מה מסמלת החופה בחתונה היהודית?
"יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה" (ספר יואל, פרק ב', פסוק ט"ז) - כבר במקרא מופיעה החופה (Chuppah), בהקשר של חתן וכלה וטקס נישואיהם. מאז ימי חז"ל מתארים המקורות את הכנסת הכלה אל החופה, בתור שלב אחד בטקס.
אותה החופה היא יריעת בד המתוחה על גבי ארבעה עמודים. היא משמשת לחתונה של העם היהודי, כשמתחתיה מתקיים טקס הקידושין של החתונה היהודית. בעקבות זאת, זכה גם טקס הנישואין עצמו לכינוי "חופה".
ואכן, החופה היא חציו של טקס הנישואים בדת היהודית. ככלל, טקס זה נקרא בה "חופה וקידושין".
למעשה, החופה היא לא רק כלי לטקסי חתונה. לא פעם ואפילו לרוב משתמשים בחופה גם בתהלוכות של הכנסת ספר תורה לארון הקודש בבית הכנסת.
יש דעות שונות לגבי המשמעות של ה"חופה" שבמקורות. ככל הנראה החופה בעבר הייתה בעצם הבית שייעד החתן למגורי הזוג הנישא, לאחר שבנו אותו לקראת טקס הנישואים.
במדרשים הופיעו משלים בהם סיידו וציירו את החופה אז, שמו בה מחצלות ותלו וילונות.
כדי לקיים "חופה", יש מסורות של האשכנזים המאפשרות לחתן והכלה להתייחד בחדר ייחוד. המנהג גם שהחתן מכסה את הכלה בהינומה, אות לכניסה לחופה.
מעניינים גם המנהגים המשתנים בין עדות ישראל לגבי מקום קיום החופה, בתקופות שונות וגם בימינו. על אף שהיו יהודים שהתנגדו לכך, בימי הביניים נהגו לערוך את החופה בתוך בית הכנסת.
ההתנגדות, שאצל האשכנזים ממשיכה עד ימינו, הייתה לקיום חופה מתחת גג. הם מקפידים עד היום לקיים את החופה בחצר בית הכנסת ובחשיכה - מתחת לכוכבים. זאת כדי שכוכבי השמיים יהיו סימן שירבה את ילדיהם של החתן והכלה, כמספר הכוכבים בשמיים...
"יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה" (ספר יואל, פרק ב', פסוק ט"ז) - כבר במקרא מופיעה החופה (Chuppah), בהקשר של חתן וכלה וטקס נישואיהם. מאז ימי חז"ל מתארים המקורות את הכנסת הכלה אל החופה, בתור שלב אחד בטקס.
אותה החופה היא יריעת בד המתוחה על גבי ארבעה עמודים. היא משמשת לחתונה של העם היהודי, כשמתחתיה מתקיים טקס הקידושין של החתונה היהודית. בעקבות זאת, זכה גם טקס הנישואין עצמו לכינוי "חופה".
ואכן, החופה היא חציו של טקס הנישואים בדת היהודית. ככלל, טקס זה נקרא בה "חופה וקידושין".
למעשה, החופה היא לא רק כלי לטקסי חתונה. לא פעם ואפילו לרוב משתמשים בחופה גם בתהלוכות של הכנסת ספר תורה לארון הקודש בבית הכנסת.
יש דעות שונות לגבי המשמעות של ה"חופה" שבמקורות. ככל הנראה החופה בעבר הייתה בעצם הבית שייעד החתן למגורי הזוג הנישא, לאחר שבנו אותו לקראת טקס הנישואים.
במדרשים הופיעו משלים בהם סיידו וציירו את החופה אז, שמו בה מחצלות ותלו וילונות.
כדי לקיים "חופה", יש מסורות של האשכנזים המאפשרות לחתן והכלה להתייחד בחדר ייחוד. המנהג גם שהחתן מכסה את הכלה בהינומה, אות לכניסה לחופה.
מעניינים גם המנהגים המשתנים בין עדות ישראל לגבי מקום קיום החופה, בתקופות שונות וגם בימינו. על אף שהיו יהודים שהתנגדו לכך, בימי הביניים נהגו לערוך את החופה בתוך בית הכנסת.
ההתנגדות, שאצל האשכנזים ממשיכה עד ימינו, הייתה לקיום חופה מתחת גג. הם מקפידים עד היום לקיים את החופה בחצר בית הכנסת ובחשיכה - מתחת לכוכבים. זאת כדי שכוכבי השמיים יהיו סימן שירבה את ילדיהם של החתן והכלה, כמספר הכוכבים בשמיים...