מה היה הביפר שהעביר מסרים מידיים בעידן שלפני המסרונים?

אחרי שנים בהם כבר מעט משתמשים סביבנו בזימוניות, הן חזרו ברגע לעניין הציבורי, במסגרת מתקפת פיצוצי הבִּיפֶּרים (Beepers) בלבנון.

מתקפת הפיצוצים המתוחכמת ומסעירת הדימיון, שבוצעה בספטמבר 2024 במכשירי הזימוּנִית (Pager) של מפקדי ופעילי חיזבאללה פגעה ישירות במפקדי ופעילי ארגון הטרור וזכתה להערכה עצומה בעולם, תוך שהיא מותירה את הארגון מבולבל ומתוסכל.

המתקפה המתוחכמת נגד המכשירים הללו, בה נהרגו עשרות מחבלי ארגון הטרור ונפצעו אלפים אחרים, חלקם התעוורו - כל אלו מעוררים ודאי סקרנות לגבי המכשיר שלמבוגרים נראה היה שסיים את תפקידו מזמן ולצעירים רבים כלל אינו מוכר.

מכשירי הזימונית הללו נולדו כאמצעי תקשורת מיידית, עבור מנהלים, רופאים ובעלי מקצועות דחופים. הם נהגו לקבל בהם הודעות מיידיות.

הזימונית פותחה לראשונה בסוף שנות ה-50, כשהממציא היהודי-אמריקני אלפרד ג'יי גרוס, מומחה לפיתוח של מכשירי ווקי טוקי, רשם פטנט על תקשורת רדיו חד-כיוונית.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 שולבו טכנולוגיות של מכשירי קשר ורדיו לרכב עם הזימונית ונוצר מכשיר הזימונית הראשון שהתבסס על המצאה חדשה שמזערה מכשירים - הטרנזיסטור.

טכנולוגיית הזימונית השתפרה במהירות ובשנות ה-80 הפכו המכשירים הללו נפוצים מאוד והגיעו לעשרות מיליוני משתמשים בכל העולם. בנוסף, התקשורת שלהם הפכה דו-כיוונית, כשניתן היה לא רק לקבל הודעות אלא גם לשלוח ישירות מהמכשיר.

אבל עם הזמן והטכנולוגיה, הקטינה כניסת הטלפונים סלולריים את הביקוש לשירותי הזימונית בעולם והשימוש בהן הלך ודעך.

ועדיין, להעברת הודעות חירום ממשיכים מכשירי הזימונית לשמש גופים רבים והיטב. בזכות השימוש בתקשורת לוויינית, שהיא אמינה יותר מרשתות סלולריות, במיוחד במצבי חירום, ממשיכים לא מעט שירותי חירום כאלה בעולם להשתמש במערכות ביפר מודרניות.

לצערנו, גם ארגוני טרור נוהגים להשתמש בהם מעת לעת, בעיקר כדי להימנע מחדירה ואיכון הסלולריים שלהם בידי האויב. לשמחתנו, יש מי שמצליחים, תודות לכך, לחדור אליהם ולבצע פעולות שומטות לסתות כמו זו שבוצעה בלבנון.

הנה פרסומת מהעבר לביפר (עברית):

כך עוברים המסרים המיידיים אל הזימונית:

הסבר על הזימונית ההיסטורית, לאור פיצוצי לבנון:

הבנת האירוע הלבנוני של הפייג'רים:

מתקפת מכשירי הזימונית (עברית):

ודיווחים מהעולם על מתקפת הביפרים: