מי הצייר שאהב לצייר ולפסל רקדניות ושיעורי באלט?
הצייר פסל האימפרסיוניסט הצרפתי אדגר דֵגָה (Edgar Degas) התעניין מאד בתנועה החולפת ונודע כמי שהדמות האנושית היא הנושא העיקרי של ציוריו.
הוא הירבה לצייר פעילויות אמנותיות וספורטיביות שבמרכזן התנועה, כגון קונצרטים של מוסיקה, מרוצי סוסים, נשים עובדות או רוחצות באמבטיה ובמיוחד - רקדניות באלט, נושא שהיה חביב עליו מאד והוא היה הראשון והבולט המתעדים שלו.
דגה, שצייר את הרקדניות על הבמה, מאחורי הקלעים ובמהלך החזרות, הצליח להעביר היטב את האסתטיקה והיופי בבלט וגם את קשיי הרקדנים (ובעיקר הרקדניות) בתרגול ולימוד הבלט.
אבל אדגר דגה לא בילה את זמנו בציור בזמן אמת של שיעורי הבלט והחזרות למופעים בפריז. הוא נהג לצלם אותם ואז צייר בסטודיו שלו, מה שהיה שימוש חדשני בטכנולוגיה זו, מכיוון שהצילום היה די חדשני בתקופתו.
דגה חידש בציוריו לעולם האמנות גם בעיקרון נוסף, שהיה לא פחות ממהפכה באמנות הציור - הוא הראשון שאיפשר לדמויות ולעצמים להיחתך על ידי מסגרת התמונה ולא ראה חובה לצייר את כל הדמות. עד אז נהגו לפי מסורת הציור, לצייר את הדברים החשובים בשלמותם. כלומר, הגישה הזו שלו הייתה גישה מהפכנית וחדשנית בצורה לא רגילה, שהיום אמנים מתייחסים אליה כמובנת מאליה.
הוא גם פחות נטה לציור באופן ספונטני, כמוהם. כך כמעט כל פסליו נוצרו על ידו כמודלים לצורך הציור ורק בזכות חברו ששמר תבניות שלהם הם שוחזרו לפסלי ברונזה מרהיבים.
דגה גם לא מיהר לאמץ את כתם הצבע האופייני לאימפרסיוניסטים וציוריו הרבה יותר מוחשיים וריאליסטיים משל האחרים.
הצייר פסל האימפרסיוניסט הצרפתי אדגר דֵגָה (Edgar Degas) התעניין מאד בתנועה החולפת ונודע כמי שהדמות האנושית היא הנושא העיקרי של ציוריו.
הוא הירבה לצייר פעילויות אמנותיות וספורטיביות שבמרכזן התנועה, כגון קונצרטים של מוסיקה, מרוצי סוסים, נשים עובדות או רוחצות באמבטיה ובמיוחד - רקדניות באלט, נושא שהיה חביב עליו מאד והוא היה הראשון והבולט המתעדים שלו.
דגה, שצייר את הרקדניות על הבמה, מאחורי הקלעים ובמהלך החזרות, הצליח להעביר היטב את האסתטיקה והיופי בבלט וגם את קשיי הרקדנים (ובעיקר הרקדניות) בתרגול ולימוד הבלט.
אבל אדגר דגה לא בילה את זמנו בציור בזמן אמת של שיעורי הבלט והחזרות למופעים בפריז. הוא נהג לצלם אותם ואז צייר בסטודיו שלו, מה שהיה שימוש חדשני בטכנולוגיה זו, מכיוון שהצילום היה די חדשני בתקופתו.
דגה חידש בציוריו לעולם האמנות גם בעיקרון נוסף, שהיה לא פחות ממהפכה באמנות הציור - הוא הראשון שאיפשר לדמויות ולעצמים להיחתך על ידי מסגרת התמונה ולא ראה חובה לצייר את כל הדמות. עד אז נהגו לפי מסורת הציור, לצייר את הדברים החשובים בשלמותם. כלומר, הגישה הזו שלו הייתה גישה מהפכנית וחדשנית בצורה לא רגילה, שהיום אמנים מתייחסים אליה כמובנת מאליה.
האימפרסיוניסט השונה
בשונה מציירים אחרים בתנועה האימפרסיוניסטית, דגה זלזל בנטייה של אימפרסיוניסטים אחרים לצייר באוויר הפתוח (Plain air).
הוא גם פחות נטה לציור באופן ספונטני, כמוהם. כך כמעט כל פסליו נוצרו על ידו כמודלים לצורך הציור ורק בזכות חברו ששמר תבניות שלהם הם שוחזרו לפסלי ברונזה מרהיבים.
דגה גם לא מיהר לאמץ את כתם הצבע האופייני לאימפרסיוניסטים וציוריו הרבה יותר מוחשיים וריאליסטיים משל האחרים.