מי לא רוצה להיות מאושר? - האושר (Happiness) הוא תופעה חמקמקה שכל אחד רוצה. קודם אולי נספר שאושר הוא לא חוויות ולא רגעים. אושר הוא תחושה קבועה של חיים שבהם אתה או את עושים את מה שאתם נהנים לעשות. חיים מלאי משמעות, גם אם אינם חיי עשירים ולא כוללים את הנאות החיים הנחשקות מהטלוויזיה והסרטים - הם אושר למי שחי אותם.

רבים מתבלבלים שאם רק ישיגו מקצוע עם עם יותר כסף או יותר מעמד, תפקיד בכיר יותר, ירושה גדולה או בן זוג יפה יותר - אז יהיו מאושרים. רבים אחרים חולמים על חיים מלאי הנאות שמצטלמות נהדר בפייסבוק אבל הן ממש לא אושר. כמעט כל מחקר בתחום מספר שאם אינכם חיים את המשמעות והבחירה של הדרך שממלאת אתכם, לא יעזרו גם סקי בשווייץ או פנטהאוז במנהטן - אתם פשוט לא תהיו מאושרים!

כלומר, כל אלה, אם יתלוו לחיים שאתם נהנים מהגשמתם, מעיסוק בדבר שממלא אתכם במשמעות וסיפוק, ודאי יוסיפו להם. אבל הם בשום צורה לא מה שיוצר אושר. ממש לא.

מצד שני, זה לא שאתם צריכים להיות עניים כדי להיות מאושרים, כדאי שתלמדו ותרכשו מקצוע או מקור הכנסה מכובד שיאפשר לכם הכנסה שתקנה בטחון כלכלי. בלי זה תהיו סתם אומללים. אבל בהנחה שיש לכם את מה שצריך כדי להתקיים בצורה בטוחה, גם בימי סגריר, תוכלו להגשים את עצמכם היטב אם תעשו את מה שימלא אתכם בסיפוק ואושר.

אבל מה קורה אם לא הצלחתם תמיד לעשות את מה שאתם אוהבים לעשות. אז קודם נספר שאושר מצטבר וממלא לזמן רב. גם אחרי שהגשמתם חלום ועשיתם במשך כמה שנים את מה שרציתם, למשל עזרתם להקים סטארטאפ ששינה את העולם, סייעתם לרעבים באפריקה או הפכתם לחברים בלהקה עם מוסיקה מצוינת שחיברתם, החווייה תקנה לכם שנים של אושר ותחושת מימוש עצמי.

אבל רגע! - מסתבר שאחד הדברים שהכי הופכים אותנו למאושרים זה לומר תודה ולהכיר תודה לאחרים. כמה שאנו מוקירים תודה למי שעשה לנו טוב - יהפוך אותנו למאושרים יותר. ומסתבר שמי שהאושר הכי גדל אצלו כשהוא מוקיר תודה זה מי שנמצא במצב רוח רע ואפילו בדיכאון.


הנה כמה עצות מהירות להיות מאושר (מתורגם):

https://youtu.be/NDNmC11vGYk


מרכיבי האושר:

https://youtu.be/IIWQeMFncm8


המחקר שמראה את התפקיד המדהים של הכרת תודה לאושר שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/oHv6vTKD6lg


והרצאת טד על ממצאי מחקר שמראים כיצד באמת להגיע את האושר (מתורגם):

https://youtu.be/8KkKuTCFvzI?long=yes

אינסוף הוא מספר שהוא כה גדול, עד שאין אפשרות למדוד אותו. הוא מסומן בסימן המזכיר את הספרה 8 שוכבת.

בחלל אנו אומרים שהמרחק אל קצה היקום הוא אינסופי, לא בגלל שאנו יודעים שאין ליקום סוף, אלא מפני שלא נראה שאי-פעם נוכל למדוד אותו.

במתמטיקה יכול האינסוף (Infinity) להיות גם גודל של קבוצה שאינה סופית, שאין לה סוף, כמו למשל מספר הספרות שאחרי הנקודה במספר פיי, שמתחיל ב-3.14159 ונמשך עוד ועוד, ברצף של מספרים ללא סוף...

האינסוף המתמטי יכול גם לתאר משהו שמשמעותו היא "כמה שנרצה", כרצוננו.


הנה דיון על היקום ה"אינסופי":

https://youtu.be/dG1JpC5jels


כמה גדול הוא האינסוף (מתורגם)?

https://youtu.be/UPA3bwVVzGI


באנגלית על האינסוף (מתורגם):

https://youtu.be/45pTq0ADz6o


הסבר מתקדם על האינסוף במתמטיקה (עברית):

https://youtu.be/JJvv2HbXAd0


הרצאה ממש מלומדת על האינסוף (מתורגם):

https://youtu.be/bOC07fLNEhk


ודיון מעט ארוך על האינסוף ומה שאחריו:

https://youtu.be/SrU9YDoXE88?long=yes

לעיתים אנו מעוניינים למכור מוצר יחודי, דבר מה שאין לו מחיר מוסכם, מחיר שוק מקובל במקרה כזה די קשה להציע מחיר שיהיה מדויק - שהקונים יוכלו לקנות בו ושהמוכר יחוש שקיבל את התמורה הראויה עבור המוצר שהוא מוכר. במקרה כזה נכון לפנות למְכִירָה פּוּמבִּית (Auction)

מכירה פומבית היא דרך למכור מוצרים שקשה להעריך את מחירם, כמו יצירות אמנות, מזכרות היסטוריות וכדומה. המכירה הפומבית מתבצעת על ידי כרוז, אדם מיומן שמציע מחיר פתיחה. לאחר מכן מתחיל תהליך שבו מתקבלות הצעות מחיר גבוהות יותר מהמעוניינים לקנות. ההצעות הולכות ועולות, עד שמוצע מחיר שאיש אינו מעוניין להציע מחיר גבוה ממנו. אז מוודא הכרוז שההצעה הזו היא הסופית ומכריז שהמציע רכש את המוצר במחיר שהציע. המכירה מסתיימת בקניית המוצר על ידי מי שהציע את המחיר הגבוה ביותר. לא פעם היא מהווה תקדים למחיריהם של מוצרים דומים בעתיד.

כדי להבטיח שהמוכר לא יפסיד, במקרה של חוסר עניין יחסי במוצר שלו והיעדר תחרות על רכישתו, לא פעם נקבע מחיר מינימלי למוצרים. במקרה כזה, אם הצעת המחיר הגבוהה ביותר לא מגיעה למחיר המינימום, לא יימכר המוצר.

ישנן עדויות היסטוריות על קיומן של מכירות פומביות כבר במאה ה-5 לפני הספירה.


כך מתקיימת המכירה הפומבית:

https://youtu.be/d5rolq3vXNI


הנה דוגמה למכירה שאין ברירה אלא לעשותה פומבית - יצירות של פיקאסו (עברית):

https://youtu.be/YayEHHyCz8Q?t=25s


כאן זה מסתיים בחיוך אבל פעם מכרו כך עבדים:

https://youtu.be/Q6JMHruhODs


ומכירה פומבית מוזרה ושונה ממה שחשבתם (עברית):

https://youtu.be/XWy80dVBPN8

אקווריום הוא מיכל שקוף (כולו או חלקו), שבו מחזיקים ומגדלים דגים ובעלי חיים ימיים נוספים, כמו צבים, יונקים ימיים, זוחלים ופרוקי רגליים שחיים במים.

השם "אקווריום" בא מהעובדה שהוא מכיל מים ("אקווה" פירושה בלטינית "מים").

אגב, כשמגדלים זוחלים יבשתיים או בעלי חיים שחיים על היבשה במכל שקוף שאין בו מים, הוא לא נקרא אקווריום אלא טרריום.


הנה אקווריום ענקי שבו הדגים גדולים והאנשים קטנים:

https://youtu.be/u7deClndzQw


הנה אקווריום שמקיף את הצופים:

https://youtu.be/uMUgGaWRX1o


יש משהו מרגיע באקווריום:

https://youtu.be/3YO5-Erua8E


לכן רבים רוכשים אקווריום ביתי - הנה מכירת דגי נוי:

https://youtu.be/z8m2ShhokAg?t=4s


בואו להציץ באקווריום:

http://youtu.be/UMWkYhLuvx0?qr=yes

טלטקסט היה שירות מידע בטלוויזיה שאפשר היה לקרוא בו מידע מילולי וחדשותי. הטלטקסט היה פעיל ונהגו לצפות בו בימים שלפני האינטרנט. המידע בטלטקסט לווה בגרפיקה בסיסית ומבוססת טקסט, כמו באמנות ASCII.

עד היום יש מפעילה הטלוויזיה החינוכית את הטלטקסט, ברצועת שידור נפרדת. עם זאת, מאז פרוץ האינטרנט, אין לטלטקסט הרבה ביקוש והוא לא שימושי כבעבר.


הנה מגוון מסכי הטלטקסט מהימים ההם:

http://youtu.be/2BxBn7uZdhk?t=15s


והודעת הטלטקסט מהיום שבו נפתחו שידורי ערוץ 2:

http://youtu.be/qV1dzG25SDA

החלל החיצון (Outer Space) הוא שם נוסף לחלל. רבים סבורים שהמושגים החלל החיצון והחלל הם בעצם אותו דבר.

אבל זה לא מדויק או אפילו לא נכון.

חלל הוא האזור שמקיף אותנו כרגע, אם אנחנו נמצאים בכדור הארץ. במילים אחרות - זהו המרחב של העומק, הגובה והרוחב, זה שבתוכו קיימים ונעים כל הדברים. מכאן שעבור רבים, "חלל" פירושו אותו מרחב של אטמוספירת כדור-הארץ.

החלל החיצון, לעומת זאת, הוא היקום הפיזי שמעבר לאטמוספירת כדור הארץ. זה אותו מרחב עצום של היקום, זה שבו נמצאים הגופים השמימיים השונים, מכוכבי לכת, כולל כדור הארץ, דרך הכוכבים, הגלקסיות ועוד.

החלל החיצון מתאפיין, אגב, בוואקום. זהו רִיק. צפיפות החלקיקים בו נמוכה, מה שאומר שאין חיכוך של האוויר המאט את התנועה של חלליות ולוויינים וכוח המשיכה הוא אפסי.

אגב, החלל החיצון הוא גם מקום נפלא כדי לצפות ממנו בכוכבים ובגלקסיות, ללא הצעיף המפריע של אטמוספרת כדור הארץ. נהדר גם לצפות ממנו על פני כדור-הארץ ולמקם לווייני תקשורת וטלוויזיה שיעבירו תמסורות ושידורים.


#הוויכוח על מיקום הגבול
אגב, כאן מתחיל ויכוח קטן על איפה בדיוק מתחיל החלל החיצון, או במילים אחרות - איפה נגמרת האטמוספרה?

סוכנות התעופה הבינלאומית (FAI) גורסת שמדובר על גובה של 100 קילומטרים. היא מתבססת על הגילוי של תיאודור פון-קרמן (von Kármán), המדען ההונגרי שמצא שמגובה זה נעשית האטמוספרה כל כך דלילה, עד שכוח העילוי לא משפיע על תנועתם של גופים הזורמים בה, כמו מטוסים למשל.

מדענים שונים גורסים שמדובר על גובה של 120 קילומטרים מעל פני הים. גם נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, לא בעד הגבול שקבעה סוכנות התעופה הבינלאומית. הגבול עבורה הוא בגובה של 122 קילומטרים מעל פני הים. למה? - כי זה גובה שבו עוצרות המעבורות, בדרכן בחזרה לכדור הארץ, את המדחפים המניעים אותן בחלל. מגיבה זה הן דואות אל מסלול הנחיתה, תוך שהן נעזרות בחיכוך עם האטמוספרה כדי לווסת את התנועה שלהן.


הנה אנחנו מהחלל החיצון, או החלל:

https://youtu.be/EPyl1LgNtoQ


תמונות מהחלל החיצון ממרחק של 13 מיליארד שנות אור:

https://youtu.be/bymxnj8OKfY


כמה עובדות מעניינות על החלל החיצון (עברית):

https://youtu.be/L4NRV5hoYQU


ושיר על החלל החיצון:

https://youtu.be/NrswlFxEiV4

בעלי חיים (Animals) הם יצורים חיים בעלי יכולת תנועה, הנושמים חמצן, ניזונים מחומר אורגני, בדרך כלל מתרבים ברבייה מינית ומתפתחים מעובר והריון. הענף המדעי שחוקר את בעלי החיים הוא חלק מהביולוגיה והוא נקרא זואולוגיה.

על אף שעד היום זוהו כמיליון וחצי מיני בעלי-חיים, שמיליון מינים מתוכם הם חרקים, הערכות המדענים הן שבעולם קיימים מעל 7 מיליון מינים של בעלי-חיים.

לבעלי החיים מגוון לא יאומן של גדלים, צורות ותפקודים. אם בעלי החיים הגדולים ביותר מגיעים לגודל של 30 ו-40 מטרים ושוקלים אף יותר מ-100 טון, גודלם של הזעירים שבבעלי החיים הוא כ-8.5 מיליונית המטר.

בעלי החיים מחולקים למחלקות. את בעלי החיים נהוג למיין למחלקות שונות. הידועות מביניהן הן מחלקות כמו יונקים, זוחלים (דברים השתנו אצלם), עופות, דגים, דו-חיים וחרקים - המחלקה הגדולה ביותר.

כן, קבוצת בעלי החיים הגדולה ביותר בעולם וזו שמכילה מינים רבים יותר מכל קבוצת בעלי חיים אחרת היא מחלקת החרקים.

חשוב לציין שמינים רבים של בעלי חיים מאוימים בימינו ונמצאים בסכנת הכחדה. בין הסכנות שמרחפות מעל ראשם ניתן לציין את הרס בתי הגידול, זיהום כדור הארץ, ציד בידי אדם לשם שימוש בבשרם כמקור מזון או בעורם ובשל משבר האקלים המחריף והולך.

הכירו את המחלקות השונות בתגית "מחלקות בעלי החיים".

אירוניה (Irony) אינה סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי.

נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו - זוהי אירוניה. אם לעומת זאת מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זוהי לא אירוניה.


בספרות יש אירוניות מסוגים שונים:

אירוניה מצבית בסיפור היא כאשר מה שמתרחש בסיפור היא לא מה שמצפים שיקרה.

אירוניה דרמתית היא כשהקוראים או הצופים בהצגה יודעים מה שהדמויות בסיפור לא יודעות.

מציל שטובע? - אירוניה.

שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.

שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..


הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה המצבית (מתורגם):

http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s


דוגמה לאירוניה מצבית:

https://youtu.be/WN01S5w9lxo


אירוניה דרמתית:

https://youtu.be/_BQ1n4TARa4


וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):

http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s

שכר מינימום הוא שכר שאסור לשלם פחות ממנו לעובדים. רבות מהמדינות קובעות בחוק מהו הגבול התחתון של שכר שמותר לשלם לעובדים בהן.

המטרה של שכר המינימום היא להגן על העובדים מכוחם של המעסיקים, שכן אם לא היו מונעים שכר נמוך באמצעות שכר המינימום, היו רבים מהמעסיקים מעדיפים לשלם שכר נמוך ככל האפשר.

אם כך, שכר מינימום הוא טוב לא עובדים, נכון? - ובכן, הוא טוב לחלק מהם, אבל לא לכולם. חלק מהעובדים עלולים למצוא את עצמם מפוטרים בגלל שכר המינימום. מעסיק שייאלץ לשלם לעובד את שכר המינימום ויגלה שהשכר לא מאפשר לו להרוויח, עלול לפטר אותו, או לא להעסיק עובד כזה מלכתחילה, מה שיגדיל את האבטלה.


הנה סרטון שמראה מהו שכר המינימום (מתורגם):

http://youtu.be/9U89sLHjMdQ


הדגמת הטענה שהעלאת שכר מינימום פוגעת בעובדים:

http://youtu.be/OAGnXGraLcc


ומה היה קורה אם שכר המינימום היה ניתן לכולם, אפילו בלי לעבוד? (מתורגם)

https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes

לכל כוכב או גרם שמיימי יש כוח משיכה, או ליתר דיוק שדה כבידה. שדה הכבידה הוא כוח שמושך כל עצם אליו. משום כך, כשאנו קופצים לאוויר מיד ניפול בחזרה לקרקע.

לכן גם פירות נופלים מהעץ ולא מתעופפים באוויר.

כדי לעזוב את האטמוספרה של כדור הארץ צריך להתגבר על כוח הכבידה שלו. צריך לייצר כוח רב שיביא אותנו למהירות אדירה, שתתגבר על הכבידה.

הכוח הזה נמדד במהירות, או ליתר דיוק ב"מהירות המילוט" (Escape velocity), מושג שמתייחס למהירות שנדרשת לכל כלי טיס או תעופה, כדי שיוכל להשתחרר משדה הכבידה של כדור הארץ, או של כל גרם שמימי אחר שנהיה בו בעתיד.

אנו יודעים את מהירות המילוט הדרושה כדי להוציא את הלוויינים והחלליות אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ. מדובר על מהירות של 40,270 קילומטרים לשעה. כיום מצליחים טילים לעזוב את האטמוספרה במהירות של כ-11 קילומטרים בשנייה.

מהירות המילוט היא חשובה מאוד כדי להוציא חלליות ולוויינים לחלל. היא מחייבת שימוש ברקטות או טילים בעלי מהירויות גבוהות מאד ומאוד אמינים. כל תקלה שתגרום לכך שהמהירות הזו תרד בשלב שבו עוזבים את כדור הארץ, תביא לכישלון ולהשמדת כלי התעופה הזה.


הנה הקושי לחמוק מכוח המשיכה של כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/YlxKh4oCKhw


המאבק בכוח הכבידה של כדור הארץ הוא עצום (מתורגם):

https://youtu.be/RVMZxH1TIIQ


וסרטון שמציג בצורה פשוטה את המושגים של שדה כבידה ומהירות מילוט:

http://youtu.be/0ItjOF987QI?t=21s

שושנת הרוחות היא תרשים שמראה את כיווני רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח ומערב. גם כיווני הביניים מופיעים בשרטוט: צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב.

על שושנת הרוחות מבוסס המצפן המוכר ליורדי ים, הנווטים והמטיילים. התנ"ך לא מזכיר את שושנת הרוחות, אך מופיעים בו שמות הכיוונים, כמו ימה (מערב), קדמה (מזרח), נגבה (דרום) וצפון (צפון).


הנה סרטון של אמן רחוב המצייר את שושנת הרוחות:

http://youtu.be/7995BGv4Bj0

דִקלוּם הוא קְרִיאָה או הַקרָאָה של קטע מילולי. אדם שמדקלם אומר את הדברים בקצב שאינו של דיבור רגיל.

לעתים בדקלום אנו מקריאים את הקטע ולא פעם אף בליווי מוסיקלי.


הנה הדקלום היפה ביותר ששמענו זמן רב:

http://youtu.be/auSo1MyWf8g

אוטונומיה (Autonomy) היא שלטון עצמי.

למשל במדינה כמו ספרד, קטלוניה יכולה לדבר ספרדית משובשת ויש להם זכויות דת והמנון שונה ואפילו דגל שונה משל ספרד. כל אלה אומרים שהם אוטונומיים. אבל הם עדיין משרתים באותו צבא ומשלמים מיסים לשלטון המדיני של ספרד. כך שזו לא מדינה עצמאית אלא אוטונומיה בתוך ספרד והשלטון הספרדי.

המילה "אוטונומיה" באה מיוונית עתיקה, כשהפירוש שלה ביוונית הוא שלטון עצמאי.


הנה דיווח על מאבקו של הדאלאי לאמה לאוטונומיה לטיבט מולדתו:

http://youtu.be/XLu_RTOVa8U

רטרו הוא משהו חדש שמעוצב כמו ישן. המושג "רטרו" מופיע בעיצוב, באופנה, תרבות, אמנות, מוסיקה פופולארית ועוד. הוא בא ככל הנראה מתחום האופנה, בה מתייחסים לאופנת רטרו בהקשר של ביגוד חדש שמחקה סגנון אופנה מפעם.

בניגוד לוינטג', שהוא ישן ממש, רטרו הוא חדש בסגנון ישן כלשהו. כך ישנם למשל כלי רכב בסגנון רטרו, שמשחזרים דגמים ישנים אך בטכנולוגיה של היום. או רהיטים מודרניים שמעוצבים כמו פעם, צבעוניים כמו בשנות ה-70 או קלאסיים כמו בשנות ה-30 וכדומה.

המושג בא מלטינית, שבה "רטרו" (retro) פירושו "אחורה" או "בתקופה האחרונה".


הנה למשל סקירה על אופנועי רטרו (עברית):

https://youtu.be/0jmE8GJH4G0


שפופרת טלפון רטרו בסגנון של פעם:

http://youtu.be/WX7gN7gIhP4?t=5s


גופנים וכיתובים בסגנון של פעם:

http://youtu.be/dSqfyN3QmPw


ואופני רטרו שנקראים בטעות אופני וינטג', על אף שהם חדשים לגמרי ורק מעוצבים כמו פעם:

http://youtu.be/kfws7XhaLzI

מקור המילה "מיתוֹס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.

בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.

להיכרות עם מיתוסים כאלה ראו בתגית "מיתוסים".


הנה המיתוס ומשמעותו (מתורגם):

https://youtu.be/HeX6CX5LEj0?long=yes


סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:

http://youtu.be/X8i_tpAJprk


וסרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:

http://youtu.be/3MA-K5whgZk

סימביוזה פירושה יחסי גומלין שיתופיים בין מינים שונים של אורגניזמים, שתלויים זה בזה. הסימביוזה מתרחשת כשהם חיים בשיתופיות ותלויים אחד בשני.

יש לא מעט דוגמאות לסימביוזה בטבע. כמו למשל השושנון (המכונה גם "דג הליצן" על שום צבעיו) ושושנת הים. הוא מגן עליה לבל יאכלו אותה דגים והיא שומרת עליו מטורפים באמצעות זרועות הציד שלה. דוגמה נוספת היא של הנקאי שעושה עבודת ניקוי של דגים גדולים שלא פוגעים בו. הוא נהנה ממזון מבלי להסתכן בהשגתו והם זוכים לניקוי בחינם. עוד דוגמה היא ציפור הסיקסק המזהירה מטורפים שמתקרבים.

מקור המלה "סימביוזה" הוא במילה היוונית סימיוזיס, שפירושה "לחיות יחדיו". 


הנה דוגמאות בטבע לשיתוף פעולה וסימביוזה בין בעלי חיים שונים בטבע:

http://youtu.be/M3qnggG8Tx4


הנה דג הנקאי שנכנס לפיות של דגים גדולים, כדי לאכול ובו בזמן לנקות:

https://youtu.be/96MaKRaznio?t=1m17s&end=1m40s

בוודאי יצא לכם להיתקל במושג "אפקט הפרפר" - לפיו משק כנפיו של פרפר בצד אחד של העולם יכול לגרום לסופת טורנדו בצדו השני של העולם. "אפקט הפרפר" הוא מושג הלקוח מתורת הכאוס, תיאורייה מתמטית חדשה העוסקת במערכות מורכבות, בעלות משתנים רבים המשפיעים אחד על השני בצורה הדדית, ואינם ניתנות לחיזוי או לשליטה, מערכות כאלו נקראות מערכות כאוטיות.

כדי להבין מה היא מערכת כאוטית, ראשית ניתן דוגמא למערכת שאינה כאוטית, תנועת כוכבי הלכת במערכת השמש אינה כאוטית, היא דטרמיניסטית, ניתן לייצג אותה באמצעות מערכת משוואות מתמטיות ולחשב את המצב העתידי שלה בהינתן מצבה הנוכחי. מדענים יכולים לחשב בדיוק רב מאוד מה יהיה מיקומם של הירח וכדור הארץ ביחס לשמש, בעוד יום, חודש, שנה, או אפילו 100,000 שנים מעכשיו. לעומת זאת מערכת כאוטית איננה ניתנת לחיזוי והמאפיין העיקרי שלה הוא אי-הסדר שלה. מערכות כאוטיות רבות ניתן למצוא בטבע: צורת קווי החוף, צורת העננים, מסלולו של ברק מהענן עד לפגיעתו בקרקע, מזג האוויר, כל אלו הם דוגמאות לאירועים במערכות כאוטיות שפועלים באי-סדר ואינם ניתנים לחיזוי. לפי תורת הכאוס לא ניתן לחשב איך יראו צורות העננים בעוד שלושה ימים מעכשיו, ולמען האמת, אפילו לא בעוד שעה מעכשיו. באופן דומה גם לא ניתן לדעת בוודאות מה יהיה מזג האוויר בעוד חודש או שנה מעכשיו.

אחד המאפיינים הבסיסים ביותר של מערכות כאוטיות היא הרגישות הרבה שלהם לתנאי ההתחלה, שינוי קטן ביותר בתנאי ההתחלה של המערכת יגרום לאורך זמן לשינויים דרמטיים במצב הסופי של המערכת.
"אפקט הפרפר" מתייחס למזג האוויר בכדור הארץ כמערכת כאוטית, הכנפיים המתנופפות של הפרפר מייצגות שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שינוי זה יביאו לשרשרת מאורעות שיובילו גם הם לשינויים רבים נוספים, לאורך זמן הדבר יכול לגרום לתופעות בקנה מידה עצום. וכך גם למשק הכנפיים הקל ביותר יש את הפוטנציאל לגרום לסופת הוריקן בצד השני של כדור הארץ. מכיוון שבמידה שהפרפר לא ינפנף בכנפיו, המצב ההתחלתי של המערכת היה שונה ואז המסלול הכולל של המערכת היה משתנה מאד.

יש לאפקט הפרפר משמעויות בתחומים רבים, מכלכלה, מטאורולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה ועד לאיכות הסביבה ופוליטיקה.


הנה אפקט הפרפר:

https://youtu.be/r_ahZOgPTsk


הסבר קצר על תורת הכאוס ועל אפקט הפרפר (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=Z_AEhWBAF4I


על אפקט הפרפר והמשמעויות הכלכליות שלו (עברית):

http://youtu.be/P7z3uz0CS74?t=1m22s


פרסומת שמשתמשת באפקט הפרפר כדי להמליץ לאנשים לעשות ביטוח:

http://youtu.be/MmE_b4oY6Us


והרצאת וידאו על אפקט הפרפר (מתורגם):

https://youtu.be/fDek6cYijxI?long=yes

ההיסטוריה של הסיפור יצרה את האנטי גיבור. בימים קדומים היו הגיבורים שלנו אלים. בהמשך ההיסטוריה הם הפכו יותר ויותר אנושיים, בני אדם. הם נעשו פחות גיבורים ופתאום היו להם גם חולשות. לאכילס הייתה עקב בעייתית ולאדיפוס היו אהבות משונות וכך הלאה. פתאום היו ביניהם גם כאלו שעשו מעשים לא כל כך מוסריים, היו אפילו רוצחים!

וזה הלך ונעשה אנושי, עד שזה הגיע לאנטי-גיבורים.

בניגוד למה שאתם אולי עשויים לחשוב, האנטי-גיבור אינו רשע או מתנגד לרשע. פירוש המושג הוא גיבור שאינו חכם, חזק, כריזמטי או אמיץ, כמו שהתרגלנו לצפות מגיבורים. האנטי גיבור הוא לרוב בעל ניצני תכונות כאלה, לא מפותחות, או שכלל לא מצויד בהן. לרוב הוא מתחיל את הסיפור כשהוא כמו כולם, מציית לרע ולא מתנגד. עם הזמן הוא מנסה למצוא כאלה שגם הם מוצאים בעיה ואולי יסכימו וידברו אתו על כך. לאט לאט הוא מתחיל להתנגד ולהילחם בשולטים והמדכאים. לפעמים הוא בורח, נהרג או מוחזר להמונים הנשלטים. לרוב האנטי-גיבור אינו מנצח.


הנה סרטון על האנטי גיבור בתרבות (מתורגם):

http://youtu.be/MEjgDeSnBMs?t=14s

במקור כוון השם "טורפדו" למתקני חבלה תת-מימיים, שכיום מוגדרים לרוב כמוקשים ימיים. אך במאה השנים האחרונות טורפדו היא מערכת נשק עם הנעה עצמית. זהו מעין מוקש ימי ארוך שנע במים בעצמו ומתפוצץ עם הפגיעה בכלי שייט ימי, או במטרה נייחת. הטורפדו יכול להתפוצץ גם בזמן ההתקרבות אל המטרה וניתן לשגר אותו מספינות, צוללות, מטוסים ואף ממסוקים.

השם טורפדו נגזר כפי הנראה מהמילה הלטינית "torpere", שפירושה "לשתק" או "להקשיח". הירי הראשון של טורפדו מצוללת התבצע ב-1886, בזמן שהצוללת הייתה בצלילה. זו הייתה הצוללת הטורקית "עבדולחמיד", שפותחה ונבנתה על ידי ממציא שבדי בשם ט'ורסטן נורדנפלט.


הנה סרטון אנימציה שמראה איך פועל טורפדו:

http://youtu.be/YbeQmfXE0ws?t=27s


התוצאות של טורפדו הפוגע באוניה:

http://youtu.be/zcvFFJarX1I


אנימציה שמראה איך עבד הטורפדו המוקדם, שפותח בשנת 1876:

http://youtu.be/afWsHCj7QJU


טורפדו בקולנוע - האם הוא יפגע במשחתת של טום הנקס?

https://youtu.be/INf4ukENbL4


והדגמה ללא קול של ירי טורפדו בחיל הים הישראלי:

http://youtu.be/wu3g840rcc0

מה משותף ל"שתיקה רועמת", ל"צלף העיוור" ול"עצב המתוק" של גבי שושן? - כולם אוקסימורונים! - אבל מה זה בעצם אוקסימורון?

אוקסימורון (Oxymoron) הוא מטבע לשון שמורכב משני מרכיבים סותרים ולכן המשמעות שלו היא מעבר להגיון הרגיל - במילים אחרות "פרדוקס".

האוקסימורון הוא דבר והיפוכו, ניב ניגודים. משהו שיוצר משמעות חדשה. רבים משתמשים במילה לתיאור של ניגוד כלשהו, גם אם לא מכוון, משהו שיש בו עומק משל עצמו.

מושגים שמדגימים אוקסימורון הם למשל "מציאות מדומה", שמות הסרטים "המתים החיים" ו"עיניים עצומות לרווחה", משחק "גמד ענק" או המהתלה הילדותית של פעם, על "הצלף העיוור".

מקור המונח הוא משתי המילים: "אוקסי" ו"מורון". ביוונית פירושם "חד" (oxy) ו"קהה" (moros), או בקיצור ניגודים.


משימה יצירתית:
============
הביטו בתמונות שבגלריה של הערך ואחרי שהבנתם את האוקסימורון הוויזואלי שבכל תמונה, נסו לצאת ולצלם אוקסימורון שאתם רואים מסביב. בהצלחה!


הנה הסבר לילדים באנגלית:

http://youtu.be/zmtawB3Hurk


הסבר של ילדים למונח אוקסימורון (עברית):

https://youtu.be/twUaveYVASc


כך פוליטיקאים משתמשים במונח אוקסימורון לגבי דמוקרטיה ויהדות בישראל (עברית):

https://youtu.be/72Ig0hg_auI


דוגמאות באנגלית לאוקסימורונים:

https://youtu.be/cWY_NTLFSa4


גם בשירים יפים כמו זה יש שימוש במושג הזה (עברית):

https://youtu.be/SsLlrkYXWtQ


והסבר מעייף על אוקסימורונים עם 20 דוגמאות באנגלית:

https://youtu.be/btyRN7va5hg?long=yes

בלדה היא שיר שמספר סיפור. הבלדה נולדה עוד לפני שנולד הדפוס, כשסיפורים עברו בין אנשים - מפה לאוזן, בין דורות - מאב ואם לבן ולבת וממקום למקום - כשאמנים ומספרים נודדים מספרים את הסיפורים ומפיצים אותם. הטרובדור, זמר נודד ששר במקומות שונים, נהג לספר את הבלדה ולשיר אותה.

כשהומצא הדפוס, נאספו הבלדות לספרים ובמקום לעבור מפה לאוזן, הן הופצו באמצעות ספרים. באיטלקית, פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר מחול בעל קצב".


הנה דוגמה לבלדה עתיקה שתורגמה לעברית:

http://youtu.be/sCWMgMlKLhA