מהי הטירה וכיצד התנהל בה היום יום?
טירה (Castle) היא מקום מבוצר עם מצודה, שבו מתגוררים אנשים. בימי הביניים רבים מהאבירים גרו בטירות שבנו על שטחים שקיבלו מהמלך ובתמורה לחמו בשבילו ולהגנתו.
הטירה בימי הביניים הייתה מוקפת בדרך כלל בחומה גבוהה, שנועדה להגן על אדוני הטירה, משרתיהם ועובדיהם.
האדונים לרוב התגוררו בחדרי שינה שבמצודה המרכזית של הטירה, בעוד העובדים שכנו בחלקי הטירה האחרים. ברוב הטירות יש מגדלים מרכזיים ששימשו להגנה, אולם מרכזי, כנסייה, מטבח וחדר אוכל.
בטירה חיו ועבדו אנשים רבים, בשלל עבודות של הכנת מזון ותחזוקת הטירה והקיום היומיומי. מורים לימדו את הילדים, משרתים שרתו את האדון ומשפחתו, סנדלרים וחייטים תפרו והכינו בגדים ונעליים, סייסים טיפלו בסוסים וכך הלאה.
תמורת שירותיהם זכו המשרתים, כמו גם עובדי הטירה ומשפחותיהם להגנה ולביטחון שהעניק להם האביר ולמסגרת חברתית שתהיה הבסיס לכפר.
לא תמיד החיים בטירה היו נוחים. למרות האח הבוערת, החורף היה קר והאצילים השתמשו בשיטות כמו שטיחי קיר כדי לבודד את החדרים מקירות האבן הקרים. גם התברואה הפרימיטיבית, בהשוואה לעידן המודרני, העיקה על יושבי הטירה ולטובת האצולה פותחו שיטות שונות לשמירה יחסית על ההיגיינה.
סביב הטירה התפתחו עם הזמן כפרים שבהם התגוררו איכרים. הם היו צמיתים, או אריסים, של האדון. בעצם הם קיבלו את רשות האציל, בעל הטירה, לעבד את אדמותיו, בתמורה לחלק גדול מהתנובה שגידלו ולשלל חובות נוספים. זה היה חלק מהשיטה הפיאודלית. קראו על כך בתגית פאודליזם.
המעניין הוא שבין חומות האבן העבות של הטירות בימי הביניים, התקיימו לא מעט ניגודים - בין מסורת לחידושים, בין תרבות מעודנת לכוח גס, בין האידיאלים הדתיים למציאות החומרית ועוד.
גם אחרי ימי הביניים המשיכו לבנות טירות ענקיות ומפוארות. כיום גרים ברוב הטירות צאצאים שירשו את הטירות מהוריהם, או אנשים עשירים מאד שקנו מיורשים כאלה. מכל מקום, הטירות מייצגות תקופה ועולם שהשפעתם על התרבות האירופית ניכרת עד ימינו.הבה נחקור את הטירה שלפנינו:
טירה (Castle) היא מקום מבוצר עם מצודה, שבו מתגוררים אנשים. בימי הביניים רבים מהאבירים גרו בטירות שבנו על שטחים שקיבלו מהמלך ובתמורה לחמו בשבילו ולהגנתו.
הטירה בימי הביניים הייתה מוקפת בדרך כלל בחומה גבוהה, שנועדה להגן על אדוני הטירה, משרתיהם ועובדיהם.
האדונים לרוב התגוררו בחדרי שינה שבמצודה המרכזית של הטירה, בעוד העובדים שכנו בחלקי הטירה האחרים. ברוב הטירות יש מגדלים מרכזיים ששימשו להגנה, אולם מרכזי, כנסייה, מטבח וחדר אוכל.
בטירה חיו ועבדו אנשים רבים, בשלל עבודות של הכנת מזון ותחזוקת הטירה והקיום היומיומי. מורים לימדו את הילדים, משרתים שרתו את האדון ומשפחתו, סנדלרים וחייטים תפרו והכינו בגדים ונעליים, סייסים טיפלו בסוסים וכך הלאה.
תמורת שירותיהם זכו המשרתים, כמו גם עובדי הטירה ומשפחותיהם להגנה ולביטחון שהעניק להם האביר ולמסגרת חברתית שתהיה הבסיס לכפר.
לא תמיד החיים בטירה היו נוחים. למרות האח הבוערת, החורף היה קר והאצילים השתמשו בשיטות כמו שטיחי קיר כדי לבודד את החדרים מקירות האבן הקרים. גם התברואה הפרימיטיבית, בהשוואה לעידן המודרני, העיקה על יושבי הטירה ולטובת האצולה פותחו שיטות שונות לשמירה יחסית על ההיגיינה.
סביב הטירה התפתחו עם הזמן כפרים שבהם התגוררו איכרים. הם היו צמיתים, או אריסים, של האדון. בעצם הם קיבלו את רשות האציל, בעל הטירה, לעבד את אדמותיו, בתמורה לחלק גדול מהתנובה שגידלו ולשלל חובות נוספים. זה היה חלק מהשיטה הפיאודלית. קראו על כך בתגית פאודליזם.
המעניין הוא שבין חומות האבן העבות של הטירות בימי הביניים, התקיימו לא מעט ניגודים - בין מסורת לחידושים, בין תרבות מעודנת לכוח גס, בין האידיאלים הדתיים למציאות החומרית ועוד.
גם אחרי ימי הביניים המשיכו לבנות טירות ענקיות ומפוארות. כיום גרים ברוב הטירות צאצאים שירשו את הטירות מהוריהם, או אנשים עשירים מאד שקנו מיורשים כאלה. מכל מקום, הטירות מייצגות תקופה ועולם שהשפעתם על התרבות האירופית ניכרת עד ימינו.
התנסות וירטואלית ב-°360
יש לסרוק את ה-QR ולצפות בסרטון בסמארטפון שלך באפליקציית YouTube:
