המפעילים שלהם, בפשע וירטואלי שהמחשב עלול לבצע?
ועוד יותר מסוכן - מה יקרה אם מחשב שתכנתו אותו ללמוד ולפתח תוכנה, יכתוב קוד, שיכתוב קוד, שיכתוב עוד קוד והקוד הזה יבצע פשע וירטואלי שיגרום נזק כבד? מי יישפט - האם יהיה זה המתכנת שכתב את התכנה המקורית, זו שאחרי השתלשלות הפיתוח שלה נכתבה לבסוף התכנה הפושעת? ומה בכלל אשמתו בפשע?
ואולי המחשב הוא שייענש? ואיך מוציאים להורג מחשב שהרג בני אדם? בכיסא חשמלי? אולי בניתוק מהחשמל? ואולי פשוט ימחקו את הקוד הפושע לתמיד ובכך ימחו את זכרו מעל פני האדמה? - אבל מה יהיה אם הקוד הפושע שכפל את עצמו מראש וכך ממתינים פושעים זהים כדי לשוב ולפשוע וחמור מזה - לפתח פושעים משוכללים יותר, מתוחכמים ובעלי יכולת משופרת להסתיר את הפשעים שלהם!?
מדובר בשאלות קשות ומורכבות, שמהוות כיום את עיקר הטענות של מי שחוששים מהיכולות הרבות שמקנים מדעני המחשוב לכלי מחשב תבוניים ומהבינה המלאכותית שהולכת ונעשית משוכללת לנגד עינינו.
הנה עולם הפשע המקוון בעתיד לעומת זה של ימינו:
https://youtu.be/N2NtDLSAXX8
סכנות הפושע הממוחשב של העתיד:
http://youtu.be/lvkf-TBWGG0
החיים בצל פשעי העתיד:
http://youtu.be/1B6zOXQOasY
והרצאת טד על פשעי העתיד ותפקידה המריע של הטכנולוגיה בהם (מתורגם):
https://youtu.be/-E97Kgi0sR4?long=yes
זו לא תיאוריה ולא חזון לעתיד הרחוק. כשהכל יהיה מחובר - הכל יהיה פגיע. כבר כיום פיתחו מדעני מחשב מתכנתים וירטואליים, מעין קודי תוכנה שכותבים קודים חדשים ומפתחים תכניות מחשב משלהם. לכאורה ניתן יהיה בעתיד לכתוב קודים שיכתבו קודים, שיוכלו גם הם לכתוב קוד חדש וכך הלאה.
אבל המחשבים החכמים של העתיד, אותם מחשבים לומדים ורוויי הבינה המלאכותית, הם רק ההתחלה. המחשבים הללו עלולים להיות גם הבעיה של העתיד, שכן הם יוכלו בעתיד לתכנת את עצמם ולשכלל את עצמם כל העת. לכאורה זה יקרה כדי שיהפכו משוכללים יותר ויותר וישרתו את המין האנושי היטב.
אבל מה יקרה אם מחשבים עתידיים ובעלי יכולות מדהימות יבינו בצורה שגויה את כוונות המפעילים שלהם? מה יקרה כשהם יפתחו פושעים וירטואליים (Virtual Criminals)? האם יואשמו למשל, הם או המפעילים שלהם, בפשע וירטואלי שהמחשב עלול לבצע?
ועוד יותר מסוכן - מה יקרה אם מחשב שתכנתו אותו ללמוד ולפתח תוכנה, יכתוב קוד, שיכתוב קוד, שיכתוב עוד קוד והקוד הזה יבצע פשע וירטואלי שיגרום נזק כבד? מי יישפט - האם יהיה זה המתכנת שכתב את התכנה המקורית, זו שאחרי השתלשלות הפיתוח שלה נכתבה לבסוף התכנה הפושעת? ומה בכלל אשמתו בפשע?
ואולי המחשב הוא שייענש? ואיך מוציאים להורג מחשב שהרג בני אדם? בכיסא חשמלי? אולי בניתוק מהחשמל? ואולי פשוט ימחקו את הקוד הפושע לתמיד ובכך ימחו את זכרו מעל פני האדמה? - אבל מה יהיה אם הקוד הפושע שכפל את עצמו מראש וכך ממתינים פושעים זהים כדי לשוב ולפשוע וחמור מזה - לפתח פושעים משוכללים יותר, מתוחכמים ובעלי יכולת משופרת להסתיר את הפשעים שלהם!?
מדובר בשאלות קשות ומורכבות, שמהוות כיום את עיקר הטענות של מי שחוששים מהיכולות הרבות שמקנים מדעני המחשוב לכלי מחשב תבוניים ומהבינה המלאכותית שהולכת ונעשית משוכללת לנגד עינינו.
הנה עולם הפשע המקוון בעתיד לעומת זה של ימינו:
https://youtu.be/N2NtDLSAXX8
סכנות הפושע הממוחשב של העתיד:
http://youtu.be/lvkf-TBWGG0
החיים בצל פשעי העתיד:
http://youtu.be/1B6zOXQOasY
והרצאת טד על פשעי העתיד ותפקידה המריע של הטכנולוגיה בהם (מתורגם):
https://youtu.be/-E97Kgi0sR4?long=yes
מתי נוכל לכתוב בכוח המחשבה?
רבים חולמים על היום שיהיה ניתן להקליד טקסט בכוח המחשבה. שימוש בגלי המוח שלנו כדי לשלוט במחשב כבר כאן. אך שליטה מוחית שכזו היא עדיין ברמות בסיסיות וראשוניות מאד של יכולת ובמחירים מאד גבוהים, שנובעים מכך שהטכנולוגיות הללו אינן זמינות לכל. בעתיד, מעריכים החוקרים ואנשי הטכנולוגיה, נשלוט במכשירים רבים בכוח המחשבה שלנו וגלי המוח ישמשו במקום האצבעות הלוחצות על הקלידים או הכפתורים השונים.
היישום של טכנולוגיות כאלה אינו חשוב רק לעולם המחשבים והגאדג'טים. עולם המכשירים מבוססי המחשב יתבסס לא מעט על הטכנולוגיות הללו בתחום שמכונה "האינטרנט של הדברים", תחום שיכלול מגוון של מכשירים יומיומיים שיופעלו בטכנולוגיות חדשניות, מרחוק ובכוח המחשבה.
הנה טכנולוגיה שתאפשר בעתיד להקליד ישירות בכוח המחשבה:
http://youtu.be/yI_8cx4m0Is
ונגן וידאו שכבר קיים ונשלט בכוח המחשבה:
http://youtu.be/GqE_ArzO9TA
רבים חולמים על היום שיהיה ניתן להקליד טקסט בכוח המחשבה. שימוש בגלי המוח שלנו כדי לשלוט במחשב כבר כאן. אך שליטה מוחית שכזו היא עדיין ברמות בסיסיות וראשוניות מאד של יכולת ובמחירים מאד גבוהים, שנובעים מכך שהטכנולוגיות הללו אינן זמינות לכל. בעתיד, מעריכים החוקרים ואנשי הטכנולוגיה, נשלוט במכשירים רבים בכוח המחשבה שלנו וגלי המוח ישמשו במקום האצבעות הלוחצות על הקלידים או הכפתורים השונים.
היישום של טכנולוגיות כאלה אינו חשוב רק לעולם המחשבים והגאדג'טים. עולם המכשירים מבוססי המחשב יתבסס לא מעט על הטכנולוגיות הללו בתחום שמכונה "האינטרנט של הדברים", תחום שיכלול מגוון של מכשירים יומיומיים שיופעלו בטכנולוגיות חדשניות, מרחוק ובכוח המחשבה.
הנה טכנולוגיה שתאפשר בעתיד להקליד ישירות בכוח המחשבה:
http://youtu.be/yI_8cx4m0Is
ונגן וידאו שכבר קיים ונשלט בכוח המחשבה:
http://youtu.be/GqE_ArzO9TA
