מי היה הממציא והטייס הגדול של המאה ה-20?
הוא היה אחד היזמים המוזרים, העשירים, המסקרנים והגדולים של אמריקה במאה ה-20 ואחד האומללים שבהם. קראו לו הווארד יוז (Howard Hughes) ושום דבר בחייו לא היה רגיל.
הוא החל כבן עשירים, שבילדותו גילה עניין רב וכישורים גבוהים במתמטיקה ובהנדסה והבריק במיוחד בתחום התעופה. כמו אביו, מי שהמציא טכנולוגיה לקדיחה בקרקע והתעשר כקורח, גם הוא היה מוכשר באופן קיצוני.
יוז, שבגיל צעיר היה ליורש של אימפריית הנפט שבנה אביו במו מוחו, לא התכוון לרגע לנוח על זרי הממון. בשנות ה-20 עד שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות היצירה הגדולות שלו, פיתח היורש העשיר את תחביבו ואהבתו הגדולה למטוסים.
ההתעניינות שלו בתעופה, ההייטק של תקופתו, הפכה אותו לפריק של אווירונאוטיקה ולאחד החלוצים המובילים בתחום זה. הוא ניצל את עושרו ותבונתו, לשלל המצאות ופיתוחים אווירודינמיים שונים ומלהיבים. כך הקים האיש את חברת "יוז איירקראפט", פיתח מטוסים חדשניים וערך בעצמו את טיסות הניסוי למטוסיו.
במקביל גילה יוז עניין בהוליווד ודי מהר היה לבעלים של אולפני RKO. הוא זכה לפרסום רב בזכות יכולתו גם לביים ולהפיק סרטי קולנוע מלהיבים, ששילבו את היצירתיות שלו, יכולתו הטכנולוגית והתעופתית, עם דמיונו ועושרו האגדיים.
כמפיק סרטים הוליוודי הוא הפיק יצירות מופת קולנועיות, ביניהן "מלאכי הגיהנום" היקר להחריד, שהפך להצלחה מסחררת, הסרט "פני צלקת" המקורי ו"האקדוחנים" המלהיב והנועז יחסית, הסרט שבו נחשפה, תרתי משמע, הכוכבת לעתיד ג'יין ראסל, לעין הצופים.
במקביל מנהל יוז באותה תקופה מערכות יחסים מעוררות קנאה עם השחקניות היפות והנערצות ביותר בהוליווד, ביניהן ג'יין הרלו, קתרין הפבורן ואווה גרדנר.
במהלך מלחמת העולם השנייה הסתבך היזם הגאון, כשהציע לספק לצבא האמריקאי את המטוס הימי הגדול בעולם. הצבא שילם והמתין, אבל יוז האובססיבי שרצה במטוס מושלם לא סיים את הפיתוח מעולם. זה הביא להליכים משפטיים נגדו. על אף שניצח בקרב המשפטי, הנפש שלו נפגעה אנושות ומכאן החל השינוי.
כי מצבו של יוז, שנודע גם בהתנהגותיו המוזרות, הלך והתדרדר. האירועים האחרונים, כישלונו בפיתוח המטוס והחקירות נגדו, בצירוף חייו הסוערים ומלאי הגירויים וההפתעות, הביאו בהדרגה לשקיעתו ב-OCD, ההפרעה הטורדנית-כפייתית שממנה סבל מזמן ועכשיו הלכה והחמירה.
שלב אחרי שלב הלך הטייקון והתכנס בתוך עצמו. מחרדת הניקיון וההסתגרות באחוזתו חלה הדרדרות של ממש במצבו הנפשי. הוא לא המשיך עוד לייצר מטוסים והסתגר. מותו אירע, כמה סמלי, במהלך טיסה, כשהיה קשה מאד לזהות את האיש בעל השיער והזקן העבות והציפורניים המגודלות ורק טביעות אצבעותיו אפשרו זאת.
על דמותו של יוז נעשו כמה סרטים. המעניין שבהם הוא סרטו של הבמאי האמריקאי המעולה מרטין סקורסזה. הסרט מתמקד בשנותיו של יוז כבחור היפה, הצעיר והנועז, שניהל קריירה עשירה ומסוקרת, המחברת בין שני התחומים הנחשקים והלוהטים ביותר, תעופה והוליווד.
הוא היה אחד היזמים המוזרים, העשירים, המסקרנים והגדולים של אמריקה במאה ה-20 ואחד האומללים שבהם. קראו לו הווארד יוז (Howard Hughes) ושום דבר בחייו לא היה רגיל.
הוא החל כבן עשירים, שבילדותו גילה עניין רב וכישורים גבוהים במתמטיקה ובהנדסה והבריק במיוחד בתחום התעופה. כמו אביו, מי שהמציא טכנולוגיה לקדיחה בקרקע והתעשר כקורח, גם הוא היה מוכשר באופן קיצוני.
יוז, שבגיל צעיר היה ליורש של אימפריית הנפט שבנה אביו במו מוחו, לא התכוון לרגע לנוח על זרי הממון. בשנות ה-20 עד שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות היצירה הגדולות שלו, פיתח היורש העשיר את תחביבו ואהבתו הגדולה למטוסים.
ההתעניינות שלו בתעופה, ההייטק של תקופתו, הפכה אותו לפריק של אווירונאוטיקה ולאחד החלוצים המובילים בתחום זה. הוא ניצל את עושרו ותבונתו, לשלל המצאות ופיתוחים אווירודינמיים שונים ומלהיבים. כך הקים האיש את חברת "יוז איירקראפט", פיתח מטוסים חדשניים וערך בעצמו את טיסות הניסוי למטוסיו.
במקביל גילה יוז עניין בהוליווד ודי מהר היה לבעלים של אולפני RKO. הוא זכה לפרסום רב בזכות יכולתו גם לביים ולהפיק סרטי קולנוע מלהיבים, ששילבו את היצירתיות שלו, יכולתו הטכנולוגית והתעופתית, עם דמיונו ועושרו האגדיים.
כמפיק סרטים הוליוודי הוא הפיק יצירות מופת קולנועיות, ביניהן "מלאכי הגיהנום" היקר להחריד, שהפך להצלחה מסחררת, הסרט "פני צלקת" המקורי ו"האקדוחנים" המלהיב והנועז יחסית, הסרט שבו נחשפה, תרתי משמע, הכוכבת לעתיד ג'יין ראסל, לעין הצופים.
במקביל מנהל יוז באותה תקופה מערכות יחסים מעוררות קנאה עם השחקניות היפות והנערצות ביותר בהוליווד, ביניהן ג'יין הרלו, קתרין הפבורן ואווה גרדנר.
במהלך מלחמת העולם השנייה הסתבך היזם הגאון, כשהציע לספק לצבא האמריקאי את המטוס הימי הגדול בעולם. הצבא שילם והמתין, אבל יוז האובססיבי שרצה במטוס מושלם לא סיים את הפיתוח מעולם. זה הביא להליכים משפטיים נגדו. על אף שניצח בקרב המשפטי, הנפש שלו נפגעה אנושות ומכאן החל השינוי.
כי מצבו של יוז, שנודע גם בהתנהגותיו המוזרות, הלך והתדרדר. האירועים האחרונים, כישלונו בפיתוח המטוס והחקירות נגדו, בצירוף חייו הסוערים ומלאי הגירויים וההפתעות, הביאו בהדרגה לשקיעתו ב-OCD, ההפרעה הטורדנית-כפייתית שממנה סבל מזמן ועכשיו הלכה והחמירה.
שלב אחרי שלב הלך הטייקון והתכנס בתוך עצמו. מחרדת הניקיון וההסתגרות באחוזתו חלה הדרדרות של ממש במצבו הנפשי. הוא לא המשיך עוד לייצר מטוסים והסתגר. מותו אירע, כמה סמלי, במהלך טיסה, כשהיה קשה מאד לזהות את האיש בעל השיער והזקן העבות והציפורניים המגודלות ורק טביעות אצבעותיו אפשרו זאת.
על דמותו של יוז נעשו כמה סרטים. המעניין שבהם הוא סרטו של הבמאי האמריקאי המעולה מרטין סקורסזה. הסרט מתמקד בשנותיו של יוז כבחור היפה, הצעיר והנועז, שניהל קריירה עשירה ומסוקרת, המחברת בין שני התחומים הנחשקים והלוהטים ביותר, תעופה והוליווד.
