מה זה בור מים ואיך הוא בנוי?

בור מים (Cistern) הוא שיטה קדומה לאיסוף מי גשמים, כדי לנצלם לצורכי האדם. הבור נמצא בדרך כלל באזור הנמוך בסביבה, כך שקל יהיה למים להגיע עד אליו.

אבל פתחו העגול של הבור לא מיועד בדרך כלל להזרמת המים אל תוכו, אלא לשאיבת מים ממנו.
כשמי הגשמים יורדים על הסביבה, הם ניגרים במורד ונאספים אל תעלות שנחפרו והוכנו כדי לנקז אותם אל בריכה קטנה הנקראת אגן שיקוע. אגן השיקוע נמצא בסמוך לפתח מתקן האגירה ותפקידו לגרום לסחף הגס, במיוחד העפר והאבנים, לשקוע בו. ממנו יוצאים המים הנקיים בתעלה קטנה, היישר אל מעבר צר המאפשר להם לזרום לתוך הבור.

תעלות ניקוז המים הללו, או תעלות הסחף כמו שקוראים להן הארכיאולוגים, הכרחיות לאגירת מים רבים ככל האפשר. כי כמה מים כבר יוכלו להיכנס אל הפתח הצר של בור המים?

הבור עצמו הוא רחב ידיים כמובן, כדי לאגור מים רבים ככל האפשר. בכלל, מאגרי המים הקדומים הללו, במיוחד בורות המים, הם עוד המצאה עתיקה, שלצד הטרסות העתיקות שיצרו החקלאים על ההרים, מאגרי המים הגדולים והתעלות לניקוז מים, אפשרה גם היא מים טובים לשתייה וניצולם לצורך חקלאות יעילה ופוריה בימי קדם.
הרי בבור, שלא פעם חפור בסלע הכורכר או בסלע חול, יש חלחול של המים לאדמה שבתחתיתו ובדפנותיו. איך נמנע את אובדן המים הזה? - אז כדי למנוע זאת, נהגו אבותינו הקדמונים לטייח את בורות המים. הטיח הפך את הדפנות והרצפה של הבור לבלתי חדירים למים ובכך הוא אפשר אגירה של מים לזמן ארוך.
בניגוד לבאר, ממנה שואבים מי תהום הלכודים מתחת לסלע ולפני האדמה, הבור הוא בעצם מתקן לאגירה של מי גשמים. מי גשמים נאגרים בו במיוחד בחורף ונשמרים חודשים ארוכים, על מנת שיוכלו לשתות מהם ולהשקות את בעלי החיים בהמשך השנה, בדגש על עונת הקיץ החמה וחסרת הגשמים.

לבורות המים הצנועים יש גם "אחים גדולים", בדמות מאגרי מים גדולים יותר, שאל תוכם מוטים מי השיטפונות, הזורמים באפיקי הנחלים.

הנה בור המים (עברית):

בור מים עתיק במדבר יהודה (עברית):

סיור מוסבר בבור מים (עברית):