מה תרומתו של גלילאו גליליי לאנושות?
גלילאו גליליי היה פיזיקאי ואסטרונום איטלקי מהעיר פיזה. הוא נחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית ואחד מאנשי המדע הדגולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חשובים במיוחד הם המחקרים והתגליות שלו באסטרונומיה, כולל המאבק שניהל נגד תפיסותיה המדעיות השגויות של הכנסייה הקתולית, שדגלה בתפיסה השגויה שכדור הארץ הוא מרכז היקום.
גלילאו היה האסטרונום הראשון שפרסם השערות מדעיות ותגליות המבוססות על תצפיות באמצעות טלסקופ. הוא עשה זאת באמצעות טלסקופ שהוא בנה בעצמו ובאמצעותו הוא חקר את השמיים והחלל.
גלילאו לא היה רק אסטרונום מבריק אלא גם פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא. בשנת 1609 בנה גלילאו את הטלסקופ הראשון שלו. בתקופתו של גלילאו היו נפוצים טלסקופים אך הם היו פשוטים למדי ויכולת ההגדלה המקסימלית של הטובים שבהם הייתה רק פי 3. המדען השאפתן רצה שיהיה לו טלסקופ עם יכולות הגדלה גבוהות יותר וחדות גבוהה יותר, שבאמצעותו הוא יוכל לערוך מחקרים ותצפיות אסטרונומיות.
לטלסקופ הראשון שבנה גלילאו הייתה יכולת הגדלה פי 8, אך הוא המשיך לעבוד ולשכלל אותו ולפתח דגמים משוכללים יותר ובעלי יכולת הגדלה טובה יותר. גלילאו בנה למעלה מ-100 טלסקופים שונים כשלטובים בהם היית יכולת הגדלה פי 30, הרבה יותר מכל טלסקופ אחר שהומצא עד ימיו.
באמצעות הטלסקופ שפיתח בעצמו הצליח גלילאו לגלות את ארבעת ירחיו הגדולים של כוכב צדק. ירחים אלו נקראים כיום איו, אירופה, גנימד וקליסטו, ונהוג לכנותם "הירחים הגליליאניים" על שמו. כיום ידוע כי לצדק יש 67 ירחים, אך ניתן לצפות בהם רק באמצעות טלסקופים משוכללים ומתקדמים יותר מהטלסקופ שהיה לגלילאו.
גלילאו תרם רבות גם לפיזיקה ובפרט למכניקה ולחקר תנועתם של גופים. אחד העקרונות החשובים ביותר שהוא גילה הוא עיקרון התמדה ("אינרציה"), גלילאו ניסח עקרון זה כך: "גוף הנע על משטח אופקי ללא הפרעה חיצונית ימשיך לנוע באותו כיוון ובמהירות קבועה". עקרון זה הפך בהמשך להיות החוק הראשון מתוך שלושת חוקי התנועה של ניוטון.
החדשנות הרבה של גלילאו בתחום הפיזיקה ניכרת בכך שהוא העניק חשיבות רבה לביצוע ניסויים אמפיריים, בכך ששילב מתמטיקה במחקריו הפיזיקליים ובהצלחות פורצות הדרך שלו לתאר את חוקי הטבע באמצעות נוסחאות מתמטיות.
בגלל שרעיונותיו המדעיים עמדו בסתירה לתפיסה המדעית של הכנסייה הקתולית, נרדף גלילאו על ידי האינקוויזיציה, גוף אפל שכפה את דעותיה הדתיות של הכנסייה הקתולית. הוא נרדף מכיוון שפרסם ספרים המבססים את שיטתו המדעית של קופרניקוס - לפיה כדור הארץ סובב סביב השמש והשמש עומדת במקומה.
טענה זו הייתה הפוכה לטענת הכנסייה, שהשמש סובבת את כדור הארץ שנמצא במרכז היקום. גלילאו הועמד למשפט ונמצא אשם. בסיום המשפט נגזר עליו עונש של מאסר עולם בביתו. נדרש ממנו גם לכפור בדעותיו ולהצהיר בפומבי כי הוא מתכחש לפירסומיו הקודמים ותומך בטענה לפיה הארץ היא מרכז היקום והשמש סובבת סביבה.
לאחר תום המשפט ומכיוון שחשש לחייו, הפסיק גלילאו לכתוב ולפרסם כמעט לחלוטין. בכל זאת הוא פרסם גם בסתר ספר אחד, שהוברח להולנד והודפס שם.
אבל על ערש מותו, מספרת האגדה, הוא אמר או כתב את המשפט החשוב: "ואף על פי כן, נוע תנוע". בו הוא התריס כנגד הכנסייה והצהיר שהארץ נעה סביב השמש ושלמעשה ישנם כוכבים רבים הנעים מסביבה. זה נאמר על אף שנאסר עליו לתמוך ברעיון הזה, אבל על ערש דווי הוא לא חשש יותר. בכך חזר בו מההכחשה הכפויה שנגזרה עליו בתום המשפט.
350 שנה אחרי מותו ולאחר שהוכח כי צדק לגמרי, זיכתה אותו הכנסייה מכל אשמה בנושא זה. בכך הוכרה חשיבותו גם כמי שתרם תרומה מכרעת למהפכה המדעית כולה.
גלילאו היה ממניחי היסודות למחקר המדעי המודרני, בכך שהעמיד את הניסוי האמפירי כתנאי הכרחי במחקר המדעי, במקום רעיונות פילוסופיים או השקפת עולם דתית, ששימשו עד אז יסוד למדע.
גלילאו גליליי היה פיזיקאי ואסטרונום איטלקי מהעיר פיזה. הוא נחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית ואחד מאנשי המדע הדגולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חשובים במיוחד הם המחקרים והתגליות שלו באסטרונומיה, כולל המאבק שניהל נגד תפיסותיה המדעיות השגויות של הכנסייה הקתולית, שדגלה בתפיסה השגויה שכדור הארץ הוא מרכז היקום.
גלילאו היה האסטרונום הראשון שפרסם השערות מדעיות ותגליות המבוססות על תצפיות באמצעות טלסקופ. הוא עשה זאת באמצעות טלסקופ שהוא בנה בעצמו ובאמצעותו הוא חקר את השמיים והחלל.
גלילאו לא היה רק אסטרונום מבריק אלא גם פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא. בשנת 1609 בנה גלילאו את הטלסקופ הראשון שלו. בתקופתו של גלילאו היו נפוצים טלסקופים אך הם היו פשוטים למדי ויכולת ההגדלה המקסימלית של הטובים שבהם הייתה רק פי 3. המדען השאפתן רצה שיהיה לו טלסקופ עם יכולות הגדלה גבוהות יותר וחדות גבוהה יותר, שבאמצעותו הוא יוכל לערוך מחקרים ותצפיות אסטרונומיות.
לטלסקופ הראשון שבנה גלילאו הייתה יכולת הגדלה פי 8, אך הוא המשיך לעבוד ולשכלל אותו ולפתח דגמים משוכללים יותר ובעלי יכולת הגדלה טובה יותר. גלילאו בנה למעלה מ-100 טלסקופים שונים כשלטובים בהם היית יכולת הגדלה פי 30, הרבה יותר מכל טלסקופ אחר שהומצא עד ימיו.
באמצעות הטלסקופ שפיתח בעצמו הצליח גלילאו לגלות את ארבעת ירחיו הגדולים של כוכב צדק. ירחים אלו נקראים כיום איו, אירופה, גנימד וקליסטו, ונהוג לכנותם "הירחים הגליליאניים" על שמו. כיום ידוע כי לצדק יש 67 ירחים, אך ניתן לצפות בהם רק באמצעות טלסקופים משוכללים ומתקדמים יותר מהטלסקופ שהיה לגלילאו.
גלילאו תרם רבות גם לפיזיקה ובפרט למכניקה ולחקר תנועתם של גופים. אחד העקרונות החשובים ביותר שהוא גילה הוא עיקרון התמדה ("אינרציה"), גלילאו ניסח עקרון זה כך: "גוף הנע על משטח אופקי ללא הפרעה חיצונית ימשיך לנוע באותו כיוון ובמהירות קבועה". עקרון זה הפך בהמשך להיות החוק הראשון מתוך שלושת חוקי התנועה של ניוטון.
החדשנות הרבה של גלילאו בתחום הפיזיקה ניכרת בכך שהוא העניק חשיבות רבה לביצוע ניסויים אמפיריים, בכך ששילב מתמטיקה במחקריו הפיזיקליים ובהצלחות פורצות הדרך שלו לתאר את חוקי הטבע באמצעות נוסחאות מתמטיות.
בגלל שרעיונותיו המדעיים עמדו בסתירה לתפיסה המדעית של הכנסייה הקתולית, נרדף גלילאו על ידי האינקוויזיציה, גוף אפל שכפה את דעותיה הדתיות של הכנסייה הקתולית. הוא נרדף מכיוון שפרסם ספרים המבססים את שיטתו המדעית של קופרניקוס - לפיה כדור הארץ סובב סביב השמש והשמש עומדת במקומה.
טענה זו הייתה הפוכה לטענת הכנסייה, שהשמש סובבת את כדור הארץ שנמצא במרכז היקום. גלילאו הועמד למשפט ונמצא אשם. בסיום המשפט נגזר עליו עונש של מאסר עולם בביתו. נדרש ממנו גם לכפור בדעותיו ולהצהיר בפומבי כי הוא מתכחש לפירסומיו הקודמים ותומך בטענה לפיה הארץ היא מרכז היקום והשמש סובבת סביבה.
לאחר תום המשפט ומכיוון שחשש לחייו, הפסיק גלילאו לכתוב ולפרסם כמעט לחלוטין. בכל זאת הוא פרסם גם בסתר ספר אחד, שהוברח להולנד והודפס שם.
אבל על ערש מותו, מספרת האגדה, הוא אמר או כתב את המשפט החשוב: "ואף על פי כן, נוע תנוע". בו הוא התריס כנגד הכנסייה והצהיר שהארץ נעה סביב השמש ושלמעשה ישנם כוכבים רבים הנעים מסביבה. זה נאמר על אף שנאסר עליו לתמוך ברעיון הזה, אבל על ערש דווי הוא לא חשש יותר. בכך חזר בו מההכחשה הכפויה שנגזרה עליו בתום המשפט.
350 שנה אחרי מותו ולאחר שהוכח כי צדק לגמרי, זיכתה אותו הכנסייה מכל אשמה בנושא זה. בכך הוכרה חשיבותו גם כמי שתרם תרומה מכרעת למהפכה המדעית כולה.
גלילאו היה ממניחי היסודות למחקר המדעי המודרני, בכך שהעמיד את הניסוי האמפירי כתנאי הכרחי במחקר המדעי, במקום רעיונות פילוסופיים או השקפת עולם דתית, ששימשו עד אז יסוד למדע.
