שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה נועדה ברית המילה?
בְּרִית מִילָה (Brit milah) היא טקס יהודי שבו מסירים את העורלה לתינוק הנולד.
על-פי המצווה היהודית, אם אין סיבה רפואית להימנע מכך, יש לערוך את המילה כשהתינוק הוא בן 8 ימים.
לרוב נערכת הבְּרִית לתינוק במסגרת טקס חגיגי. בברית מסירים לו את העורלה שמסביב לאיבר מינו.
מי שעושה את המעשה, כלומר מל את הנימול, נקרא מוהל. זהו אדם שיש לו רשיון לכך ומכיוון שמדובר בסוג של ניתוח, הוא חייב לבצע את ברית המילה על פי קריטריונים רפואיים מוגדרים ומחייבים.
בברית מילה חייבים גם נערים או גברים בוגרים, העוברים את תהליך הגיור והופכים יהודים. ביהדות יש חובה למול כל זכר, ללא יוצא מן הכלל וזה כולל את מי שמתגיירים והופכים יהודים. הדת היהודית והמקרא רואים בכל מי שלא נימול "ערל".
אגב, חמור עוד יותר ביהדות הדתית הוא יהודי שלא נימול בכוונה, על אף יהדותו. זו הסיבה שהוא מקבל את הכינוי "כרת".
הסיבה לחשיבות המצווה של המילה היא שהיא בעצם המצווה הראשונה שאלוהים ציווה על אברהם ועל צאצאיו. לפי היהדות היא זו שהכי מסמלת את הברית שבין עם ישראל לאלוהיו.
אגב, מילה כמעשה גופני וטקסי אינה מנהג שהוא בלעדי ליהדות. המילה נהוגה אצל עמים ושבטים רבים ברחבי העולם. אך אצלם היא נהוגה בדרך כלל כטקס התבגרות, בו מוכיח הנער העובר את המילה, שהוא ראוי להיכנס לעולם המבוגרים ולהיחשב לגבר.
הנה ברית המילה היהודית (עברית):
https://youtu.be/gpIHCqV3gHE
כך מסבירים בעולם את המנהג של ברית המילה (מתורגם):
https://youtu.be/jNaBl3dBg1o
יש המתנגדים לברית המילה (עברית):
https://youtu.be/fWNZky9hkrI
היהדות לא לבד - גם בשבט הסוסה שבדרום אפריקה מלים את הנערים הבוגרים:
https://youtu.be/Zw-124t993c
מותר גם לחייך על הולדת המנהג היהודי של ברית המילה (עברית):
https://youtu.be/SSsf6X_e1yE
או על זה שצריך לחתוך (עברית):
https://youtu.be/80YGRoWPmuU
ויש גם מי שמפקפקים במנהג הזה (עברית):
https://youtu.be/QScUNpJLWkU?long=yes
מהי החלה היהודית ומה מקורה?
החַלָּה היא לחם שקולעים אותו באופן מיוחד, לצמה ואז אופים אותו בתנור. את החלה נוהגים לאפות לפי המסורת ולאכול בשבת ובחג. חלות משווקות בישראל תמיד לקראת סוף השבוע, בעיקר בימי שישי, בסופרמרקטים ובחנויות המכולת.
נראה שמקורה של החלה במטבח היהודי של ספרד. בהמשך המנהג להכין ולאכול חלה בשבת התפשט לקהילות רבות באירופה. לארץ ישראל הביאו את החלה הקלועה יהודים מארצות אשכנז. ביהדות המזרח, כולל בצפון אפריקה, כלל לא הכירו את החלה לפני כן.
כיום חלה נחשבת אמנם למאכל יהודי באירופה אך לא חסרים עמים שאוכלים חלות כלחם לא קדוש אלא פשוט טעים. אם זה באירופה, בדרום אפריקה ואפילו אצל חלק מערביי ישראל והתושבים המוסלמים של הארץ. מספרים שחלות יום השישי הפכו למאפה מבוקש מאוד בחודש הרמדאן.
הפופולריות המתגברת של החלות בחברה הערבית שבארץ היא אחד הביטויים הברורים להשפעתה התרבותית של תרבות האוכל המקומי, שחוצה הלי חשבון גבולות ולאומים.
אגב, בערבית נקראות החלות הקלועות והמאוד דומות "מיג'דל", שפירושו "צמה" או "לחם קלוע".
חלות קלועות הנקראות מיג'דל. בערבית פירוש המלה הוא צמה או לחם קלוע, אבל המתבונן בהן יתקשה מאוד להבדיל ביניהן לבין החלות שנמכרות בכל מכולת ומאפייה בחלקה המערבי של העיר, מדי יום שישי.
אי אפשר להכחיש שהחלות הפופולאריות במזרח הן ביטוי להשפעה תרבותית קולינרית חוצת לאומים וגבולות.
כך מכינים חלה לשבת (עברית):
https://youtu.be/PXn4YkNSnrs
מצוות הפרשת חלה (עברית):
https://youtu.be/1gjq1GqQqow
אחד הדברים המיוחדים בחלה היהודית היא קליעת חלה (עברית):
https://youtu.be/cYfKp7T43uA
וכמה סגנונות קליעה של חלה:
https://youtu.be/pr_Hi5NhF6M
מהי הכיפה היהודית?
כיפה (Kippa) יהודית היא פיסת בד או סריג דקה ובדרך כלל עגולה, שגברים יהודים חובשים על ראשם. חבישת הכיפה היא סימן יהודי ליראת שמיים. הנשים אינן חובשות כיפה, אך הנשואות שביניהן מקפידות על כיסוי ראש.
מרבית היהודים הדתיים נוהגים לחבוש כיפה במהלך כל שעות היום. מחיר כיפה רגילה הוא עשרות עד מאות שקלים, אם כי יש כיפות יוקרתיות שמגיעות למחירים של אלפי שקלים.
לא פעם תראו גם חילונים ואפילו לא-יהודים בארץ חובשים כיפה, לאות כבוד, במיוחד כשמשתתפים בלוויות או בטקסים דתיים, בביקורים בבית כנסת וכדומה.
בעבר, אגב, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. אמנם כיסוי הראש היה נפוץ ביהדות של העת העתיקה, אבל יותר כפריט לבוש. הכהנים בבית המקדש היו מצוּוים לעבוד עם כובע לראשם.
מבחינת ההלכה ישנם שני מקרים בהם קיימת חובת חבישת הכיפה. האחד הוא כשנכנסים לבית כנסת והשני - כשמזכירים שם שמיים או באמירת ברכה.
הנה הכיפה היהודית (עברית):
https://youtu.be/H0wBER_wl1o
הכיפה הזו היא חלק ממסורת עולמית של כיסויי ראש (עברית):
https://youtu.be/m5EyTGAklTw
היום נוצר גם מושג של "כיפה שקופה" (עברית):
https://youtu.be/UPihGvkaTeY
ובחיוך - הנשיקה של הכיפה (עברית):
https://youtu.be/xojvbzMorKg
איך נולד העם היהודי?
היהודים כדת קיימים כבר אלפי שנים, מאז האלף השני לפני הספירה. אז הופיע אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית, במאה ה-19 לפני הספירה והיגר מעירו חרן (באזור דרום טורקיה של היום) אל ארץ כנען.
היהדות הייתה לדת הראשונה שמאמינה באל אחד, הדת המונותאיסטית הראשונה בהיסטוריה.
אך בניגוד לדת היהודית, המושג "העם היהודי" הופיע לראשונה רק בימיה הראשונים של התנועה הציונית. הוא זהה כיום למונח "עם ישראל". כלומר זהו העם, הקבוצה האתנית, שמוצאם מבניו של יעקב, לפי המסורת היהודית.
כולנו עם אחד, גם בני ממלכת יהודה וגם בניה של ממלכת ישראל - שתיהן ממלכות של יהודים שהתפצלו בעבר לשניים אבל תולדות היהודים הם לגמרי אחידים.
הנה קיצור תולדות עם ישראל (עברית):
https://youtu.be/K0audE_VTsI
ההישג הגדול של העם היהודי בתולדותיו - מדינת ישראל (עברית):
https://youtu.be/dj2zI2Mk5Mg
יהדות התפוצות (עברית):
https://youtu.be/abyzfRUC6sM
הקשר החוקתי השנוי במחלוקת שבין היהדות למדינת ישראל הדמוקרטית (עברית):
https://youtu.be/jU7N5WbuQFk
ופרק תיעודי המתאר כיצד נולד ביהדות רעיון האמונה באל אחד - אל מול האמונות האליליות שמסביב (עברית):
https://youtu.be/oMDckZN58Ns?long=yes
מה הייתה גלות בבל שבאה לאחר חורבן בית המקדש?
בשנת 586 לפני הספירה כובשים הבבלים את ממלכת יהודה ומחריבים את ירושלים. נבוכדנצר, מלך הבבלים, מגלה רבים מבני העם היהודי לארצו בכוונה להחזיקם כשבויים ועבדים.
זה נוהג מקובל באותם ימים והבבלים מוליכים את היהודים לבבל, במסע רגלי. כך לפחות לומדים מתיאורים אשוריים. במסע הרגלי, צועדים עם היהודים גם הסוסים וחמורים שנושאים את חפציהם ואפילו בהמות המשא שלהם.
כדי לשמור עליהם כשירים לעבודה, דואגים המלווים הבבלים שלהם, לאוכל ולמים עבור היהודים.
גלות בבל (Babylonian captivity) הייתה מהתקופות הקשות בהיסטוריה היהודית עד אז. בבבל מוצא את עצמו העם היהודי שכשהוא מופרד ממולדתו, מתרבותו ומבית המקדש.
היסטורית, התקיימו לפחות שלושה גלי הגליה של תושבי יהודה לבבל אלה באו בעקבות מרידות חוזרות כנגד האימפריה הנאו-בבלית ששלטה אז במזרח הקרוב.
בגלות חיים היהודים שלא מרצונם תחת שלטון זר ונאלצים להסתגל לאורח חיים אחר. באורח פלא הם מורשים ומצליחים כגולים לשמור על האמונות והמנהגים היהודיים ולמעשה בזכות כך נשמרת זהותם הדתית והלאומית כעם.
כ-70 שנה נמשך השבי הבבלי, שם נוסף לגלות ישראל בבבל. השינוי חל בשנת 539 לפני הספירה, כשהפרסים כובשים את בבל ומאפשרים לעם היהודי לדוב אל מולדתו. חזרת הגולים ליהודה ידועה בשם שיבת ציון.
לאחר כמה גלים של שיבת הגולים אל ציון, חודש היישוב היהודי ביהודה. בתהליך המופלא הזה, נס של ממש לעם היהודי, מתחדשות התרבות והמסורת היהודית ביהודה וההנהגה הלאומית והדתית.
עם כל אלה מתחדשים גם הפולחן לאלוהי ישראל ונבנה מחדש גם בית המקדש בירושלים, מה שייקרא לימים בית המקדש השני, או בקיצור "בית שני".
הנה גלות בבל וההיסטוריה סביבה (עברית):
https://youtu.be/VpnZ62Ve5Ls
תיאור גלות בבל (עברית):
https://youtu.be/zStaQrbe2FI
חורבן בית ראשון וגלות בבל (עברית):
https://youtu.be/BTMwJj6fZbA
מדוע נחרב בית ראשון? (עברית)
https://youtu.be/xCXjO-be6Y4
פרסום לתערוכה על גלות בבל (עברית):
https://youtu.be/g7wjIc4o-WU
לחן דתי לשיר "על נהרות בבל" (עברית):
https://youtu.be/1QhmF3XX42k
והקנון המפורסם "על נהרות בבל":
https://youtu.be/n1B7xBQMAJA
סרטון תיעודי על הכיבוש הבבלי, הגלות, הצהרת כורש ושיבת ציון (עברית):
https://youtu.be/fYXH4ZPZox4?long=yes
ופרק תיעודי המתאר את הנסיבות ההיסטוריות שמובילות לגלות בבל (עברית):
https://youtu.be/iOWE2Bsi5-8?long=yes
מה זו שנת שמיטה?
שנת שמיטה היא שנת מנוחה לקרקע שהיהדות מחייבת בה את החקלאים שומרי המצוות. אחת ל-7 שנים, בשנת השמיטה, חלה מצוות שמיטה.
לפי הדת היהודית בשנת שמיטה מצווים היהודים לשבות מרוב המלאכות בחקלאות בארץ ישראל. כך מביעים המאמינים אמון בבורא שידאג לכל מחסורם.
בשנת שמיטה לא זורעים ולא משבחים את הקרקע ולא סוחרים ביבולים. מותר בה רק לתחזק את הקיים ולטפל בו, מבלי להגדיל ולהשביח את העצים והגידולים. מה שגדל בשנה זו הוא "הפקר" ולכולם מותר לקחת ממנו כרצונם, ללא תשלום. כך מפקירים בעלי המטעים והפרדסים את הפירות לכל מי שרוצה לקטוף מהם.
מבחינה חקלאית יש היגיון בלשמוט את האדמה, כלומר לתת לה לנוח שנה. כך חוזרת הקרקע להיות פוריה בשנה שלאחר מכן. אמנם כיום יש ידע מספיק כדי לטפל ולחדש את הקרקע גם ללא שנת שמיטה, אך חקלאים רבים מכבדים את הדת ונמנעים מניצול האדמה בשנה השביעית.
מהי שנת השמיטה (עברית):
http://youtu.be/bqIRoo2mN5I
ועוד על מצוות השמיטה (עברית):
http://youtu.be/bAUfRIf3VS4
איפה נולד סמל המגן דוד?
מגן דוד הוא סמל שנולד הרבה לפני שהיהדות אימצה אותו לסמל. כבר לפני אלפי שנים הוא מופיע בתרבויות המזרח הרחוק ותרבויות אלה משתמשות עד היום בצורת המגן דוד. גם אצל עובדי אלילים פָּגָנִיִּים, בכנסיות מהמאה ה-1 לספירה ואפילו בתרבות המוסלמית משמש המגן דוד כבר בזמנים קדומים, כל זאת עד שהיהדות אימצה אותו לסמל שלה.
לסמל יהודי מובהק הוא הפך רק באמצע המאה ה-14, בימי הביניים. זה קרה כשהעניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות לשאת דגל והם בחרו בסמל של מגן דוד. זה הרגע ההיסטורי שבו נולד הזיהוי של מגן דוד עם הדת היהודית.
אמנם נמצאו סימנים לכך שכבר בתקופת הברזל, במאה ה-7 לפני הספירה, השתמשו בו יהודים (הוא נמצא על חותם יהודי שנמצא בצידון, כמו גם בבתי כנסת עתיקים מתקופת בית שני), אך הוא עדיין לא מתנוסס לצד סמלים יהודיים מוכרים של התקופה, אלא לצד סמלים נפוצים אחרים בתרבויות העתיקות של המזרח, כמו הכוכב המחומש הידוע בשם "חותם שלמה" וצלב הקרס, אז עדיין סמל ההרמוניה והשלום (ראו באאוריקה בתגית "סווסטיקה").
מגן הדוד נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי. מקור השם "מגן דוד" הוא ככל הנראה באגדה מימי הביניים, שמספרת על שלמה המלך, בן דוד, ועל מגן זהב שעליו נחרטו שמותיו של אלוהים. מסורת אחרת מציינת שהסמל הופיע על המגנים של צבא דוד המלך.
מבחינה גאומטרית מגן דוד הוא הקסגרמה, כוכב בעל שישה קודקודים, שהוא סוג של משושה משוכלל.
הנה מקורות ותרבויות שונות שרואות את המגן דוד באופן שונה ודומה (עברית):
https://youtu.be/oraj8pvosi0
ההסבר הדתי למגן דוד המלך (עברית):
https://youtu.be/cxQufWus2cQ
מגן דוד מתואר בשיר (עברית):
https://youtu.be/-b69OlX71wo
יש המוצאים בו משמעויות וקשרים נסתרים (עברית):
https://youtu.be/3B6gctIDv74
יש המוצאים קשר מרתק עם עם ישראל (עברית):
https://youtu.be/BJIrDI51iyQ
אחרים מעמיקים עוד יותר בזיהוי רוחני (עברית):
https://youtu.be/cxQufWus2cQ
כך מכינים מגן דוד בקיפולי נייר (עברית):
https://youtu.be/dkh9dTV4BXs
ומגן דוד היה בשימוש גם של תרבויות אליליות קדומות (עברית):
https://youtu.be/BG5tdaWquNU?long=yes
איפה נמצאת חרן, עירו של אברהם אבינו?
העיר חרן (Harran) היא עיר קדוּמה מהתקופה השומרית והאכדית. רבים מבתי המגורים בה עשויים מבוץ בצורת חרוט.
חרן, שנמצאת היום בצפון המדבר הסורי, אך בשטח המדיני של טורקיה, מוזכרת בתעודות אַשׁוּרִיוֹת מהמאה ה-19 לפני הספירה. במאה שאחריה היא הייתה המרכז של שבטים נודדים בשם בני ימין.
כאן, לפי המסורת, נמצא כור מחצבתו של אברהם אבינו. גם מאוחר יותר, הכפר הזה ספוג היסטוריה. החומות העתיקות שסוגרות על הכפר, אמנם חרבו אך עדיין מציתות את הדמיון. בפאתי הכפר ניצבים חורבותיו של מסגד עצום, מהמסגדים הקדומים ביותר בעולם, שהוקם במאה הי8 לספירה על-ידי מרואן האומאי.
#חרן במקרא
על פי המקרא היא עירו של אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית. ספר בראשית מספר שתרח, אבי אברהם, הגיע אל חרן מאור כַּשְׂדִּים והשתקע בה. מהעיר חרן אברהם היגר עם משפחתו במאה ה-19 לפני הספירה, אל ארץ כנען.
רשימות בבליות מתקופת האבות יודעות לספר שעברה בתקופתו בסביבת חרן דרך חשובה. היא הובילה מאור כשדים שבדרום מסופוטמיה, לחרן, ממנה דרך כרכמיש וחאלב לעיר דמשק ומשם אל העיר חצור שבארץ כנען.
#חרן בימינו
חרן נמצאת במעלה נהר הבַּלִיח, באזור דרום טורקיה של היום. כיום נותר בחרן אתר ארכאולוגי, לא הרחק מהכפר בשם זה שנמצא בדרום מזרח טורקיה, בסמוך לנהר הפרת ולגבול הסורי. בכפר חרן אפשר עד היום לראות כיצד המקומיים חיים בבתי בוץ ובצורת החיים הקדומה שאפיינה את האזור.
באזור חרן כמה מקומות ויישובים שיש בהם זיכרון לתקופת המקרא. ביניהם יש שם את שרג. לא הרחק ממנו תל נחר, בו הייתה אז ככל הנראה העיר נחור. לא הרחק משם תל תרח, בו יש זכר למשפחת תרח, מהמשפחות החשובות בסביבה.
כ-40 קילומטר מצפון לחרן ממוקמת העיר אורפה (Urfa) ובה שני עמודי אבן אדירים. הם נותרו כשרידים היחידים של מקדש רומי גדול שנבנה כאן בעבר. עוד בסביבה מעיין שמקודש למוסלמים, שבמימיו שוחים קרפיונים קדושים ומפוטמים מהשאריות שמאכילים אותם עולי הרגל.
עוד במתחם גן פורח, בו פזורים מקאמים, קברי שיח'ים ולידם מבנים המציינים מקומות שנקשרו בחיי אברהם ואליהם מגיעים ועולים עולי רגל.
#האם כאן נולדו שניים עשר השבטים?
חרן נחשבת למקום בו נולדו מרבית בניו של יעקב, אותם בנים שמהם נגזרו לימים שמותיהם של שבטי ישראל.
לפי הסיפור המקראי, בספר בראשית, פרק ל"ה, נולדו בחרן בני לאה (ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון) ובני רחל - יוסף ובנימין (שמצוין שנולד בארץ ישראל), כמו גם בני בלהה (דן ונפתלי) ובני זלפה (גד ואשר).
נזכיר שאברהם, ביחד עם לוט אחיינו, נדדו מחרן לארץ כנען. אחיו נחור נשאר בחרן. אבל אברהם ראה בחרן את מולדתו ובהמשך שב אליה עבדו של אברהם, כדי למצוא אישה ליצחק. גם יעקב נשא בחרן את נשותיו, לאה ורחל, בנות לבן, שהיה נכדו של נחור.
אותו יעקב גם יברח לחרן מפני אחיו עשיו ובה יוולדו לט אחד-עשר מתוך שניים-עשר בניו. על שמותיהם ייקראו בעתיד שבטי ישראל.
#תולדות העיר חרן
בין המאות ה-16 עד 13 לפנה"ס ועד המאה ה-13 לפני הספירה חרן הייתה העיר המרכזית והחשובה של אזור צפון מסופוטמיה. באותה תקופה שלטה בה ממלכת מִיתָנִי והיא הייתה עיר מסחר משמעותית וגם מרכז דתי גדול, שבו התקיים פולחן לאל הירח.
מכאן החליפה העיר שוב ושוב ידיים, כשאימפריות שונות כובשות אותה זו מזו. האשורים, האֲרָמִים, הבבלים, המַדִים והכַּשְׂדִים שלטו בה בתקופות שונות.
הנה העיר העתיקה חרן:
https://youtu.be/PadA82v75OU
ממש כאן נולדה היהדות (עברית):
https://youtu.be/E-SKgEDwr_k
מקדש הירח בין חרן החדשה והעיר העתיקה חרן:
https://youtu.be/wXkwhpbxKGI
וחרן של היום:
https://youtu.be/PMysOOvmsgU
איך נולד החמין?
המושג חַמִּין (Chamin) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי, שייחודם הוא בכך שבישולם איטי, אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת.
רכיביו של החמין משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל החמין מכיל בשר בקר, תפוחי אדמה, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות. לאחר שעות רבות של בישול של כל המרכיבים ביחד, כך שהם סופגים זה את טעמיו של זה. הנחתו לאורך שעות של הצ'ולנט, על האש, הופך את צבעו לחום כהה. כך מקבלים רכיביו גוון אחיד.
למעשה, החמין אינו מאכל אחד ולכן קשה להצביע על הממציאים או אפילו הסביבה שבו הומצא. נראה שהוא התפתח באופן מתמשך כסוגים שונים של מאכלי שבת יהודיים, כבישול איטי, שנמשך והתפתח לאורך דורות רבים, במסגרת המגבלה של שמירת השבת והדלקת אש בה.
המילה "חמין" מקורה במילה חם. בעדות המזרח, או ליתר דיוק אצל חלק מעדות צפון אפריקה, הוא נקרא בשמו הערבי "סחינה" ובתור קטניות מכניסים בו חומוס. אצל יוצאי עיראק הם קרויים "תבית". יהודים מהמוצא הספרדי בארץ קראו לו בעבר "דפינה", שפירושו בערבית "לקבור". הסיבה היא שבעבר נהגו לקבור את סירי הבשר לשבת בתוך בור עמוק, שמולא בגחלים לוחשות. שם, אגב, נהגו להפריד את חומרי הגלם זה מזה, באמצעות שקיקי כותנה.
הצ'ולנט, או טשולענט, הוא השיבוש היהודי אשכנזי של צמד המילים בצרפתית "chaud lent", שפירושן "חום איטי". אבל לעומת הקודמים שלו, שהיו עתירי בשר ופינוקי אוכל, היה הצ'ולנט קדירת שבת ענייה, עיסתית, ובעלת מרקם של דייסה, בה עורבבו מעט מרכיבים יחסית, כולם בסיר אחד וללא הפרדה זה מזה.
הנה הצ'ולנט בשכונות החרדיות (עברית):
https://youtu.be/Iq5Xuqnsb2o
כך נכין חמין (עברית):
https://youtu.be/bu3zv38CN8w
הגרסה הצפון אפריקאית (עברית):
https://youtu.be/KqXfUh3N07E
ועוד מהצ'ולנט החרדי (עברית):
https://youtu.be/_ofZftx4mbc?long=yes
בְּרִית מִילָה (Brit milah) היא טקס יהודי שבו מסירים את העורלה לתינוק הנולד.
על-פי המצווה היהודית, אם אין סיבה רפואית להימנע מכך, יש לערוך את המילה כשהתינוק הוא בן 8 ימים.
לרוב נערכת הבְּרִית לתינוק במסגרת טקס חגיגי. בברית מסירים לו את העורלה שמסביב לאיבר מינו.
מי שעושה את המעשה, כלומר מל את הנימול, נקרא מוהל. זהו אדם שיש לו רשיון לכך ומכיוון שמדובר בסוג של ניתוח, הוא חייב לבצע את ברית המילה על פי קריטריונים רפואיים מוגדרים ומחייבים.
בברית מילה חייבים גם נערים או גברים בוגרים, העוברים את תהליך הגיור והופכים יהודים. ביהדות יש חובה למול כל זכר, ללא יוצא מן הכלל וזה כולל את מי שמתגיירים והופכים יהודים. הדת היהודית והמקרא רואים בכל מי שלא נימול "ערל".
אגב, חמור עוד יותר ביהדות הדתית הוא יהודי שלא נימול בכוונה, על אף יהדותו. זו הסיבה שהוא מקבל את הכינוי "כרת".
הסיבה לחשיבות המצווה של המילה היא שהיא בעצם המצווה הראשונה שאלוהים ציווה על אברהם ועל צאצאיו. לפי היהדות היא זו שהכי מסמלת את הברית שבין עם ישראל לאלוהיו.
אגב, מילה כמעשה גופני וטקסי אינה מנהג שהוא בלעדי ליהדות. המילה נהוגה אצל עמים ושבטים רבים ברחבי העולם. אך אצלם היא נהוגה בדרך כלל כטקס התבגרות, בו מוכיח הנער העובר את המילה, שהוא ראוי להיכנס לעולם המבוגרים ולהיחשב לגבר.
הנה ברית המילה היהודית (עברית):
https://youtu.be/gpIHCqV3gHE
כך מסבירים בעולם את המנהג של ברית המילה (מתורגם):
https://youtu.be/jNaBl3dBg1o
יש המתנגדים לברית המילה (עברית):
https://youtu.be/fWNZky9hkrI
היהדות לא לבד - גם בשבט הסוסה שבדרום אפריקה מלים את הנערים הבוגרים:
https://youtu.be/Zw-124t993c
מותר גם לחייך על הולדת המנהג היהודי של ברית המילה (עברית):
https://youtu.be/SSsf6X_e1yE
או על זה שצריך לחתוך (עברית):
https://youtu.be/80YGRoWPmuU
ויש גם מי שמפקפקים במנהג הזה (עברית):
https://youtu.be/QScUNpJLWkU?long=yes
החַלָּה היא לחם שקולעים אותו באופן מיוחד, לצמה ואז אופים אותו בתנור. את החלה נוהגים לאפות לפי המסורת ולאכול בשבת ובחג. חלות משווקות בישראל תמיד לקראת סוף השבוע, בעיקר בימי שישי, בסופרמרקטים ובחנויות המכולת.
נראה שמקורה של החלה במטבח היהודי של ספרד. בהמשך המנהג להכין ולאכול חלה בשבת התפשט לקהילות רבות באירופה. לארץ ישראל הביאו את החלה הקלועה יהודים מארצות אשכנז. ביהדות המזרח, כולל בצפון אפריקה, כלל לא הכירו את החלה לפני כן.
כיום חלה נחשבת אמנם למאכל יהודי באירופה אך לא חסרים עמים שאוכלים חלות כלחם לא קדוש אלא פשוט טעים. אם זה באירופה, בדרום אפריקה ואפילו אצל חלק מערביי ישראל והתושבים המוסלמים של הארץ. מספרים שחלות יום השישי הפכו למאפה מבוקש מאוד בחודש הרמדאן.
הפופולריות המתגברת של החלות בחברה הערבית שבארץ היא אחד הביטויים הברורים להשפעתה התרבותית של תרבות האוכל המקומי, שחוצה הלי חשבון גבולות ולאומים.
אגב, בערבית נקראות החלות הקלועות והמאוד דומות "מיג'דל", שפירושו "צמה" או "לחם קלוע".
חלות קלועות הנקראות מיג'דל. בערבית פירוש המלה הוא צמה או לחם קלוע, אבל המתבונן בהן יתקשה מאוד להבדיל ביניהן לבין החלות שנמכרות בכל מכולת ומאפייה בחלקה המערבי של העיר, מדי יום שישי.
אי אפשר להכחיש שהחלות הפופולאריות במזרח הן ביטוי להשפעה תרבותית קולינרית חוצת לאומים וגבולות.
כך מכינים חלה לשבת (עברית):
https://youtu.be/PXn4YkNSnrs
מצוות הפרשת חלה (עברית):
https://youtu.be/1gjq1GqQqow
אחד הדברים המיוחדים בחלה היהודית היא קליעת חלה (עברית):
https://youtu.be/cYfKp7T43uA
וכמה סגנונות קליעה של חלה:
https://youtu.be/pr_Hi5NhF6M
כיפה (Kippa) יהודית היא פיסת בד או סריג דקה ובדרך כלל עגולה, שגברים יהודים חובשים על ראשם. חבישת הכיפה היא סימן יהודי ליראת שמיים. הנשים אינן חובשות כיפה, אך הנשואות שביניהן מקפידות על כיסוי ראש.
מרבית היהודים הדתיים נוהגים לחבוש כיפה במהלך כל שעות היום. מחיר כיפה רגילה הוא עשרות עד מאות שקלים, אם כי יש כיפות יוקרתיות שמגיעות למחירים של אלפי שקלים.
לא פעם תראו גם חילונים ואפילו לא-יהודים בארץ חובשים כיפה, לאות כבוד, במיוחד כשמשתתפים בלוויות או בטקסים דתיים, בביקורים בבית כנסת וכדומה.
בעבר, אגב, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. אמנם כיסוי הראש היה נפוץ ביהדות של העת העתיקה, אבל יותר כפריט לבוש. הכהנים בבית המקדש היו מצוּוים לעבוד עם כובע לראשם.
מבחינת ההלכה ישנם שני מקרים בהם קיימת חובת חבישת הכיפה. האחד הוא כשנכנסים לבית כנסת והשני - כשמזכירים שם שמיים או באמירת ברכה.
הנה הכיפה היהודית (עברית):
https://youtu.be/H0wBER_wl1o
הכיפה הזו היא חלק ממסורת עולמית של כיסויי ראש (עברית):
https://youtu.be/m5EyTGAklTw
היום נוצר גם מושג של "כיפה שקופה" (עברית):
https://youtu.be/UPihGvkaTeY
ובחיוך - הנשיקה של הכיפה (עברית):
https://youtu.be/xojvbzMorKg
היהודים כדת קיימים כבר אלפי שנים, מאז האלף השני לפני הספירה. אז הופיע אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית, במאה ה-19 לפני הספירה והיגר מעירו חרן (באזור דרום טורקיה של היום) אל ארץ כנען.
היהדות הייתה לדת הראשונה שמאמינה באל אחד, הדת המונותאיסטית הראשונה בהיסטוריה.
אך בניגוד לדת היהודית, המושג "העם היהודי" הופיע לראשונה רק בימיה הראשונים של התנועה הציונית. הוא זהה כיום למונח "עם ישראל". כלומר זהו העם, הקבוצה האתנית, שמוצאם מבניו של יעקב, לפי המסורת היהודית.
כולנו עם אחד, גם בני ממלכת יהודה וגם בניה של ממלכת ישראל - שתיהן ממלכות של יהודים שהתפצלו בעבר לשניים אבל תולדות היהודים הם לגמרי אחידים.
הנה קיצור תולדות עם ישראל (עברית):
https://youtu.be/K0audE_VTsI
ההישג הגדול של העם היהודי בתולדותיו - מדינת ישראל (עברית):
https://youtu.be/dj2zI2Mk5Mg
יהדות התפוצות (עברית):
https://youtu.be/abyzfRUC6sM
הקשר החוקתי השנוי במחלוקת שבין היהדות למדינת ישראל הדמוקרטית (עברית):
https://youtu.be/jU7N5WbuQFk
ופרק תיעודי המתאר כיצד נולד ביהדות רעיון האמונה באל אחד - אל מול האמונות האליליות שמסביב (עברית):
https://youtu.be/oMDckZN58Ns?long=yes
יהדות
בשנת 586 לפני הספירה כובשים הבבלים את ממלכת יהודה ומחריבים את ירושלים. נבוכדנצר, מלך הבבלים, מגלה רבים מבני העם היהודי לארצו בכוונה להחזיקם כשבויים ועבדים.
זה נוהג מקובל באותם ימים והבבלים מוליכים את היהודים לבבל, במסע רגלי. כך לפחות לומדים מתיאורים אשוריים. במסע הרגלי, צועדים עם היהודים גם הסוסים וחמורים שנושאים את חפציהם ואפילו בהמות המשא שלהם.
כדי לשמור עליהם כשירים לעבודה, דואגים המלווים הבבלים שלהם, לאוכל ולמים עבור היהודים.
גלות בבל (Babylonian captivity) הייתה מהתקופות הקשות בהיסטוריה היהודית עד אז. בבבל מוצא את עצמו העם היהודי שכשהוא מופרד ממולדתו, מתרבותו ומבית המקדש.
היסטורית, התקיימו לפחות שלושה גלי הגליה של תושבי יהודה לבבל אלה באו בעקבות מרידות חוזרות כנגד האימפריה הנאו-בבלית ששלטה אז במזרח הקרוב.
בגלות חיים היהודים שלא מרצונם תחת שלטון זר ונאלצים להסתגל לאורח חיים אחר. באורח פלא הם מורשים ומצליחים כגולים לשמור על האמונות והמנהגים היהודיים ולמעשה בזכות כך נשמרת זהותם הדתית והלאומית כעם.
כ-70 שנה נמשך השבי הבבלי, שם נוסף לגלות ישראל בבבל. השינוי חל בשנת 539 לפני הספירה, כשהפרסים כובשים את בבל ומאפשרים לעם היהודי לדוב אל מולדתו. חזרת הגולים ליהודה ידועה בשם שיבת ציון.
לאחר כמה גלים של שיבת הגולים אל ציון, חודש היישוב היהודי ביהודה. בתהליך המופלא הזה, נס של ממש לעם היהודי, מתחדשות התרבות והמסורת היהודית ביהודה וההנהגה הלאומית והדתית.
עם כל אלה מתחדשים גם הפולחן לאלוהי ישראל ונבנה מחדש גם בית המקדש בירושלים, מה שייקרא לימים בית המקדש השני, או בקיצור "בית שני".
הנה גלות בבל וההיסטוריה סביבה (עברית):
https://youtu.be/VpnZ62Ve5Ls
תיאור גלות בבל (עברית):
https://youtu.be/zStaQrbe2FI
חורבן בית ראשון וגלות בבל (עברית):
https://youtu.be/BTMwJj6fZbA
מדוע נחרב בית ראשון? (עברית)
https://youtu.be/xCXjO-be6Y4
פרסום לתערוכה על גלות בבל (עברית):
https://youtu.be/g7wjIc4o-WU
לחן דתי לשיר "על נהרות בבל" (עברית):
https://youtu.be/1QhmF3XX42k
והקנון המפורסם "על נהרות בבל":
https://youtu.be/n1B7xBQMAJA
סרטון תיעודי על הכיבוש הבבלי, הגלות, הצהרת כורש ושיבת ציון (עברית):
https://youtu.be/fYXH4ZPZox4?long=yes
ופרק תיעודי המתאר את הנסיבות ההיסטוריות שמובילות לגלות בבל (עברית):
https://youtu.be/iOWE2Bsi5-8?long=yes
שנת שמיטה היא שנת מנוחה לקרקע שהיהדות מחייבת בה את החקלאים שומרי המצוות. אחת ל-7 שנים, בשנת השמיטה, חלה מצוות שמיטה.
לפי הדת היהודית בשנת שמיטה מצווים היהודים לשבות מרוב המלאכות בחקלאות בארץ ישראל. כך מביעים המאמינים אמון בבורא שידאג לכל מחסורם.
בשנת שמיטה לא זורעים ולא משבחים את הקרקע ולא סוחרים ביבולים. מותר בה רק לתחזק את הקיים ולטפל בו, מבלי להגדיל ולהשביח את העצים והגידולים. מה שגדל בשנה זו הוא "הפקר" ולכולם מותר לקחת ממנו כרצונם, ללא תשלום. כך מפקירים בעלי המטעים והפרדסים את הפירות לכל מי שרוצה לקטוף מהם.
מבחינה חקלאית יש היגיון בלשמוט את האדמה, כלומר לתת לה לנוח שנה. כך חוזרת הקרקע להיות פוריה בשנה שלאחר מכן. אמנם כיום יש ידע מספיק כדי לטפל ולחדש את הקרקע גם ללא שנת שמיטה, אך חקלאים רבים מכבדים את הדת ונמנעים מניצול האדמה בשנה השביעית.
מהי שנת השמיטה (עברית):
http://youtu.be/bqIRoo2mN5I
ועוד על מצוות השמיטה (עברית):
http://youtu.be/bAUfRIf3VS4
מגן דוד הוא סמל שנולד הרבה לפני שהיהדות אימצה אותו לסמל. כבר לפני אלפי שנים הוא מופיע בתרבויות המזרח הרחוק ותרבויות אלה משתמשות עד היום בצורת המגן דוד. גם אצל עובדי אלילים פָּגָנִיִּים, בכנסיות מהמאה ה-1 לספירה ואפילו בתרבות המוסלמית משמש המגן דוד כבר בזמנים קדומים, כל זאת עד שהיהדות אימצה אותו לסמל שלה.
לסמל יהודי מובהק הוא הפך רק באמצע המאה ה-14, בימי הביניים. זה קרה כשהעניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות לשאת דגל והם בחרו בסמל של מגן דוד. זה הרגע ההיסטורי שבו נולד הזיהוי של מגן דוד עם הדת היהודית.
אמנם נמצאו סימנים לכך שכבר בתקופת הברזל, במאה ה-7 לפני הספירה, השתמשו בו יהודים (הוא נמצא על חותם יהודי שנמצא בצידון, כמו גם בבתי כנסת עתיקים מתקופת בית שני), אך הוא עדיין לא מתנוסס לצד סמלים יהודיים מוכרים של התקופה, אלא לצד סמלים נפוצים אחרים בתרבויות העתיקות של המזרח, כמו הכוכב המחומש הידוע בשם "חותם שלמה" וצלב הקרס, אז עדיין סמל ההרמוניה והשלום (ראו באאוריקה בתגית "סווסטיקה").
מגן הדוד נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי. מקור השם "מגן דוד" הוא ככל הנראה באגדה מימי הביניים, שמספרת על שלמה המלך, בן דוד, ועל מגן זהב שעליו נחרטו שמותיו של אלוהים. מסורת אחרת מציינת שהסמל הופיע על המגנים של צבא דוד המלך.
מבחינה גאומטרית מגן דוד הוא הקסגרמה, כוכב בעל שישה קודקודים, שהוא סוג של משושה משוכלל.
הנה מקורות ותרבויות שונות שרואות את המגן דוד באופן שונה ודומה (עברית):
https://youtu.be/oraj8pvosi0
ההסבר הדתי למגן דוד המלך (עברית):
https://youtu.be/cxQufWus2cQ
מגן דוד מתואר בשיר (עברית):
https://youtu.be/-b69OlX71wo
יש המוצאים בו משמעויות וקשרים נסתרים (עברית):
https://youtu.be/3B6gctIDv74
יש המוצאים קשר מרתק עם עם ישראל (עברית):
https://youtu.be/BJIrDI51iyQ
אחרים מעמיקים עוד יותר בזיהוי רוחני (עברית):
https://youtu.be/cxQufWus2cQ
כך מכינים מגן דוד בקיפולי נייר (עברית):
https://youtu.be/dkh9dTV4BXs
ומגן דוד היה בשימוש גם של תרבויות אליליות קדומות (עברית):
https://youtu.be/BG5tdaWquNU?long=yes
העיר חרן (Harran) היא עיר קדוּמה מהתקופה השומרית והאכדית. רבים מבתי המגורים בה עשויים מבוץ בצורת חרוט.
חרן, שנמצאת היום בצפון המדבר הסורי, אך בשטח המדיני של טורקיה, מוזכרת בתעודות אַשׁוּרִיוֹת מהמאה ה-19 לפני הספירה. במאה שאחריה היא הייתה המרכז של שבטים נודדים בשם בני ימין.
כאן, לפי המסורת, נמצא כור מחצבתו של אברהם אבינו. גם מאוחר יותר, הכפר הזה ספוג היסטוריה. החומות העתיקות שסוגרות על הכפר, אמנם חרבו אך עדיין מציתות את הדמיון. בפאתי הכפר ניצבים חורבותיו של מסגד עצום, מהמסגדים הקדומים ביותר בעולם, שהוקם במאה הי8 לספירה על-ידי מרואן האומאי.
#חרן במקרא
על פי המקרא היא עירו של אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית. ספר בראשית מספר שתרח, אבי אברהם, הגיע אל חרן מאור כַּשְׂדִּים והשתקע בה. מהעיר חרן אברהם היגר עם משפחתו במאה ה-19 לפני הספירה, אל ארץ כנען.
רשימות בבליות מתקופת האבות יודעות לספר שעברה בתקופתו בסביבת חרן דרך חשובה. היא הובילה מאור כשדים שבדרום מסופוטמיה, לחרן, ממנה דרך כרכמיש וחאלב לעיר דמשק ומשם אל העיר חצור שבארץ כנען.
#חרן בימינו
חרן נמצאת במעלה נהר הבַּלִיח, באזור דרום טורקיה של היום. כיום נותר בחרן אתר ארכאולוגי, לא הרחק מהכפר בשם זה שנמצא בדרום מזרח טורקיה, בסמוך לנהר הפרת ולגבול הסורי. בכפר חרן אפשר עד היום לראות כיצד המקומיים חיים בבתי בוץ ובצורת החיים הקדומה שאפיינה את האזור.
באזור חרן כמה מקומות ויישובים שיש בהם זיכרון לתקופת המקרא. ביניהם יש שם את שרג. לא הרחק ממנו תל נחר, בו הייתה אז ככל הנראה העיר נחור. לא הרחק משם תל תרח, בו יש זכר למשפחת תרח, מהמשפחות החשובות בסביבה.
כ-40 קילומטר מצפון לחרן ממוקמת העיר אורפה (Urfa) ובה שני עמודי אבן אדירים. הם נותרו כשרידים היחידים של מקדש רומי גדול שנבנה כאן בעבר. עוד בסביבה מעיין שמקודש למוסלמים, שבמימיו שוחים קרפיונים קדושים ומפוטמים מהשאריות שמאכילים אותם עולי הרגל.
עוד במתחם גן פורח, בו פזורים מקאמים, קברי שיח'ים ולידם מבנים המציינים מקומות שנקשרו בחיי אברהם ואליהם מגיעים ועולים עולי רגל.
#האם כאן נולדו שניים עשר השבטים?
חרן נחשבת למקום בו נולדו מרבית בניו של יעקב, אותם בנים שמהם נגזרו לימים שמותיהם של שבטי ישראל.
לפי הסיפור המקראי, בספר בראשית, פרק ל"ה, נולדו בחרן בני לאה (ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון) ובני רחל - יוסף ובנימין (שמצוין שנולד בארץ ישראל), כמו גם בני בלהה (דן ונפתלי) ובני זלפה (גד ואשר).
נזכיר שאברהם, ביחד עם לוט אחיינו, נדדו מחרן לארץ כנען. אחיו נחור נשאר בחרן. אבל אברהם ראה בחרן את מולדתו ובהמשך שב אליה עבדו של אברהם, כדי למצוא אישה ליצחק. גם יעקב נשא בחרן את נשותיו, לאה ורחל, בנות לבן, שהיה נכדו של נחור.
אותו יעקב גם יברח לחרן מפני אחיו עשיו ובה יוולדו לט אחד-עשר מתוך שניים-עשר בניו. על שמותיהם ייקראו בעתיד שבטי ישראל.
#תולדות העיר חרן
בין המאות ה-16 עד 13 לפנה"ס ועד המאה ה-13 לפני הספירה חרן הייתה העיר המרכזית והחשובה של אזור צפון מסופוטמיה. באותה תקופה שלטה בה ממלכת מִיתָנִי והיא הייתה עיר מסחר משמעותית וגם מרכז דתי גדול, שבו התקיים פולחן לאל הירח.
מכאן החליפה העיר שוב ושוב ידיים, כשאימפריות שונות כובשות אותה זו מזו. האשורים, האֲרָמִים, הבבלים, המַדִים והכַּשְׂדִים שלטו בה בתקופות שונות.
הנה העיר העתיקה חרן:
https://youtu.be/PadA82v75OU
ממש כאן נולדה היהדות (עברית):
https://youtu.be/E-SKgEDwr_k
מקדש הירח בין חרן החדשה והעיר העתיקה חרן:
https://youtu.be/wXkwhpbxKGI
וחרן של היום:
https://youtu.be/PMysOOvmsgU
המושג חַמִּין (Chamin) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי, שייחודם הוא בכך שבישולם איטי, אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת.
רכיביו של החמין משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל החמין מכיל בשר בקר, תפוחי אדמה, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות. לאחר שעות רבות של בישול של כל המרכיבים ביחד, כך שהם סופגים זה את טעמיו של זה. הנחתו לאורך שעות של הצ'ולנט, על האש, הופך את צבעו לחום כהה. כך מקבלים רכיביו גוון אחיד.
למעשה, החמין אינו מאכל אחד ולכן קשה להצביע על הממציאים או אפילו הסביבה שבו הומצא. נראה שהוא התפתח באופן מתמשך כסוגים שונים של מאכלי שבת יהודיים, כבישול איטי, שנמשך והתפתח לאורך דורות רבים, במסגרת המגבלה של שמירת השבת והדלקת אש בה.
המילה "חמין" מקורה במילה חם. בעדות המזרח, או ליתר דיוק אצל חלק מעדות צפון אפריקה, הוא נקרא בשמו הערבי "סחינה" ובתור קטניות מכניסים בו חומוס. אצל יוצאי עיראק הם קרויים "תבית". יהודים מהמוצא הספרדי בארץ קראו לו בעבר "דפינה", שפירושו בערבית "לקבור". הסיבה היא שבעבר נהגו לקבור את סירי הבשר לשבת בתוך בור עמוק, שמולא בגחלים לוחשות. שם, אגב, נהגו להפריד את חומרי הגלם זה מזה, באמצעות שקיקי כותנה.
הצ'ולנט, או טשולענט, הוא השיבוש היהודי אשכנזי של צמד המילים בצרפתית "chaud lent", שפירושן "חום איטי". אבל לעומת הקודמים שלו, שהיו עתירי בשר ופינוקי אוכל, היה הצ'ולנט קדירת שבת ענייה, עיסתית, ובעלת מרקם של דייסה, בה עורבבו מעט מרכיבים יחסית, כולם בסיר אחד וללא הפרדה זה מזה.
הנה הצ'ולנט בשכונות החרדיות (עברית):
https://youtu.be/Iq5Xuqnsb2o
כך נכין חמין (עברית):
https://youtu.be/bu3zv38CN8w
הגרסה הצפון אפריקאית (עברית):
https://youtu.be/KqXfUh3N07E
ועוד מהצ'ולנט החרדי (עברית):
https://youtu.be/_ofZftx4mbc?long=yes
מי היו עולי הרגל לירושלים?
בדתות רבות נהוגה העליה לרגל למקומות הקדושים. ביהדות החל מנהג העלייה לרגל לבית המקדש בסוף תקופת הבית הראשון. בתקופת הבית השני הוא הפך למנהג פופולרי בציבור היהודי.
העלייה לרגל לירושלים פירושה הגעה לבית המקדש בירושלים ולטקסים שנערכו בו באחד משלושת הרגלים, 3 חגים שבהם נהוג היה לעלות לבית המקדש, כולל חג הסוכות וחג הפסח.
באותה תקופה הייתה ציפייה דתית מכל יהודי, לעלות לבית המקדש לפחות פעם בשנה.
העלייה לרגל הייתה עבור היהודי משאת נפש. חלק מהיהודים, במיוחד העניים והרחוקים מירושלים, נהגו לחסוך ולהתאמץ במשך שנים רבות, עד שהגיעו לעלייה לרגל אל בית המקדש.
אמנם לפי המקרא רק גברים היו מחוייבים במצווה אבל למעשה העולים לרגל עלו בדרך כלל כמשפחה, קהילה או אפילו יישוב שלם שעלה למקדש.
העולים לרגל הביאו לבית המקדש מתנות מהיבול ומהמיקנה, לכוהנים וללוויים. הם האזינו לשירת הלוויים, חזו בעבודת הכוהנים, הקריבו קורבנות וגם אכלו מהם.
רוב העולים לרגל עלו לירושלים בחג הסוכות, עם סיום העבודות החקלאיות והאסיף ולפני ההתחלה של העונה החקלאית החדשה.
הנה דרך עולי הרגל בירושלים העתיקה (עברית):
http://youtu.be/ceN6siiP6pQ
בדתות רבות נהוגה העליה לרגל למקומות הקדושים. ביהדות החל מנהג העלייה לרגל לבית המקדש בסוף תקופת הבית הראשון. בתקופת הבית השני הוא הפך למנהג פופולרי בציבור היהודי.
העלייה לרגל לירושלים פירושה הגעה לבית המקדש בירושלים ולטקסים שנערכו בו באחד משלושת הרגלים, 3 חגים שבהם נהוג היה לעלות לבית המקדש, כולל חג הסוכות וחג הפסח.
באותה תקופה הייתה ציפייה דתית מכל יהודי, לעלות לבית המקדש לפחות פעם בשנה.
העלייה לרגל הייתה עבור היהודי משאת נפש. חלק מהיהודים, במיוחד העניים והרחוקים מירושלים, נהגו לחסוך ולהתאמץ במשך שנים רבות, עד שהגיעו לעלייה לרגל אל בית המקדש.
אמנם לפי המקרא רק גברים היו מחוייבים במצווה אבל למעשה העולים לרגל עלו בדרך כלל כמשפחה, קהילה או אפילו יישוב שלם שעלה למקדש.
העולים לרגל הביאו לבית המקדש מתנות מהיבול ומהמיקנה, לכוהנים וללוויים. הם האזינו לשירת הלוויים, חזו בעבודת הכוהנים, הקריבו קורבנות וגם אכלו מהם.
רוב העולים לרגל עלו לירושלים בחג הסוכות, עם סיום העבודות החקלאיות והאסיף ולפני ההתחלה של העונה החקלאית החדשה.
הנה דרך עולי הרגל בירושלים העתיקה (עברית):
http://youtu.be/ceN6siiP6pQ
מהו הקידוש של ערב שבת?
כמו כל קידוש ביהדות, הקידוש בערב שבת הוא טקס קצר שנועד להזכיר את קדושת יום השבת, ממש כמו קדושת חג, בקידוש של חג.
מקובל שברכה מיוחדת בקידוש נאמרת על גביע של יין. המצווה מהתורה היא לקדש את השבת בדברים, לפני הסעודה, על ידי בעל הבית או הבכיר מהנוכחים.
הנה הסבר על הקידוש ומנהגיו:
http://youtu.be/H6Nugtybv-I?t=7s
קידוש ליל שבת ביהדות מרוקו:
https://youtu.be/HRnU98VPuF0
וקידוש שחולל סערה בשכונת מאה שערים (עברית):
https://youtu.be/YJXZsWAJ4qE
כמו כל קידוש ביהדות, הקידוש בערב שבת הוא טקס קצר שנועד להזכיר את קדושת יום השבת, ממש כמו קדושת חג, בקידוש של חג.
מקובל שברכה מיוחדת בקידוש נאמרת על גביע של יין. המצווה מהתורה היא לקדש את השבת בדברים, לפני הסעודה, על ידי בעל הבית או הבכיר מהנוכחים.
הנה הסבר על הקידוש ומנהגיו:
http://youtu.be/H6Nugtybv-I?t=7s
קידוש ליל שבת ביהדות מרוקו:
https://youtu.be/HRnU98VPuF0
וקידוש שחולל סערה בשכונת מאה שערים (עברית):
https://youtu.be/YJXZsWAJ4qE
מהו חג שמחת תורה?
חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.
5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.
בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".
הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/wfjMwNPOqWU
ולגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/SQkQfWs5GEA
חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.
5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.
בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".
הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/wfjMwNPOqWU
ולגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/SQkQfWs5GEA
מהו סיפורה המופלא של גניזת קהיר?
גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר מצרים, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.
נסביר רגע שגניזה היא סוג של בית קברות לספרי קודש, מקום שבו טומנים אותם לשמירה, כי ביהדות אסור להשליך דברי קודש לאשפה.
כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.
הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.
המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.
חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.
הנה הסיפור המלא וההיסטורי של גילוי הגניזה (עברית):
https://youtu.be/1_RwvhfjIPw?long=yes
על גניזת קהיר באנגלית:
https://youtu.be/50XpPANFHMM
מהי גניזה ביהדות:
https://youtu.be/0oKShVUW5Dc
מצגת וידאו על הגניזה של קהיר:
https://youtu.be/F3gm761tmUk
הסברים על חשיבות הגניזה מקהיר למחקר:
https://youtu.be/zUr6mShcj24
והרצאה מקיפה על הגניזה של קהיר (עברית):
https://youtu.be/mS9MIdIcvWk?long=yes
גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר מצרים, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.
נסביר רגע שגניזה היא סוג של בית קברות לספרי קודש, מקום שבו טומנים אותם לשמירה, כי ביהדות אסור להשליך דברי קודש לאשפה.
כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.
הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.
המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.
חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.
הנה הסיפור המלא וההיסטורי של גילוי הגניזה (עברית):
https://youtu.be/1_RwvhfjIPw?long=yes
על גניזת קהיר באנגלית:
https://youtu.be/50XpPANFHMM
מהי גניזה ביהדות:
https://youtu.be/0oKShVUW5Dc
מצגת וידאו על הגניזה של קהיר:
https://youtu.be/F3gm761tmUk
הסברים על חשיבות הגניזה מקהיר למחקר:
https://youtu.be/zUr6mShcj24
והרצאה מקיפה על הגניזה של קהיר (עברית):
https://youtu.be/mS9MIdIcvWk?long=yes
מהי נטילת הידיים לסעודה?
למה יהודים נוטלים ידיים לפני הסעודה?
נטילת ידיים היא מנהג דתי שניתן למצוא בדתות שונות. באופן כללי ניתן לראות את הדתות מרחיקות את עצמן מהזוהמה שבחוץ. המאמינים נדרשים לנקות את עצמם לפני המעשה הדתי.
אז אם באיסלאם יש להוריד נעליים בכניסה למסגד ובנצרות מרחיקים בהטבלה ומנקים את המאמין מחטא קדמון, היהדות מצווה על היהודי את הידיים במים לפני אכילת פת לחם. הנטילה מתבצעת מתוך כלי ולא מברז.
נטילת הידיים נועדה כדי שנשמור היטב על טהרה ונקיון. אנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.
לפני שאוכלים סעודה עם לחם, יהודים נוטלים ידיים ואומרים ברכה מיוחדת. כך גם מיד אחרי הקידוש בשבת, כשהולכים ליטול ידיים.
בנטילת הידיים ממלאים ספל (נטלן) או כוס גדולה במים. מעבירים את הנטלן ליד שמאל ושופכים מים שלוש פעמים על יד ימין. חוזרים על הפעולה ושופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אומרים את הברכה:
"ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".
הנה נטילת הידיים היהודית:
https://youtu.be/5GY0qcDl2k8
והסבר על נטילת ידיים לפני הסעודה באנגלית:
https://www.youtube.com/watch?v=QqIdLA_MkCI
נטילת ידיים היא מנהג דתי שניתן למצוא בדתות שונות. באופן כללי ניתן לראות את הדתות מרחיקות את עצמן מהזוהמה שבחוץ. המאמינים נדרשים לנקות את עצמם לפני המעשה הדתי.
אז אם באיסלאם יש להוריד נעליים בכניסה למסגד ובנצרות מרחיקים בהטבלה ומנקים את המאמין מחטא קדמון, היהדות מצווה על היהודי את הידיים במים לפני אכילת פת לחם. הנטילה מתבצעת מתוך כלי ולא מברז.
נטילת הידיים נועדה כדי שנשמור היטב על טהרה ונקיון. אנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.
לפני שאוכלים סעודה עם לחם, יהודים נוטלים ידיים ואומרים ברכה מיוחדת. כך גם מיד אחרי הקידוש בשבת, כשהולכים ליטול ידיים.
בנטילת הידיים ממלאים ספל (נטלן) או כוס גדולה במים. מעבירים את הנטלן ליד שמאל ושופכים מים שלוש פעמים על יד ימין. חוזרים על הפעולה ושופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אומרים את הברכה:
"ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".
הנה נטילת הידיים היהודית:
https://youtu.be/5GY0qcDl2k8
והסבר על נטילת ידיים לפני הסעודה באנגלית:
https://www.youtube.com/watch?v=QqIdLA_MkCI
מה היה מסלולם של בני ישראל במדבר?
נדודי בני ישראל במדבר נמשכו 40 שנה. על פי הסיפור התנ"כי יש מקומות מוגדרים שבהם שהו במהלך המסע של בני ישראל במדבר. לגבי רבים מהמקומות יש חוקרים שמזהים אותם גם היום. הם מעריכים שיש בידם את המסלול המלא שעשו אבותינו, מרעמסס שבמצרים ועד לארץ ישראל - הארץ המובטחת.
הנה סרטון עם מסלולם המשוער של בני ישראל במדבר:
http://youtu.be/I-4tN08Zy8M
נדודי בני ישראל במדבר נמשכו 40 שנה. על פי הסיפור התנ"כי יש מקומות מוגדרים שבהם שהו במהלך המסע של בני ישראל במדבר. לגבי רבים מהמקומות יש חוקרים שמזהים אותם גם היום. הם מעריכים שיש בידם את המסלול המלא שעשו אבותינו, מרעמסס שבמצרים ועד לארץ ישראל - הארץ המובטחת.
הנה סרטון עם מסלולם המשוער של בני ישראל במדבר:
http://youtu.be/I-4tN08Zy8M
מה היו אבני החושן?
אבני החושן (Avney HaHoshen) הן 12 אבני חן שלפי המסורת שובצו באפודו של הכהן הגדול (ספר שמות, פרק לט, פסוקים י'-יד') בבית המקדש. לאורך השנים ייחסו להן מגוון סגולות.
בימי המקרא עלה העם לבית המקדש, ששכן בהר הבית בירושלים. בבית המקדש נמצאה קדושת האל, קדושת ה' ובו פעלו הכוהנים והלוויים שעזרו להם בעבודת הקודש.
החשוב מבין הכוהנים היה הכהן הגדול. החושן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול, שעימם שירת בבית המקדש.
אבני החושן הן 12 אבנים יקרות מסוגים שונים ששובצו בחוֹשֶׁן והונחו על חזהו של הכהן הגדול. כל אבן סימלה את אחד מ-12 השבטים.
אבני החושן שבשורה העליונה: אודם (רובי), נופך (גארנט), לשם (אופל), תרשיש (אקוומארין). בשורה השנייה: פטדה (טופז), ספיר (ספיר), שבו (אגת), שוהם (אוניקס). בשורה השלישית: ברקת (אמרלד), יהלום (יהלום), אחלמה (אמטיסט), ישפה (ג'ספר).
בספר שמות הן תוארו בטורים:
"וימלאו-בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד והטור השני נפך ספיר ויהלום והטור השלישי לשם שבו ואחלמה והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם. והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשר על שמותם. פתוחי חתם איש על שמו לשני עשר שבט"
הנה אבני החושן של הכוהן הגדול (עברית):
https://youtu.be/mDuR5bVDXIA
הכוהנים בבית המקדש ביום הכיפורים (עברית):
http://youtu.be/E6oEn0JX9Mk
יש העושים היום כדי לחדש את ייצור בגדי הכוהנים (עברית):
https://youtu.be/vTabSK9hDo4
והכהן הגדול בגרסת הסאטירה של "היהודים באים" (עברית):
https://youtu.be/jV55nzdJMs0
אבני החושן (Avney HaHoshen) הן 12 אבני חן שלפי המסורת שובצו באפודו של הכהן הגדול (ספר שמות, פרק לט, פסוקים י'-יד') בבית המקדש. לאורך השנים ייחסו להן מגוון סגולות.
בימי המקרא עלה העם לבית המקדש, ששכן בהר הבית בירושלים. בבית המקדש נמצאה קדושת האל, קדושת ה' ובו פעלו הכוהנים והלוויים שעזרו להם בעבודת הקודש.
החשוב מבין הכוהנים היה הכהן הגדול. החושן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול, שעימם שירת בבית המקדש.
אבני החושן הן 12 אבנים יקרות מסוגים שונים ששובצו בחוֹשֶׁן והונחו על חזהו של הכהן הגדול. כל אבן סימלה את אחד מ-12 השבטים.
אבני החושן שבשורה העליונה: אודם (רובי), נופך (גארנט), לשם (אופל), תרשיש (אקוומארין). בשורה השנייה: פטדה (טופז), ספיר (ספיר), שבו (אגת), שוהם (אוניקס). בשורה השלישית: ברקת (אמרלד), יהלום (יהלום), אחלמה (אמטיסט), ישפה (ג'ספר).
בספר שמות הן תוארו בטורים:
"וימלאו-בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד והטור השני נפך ספיר ויהלום והטור השלישי לשם שבו ואחלמה והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם. והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשר על שמותם. פתוחי חתם איש על שמו לשני עשר שבט"
הנה אבני החושן של הכוהן הגדול (עברית):
https://youtu.be/mDuR5bVDXIA
הכוהנים בבית המקדש ביום הכיפורים (עברית):
http://youtu.be/E6oEn0JX9Mk
יש העושים היום כדי לחדש את ייצור בגדי הכוהנים (עברית):
https://youtu.be/vTabSK9hDo4
והכהן הגדול בגרסת הסאטירה של "היהודים באים" (עברית):
https://youtu.be/jV55nzdJMs0
איך התרחשה עקדת יצחק?
סיפור עקדת יצחק הוא דוגמה לאמונה, מסירות ונכונות להקרבה אישית של אברהם המאמין באלוהיו.
הסיפור מתחיל בקיום ההבטחה שנתן אלוהים לאברהם בן ה-100 ולשרה בת ה-90 - נולד להם בן, יצחק שמו. כשגדל יצחק, אלוהים העמיד את אברהם במבחן. הוא דרש ממנו להקריב לו את בנו: "שחט שם את בנך והעלה אותו לי לעולָה".
אברהם ההמום אהב את יצחק בנו מאד. הוא גם זכר שאלוהים הבטיח לו שילדיו יהיו רבים מספור ויחיו בארץ כנען. הוא לא הבין איך מות יצחק יאפשר את קיום ההבטחה, אך בכל זאת עשה כמצוות אלוהים. הוא קשר את יצחק על המזבח שבנה בהר ולקח את הסכין כדי לשחוט אותו. ברגע האחרון, קרא מלאך אלוהים: "אל תשלח ידך אל הנער!"
משהשתכנע אלוהים שאברהם מאמין בו עד כדי כך שהיה מוכן לוותר על בנו יחידו, הוא ויתר על הקרבן האנושי והסתפק באייל שנאחז בשיח סמוך. עתה היה בטוח שאברהם ראוי להיות הראשון לעם היהודי.
הנה סרטון על עקדת יצחק (עברית):
http://youtu.be/JMWdSL0wkvw
ופרודיה על העקדה של יצחק (עברית):
https://youtu.be/QT1_Z6Lo67M
סיפור עקדת יצחק הוא דוגמה לאמונה, מסירות ונכונות להקרבה אישית של אברהם המאמין באלוהיו.
הסיפור מתחיל בקיום ההבטחה שנתן אלוהים לאברהם בן ה-100 ולשרה בת ה-90 - נולד להם בן, יצחק שמו. כשגדל יצחק, אלוהים העמיד את אברהם במבחן. הוא דרש ממנו להקריב לו את בנו: "שחט שם את בנך והעלה אותו לי לעולָה".
אברהם ההמום אהב את יצחק בנו מאד. הוא גם זכר שאלוהים הבטיח לו שילדיו יהיו רבים מספור ויחיו בארץ כנען. הוא לא הבין איך מות יצחק יאפשר את קיום ההבטחה, אך בכל זאת עשה כמצוות אלוהים. הוא קשר את יצחק על המזבח שבנה בהר ולקח את הסכין כדי לשחוט אותו. ברגע האחרון, קרא מלאך אלוהים: "אל תשלח ידך אל הנער!"
משהשתכנע אלוהים שאברהם מאמין בו עד כדי כך שהיה מוכן לוותר על בנו יחידו, הוא ויתר על הקרבן האנושי והסתפק באייל שנאחז בשיח סמוך. עתה היה בטוח שאברהם ראוי להיות הראשון לעם היהודי.
הנה סרטון על עקדת יצחק (עברית):
http://youtu.be/JMWdSL0wkvw
ופרודיה על העקדה של יצחק (עברית):
https://youtu.be/QT1_Z6Lo67M
