מה זה כוראל?
הכוראל (Choral) שאנו מכירים כיום הוא בדרך כלל שיר כנסייתי המבוסס על מנגינה פשוטה, בצירוף הרמוניה בת 3 קולות נוספים.
ואכן, את הכוראלים של באך, למשל, נהגו לשיר בכנסייה ב-4 קולות, מהנמוך לגבוה - באס, טנור, אלט וסופרן.
אבל הכוראלים במקור נולדו כשירי כנסיה שהיו מושרים בקו מלודי יחיד, מה שנקרא "מונופוניה". בשירה השתתף כל קהל המאמינים, כשכולם שרים ביחד את המנגינה המשותפת, ולא רק המבצעים של הטקס, כמו שנהוג היה בכנסייה הקתולית.
כי הכוראל היה שיר התפילה שהונהג בכנסייה הלותרנית, זרם הכנסייה הפרוטסטנטית שנוסד בגרמניה על ידי הכומר מרטין לותר.
הכוראלים היו קלים לשירה ובעלי מנגינות פשוטות, כשהמבנה שלהם היה מבנה סטרופי, כלומר המנגינה של כל הבתים הייתה זהה.
ואכן, רבים מהכוראלים הראשונים של הכנסיה הלותרנית נכתבו בידי מרטין לותר עצמו, מייסד הזרם. מרטין לותר נהג לקרוא להם פשוט "שירים", כשאת חלקם הוא ביסס גם על שירים גרגוריאניים קדומים.
עם הזמן החלו מלחינים שונים להרמן (מלשון הרמוניה) ולעבד את הכוראלים הפשוטים, תוך שהם מוסיפים להם קולות נוספים.
המצטיין מהמלחינים הללו היה יוהן סבסטיאן באך, המלחין הגרמני שהיום נחשב מגדולי המוסיקה אך באותה תקופה היה מלחין זוטר שעיבד כוראלים כאלו בשביל הקנטטות שהוא כתב לכנסייה.
העיבודים הללו של באך הם היום כה מוערכים ואהובים, עד שהכוראל כמושג מוסיקלי וכצורת שיר כנסייתי נקשר לעד עם שמו של באך וכמעט תמיד כולל ארבעה קולות.
הכוראל (Choral) שאנו מכירים כיום הוא בדרך כלל שיר כנסייתי המבוסס על מנגינה פשוטה, בצירוף הרמוניה בת 3 קולות נוספים.
ואכן, את הכוראלים של באך, למשל, נהגו לשיר בכנסייה ב-4 קולות, מהנמוך לגבוה - באס, טנור, אלט וסופרן.
אבל הכוראלים במקור נולדו כשירי כנסיה שהיו מושרים בקו מלודי יחיד, מה שנקרא "מונופוניה". בשירה השתתף כל קהל המאמינים, כשכולם שרים ביחד את המנגינה המשותפת, ולא רק המבצעים של הטקס, כמו שנהוג היה בכנסייה הקתולית.
כי הכוראל היה שיר התפילה שהונהג בכנסייה הלותרנית, זרם הכנסייה הפרוטסטנטית שנוסד בגרמניה על ידי הכומר מרטין לותר.
התפתחות הכוראל
לותר המורד התפצל מהכנסייה הקתולית ופיתח את המיסה הנוצרית, הטקס השבועי החגיגי, לסגנון של טקס עממי יותר, בו יכולים היו המאמינים לשיר את הכוראלים, להבין את המילים ולהשתתף בטקס הקדוש, ביחד עם המוסיקאים שניהלו אותו.
הכוראלים היו קלים לשירה ובעלי מנגינות פשוטות, כשהמבנה שלהם היה מבנה סטרופי, כלומר המנגינה של כל הבתים הייתה זהה.
ואכן, רבים מהכוראלים הראשונים של הכנסיה הלותרנית נכתבו בידי מרטין לותר עצמו, מייסד הזרם. מרטין לותר נהג לקרוא להם פשוט "שירים", כשאת חלקם הוא ביסס גם על שירים גרגוריאניים קדומים.
עם הזמן החלו מלחינים שונים להרמן (מלשון הרמוניה) ולעבד את הכוראלים הפשוטים, תוך שהם מוסיפים להם קולות נוספים.
המצטיין מהמלחינים הללו היה יוהן סבסטיאן באך, המלחין הגרמני שהיום נחשב מגדולי המוסיקה אך באותה תקופה היה מלחין זוטר שעיבד כוראלים כאלו בשביל הקנטטות שהוא כתב לכנסייה.
העיבודים הללו של באך הם היום כה מוערכים ואהובים, עד שהכוראל כמושג מוסיקלי וכצורת שיר כנסייתי נקשר לעד עם שמו של באך וכמעט תמיד כולל ארבעה קולות.
