שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד נחשב הירונימוס בוש לצייר של החטאים?
הירונימוס בוש היה צייר הולנדי ידוע ופורה ביותר בימי הביניים. למרות שהשאיר אחריו יצירות רבות וחשובות, מעט מאוד ידוע על חייו. מה שכן ידוע הוא שרבים במשפחתו, גם אביו וגם סבו, היו ציירים. כך גם שלושה מדודיו ואחיו.
אבל המעניינת היא יצירתו של בוש, שמצד אחד משקפת את התקופה האפילה והקשה של ימי הביניים ומצד שני היא נשגבת משל מרבית בני תקופתו. אולי בהתאם לרוח התקופה המאיימת, תקופה בה הכנסייה הנוצרית שולטת בתודעה, הנושאים המרכזיים ביצירותיו היו חטא ומוסר ירוד של בני-אדם.
בילדותו נחשף הירונימוס הצעיר לשריפת ענק בעירו, שבה נשרפו אלפי בתים. יש לשער שהמראות שראה, כמו גם דמיונו המפותח, היו מהגורמים שהשפיעו על אמנותו.
דימויים וסמלים רבים מצויים ביצירותיו של בוש. חלקם מסתוריים, לא ידועים ולא מובנים מאז שצוירו ועד היום. רבים באמנות נוטים לומר שציוריו של הרונימוס בוש נתנו השראה לסוריאליזם המודרני, על אף שהקדים את הסוריאליסטים ב-500 שנים.
הנה האמנות של הירונימוס בוש (עברית):
https://youtu.be/iEtZoS04-YI
אנימציה על דמויות מציוריו של בוש:
http://youtu.be/fV8VduAtbxI
מצגת וידאו של ציוריו בליווי מוסיקה גריגוריאנית מימי הביניים:
https://youtu.be/9FdKb20PH_k
ניסיון לפרש את הסמלים והמוטיבים שמופיעים בציוריו:
https://youtu.be/cAUBVTwHTz0?long=yes
וסרטון תיעודי על הצייר האפל והכי מתקדם של ימי הביניים:
https://youtu.be/-n9zbPmHvJE?long=yes
מיהו גאון המחזאים ויליאם שייקספיר?
ויליאם שייקספיר היה מחזאי ומשורר אנגלי, שנחשב בעיני רבים לכותב הגדול ביותר בשפה האנגלית ומענקי התרבות המערבית. אבל ללא ספק רבים מזהים בו אחד מגדולי המחזאים אי פעם. שייקספיר כתב את מחזותיו בשנים 1586-1616. הוא היטיב לתאר את התככים והמזימות, האהבה והכאב, הכוחות, היצרים והרגשות, החולשה ותאוות השלטון. שייקספיר כתב 40 מחזות והשתתף בכתיבתם של מחזות נוספים, כפי שהתגלה במחקרים של מומחים בשנים האחרונות.
עד היום מחזותיו של שייקספיר מושכים קהל רב והם תורגמו לכמעט כל שפה אפשרית. העומק של הדמויות שלו, חידושי הלשון שחלקם בשימוש עד ימינו אנו, הכתיבה החכמה והפילוסופית שלו וחדות העלילה - כל אלה מהווים בית ספר
לכתיבה ליוצרים צעירים גם כיום.
שייקספיר תרם גם רבות להתפתחות השפה האנגלית, על פי מילון אוקספורד כ-3,000 מילים באנגלית הם פרי המצאתו. כתיבתו המיוחדת והחדשנית, עושר השפה שלו ועומק הרעיונות שהביע במחזותיו, הפכו אותו לגדול המחזאים מאז ומעולם, ולכותב המצוטט ביותר בהיסטוריה.
בין מחזותיו יש טרגדיות (רומאו ויוליה, אותלו, המלט ועוד), קומדיות (ביניהם "כטוב בעיניכם" ו"חלום ליל קיץ") ומחזות היסטוריים, כמו "יוליוס קיסר" ו"ריצ'רד השני". הם מוצגים בדרך קבע בתיאטרון הגלוב בלונדון ובמאות תיאטראות ברחבי העולם כולו.
הנה הסיבה ששייקספיר פופולארי עד היום (מתורגם):
http://youtu.be/vdCjKH5IKJ8
אנימציית סטופ מושן שמוקדשת למחזותיו:
https://youtu.be/WGUYenMRkcI
סרטון מחווה לשייקספיר בהשתתפות הביטלס:
http://youtu.be/XOUH3V2IjZA
תולדות חייו של שייקספיר:
http://youtu.be/L9t11BsE0yk
והאם יתכן ששייקספיר לא היה קיים או לא כתב את המחזות שהוא כתב? (מתורגם)
http://youtu.be/K-aAUwAFZlQ
איך הביא פֶּרִיקְלֵס את אתונה לימי הזוהר?
"הייתי אומר שכעיר, אנחנו בית ספרה של יוון" אמר פעם בהתרברבות המדינאי האתונאי המהולל פֶּרִיקְלֵס (Pericles), מי שנחשב לאב המייסד של אחת התרבויות העתיקות והחשובות וללא ספק זו שלצד היהדות, השפעתה על התרבות האנושית היא המשמעותית ביותר בהיסטוריה.
גם אם לא היו ממש צנועים, היה ממש בדבריו. פריקלס, מנהיג בעל חזון ויכולת הנהגה בלתי רגילה, השתמש ביכולת השכנוע שלו כמפתח להגיע להנהגת אתונה. למעשה, הוא היה התוצר הבולט הראשון של הדמוקרטיה האתונאית, שנולדה לא הרבה לפניו, תודות לחזון של ממציאיה, אנשי החזון סולון וקלייסתנס.
מהרגע שבו נבחר פריקלס, הוא הנהיג את אתונה במשך 40 שנה, במאה ה-5. בתפקיד זה הוא היה ממניחי היסודות לעידן הזהב של העיר. אחרי שנצחו את הפרסים הייתה אתונה חזקה מתמיד, שנייה רק לספרטה האדירה. בהנהגתו של פריקלס, קיבלה עליה אתונה, ב-478 לפני הספירה, תפקיד חדש. עם הקמת הברית האטיתדלית, ברית בין ערי-המדינה היווניות, מימנו החברות בברית מכספן את ההגנה ימית שנתנה להן אתונה, מפני הפרסים וגם כנגד שודדי ים.
פריקלס המוכשר ניצל את שפע הכספים, שהחלו לזרום אל שלטונו מערי המדינה שבברית, כדי לחזק, לפאר ולהעצים את אתונה, תרבותה, בנייניה ותושביה. הוא בנה מבני ציבור מפוארים ויפים להפליא, ביניהם את הפרתנון המפורסם, האקרופוליס של העיר. הוא ייפה את אתונה, מימן וסיפק תעסוקה לתושביה, החל לשלם לעובדי ציבור משכורת והרחיב מאד את בסיס הדמוקרטיה האתונאית. בהשפעתו ובהשפעת איכות החיים שיצר באתונה, הפכה העיר למרכז של אמנות, יצירה ורוח.
אבל לא רק בענייני פנים ומדינאות הצטיין פריקלס. הוא היה מצביא אימפריאליסט, שעסק בהתלהבות רבה בכיבושים במרחב שמסביב לאתונה והחל בתהליך שיהפוך אותה למרכז העולם הקדום.
בדיעבד היה פריקלס, ללא ספק, המנהיג שהניח את היסודות לתקופת הזוהר של אתונה. הוא נחשב לאדריכל הראשי של מורשתה לאומות העולם ובאופן ברור אחראי להשקה של התרבות היוונית הגדולה, ערש לידתה של התרבות האנושית והבסיס לתרבות ההלניסטית שתונהג בתקופת אלכסנדר הגדול.
לפני מותו, בסוף השנתיים האחרונות לחייו ולאחר שהצליח להימנע ממלחמה בספרטה החזקה וספג גם מכפיות-הטובה של האתונאים, אמר פריקלס, שהיה גם נואם גדול, ש"הדבר המצוין והגדול מכל מעשי, הוא שמעולם לא לבש איש מאזרחי אתונה בגדי אבל בגללי".
במוזיאון הבריטי ניתן לראות בימינו את ההעתק רומי שנעשה לפסל פניו של פריקלס.
הנה סיפורו של פריקלס:
https://youtu.be/RLBo18hb-4A
מצגת וידאו על פריקלס:
https://youtu.be/VMWcn9eO4Cw
ופרק של "היה היה" על תקופת פריקלס (עברית):
https://youtu.be/IbI93BjIi_E?long=yes
איך הציל חיים ויצמן את בריטניה ושכנע את בלפור להצהיר?
נשיא. פעיל ציבור. מדען. סדר ההגדרות לא חשוב כי כאן נספר לכם על איש שעשה את כל הדברים הללו באותה מידה של רצינות ולא מעט למען עמו ישראל.
ד"ר חיים ויצמן היה כימאי יהודי-בריטי מוכשר ומפורסם. לימים מי שעתיד להיבחר ולהיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא ללא ספק מאבות הציונות ומהחשובים בתורים והאחראים לקום המדינה היהודית.
סיפורו של ויצמן מתחיל ברוסיה הלבנה, בה הוא נולד ב-1874. הוא למד פה ושם, עד להשלמת הדוקטורט שלו בשווייץ. בתחילת המאה ה-20 משתקע הכימאי הצעיר בעיר הבריטית מנצ'סטר ומתחיל לבצע מחקרים בכימיה.
ויצמן מתגלה די מהר כמדען מצליח. לזכותו עתידים להצטבר עם הזמן מעל 100 פטנטים. יהיו גם שלל תגליות מדעיות שייקשרו בשמו, אבל החשובה שבהן הפכה אותו לכוכב של ממש.
כי חוקר הכימיה היהודי ויצמן ידוע כאחד מחלוצי הביוטכנולוגיה המודרנית. במיוחד מסייעת לקריירה שלו שיטה שפיתח, להפקת אצטון מחומרים צמחיים, באמצעות שימוש בחיידקים. בהמצאה זו הוא עתיד לסייע משמעותית לניצחון של אימפריה.
למעשה, ההמצאה הזו נולדה במקרה. כמו רבים מהכימאים בתקופתו, ויצמן ניסה גם הוא בשלב מסוים בקריירה שלו לייצר גומי סינתטי. בניסוייו הוא השתמש בחיידקים מתסיסי סוכר כדי להפיק את האיזו-אמיל אלכוהול, אחד המרכיבים הנחוצים לגומי סינטטי. אבל בשלב מסוים הכימאי היהודי גילה שהחיידקים שלו מפיקים דווקא כמויות גדולות של כוהל בוטילי ואצטון.
זה לא היה מה שהוא חיפש ולכן הוא זנח וכמעט שכח את העניין. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בריטניה נזקקה בדחיפות לאצטון, אחד המרכיבים המשמעותיים בייצור קוֹרְדִיט (cordite) - תערובת הבעירה שמתחילה באותם ימים להחליף את אבק השריפה ההכרחי עד אז לירי תותחים.
מי שסיפקה לאנגליה עד אז את החומרים לייצור אציטון הייתה האויבת במלחמה הנוכחית - גרמניה. כשסיפק ויצמן אציטון לאנגליה ועוד בחינם, הוא פתר את בעיית ייצור הקרדיט לאימפריה כולה ותרם תרומה משמעותית לניצחון במלחמה כולה.
בזכות הישגיו המדעיים ובראשם ההתגייסות באספקת האצטון, העריכה ממשלת בריטניה את ויצמן מאוד. תגליתו, שאיפשרה לאימפריה הבריטית לייצר את האצטון החיוני וסייעה לה לנצח במלחמת העולם הראשונה, הקנתה לו יוקרה עצומה גם במסדרונות הפוליטיים שלה.
וכך, את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית וקשריו הרבים איתה, הצליח ויצמן לתעל בתבונה, לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
ביחד עם אהרון אהרונסון, עוד מדען יהודי ומרגל מוערך על ידי הבריטים, ויצמן היה לאחד משני האחראים החשובים ביותר להבטחה הבריטית שנקראה "הצהרת בלפור".
היה זה בסך הכל מכתב קצר, ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. אבל המכתב הזה חולל תפנית והביא להתקדמות עצומה במאבק הציוני למדינה. במכתב הכירה אימפריה בינלאומית, לראשונה בהיסטוריה, בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. ההצהרה של בלפור היוותה את הניצוץ הראשון של תמיכה רשמית בחלום המדינה היהודית. היא שהפכה את חלום הקמתה של מדינה כזו קרוב מאי-פעם.
תרומתו של ד"ר חיים ויצמן להצהרת בלפור והלחץ והשתדלנות הפוליטיים העצומים שלו נשאו פרי גם הלאה והובילו את האימפריה הבריטית לתמיכה מודרגת במפעל הציוני, גם אם הייתה נתונה ללא מעט נסיגות. מנהיגים בריטים התחלפו והיה שהגיעו ימים קשים לציונות, אבל ויצמן תמיד המשיך ברקע לפעול מאחורי הקלעים לריכוך עמדות המתנגדים לציונות ולהגשמת החלום.
לא רק הצהרת בלפור אלא כל פעילותו הציונית העצומה, הם שהובילו את המדען היהודי בריטי להפוך לימים, לנשיא הראשון של מדינת ישראל.
על חייו של חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/pcqfUJJ-cPw
סיפורו של חיים וויצמן (עברית):
https://youtu.be/C8zOj6WaqYI
הבית שלו בעיר רחובות (עברית):
https://youtu.be/Hy0m_jYeSms
סיפורה של הצהרת בלפור, שהוצאה בזכותו (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
מצגת וידאו על חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/gYy9KYJyksU
ותכנית חינוכית בעברית על חיים וייצמן (עברית):
https://youtu.be/WGIXfvN8MNA?long=yes
מי היה זאב ז'בוטינסקי?
זאב זַ'בּוֹטִינסקי היה מנהיג ציוני ונואם מפורסם. הוא היה מהאנשים שחידשו את הפעילות הצבאית בעם היהודי, כשהקים את הגדוד העברי בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. בהמשך חייו הוא ייסד את תנועת בית"ר, קרא להקמת מדינה יהודית על שתי גדות הירדן וניהל מאבק מדיני במנדט הבריטי. הוא היה לרוח החיה בהקמת הארגון הצבאי אצ"ל, שדגל במאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל.
ז'בוטינסקי היה בארץ ישראל רק שנתיים. כשיצא לביקור בחו"ל בשנת 1930, לא אפשרו לו הבריטים לחזור לארץ, בשל עמדותיו העוינות כלפי שלטונם. הוא ניהל מאבק מדיני מרחוק ומת בניו יורק עשור אחר-כך. עצמותיו הועלו לקבורה בהר הרצל רק אחרי קום המדינה, בשנת 1965.
בנוסף לפעילותו הפוליטית היה זבוטינסקי גם סופר, משורר, מתרגם ופרשן בעיתונות. הוא עשה רבות רבות לתחיית השפה העברית והקים בגולה רשת של בתי ספר עבריים בשם "תרבות".
הנה סיפורו של המנהיג והמשורר זאב ז'בוטינסקי (עברית):
https://youtu.be/mgRgzXBupm0
10 עובדות על ז' בוטינסקי (עברית):
https://youtu.be/FJuVQCJQfVM
נאום משנת 1934 שבו דורש ז'בוטינסקי את עבר הירדן (עברית):
http://youtu.be/2WL8CySxMFo
הוא היה לא פחות פעיל ומחייה השפה העברית מאליעזר בן יהודה (עברית):
https://youtu.be/uTSsO5c6tF4
סרט תיעודי על זאב ז'בוטינסקי וחייו (עברית):
https://youtu.be/L6YjWsj1q8M?long=yes
ותכנית חינוכית בעברית על מייסד תנועת בית"ר והערכים שהקנה לה (עברית):
https://youtu.be/3gxIBP5_7LI?long=yes
מי היה הנפוליאון של אפריקה?
שאקה (Shaka) היה מנהיגו המבריק של שבט הזולו, שבמאה ה-19 הצליח לאחד מאות שבטים מפורדים ואכזריים למעצמה אפריקאית של ממש. יש אומרים שבימי השיא שלה שלטה הזולו בראשותו בשליש מיבשת אפריקה. הוא שלט במשך כמה שנים בלבד, אך הצליח ליצור צבא חזק וממלכה מאורגנת, שיובל שנים אחרי מותו עדיין הצליחה לנהל מלחמה עיקשת כנגד המעצמה החזקה בעולם, האימפריה הבריטית, אך נוצחה.
שאקה היה כנראה מנהיג כריזמטי וסוחף, אך גם איש ארגון שידע לבנות צבא יעיל, מאורגן ומסודר, בניגוד לכל מנהיג שבטי לפניו. הוא שינה את שיטת הלוחמה והפך אותה לאכזרית מאד, מה שהרתיע את אויביו וגרם לכניעת רבים מהם. הוא גם פיתח שיטות לחימה וכלי נשק, כמו החניתות הקטלניות שהמציא במקום הכידונים המיושנים שבהם השתמשו עד אז.
וכך, בתוך זמן קצר, השתלט שאקה על שבט הזולו והיה למנהיג רודן ואכזרי של ממלכה שיראה מפניו ומשגעונותיו המרובים. כשמתה אמו למשל, הוא הרג אלפים מאנשיו, משום שלא התאבלו מספיק..
בשלב מסוים ניצל אחיו דינגיין את השנאה כלפיו, הרגו והשתלט על הממלכה במקומו. כמו נפוליאון, גם שאקה היה לסמל היסטורי ואגדה, על אף שנפל ממנהיגותו.
הנה תקציר חייו של המנהיג האגדי שאקה:
https://youtu.be/qbpzAPZGBWo
סיפורו של מנהיג שבט הזולו האפריקאי שאקה, שיהפוך אותו לאימפריה:
https://youtu.be/BZLGKFWlRzY?t=1m37s
וקטע מסרט שמראה את השיטות הצבאיות של שאקה, כבר בקרב הראשון בפיקודו:
https://youtu.be/cS11Y-lEuP4
כיצד שחרר סימון בוליבר את דרום אמריקה ומת עצוב?
דמיינו אדם אחד שהוא גם משחרר, גם מורד וגם בוגד, אדם מושמץ אך נערץ, מי שמנצח שוב ושוב, הופך לגיבור של יבשת שלמה ובכל זאת מת מובס ומושפל, רק כדי להפוך לגיבור היסטורי על-זמני.
וזה לא נפוליאון אלא סימון בוליבר (Simon Bolivar), המכונה "המשחרר" (El Libertador), מי שהיה מגדולי המצביאים של אמריקה הדרומית ובראשית המאה ה-19 הוביל בה לעצמאות של מדינות רבות.
בוליבר היה יליד ונצואלה ובן למשפחת אצולה עשירה ממוצא ספרדי. הוריו מתו בילדותו, ובמותם הוא יורש הון גדול. הוא גדל בהשגחת דודו ובבגרותו יוצא לספרד להשלמת לימודיו.
אחד ממוריו, סיימון רודריגז, היה תלמידו של ז'אן ז'אק רוסו והציג את בוליבר למחשבה הליברלית של המאה ה-18. הרעיונות הללו ישפיעו על בוליבר הצעיר באופן עמוק ומתמשך.
בבגרותו הוא נושא לאישה את בתו של אציל ספרדי, אך פחות משנה לאחר נישואיהם מתה הכלה הצעירה מקדחת צהובה. לבוליבר היה ברור בהמשך חייו שמותה הטרגי של רעייתו הצעירה הוא שדחף אותו לקריירה פוליטית בגיל צעיר.
כשהוא חוזר לוונצואלה בשנת 1807 מתייצב בוליבר הצעיר בראש קבוצת רדיקלית של קריאולים שהציבה לה למטרה למגר את השלטון הספרדי, בדרך לאיחוד של כל יבשת אמריקה הדרומית.
כשנפוליאון בונפרטה ישתלט באירופה על ספרד, הוא הוביל את המושבות של אמריקה הספרדית למרד. עד אז הן היו מושבות כנועות ורגועות.
בשנת 1810 מצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים את הממשלה הראשונה בדרום אמריקה שנבחרה בבחירות חופשיות. אך המאבק בין אנשי בוליבר לשלטון הספרדי ובני בריתו ביבשת לא פסק וממשיך עד שנת 1824, בה שוחררה בוליביה, אחרונת המושבות הספרדיות באמריקה הדרומית.
במשך 19 שנים בוליבר מוביל את המאבק לשחרור צפון דרום אמריקה. הוא עומד בראש כוחות קטנים עם ציוד מוגבל ביותר אך מביא אותם ללא מעט ניצחונות מדהימים, לצד תבוסות קשות. המצביא נע שוב ושוב בין מי שנמלט אל מקומות גלות ובין גיבור שמנצח וכובש שטחי ענק מהספרדים. בין השנים 1825 ל-1828, הוא בשיא כוחו ושולט כנשיא ומגן של "גראן קולומביה", שכוללת את קולומביה, פנמה ונצואלה, אקוודור של ימינו, פרו ובוליביה שנולדה זמן קצר לפני כן.
עכשיו הוא כבר דמות על-היסטורית ברמה של ג'ורג' וושינגטון ונפוליאון בונפרטה. מגנרל מחונן ופוליטיקאי כריזמטי, הוא הפך למנהיג הגדול והבלתי מעורער של התנועה לעצמאות של אמריקה הלטינית משאריות האימפריה הספרדית.
בוליבר שגירש את הספרדים מצפון דרום אמריקה תפס מקום מרכזי ביסוד הרפובליקות החדשות של אמריקה הלטינית ושלט בהן. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו והוא חלם ליצור ממנה מדינה חזקה ומאוחדת בכל אמריקה הדרומית. אבל הפוליטיקאים האחרים ולא מעט מנהיגים מקומיים התנגדו לתכניות הללו.
וכך, בשנת 1830 יתפטר בוליבר המאוכזב מהנשיאות. חצי שנה אחר כך, בסוף אותה שנה, הוא יילך לעולמו, כנראה משחפת - בבית חברו בסנטה מרתה, קולומביה.
הוא אמנם ייזכר כ"ליברטדור", מי שישחרר מהשלטון הספרדי אבל באיחוד דרום אמריקה הוא נכשל. בשנותיו המאוחרות ייראה החזון הגדול של מי שכונה בשיאו "ג'ורג' וושינגטון של דרום אמריקה" ככישלון מוחלט. אבל מורשתו היא הרבה מעבר לצבאי ומדינית.
כי שנים לפני הביטול הרשמי של העבדות בוונצואלה, בוליבר שחרר את העבדים שלו. הוא היה היה אמנם פטריוט מוחלט, אך לצד זאת גם נהג באדיקות בערכי החירות, השוויון והמחשבה הליברלית של ז'אן ז'אק רוסו והמאה ה-18.
מאז מותו, בוליבר הוא גיבור לאומי במדינות אמריקה הדרומית, אותן מדינות שהוא שחרר משלטון ספרד: בוליביה הקרויה על שמו, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו.
מאז ועד היום ממצבים את עצמם פוליטיקאים במדינות אלה כממשיכי דרכו של בוליבר. המוני פסלים וכיכרות, בכל רחבי דרום וצפון אמריקה, נושאים את דמותו ושמו של המנהיג הגדול ביותר בתולדות אמריקה הדרומית.
הנה קיצור חייו של המשחרר של דרום אמריקה:
https://youtu.be/9FIC_vihEpw
סיפורו של גיבור דרום אמריקה ומי שבגד בספרד:
https://youtu.be/kQ8a4W_hDbE
עוד על סימון בוליבר:
https://youtu.be/wxuxFg_8nkI
בחייו ראו בו דיקטטור, אחרי מותו קראו לו המשחרר:
https://youtu.be/p1bmJGX0md8?long=yes
התיאור של דמותו המרשימה ומטיל אימה:
https://youtu.be/lRKSU57klrw?long=yes
הרצאה על "ג'ורג' וושינגטון של אמריקה הדרומית":
https://youtu.be/reFr06PGB3c?long=yes
ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על בוליבר (עברית):
https://youtu.be/rC9n1hMlbLk?long=yes
למה נהג מגריט לצייר גברים חסרי פנים במגבעות?
הצייר הבלגי רנה מגריט (René Magritte) הוא מגדולי הציירים במאה ה-20 ומהחשובים שבציירים הסוריאליסטיים, מי שצייר על-מציאות, או דימויים מהלא-נודע או התת-מודע האנושי, בהעמידו זה לצד זה עצמים של יום יום, אך בצורות מפתיעות, מוזרות ולא אפשריות.
כמי שלמד לצייר כבר בגיל 12, הוא הרבה לצייר אשליות, כמעט אמיתיות בדיוקן, אבל בלתי אפשריות במציאות. כמו כל הציירים הסוריאליסטיים הוא הרבה לבלבל את הצופה ביצירתו ולגרום לו לאי-נוחות מסוימת, בשל העובדה שציוריו היו מושלמים אבל לא הגיוניים.
בציור "בנו של אדם" משנת 1964, מציג רנה מגריט שילוב של נושאים שלא פעם שולבו בציוריו - איש עם מגבעת ותפוח ירוק. רבים מציוריו יכללו בדרכים שונות את התפוח, את האנשים עם החליפות השחורות והמגבעות או את שניהם.
במשך 55 שנה היה מגריט נשוי לרעייתו ז'ורז'ט, שאותה אהב מאד. הם חיו ביחד עד יום מותו על שניהם ועל אהבתם כתב הזמר האמריקאי פול סיימון שיר מרגש בשם "רנה וז'ורז'ט מגריט עם כלבם אחרי המלחמה".
על אמנותו של מגריט:
http://youtu.be/DRlpD-iEnMQ
מעט מיצירותיו של רנה מגריט:
http://youtu.be/eEVOAhCEL5c
סרטון אנימציה לשיר ששר פול סיימון על הזוג רנה וז'ורז'ט מגריט:
http://youtu.be/Cot0ntEat4E
ותערוכת וידאו של מאות מציורי רנה מגריט ברצף:
https://youtu.be/7c4oyCyFmR0?long=yes
מי היה אמריגו וספוצ'י ולמה אמריקה נקראת על שמו?
מגלה הארצות והנווט האיטלקי אמריגו וספוצ'י (Amerigo Vespucci) היה גם סוחר שהפליג למרחקים. במסעו בשנת 1501 אל החוף המזרחי של דרום אמריקה הוא הגיע למסקנה שמדובר ביבשת נפרדת שקיומה לא היה ידוע ל"עולם הישן" ולא במזרח אסיה או הודו, כמו שחשב קודמו כריסטופר קולומבוס.
בהערכה לחדשנות תפיסתו שהעולם מורכב מארבע יבשות ולא שלוש, כמו שחשבו בני דורו (אפילו אוסטרליה לא היתה ידועה עדיין לבני אירופה), הציעו גאוגרפים בני דורו לקרוא את היבשת החדשה על שמו והיא אכן קיבלה את השם "אמריקה".
הנה סרטון קצר על אמריגו וספוצ'י ואמריקה שלו:
http://youtu.be/XBdl3lFMm5U
וספינה שנקראת על שמו נכנסת לנמל:
https://youtu.be/8MuYrLE5z_w
הירונימוס בוש היה צייר הולנדי ידוע ופורה ביותר בימי הביניים. למרות שהשאיר אחריו יצירות רבות וחשובות, מעט מאוד ידוע על חייו. מה שכן ידוע הוא שרבים במשפחתו, גם אביו וגם סבו, היו ציירים. כך גם שלושה מדודיו ואחיו.
אבל המעניינת היא יצירתו של בוש, שמצד אחד משקפת את התקופה האפילה והקשה של ימי הביניים ומצד שני היא נשגבת משל מרבית בני תקופתו. אולי בהתאם לרוח התקופה המאיימת, תקופה בה הכנסייה הנוצרית שולטת בתודעה, הנושאים המרכזיים ביצירותיו היו חטא ומוסר ירוד של בני-אדם.
בילדותו נחשף הירונימוס הצעיר לשריפת ענק בעירו, שבה נשרפו אלפי בתים. יש לשער שהמראות שראה, כמו גם דמיונו המפותח, היו מהגורמים שהשפיעו על אמנותו.
דימויים וסמלים רבים מצויים ביצירותיו של בוש. חלקם מסתוריים, לא ידועים ולא מובנים מאז שצוירו ועד היום. רבים באמנות נוטים לומר שציוריו של הרונימוס בוש נתנו השראה לסוריאליזם המודרני, על אף שהקדים את הסוריאליסטים ב-500 שנים.
הנה האמנות של הירונימוס בוש (עברית):
https://youtu.be/iEtZoS04-YI
אנימציה על דמויות מציוריו של בוש:
http://youtu.be/fV8VduAtbxI
מצגת וידאו של ציוריו בליווי מוסיקה גריגוריאנית מימי הביניים:
https://youtu.be/9FdKb20PH_k
ניסיון לפרש את הסמלים והמוטיבים שמופיעים בציוריו:
https://youtu.be/cAUBVTwHTz0?long=yes
וסרטון תיעודי על הצייר האפל והכי מתקדם של ימי הביניים:
https://youtu.be/-n9zbPmHvJE?long=yes
ויליאם שייקספיר היה מחזאי ומשורר אנגלי, שנחשב בעיני רבים לכותב הגדול ביותר בשפה האנגלית ומענקי התרבות המערבית. אבל ללא ספק רבים מזהים בו אחד מגדולי המחזאים אי פעם. שייקספיר כתב את מחזותיו בשנים 1586-1616. הוא היטיב לתאר את התככים והמזימות, האהבה והכאב, הכוחות, היצרים והרגשות, החולשה ותאוות השלטון. שייקספיר כתב 40 מחזות והשתתף בכתיבתם של מחזות נוספים, כפי שהתגלה במחקרים של מומחים בשנים האחרונות.
עד היום מחזותיו של שייקספיר מושכים קהל רב והם תורגמו לכמעט כל שפה אפשרית. העומק של הדמויות שלו, חידושי הלשון שחלקם בשימוש עד ימינו אנו, הכתיבה החכמה והפילוסופית שלו וחדות העלילה - כל אלה מהווים בית ספר
לכתיבה ליוצרים צעירים גם כיום.
שייקספיר תרם גם רבות להתפתחות השפה האנגלית, על פי מילון אוקספורד כ-3,000 מילים באנגלית הם פרי המצאתו. כתיבתו המיוחדת והחדשנית, עושר השפה שלו ועומק הרעיונות שהביע במחזותיו, הפכו אותו לגדול המחזאים מאז ומעולם, ולכותב המצוטט ביותר בהיסטוריה.
בין מחזותיו יש טרגדיות (רומאו ויוליה, אותלו, המלט ועוד), קומדיות (ביניהם "כטוב בעיניכם" ו"חלום ליל קיץ") ומחזות היסטוריים, כמו "יוליוס קיסר" ו"ריצ'רד השני". הם מוצגים בדרך קבע בתיאטרון הגלוב בלונדון ובמאות תיאטראות ברחבי העולם כולו.
הנה הסיבה ששייקספיר פופולארי עד היום (מתורגם):
http://youtu.be/vdCjKH5IKJ8
אנימציית סטופ מושן שמוקדשת למחזותיו:
https://youtu.be/WGUYenMRkcI
סרטון מחווה לשייקספיר בהשתתפות הביטלס:
http://youtu.be/XOUH3V2IjZA
תולדות חייו של שייקספיר:
http://youtu.be/L9t11BsE0yk
והאם יתכן ששייקספיר לא היה קיים או לא כתב את המחזות שהוא כתב? (מתורגם)
http://youtu.be/K-aAUwAFZlQ
"הייתי אומר שכעיר, אנחנו בית ספרה של יוון" אמר פעם בהתרברבות המדינאי האתונאי המהולל פֶּרִיקְלֵס (Pericles), מי שנחשב לאב המייסד של אחת התרבויות העתיקות והחשובות וללא ספק זו שלצד היהדות, השפעתה על התרבות האנושית היא המשמעותית ביותר בהיסטוריה.
גם אם לא היו ממש צנועים, היה ממש בדבריו. פריקלס, מנהיג בעל חזון ויכולת הנהגה בלתי רגילה, השתמש ביכולת השכנוע שלו כמפתח להגיע להנהגת אתונה. למעשה, הוא היה התוצר הבולט הראשון של הדמוקרטיה האתונאית, שנולדה לא הרבה לפניו, תודות לחזון של ממציאיה, אנשי החזון סולון וקלייסתנס.
מהרגע שבו נבחר פריקלס, הוא הנהיג את אתונה במשך 40 שנה, במאה ה-5. בתפקיד זה הוא היה ממניחי היסודות לעידן הזהב של העיר. אחרי שנצחו את הפרסים הייתה אתונה חזקה מתמיד, שנייה רק לספרטה האדירה. בהנהגתו של פריקלס, קיבלה עליה אתונה, ב-478 לפני הספירה, תפקיד חדש. עם הקמת הברית האטיתדלית, ברית בין ערי-המדינה היווניות, מימנו החברות בברית מכספן את ההגנה ימית שנתנה להן אתונה, מפני הפרסים וגם כנגד שודדי ים.
פריקלס המוכשר ניצל את שפע הכספים, שהחלו לזרום אל שלטונו מערי המדינה שבברית, כדי לחזק, לפאר ולהעצים את אתונה, תרבותה, בנייניה ותושביה. הוא בנה מבני ציבור מפוארים ויפים להפליא, ביניהם את הפרתנון המפורסם, האקרופוליס של העיר. הוא ייפה את אתונה, מימן וסיפק תעסוקה לתושביה, החל לשלם לעובדי ציבור משכורת והרחיב מאד את בסיס הדמוקרטיה האתונאית. בהשפעתו ובהשפעת איכות החיים שיצר באתונה, הפכה העיר למרכז של אמנות, יצירה ורוח.
אבל לא רק בענייני פנים ומדינאות הצטיין פריקלס. הוא היה מצביא אימפריאליסט, שעסק בהתלהבות רבה בכיבושים במרחב שמסביב לאתונה והחל בתהליך שיהפוך אותה למרכז העולם הקדום.
בדיעבד היה פריקלס, ללא ספק, המנהיג שהניח את היסודות לתקופת הזוהר של אתונה. הוא נחשב לאדריכל הראשי של מורשתה לאומות העולם ובאופן ברור אחראי להשקה של התרבות היוונית הגדולה, ערש לידתה של התרבות האנושית והבסיס לתרבות ההלניסטית שתונהג בתקופת אלכסנדר הגדול.
לפני מותו, בסוף השנתיים האחרונות לחייו ולאחר שהצליח להימנע ממלחמה בספרטה החזקה וספג גם מכפיות-הטובה של האתונאים, אמר פריקלס, שהיה גם נואם גדול, ש"הדבר המצוין והגדול מכל מעשי, הוא שמעולם לא לבש איש מאזרחי אתונה בגדי אבל בגללי".
במוזיאון הבריטי ניתן לראות בימינו את ההעתק רומי שנעשה לפסל פניו של פריקלס.
הנה סיפורו של פריקלס:
https://youtu.be/RLBo18hb-4A
מצגת וידאו על פריקלס:
https://youtu.be/VMWcn9eO4Cw
ופרק של "היה היה" על תקופת פריקלס (עברית):
https://youtu.be/IbI93BjIi_E?long=yes
נשיא. פעיל ציבור. מדען. סדר ההגדרות לא חשוב כי כאן נספר לכם על איש שעשה את כל הדברים הללו באותה מידה של רצינות ולא מעט למען עמו ישראל.
ד"ר חיים ויצמן היה כימאי יהודי-בריטי מוכשר ומפורסם. לימים מי שעתיד להיבחר ולהיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא ללא ספק מאבות הציונות ומהחשובים בתורים והאחראים לקום המדינה היהודית.
סיפורו של ויצמן מתחיל ברוסיה הלבנה, בה הוא נולד ב-1874. הוא למד פה ושם, עד להשלמת הדוקטורט שלו בשווייץ. בתחילת המאה ה-20 משתקע הכימאי הצעיר בעיר הבריטית מנצ'סטר ומתחיל לבצע מחקרים בכימיה.
ויצמן מתגלה די מהר כמדען מצליח. לזכותו עתידים להצטבר עם הזמן מעל 100 פטנטים. יהיו גם שלל תגליות מדעיות שייקשרו בשמו, אבל החשובה שבהן הפכה אותו לכוכב של ממש.
כי חוקר הכימיה היהודי ויצמן ידוע כאחד מחלוצי הביוטכנולוגיה המודרנית. במיוחד מסייעת לקריירה שלו שיטה שפיתח, להפקת אצטון מחומרים צמחיים, באמצעות שימוש בחיידקים. בהמצאה זו הוא עתיד לסייע משמעותית לניצחון של אימפריה.
למעשה, ההמצאה הזו נולדה במקרה. כמו רבים מהכימאים בתקופתו, ויצמן ניסה גם הוא בשלב מסוים בקריירה שלו לייצר גומי סינתטי. בניסוייו הוא השתמש בחיידקים מתסיסי סוכר כדי להפיק את האיזו-אמיל אלכוהול, אחד המרכיבים הנחוצים לגומי סינטטי. אבל בשלב מסוים הכימאי היהודי גילה שהחיידקים שלו מפיקים דווקא כמויות גדולות של כוהל בוטילי ואצטון.
זה לא היה מה שהוא חיפש ולכן הוא זנח וכמעט שכח את העניין. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בריטניה נזקקה בדחיפות לאצטון, אחד המרכיבים המשמעותיים בייצור קוֹרְדִיט (cordite) - תערובת הבעירה שמתחילה באותם ימים להחליף את אבק השריפה ההכרחי עד אז לירי תותחים.
מי שסיפקה לאנגליה עד אז את החומרים לייצור אציטון הייתה האויבת במלחמה הנוכחית - גרמניה. כשסיפק ויצמן אציטון לאנגליה ועוד בחינם, הוא פתר את בעיית ייצור הקרדיט לאימפריה כולה ותרם תרומה משמעותית לניצחון במלחמה כולה.
בזכות הישגיו המדעיים ובראשם ההתגייסות באספקת האצטון, העריכה ממשלת בריטניה את ויצמן מאוד. תגליתו, שאיפשרה לאימפריה הבריטית לייצר את האצטון החיוני וסייעה לה לנצח במלחמת העולם הראשונה, הקנתה לו יוקרה עצומה גם במסדרונות הפוליטיים שלה.
וכך, את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית וקשריו הרבים איתה, הצליח ויצמן לתעל בתבונה, לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
ביחד עם אהרון אהרונסון, עוד מדען יהודי ומרגל מוערך על ידי הבריטים, ויצמן היה לאחד משני האחראים החשובים ביותר להבטחה הבריטית שנקראה "הצהרת בלפור".
היה זה בסך הכל מכתב קצר, ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. אבל המכתב הזה חולל תפנית והביא להתקדמות עצומה במאבק הציוני למדינה. במכתב הכירה אימפריה בינלאומית, לראשונה בהיסטוריה, בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. ההצהרה של בלפור היוותה את הניצוץ הראשון של תמיכה רשמית בחלום המדינה היהודית. היא שהפכה את חלום הקמתה של מדינה כזו קרוב מאי-פעם.
תרומתו של ד"ר חיים ויצמן להצהרת בלפור והלחץ והשתדלנות הפוליטיים העצומים שלו נשאו פרי גם הלאה והובילו את האימפריה הבריטית לתמיכה מודרגת במפעל הציוני, גם אם הייתה נתונה ללא מעט נסיגות. מנהיגים בריטים התחלפו והיה שהגיעו ימים קשים לציונות, אבל ויצמן תמיד המשיך ברקע לפעול מאחורי הקלעים לריכוך עמדות המתנגדים לציונות ולהגשמת החלום.
לא רק הצהרת בלפור אלא כל פעילותו הציונית העצומה, הם שהובילו את המדען היהודי בריטי להפוך לימים, לנשיא הראשון של מדינת ישראל.
על חייו של חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/pcqfUJJ-cPw
סיפורו של חיים וויצמן (עברית):
https://youtu.be/C8zOj6WaqYI
הבית שלו בעיר רחובות (עברית):
https://youtu.be/Hy0m_jYeSms
סיפורה של הצהרת בלפור, שהוצאה בזכותו (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
מצגת וידאו על חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/gYy9KYJyksU
ותכנית חינוכית בעברית על חיים וייצמן (עברית):
https://youtu.be/WGIXfvN8MNA?long=yes
אישים גדולים
זאב זַ'בּוֹטִינסקי היה מנהיג ציוני ונואם מפורסם. הוא היה מהאנשים שחידשו את הפעילות הצבאית בעם היהודי, כשהקים את הגדוד העברי בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. בהמשך חייו הוא ייסד את תנועת בית"ר, קרא להקמת מדינה יהודית על שתי גדות הירדן וניהל מאבק מדיני במנדט הבריטי. הוא היה לרוח החיה בהקמת הארגון הצבאי אצ"ל, שדגל במאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל.
ז'בוטינסקי היה בארץ ישראל רק שנתיים. כשיצא לביקור בחו"ל בשנת 1930, לא אפשרו לו הבריטים לחזור לארץ, בשל עמדותיו העוינות כלפי שלטונם. הוא ניהל מאבק מדיני מרחוק ומת בניו יורק עשור אחר-כך. עצמותיו הועלו לקבורה בהר הרצל רק אחרי קום המדינה, בשנת 1965.
בנוסף לפעילותו הפוליטית היה זבוטינסקי גם סופר, משורר, מתרגם ופרשן בעיתונות. הוא עשה רבות רבות לתחיית השפה העברית והקים בגולה רשת של בתי ספר עבריים בשם "תרבות".
הנה סיפורו של המנהיג והמשורר זאב ז'בוטינסקי (עברית):
https://youtu.be/mgRgzXBupm0
10 עובדות על ז' בוטינסקי (עברית):
https://youtu.be/FJuVQCJQfVM
נאום משנת 1934 שבו דורש ז'בוטינסקי את עבר הירדן (עברית):
http://youtu.be/2WL8CySxMFo
הוא היה לא פחות פעיל ומחייה השפה העברית מאליעזר בן יהודה (עברית):
https://youtu.be/uTSsO5c6tF4
סרט תיעודי על זאב ז'בוטינסקי וחייו (עברית):
https://youtu.be/L6YjWsj1q8M?long=yes
ותכנית חינוכית בעברית על מייסד תנועת בית"ר והערכים שהקנה לה (עברית):
https://youtu.be/3gxIBP5_7LI?long=yes
שאקה (Shaka) היה מנהיגו המבריק של שבט הזולו, שבמאה ה-19 הצליח לאחד מאות שבטים מפורדים ואכזריים למעצמה אפריקאית של ממש. יש אומרים שבימי השיא שלה שלטה הזולו בראשותו בשליש מיבשת אפריקה. הוא שלט במשך כמה שנים בלבד, אך הצליח ליצור צבא חזק וממלכה מאורגנת, שיובל שנים אחרי מותו עדיין הצליחה לנהל מלחמה עיקשת כנגד המעצמה החזקה בעולם, האימפריה הבריטית, אך נוצחה.
שאקה היה כנראה מנהיג כריזמטי וסוחף, אך גם איש ארגון שידע לבנות צבא יעיל, מאורגן ומסודר, בניגוד לכל מנהיג שבטי לפניו. הוא שינה את שיטת הלוחמה והפך אותה לאכזרית מאד, מה שהרתיע את אויביו וגרם לכניעת רבים מהם. הוא גם פיתח שיטות לחימה וכלי נשק, כמו החניתות הקטלניות שהמציא במקום הכידונים המיושנים שבהם השתמשו עד אז.
וכך, בתוך זמן קצר, השתלט שאקה על שבט הזולו והיה למנהיג רודן ואכזרי של ממלכה שיראה מפניו ומשגעונותיו המרובים. כשמתה אמו למשל, הוא הרג אלפים מאנשיו, משום שלא התאבלו מספיק..
בשלב מסוים ניצל אחיו דינגיין את השנאה כלפיו, הרגו והשתלט על הממלכה במקומו. כמו נפוליאון, גם שאקה היה לסמל היסטורי ואגדה, על אף שנפל ממנהיגותו.
הנה תקציר חייו של המנהיג האגדי שאקה:
https://youtu.be/qbpzAPZGBWo
סיפורו של מנהיג שבט הזולו האפריקאי שאקה, שיהפוך אותו לאימפריה:
https://youtu.be/BZLGKFWlRzY?t=1m37s
וקטע מסרט שמראה את השיטות הצבאיות של שאקה, כבר בקרב הראשון בפיקודו:
https://youtu.be/cS11Y-lEuP4
דמיינו אדם אחד שהוא גם משחרר, גם מורד וגם בוגד, אדם מושמץ אך נערץ, מי שמנצח שוב ושוב, הופך לגיבור של יבשת שלמה ובכל זאת מת מובס ומושפל, רק כדי להפוך לגיבור היסטורי על-זמני.
וזה לא נפוליאון אלא סימון בוליבר (Simon Bolivar), המכונה "המשחרר" (El Libertador), מי שהיה מגדולי המצביאים של אמריקה הדרומית ובראשית המאה ה-19 הוביל בה לעצמאות של מדינות רבות.
בוליבר היה יליד ונצואלה ובן למשפחת אצולה עשירה ממוצא ספרדי. הוריו מתו בילדותו, ובמותם הוא יורש הון גדול. הוא גדל בהשגחת דודו ובבגרותו יוצא לספרד להשלמת לימודיו.
אחד ממוריו, סיימון רודריגז, היה תלמידו של ז'אן ז'אק רוסו והציג את בוליבר למחשבה הליברלית של המאה ה-18. הרעיונות הללו ישפיעו על בוליבר הצעיר באופן עמוק ומתמשך.
בבגרותו הוא נושא לאישה את בתו של אציל ספרדי, אך פחות משנה לאחר נישואיהם מתה הכלה הצעירה מקדחת צהובה. לבוליבר היה ברור בהמשך חייו שמותה הטרגי של רעייתו הצעירה הוא שדחף אותו לקריירה פוליטית בגיל צעיר.
כשהוא חוזר לוונצואלה בשנת 1807 מתייצב בוליבר הצעיר בראש קבוצת רדיקלית של קריאולים שהציבה לה למטרה למגר את השלטון הספרדי, בדרך לאיחוד של כל יבשת אמריקה הדרומית.
כשנפוליאון בונפרטה ישתלט באירופה על ספרד, הוא הוביל את המושבות של אמריקה הספרדית למרד. עד אז הן היו מושבות כנועות ורגועות.
בשנת 1810 מצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים את הממשלה הראשונה בדרום אמריקה שנבחרה בבחירות חופשיות. אך המאבק בין אנשי בוליבר לשלטון הספרדי ובני בריתו ביבשת לא פסק וממשיך עד שנת 1824, בה שוחררה בוליביה, אחרונת המושבות הספרדיות באמריקה הדרומית.
במשך 19 שנים בוליבר מוביל את המאבק לשחרור צפון דרום אמריקה. הוא עומד בראש כוחות קטנים עם ציוד מוגבל ביותר אך מביא אותם ללא מעט ניצחונות מדהימים, לצד תבוסות קשות. המצביא נע שוב ושוב בין מי שנמלט אל מקומות גלות ובין גיבור שמנצח וכובש שטחי ענק מהספרדים. בין השנים 1825 ל-1828, הוא בשיא כוחו ושולט כנשיא ומגן של "גראן קולומביה", שכוללת את קולומביה, פנמה ונצואלה, אקוודור של ימינו, פרו ובוליביה שנולדה זמן קצר לפני כן.
עכשיו הוא כבר דמות על-היסטורית ברמה של ג'ורג' וושינגטון ונפוליאון בונפרטה. מגנרל מחונן ופוליטיקאי כריזמטי, הוא הפך למנהיג הגדול והבלתי מעורער של התנועה לעצמאות של אמריקה הלטינית משאריות האימפריה הספרדית.
בוליבר שגירש את הספרדים מצפון דרום אמריקה תפס מקום מרכזי ביסוד הרפובליקות החדשות של אמריקה הלטינית ושלט בהן. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו והוא חלם ליצור ממנה מדינה חזקה ומאוחדת בכל אמריקה הדרומית. אבל הפוליטיקאים האחרים ולא מעט מנהיגים מקומיים התנגדו לתכניות הללו.
וכך, בשנת 1830 יתפטר בוליבר המאוכזב מהנשיאות. חצי שנה אחר כך, בסוף אותה שנה, הוא יילך לעולמו, כנראה משחפת - בבית חברו בסנטה מרתה, קולומביה.
הוא אמנם ייזכר כ"ליברטדור", מי שישחרר מהשלטון הספרדי אבל באיחוד דרום אמריקה הוא נכשל. בשנותיו המאוחרות ייראה החזון הגדול של מי שכונה בשיאו "ג'ורג' וושינגטון של דרום אמריקה" ככישלון מוחלט. אבל מורשתו היא הרבה מעבר לצבאי ומדינית.
כי שנים לפני הביטול הרשמי של העבדות בוונצואלה, בוליבר שחרר את העבדים שלו. הוא היה היה אמנם פטריוט מוחלט, אך לצד זאת גם נהג באדיקות בערכי החירות, השוויון והמחשבה הליברלית של ז'אן ז'אק רוסו והמאה ה-18.
מאז מותו, בוליבר הוא גיבור לאומי במדינות אמריקה הדרומית, אותן מדינות שהוא שחרר משלטון ספרד: בוליביה הקרויה על שמו, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו.
מאז ועד היום ממצבים את עצמם פוליטיקאים במדינות אלה כממשיכי דרכו של בוליבר. המוני פסלים וכיכרות, בכל רחבי דרום וצפון אמריקה, נושאים את דמותו ושמו של המנהיג הגדול ביותר בתולדות אמריקה הדרומית.
הנה קיצור חייו של המשחרר של דרום אמריקה:
https://youtu.be/9FIC_vihEpw
סיפורו של גיבור דרום אמריקה ומי שבגד בספרד:
https://youtu.be/kQ8a4W_hDbE
עוד על סימון בוליבר:
https://youtu.be/wxuxFg_8nkI
בחייו ראו בו דיקטטור, אחרי מותו קראו לו המשחרר:
https://youtu.be/p1bmJGX0md8?long=yes
התיאור של דמותו המרשימה ומטיל אימה:
https://youtu.be/lRKSU57klrw?long=yes
הרצאה על "ג'ורג' וושינגטון של אמריקה הדרומית":
https://youtu.be/reFr06PGB3c?long=yes
ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על בוליבר (עברית):
https://youtu.be/rC9n1hMlbLk?long=yes
הצייר הבלגי רנה מגריט (René Magritte) הוא מגדולי הציירים במאה ה-20 ומהחשובים שבציירים הסוריאליסטיים, מי שצייר על-מציאות, או דימויים מהלא-נודע או התת-מודע האנושי, בהעמידו זה לצד זה עצמים של יום יום, אך בצורות מפתיעות, מוזרות ולא אפשריות.
כמי שלמד לצייר כבר בגיל 12, הוא הרבה לצייר אשליות, כמעט אמיתיות בדיוקן, אבל בלתי אפשריות במציאות. כמו כל הציירים הסוריאליסטיים הוא הרבה לבלבל את הצופה ביצירתו ולגרום לו לאי-נוחות מסוימת, בשל העובדה שציוריו היו מושלמים אבל לא הגיוניים.
בציור "בנו של אדם" משנת 1964, מציג רנה מגריט שילוב של נושאים שלא פעם שולבו בציוריו - איש עם מגבעת ותפוח ירוק. רבים מציוריו יכללו בדרכים שונות את התפוח, את האנשים עם החליפות השחורות והמגבעות או את שניהם.
במשך 55 שנה היה מגריט נשוי לרעייתו ז'ורז'ט, שאותה אהב מאד. הם חיו ביחד עד יום מותו על שניהם ועל אהבתם כתב הזמר האמריקאי פול סיימון שיר מרגש בשם "רנה וז'ורז'ט מגריט עם כלבם אחרי המלחמה".
על אמנותו של מגריט:
http://youtu.be/DRlpD-iEnMQ
מעט מיצירותיו של רנה מגריט:
http://youtu.be/eEVOAhCEL5c
סרטון אנימציה לשיר ששר פול סיימון על הזוג רנה וז'ורז'ט מגריט:
http://youtu.be/Cot0ntEat4E
ותערוכת וידאו של מאות מציורי רנה מגריט ברצף:
https://youtu.be/7c4oyCyFmR0?long=yes
מגלה הארצות והנווט האיטלקי אמריגו וספוצ'י (Amerigo Vespucci) היה גם סוחר שהפליג למרחקים. במסעו בשנת 1501 אל החוף המזרחי של דרום אמריקה הוא הגיע למסקנה שמדובר ביבשת נפרדת שקיומה לא היה ידוע ל"עולם הישן" ולא במזרח אסיה או הודו, כמו שחשב קודמו כריסטופר קולומבוס.
בהערכה לחדשנות תפיסתו שהעולם מורכב מארבע יבשות ולא שלוש, כמו שחשבו בני דורו (אפילו אוסטרליה לא היתה ידועה עדיין לבני אירופה), הציעו גאוגרפים בני דורו לקרוא את היבשת החדשה על שמו והיא אכן קיבלה את השם "אמריקה".
הנה סרטון קצר על אמריגו וספוצ'י ואמריקה שלו:
http://youtu.be/XBdl3lFMm5U
וספינה שנקראת על שמו נכנסת לנמל:
https://youtu.be/8MuYrLE5z_w
כיצד הפך לך ולנסה מחשמלאי למנהיג?
בשנות ה-80 של מאה הקודמת עקב העולם החופשי אחרי איש פולני ופשוט שהעז לומר לא ולקרוא תיגר על המשטר הקומוניסטי. זה קרה בפולין והאיש הזה הלך יניצח.
לך ולנסה (Lech Walesa) היה חשמלי במספנות של גדנסק, שהפך למנהיג הפועלים בפולין ולוחם חירות כנגד המשטר הקומוניסטי בארצו בשנות ה-80. הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1983 והיה לאגדה. רבים כינו אותו " האיש שהפיל את מסך הברזל".
ולנסה הנהיג את תנועת "סולידריות" הפולנית, האיגוד המקצועי של עובדי המספנות, שהוקם ב-1980 והונהג על ידיו במשך תקופה ארוכה. בעיני רבים נחשבת תנועת סולידריות לכוח שהפיל את המשטר הקומוניסטי ב-1989,
לאחר נפילת הקומוניזם הפך ולנסה לנשיא פולין עד לשנת 1995. בתור סמל בינלאומי ולוחם חופש מעוטר בפרס נובל, הוא הביא לפולין כבוד והכרה במערב אירופה. על אף שלא תמיד היה נשיא מוצלח כפי שאולי חלמו, הוא הצליח לקדם אותה למצב כלכלי משופר לעומת מדינות קומוניסטיות אחרות.
בשנות ה-80 הקדישה להקת U2 שיר למנהיג העבודה הפולני. במקור אמנם כתב מנהיג הלהקה והסולן שלה, בונו, את השיר כשיר אהבה לאשתו, אך הוא שינה אותו לאות הזדהות עם תנועת "סולידריות" ולך ולנסה.
בשנים האחרונות נאבק ולנסה נגד טענות שונות שהוא שיתף פעולה עם הקומוניסטים. הטענות הללו נולדו במכון מחקר שהקימו מתנגדיו הפוליטיים ומאז רודפות אותו.
הנה סיפורו של לך ולנסה (עברית):
http://youtu.be/5VNBSS_oHPQ?t=10m49s
תנועת סולידריות שהקים:
https://youtu.be/vR3Rea6ndCA
קדימון לסרט שנעשה על ולנסה:
http://youtu.be/SlrjOAe1-mQ
הוא היה גם נשיא הגון - כאן מבקש סליחה על האנטישמיות בשם העם הפולני (עברית):
https://youtu.be/jDrTxcrAg0g
והשיר "New Year's Day" שהקדישה לו להקת U2 המצליחה בשנות ה-80:
https://youtu.be/jeYCyCaK_5k
בשנות ה-80 של מאה הקודמת עקב העולם החופשי אחרי איש פולני ופשוט שהעז לומר לא ולקרוא תיגר על המשטר הקומוניסטי. זה קרה בפולין והאיש הזה הלך יניצח.
לך ולנסה (Lech Walesa) היה חשמלי במספנות של גדנסק, שהפך למנהיג הפועלים בפולין ולוחם חירות כנגד המשטר הקומוניסטי בארצו בשנות ה-80. הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1983 והיה לאגדה. רבים כינו אותו " האיש שהפיל את מסך הברזל".
ולנסה הנהיג את תנועת "סולידריות" הפולנית, האיגוד המקצועי של עובדי המספנות, שהוקם ב-1980 והונהג על ידיו במשך תקופה ארוכה. בעיני רבים נחשבת תנועת סולידריות לכוח שהפיל את המשטר הקומוניסטי ב-1989,
לאחר נפילת הקומוניזם הפך ולנסה לנשיא פולין עד לשנת 1995. בתור סמל בינלאומי ולוחם חופש מעוטר בפרס נובל, הוא הביא לפולין כבוד והכרה במערב אירופה. על אף שלא תמיד היה נשיא מוצלח כפי שאולי חלמו, הוא הצליח לקדם אותה למצב כלכלי משופר לעומת מדינות קומוניסטיות אחרות.
בשנות ה-80 הקדישה להקת U2 שיר למנהיג העבודה הפולני. במקור אמנם כתב מנהיג הלהקה והסולן שלה, בונו, את השיר כשיר אהבה לאשתו, אך הוא שינה אותו לאות הזדהות עם תנועת "סולידריות" ולך ולנסה.
בשנים האחרונות נאבק ולנסה נגד טענות שונות שהוא שיתף פעולה עם הקומוניסטים. הטענות הללו נולדו במכון מחקר שהקימו מתנגדיו הפוליטיים ומאז רודפות אותו.
הנה סיפורו של לך ולנסה (עברית):
http://youtu.be/5VNBSS_oHPQ?t=10m49s
תנועת סולידריות שהקים:
https://youtu.be/vR3Rea6ndCA
קדימון לסרט שנעשה על ולנסה:
http://youtu.be/SlrjOAe1-mQ
הוא היה גם נשיא הגון - כאן מבקש סליחה על האנטישמיות בשם העם הפולני (עברית):
https://youtu.be/jDrTxcrAg0g
והשיר "New Year's Day" שהקדישה לו להקת U2 המצליחה בשנות ה-80:
https://youtu.be/jeYCyCaK_5k
מי היה רוב גולדברג?
רוב גולדברג (Rube Goldberg) היה קריקטוריסט אמריקאי מפורסם, פסל וסופר שזכה בפרס פוליצר. הוא התפרסם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בקריקטורות שתיארו מערכות מורכבות. בצעירותו הוא למד הנדסה אך ראה את ייעודו בחיים כאמן. ציוריו ורישומיו בעיתונים זכו להצלחה חסרת תקדים והקריירה שלו נמשכה 60 שנה.
אבל מה שההיסטוריה זוכרת עד היום היו הקריקטורות המשעשעות של גולדברג, שעסקו ב"המצאות" משונות, שהראו "איך לעשות דברים פשוטים באופן מסובך". רוב גולדברג טען שהם "סמל ליכולת האדם לרכז מאמץ מרבי בביצוע משימות פשוטות". בין שתי השיטות לעשות דברים בעולם, הוא טען שבאופן מפתיע רבים בוחרים לעשות דווקא את הדרך הקשה. הוא הדגים אותה בחיוך, בסוג של לעג לסיבוכים של החיים.
בעולם המודרני הרעיון שלו הפך באופן מפתיע לצורה של פיתוח חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. בימינו הפכה "מכונת רוב גולדברג" כינוי למערכת מסובכת שנועדה לייצר דבר פשוט במיוחד. תחרויות וסדנאות שנקראות על שמו מתקיימות בכל העולם. חלקים ושאריות של גלגלים, צירים, ידיות, דוושות, חלקי פלסטיק ושאריות תעשייה, משמשים בהן, לבניית מכונות מורכבות שעושות דברים פשוטים.
הנה סיפור חייו של רוב גולדברג:
https://youtu.be/94eSJfv4uic
הנה רוב גולדברג עצמו:
https://youtu.be/1_hbEhyrNAM
הנה כמה מכונות רוב גולדברג משעשעות לצלצול בפעמון:
https://youtu.be/dFWHbRApS3c
והנה עוד מהמכונות המצחיקות שנבנו בהשראת גולדברג:
https://youtu.be/cv5WLLYo-fk
הנה מכונת נגינה בהרשאת מכונות רוב גולדברג המורכבת מלמעלה מ3,000 חלקים ומנגנת מוזיקה של להקת Wintergatan, מומלץ!
https://www.youtube.com/watch?v=IvUU8joBb1Q
רוב גולדברג (Rube Goldberg) היה קריקטוריסט אמריקאי מפורסם, פסל וסופר שזכה בפרס פוליצר. הוא התפרסם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בקריקטורות שתיארו מערכות מורכבות. בצעירותו הוא למד הנדסה אך ראה את ייעודו בחיים כאמן. ציוריו ורישומיו בעיתונים זכו להצלחה חסרת תקדים והקריירה שלו נמשכה 60 שנה.
אבל מה שההיסטוריה זוכרת עד היום היו הקריקטורות המשעשעות של גולדברג, שעסקו ב"המצאות" משונות, שהראו "איך לעשות דברים פשוטים באופן מסובך". רוב גולדברג טען שהם "סמל ליכולת האדם לרכז מאמץ מרבי בביצוע משימות פשוטות". בין שתי השיטות לעשות דברים בעולם, הוא טען שבאופן מפתיע רבים בוחרים לעשות דווקא את הדרך הקשה. הוא הדגים אותה בחיוך, בסוג של לעג לסיבוכים של החיים.
בעולם המודרני הרעיון שלו הפך באופן מפתיע לצורה של פיתוח חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. בימינו הפכה "מכונת רוב גולדברג" כינוי למערכת מסובכת שנועדה לייצר דבר פשוט במיוחד. תחרויות וסדנאות שנקראות על שמו מתקיימות בכל העולם. חלקים ושאריות של גלגלים, צירים, ידיות, דוושות, חלקי פלסטיק ושאריות תעשייה, משמשים בהן, לבניית מכונות מורכבות שעושות דברים פשוטים.
הנה סיפור חייו של רוב גולדברג:
https://youtu.be/94eSJfv4uic
הנה רוב גולדברג עצמו:
https://youtu.be/1_hbEhyrNAM
הנה כמה מכונות רוב גולדברג משעשעות לצלצול בפעמון:
https://youtu.be/dFWHbRApS3c
והנה עוד מהמכונות המצחיקות שנבנו בהשראת גולדברג:
https://youtu.be/cv5WLLYo-fk
הנה מכונת נגינה בהרשאת מכונות רוב גולדברג המורכבת מלמעלה מ3,000 חלקים ומנגנת מוזיקה של להקת Wintergatan, מומלץ!
https://www.youtube.com/watch?v=IvUU8joBb1Q
מי הנשיא האמריקני שהקפיץ את תכנית החלל קדימה?
ג'ון קנדי היה הנשיא ה-35 של ארה"ב ואחד הצעירים שבנשיאים, אבל לפני הכל הוא היה ונשאר הנשיא המודרני הראשון. עד אז שלטו בדמוקרטיות אנשים מבוגרים, שלא לומר זקנים. אחריו המנהיגים הצעירים הלכו ותפסו את מקומם בתור מנהיגי הדמוקרטיות והצעירים הפכו למנהיגי ובעלי העולם.
הוא היה בנשיאות משנת 1961 ועד שנרצח בנובמבר 1963 ועל אף שנשיאותו היתה קצרה מאד, הוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בארה"ב. ילד חולני שהיה לגיבור מלחמה, הנשיא הראשון שניצח בטלוויזיה ובזכותה גם במירוץ לנשיאות, נשיא צעיר ויפה תואר שגבר על אויבים מבחוץ ונלחם בגזענות בארצו ושילם על כך בחייו.
בשנת 1961 הציב קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום, עד סוף העשור. תכנית החלל האמריקנית הגשימה את היעד ב-20 ביולי 1969, כשחללית משימת אפולו 11 נחתה על פני הירח. תוך כדי פיתוח תחום החלל, קידמה תוכנית החלל פיתוחים בתחומים טכנולוגיים רבים נוספים דוגמת אלקטרוניקה, תקשורת, מיחשוב אווירונאוטיקה. היא השפיעה רבות על החינוך והתרבות האמריקניים והייתה מקור להשראה לעולם כולו.
בעת "משבר הטילים" בקובה, הוכיח קנדי מנהיגות ותבונה בפתרון בדרכי שלום וללא מלחמה, של משבר חמור עם בריה"מ. ניהול אחר של המשבר בין המעצמות עלול היה להביא למלחמת עולם גרעינית וחמורה מכל קודמותיה. בניווט המשבר הוא הראה מנהיגות, יכולת קבלת החלטות וניהול משברים, שהעמידו אותו עם הטובים שבמנהיגי האומות בהיסטוריה.
קנדי גם אחראי למשפט האזרחי הנכון "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך!".
הנה הנאום שבו הכריז קנדי שארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח, לא בגלל שזה קל אלא בגלל שזה קשה:
http://youtu.be/g25G1M4EXrQ
דרכו של קנדי בפוליטיקה:
http://youtu.be/zJeNz0c2xBo
על חייו של ג'ון קנדי:
http://youtu.be/ZMdPtBXX4Ak?t=7s
קנדי היה קרוב מאד למרילין מונרו, כוכבת הקולנוע של התקופה, ששרה לו כאן "יום הולדת שמח":
https://youtu.be/jfQtfw8U06g
הרגע המרגש שבו הזדהה עם תושבי ברלין, על אף שהיו שאמרו שהוא סופגניה...
http://youtu.be/IxAL-M2SdAU
ועד סופו הקשה ברצח אל מול פני האומה כולה:
https://youtu.be/iynPkBEE0wE
סרט תיעודי על ההיסטוריה הטראגית של קנדי ומשפחתו:
https://youtu.be/N-SyvKgRuNA?long=yes
וסרט תיעודי על המנהיג הצעיר ששינה את העולם בזמן קצר כל כך ונרצח:
https://youtu.be/41CYcn2Z2CE?long=yes
ג'ון קנדי היה הנשיא ה-35 של ארה"ב ואחד הצעירים שבנשיאים, אבל לפני הכל הוא היה ונשאר הנשיא המודרני הראשון. עד אז שלטו בדמוקרטיות אנשים מבוגרים, שלא לומר זקנים. אחריו המנהיגים הצעירים הלכו ותפסו את מקומם בתור מנהיגי הדמוקרטיות והצעירים הפכו למנהיגי ובעלי העולם.
הוא היה בנשיאות משנת 1961 ועד שנרצח בנובמבר 1963 ועל אף שנשיאותו היתה קצרה מאד, הוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בארה"ב. ילד חולני שהיה לגיבור מלחמה, הנשיא הראשון שניצח בטלוויזיה ובזכותה גם במירוץ לנשיאות, נשיא צעיר ויפה תואר שגבר על אויבים מבחוץ ונלחם בגזענות בארצו ושילם על כך בחייו.
בשנת 1961 הציב קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום, עד סוף העשור. תכנית החלל האמריקנית הגשימה את היעד ב-20 ביולי 1969, כשחללית משימת אפולו 11 נחתה על פני הירח. תוך כדי פיתוח תחום החלל, קידמה תוכנית החלל פיתוחים בתחומים טכנולוגיים רבים נוספים דוגמת אלקטרוניקה, תקשורת, מיחשוב אווירונאוטיקה. היא השפיעה רבות על החינוך והתרבות האמריקניים והייתה מקור להשראה לעולם כולו.
בעת "משבר הטילים" בקובה, הוכיח קנדי מנהיגות ותבונה בפתרון בדרכי שלום וללא מלחמה, של משבר חמור עם בריה"מ. ניהול אחר של המשבר בין המעצמות עלול היה להביא למלחמת עולם גרעינית וחמורה מכל קודמותיה. בניווט המשבר הוא הראה מנהיגות, יכולת קבלת החלטות וניהול משברים, שהעמידו אותו עם הטובים שבמנהיגי האומות בהיסטוריה.
קנדי גם אחראי למשפט האזרחי הנכון "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך!".
הנה הנאום שבו הכריז קנדי שארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח, לא בגלל שזה קל אלא בגלל שזה קשה:
http://youtu.be/g25G1M4EXrQ
דרכו של קנדי בפוליטיקה:
http://youtu.be/zJeNz0c2xBo
על חייו של ג'ון קנדי:
http://youtu.be/ZMdPtBXX4Ak?t=7s
קנדי היה קרוב מאד למרילין מונרו, כוכבת הקולנוע של התקופה, ששרה לו כאן "יום הולדת שמח":
https://youtu.be/jfQtfw8U06g
הרגע המרגש שבו הזדהה עם תושבי ברלין, על אף שהיו שאמרו שהוא סופגניה...
http://youtu.be/IxAL-M2SdAU
ועד סופו הקשה ברצח אל מול פני האומה כולה:
https://youtu.be/iynPkBEE0wE
סרט תיעודי על ההיסטוריה הטראגית של קנדי ומשפחתו:
https://youtu.be/N-SyvKgRuNA?long=yes
וסרט תיעודי על המנהיג הצעיר ששינה את העולם בזמן קצר כל כך ונרצח:
https://youtu.be/41CYcn2Z2CE?long=yes
מי הייתה אשת הברזל?
מרגרט תאצ'ר הייתה ראש ממשלת בריטניה והאשה הראשונה שנבחרה לתפקיד ראש ממשלה באירופה.
היא הנהיגה את אנגליה בין השנים 1979-1990. תאצ'ר הייתה ידועה בכינוי "אשת הברזל", שניתן לה על שום שמרגע שניצחה בקלות בבחירות 1979, היא החלישה באופן ניכר את כוחם של האיגודים המקצועיים.
לתפיסתה, אותם איגודים שיתקו את אנגליה של אותה התקופה, בשביתות רבות וממושכות וגרמו לכך שהכלכלה הבריטית התקשתה לתפקד כראוי.
שלטונה של תאצ'ר אופיין בכלכלה קפיטליסטית קיצונית, שפגעה קשות בשכבות החלשות, עניי אנגליה, שהחלישה את האיגודים המקצועיים והגדילה מאד את האבטלה והאינפלציה.
היא מכרה חברות ממשלתיות לידיים פרטיות, צמצמה את הוצאות הממשלה וניהלה מדיניות כלכלית קשוחה ומדיניות חוץ לא פחות קשוחה, גם במלחמה הקרה והן בנצחון במלחמת פוקלנד, כנגד ארגנטינה.
לאחר כמה שנים קשות, החלה כלכלת אנגליה לפרוח וה"תאצ'ריזם", המדיניות שלה, נראתה פורחת. אך את הקדנציה השלישית שלה היא סיימה בהתפטרות לאחר שכלכלת בריטניה החלה לשקוע במיתון, שהגדיל את התסיסה כנגדה.
ציטטה מעניינת של תאצ'ר היא: "בפוליטיקה, אם ברצונך שדבר מה יאמר, בקש זאת מגבר, אבל אם ברצונך שדבר יעשה, בקש זאת מאישה!".
הנה סרטון על מרגרט תאצ'ר:
http://youtu.be/rwGV2Kle9EI
כאן מתנצחת ראש הממשלה תאצ'ר עם אנשי האופוזיציה על מדיניות כלכלית (מתורגם):
http://youtu.be/fLlJoKvp2Ek
קדימון לסרט קולנוע שנעשה על "גברת הברזל" (מתורגם):
http://youtu.be/-B8DiUTpQDk
ורגעים מחייה הפוליטיים של תאצ'ר, בדיון אחרי מותה (עברית):
http://youtu.be/jCfFHJyIPEc?t=4m35s
מרגרט תאצ'ר הייתה ראש ממשלת בריטניה והאשה הראשונה שנבחרה לתפקיד ראש ממשלה באירופה.
היא הנהיגה את אנגליה בין השנים 1979-1990. תאצ'ר הייתה ידועה בכינוי "אשת הברזל", שניתן לה על שום שמרגע שניצחה בקלות בבחירות 1979, היא החלישה באופן ניכר את כוחם של האיגודים המקצועיים.
לתפיסתה, אותם איגודים שיתקו את אנגליה של אותה התקופה, בשביתות רבות וממושכות וגרמו לכך שהכלכלה הבריטית התקשתה לתפקד כראוי.
שלטונה של תאצ'ר אופיין בכלכלה קפיטליסטית קיצונית, שפגעה קשות בשכבות החלשות, עניי אנגליה, שהחלישה את האיגודים המקצועיים והגדילה מאד את האבטלה והאינפלציה.
היא מכרה חברות ממשלתיות לידיים פרטיות, צמצמה את הוצאות הממשלה וניהלה מדיניות כלכלית קשוחה ומדיניות חוץ לא פחות קשוחה, גם במלחמה הקרה והן בנצחון במלחמת פוקלנד, כנגד ארגנטינה.
לאחר כמה שנים קשות, החלה כלכלת אנגליה לפרוח וה"תאצ'ריזם", המדיניות שלה, נראתה פורחת. אך את הקדנציה השלישית שלה היא סיימה בהתפטרות לאחר שכלכלת בריטניה החלה לשקוע במיתון, שהגדיל את התסיסה כנגדה.
ציטטה מעניינת של תאצ'ר היא: "בפוליטיקה, אם ברצונך שדבר מה יאמר, בקש זאת מגבר, אבל אם ברצונך שדבר יעשה, בקש זאת מאישה!".
הנה סרטון על מרגרט תאצ'ר:
http://youtu.be/rwGV2Kle9EI
כאן מתנצחת ראש הממשלה תאצ'ר עם אנשי האופוזיציה על מדיניות כלכלית (מתורגם):
http://youtu.be/fLlJoKvp2Ek
קדימון לסרט קולנוע שנעשה על "גברת הברזל" (מתורגם):
http://youtu.be/-B8DiUTpQDk
ורגעים מחייה הפוליטיים של תאצ'ר, בדיון אחרי מותה (עברית):
http://youtu.be/jCfFHJyIPEc?t=4m35s
מי היה המשורר חיים נחמן ביאליק?
חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".
בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.
ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. הוא בנה בה בית מקורי ומיוחד, שבנייתו ואחזקתו היו יקרים להחריד. הבית כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כאדם שלא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום מזוהה עימו. הוא מצא את עצמו חי בתוך מבנה שהוא מעין ארמון ים-תיכוני, אבל כזה ששאב ממנו אנרגיות רבות. רק אחרי מותו הפך הבית לבית הנצחה ולמקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה.
הנה סקירה מהירה עליו (עברית):
https://youtu.be/bcV9gZKT_Mw
סרטון על ח. נ. ביאליק (עברית):
http://youtu.be/_yzXEvCFbwE
על שנות חייו האחרונות של ח. נ. ביאליק, בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/fU6swjDIlhk
סרטון מהלווייתו של המשורר חיים נחמן ביאליק (עברית):
http://youtu.be/rq_DVArJMmI
מעט על בית ביאליק ועל המשורר (עברית):
http://youtu.be/kcKMsLozSmM
סרט תיעודי על ביאליק וחייו (עברית):
https://youtu.be/UK32fMg3oGs?long=yes
ותכנית היסטורית חינוכית (עברית):
https://youtu.be/o-qBDupo9XQ?long=yes
חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".
בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.
ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. הוא בנה בה בית מקורי ומיוחד, שבנייתו ואחזקתו היו יקרים להחריד. הבית כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כאדם שלא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום מזוהה עימו. הוא מצא את עצמו חי בתוך מבנה שהוא מעין ארמון ים-תיכוני, אבל כזה ששאב ממנו אנרגיות רבות. רק אחרי מותו הפך הבית לבית הנצחה ולמקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה.
הנה סקירה מהירה עליו (עברית):
https://youtu.be/bcV9gZKT_Mw
סרטון על ח. נ. ביאליק (עברית):
http://youtu.be/_yzXEvCFbwE
על שנות חייו האחרונות של ח. נ. ביאליק, בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/fU6swjDIlhk
סרטון מהלווייתו של המשורר חיים נחמן ביאליק (עברית):
http://youtu.be/rq_DVArJMmI
מעט על בית ביאליק ועל המשורר (עברית):
http://youtu.be/kcKMsLozSmM
סרט תיעודי על ביאליק וחייו (עברית):
https://youtu.be/UK32fMg3oGs?long=yes
ותכנית היסטורית חינוכית (עברית):
https://youtu.be/o-qBDupo9XQ?long=yes
מי היה סמואל מורס?
מהפכת התקשורת והמידע שאנו חווים כיום אינה נזקפת לאדם אחד. אך רבים מהממציאים שהביאו את העולם לתקשורת המודרנית, חייבים תודה לראשון הממציאים של התקשורת האלקטרונית. הוא היה אמריקאי, שמו היה סמואל מורס והוא המציא את קוד המורס ואת הטלגרף - אמצעי התקשורת הראשון שחיבר את העולם.
סמואל מורס היה צעיר שלמד אמנות ורצה בכלל להיות צייר. הוא איבד את אשתו בתחילת נישואיהם ובהדרגה הלך ושקע ברעיון שעלה בראשו, בעת ששמע מחבר על אלקטרו-מגנטים ועל העברת אותות חשמל דרך כבלים. הרעיון היה ליצור תקשורת חוטית שתאפשר שידור מרחוק של הודעות, עם קוד לכל אות, שיתורגם בצד המקבל לאותיות השונות המרכיבות את המסר.
הרעיון הפך למכשיר הטלגרף והוא לא פחות משינה את העולם. מאז ימי קדם הייתה האפשרות לתקשר עם מקומות רחוקים, אחד הנושאים החשובים לאדם. לצורך שידור ההודעות הוא המציא את קוד מורס, ששימש כדי להעביר מידע ולאפשר תקשורת בין מקומות רחוקים - שיטה ששימשה בצורה מצוינת עד להמצאת הטלפון וגם הרבה אחריה, על ידי שליחת הודעות ומברקים דחופים ממקום למקום, מכל קצווי העולם אל קצהו.
מורס הממציא נודע בעיקר בזכות המצאת הטלגרף. הוא אמנם עשה דברים חשובים נוספים, כמו למשל להביא את הצילום לאמריקה, אבל נשאר מזוהה עם ההמצאה החשובה ביותר שלו.
הנה סרטון קצר על סמואל מורס:
http://youtu.be/oo0hSZ9R_Xk?t=1s
מורס מציג את המצאתו לפני הממציאים הגדולים של תקופתו:
https://youtu.be/h2IAh3uIGcc
וכך הוא הגיע להמצאה המופלאה ששינתה את העולם:
https://youtu.be/UwIUbQE7oto
מהפכת התקשורת והמידע שאנו חווים כיום אינה נזקפת לאדם אחד. אך רבים מהממציאים שהביאו את העולם לתקשורת המודרנית, חייבים תודה לראשון הממציאים של התקשורת האלקטרונית. הוא היה אמריקאי, שמו היה סמואל מורס והוא המציא את קוד המורס ואת הטלגרף - אמצעי התקשורת הראשון שחיבר את העולם.
סמואל מורס היה צעיר שלמד אמנות ורצה בכלל להיות צייר. הוא איבד את אשתו בתחילת נישואיהם ובהדרגה הלך ושקע ברעיון שעלה בראשו, בעת ששמע מחבר על אלקטרו-מגנטים ועל העברת אותות חשמל דרך כבלים. הרעיון היה ליצור תקשורת חוטית שתאפשר שידור מרחוק של הודעות, עם קוד לכל אות, שיתורגם בצד המקבל לאותיות השונות המרכיבות את המסר.
הרעיון הפך למכשיר הטלגרף והוא לא פחות משינה את העולם. מאז ימי קדם הייתה האפשרות לתקשר עם מקומות רחוקים, אחד הנושאים החשובים לאדם. לצורך שידור ההודעות הוא המציא את קוד מורס, ששימש כדי להעביר מידע ולאפשר תקשורת בין מקומות רחוקים - שיטה ששימשה בצורה מצוינת עד להמצאת הטלפון וגם הרבה אחריה, על ידי שליחת הודעות ומברקים דחופים ממקום למקום, מכל קצווי העולם אל קצהו.
מורס הממציא נודע בעיקר בזכות המצאת הטלגרף. הוא אמנם עשה דברים חשובים נוספים, כמו למשל להביא את הצילום לאמריקה, אבל נשאר מזוהה עם ההמצאה החשובה ביותר שלו.
הנה סרטון קצר על סמואל מורס:
http://youtu.be/oo0hSZ9R_Xk?t=1s
מורס מציג את המצאתו לפני הממציאים הגדולים של תקופתו:
https://youtu.be/h2IAh3uIGcc
וכך הוא הגיע להמצאה המופלאה ששינתה את העולם:
https://youtu.be/UwIUbQE7oto
איך היה הנס כריסטיאן אנדרסן לסופר ילדים?
#
הסופר הדני המפורסם הנס כריסטיאן אנדרסן (Hans Christian Andersen) היה אחד מגדולי סופרי הילדים בכל הזמנים. הוא כתב מאות סיפורים נפלאים לילדים והיטיב להבין את עולמם, אך בעצמו לא זכה להקים משפחה ולהיות לאב לילדים.
ילד גבוה ורזה, בעל אף ארוך, הנס נחשב בילדותו לנער כעור ולא מושך. הוא היה אומלל מאוד מהילדים שמסביבו, אלו שנהגו ללעוג לו. לא רבים יודעים ש"הברווזון המכוער", אחד מסיפוריו היפים ביותר וללא ספק מהידועים שבהם, הוא סוג של אוטוביוגרפיה סמלית בה הוא מספר בעצם את סיפור חייו שלו.
בתור מי שבא מבית עני מאוד ובשל מחסור בכסף, אנדרסן הוצא בגיל צעיר מבית הספר. כדי לסייע בפרנסת משפחתו הענייה, הוא נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר ולא למד באופן מסודר כשאר בני גילו.
הנס סבל שנים של רעב והשפלה, עד שבגיל 14 הוא עזב את ביתו ויצא לבדו לקופנהגן. הוא התקבל ללימודים בבית הספר המלכותי ואף קיבל מלגה ממלך דנמרק שמימנה לו טיול באירופה.
בשנת 1835 והוא בן 30 הוא פרסם אוסף אגדות ראשון. רק אז הוא הצליח לשנות את מצבו וכשרונו החל להקנות לו הערכה והצלחה הולכים וגדלים.
מעתה יחל אנדרסן לכתוב מחזות, ספרי מסע ואפילו שירים. אבל אין ספק שלתהילה עולמית הוא זכה בזכות כמעט 170 אגדות שהוא פרסם ושחלקן עובד לילדים וזכה לפרסום עולמי.
בסיפוריו של אנדרסן מורגשת השפעה של חייו המוקדמים, בעיירת ילדותו אודנסה. ההשפעה הזו באה מהעוני שאפיין את מרבית תושבי אודנסה, דרך המסורות המקומיות שקוימו בה ועד תיאטרון הבובות המקומי וההצגות שהוא זכה לראות בו. הנס יצא למסעות בעולם והתארח בבתי אצולה ובארמונות של מלכים, אבל נשאר תמיד מספר הסיפורים המוכשר ההוא, מהבית העני וקשה היום.
במוזיאון לתולדות חייו, שקרוי על שמו בקופנהגן, אפשר עד היום לראות חלק מכתבי היד המקוריים של סיפוריו הידועים. הם מוצגים לצד מהדורות הבכורה והעותקים הראשונים של כמה מספריו האהובים והמוכרים ביותר.
הנס לא זכה להקים משפחה ונשאר ערירי עד יומו האחרון. הוא אהב לרקוד, לשיר, לתפור בגדים ולעשות תאטרון בובות.
בשנת 1875 והוא בן 70, מת מספר האגדות המהולל. אבל סיפוריו לילדים היו לירושה הנפלאה שהוא יכול היה להותיר לעולם כולו, כי מי לא היה ילד ושמע לפחות אחד מהסיפורים של הנס כריסטיאן אנדרסן?
הנה סקירה על חיי הסופר:
https://youtu.be/MxZvMePNPps
השחקן דני קיי מגלם את דמותו בסרט:
https://youtu.be/KJzwC_8f6nA
המוזיאון שהוקדש לו בעיר הולדתו:
https://youtu.be/acyZu01vofg
פסל "בת הים הקטנה" בקופנהגן, על פי אחד מסיפוריו הידועים:
https://youtu.be/PkoUtZ3whZA
הצגה על חייו (עברית):
https://youtu.be/2rEPQ1SAElc?long=yes
ותכנית על ספריו של אנדרסן (עברית):
https://youtu.be/OaU3F32DcQc?long=yes
הסופר הדני המפורסם הנס כריסטיאן אנדרסן (Hans Christian Andersen) היה אחד מגדולי סופרי הילדים בכל הזמנים. הוא כתב מאות סיפורים נפלאים לילדים והיטיב להבין את עולמם, אך בעצמו לא זכה להקים משפחה ולהיות לאב לילדים.
ילד גבוה ורזה, בעל אף ארוך, הנס נחשב בילדותו לנער כעור ולא מושך. הוא היה אומלל מאוד מהילדים שמסביבו, אלו שנהגו ללעוג לו. לא רבים יודעים ש"הברווזון המכוער", אחד מסיפוריו היפים ביותר וללא ספק מהידועים שבהם, הוא סוג של אוטוביוגרפיה סמלית בה הוא מספר בעצם את סיפור חייו שלו.
בתור מי שבא מבית עני מאוד ובשל מחסור בכסף, אנדרסן הוצא בגיל צעיר מבית הספר. כדי לסייע בפרנסת משפחתו הענייה, הוא נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר ולא למד באופן מסודר כשאר בני גילו.
הנס סבל שנים של רעב והשפלה, עד שבגיל 14 הוא עזב את ביתו ויצא לבדו לקופנהגן. הוא התקבל ללימודים בבית הספר המלכותי ואף קיבל מלגה ממלך דנמרק שמימנה לו טיול באירופה.
בשנת 1835 והוא בן 30 הוא פרסם אוסף אגדות ראשון. רק אז הוא הצליח לשנות את מצבו וכשרונו החל להקנות לו הערכה והצלחה הולכים וגדלים.
מעתה יחל אנדרסן לכתוב מחזות, ספרי מסע ואפילו שירים. אבל אין ספק שלתהילה עולמית הוא זכה בזכות כמעט 170 אגדות שהוא פרסם ושחלקן עובד לילדים וזכה לפרסום עולמי.
בסיפוריו של אנדרסן מורגשת השפעה של חייו המוקדמים, בעיירת ילדותו אודנסה. ההשפעה הזו באה מהעוני שאפיין את מרבית תושבי אודנסה, דרך המסורות המקומיות שקוימו בה ועד תיאטרון הבובות המקומי וההצגות שהוא זכה לראות בו. הנס יצא למסעות בעולם והתארח בבתי אצולה ובארמונות של מלכים, אבל נשאר תמיד מספר הסיפורים המוכשר ההוא, מהבית העני וקשה היום.
במוזיאון לתולדות חייו, שקרוי על שמו בקופנהגן, אפשר עד היום לראות חלק מכתבי היד המקוריים של סיפוריו הידועים. הם מוצגים לצד מהדורות הבכורה והעותקים הראשונים של כמה מספריו האהובים והמוכרים ביותר.
הנס לא זכה להקים משפחה ונשאר ערירי עד יומו האחרון. הוא אהב לרקוד, לשיר, לתפור בגדים ולעשות תאטרון בובות.
בשנת 1875 והוא בן 70, מת מספר האגדות המהולל. אבל סיפוריו לילדים היו לירושה הנפלאה שהוא יכול היה להותיר לעולם כולו, כי מי לא היה ילד ושמע לפחות אחד מהסיפורים של הנס כריסטיאן אנדרסן?
הנה סקירה על חיי הסופר:
https://youtu.be/MxZvMePNPps
השחקן דני קיי מגלם את דמותו בסרט:
https://youtu.be/KJzwC_8f6nA
המוזיאון שהוקדש לו בעיר הולדתו:
https://youtu.be/acyZu01vofg
פסל "בת הים הקטנה" בקופנהגן, על פי אחד מסיפוריו הידועים:
https://youtu.be/PkoUtZ3whZA
הצגה על חייו (עברית):
https://youtu.be/2rEPQ1SAElc?long=yes
ותכנית על ספריו של אנדרסן (עברית):
https://youtu.be/OaU3F32DcQc?long=yes
מהו מבצע ההישרדות הגדול בהיסטוריה?
אחד מתוארי הכבוד הלא רשמיים שזכו להם לוחמים ביחידות קרביות בצה"ל הוא "שאקל". המחמאה הזו ניתנה רק ללוחמים מעולים ובעלי יכולת ומנהיגות יוצאת דופן. לא רבים יודעים שיתכן שהכינוי מגיע משמו של מנהיג אגדי של משלחות לקוטב הדרומי, שעשה שוב ושוב את הלא-יאומן והציל את אנשיו בתנאים לא אנושיים.
הישרדות צוותו של ארנסט שקלטון במסע לחציית אנטארקטיקה היא מבצע ההישרדות המדהים ביותר בהיסטוריה. הדבר היחיד שעמד לטובת אנשי המשלחת שלו במאבקם במוות היה המנהיגות יוצאת הדופן של שקלטון, ראש המשלחת, והתושיה שלו, שהצליחה להצילם ממוות כמעט ודאי. למזלו של שקלטון, הוא צרף למסע צלם בשם הרלי, שתעד את ההיסטוריה הזו על לוחות זכוכית ושמר עליהם, גם במחיר של ויתור על מזון. הצילומים של הרלי סייעו לספר את הסיפור המופלא של השאקל האירי.
השנה היא 1914. זה החל בניסיון לכיבוש הקוטב הדרומי, היעד האחרון בכדור הארץ שלא נכבש. אבל בהמשך ניסו שקלטון ומשלחתו להיות הראשונים שיחצו את אנטרקטיקה מחוף אל חוף. ספינתם נלכדת בשדה קרח ובמשך כשנה חי הצוות כולו על הספינה התקועה בקרח. כשהקרח מוחץ את הספינה, הם נוטשים אותה ועוברים ל-3 סירות הצלה וציוד הכרחי בלבד. חורף שלם וקפוא הם צפו על קרחון ללא שליטה וכשהקרח מפשיר באביב, הם עברו סופית לסירות ונטשו עוד ציוד שלא יכלו לשאת איתם. חברי המשלחת מצאו אז את "אי הפילים" השטוח ועתיר הרוחות וחיו עליו, כשהם מתגוררים מתחת לסירותיהם ההפוכות.
כדי להציל את אנשיו, יצא שקלטון למסע של 1300 קילומטרים, עם 5 מאנשיו בים סוער וללא אמצעי ניווט. פניו כוונו אל האי ג'ורג'יה הדרומית, כדי לארגן חילוץ. המסע המסוכן והבלתי אפשרי מסתיים בצדו הנטוש של האי והחמישה חצו את ההרים הקפואים של האי במסע שנחשב קשה גם למי שמצויד במיטב ציוד הטיפוס. כשהגיעו אל מושבה של ציידי לוויתנים, עמל שקלטון במשך 3 חודשים כדי לארגן ספינה שתחלץ את אנשיו מאי הפילים. עם הספינה שארגן, לאחר שיט בים סוער, הצליח המפקד האגדי להציל את כל אנשיו ולהחזירם הביתה.
היכולת להציל את כל אנשיו ולהביאם כאיש אחד בחזרה לאנגליה הייתה דוגמא נדירה למנהיגות בתנאי קושי קיצוני ובלתי נתפס. שקלטון היה לדוגמה היסטורית של השאקלים והיה לאגדה של הישרדות ומנהיגות בתנאים בלתי אפשריים.
הנה סרטון על שקלטון שהפך לאגדה:
http://youtu.be/z0Ptr5dZBe4
תיאור המסע בקצרה:
http://youtu.be/mLMjoVqoTWU?t=10s
מבצע מודרני שמשחזר את המסע של שקלטון ואנשיו מאי הפילים לג'ורג'יה הדרומית:
http://youtu.be/QZ2oKdS6KSs
והצוות המקורי של שקלטון במסע אל הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/JBWTnrLByNA
אחד מתוארי הכבוד הלא רשמיים שזכו להם לוחמים ביחידות קרביות בצה"ל הוא "שאקל". המחמאה הזו ניתנה רק ללוחמים מעולים ובעלי יכולת ומנהיגות יוצאת דופן. לא רבים יודעים שיתכן שהכינוי מגיע משמו של מנהיג אגדי של משלחות לקוטב הדרומי, שעשה שוב ושוב את הלא-יאומן והציל את אנשיו בתנאים לא אנושיים.
הישרדות צוותו של ארנסט שקלטון במסע לחציית אנטארקטיקה היא מבצע ההישרדות המדהים ביותר בהיסטוריה. הדבר היחיד שעמד לטובת אנשי המשלחת שלו במאבקם במוות היה המנהיגות יוצאת הדופן של שקלטון, ראש המשלחת, והתושיה שלו, שהצליחה להצילם ממוות כמעט ודאי. למזלו של שקלטון, הוא צרף למסע צלם בשם הרלי, שתעד את ההיסטוריה הזו על לוחות זכוכית ושמר עליהם, גם במחיר של ויתור על מזון. הצילומים של הרלי סייעו לספר את הסיפור המופלא של השאקל האירי.
השנה היא 1914. זה החל בניסיון לכיבוש הקוטב הדרומי, היעד האחרון בכדור הארץ שלא נכבש. אבל בהמשך ניסו שקלטון ומשלחתו להיות הראשונים שיחצו את אנטרקטיקה מחוף אל חוף. ספינתם נלכדת בשדה קרח ובמשך כשנה חי הצוות כולו על הספינה התקועה בקרח. כשהקרח מוחץ את הספינה, הם נוטשים אותה ועוברים ל-3 סירות הצלה וציוד הכרחי בלבד. חורף שלם וקפוא הם צפו על קרחון ללא שליטה וכשהקרח מפשיר באביב, הם עברו סופית לסירות ונטשו עוד ציוד שלא יכלו לשאת איתם. חברי המשלחת מצאו אז את "אי הפילים" השטוח ועתיר הרוחות וחיו עליו, כשהם מתגוררים מתחת לסירותיהם ההפוכות.
כדי להציל את אנשיו, יצא שקלטון למסע של 1300 קילומטרים, עם 5 מאנשיו בים סוער וללא אמצעי ניווט. פניו כוונו אל האי ג'ורג'יה הדרומית, כדי לארגן חילוץ. המסע המסוכן והבלתי אפשרי מסתיים בצדו הנטוש של האי והחמישה חצו את ההרים הקפואים של האי במסע שנחשב קשה גם למי שמצויד במיטב ציוד הטיפוס. כשהגיעו אל מושבה של ציידי לוויתנים, עמל שקלטון במשך 3 חודשים כדי לארגן ספינה שתחלץ את אנשיו מאי הפילים. עם הספינה שארגן, לאחר שיט בים סוער, הצליח המפקד האגדי להציל את כל אנשיו ולהחזירם הביתה.
היכולת להציל את כל אנשיו ולהביאם כאיש אחד בחזרה לאנגליה הייתה דוגמא נדירה למנהיגות בתנאי קושי קיצוני ובלתי נתפס. שקלטון היה לדוגמה היסטורית של השאקלים והיה לאגדה של הישרדות ומנהיגות בתנאים בלתי אפשריים.
הנה סרטון על שקלטון שהפך לאגדה:
http://youtu.be/z0Ptr5dZBe4
תיאור המסע בקצרה:
http://youtu.be/mLMjoVqoTWU?t=10s
מבצע מודרני שמשחזר את המסע של שקלטון ואנשיו מאי הפילים לג'ורג'יה הדרומית:
http://youtu.be/QZ2oKdS6KSs
והצוות המקורי של שקלטון במסע אל הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/JBWTnrLByNA
