מה זה מיתון?
בתקופה בה רבים מדברים על מיתון (Recession) כדאי להבין מהו בכלל מיתון.
אם צמיחה פירושה התרחבות ועלייה בפעילות הכלכלית במשק, אז מיתון הוא ירידה משמעותית ונמשכת בפעילות הכלכלית הזו.
משמעותו של מיתון כזה היא כלכלה מתכווצת. למעשה, מיתון הוא אחת מהתוצאות של מעין נדנדה של המחזור העסקי, מטוטלת שנעה בין תקופות של צמיחה וזמנים של התכווצות כלכלית ומיתון.
כמו בריקוד מחזורי, השוק נע בצעד אחורה (במיתון) ושניים קדימה (צמיחה) שוב ושוב.
טכנית, אגב, מיתון מוגדר כשני רבעונים רצופים שבהם יש צמיחה כלכלית שלילית, מה שנמדד בדרך כלל באמצעות התוצר המקומי הגולמי (GDP).
זה קורה למשל כשהמחירים עולים בחדות או בהתמדה - תוצאה טבעית של אינפלציה למשל. כי כשאנשים הופכים מאד מחושבים ובמקום לבזבז את כספם הם שומרים עליו מצטמצמת הפעילות בשוק והמיתון מתחיל.
זה יכול להתחיל כשהבנק המרכזי של המדינה (אצלנו זה בנק ישראל) נלחם מול האינפלציה, תופעה שמתבטאת תמיד בירידת ערך הכסף, הכרוכה בעליות מחירים חדות ותדירות.
"הנשק" העיקרי של הבנק המרכזי במלחמה הזו באינפלציה יהיה העלאה של הריבית במשק. העלאת הריבית מסייעת לצמצום הכסף במשק אך גם גורמת לכך שפחות כסף יושקע בעסקים, יהיו פחות עסקאות, יקומו פחות עסקים והצמיחה של עסקים קיימים במשק תיבלם. כך שלא פעם המחיר של העלאת הריבית שוב ושוב הוא מיתון.
עוד גורם אפשרי למיתון הוא התפוצצות של בועה שהתפתחה במחירים מופקעים, כמו נפילת מניות הדוט-קום ב-2001 וונפילת מחירי הנדל"ן כמה שנים אחר כך.
מכל מקום, הנפילה הפתאומית במחירי הנכסים שלהם או של השוק גורמת לצרכנים המבוהלים להפחתה בהוצאות וזה גורם למיתון ולכל מה שמתלווה אליו.
הקטנת הצריכה מובילה בתורה עסקים להילחם בעלויות אין להן כיסוי, לצמצם את ההוצאות שלהם, לפטר עובדים כדי לשרוד או פשוט להיסגר. כל אלה מאטים עוד יותר את הכלכלה ויוצרים מעגל קסמים שמניע את הכלכלה וגורם לה להתכווץ משמעותית.
מיתונים נוטים להשפיע באופן משמעותי ואפילו קיצוני על הכלכלה. בין השינויים שהם יוצרים יהיו אבטלה גבוהה, לצד שינויים בריביות ובמחירי הנכסים.
המיתונים לאורך השנים היו ונשארו החלק היותר קשה בכלכלה. לא מעט עסקים נהרסו בהם ועובדים רבים פוטרו.
לא פעם מיתון מביא עימו גם שינויים בחוקים ובתרבות הפוליטית, כשחלקם עתידים ליצור שינויים קבועים ואפילו היסטוריים. לא נדיר לגלות שמיתון קשה שינה את החברה שחוותה אותו ובמקרים של מיתון עולמי גם את העולם כולו.
כי במקרים קיצוניים, נקלעת הכלכלה העולמית למיתון כל כך קשה ועמוק, עד שהבנקים המרכזיים במדינות השונות נאלצו להכנע במלחמה שלהם נגד האינפלציה. כי כשהן הפסיקו להעלות את הריבית, כלי הנשק העיקרי במאבק באינפלציה, נקלעו מדינות רבות לא פעם לסחרור כלכלי קשה, שנקרא "סטגפלציה" ומשמעותו שילוב קשה במיוחד של אינפלציה ומיתון גם יחד.
בתקופה בה רבים מדברים על מיתון (Recession) כדאי להבין מהו בכלל מיתון.
אם צמיחה פירושה התרחבות ועלייה בפעילות הכלכלית במשק, אז מיתון הוא ירידה משמעותית ונמשכת בפעילות הכלכלית הזו.
משמעותו של מיתון כזה היא כלכלה מתכווצת. למעשה, מיתון הוא אחת מהתוצאות של מעין נדנדה של המחזור העסקי, מטוטלת שנעה בין תקופות של צמיחה וזמנים של התכווצות כלכלית ומיתון.
כמו בריקוד מחזורי, השוק נע בצעד אחורה (במיתון) ושניים קדימה (צמיחה) שוב ושוב.
טכנית, אגב, מיתון מוגדר כשני רבעונים רצופים שבהם יש צמיחה כלכלית שלילית, מה שנמדד בדרך כלל באמצעות התוצר המקומי הגולמי (GDP).
מה גורם למיתון?
כל מיתון הוא ייחודי, אבל איכשהו כמעט תמיד הוא קשור לירידה בהוצאות במשק, כשההוצאות שאנשים וגופים עסקיים עושים הן נמוכות מבעבר.
זה קורה למשל כשהמחירים עולים בחדות או בהתמדה - תוצאה טבעית של אינפלציה למשל. כי כשאנשים הופכים מאד מחושבים ובמקום לבזבז את כספם הם שומרים עליו מצטמצמת הפעילות בשוק והמיתון מתחיל.
זה יכול להתחיל כשהבנק המרכזי של המדינה (אצלנו זה בנק ישראל) נלחם מול האינפלציה, תופעה שמתבטאת תמיד בירידת ערך הכסף, הכרוכה בעליות מחירים חדות ותדירות.
"הנשק" העיקרי של הבנק המרכזי במלחמה הזו באינפלציה יהיה העלאה של הריבית במשק. העלאת הריבית מסייעת לצמצום הכסף במשק אך גם גורמת לכך שפחות כסף יושקע בעסקים, יהיו פחות עסקאות, יקומו פחות עסקים והצמיחה של עסקים קיימים במשק תיבלם. כך שלא פעם המחיר של העלאת הריבית שוב ושוב הוא מיתון.
עוד גורם אפשרי למיתון הוא התפוצצות של בועה שהתפתחה במחירים מופקעים, כמו נפילת מניות הדוט-קום ב-2001 וונפילת מחירי הנדל"ן כמה שנים אחר כך.
מכל מקום, הנפילה הפתאומית במחירי הנכסים שלהם או של השוק גורמת לצרכנים המבוהלים להפחתה בהוצאות וזה גורם למיתון ולכל מה שמתלווה אליו.
הקטנת הצריכה מובילה בתורה עסקים להילחם בעלויות אין להן כיסוי, לצמצם את ההוצאות שלהם, לפטר עובדים כדי לשרוד או פשוט להיסגר. כל אלה מאטים עוד יותר את הכלכלה ויוצרים מעגל קסמים שמניע את הכלכלה וגורם לה להתכווץ משמעותית.
השפעת המיתון
הסיכון הכי גדול של מיתון עמוק הוא פגיעה אנושה שעוברת מהכלכלה לחברה.
מיתונים נוטים להשפיע באופן משמעותי ואפילו קיצוני על הכלכלה. בין השינויים שהם יוצרים יהיו אבטלה גבוהה, לצד שינויים בריביות ובמחירי הנכסים.
המיתונים לאורך השנים היו ונשארו החלק היותר קשה בכלכלה. לא מעט עסקים נהרסו בהם ועובדים רבים פוטרו.
לא פעם מיתון מביא עימו גם שינויים בחוקים ובתרבות הפוליטית, כשחלקם עתידים ליצור שינויים קבועים ואפילו היסטוריים. לא נדיר לגלות שמיתון קשה שינה את החברה שחוותה אותו ובמקרים של מיתון עולמי גם את העולם כולו.
כי במקרים קיצוניים, נקלעת הכלכלה העולמית למיתון כל כך קשה ועמוק, עד שהבנקים המרכזיים במדינות השונות נאלצו להכנע במלחמה שלהם נגד האינפלציה. כי כשהן הפסיקו להעלות את הריבית, כלי הנשק העיקרי במאבק באינפלציה, נקלעו מדינות רבות לא פעם לסחרור כלכלי קשה, שנקרא "סטגפלציה" ומשמעותו שילוב קשה במיוחד של אינפלציה ומיתון גם יחד.
