יוסף טרומפלדור היה לוחם בצבא הרוסי, שהפך לחלוץ בגליל וחקלאי. הוא גם היה מפקד ונפל בקרב על תל חי, שבה חי ועבד. עוד בטרם הגיע לארץ ישראל, טרומפלדור היה רוסי. הוא התגייס לצבא הרוסי והיה לקצין היהודי הראשון בו. הוא הצטיין כלוחם בקרב במלחמת רוסיה-יפן, אך נפצע קשה ואיבד את ידו השמאלית, שנקטעה לגמרי.

היד הקטועה שלו לא הפריעה לו להגשים את חלומו ולהגיע לארץ ישראל, לעבוד בה בשיתוף עם צעירים ציונים כמוהו ולהגן עליה. באומץ ליבו ואישיותו הפך טרומפלדור לסמל של המאבק הציוני על ההתיישבות בארץ ישראל ובמיוחד לאחר שנפל בקרב על הגנת תל-חי, הישוב הצעיר שהיה מחבריו.

טרומפלדור זכור מאז כלוחם, איש עבודה, סוציאליסט ומנהיג כריזמטי. מורשתו חרגה בהרבה מהתחום הצבאי. רבים בציונות מציינים את המופת שבהתנהגותו, מנהיגותו ואיש העמל שהיה, כדברים שהפכו אותו לסמל של דור שלם.


הנה סרטון אותנטי שבו רואים את יוסף טרומפלדור בקומונה שלו שבחוות מגדל ליד הכנרת (עברית):

http://youtu.be/NL4z3IOIP-U


קטע סרט אמיתי משנת 1913 שבו טרומפלדור גם בתל חי, בליווי שירי התקופה (עברית):

http://youtu.be/sKq5JTRMLP0


סרט ארוך על טרומפלדור ותל-חי (עברית):

http://youtu.be/O6mLGuViY8M?long=yes


ותכנית חינוכית על הגיבור בעל היד האחת (עברית):

https://youtu.be/DcFyrVHeL4g?long=yes

דמיינו אדם אחד שהוא גם משחרר, גם מורד וגם בוגד, אדם מושמץ אך נערץ, מי שמנצח שוב ושוב, הופך לגיבור של יבשת שלמה ובכל זאת מת מובס ומושפל, רק כדי להפוך לגיבור היסטורי על-זמני.

וזה לא נפוליאון אלא סימון בוליבר (Simon Bolivar), המכונה "המשחרר" (El Libertador), מי שהיה מגדולי המצביאים של אמריקה הדרומית ובראשית המאה ה-19 הוביל בה לעצמאות של מדינות רבות.

בוליבר היה יליד ונצואלה ובן למשפחת אצולה עשירה ממוצא ספרדי. הוריו מתו בילדותו, ובמותם הוא יורש הון גדול. הוא גדל בהשגחת דודו ובבגרותו יוצא לספרד להשלמת לימודיו.

אחד ממוריו, סיימון רודריגז, היה תלמידו של ז'אן ז'אק רוסו והציג את בוליבר למחשבה הליברלית של המאה ה-18. הרעיונות הללו ישפיעו על בוליבר הצעיר באופן עמוק ומתמשך.

בבגרותו הוא נושא לאישה את בתו של אציל ספרדי, אך פחות משנה לאחר נישואיהם מתה הכלה הצעירה מקדחת צהובה. לבוליבר היה ברור בהמשך חייו שמותה הטרגי של רעייתו הצעירה הוא שדחף אותו לקריירה פוליטית בגיל צעיר.

כשהוא חוזר לוונצואלה בשנת 1807 מתייצב בוליבר הצעיר בראש קבוצת רדיקלית של קריאולים שהציבה לה למטרה למגר את השלטון הספרדי, בדרך לאיחוד של כל יבשת אמריקה הדרומית.

כשנפוליאון בונפרטה ישתלט באירופה על ספרד, הוא הוביל את המושבות של אמריקה הספרדית למרד. עד אז הן היו מושבות כנועות ורגועות.

בשנת 1810 מצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים את הממשלה הראשונה בדרום אמריקה שנבחרה בבחירות חופשיות. אך המאבק בין אנשי בוליבר לשלטון הספרדי ובני בריתו ביבשת לא פסק וממשיך עד שנת 1824, בה שוחררה בוליביה, אחרונת המושבות הספרדיות באמריקה הדרומית.

במשך 19 שנים בוליבר מוביל את המאבק לשחרור צפון דרום אמריקה. הוא עומד בראש כוחות קטנים עם ציוד מוגבל ביותר אך מביא אותם ללא מעט ניצחונות מדהימים, לצד תבוסות קשות. המצביא נע שוב ושוב בין מי שנמלט אל מקומות גלות ובין גיבור שמנצח וכובש שטחי ענק מהספרדים. בין השנים 1825 ל-1828, הוא בשיא כוחו ושולט כנשיא ומגן של "גראן קולומביה", שכוללת את קולומביה, פנמה ונצואלה, אקוודור של ימינו, פרו ובוליביה שנולדה זמן קצר לפני כן.

עכשיו הוא כבר דמות על-היסטורית ברמה של ג'ורג' וושינגטון ונפוליאון בונפרטה. מגנרל מחונן ופוליטיקאי כריזמטי, הוא הפך למנהיג הגדול והבלתי מעורער של התנועה לעצמאות של אמריקה הלטינית משאריות האימפריה הספרדית.

בוליבר שגירש את הספרדים מצפון דרום אמריקה תפס מקום מרכזי ביסוד הרפובליקות החדשות של אמריקה הלטינית ושלט בהן. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו והוא חלם ליצור ממנה מדינה חזקה ומאוחדת בכל אמריקה הדרומית. אבל הפוליטיקאים האחרים ולא מעט מנהיגים מקומיים התנגדו לתכניות הללו.

וכך, בשנת 1830 יתפטר בוליבר המאוכזב מהנשיאות. חצי שנה אחר כך, בסוף אותה שנה, הוא יילך לעולמו, כנראה משחפת - בבית חברו בסנטה מרתה, קולומביה.

הוא אמנם ייזכר כ"ליברטדור", מי שישחרר מהשלטון הספרדי אבל באיחוד דרום אמריקה הוא נכשל. בשנותיו המאוחרות ייראה החזון הגדול של מי שכונה בשיאו "ג'ורג' וושינגטון של דרום אמריקה" ככישלון מוחלט. אבל מורשתו היא הרבה מעבר לצבאי ומדינית.

כי שנים לפני הביטול הרשמי של העבדות בוונצואלה, בוליבר שחרר את העבדים שלו. הוא היה היה אמנם פטריוט מוחלט, אך לצד זאת גם נהג באדיקות בערכי החירות, השוויון והמחשבה הליברלית של ז'אן ז'אק רוסו והמאה ה-18.

מאז מותו, בוליבר הוא גיבור לאומי במדינות אמריקה הדרומית, אותן מדינות שהוא שחרר משלטון ספרד: בוליביה הקרויה על שמו, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו.

מאז ועד היום ממצבים את עצמם פוליטיקאים במדינות אלה כממשיכי דרכו של בוליבר. המוני פסלים וכיכרות, בכל רחבי דרום וצפון אמריקה, נושאים את דמותו ושמו של המנהיג הגדול ביותר בתולדות אמריקה הדרומית.


הנה קיצור חייו של המשחרר של דרום אמריקה:

https://youtu.be/9FIC_vihEpw


סיפורו של גיבור דרום אמריקה ומי שבגד בספרד:

https://youtu.be/kQ8a4W_hDbE


עוד על סימון בוליבר:

https://youtu.be/wxuxFg_8nkI


בחייו ראו בו דיקטטור, אחרי מותו קראו לו המשחרר:

https://youtu.be/p1bmJGX0md8?long=yes


התיאור של דמותו המרשימה ומטיל אימה:

https://youtu.be/lRKSU57klrw?long=yes


הרצאה על "ג'ורג' וושינגטון של אמריקה הדרומית":

https://youtu.be/reFr06PGB3c?long=yes


ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על בוליבר (עברית):

https://youtu.be/rC9n1hMlbLk?long=yes

דוד בן גוריון, מייסד מדינת ישראל, הפך ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון שלה. בן גוריון היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. למרות הסיכון הכרוך בכך, הוא החליט, דחף, שכנע את חבריו והכריז על הקמת המדינה בתאריך ה' באייר, תש"ח.

בן גוריון עיצב את דמות המדינה הצעירה ודמותו של צה"ל, כצבא העם. בעיקר חשובה היתה תפיסתו את צה"ל כצבא העם כולו, יחסו לנושא החינוך וחשיבותו לכל אזרח בישראל ויחסו לעליה לארץ, כשלמרות הקשיים והמצוקה הכלכלית בשנותיה הראשונות של המדינה, התעקש בן גוריון להעלות אליה כל יהודי שניתן.

בן גוריון גם האמין ביישוב הנגב ובשנת 1953 הוא התקבל כחבר ועבר לגור בצריף רעוע בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, יחד עם אשתו פולה וברצון לסמן לאחרים על חשיבות הנושא.

בשנת 1963 כשפרש מהחיים הפוליטיים הוא העביר סופית את מקום מגוריו אל הקיבוץ. שם הוא התגורר עד למותו.


הנה סיפור חייו של דויד בן גוריון (עברית):

https://youtu.be/N02yTb1URDU


רגעים אישיים של מנהיג אמיתי (עברית):

https://youtu.be/LiPuugbVts4


כך צמח מנהיג ומייסד מדינת ישראל (עברית):

http://youtu.be/xM4GkFMRaAU


בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל (עברית):

https://youtu.be/EfqxqSB5Rl8


מתראיין בטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/jXb5FXtSuJ4


על חומרי ראיון עם בן גוריון שנמצאו והפכו לסרט (עברית):

https://youtu.be/S7ZNTido0yw


הנה סיפור הקמת המדינה ע"י בן גוריון (עברית):

https://youtu.be/jGDUgvDnZKI?long=yes


סקירה מלאה של דמותו ומעשיו של מייסד המדינה היהודית (מתורגם):

https://youtu.be/IfZPQh5yXgE?long=yes


סרט תיעודי על חייו של בן גוריון (עברית):

https://youtu.be/PwOjaUArjNE?long=yes


ותכנית חינוכית על דרכו המופתית של מייסד המדינה - בן גוריון (עברית):

https://youtu.be/lJLzKA6IjvA?long=yes

נתן אלתרמן (1970-1910), משורר ומחזאי, הוא אחד מגדולי המשוררים העבריים, אם לא החשוב שבהם. המשורר נחשב למשורר החשוב בדורו, דור התקומה, דור מלחמת העצמאות ומדינת ישראל הצעירה. בעצם הוא היה נביא התחייה העברית.

בצעירותו נמנה אלתרמן על קבוצת משוררים צעירים שמרדה בממסד הספרותי הבוגר, בראשות המשורר חיים נחמן ביאליק. "כוכבים בחוץ", ספר שיריו הראשון, יצא כשהיה בן 28.

אלתרמן למד חקלאות בפריז והפך לאגרונום מוסמך. אך כצעיר מוכשר וקל כתיבה הוא היה המוביל של קבוצה שהפכה את השירה העברית לשיקית ופופולרית מאי-פעם.

במלחמת העצמאות הוא התגייס, אך יצחק שדה, שחשש לגורלו של משורר כה חשוב, הורה לשחררו. חשיבותו למורל הציבור היהודי ולוחמיו הייתה בעיניו משמעותית הרבה יותר מהנשק שאוחז אלתרמן בידיו.

ב-19 בדצמבר 1947 פרסם את השיר העברי הנודע "מגש הכסף", שפורסם במדורו "הטור השביעי" שבעיתון "דבר". הוא נחשב היום כשיר העברי החשוב ביותר של תקופת מלחמת העצמאות להקמת המדינה. אלתרמן התכתב בו עם מילותיו של חיים ויצמן, לימים נשיא המדינה הראשון, שבנאומו אמר את המשפט המכונן "שום מדינה אינה ניתנת על מגש של כסף..." - השיר הזה, שהיה עם הזמן למטבע לשון, היטיב לתאר את גבורת הלוחמים במלחמת העצמאות ותרומתה להקמת המדינה.

בהמשך חייו כתב אלתרמן פזמונים רבים ומצליחים. את חלק משיריו הגדולים, שלא נכתבו במקור לזמרה, הלחינו מוזיקאים רבים בישראל, כשהמובהק מביניהם היה יאיר רוזנבלום, שהלחין כמה מהיפים בשירי אלתרמן. כל אלה היו לחלק מהקנון של השירה והזמר העברי ומהמצליחים בשירי המשוררים העבריים שהולחנו והוקלטו כאן.

לאחר שהתווכח עם העורך שוקן, עזב אלתרמן את עיתון "הארץ" וקיבל טור שבועי בשם "הטור השביעי" בעיתון "דבר". בטור הוא פירסם במשך 24 שנים, שיר שבועי, במעין טור מחורז כמו שירה, בענייני היום האקטואליים. רבים מהטורים שפרסם נחשבים לשירה של ממש. עם השנים יצאו לאור גם ספרים שאיגדו את החשובים שבהם.

היו שהאשימו אותו כמשורר "מגויס", המשרת את השלטון ותומך בדעתו, אבל לא פעם ידע גם לפרסם שירים עם ביקורת וכשעשה זאת לא חסך בה. כמו מרבית הציבור, גם מנהיגי האומה אהבו והעריצו את דירתו, אבל הוא ידע לחרוז גם דברים חריפים.

אלתרמן מת צעיר, בגיל 59 וכתוצאה מסיבוך בהרדמה במהלך ניתוח. אבל בחייו, גם אם קצרים, הוא הספיק לכתוב כל כך הרבה וכל כך טוב שהמורשת הפואטית שלו היא מהעשירות שהותיר משורר ישראלי.

מבקרים שונים רואים בו את המשורר החשוב בשמי השירה העברית. דוגמה לכך הוא מבקר השירה מנחם בן, שכתב עליו: "בשנים המכריעות של צמיחת המדינה הוא היה המצפון המוסרי של האומה".

אלתרמן היה משורר תל אביבי בנשמתו, צנוע ולא חומרני, ידוע בנדיבותו, כותב רציני ושקדן אך גם בוהמיין נצחי. הוא אהב לשתות ולעשן מקטרת. עם חבריו המשוררים הוא נהג לשבת בקפה כסית ולבלות עם השחקנים והבוהמיינים האחרים.

במותו ביקש אלתרמן שלא להיקבר בחלקת הסופרים בבית העלמין טרומפלדור, אלא בבית העלמין קרית שאול, "כאחד העם".


משימה קטנה:
==========
סעו לתל אביב ומצאו את דירתו של אלתרמן ברחוב נורדאו 35 קומה ג'. עמדו מול הבניין והקריאו שיר שלו. נכון כיף?


האזינו לאחד משיריו הנהדרים של נתן אלתרמן שהלחין יאיר רוזנבלום (עברית):

http://youtu.be/Z9tJhHV3Pnw


שיר שנכתב כשירה לאשתו והולחן שנים אחר-כך בידי נחום היימן שגם שר (עברית):

https://youtu.be/bPL_Fw3npnI


תל אביב, כמו שאהב אותה אלתרמן, בשיר (עברית):

https://youtu.be/aD4OP9NaqBo


חנה'לה התבלבלה - שיר שאלתרמן כתב ללחן עממי (עברית):

https://youtu.be/Dsv6dNdctpk


שיר נסתר שלו בסרטון מפעם (עברית):

http://youtu.be/pQqw8js9RaI?t=15s


כאב חייו - על בתו המתה, המשוררת בזכות עצמה תרצה אתר (עברית):

https://youtu.be/palDdGlvcb4?long=yes


ורעייתו, השחקנית רחל מרקוס, שנותרה לבדה (עברית):

https://youtu.be/E0teibTyRW8?long=yes

חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".

בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.

ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. הוא בנה בה בית מקורי ומיוחד, שבנייתו ואחזקתו היו יקרים להחריד. הבית כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כאדם שלא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום מזוהה עימו. הוא מצא את עצמו חי בתוך מבנה שהוא מעין ארמון ים-תיכוני, אבל כזה ששאב ממנו אנרגיות רבות. רק אחרי מותו הפך הבית לבית הנצחה ולמקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה.


הנה סקירה מהירה עליו (עברית):

https://youtu.be/bcV9gZKT_Mw


סרטון על ח. נ. ביאליק (עברית):

http://youtu.be/_yzXEvCFbwE


על שנות חייו האחרונות של ח. נ. ביאליק, בתל אביב (עברית):

http://youtu.be/fU6swjDIlhk


סרטון מהלווייתו של המשורר חיים נחמן ביאליק (עברית):

http://youtu.be/rq_DVArJMmI


מעט על בית ביאליק ועל המשורר (עברית):

http://youtu.be/kcKMsLozSmM


סרט תיעודי על ביאליק וחייו (עברית):

https://youtu.be/UK32fMg3oGs?long=yes


ותכנית היסטורית חינוכית (עברית):

https://youtu.be/o-qBDupo9XQ?long=yes

בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם.

ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם והנהיג מרד של גלדיאטורים ועבדים באימפריה.

אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.

שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים.

את התזה המקובלת, התפיסה שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, ספרטקוס סדק לחלוטין.

אך המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס.

נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה במיוחד. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.

ובכל זאת, מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.

פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".


הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):

https://youtu.be/8l1NyR6UvxU


על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):

https://youtu.be/f6Eyf2fPFew


קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:

http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw


המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":

http://youtu.be/Vx7RWW36wes


וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:

https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes

על איש העסקים והדיפלומט השוודי ראול ולנברג ודאי לא היינו שומעים, אלמלא מילא תפקיד דיפלומטי בהונגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה והחליט לסייע לנרדפים. בהיותו בעל חסינות ונגישות רבה למקומות שאזרחים רבים לא יכולים היו להגיע אליהם, החליט ולנברג לסייע ולהציל יהודים מציפורני הנאצים. ואכן, תוך שימוש במעמדו הדיפלומטי, הוא הביא להצלתם של עשרות אלפי יהודים ממחנות ההשמדה.

לאחר מלחמת העולם נתפס ולנברג בידי הצבא הסובייטי של ברית המועצות והוחזק בשבי. במהלך שנותיו בשבי נעלם ולנברג וגורלו לא נודע מעולם. הוא הוכר כחסיד אומות העולם והעולם היהודי חב לו חוב גדול.

הסיבה למאסרו של מי שפעל באומץ כנגד הנאצים ומערכת ההשמדה, תוך נטילת סיכון אישי רב, מעולם לא הובהרה לחלוטין על ידי ברית המועצות. לדעתנו מחויבת מדינת ישראל מוסרית לדרוש מהרוסים הסבר מלא על גורלו של ראול ולנברג וכיצד מת ומתי.


הנה סיפורו של ראול ולנברג:

http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s


ועדות של ניצולה שזכתה לסיוע מראול ולנברג:

http://youtu.be/wdEgvt8iRwg

נשיא מצרים אנואר סאדאת (Anwar Sadat), יורשו של נאצר, הרגיש מושפל לאחר מלחמת ששת הימים. כמו כל המצרים ששמעו את דברי הרהב של נאצר והופתעו לגלות שצבא מצרים הובס קשות, גם סאדאת רצה לנקום. מלחמת יום הכיפורים, שהפתיעה את מדינת ישראל לחלוטין ותפסה אותה לא מוכנה, נתפסה כנקמה מספקת. אמנם המצרים שוב הובסו במלחמה ולא הצליחו להשיג את מטרותיהם הצבאיות, אבל ההפתעה והיכולת לגרום לצה"ל לאבידות קשות היו מבחינתם נצחון גדול.

בשנת 1977, ארבע שנים לאחר המלחמה, עשה סאדאת מעשה והגיע לירושלים. זה היה מעשה אמיץ ביותר. כל העולם הערבי זעם עליו אך הוא המשיך וחתם על הסכם שלום מלא עם מדינת ישראל. זה היה שלום ראשון של מדינה ערבית עם מדינת ישראל והוא היה משמעותי במיוחד בהיותה של מצרים מנהיגת העולם הערבי.

בשנת 1981, 4 שנים לאחר מכן, נרצח אנואר סאדאת על ידי מוסלמים קיצוניים. הם התנקשו בחייו במהלך מפגן צבאי. הסיבה הייתה על שלא הסכים שחוקי מצרים יהיו על פי ההלכה המוסלמית הדתית.

הסכם השלום, לעומת זאת, ממשיך להתקיים עד היום.


הנה נשיא מצרים אנואר סאדאת (מתורגם):

https://youtu.be/LeyikQGHFVg


הסכם השלום עם ישראל (עברית):

https://youtu.be/RbWEV-0QGr0


נאומו של סאדאת בכנסת ישראל (עברית):

https://youtu.be/M6Zesv1nyqo


ותכנית חינוכית על מצרים המודרנית שאחריו (עברית):

https://youtu.be/QEvAzrG-FMU?long=yes

ישו היה יהודי שחי בארץ ישראל בתקופת בית שני. למעשה שמו היה ידוע, הטייה של השם המוכר יהושוע. פרטים בהמשך.

ישו פעל כנביא בגליל וביהודה. הוא עצמו לא השאיר כתבים וישנו מעט מאד מידע עליו, שמקורו אינו בדת הנוצרית. למעשה, היחיד שהזכיר אותו ושלא השתייך לנוצרים הוא ההיסטוריון הרומי יוספוס פלאביוס.

לידתו של ישו הייתה כיהודי ולאורך כל חייו הוא חי כיהודי. הוא היה משוכנע שהוא המשיח שנשלח אל היהודים. הרומאים הוציאו אותו להורג בצליבה. איש לא יכול היה לשער שמותו יהיה תחילתה של דת חדשה, הנצרות.

הנוצרים רואים בו את משיח העם היהודי וטוענים שמותו בייסורים כיפר על עוונות כל בני-האדם. בהמשך הזמן התפתחה באמונה הנוצרית תפיסה שלפיה ישו היה גם בנו של אלוהים.

ואם סיפרנו מעט על ישו, חשוב להיות הגונים ולומר כאן שבשום תרבות או מדינה לא נקרא כך האיש. ג'יסוס או חסוס בספרדית, הם שמות אירופיים לישוע. השם ישו נולד ביהדות כסוג של קללה, תגובת נגד לשנאה הקתולית כלפי היהודים, על טענת הסגרתו בידי אחד מהם, יהודה איש קריות.

כך או כך, השם "ישו" נובע מראשי התיבות המגונים והפוגעניים של "ימח שמו וזכרו". באיסלאם למשל, פגיעה כזו בשמו של מוחמד הייתה עילה למלחמת דת. במציאות חייו ישוע נולד ומת יהודי ואין סיבה אמיתית לקלל אותו.

אם יש את מי להאשים במשהו זה את מי שהסיתו כנגד היהודים בתקופות חשוכות שלא היינו רוצים לשוב אליהן.


סרטון על מותו ישו ותחילת הנצרות והאשמה שהוטלה על היהודים:

http://youtu.be/lw_dutxchss


הסיפור הנוצרי של לידתו של ישו ליוסף ומרים היהודים:

http://youtu.be/FKBAhyvFp7Y


היסטוריונים רבים מנסים לגלות מה עבר ישו ב"שנים האבודות", בין גיל 12 ל-30:

https://youtu.be/Rxkz_ygndLU


כיום מאמינים נוצרים רואים בכנסייה הזו את מקום קברו של ישו:

https://youtu.be/t9GU_e6Pn28


והפרק על הורדוס וישו בסדרה ההיסטורית (עברית):

https://youtu.be/mPJT9M9aBes?t=21m49s?long=yes

אם היינו אומרים לכם שאסטרולוג-רוקח צרפתי אחד הצליח לנבא אירועים היסטוריים רבים, כולל המהפכה הצרפתית, כיבושי נפוליאון, עליית היטלר לשלטון ואת מלחמות העולם הגדולות - הייתם מאמינים?

ואם היינו מספרים לכם שאפילו את פיגועי 11 בספטמבר רבים טוענים שחזה כבר אז? - יש הוכחות לכך שבעצם תיאר אירועים מתקופתו והניח שההיסטוריה תחזור על עצמה.

מישל נוֹסטרָדָמוּס, דה נוסטרדם או בקיצור נוסטרדמוס (Nostradamus) חי במאה ה-16. הוא נחשב לגדול והמפורסם בנביאי העולם החדשים. המוניטין שזכה לו בזכות נבואותיו, בנוסף לסיפורים על יכולות הריפוי המופלאות שלו - כל אלה הפכו אותו, עוד בחייו, לאחד האנשים הידועים בעולם.

אגדות רבות סופרו על נוסטרדמוס. כך למשל סופר שבשנת 1700, שנה שבה פתחו את קברו כדי להעביר את גופתו למקום מכובד יותר. אז התגלה בקבר לתדהמת הפועלים, תליון שעליו רשומה השנה שבה נפתח הארון, שנת 1700 בדיוק!

על אף שלא כולן התממשו, בזכות הנבואות שלו, נוסטרדמוס מוכר עד היום הזה. נבואות רבות ייחס נוסטרדמוס לאירועים היסטוריים שהוא חזה שנים רבות קדימה.

בספרו "הנבואות" הוא כתב קרוב לאלף בתים של שירים עם נבואות לפי מאות, 100 בתים לכל מאה שנה. חלקן נמצאו די הגיוניות ואפילו התממשו, חלקן התבדו ולא קרו וחלקן עוד לא התרחשו, כך שיש למה לצפות..


הנה סיפורו של הרופא המנבא, נוסטרדמוס, רגע לפני שהחל בכתיבת הנבואות:

http://youtu.be/nUQ_Sh8kYQk


הנבואות השחורות של נוסטרדמוס:

https://youtu.be/R_Qa6GNiZ9g


על נבואת 2012 (שלא התממשה):

https://youtu.be/cLCU_NQZwo4


הסבר של חוקר שמצא שהנבואות התבססו על אירועים מתקופתו, תחת ההנחה ש"ההיסטוריה חוזרת":

https://youtu.be/egWb_ymRbqI


עוד מהנבואות שלו:

https://youtu.be/RT_A2Hi-_i8


והאם נוסטרדמוס היה נביא או נוכל?

https://youtu.be/eBt1Nv3mK8Q?long=yes

וינסטון צ'רצ'יל (Churchill) היה מגדולי המדינאים במאה ה-20. הוא היה ראש ממשלת אנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

הוא היה האיש שהציל את העולם הדמוקרטי מניצחון היטלר והנאציזם. בזכות הנחישות והמנהיגות, אך גם התבונה שגילה במהלך מלחמת העולם השניה, הצליחה אנגליה לעמוד, כמעט לבדה, מול האויב הנאצי.

בזכות אותה נחישות בריטניה הגיעה ליום בו הצטרפו אליה האמריקאים והרוסים וביחד שילבו כוחות, כדי לנצח את הגרמנים.

צ'רצ'יל הוכר בהיסטוריה כאדריכל הניצחון על גרמניה הנאצית וכמי שידע לתכנן את מהלכי המלחמה, להפיח אומץ בבני עמו ולגלות מנהיגות נדירה, בשעותיה הכי קשות של האומה הבריטית.

בהמשך חייו כתב צ'רצ'יל גם ספרי היסטוריה שתיעדו את מהלכי המלחמה ועליהם אף הוענק לו פרס נובל לספרות.


הנה סרטון על התקופה בה הוא הנהיג את המעוז האחרון מול היטלר (עברית):

https://youtu.be/SCd6R23_YrA


חייו של צ'רצ'יל:

http://youtu.be/cFUSLK2z6qI


סרטונים היסטוריים של צ'רצ'יל, לאורך שנות מלחמת העולם השנייה:

http://youtu.be/o-ubeP-nFUI


צ'רצ'יל מקבל אות כבוד בצרפת, לאחר המלחמה:

https://youtu.be/z23D5lKh1bs


צ'רצ'יל הצעיר מבקר בירושלים:

http://youtu.be/C0RyRwc4XqA


שחקן שמגלם אותו וכלל לא דומה לא לו, אך מיטיב לחקות את צורת הדיבור שלו:

https://youtu.be/CyxGN0Jb8WM


הלווייתו הלאומית של צ'רצ'יל:

https://youtu.be/I5T6xfZVPLQ


ותכנית חינוכית על המנהיג שעמד מול כמעט לבדו מול היטלר (עברית):

https://youtu.be/yZaDcrdq7Ks?long=yes

הפילוסוף ג'ון לוק (John Lock) היה פילוסוף מדיני ומרכזי בהגות הליברלית וההומניסטית. הוא ידוע כמי שהניח את היסודות לרעיון של "זכויות האדם".

בתורתו הוא הדגיש את המרכזיות של זכויות הפרט והחירויות שלו. את הבסיס ללגיטימציה של המדינה הוא ראה בהסכמה שבאמנה החברתית.

המושג "זכויות האדם" מתחבר למה שלוק קרא "האדם הטבעי", הוא האדם שקדם ל"אדם החברתי".

במה מדובר?

לוק גרס שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, יש לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן הוא יכול להגן, כמו לחוות, להיות חופשי ולהחזיק בדברים שהוא מצא או יצר לעצמו.

לכן, כשהאדם הוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות לפגוע בזכויות הטבעיות הללו.

ואכן, בהגותו שם לוק דגש על הרעיון של אותן זכויות שמקורן בטבע. בין "הזכויות הטבעיות" הוא כלל את הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לקניין. הוא האמין וקבע שהממשלה נוצרה כדי להגן על הזכויות הללו ועליה להיות כפופה לעם.

מהזכות לחירות, למשל, לוק גזר שלאזרחים יש את כל הזכויות למחות ולהתקומם כנגד ממשלה שמדכאת אותם.

מהזכות לקניין הוא קבע שעל ממשלות מוטלת החובה להגן על הרכוש הפרטי ואף לתמרץ ולעודד צמיחה כלכלית.

על הממשלה גם לעודד את החינוך, על פי לוק, כדרך לפיתוח הפוטנציאל האישי של האזרח. זו זכות לחייו של הפרט.

כך הניח ג'ון לוק למעשה את הבסיס המוסרי למרכיבים חברתיים שונים המהווים את הבסיס לדמוקרטיה והליברליזם של ימינו. ביניהם אפשר להדגיש את הדרישה לסובלנות בענייני דת ומצפון, את הצדקת המרד של אזרחים כנגד שלטון המתעמר בהם, את ההגנה על הפרט והקניין שלו מפני המדינה וכדומה.



הנה קיצור תורתו של ג'ון לוק:

https://youtu.be/pZBs78WQuUc


קבלו את זכויות האדם לפי יובל מנדלסון:

https://youtu.be/Uu0mzjIcQs0


ושורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הוא עוד מהבודהיזם המוקדם (עברית):

https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes

בזכות תפיסותיו החדשניות על זכויות וחירויות הפרט, נחשב הפילוסוף המדיני ג'ון לוק (John Lock) לאחד ההוגים המרכזיים של המאה ה-17 ועידן הנאורות ולאבי הליברליזם המודרני.

לוק האמין כי לכל אדם יש זכויות טבעיות שאינן תלויות במעמדו החברתי או במדינתו. הוא זיהה שלוש זכויות יסוד: הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לקניין. הוא ראה בזכויות הללו חלק בלתי נפרד מהיותנו בני אדם וטען שהן קיימות עוד לפני שהאדם משתלב בחברה.

לפי לוק, הזכות לחיים מבטאת את הערך הבסיסי של קיומו של האדם. הזכות לחירות מאפשרת לכל פרט לפעול כרצונו כל עוד אינו פוגע בזכויותיהם של אחרים. הזכות לקניין מתייחסת לזכותו של אדם להחזיק ברכוש שנרכש ביושר או נוצר במאמץ אישי. על ממשלות להגן על רכוש פרטי ולספק תמריצים לצמיחה כלכלית.

באמונתו, שהממשלה נוצרה בכדי להגן על זכויות אלה וצריכה להיות כפופה לעם, לוק טען כי חברה צודקת היא זו שמכירה בזכויות אלו ושומרת עליהן. כתומך חזק בתורת החוזים החברתיים הוא טען שלאזרחים יש את הזכות להתקומם נגד ממשלות מדכאות ואף הצדיק מרד נגד שלטון שמפר את חובותיו ופוגע בזכויות האזרחים.

תפיסותיו של לוק, למותר לציין, השפיעו רבות על עקרונות הדמוקרטיה המודרנית ועל מסמכים היסטוריים כמו הצהרת העצמאות האמריקאית. רעיונותיו ממשיכים גם בימינו להוות בסיס לתנועות חברתיות רבות, כולל המאבק לשוויון זכויות ולחירות הפרט.

תפיסתו של לוק גם השפיעה על הפילוסופים המודרניים ועל הפילוסופיה המודרנית בתחומים רבים, מתורת ההכרה ועד לפילוסופיה המדינית.

בתחום המדיני, הוא היה חלוץ בתפיסת זכויות טבעיות, שהפכו לאבני יסוד של הליברליזם. לא זו בלבד שרעיונותיו על זכויות לחיים, חירות וקניין עיצבו את הדמוקרטיה המודרנית והשפיעו מאוד על תומס ג'פרסון בניסוח הכרזת העצמאות האמריקאית, תפיסתו בדבר הסכמה כבסיס ללגיטימציה שלטונית והצדקת מרד נגד עריצות שלטונית השפיעה על המחשבה המדינית של הוגים כמו רוסו ומונטסקייה.

בנוסף, לוק תרם להבנת הזהות העצמית והפילוסופיה של השפה, תוך דיון במושגים של סובלנות דתית והפרדת דת ומדינה. רעיונות אלו היוו השראה לפלורליזם ולחירויות הפרט בעולם המודרני. בכך, לוק סלל את הדרך לתנועות חברתיות רבות ולפילוסופיה ביקורתית שממשיכה גם היום לעצב את עולמנו.


תפיסותיו של לוק לגבי שוויון בין בני אדם וזכויותיהם:

https://youtu.be/ocJ2fPk5FGE


60 שניות על חירות, חיים וקניין:

https://youtu.be/pd_rzDzKbb4


לוק גם טען מול המלוכה, שאיש לא נולד עם זכות מולדת לשלוט על אחרים:

https://youtu.be/pZBs78WQuUc


השפעתו האדירה על מייסדי ארצות הברית והמבנה האמריקאי:

https://youtu.be/uSy-7yHCCOw


ותפקידו בהגדרת הנכסים וחופש אישי:

https://youtu.be/c6J730PqBik

ג'ון לוק (John Lock) היה פילוסוף מדיני שנודע בהיותו מי שהניח את היסודות לרעיון של זכויות האדם. אבל הוא גם מי שדגל בהפרדה בין דת ומדינה, או במקרה האירופי הפרדת הכנסייה מהמדינה ("separation of church and state").

הפרדת הדת מהמדינה היא עקרון שלפיו הממסד הדתי והממסד האזרחי במדינה מופרדים לגמרי.

הדת, לוק גרס, היא עניין של מה שאתה, האזרח הפשוט, מאמין ולא מה שהשליט או המפלגה השלטת מאמינה.


#הרעיון
לוק, מאבות הליברליזם ודמות מרכזית בתנועת ההשכלה, טען שהממשלה צריכה להבטיח שהאזרחים יזכו לחופש ביטוי דתי ולא להגביל או לאסור אמונות מסוימות.

בנוסף, הוא טען שאין להשתמש בסכסוכי דת ככלי על ידי המדינה לשלוט באנשיה.

לדעתו, במקרה שבו הממשלה מאלצת אנשים לדבוק בפילוסופיה דתית מסוימת, היא פוגעת בזכותם הטבעית לביטוי ולמחשבה חופשיים.

הסיבה שג'ון לוק תמך בהפרדה בין הכנסייה והמדינה היא אמונתו שדת ובחירה דתית היא קודם כל עניין של מצפון אישי ולא של אכיפה פוליטית.

תפיסתו הייתה שהממשלה אמורה להבטיח שלאזרחים יהיה חופש ביטוי דתי ואסור לה לאסור או אפילו להגביל אמונות כלשהן.

כמו כן, הוא הטעים, אין להשתמש בסכסוכים דתיים ככלי בידי המדינה, על מנת לשלוט באנשיה. אם הממשלה מאלצת אנשים לדבוק בפילוסופיה דתית מסוימת, הוא כתב, היא מפרה את הזכות הטבעית שלהם למחשבה ולביטוי חופשיים.

בכך ייצג לוק את הליברליזם והרעיון של הפרדת הדת מהמדינה, רעיון חשוב וחדשני בתקופתו, רעיון שעתיד להפוך לעיקרון המזוהה איתו במחשבה המדינית המודרנית ולנפוץ במדינות המתקדמות ביותר בעולם המודרני.


הנה תורתו של ג'ון לוק:

https://youtu.be/pZBs78WQuUc


הרחבה של ההסבר:

https://youtu.be/bZiWZJgJT7I


תולדות חייו:

https://youtu.be/b2NnEfhQ15M


תפקידו בהגדרת הנכסים וחופש אישי:

https://youtu.be/c6J730PqBik

היה זה מוסטפא כמאל אטאטורכּ כמאל, הידוע היום בתור אטאטורק (Ataturk), שהעניק לעצמו את התואר "אבי האומה הטורקית", או בשפה הטורקית "אטאטורק" ואכן נחשב ככזה.


#תולדות חייו של אטאטורק
מייסד האומה הטורקית המודרנית נולד בסלוניקי. בעיר זו גדל מי שיהיה לקצין מבריק, למפקד הטורקי הראשון בהיסטוריה שיביס צבא מערבי והגנרל העות'מני היחידי שלא הפסיד בשום קרב, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובכלל.

מוסטפא הקטן לא קיבל שם משפחה, כמנהג אותם ימים בטורקיה. אביו, פקיד המכס עלי רִיזַה אֶפֶנְדִי, מת בינקותו ומוסטפא גוּדל לבד בידי אימו זוביידה.

בבגרותו למד מוסטפא באקדמיה הצבאית בסלוניקי, שם קיבל ממוריו את השם כֶּמָאל ("המושלם"). הללו העריכו מאד את כישוריו וצפו לו עתיד גדול. הם בטח לא ידעו עד כמה יהיה גדול.

לאחר שכמאל נרשם לאקדמיה הצבאית בשנת 1895 וסיים אותה, הוא היה לקצין בשנת 1904. מכאן הוא ינהל קריירה צבאית מבריקה, ינצח בקרבות בגליפולי במלחמת העולם הראשונה וינהל במהלכה לוחמה מבריקה ואכזרית כנגד צבאות מדינות ההסכמה.

לאחר המלחמה, זוכה המפקד התורכי בגליפולי ומי שהפך לגיבור לאומי, בתואר "פָּאשַה". מוסטפה כמאל לא נוצח בשום קרב במלחמה ועכשיו הוא מעביר ביקורת חמורה על השלטון העות'מני שהביא לתבוסת טורקיה הגדולה בה.

מיד לאחר המלחמה הוא מקים את התנועה הלאומית התורכית. בזכות יכולת הפיקוד שלו, גבורתו ונצחונותיו בה, בזכות המנהיגות הטבעית שלו ובזכות האומץ שבו העביר ביקורת חריפה על הסולטן ועל ראשי המשטר העות'מני הרקוב בראשותו, מי שהנהיגו את טורקיה למצבה העלוב.

בזכות כל אלה הוא הופך למנהיג טורקיה.

בשנים הראשונות למנהיגותו הוא נלחם ביוונים, שניסו לנצל את חולשת הטורקים ותבוסתם במלחמה וכבשו את העיר איזמיר. לאחר שהביסם והחזיר את העיר לתורכיה, הוא היה למנהיג הבלתי מעורער והנערץ של התורכים כולם.

מכאן התאפיינה מנהיגותו בהובלת האומה הטורקית לחדשנות ולשינוי פנים ואופי. הוא קץ במה שהייתה בעבר אימפריה ובמאה הקודמת ותחילת המאה ה-20 כה הידרדרה, עד שכונתה בלעג על ידי ההיסטוריונים והאומות באירופה "האיש החולה של אירופה".

אטטורק, מנהיג חזק ולא מתפשר, מעצב אותה מחדש ומוביל אותה להיות מדינה חילונית ומתקדמת. הוא לא נוטש את הדת המוסלמית, אלא יוצר מדינה מוסלמית חדשה ועצמאית, דבר נדיר ומודל מוצלח שהיה מושא לחיקוי אצל שליטים מוסלמים, בתקופה בה שולטים אימפריאליזם מערבי ומעצמות נוצריות בהרבה ארצות מוסלמיות ולא נוצריות אחרות בעולם.

אותיות ערביות מוחלפות בכתב אירופי, תרבושים ולבוש מסורתי ומיושן מושלכים לטובת חליפות מערביות וזו רק ההתחלה. הוא לא נרתע מהכוחות האיסלמיים ומאיומים מצידם ומעביר את טורקיה מודרניזציה מהירה וחדה. מאימפריה דתית, מאובנת ומתמוטטת, בעלת תרבות מיושנת ואף מסואבת, הוא יוצר אומה מודרנית, חילונית, טכנולוגית, בעלת אוריינטציה אירופית, שמוכנה לאתגרי המאה ה-20.

לאחר מותו של אטאטורק, משליט יורשו, איסמט אינני, פולחן אישיות של ממש לגבי מייסד האומה הטורקית. תמונותיו ופסליו של אטאטורק נמצאים בטורקיה בכל מקום והוא דמות נערצת עד ימינו אנו.

בחייו אטטורק לא נבחר באופן דמוקרטי ומחשש להשתלטות דתית על הדמוקרטיה מוקדם מדי, הוא שלט כדיקטטור, למען האומה. אבל הוא הכין את הקרקע לאומה דמוקרטית והותיר מורשת כזו, שאכן מומשה בשנות ה-50 של המאה העשרים. אמנם כשטורקיה הפכה לדמוקרטיה של ממש איבדה המפלגה הכמאליסטית שייסד מכוחה, אבל ההערצה הטורקית האדירה, אליו כמנהיג שהיה כמעט לאלוהים של הטורקים, נמשכת עד ימינו.


#רפורמות אתאטורק
אין הרבה ארצות ששליט אחד שינה אותן באופן כה קיצוני ומקיף, כמו טורקיה תחת אטאטורק. כל כך הרבה שיפורים ושינויים הוא הכניס במדינה, עד שהם זכו לכותרת "רפורמות אתאטורק".

אטאטורק חולל אינספור שינויים של קידמה ומודרניות באורחות החיים במדינה הטורקית החדשה. ביניהם בלטו הפרדת הדת ובמדינה, ביטול של הסולטנות, הכרזת הרפובליקה הטורקית, ביטול החליפה והשליטה של הדת, כולל ביטול החינוך הדתי תוך הקמה של מערכת חינוך לאומית אחידה, שינויים בלבוש ובתרבוש כמו מעבר לחליפה לגברים וביטול כיסוי הראש.

הוא גם ביטל את האסלאם כחוק המדינה, הנהיג חוק עונשין מסודר, פיקוח על האוניברסיטאות, הוא שינה את האלפבית הטורקי לכזה שמבוסס על האלפבית הלטיני, נתן זכות בחירה לנשים והנהיג שמות משפחה, דבר שלא היה לפני כן בטורקיה.


כמעט אל - תיאור דמותו האגדית של אטטורק:

https://youtu.be/rhgD11FzN44


קווים לדמותו, במיוחד לאור השינוי של ארדואן את טורקיה (עברית):

https://youtu.be/lOgP-Atij2A?t=1m01s


נאום שלו:

https://youtu.be/5dVnlXLZHgE


הרפורמה שלו בתחום הלבוש, כדוגמה לשינויים שהנהיג:

https://youtu.be/7u3E7QblKSA


המאוזוליאום עם קברו:

https://youtu.be/MHH6UtwOnmk


תכנית חינוכית בעברית על מנהיג טורקיה הדגול (עברית):

https://youtu.be/HwdxUtE7SUs?long=yes


ופודקסט של פרופסור הרסגור על אבי האומה הטורקית (עברית):

https://youtu.be/F-v7UnMo9PY?long=yes

רוב גולדברג (Rube Goldberg) היה קריקטוריסט אמריקאי מפורסם, פסל וסופר שזכה בפרס פוליצר. הוא התפרסם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בקריקטורות שתיארו מערכות מורכבות. בצעירותו הוא למד הנדסה אך ראה את ייעודו בחיים כאמן. ציוריו ורישומיו בעיתונים זכו להצלחה חסרת תקדים והקריירה שלו נמשכה 60 שנה.

אבל מה שההיסטוריה זוכרת עד היום היו הקריקטורות המשעשעות של גולדברג, שעסקו ב"המצאות" משונות, שהראו "איך לעשות דברים פשוטים באופן מסובך". רוב גולדברג טען שהם "סמל ליכולת האדם לרכז מאמץ מרבי בביצוע משימות פשוטות". בין שתי השיטות לעשות דברים בעולם, הוא טען שבאופן מפתיע רבים בוחרים לעשות דווקא את הדרך הקשה. הוא הדגים אותה בחיוך, בסוג של לעג לסיבוכים של החיים.

בעולם המודרני הרעיון שלו הפך באופן מפתיע לצורה של פיתוח חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. בימינו הפכה "מכונת רוב גולדברג" כינוי למערכת מסובכת שנועדה לייצר דבר פשוט במיוחד. תחרויות וסדנאות שנקראות על שמו מתקיימות בכל העולם. חלקים ושאריות של גלגלים, צירים, ידיות, דוושות, חלקי פלסטיק ושאריות תעשייה, משמשים בהן, לבניית מכונות מורכבות שעושות דברים פשוטים.


הנה סיפור חייו של רוב גולדברג:

https://youtu.be/94eSJfv4uic


הנה רוב גולדברג עצמו:

https://youtu.be/1_hbEhyrNAM


הנה כמה מכונות רוב גולדברג משעשעות לצלצול בפעמון:

https://youtu.be/dFWHbRApS3c


והנה עוד מהמכונות המצחיקות שנבנו בהשראת גולדברג:

https://youtu.be/cv5WLLYo-fk

הנה מכונת נגינה בהרשאת מכונות רוב גולדברג המורכבת מלמעלה מ3,000 חלקים ומנגנת מוזיקה של להקת Wintergatan, מומלץ!

https://www.youtube.com/watch?v=IvUU8joBb1Q

הצייר פסל האימפרסיוניסט הצרפתי אדגר דֵגָה (Edgar Degas) התעניין מאד בתנועה החולפת ונודע כמי שהדמות האנושית היא הנושא העיקרי של ציוריו.

הוא הירבה לצייר פעילויות אמנותיות וספורטיביות שבמרכזן התנועה, כגון קונצרטים של מוסיקה, מרוצי סוסים, נשים עובדות או רוחצות באמבטיה ובמיוחד - רקדניות באלט, נושא שהיה חביב עליו מאד והוא היה הראשון והבולט המתעדים שלו.

דגה, שצייר את הרקדניות על הבמה, מאחורי הקלעים ובמהלך החזרות, הצליח להעביר היטב את האסתטיקה והיופי בבלט וגם את קשיי הרקדנים (ובעיקר הרקדניות) בתרגול ולימוד הבלט.

אבל אדגר דגה לא בילה את זמנו בציור בזמן אמת של שיעורי הבלט והחזרות למופעים בפריז. הוא נהג לצלם אותם ואז צייר בסטודיו שלו, מה שהיה שימוש חדשני בטכנולוגיה זו, מכיוון שהצילום היה די חדשני בתקופתו.

דגה חידש בציוריו לעולם האמנות גם בעיקרון נוסף, שהיה לא פחות ממהפכה באמנות הציור - הוא הראשון שאיפשר לדמויות ולעצמים להיחתך על ידי מסגרת התמונה ולא ראה חובה לצייר את כל הדמות. עד אז נהגו לפי מסורת הציור, לצייר את הדברים החשובים בשלמותם. כלומר, הגישה הזו שלו הייתה גישה מהפכנית וחדשנית בצורה לא רגילה, שהיום אמנים מתייחסים אליה כמובנת מאליה.


#האימפרסיוניסט השונה
בשונה מציירים אחרים בתנועה האימפרסיוניסטית, דגה זלזל בנטייה של אימפרסיוניסטים אחרים לצייר באוויר הפתוח (Plain air).

הוא גם פחות נטה לציור באופן ספונטני, כמוהם. כך כמעט כל פסליו נוצרו על ידו כמודלים לצורך הציור ורק בזכות חברו ששמר תבניות שלהם הם שוחזרו לפסלי ברונזה מרהיבים.

דגה גם לא מיהר לאמץ את כתם הצבע האופייני לאימפרסיוניסטים וציוריו הרבה יותר מוחשיים וריאליסטיים משל האחרים.


הנה אמנותו של אדגר דגה בווידאו:

https://youtu.be/odmsHcU5F9c


סרטון אנימציה בהשראת האמנות של אדגר דגה:

http://youtu.be/2610ggGN2-M


ציורי המחול של אדגר דגה:

https://youtu.be/En4ds6Pc8Us


עוד מציורי הבאלט של דגה:

https://youtu.be/EFI0LSEIvcQ


סרטון נדיר וקצר שבו רואים את דגה הזקן פוסע ברחובות פאריס ב-1915:

https://youtu.be/KET94NlM7Ys


תערוכת וידאו של מאות מציוריו:

https://youtu.be/7XNSLN77-Rs?long=yes


ותכנית חינוכית על אדגר דגה (עברית):

https://youtu.be/KU48vSOlQMU?long=yes

הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.

עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.

התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.

מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.

פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.

חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.

בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".

פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:

"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."

ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.


הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):

https://youtu.be/8PEQipIsZhU


כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):

http://youtu.be/JaQE1nfuX18


מצגת על האיש ותורתו (עברית):

https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0


רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):

https://youtu.be/UXdjdvd4594


בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):

https://youtu.be/ovGCvoJnERc


כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):

https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes


וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):

https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes

הוֹרְדוֹס היה מלך יהודה משנת 37 לפני הספירה ועד מותו. הוא היה מייסד שושלת בית הורדוס וכונה גם "הורדוס הגדול", כדי להבדיל אותו מבניו שנקראו על שמו.

הורדוס נתפס בזיכרון ההיסטורי של היהודים כשליט אכזרי, הן כלפי מתנגדיו (במיוחד מבית חשמונאי) והן כלפי קרוביו ואהוביו. כמי שנודע בכך שחיסל את אשתו ואת שלושת בניו, ברור שהוא היה חשדן ורצחני גם ובמיוחד כלפי משפחתו.

הקיסר הרומי אוגוסטוס, שהורדוס עצמו העריץ, אמר עליו פעם ש"עדיף להיות חזירו של הורדוס מאשר להיות בנו". והורדוס אכן היה משתף פעולה עם הרומאים - הוא מלך על יהודה מטעם האימפריה הרומית ונהג כעושה דברה באופן מוחלט.

אבל הורדוס ידוע במיוחד במבנים המפוארים שיזם ובהיותו "הבונה הגדול" של ארץ. ישראל. הוא בנה מחדש את בית המקדש היהודי והפך אותו למקדש מפואר במיוחד. בנוסף לבית המקדש, הורדוס בנה בירושלים אינספור מבנים מפוארים. לפי יוספוס פלביוס הוא הפך את ירושלים לעיר המפוארת ביותר במזרח.

הוא בונה את קיסריה כעיר נמל גדולה ומרכזית, עיר מפוארת במיוחד וקורא אותה על שם אוגוסטוס קיסר. עוד הוא בנה מחדש את מצדה, שהייתה מיועדת להיות ארמון-מקלט עבורו למקרה הצורך.

את הארמון שלו בהרודיון, הוא בנה לשליטה אזורית היקפית ולצורך הגנה מתוק או קושר שינסה להפילו. בהרודיון גם מוקמה אחוזת הקבר שלו, מאוזוליאום מפואר במיוחד שהתגלה עם השנים בשיפולי התל.

אנו יודעים על הורדוס בעיקר מהביוגרפיה שכתב עליו יוסף בן מתתיהו, מי שיהפוך לרומי ויקרא לעצמו "יוספוס פלביוס". אבל אין כמעט ספק שהורדוס הוא אדומי במקור, שמשפחתו גוירה בכוח ליהדות, על ידי בית חשמונאי. רגיל ראו בו בחייו "עבד אדומי".

עם זאת, ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הורדוס מעידים שהורדוס נתפש בעיני עצמו ובעיני בני תקופתו כיהודי לכל דבר וזה גם תואם את הידוע על האדומים שהתגיירו והפכו יהודים לכל דבר.


הנה סיפורו ושרידי מבנים של המלך הורדוס (עברית):

http://youtu.be/WA1I_za1Jsg?t=18s


על המלך הורדוס ששלט בשם האימפריה הרומית (עברית):

https://youtu.be/e9wwftwUJKk


המבנה הנפשי של המלך היהודי שהפך לפסיכופט אכזר, חשדן ורצחני? (עברית)

https://youtu.be/ZsQRmnZYdYo


תערוכה של ממצאים שקשורים במלך הורדוס (עברית):

http://youtu.be/TK2bMZgt76g


והפרק על הורדוס וישו בסדרה ההיסטורית (עברית):

https://youtu.be/AIdg74K8Cic?long=yes

הוא היה אחד היזמים המוזרים, העשירים, המסקרנים והגדולים של אמריקה במאה ה-20 ואחד האומללים שבהם. קראו לו הווארד יוז (Howard Hughes) ושום דבר בחייו לא היה רגיל.

הוא החל כבן עשירים, שבילדותו גילה עניין רב וכישורים גבוהים במתמטיקה ובהנדסה והבריק במיוחד בתחום התעופה. כמו אביו, מי שהמציא טכנולוגיה לקדיחה בקרקע והתעשר כקורח, גם הוא היה מוכשר באופן קיצוני.

יוז, שבגיל צעיר היה ליורש של אימפריית הנפט שבנה אביו במו מוחו, לא התכוון לרגע לנוח על זרי הממון. בשנות ה-20 עד שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות היצירה הגדולות שלו, פיתח היורש העשיר את תחביבו ואהבתו הגדולה למטוסים.

ההתעניינות שלו בתעופה, ההייטק של תקופתו, הפכה אותו לפריק של אווירונאוטיקה ולאחד החלוצים המובילים בתחום זה. הוא ניצל את עושרו ותבונתו, לשלל המצאות ופיתוחים אווירודינמיים שונים ומלהיבים. כך הקים האיש את חברת "יוז איירקראפט", פיתח מטוסים חדשניים וערך בעצמו את טיסות הניסוי למטוסיו.

במקביל גילה יוז עניין בהוליווד ודי מהר היה לבעלים של אולפני RKO. הוא זכה לפרסום רב בזכות יכולתו גם לביים ולהפיק סרטי קולנוע מלהיבים, ששילבו את היצירתיות שלו, יכולתו הטכנולוגית והתעופתית, עם דמיונו ועושרו האגדיים.

כמפיק סרטים הוליוודי הוא הפיק יצירות מופת קולנועיות, ביניהן "מלאכי הגיהנום" היקר להחריד, שהפך להצלחה מסחררת, הסרט "פני צלקת" המקורי ו"האקדוחנים" המלהיב והנועז יחסית, הסרט שבו נחשפה, תרתי משמע, הכוכבת לעתיד ג'יין ראסל, לעין הצופים.

במקביל מנהל יוז באותה תקופה מערכות יחסים מעוררות קנאה עם השחקניות היפות והנערצות ביותר בהוליווד, ביניהן ג'יין הרלו, קתרין הפבורן ואווה גרדנר.

במהלך מלחמת העולם השנייה הסתבך היזם הגאון, כשהציע לספק לצבא האמריקאי את המטוס הימי הגדול בעולם. הצבא שילם והמתין, אבל יוז האובססיבי שרצה במטוס מושלם לא סיים את הפיתוח מעולם. זה הביא להליכים משפטיים נגדו. על אף שניצח בקרב המשפטי, הנפש שלו נפגעה אנושות ומכאן החל השינוי.

כי מצבו של יוז, שנודע גם בהתנהגותיו המוזרות, הלך והתדרדר. האירועים האחרונים, כישלונו בפיתוח המטוס והחקירות נגדו, בצירוף חייו הסוערים ומלאי הגירויים וההפתעות, הביאו בהדרגה לשקיעתו ב-OCD, ההפרעה הטורדנית-כפייתית שממנה סבל מזמן ועכשיו הלכה והחמירה.

שלב אחרי שלב הלך הטייקון והתכנס בתוך עצמו. מחרדת הניקיון וההסתגרות באחוזתו חלה הדרדרות של ממש במצבו הנפשי. הוא לא המשיך עוד לייצר מטוסים והסתגר. מותו אירע, כמה סמלי, במהלך טיסה, כשהיה קשה מאד לזהות את האיש בעל השיער והזקן העבות והציפורניים המגודלות ורק טביעות אצבעותיו אפשרו זאת.

על דמותו של יוז נעשו כמה סרטים. המעניין שבהם הוא סרטו של הבמאי האמריקאי המעולה מרטין סקורסזה. הסרט מתמקד בשנותיו של יוז כבחור היפה, הצעיר והנועז, שניהל קריירה עשירה ומסוקרת, המחברת בין שני התחומים הנחשקים והלוהטים ביותר, תעופה והוליווד.


הנה סיפורו של הווארד יוז:

http://youtu.be/nQ99JP6Sw0I?t=13s


חייו של הווארד יוז:

https://youtu.be/hiWTwq3-iq8?t=20s


טיסתו היחידה של מטוס הענק יוז H-4 הרקולס:

https://youtu.be/65_FeMUuCl0


השימועים בסנאט האמריקני, שבהם ניסו להפליל אותו ונכשלו:

https://youtu.be/Q9syydKlgIs


המטוס הימי העצום במוזיאון:

http://youtu.be/ScFvMQB_-YQ


והשוואה בין טיסתו לסרט שנעשה על יוז:

http://youtu.be/_oEXWvi_tP8

#


הסופר הדני המפורסם הנס כריסטיאן אנדרסן (Hans Christian Andersen) היה אחד מגדולי סופרי הילדים בכל הזמנים. הוא כתב מאות סיפורים נפלאים לילדים והיטיב להבין את עולמם, אך בעצמו לא זכה להקים משפחה ולהיות לאב לילדים.

ילד גבוה ורזה, בעל אף ארוך, הנס נחשב בילדותו לנער כעור ולא מושך. הוא היה אומלל מאוד מהילדים שמסביבו, אלו שנהגו ללעוג לו. לא רבים יודעים ש"הברווזון המכוער", אחד מסיפוריו היפים ביותר וללא ספק מהידועים שבהם, הוא סוג של אוטוביוגרפיה סמלית בה הוא מספר בעצם את סיפור חייו שלו.

בתור מי שבא מבית עני מאוד ובשל מחסור בכסף, אנדרסן הוצא בגיל צעיר מבית הספר. כדי לסייע בפרנסת משפחתו הענייה, הוא נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר ולא למד באופן מסודר כשאר בני גילו.

הנס סבל שנים של רעב והשפלה, עד שבגיל 14 הוא עזב את ביתו ויצא לבדו לקופנהגן. הוא התקבל ללימודים בבית הספר המלכותי ואף קיבל מלגה ממלך דנמרק שמימנה לו טיול באירופה.

בשנת 1835 והוא בן 30 הוא פרסם אוסף אגדות ראשון. רק אז הוא הצליח לשנות את מצבו וכשרונו החל להקנות לו הערכה והצלחה הולכים וגדלים.

מעתה יחל אנדרסן לכתוב מחזות, ספרי מסע ואפילו שירים. אבל אין ספק שלתהילה עולמית הוא זכה בזכות כמעט 170 אגדות שהוא פרסם ושחלקן עובד לילדים וזכה לפרסום עולמי.

בסיפוריו של אנדרסן מורגשת השפעה של חייו המוקדמים, בעיירת ילדותו אודנסה. ההשפעה הזו באה מהעוני שאפיין את מרבית תושבי אודנסה, דרך המסורות המקומיות שקוימו בה ועד תיאטרון הבובות המקומי וההצגות שהוא זכה לראות בו. הנס יצא למסעות בעולם והתארח בבתי אצולה ובארמונות של מלכים, אבל נשאר תמיד מספר הסיפורים המוכשר ההוא, מהבית העני וקשה היום.

במוזיאון לתולדות חייו, שקרוי על שמו בקופנהגן, אפשר עד היום לראות חלק מכתבי היד המקוריים של סיפוריו הידועים. הם מוצגים לצד מהדורות הבכורה והעותקים הראשונים של כמה מספריו האהובים והמוכרים ביותר.

הנס לא זכה להקים משפחה ונשאר ערירי עד יומו האחרון. הוא אהב לרקוד, לשיר, לתפור בגדים ולעשות תאטרון בובות.

בשנת 1875 והוא בן 70, מת מספר האגדות המהולל. אבל סיפוריו לילדים היו לירושה הנפלאה שהוא יכול היה להותיר לעולם כולו, כי מי לא היה ילד ושמע לפחות אחד מהסיפורים של הנס כריסטיאן אנדרסן?


הנה סקירה על חיי הסופר:

https://youtu.be/MxZvMePNPps


השחקן דני קיי מגלם את דמותו בסרט:

https://youtu.be/KJzwC_8f6nA


המוזיאון שהוקדש לו בעיר הולדתו:

https://youtu.be/acyZu01vofg


פסל "בת הים הקטנה" בקופנהגן, על פי אחד מסיפוריו הידועים:

https://youtu.be/PkoUtZ3whZA


הצגה על חייו (עברית):

https://youtu.be/2rEPQ1SAElc?long=yes


ותכנית על ספריו של אנדרסן (עברית):

https://youtu.be/OaU3F32DcQc?long=yes