שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי נולדו הכפרים הראשונים בהיסטוריה?
הכפר (Village) הוא צורת התיישבות מסורתית, לרוב קטנה יותר מעיירה, בה חיו בדרך כלל עד כ-30 משפחות.
סביב בתי הכפר השתרעו האדמות החקלאיות שעיבדו תושביו. אדמות אלה פרנסו אותו ולמעשה אפשר לומר שבייתו את האדם. כי עד המצאת החקלאות התפרנס האדם ממזון שצד או ליקט בטבע.
אך מרגע בו החלו בני המין האנושי לעבד את האדמה ולביית חיות, הם בויתו והפכו בעצמם לשוכני בית וכפר, למגדלי בעלי חיים ולאיכרים בשדותיהם.
היה זה לפני כ-8,500-9,500 שנים, כשהופיעו הכפרים הראשונים הידועים. אלה היו הכפרים הקדומים ביותר בעולם. זה היה אזור הסהר הפורה, מסופוטמיה מזרח התיכון ועד מרכז אסיה.
עדויות שונות, עם זאת, מצביעות על כך שעוד הרבה יותר מוקדם, בין 12,000 ל-7,000 שנה אחורה, יושבו על ידי ציידים-לקטים, כפרים קדומים אף יותר.
הכפר המסורתי היה צורת התיישבות שנולדה עם המהפכה החקלאית. התבסס כמעט תמיד על חקלאות ומוקם בדרך כלל באזור ספר, לא באזורים צפופים.
יוצאי דופן הם כפרי הכְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) שנבנו בצורת בתים על גבי כלונסאות של עץ. בתי הכפרים הללו נבנו מעל מים או על פני הקרקע, כדי להגן עליהם משיטפונות, הצפות וגאות של מי הים.
ראו כפרים בעולם בתגית "כפרים".
הנה הכפר הנאוליתי קרחן טפה שבדרום טורקיה:
https://youtu.be/I9VZODsOVPM
הכפר האוסטרי הלשטט מהעתיקים בעולם:
https://youtu.be/dGRna6rMnmE
כפר יהודי באתיופיה (עברית):
https://youtu.be/4SJRmTkntF4
כפר בן ימינו בכרתים:
https://youtu.be/pKKG973qqsg
הכפר שלמרגלות הטירה דולצ'יאקווה האיטלקי:
https://youtu.be/aKJNrczl8xo
כפר כלונסאות על המים באסיה:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
ושרידי כפר אנגלי מימי הביניים:
https://youtu.be/53dSJJ9o-cU
מה משותף לדתות הגדולות?
הדתות הגדולות בעולם, לפי מספר המאמינים, הן הנצרות, האיסלאם, הבודהיזם וההינדואיזם.
חלקן נוסדו בידי אדם בודד שהטיף את אמונתו ובדרך כלל חסידיו הם שהמשיכו להפיץ את תורתו בכל העולם.
הנצרות היא הדת השלטת באירופה ובאמריקה. היא גם נפוצה ושולטת בחלק גדול מאפריקה הדרומית ומאוסטרליה.
האיסלאם היא הדת השלטת בעיקר במרכז ובמערב אסיה, בצפון אפריקה ובאינדונזיה.
ההינדואיזם היא הדת הנפוצה בהודו, בעוד הבודהיזם שולט בחלק העולם שבין מרכז אסיה למזרחה.
היהדות היא הקטנה שבדתות החשובות. גדולתה לא בגודלה אלא בתרומתה לתרבות האנושית והיותה ראשונת המאמינות באל אחד והמקור לדתות אחרות דוגמת הנצרות והאיסלאם.
צלב ופסלי ישו עבור הנוצרים, מגן דוד ליהודים, סמל הסהר למוסלמים, או פסלי בודהה בשביל הבודהיסטים - לכל דת יש את הסמלים שלה. המפורסמים בהם הם כה מוכרים עד שהיו לאייקונים עולמיים מוכרים ביותר. ראו אותם בתגית "סמלים דתיים".
הדתות הגדולות מונות החל ממאות מיליוני מאמינים ועד מיליארדים. המאמינים שלהן פרוסים בכל רחבי העולם והן השפיעו על ההיסטוריה, הפוליטיקה והכלכלה העולמית. ראו אותן בתגית "דתות".
הנה הדתות הגדולות ומה שמשותף להן (מתורגם):
http://youtu.be/m6dCxo7t_aE?t=7s
היסטורית, כך התפשטו הדתות העולם:
https://youtu.be/AvFl6UBZLv4
ובחיוך - אם הדתות היו משיגות מאמינים כמו חברות סלולר (עברית):
https://youtu.be/eNUDFYJy1oY
איך ולמה נוצרו השבטים?
שֵׁבֶט (Tribe) הוא אחת המסגרות החברתיות העתיקות ביותר. זוהי בעצם אחת מצורות ההתאגדות ההיסטורית-פרימיטיבית הקדומה ביותר של הקהילות.
השבטים הראשונים נוצרו מקבוצות קטנות, שהתגוררו באותו אזור והתאחדו ליחידה חברתית גדולה ובטוחה יותר. עם הזמן יצר כל שבט כזה תרבות ושפה משותפות. סיפורים משותפים יצרו אמונות, סמלים, אלילים בצורת טוטמים ועוד.
השבטים יצרו חלוקה יעילה וטובה של הכוחות ובנו להם בדרך כלל כלכלה שבטית בריאה. שיתוף הפעולה של הגברים בשבט כיוון למשימות כמו ציד והגנה על בני השבט. הנשים בשבט עסקו בגידול הילדים, ליקוט מזון ובהמשך ההיסטוריה גם בחקלאות.
במהלך הפרהיסטוריה וההיסטוריה השבט הפך לסוג של ארגון חברתי פוליטי המאורגן מאוסף של חמולות, "קלאנים" (clans), התאגדויות שונות שיוצרות ביחד את השבט.
מילת המפתח היא שייכות. השבט הוא מסגרת, הגנה והמקום בו אדם יוצר משפחה.
בעולם היו בעבר שבטים אינספור, משבטים באוסטרליה הרחוקה, דרך המוני שבטים ביבשת אפריקה, שבטי בדואים וערבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה ועד לשבטי האינדיאנים ביבשות אמריקה. גם ביהדות העתיקה מילאו השבטים תפקיד היסטורי ומשמעותי במיוחד.
גם אם הם רחוקים מלהיעלם, מטבע הדברים מספרם של השבטים בימינו הולך ומצטמצם. שבטים רבים במדינות המתקדמות מועברים או מתיישבים בערים ובעיירות במדינות רבות, לא פעם שלא מרצונם ותוך פגיעה אנושה במרקם החברתי שלהם ובמסורת השבט.
שבטים רבים בעולם עדיין קיימים, אם כי המציאות הגלובלית הולכת ומשנה גם אותם. ראו רבים מהם בתגית "שבטים".
הנה שבטי האינדיאנים באמריקה (עברית):
https://youtu.be/ytUc-A4LFqg
שבט מבודד בימינו שיורה במתקרבים, כמו כל הטריטוריאליים שמגינים על אדמתם:
https://youtu.be/yl0uYjt2Az4
שבטי תנועות הנוער שאבו מגינונים השבטים האמיתיים (עברית):
https://youtu.be/8JAUqPPfAJo
הדגמה למי שלא בשבט - הוא לא שייך! (עברית):
https://youtu.be/Ofv9hTEECHo
ויש גם את עשרת השבטים היהודיים (עברית):
https://youtu.be/iuGHzEsN9c8?long=yes
איך היו החיים בטירה?
טירה (Castle) היא מקום מבוצר עם מצודה, שבו מתגוררים אנשים. בימי הביניים רבים מהאבירים גרו בטירות שבנו על שטחים שקיבלו מהמלך ובתמורה לחמו בשבילו ולהגנתו.
הטירה בימי הביניים הייתה מוקפת בדרך כלל בחומה גבוהה, שנועדה להגן על אדוני הטירה, משרתיהם ועובדיהם.
האדונים לרוב התגוררו בחדרי שינה שבמצודה המרכזית של הטירה, בעוד העובדים שכנו בחלקי הטירה האחרים. ברוב הטירות יש מגדלים מרכזיים ששימשו להגנה, אולם מרכזי, כנסייה, מטבח וחדר אוכל.
בטירה חיו ועבדו אנשים רבים, בשלל עבודות של הכנת מזון ותחזוקת הטירה והקיום היומיומי. מורים לימדו את הילדים, משרתים שרתו את האדון ומשפחתו, סנדלרים וחייטים תפרו והכינו בגדים ונעליים, סייסים טיפלו בסוסים וכך הלאה.
תמורת שירותיהם זכו המשרתים, כמו גם עובדי הטירה ומשפחותיהם להגנה ולביטחון שהעניק להם האביר ולמסגרת חברתית שתהיה הבסיס לכפר.
כי סביב הטירה התפתחו עם הזמן כפרים שבהם התגוררו איכרים. הם היו צמיתים, או אריסים, של האדון. בעצם הם קיבלו את רשות האציל, בעל הטירה, לעבד את אדמותיו, בתמורה לחלק גדול מהתנובה שגידלו ולשלל חובות נוספים. זה היה חלק מהשיטה הפיאודלית. קראו על כך בתגית "פאודליזם".
גם אחרי ימי הביניים המשיכו לבנות טירות ענקיות ומפוארות. כיום גרים ברוב הטירות צאצאים שירשו את הטירות מהוריהם, או אנשים עשירים מאד שקנו מיורשים כאלה.
הנה הטירה בימי הביניים (מתורגם):
https://youtu.be/Pp_rT66aJu4
מבנה ועיצוב הטירה של ימי הביניים:
https://youtu.be/AesgRREuCQI
טירות נבנו כדי לעמוד בהתקפות האפשריות עליהן:
https://youtu.be/xNeNPk4D_Ng
כמה טירות מהגדולות בעולם:
https://youtu.be/4zewU-fMQ50
מבט אל תוך טירה מימי הביניים:
http://youtu.be/mQuDLVpi6UQ
הטירות לא נולדו בימי הביניים אלא התפתחו מבניית מבצרים, שהוקמו בתקופה הרומית ואף לפני כן:
http://youtu.be/kncQAyuU_eo
טירה מהמאה ה-19:
http://youtu.be/QrJyeearNNk
טירה צרפתית בנורמנדי:
https://youtu.be/tfiZCe4p6Os
וכך התנהלו החיים בטירות:
https://youtu.be/z56d4f1uT3k?long=yes
הבה נחקור את הטירה שלפנינו:
https://youtu.be/Zu-KVWSqJlI?qr=yes
מהו הקיבוץ הישראלי והשיתוף שהוא הדגים?
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
למה אנשים עוברים לגור בערים?
בתקופות שונות עוברים ההמונים מהאזורים הכפריים לגור בערים. תהליך זה, של מעבר מהכפר אל העיר נקרא "עיור", אורבניזציה (Urbanization).
הערכות אומרות היום שבשנת 2050, אם לא יהיה שינוי בעולם, יחיו בערים ברחבי העולם מעל 4 מיליארד אנשים.
העיור הוא תהליך שקורה כבר מאות שנים, בכל העולם. המהפכה התעשייתית האיצה במדינות רבות את המעבר לערים, שכן רבים מהאיכרים לא עמדו בתחרות עם בעלי האחוזות הגדולים ועברו אל העיר, רק כדי להיות לפועלים או לבעלי מפעלים.
כתוצאה מהעיור גדלה האוכלוסייה באזורים העירוניים. גידול האוכלוסייה מוביל לכך שהערים מתפתחות ומתרחבות במהירות רבה. בחלק גדול מהן נוצר מצב שעל אף שפעמים רבות המעבר לעיר הוא כדי למצוא פרנסה, לעתים קרובות גדילת הערים מגדילה את העוני בהן.
הנה סרטון על תהליך העיור (מתורגם):
http://youtu.be/fKnAJCSGSdk
וכך זה נראה בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
מהי כת ומה הסכנות בה?
כל ילד מכיר את הילדים המקובלים האלה, שילדים אחרים נוהים אחריהם ועושים את רצונם. אולי יפתיע חלק מכם אבל גם למבוגרים יש אנשים כאלה. הם מושכים להקשיב להם ומשפיעים על אנשים רבים ולא פעם מצליחים ממש לשלוט בבני-אדם. לא פעם זה מסתיים בכך שהם יוצרים כת, שסובבת סביבם ומונהגת על ידם.
כת (Cult) היא קבוצה שהתרכזה סביב אישיות או רעיון כלשהו והפכה לקבוצה סגורה. פעילויות סגורות ופולחניות אינן אסורות מבחינת החוק, אך לא פעם הופכת הקבוצה הסגורה והמעניינת לכת הרסנית, המנצלת את חבריה וגורמת לרבים מהם לנזקים נפשיים, כלכליים ואפילו פיזיים. כתות כאלה הן מחוץ לחוק וחשוב לזהותן לפני שנסחפים אל תוכן והופכים לחברים שחייהם הולכים ונהרסים.
אם קבוצה מכתיבה לחלוטין את דרך ההתנהגות, הרגשות והחשיבה של חבריה, אם היא מרחיקה חברים בה ממשפחתם והופכת אותם תלויים בה, לוקחת מהם כסף ומטפחת מנהיג המקבל זכויות, כסף ושליטה בגורל החברים, די סביר שהיא הופכת לכת.
כדי למשוך מגויסים חדשים, מקפידות כתות להסתיר מהחברים החדשים והעתידיים שלהן את האופי והמטרות האמיתיות שלהן. הן עושות זאת על ידי פעילויות שיווק וגיוס שמוליכות שולל את המועמדים ומפתות אותם להצטרף. הם חשים שהם בדרך למעלה, להגשמת המטרות ושיפור האישיות, בזמן שהכת תלך ותסחוף אותם למעמקי הניצול והתלות בה.
כתות משתמשות בשיטות שונות של שליטה, כדי להפוך אנשים חדשים לחברים צייתנים וכנועים. בדרך כלל הן מבדילות את עצמן ואת המנהיגים שלהם מהנורמות ומהתפיסות החברתיות המקובלות. הן פוגעות בתא המשפחתי של חברי הכת ובערכי המשפחה המקובלים, שכן הכת מתיימרת להחליף את המשפחה ולהיות המשפחה החדשה של חבריה. הן מאמצות מנהגים רוחניים שונים הנראים חוקיים, אך מפעילות שיטות פסיכולוגיות שנוקט מנהיג הכת, כדי להרחיק את המצטרפים מהחברה שמסביב וליצור להם זהות חדשה, כזו שתאפשר לו לנצל ולשעבד אותם לטובתו ולטובת רווחיו האישיים, אם זה רווח כלכלי, רווח של מעמד, כבוד וכדומה.
מנהיגי כתות יוצרים תחושה אהבה ללא גבולות כלפי החברים החדשים. לצד זה הם משתמשים באמצעים פסיכולוגיים כדי ליצור אצלם תלות וחולשה, דורשים שיתוודו בפניהם על "חטאים" שעשו או אפילו רק חשבו, מחדירים אצלם פחד מעזיבת הכת או מערעור על דרכה, משתמשים במידע שקיבלו מהם. כדי לתמרן ולנתק אותם מהעולם החיצוני וממשפחתם ושולטים בממדים שונים של אישיותם, משליטה במחשבות, הרגשות, וההתנהגות שלהם. לצורך כך מנהיגי כתות משתמשים בטכניקות שליטה נוספות, כמו הלשנות, קירוב הוותיקים, הסתרת מידע מהחדשים, שיחות ארוכות עם המנהיג או בכירי הכת ועוד. כל אלו מביאים את המצטרף לשנות בהדרגה את זהותו ולהפוך לחבר שתלוי בקבוצה לחלוטין ולא מרגיש עד כמה הוא מנוצל ומשועבד לה.
הנה ההסבר המתורגם של הכתות ולמה רבים מצטרפים אליהן:
https://youtu.be/kB-dJaCXAxA
כך כתות שולטות בחבריהן:
https://youtu.be/6xKUqTdNPDM
עדות של מי שהייתה חברה בכת על חלק ממה שעברה:
http://youtu.be/my2_rSBqL_A?t=2s
הנה כמה מהכתות המוזרות, אכזריות ומופרכות בהיסטוריה:
https://youtu.be/lptW0sWALhE
ודיון שמסביר על הכתות, איך להימנע ואיך לסייע למי שנקלע לכת:
http://youtu.be/uLGSh0LE7yg?t=4s?long=yes
מהו הסקווט של הפולשים לדירות לא שלהם?
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
מהו משבר האדם המודרני?
זה היה עוד בשנת 1938, הרבה לפני האורבניזציה המטורפת, האינטרנט, הכפר הגלובלי, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. כבר אז טבע החוקר והפילוסוף היהודי (ובסוף חייו גם ישראלי) מרטין בּוּבֶּר, בסדרת הרצאות שלו, את המושג “משבר האדם המודרני”.
אותו "משבר האדם המודרני" (The modern human crisis), אליו כיוון בובר, נבע מהגילוי שכבר בתקופתו הלכה ונוצרה בעיה חמורה, או לפחות כזו שבעולם המתקדם של אז, נראתה חמורה.
הבעיה שהוא אבחן, במידה רבה של ראיית הנולד, תוארה אז על ידו כמשבר שמתהווה במין האנושי כולו.
ומה המשבר הזה? - אל מול העולם הטכנולוגי, התפתחות מוסדות המדינה המודרנית והמערכות הכלכליות הגדולות, הצביע בובר על מה שנראה כבר אז כהתפוררות של צורות החיים והחברה המסורתיות דוגמת השבט, החמולה ובמידה רבה גם של מוסד המשפחה.
היעלמות המסגרות החברתיות העתיקות כמו השבט והחמולה והיחלשותו הניכרת של מוסד המשפחה בעידן המודרני, הולכים ושומטים את הקרקע היציבה שמתחת לרגלי האדם הפרטי. פעם המסגרות הללו היו אלה שתמכו, חיזקו וסיפקו צרכים חברתיים ראשוניים.
אז הן היוו נקודות של יציבות בחיי האדם. אבל בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת ראה בובר בבהירות את היעלמותן של חלק מהמסגרות הנכחדות הללו ובחולשתן של אחרות.
כאז גם היום, לאחר שהלכו, השאירו החמולה והשבט אחריהם ואקום של ממש ואותנו הן משאירות לבד. בחברות רבות המשפחה נחלשה גם היא וכשאדם לא מתגורר בקרבתה וחי ללא חיים מסורתיים ומשפחתייים, הוא נותר רק עם עצמו.
רבים מסתדרים עם זה, בונים להם מסגרות חליפיות, אפילו מקוונות, או אפילו מתרגלים לחיים לבד, אבל לאחרים זה גורם למצוקה קשה, ל"ניכור חברתי" ו"בדידות קוסמית". מדכאונות והפרעות נפשיות ועד התאבדויות ומחלות נפש, דומה שהגדלת תוחלת החיים בעידן המודרני מגדילה אף את הקושי להתמודד עם הבדידות והמחסור של מסגרת והשתתפות עוטפת ליחיד.
אז נראה שטענתו העתיקה של בובר על "משבר האדם המודרני" והשיא הקשה וחסר התקדים של המצוקה שהוא ראה בתקופתו, היו אז סוג של כתובת על הקיר, שבדיעבד נראית כמו שבריר של המשבר הנוכחי, אם תרצו "המשבר הפוסט מודרני", בעיה מחרידה ואימתנית, שהיום מתממשת במלוא עוצמתה.
הנה סיפורו של הפילוסוף מרטין בובר:
https://youtu.be/e8C1liIDIM0
כך נראית פגישה בשנות ה-60, בין אדם מודרני לאדם פרימיטיבי מהג'ונגלים:
https://youtu.be/_JXcWwHxCBE
הדרך שבא מציג צ'ארלי צ'פלין את אחד מצדדיו של המשבר הזה:
https://youtu.be/DfGs2Y5WJ14
גם החקלאות תצטרך להשתנות (מתורגם):
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
הטכנולוגיה המתקדמת כל כך מנערת את החברה עם שינויים עצומים בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
והבדידות, הו הבדידות (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
הכפר (Village) הוא צורת התיישבות מסורתית, לרוב קטנה יותר מעיירה, בה חיו בדרך כלל עד כ-30 משפחות.
סביב בתי הכפר השתרעו האדמות החקלאיות שעיבדו תושביו. אדמות אלה פרנסו אותו ולמעשה אפשר לומר שבייתו את האדם. כי עד המצאת החקלאות התפרנס האדם ממזון שצד או ליקט בטבע.
אך מרגע בו החלו בני המין האנושי לעבד את האדמה ולביית חיות, הם בויתו והפכו בעצמם לשוכני בית וכפר, למגדלי בעלי חיים ולאיכרים בשדותיהם.
היה זה לפני כ-8,500-9,500 שנים, כשהופיעו הכפרים הראשונים הידועים. אלה היו הכפרים הקדומים ביותר בעולם. זה היה אזור הסהר הפורה, מסופוטמיה מזרח התיכון ועד מרכז אסיה.
עדויות שונות, עם זאת, מצביעות על כך שעוד הרבה יותר מוקדם, בין 12,000 ל-7,000 שנה אחורה, יושבו על ידי ציידים-לקטים, כפרים קדומים אף יותר.
הכפר המסורתי היה צורת התיישבות שנולדה עם המהפכה החקלאית. התבסס כמעט תמיד על חקלאות ומוקם בדרך כלל באזור ספר, לא באזורים צפופים.
יוצאי דופן הם כפרי הכְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) שנבנו בצורת בתים על גבי כלונסאות של עץ. בתי הכפרים הללו נבנו מעל מים או על פני הקרקע, כדי להגן עליהם משיטפונות, הצפות וגאות של מי הים.
ראו כפרים בעולם בתגית "כפרים".
הנה הכפר הנאוליתי קרחן טפה שבדרום טורקיה:
https://youtu.be/I9VZODsOVPM
הכפר האוסטרי הלשטט מהעתיקים בעולם:
https://youtu.be/dGRna6rMnmE
כפר יהודי באתיופיה (עברית):
https://youtu.be/4SJRmTkntF4
כפר בן ימינו בכרתים:
https://youtu.be/pKKG973qqsg
הכפר שלמרגלות הטירה דולצ'יאקווה האיטלקי:
https://youtu.be/aKJNrczl8xo
כפר כלונסאות על המים באסיה:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
ושרידי כפר אנגלי מימי הביניים:
https://youtu.be/53dSJJ9o-cU
הדתות הגדולות בעולם, לפי מספר המאמינים, הן הנצרות, האיסלאם, הבודהיזם וההינדואיזם.
חלקן נוסדו בידי אדם בודד שהטיף את אמונתו ובדרך כלל חסידיו הם שהמשיכו להפיץ את תורתו בכל העולם.
הנצרות היא הדת השלטת באירופה ובאמריקה. היא גם נפוצה ושולטת בחלק גדול מאפריקה הדרומית ומאוסטרליה.
האיסלאם היא הדת השלטת בעיקר במרכז ובמערב אסיה, בצפון אפריקה ובאינדונזיה.
ההינדואיזם היא הדת הנפוצה בהודו, בעוד הבודהיזם שולט בחלק העולם שבין מרכז אסיה למזרחה.
היהדות היא הקטנה שבדתות החשובות. גדולתה לא בגודלה אלא בתרומתה לתרבות האנושית והיותה ראשונת המאמינות באל אחד והמקור לדתות אחרות דוגמת הנצרות והאיסלאם.
צלב ופסלי ישו עבור הנוצרים, מגן דוד ליהודים, סמל הסהר למוסלמים, או פסלי בודהה בשביל הבודהיסטים - לכל דת יש את הסמלים שלה. המפורסמים בהם הם כה מוכרים עד שהיו לאייקונים עולמיים מוכרים ביותר. ראו אותם בתגית "סמלים דתיים".
הדתות הגדולות מונות החל ממאות מיליוני מאמינים ועד מיליארדים. המאמינים שלהן פרוסים בכל רחבי העולם והן השפיעו על ההיסטוריה, הפוליטיקה והכלכלה העולמית. ראו אותן בתגית "דתות".
הנה הדתות הגדולות ומה שמשותף להן (מתורגם):
http://youtu.be/m6dCxo7t_aE?t=7s
היסטורית, כך התפשטו הדתות העולם:
https://youtu.be/AvFl6UBZLv4
ובחיוך - אם הדתות היו משיגות מאמינים כמו חברות סלולר (עברית):
https://youtu.be/eNUDFYJy1oY
שֵׁבֶט (Tribe) הוא אחת המסגרות החברתיות העתיקות ביותר. זוהי בעצם אחת מצורות ההתאגדות ההיסטורית-פרימיטיבית הקדומה ביותר של הקהילות.
השבטים הראשונים נוצרו מקבוצות קטנות, שהתגוררו באותו אזור והתאחדו ליחידה חברתית גדולה ובטוחה יותר. עם הזמן יצר כל שבט כזה תרבות ושפה משותפות. סיפורים משותפים יצרו אמונות, סמלים, אלילים בצורת טוטמים ועוד.
השבטים יצרו חלוקה יעילה וטובה של הכוחות ובנו להם בדרך כלל כלכלה שבטית בריאה. שיתוף הפעולה של הגברים בשבט כיוון למשימות כמו ציד והגנה על בני השבט. הנשים בשבט עסקו בגידול הילדים, ליקוט מזון ובהמשך ההיסטוריה גם בחקלאות.
במהלך הפרהיסטוריה וההיסטוריה השבט הפך לסוג של ארגון חברתי פוליטי המאורגן מאוסף של חמולות, "קלאנים" (clans), התאגדויות שונות שיוצרות ביחד את השבט.
מילת המפתח היא שייכות. השבט הוא מסגרת, הגנה והמקום בו אדם יוצר משפחה.
בעולם היו בעבר שבטים אינספור, משבטים באוסטרליה הרחוקה, דרך המוני שבטים ביבשת אפריקה, שבטי בדואים וערבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה ועד לשבטי האינדיאנים ביבשות אמריקה. גם ביהדות העתיקה מילאו השבטים תפקיד היסטורי ומשמעותי במיוחד.
גם אם הם רחוקים מלהיעלם, מטבע הדברים מספרם של השבטים בימינו הולך ומצטמצם. שבטים רבים במדינות המתקדמות מועברים או מתיישבים בערים ובעיירות במדינות רבות, לא פעם שלא מרצונם ותוך פגיעה אנושה במרקם החברתי שלהם ובמסורת השבט.
שבטים רבים בעולם עדיין קיימים, אם כי המציאות הגלובלית הולכת ומשנה גם אותם. ראו רבים מהם בתגית "שבטים".
הנה שבטי האינדיאנים באמריקה (עברית):
https://youtu.be/ytUc-A4LFqg
שבט מבודד בימינו שיורה במתקרבים, כמו כל הטריטוריאליים שמגינים על אדמתם:
https://youtu.be/yl0uYjt2Az4
שבטי תנועות הנוער שאבו מגינונים השבטים האמיתיים (עברית):
https://youtu.be/8JAUqPPfAJo
הדגמה למי שלא בשבט - הוא לא שייך! (עברית):
https://youtu.be/Ofv9hTEECHo
ויש גם את עשרת השבטים היהודיים (עברית):
https://youtu.be/iuGHzEsN9c8?long=yes
טירה (Castle) היא מקום מבוצר עם מצודה, שבו מתגוררים אנשים. בימי הביניים רבים מהאבירים גרו בטירות שבנו על שטחים שקיבלו מהמלך ובתמורה לחמו בשבילו ולהגנתו.
הטירה בימי הביניים הייתה מוקפת בדרך כלל בחומה גבוהה, שנועדה להגן על אדוני הטירה, משרתיהם ועובדיהם.
האדונים לרוב התגוררו בחדרי שינה שבמצודה המרכזית של הטירה, בעוד העובדים שכנו בחלקי הטירה האחרים. ברוב הטירות יש מגדלים מרכזיים ששימשו להגנה, אולם מרכזי, כנסייה, מטבח וחדר אוכל.
בטירה חיו ועבדו אנשים רבים, בשלל עבודות של הכנת מזון ותחזוקת הטירה והקיום היומיומי. מורים לימדו את הילדים, משרתים שרתו את האדון ומשפחתו, סנדלרים וחייטים תפרו והכינו בגדים ונעליים, סייסים טיפלו בסוסים וכך הלאה.
תמורת שירותיהם זכו המשרתים, כמו גם עובדי הטירה ומשפחותיהם להגנה ולביטחון שהעניק להם האביר ולמסגרת חברתית שתהיה הבסיס לכפר.
כי סביב הטירה התפתחו עם הזמן כפרים שבהם התגוררו איכרים. הם היו צמיתים, או אריסים, של האדון. בעצם הם קיבלו את רשות האציל, בעל הטירה, לעבד את אדמותיו, בתמורה לחלק גדול מהתנובה שגידלו ולשלל חובות נוספים. זה היה חלק מהשיטה הפיאודלית. קראו על כך בתגית "פאודליזם".
גם אחרי ימי הביניים המשיכו לבנות טירות ענקיות ומפוארות. כיום גרים ברוב הטירות צאצאים שירשו את הטירות מהוריהם, או אנשים עשירים מאד שקנו מיורשים כאלה.
הנה הטירה בימי הביניים (מתורגם):
https://youtu.be/Pp_rT66aJu4
מבנה ועיצוב הטירה של ימי הביניים:
https://youtu.be/AesgRREuCQI
טירות נבנו כדי לעמוד בהתקפות האפשריות עליהן:
https://youtu.be/xNeNPk4D_Ng
כמה טירות מהגדולות בעולם:
https://youtu.be/4zewU-fMQ50
מבט אל תוך טירה מימי הביניים:
http://youtu.be/mQuDLVpi6UQ
הטירות לא נולדו בימי הביניים אלא התפתחו מבניית מבצרים, שהוקמו בתקופה הרומית ואף לפני כן:
http://youtu.be/kncQAyuU_eo
טירה מהמאה ה-19:
http://youtu.be/QrJyeearNNk
טירה צרפתית בנורמנדי:
https://youtu.be/tfiZCe4p6Os
וכך התנהלו החיים בטירות:
https://youtu.be/z56d4f1uT3k?long=yes
הבה נחקור את הטירה שלפנינו:
https://youtu.be/Zu-KVWSqJlI?qr=yes
מסגרות חברתיות
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
בתקופות שונות עוברים ההמונים מהאזורים הכפריים לגור בערים. תהליך זה, של מעבר מהכפר אל העיר נקרא "עיור", אורבניזציה (Urbanization).
הערכות אומרות היום שבשנת 2050, אם לא יהיה שינוי בעולם, יחיו בערים ברחבי העולם מעל 4 מיליארד אנשים.
העיור הוא תהליך שקורה כבר מאות שנים, בכל העולם. המהפכה התעשייתית האיצה במדינות רבות את המעבר לערים, שכן רבים מהאיכרים לא עמדו בתחרות עם בעלי האחוזות הגדולים ועברו אל העיר, רק כדי להיות לפועלים או לבעלי מפעלים.
כתוצאה מהעיור גדלה האוכלוסייה באזורים העירוניים. גידול האוכלוסייה מוביל לכך שהערים מתפתחות ומתרחבות במהירות רבה. בחלק גדול מהן נוצר מצב שעל אף שפעמים רבות המעבר לעיר הוא כדי למצוא פרנסה, לעתים קרובות גדילת הערים מגדילה את העוני בהן.
הנה סרטון על תהליך העיור (מתורגם):
http://youtu.be/fKnAJCSGSdk
וכך זה נראה בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
כל ילד מכיר את הילדים המקובלים האלה, שילדים אחרים נוהים אחריהם ועושים את רצונם. אולי יפתיע חלק מכם אבל גם למבוגרים יש אנשים כאלה. הם מושכים להקשיב להם ומשפיעים על אנשים רבים ולא פעם מצליחים ממש לשלוט בבני-אדם. לא פעם זה מסתיים בכך שהם יוצרים כת, שסובבת סביבם ומונהגת על ידם.
כת (Cult) היא קבוצה שהתרכזה סביב אישיות או רעיון כלשהו והפכה לקבוצה סגורה. פעילויות סגורות ופולחניות אינן אסורות מבחינת החוק, אך לא פעם הופכת הקבוצה הסגורה והמעניינת לכת הרסנית, המנצלת את חבריה וגורמת לרבים מהם לנזקים נפשיים, כלכליים ואפילו פיזיים. כתות כאלה הן מחוץ לחוק וחשוב לזהותן לפני שנסחפים אל תוכן והופכים לחברים שחייהם הולכים ונהרסים.
אם קבוצה מכתיבה לחלוטין את דרך ההתנהגות, הרגשות והחשיבה של חבריה, אם היא מרחיקה חברים בה ממשפחתם והופכת אותם תלויים בה, לוקחת מהם כסף ומטפחת מנהיג המקבל זכויות, כסף ושליטה בגורל החברים, די סביר שהיא הופכת לכת.
כדי למשוך מגויסים חדשים, מקפידות כתות להסתיר מהחברים החדשים והעתידיים שלהן את האופי והמטרות האמיתיות שלהן. הן עושות זאת על ידי פעילויות שיווק וגיוס שמוליכות שולל את המועמדים ומפתות אותם להצטרף. הם חשים שהם בדרך למעלה, להגשמת המטרות ושיפור האישיות, בזמן שהכת תלך ותסחוף אותם למעמקי הניצול והתלות בה.
כתות משתמשות בשיטות שונות של שליטה, כדי להפוך אנשים חדשים לחברים צייתנים וכנועים. בדרך כלל הן מבדילות את עצמן ואת המנהיגים שלהם מהנורמות ומהתפיסות החברתיות המקובלות. הן פוגעות בתא המשפחתי של חברי הכת ובערכי המשפחה המקובלים, שכן הכת מתיימרת להחליף את המשפחה ולהיות המשפחה החדשה של חבריה. הן מאמצות מנהגים רוחניים שונים הנראים חוקיים, אך מפעילות שיטות פסיכולוגיות שנוקט מנהיג הכת, כדי להרחיק את המצטרפים מהחברה שמסביב וליצור להם זהות חדשה, כזו שתאפשר לו לנצל ולשעבד אותם לטובתו ולטובת רווחיו האישיים, אם זה רווח כלכלי, רווח של מעמד, כבוד וכדומה.
מנהיגי כתות יוצרים תחושה אהבה ללא גבולות כלפי החברים החדשים. לצד זה הם משתמשים באמצעים פסיכולוגיים כדי ליצור אצלם תלות וחולשה, דורשים שיתוודו בפניהם על "חטאים" שעשו או אפילו רק חשבו, מחדירים אצלם פחד מעזיבת הכת או מערעור על דרכה, משתמשים במידע שקיבלו מהם. כדי לתמרן ולנתק אותם מהעולם החיצוני וממשפחתם ושולטים בממדים שונים של אישיותם, משליטה במחשבות, הרגשות, וההתנהגות שלהם. לצורך כך מנהיגי כתות משתמשים בטכניקות שליטה נוספות, כמו הלשנות, קירוב הוותיקים, הסתרת מידע מהחדשים, שיחות ארוכות עם המנהיג או בכירי הכת ועוד. כל אלו מביאים את המצטרף לשנות בהדרגה את זהותו ולהפוך לחבר שתלוי בקבוצה לחלוטין ולא מרגיש עד כמה הוא מנוצל ומשועבד לה.
הנה ההסבר המתורגם של הכתות ולמה רבים מצטרפים אליהן:
https://youtu.be/kB-dJaCXAxA
כך כתות שולטות בחבריהן:
https://youtu.be/6xKUqTdNPDM
עדות של מי שהייתה חברה בכת על חלק ממה שעברה:
http://youtu.be/my2_rSBqL_A?t=2s
הנה כמה מהכתות המוזרות, אכזריות ומופרכות בהיסטוריה:
https://youtu.be/lptW0sWALhE
ודיון שמסביר על הכתות, איך להימנע ואיך לסייע למי שנקלע לכת:
http://youtu.be/uLGSh0LE7yg?t=4s?long=yes
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
זה היה עוד בשנת 1938, הרבה לפני האורבניזציה המטורפת, האינטרנט, הכפר הגלובלי, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. כבר אז טבע החוקר והפילוסוף היהודי (ובסוף חייו גם ישראלי) מרטין בּוּבֶּר, בסדרת הרצאות שלו, את המושג “משבר האדם המודרני”.
אותו "משבר האדם המודרני" (The modern human crisis), אליו כיוון בובר, נבע מהגילוי שכבר בתקופתו הלכה ונוצרה בעיה חמורה, או לפחות כזו שבעולם המתקדם של אז, נראתה חמורה.
הבעיה שהוא אבחן, במידה רבה של ראיית הנולד, תוארה אז על ידו כמשבר שמתהווה במין האנושי כולו.
ומה המשבר הזה? - אל מול העולם הטכנולוגי, התפתחות מוסדות המדינה המודרנית והמערכות הכלכליות הגדולות, הצביע בובר על מה שנראה כבר אז כהתפוררות של צורות החיים והחברה המסורתיות דוגמת השבט, החמולה ובמידה רבה גם של מוסד המשפחה.
היעלמות המסגרות החברתיות העתיקות כמו השבט והחמולה והיחלשותו הניכרת של מוסד המשפחה בעידן המודרני, הולכים ושומטים את הקרקע היציבה שמתחת לרגלי האדם הפרטי. פעם המסגרות הללו היו אלה שתמכו, חיזקו וסיפקו צרכים חברתיים ראשוניים.
אז הן היוו נקודות של יציבות בחיי האדם. אבל בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת ראה בובר בבהירות את היעלמותן של חלק מהמסגרות הנכחדות הללו ובחולשתן של אחרות.
כאז גם היום, לאחר שהלכו, השאירו החמולה והשבט אחריהם ואקום של ממש ואותנו הן משאירות לבד. בחברות רבות המשפחה נחלשה גם היא וכשאדם לא מתגורר בקרבתה וחי ללא חיים מסורתיים ומשפחתייים, הוא נותר רק עם עצמו.
רבים מסתדרים עם זה, בונים להם מסגרות חליפיות, אפילו מקוונות, או אפילו מתרגלים לחיים לבד, אבל לאחרים זה גורם למצוקה קשה, ל"ניכור חברתי" ו"בדידות קוסמית". מדכאונות והפרעות נפשיות ועד התאבדויות ומחלות נפש, דומה שהגדלת תוחלת החיים בעידן המודרני מגדילה אף את הקושי להתמודד עם הבדידות והמחסור של מסגרת והשתתפות עוטפת ליחיד.
אז נראה שטענתו העתיקה של בובר על "משבר האדם המודרני" והשיא הקשה וחסר התקדים של המצוקה שהוא ראה בתקופתו, היו אז סוג של כתובת על הקיר, שבדיעבד נראית כמו שבריר של המשבר הנוכחי, אם תרצו "המשבר הפוסט מודרני", בעיה מחרידה ואימתנית, שהיום מתממשת במלוא עוצמתה.
הנה סיפורו של הפילוסוף מרטין בובר:
https://youtu.be/e8C1liIDIM0
כך נראית פגישה בשנות ה-60, בין אדם מודרני לאדם פרימיטיבי מהג'ונגלים:
https://youtu.be/_JXcWwHxCBE
הדרך שבא מציג צ'ארלי צ'פלין את אחד מצדדיו של המשבר הזה:
https://youtu.be/DfGs2Y5WJ14
גם החקלאות תצטרך להשתנות (מתורגם):
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
הטכנולוגיה המתקדמת כל כך מנערת את החברה עם שינויים עצומים בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
והבדידות, הו הבדידות (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
מהם המבצרים המשפחתיים של סין?
שליטי המערב חששו בזמנו, לאחר שקיבלו מידע על מבנים חשודים בבסין, שנראים כמו מבנים לאיחסון טילים בליסטיים או אפילו כורים אטומיים. לאחר בירור קצר נרגעו. הסתבר שמדובר בפוג'יין טולואו, מבנים עתיקים שנבנו כבר החל מהמאה ה-14, על ידי כפריים שרצו להתגונן כנגד שודדים ובנו לשם כך מבצרים משפחתיים שאין כמוהם בעולם.
הפוג'יין טולואו (Fujian tulou) הם בנייני אדמה סיניים ששרדו עד ימינו ופזורים בכל רחבי סין. מעריכים ש-30 אלף מהם שרדו ועומדים עד היום, חלקם מאז ימי הביניים. בנו אותם בני ההאקה (בסינית "האנשים הזרים"), שהיו חקלאים או עבדו בערים אך נחשבו לקהילה זרה יחסית בסין. הם חיו במגורי הפוג'יין טולואו במסגרת משפחתית מורחבת. מבצרי המשפחות הללו נבנו בגדלים ובצורות שונות. עד 80 משפחות גרעיניות התגוררו בכל טולואו כזה. כיום, בעידן השפע הסיני, רבים מהם עזבו את הטולואו ונשארו בהם בעיקר המבוגרים, אך המבנים הללו ממשיכים לרתק את הדימיון.
הקהילה שחיה בטולואו חיה בשוויון המזכיר מאד את הקיבוץ הישראלי, אם כי היא הרבה יותר ותיקה ממנו. כל משפחה קיבלה דירות בהתאם לגודלה, כשהיא זוכה לרצועה של מבנה, על ארבעת קומותיו, מלמטה ועד למטה. המשפחה חיה במגורים שמתפרשים על כל הקומות, כשבקומה התחתונה נמצא המטבח. ההכנסות של כולם נאספו וחולקו שווה בשווה בין חברי הטולואו. הארוחות, הטקסים והשמחות המשפחתיות - כולם התקיימו במרכז הטולואו, משהו שמזכיר את חדר האוכל הקיבוצי.
אבל הטולואו היו קודם כל מבצרים שנבנו כדי להגן על בני ההאקה כנגד תקיפות. הקיר החיצוני שלהם הוא בעובי של 2 מטרים למטה וקשה מאד לחפור אפילו מתחתיו. הוא נבנה מבוץ שחוזק על ידי ענפי במבוק והוקשה כך שיוכל לשרוד שנים רבות. מאות שנים ליתר דיוק..
הנה סיפורם של בנייני האדמה המבוצרים בסין:
http://youtu.be/cwOTQgzVVWM
החיים בבנייני האדמה שבסין:
http://youtu.be/ZZ_Z58r3mIs
הטולו הנעזבים על ידי הצעירים והתיירות שמצילה את מי שנשארים ולעיתים אפילו מחזירה צעירים הביתה:
http://youtu.be/Tt8WgqS45H4
ומבט על הטולו מהאוויר:
http://youtu.be/rlTkcOr1qA8?t=1m42s
ומצגת וידאו שלהם:
http://youtu.be/Oqbf8-fJtss
ובאווירה מחויכת, מרגלות שנשלחו לגלות מה פשרם של "מבני האטום החשודים" של סין:
http://youtu.be/Pc9XVqw-7LQ
שליטי המערב חששו בזמנו, לאחר שקיבלו מידע על מבנים חשודים בבסין, שנראים כמו מבנים לאיחסון טילים בליסטיים או אפילו כורים אטומיים. לאחר בירור קצר נרגעו. הסתבר שמדובר בפוג'יין טולואו, מבנים עתיקים שנבנו כבר החל מהמאה ה-14, על ידי כפריים שרצו להתגונן כנגד שודדים ובנו לשם כך מבצרים משפחתיים שאין כמוהם בעולם.
הפוג'יין טולואו (Fujian tulou) הם בנייני אדמה סיניים ששרדו עד ימינו ופזורים בכל רחבי סין. מעריכים ש-30 אלף מהם שרדו ועומדים עד היום, חלקם מאז ימי הביניים. בנו אותם בני ההאקה (בסינית "האנשים הזרים"), שהיו חקלאים או עבדו בערים אך נחשבו לקהילה זרה יחסית בסין. הם חיו במגורי הפוג'יין טולואו במסגרת משפחתית מורחבת. מבצרי המשפחות הללו נבנו בגדלים ובצורות שונות. עד 80 משפחות גרעיניות התגוררו בכל טולואו כזה. כיום, בעידן השפע הסיני, רבים מהם עזבו את הטולואו ונשארו בהם בעיקר המבוגרים, אך המבנים הללו ממשיכים לרתק את הדימיון.
הקהילה שחיה בטולואו חיה בשוויון המזכיר מאד את הקיבוץ הישראלי, אם כי היא הרבה יותר ותיקה ממנו. כל משפחה קיבלה דירות בהתאם לגודלה, כשהיא זוכה לרצועה של מבנה, על ארבעת קומותיו, מלמטה ועד למטה. המשפחה חיה במגורים שמתפרשים על כל הקומות, כשבקומה התחתונה נמצא המטבח. ההכנסות של כולם נאספו וחולקו שווה בשווה בין חברי הטולואו. הארוחות, הטקסים והשמחות המשפחתיות - כולם התקיימו במרכז הטולואו, משהו שמזכיר את חדר האוכל הקיבוצי.
אבל הטולואו היו קודם כל מבצרים שנבנו כדי להגן על בני ההאקה כנגד תקיפות. הקיר החיצוני שלהם הוא בעובי של 2 מטרים למטה וקשה מאד לחפור אפילו מתחתיו. הוא נבנה מבוץ שחוזק על ידי ענפי במבוק והוקשה כך שיוכל לשרוד שנים רבות. מאות שנים ליתר דיוק..
הנה סיפורם של בנייני האדמה המבוצרים בסין:
http://youtu.be/cwOTQgzVVWM
החיים בבנייני האדמה שבסין:
http://youtu.be/ZZ_Z58r3mIs
הטולו הנעזבים על ידי הצעירים והתיירות שמצילה את מי שנשארים ולעיתים אפילו מחזירה צעירים הביתה:
http://youtu.be/Tt8WgqS45H4
ומבט על הטולו מהאוויר:
http://youtu.be/rlTkcOr1qA8?t=1m42s
ומצגת וידאו שלהם:
http://youtu.be/Oqbf8-fJtss
ובאווירה מחויכת, מרגלות שנשלחו לגלות מה פשרם של "מבני האטום החשודים" של סין:
http://youtu.be/Pc9XVqw-7LQ
מהי הבדידות שכל כך מעיקה ומה הקשר לסמארטפון?
בדידות (loneliness) היא אולי הבעיה הכי כואבת בעולם המודרני. היא כבר זכתה לשם "מגפת הבדידות" ומחקר גדול שהושלם באמצע שנת 2024 הראה עד כמה היא אכן כזו.
הבדידות נראית לאנשים בעיה איומה, בעיקר כי החיים האנושיים מגדלים אותנו להיות חלק מחברה וממסגרת של חברים ומשפחה, שמהן אנחנו חלק. מצד שני אנו חיים בעידן שהולך והופך אינדיבידואלי, אישי, עידן של ה"אני" והמימוש העצמי.
והבדידות הכי גדולה, אומרים מחקרים חדשים יחסית, היא דווקא בגילאים צעירים. אם פעם בדידות הייתה יותר בעיה של זקנים, היום שיא הבדידות הוא,החזיקו חזק, בגילאי 18-24.
אם נחזור רגע לפרהיסטוריה, בימי קדם חיו בני האדם במסגרת חברתית. ממש כמו שבעלי חיים רבים הם חלק מלהקה שמגינה עליהם ומבטיחה הישרדות, כך היה גם האדם. החברה הייתה האופציה שלו לחיות ובלעדיה ההישרדות הייתה פשוט בלתי אפשרית. איך יכול היה אדם קדמון להגן על עצמו מפני טורפים, להשיג מזון, להתחמם בחורף ולחיות, כשהוא לגמרי לבדו?
נסו לדמיין חיים לבד ולתת טיפ לאדם קדמון שחי לבדו - מי ישמור לו על האש כשהוא יוצא לצוד חיות או ללקט ירקות? ואיך יכין אוכל בסופו של כל יום כזה, כשהוא מתמוטט מעייפות מיום עמוס פעילות וכל הפיצוציות ליד הנחל עדיין לא הומצאו?
מתחילים להבין? - תחושת הבדידות היא סוג של "כאב חברתי" שפיתחה האבולוציה בבני אדם במהלך דורות רבים, כדי שאנשים לא יתפתו להתנהג באופן לא חברתי ולהביא את עצמם לחיים לבד.
הדחייה החברתית שפגעה בהם לאחר התנהגות לא חברתית, הביאה אנשים באותם ימים לשינוי התנהגות, כדי שלא להיזרק מהמסגרת החברתית שלהם. מי שנזרקו התקשו מאוד להישאר בחיים והלקח לנשארים היה משמעותי - בכדי שלא להפוך לגופה הנאכלת בידי טורפים, כדאי לך מאוד להיות חלק מקבוצה, או בפשטות - טיפוס חברתי.
בימי הביניים של התרבות המערבית היית צמית או פיאודל, אבל תמיד חלק מקבוצה חברתית מוגדרת. בתקופת הרנסאנס שאחריה החל הפרט לקבל משקל משמעותי מאוד והדת הפרוטסטנטית שאך זה נולדה הדגישה את האחריות האישית של האדם. במאות הבאות זה הולך ומתחזק כשהמהפכה התעשייתית מביאה יותר ויותר אנשים לנטוש את חברת הכפר ולעבור לערים גדולות ומנוכרות. שם, לגמרי לבד ובלי המשפחה המורחבת, הם התמקמו עם המשפחה הגרעינית, המצומצמת, ובנו את חייהם.
מכאן נחלשה המסגרת החברתית והמשפחה הרחבה, מה שעתיד עוד יותר להתחזק בעולם המודרני ועוד יותר בעידן האינטרנט והטלפון החכם. כיום, אנשים מתרחקים אלפי קילומטרים זה מזה, כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן. את המשפחה, החמולה והשבט הם נטשו מזמן והתוצאה היא שהרשת החברתית כולה, לא זו המקוונת, נשארת מאחור.
כשעובדים ומקדישים יותר זמן ללימודים, לעניינים רומנטיים ולקריירה, החברים הקרובים שלנו הולכים ומתמעטים. האינטרנט מחליף עוד יותר את החיים והמפגשים עם חברים, בעוד הצ'אט המקוון מחליף את השיחה על בקבוק בירה עם חבר.
כיום, אנו פוגשים פחות ופחות חברים ורובנו הרבה פחות במפגשים של אופן אישי, שאינו מקצועי. בתהליך ארוך אבל מתמיד הופכים המפגשים הללו יותר ויותר נדירים.
זה שלב בחיים שבו המבוגר מתעורר יום אחד ומבין שהוא בודד. בגיל מבוגר למצוא חברים זה הרבה יותר קשה מבעבר. הבדידות הופכת כרונית ובן אדם שמבחינה ביולוגית עדיין זקוק לחברה, חש בודד מתמיד.
זו הסיבה שגם בימינו המודרניים הבדידות מרגישה לנו כל כך כואבת. ככל שהיא כרונית, הבדידות גם הופכת אותנו עוינים וחשדניים יותר ולכן מעמיקה עוד יותר. המוח של הבודד הכרוני מתחיל לעוות את המציאות החברתית שמסביבו. העוינות מחליפה את הנועם והנימוס והאדם הבודד מאבד את הסיכוי לתפיסה נעימה, אפילו של יחסים פשוטים עם הסובבים אותו.
אבל הבדידות לא רק כואבת לנפש. היא גם הורגת. אנשים בודדים נוטים להזדקן הרבה יותר מהר, מחלות הופכות אצלן קטלניות יותר והם חשופים יותר למחלות מוחיות כמו אלצהיימר. המדע והרפואה גילו שממש כמו עישון ועוד יותר מהשמנת יתר, הבדידות הורגת אותנו ואת הזיקנה שלנו ופוגעת בבריאות קשות.
וכך, באופן מדהים אבל אמיתי וכואב, מסתבר שגם בעידן המודרני, הבדידות והדחייה החברתית שאנו יוצרים לנו, מבלי משים ולפחות בראשנו שלנו, הן איומות בשבילנו ומסוכנות להישרדותנו לא פחות מבדידותו של האדם הקדמון, ההוא שנשאר מחוץ למשפחה שבמערה החמימה, עם האש, האוכל והאנשים שהוא לא סובל אבל חולק איתם גנים רבים מדי.
הנה הבדידות והמכניזם שלה (מתורגם):
https://youtu.be/AtCR6P5rsXU
בעידן הקורונה - מה עושים עם הבדידות כשאנחנו בבידוד (עברית):
https://youtu.be/0FZ55qGjaHs
הבדידות וההיסטוריה שלה (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
והטלפון הנייד המושמץ כל כך הוא לפעמים דווקא מה שמסייע לבודדים (עברית)
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
בדידות (loneliness) היא אולי הבעיה הכי כואבת בעולם המודרני. היא כבר זכתה לשם "מגפת הבדידות" ומחקר גדול שהושלם באמצע שנת 2024 הראה עד כמה היא אכן כזו.
הבדידות נראית לאנשים בעיה איומה, בעיקר כי החיים האנושיים מגדלים אותנו להיות חלק מחברה וממסגרת של חברים ומשפחה, שמהן אנחנו חלק. מצד שני אנו חיים בעידן שהולך והופך אינדיבידואלי, אישי, עידן של ה"אני" והמימוש העצמי.
והבדידות הכי גדולה, אומרים מחקרים חדשים יחסית, היא דווקא בגילאים צעירים. אם פעם בדידות הייתה יותר בעיה של זקנים, היום שיא הבדידות הוא,החזיקו חזק, בגילאי 18-24.
אם נחזור רגע לפרהיסטוריה, בימי קדם חיו בני האדם במסגרת חברתית. ממש כמו שבעלי חיים רבים הם חלק מלהקה שמגינה עליהם ומבטיחה הישרדות, כך היה גם האדם. החברה הייתה האופציה שלו לחיות ובלעדיה ההישרדות הייתה פשוט בלתי אפשרית. איך יכול היה אדם קדמון להגן על עצמו מפני טורפים, להשיג מזון, להתחמם בחורף ולחיות, כשהוא לגמרי לבדו?
נסו לדמיין חיים לבד ולתת טיפ לאדם קדמון שחי לבדו - מי ישמור לו על האש כשהוא יוצא לצוד חיות או ללקט ירקות? ואיך יכין אוכל בסופו של כל יום כזה, כשהוא מתמוטט מעייפות מיום עמוס פעילות וכל הפיצוציות ליד הנחל עדיין לא הומצאו?
מתחילים להבין? - תחושת הבדידות היא סוג של "כאב חברתי" שפיתחה האבולוציה בבני אדם במהלך דורות רבים, כדי שאנשים לא יתפתו להתנהג באופן לא חברתי ולהביא את עצמם לחיים לבד.
הדחייה החברתית שפגעה בהם לאחר התנהגות לא חברתית, הביאה אנשים באותם ימים לשינוי התנהגות, כדי שלא להיזרק מהמסגרת החברתית שלהם. מי שנזרקו התקשו מאוד להישאר בחיים והלקח לנשארים היה משמעותי - בכדי שלא להפוך לגופה הנאכלת בידי טורפים, כדאי לך מאוד להיות חלק מקבוצה, או בפשטות - טיפוס חברתי.
בימי הביניים של התרבות המערבית היית צמית או פיאודל, אבל תמיד חלק מקבוצה חברתית מוגדרת. בתקופת הרנסאנס שאחריה החל הפרט לקבל משקל משמעותי מאוד והדת הפרוטסטנטית שאך זה נולדה הדגישה את האחריות האישית של האדם. במאות הבאות זה הולך ומתחזק כשהמהפכה התעשייתית מביאה יותר ויותר אנשים לנטוש את חברת הכפר ולעבור לערים גדולות ומנוכרות. שם, לגמרי לבד ובלי המשפחה המורחבת, הם התמקמו עם המשפחה הגרעינית, המצומצמת, ובנו את חייהם.
מכאן נחלשה המסגרת החברתית והמשפחה הרחבה, מה שעתיד עוד יותר להתחזק בעולם המודרני ועוד יותר בעידן האינטרנט והטלפון החכם. כיום, אנשים מתרחקים אלפי קילומטרים זה מזה, כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן. את המשפחה, החמולה והשבט הם נטשו מזמן והתוצאה היא שהרשת החברתית כולה, לא זו המקוונת, נשארת מאחור.
כשעובדים ומקדישים יותר זמן ללימודים, לעניינים רומנטיים ולקריירה, החברים הקרובים שלנו הולכים ומתמעטים. האינטרנט מחליף עוד יותר את החיים והמפגשים עם חברים, בעוד הצ'אט המקוון מחליף את השיחה על בקבוק בירה עם חבר.
כיום, אנו פוגשים פחות ופחות חברים ורובנו הרבה פחות במפגשים של אופן אישי, שאינו מקצועי. בתהליך ארוך אבל מתמיד הופכים המפגשים הללו יותר ויותר נדירים.
זה שלב בחיים שבו המבוגר מתעורר יום אחד ומבין שהוא בודד. בגיל מבוגר למצוא חברים זה הרבה יותר קשה מבעבר. הבדידות הופכת כרונית ובן אדם שמבחינה ביולוגית עדיין זקוק לחברה, חש בודד מתמיד.
זו הסיבה שגם בימינו המודרניים הבדידות מרגישה לנו כל כך כואבת. ככל שהיא כרונית, הבדידות גם הופכת אותנו עוינים וחשדניים יותר ולכן מעמיקה עוד יותר. המוח של הבודד הכרוני מתחיל לעוות את המציאות החברתית שמסביבו. העוינות מחליפה את הנועם והנימוס והאדם הבודד מאבד את הסיכוי לתפיסה נעימה, אפילו של יחסים פשוטים עם הסובבים אותו.
אבל הבדידות לא רק כואבת לנפש. היא גם הורגת. אנשים בודדים נוטים להזדקן הרבה יותר מהר, מחלות הופכות אצלן קטלניות יותר והם חשופים יותר למחלות מוחיות כמו אלצהיימר. המדע והרפואה גילו שממש כמו עישון ועוד יותר מהשמנת יתר, הבדידות הורגת אותנו ואת הזיקנה שלנו ופוגעת בבריאות קשות.
וכך, באופן מדהים אבל אמיתי וכואב, מסתבר שגם בעידן המודרני, הבדידות והדחייה החברתית שאנו יוצרים לנו, מבלי משים ולפחות בראשנו שלנו, הן איומות בשבילנו ומסוכנות להישרדותנו לא פחות מבדידותו של האדם הקדמון, ההוא שנשאר מחוץ למשפחה שבמערה החמימה, עם האש, האוכל והאנשים שהוא לא סובל אבל חולק איתם גנים רבים מדי.
הנה הבדידות והמכניזם שלה (מתורגם):
https://youtu.be/AtCR6P5rsXU
בעידן הקורונה - מה עושים עם הבדידות כשאנחנו בבידוד (עברית):
https://youtu.be/0FZ55qGjaHs
הבדידות וההיסטוריה שלה (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
והטלפון הנייד המושמץ כל כך הוא לפעמים דווקא מה שמסייע לבודדים (עברית)
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
מהן רשתות חברתיות ואיך הן המציאו מחדש את הקשרים?
רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.
רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.
מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).
הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.
במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.
המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.
המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.
בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.
הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):
http://youtu.be/bvU8c46EXUA
כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:
https://youtu.be/CkMh6xdJNeM
וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:
https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.
רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.
מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).
הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.
במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.
המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.
המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.
בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.
הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):
http://youtu.be/bvU8c46EXUA
כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:
https://youtu.be/CkMh6xdJNeM
וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:
https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
