מה הסיפור של מצדה?
מְצָדָה (Masada) היא מבצר מבודד ומורם במדבר יהודה, שנודע בתור המקום האחרון שהיהודים היו בו עצמאיים, מאז המרד הגדול בשלטון הרומי ועד שנת 1948. על המבצר וההר הגנו אחרוני היהודים החופשיים, עד שנאלצו, כך אנו מאמינים, לשלוח יד בנפשם, בכדי שלא להיתפס בידי חיילי רומי ולהפוך לעבדים.
ההר שבעבר נקרא ככל הנראה "מַסָּדָה", הוא ארמון ומבצר שבנה הורדוס על צוק מבודד במדבר יהודה. מדרונותיו התלולים והזקופים, המתנשאים לגובה של יותר מ- 400 מטרים מעל פני ים המלח, נבחרו כדי להבטיח שכיבוש המקום יהיה בלתי אפשרי, או לפחות קשה ביותר.
ההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה לספירה, יוסף בן-מתתיהו, מי שנשבה בידי הרומאים ונקרא ברומי יוספוס פלאביוס, הוא שסיפר את סיפור מצדה. המקום היה למוצב האחרון של הקנאים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
פלביוס סיפר על מצור ארוך וקשה של חיל רומי מסביב למצדה, על בניית סוללת מצור עצומה. מדובר בהערמת עפר ואבנים בגודל עצום ובצורה אלכסונית, כך שיוכלו חיילי רומי להגיע עם אילי הניגוח שלהם אל חומות מצדה, להבקיען ולפרוץ אל העיר. את סוללת המצור הענקית הזו ניתן לראות עד היום במצדה.
פלביוס גם מספר על בחירת היהודים הנצורים במוות במקום עבדות, לאחר שהמנהיג אלעזר בן-יאיר שכנע את הקנאים להרוג את עצמם ואת בני משפחותיהם ולמות כבני אדם חופשיים.
זה היה מה שהביא להתאבדות ההמונית של הקנאים במצדה, ערב פסח שנת 73 לספירה, יום לפני שהרומאים עלו וכבשו על מצדה.
מדובר היה באקט אמיץ שבו שלחו יד בנפשם 960 אנשים, נשים וטף - התאבדות ההמונית הגדולה בהיסטוריה. לפי תיאוריו של פלביוס, הרומאים לא בזו ללוחמים אלא השתאו לנוכח אומץ הלב שלהם ואמונתם בזכות לחיות ולמות כאנשים חופשיים.
הארכיאולוג יגאל ידין, מי שחפר את מצדה וזכה לתהילת עולם, ענה שהרומאים העלו את הגופות באש ופיזר את האפר. בחפירות שערכו אנשיו מחוץ לשטחים הבנויים, לא הצליחו לגלות את הקבר או את קברי האחים של המתים. הסבר נוסף, שנתנו חוקרים אחרים להיעלמות הגופות, הוא שחיל מצב רומי ישב במצדה משנת 73 עד שנת 106 וכדי שלא יסריחו במבצר הושלכו הגופות למטה.
יש חוקרים שטוענים שסיפור מצדה והגבורה הגדולה מעולם לא אירעו והכל הוא בדייה של הארכאולוג, כדי ליצור מיתוס שיסביר את ההתאבדות ההמונית הזו. הטענה הזו מעט בעייתית, כי בחפירות במצדה נמצאו הגורלות. אלה היו חרסים שמעידים על ההגרלה בין הגברים, זו שנועדה להכריע מי יהרוג את עשרת הנצורים האחרונים ויתאבד.
טענה אחרת היא שהנצורים כלל לא היו לוחמי חירות אלא סתם רוצחים. בן מתתיהו מאשר זאת בכתביו. הוא מציג אותם כחבורת קנאים, שרצו חירות מדינית ודתית, ורצחו את אויביהם, כולל יהודים רבים, כדי להשיג חירות לממלכת יהודה.
מְצָדָה (Masada) היא מבצר מבודד ומורם במדבר יהודה, שנודע בתור המקום האחרון שהיהודים היו בו עצמאיים, מאז המרד הגדול בשלטון הרומי ועד שנת 1948. על המבצר וההר הגנו אחרוני היהודים החופשיים, עד שנאלצו, כך אנו מאמינים, לשלוח יד בנפשם, בכדי שלא להיתפס בידי חיילי רומי ולהפוך לעבדים.
ההר שבעבר נקרא ככל הנראה "מַסָּדָה", הוא ארמון ומבצר שבנה הורדוס על צוק מבודד במדבר יהודה. מדרונותיו התלולים והזקופים, המתנשאים לגובה של יותר מ- 400 מטרים מעל פני ים המלח, נבחרו כדי להבטיח שכיבוש המקום יהיה בלתי אפשרי, או לפחות קשה ביותר.
ההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה לספירה, יוסף בן-מתתיהו, מי שנשבה בידי הרומאים ונקרא ברומי יוספוס פלאביוס, הוא שסיפר את סיפור מצדה. המקום היה למוצב האחרון של הקנאים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
פלביוס סיפר על מצור ארוך וקשה של חיל רומי מסביב למצדה, על בניית סוללת מצור עצומה. מדובר בהערמת עפר ואבנים בגודל עצום ובצורה אלכסונית, כך שיוכלו חיילי רומי להגיע עם אילי הניגוח שלהם אל חומות מצדה, להבקיען ולפרוץ אל העיר. את סוללת המצור הענקית הזו ניתן לראות עד היום במצדה.
פלביוס גם מספר על בחירת היהודים הנצורים במוות במקום עבדות, לאחר שהמנהיג אלעזר בן-יאיר שכנע את הקנאים להרוג את עצמם ואת בני משפחותיהם ולמות כבני אדם חופשיים.
זה היה מה שהביא להתאבדות ההמונית של הקנאים במצדה, ערב פסח שנת 73 לספירה, יום לפני שהרומאים עלו וכבשו על מצדה.
מדובר היה באקט אמיץ שבו שלחו יד בנפשם 960 אנשים, נשים וטף - התאבדות ההמונית הגדולה בהיסטוריה. לפי תיאוריו של פלביוס, הרומאים לא בזו ללוחמים אלא השתאו לנוכח אומץ הלב שלהם ואמונתם בזכות לחיות ולמות כאנשים חופשיים.
האם סיפור מצדה נכון?
חייבים לציין שיש מחלוקת מדעית ארוכה לגבי מיתוס מצדה וההתאבדות הזו. יש חוקרים ספקנים ששאלו להיכן נעלמו שרידי 960 הקנאים שהתאבדו, במצוות אלעזר בן יאיר המפקד.
הארכיאולוג יגאל ידין, מי שחפר את מצדה וזכה לתהילת עולם, ענה שהרומאים העלו את הגופות באש ופיזר את האפר. בחפירות שערכו אנשיו מחוץ לשטחים הבנויים, לא הצליחו לגלות את הקבר או את קברי האחים של המתים. הסבר נוסף, שנתנו חוקרים אחרים להיעלמות הגופות, הוא שחיל מצב רומי ישב במצדה משנת 73 עד שנת 106 וכדי שלא יסריחו במבצר הושלכו הגופות למטה.
יש חוקרים שטוענים שסיפור מצדה והגבורה הגדולה מעולם לא אירעו והכל הוא בדייה של הארכאולוג, כדי ליצור מיתוס שיסביר את ההתאבדות ההמונית הזו. הטענה הזו מעט בעייתית, כי בחפירות במצדה נמצאו הגורלות. אלה היו חרסים שמעידים על ההגרלה בין הגברים, זו שנועדה להכריע מי יהרוג את עשרת הנצורים האחרונים ויתאבד.
טענה אחרת היא שהנצורים כלל לא היו לוחמי חירות אלא סתם רוצחים. בן מתתיהו מאשר זאת בכתביו. הוא מציג אותם כחבורת קנאים, שרצו חירות מדינית ודתית, ורצחו את אויביהם, כולל יהודים רבים, כדי להשיג חירות לממלכת יהודה.
קישורים מצורפים:
