בימי הרומאים נבנו אמפי-תיאטראות, צירוף של שתי מילים יווניות אמפי, שפירושה "סביב" ותיאטרון שמשמעו "מקום צפיה". כלומר, אם תיאטרון בנוי למול הבמה, האמפיתיאטרון הוא מקום צפייה שערוך מסביב לזירה.

האמפיתיאטרון היה בנוי מאבנים גדולות וצורתו העגולה איפשרה לשמוע בו היטב גם ללא הגברה.

לאמפיתיאטרון היה תפקיד שונה מאשר לתיאטרון. בעוד שבתיאטרון צפו בדרמות ומחזות אמנותיים, באמפיתיאטרון נהגו לקיים קרבות גלדיאטורים שנקראו "מונרה" ומחזות ציד שבוימו להנאת הקהל (מעין תחרויות לחימה בחיות פרא).

נירון הקיסר היה הראשון שבנה אמפיתיאטרון רומי. בהמשך הוא הוצת ונשרף.

האמפיתאטרון של העיר הצרפתית נים דווקא נשמר, על אף שגם הוא נשרף פעם. בוא נבנה בשנת 70, מכיל 20 אלף מקומות, בעל צורה אליפטית (133 על 101 מטרים) והוא מהשמורים ביותר מבין האמפיתאטרונים שבנו הרומים בעולם.

גם בישראל שרדו כמה תיאטראות רומיים. המפורסם מביניהם וזה שפעיל עד היום בהופעות מוסיקה הוא תיאטרון קיסריה.


הנה סרטון שמסביר על התיאטרון היווני:

https://youtu.be/i41fSuyMUkE


התיאטרון של הרומים:

https://youtu.be/2CVO9Vd067U


האמפיתאטרון של העיר נים - נבנה בשנת 70 ונחשב מהשמורים ביותר בעולם:

https://youtu.be/T-ZlABbzHAE


כך נראה התיאטרון הגדול ביותר של העת העתיקה - זה של פומפיי:

https://youtu.be/t2mOd7lIGOE


ועוד פעם:

https://youtu.be/vNAM3PzGcow

הוא האמפיתיאטרון של רומא אבל עד היום הוא גם הגדול ביותר בעולם. הוא מהאתרים המפורסמים של רומא וללא ספק אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם כולו.

זהו הקולוסיאום (Colosseum), אחד משבעת פלאי תבל החדשים, האצטדיון הראשון בהיסטוריה ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו.

הקולוסיאום הוא דוגמה מצוינת ליכולות העצומות של האדריכלות הרומית ולדגש רב שהושם בה על סימטריה, גודל וטכניקה. המבנה המרשים הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לערכים הללו.

גם יכולות והישגים טכנולוגיים לא קטנים הופגנו בבניית מבנה עצום ומרהיב זה. בולטת במיוחד הבנייה בבטון, חומר חדש יחסית שהרומאים פיתחו ושהפך פופולארי במבנים הרומיים. הבטון היה חזק, פשוט יחסית להכנה, אטום למים וזמין מאד. הקולוסיאום היה המבנה המרשים ביותר שנבנה אז מבטון וההמצאה החדשה הזו היא שאפשרה לו לטפס לגובה של 15 קומות, יותר מכל בניין לפניו.

הקולוסיאום הוא דוגמה מוחשית גם למלאכת המחשבת של האדריכלות הרומית. למעשה כולו בנוי מקשתות, שהיו אחת הדרכים החזקות ביותר לבנייה באותה תקופה. גודלו וטכניקות הבנייה שלו התלוו ליכולת הנדסית וארגון עבודה מופתי של צוות בנאים עצום ומגוון.

גובהו של הקולוסיאום הוא כמעט 50 מטרים ובמקור היו בו 15 קומות. בתקופת השיא שלו באו אל המופעים והתחרויות שבו כ-50,000 צופים!


הנה הקולוסיאום ברומא (עברית):

https://youtu.be/com5u-hCSSc?list=PLBF6E1E69104D868D


הוא האצטדיון הכי עתיק בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/RLCvkdai5-c


הדרכה באנגלית:

https://youtu.be/xaSbYIeqGWg


כך בנו את הקולוסיאום של רומא:

https://youtu.be/EO1NQy4oyJs


בואו לקולוסיאום במציאות מדומה:

https://youtu.be/aMCwLHE1Cuw?qr=yes


והאם כך נראה הקולוסיאום בימי קדם:

https://youtu.be/bAWTJO6oz-o?long=yes

קסטל דל מונטה (Castel del Monte) היא מצודה סימטרית להפליא, בצורת מתומן, שהיוותה השראה לסרט המפורסם "שם הוורד". מדובר במבנה שניצב מאז המאה ה-13, על גבעה רמה באזור פוליה שבדרום-מזרח איטליה. משמעות שם המצודה באיטלקית, Castel del Monte, הוא "מצודת ההר" או "טירת ההר".

נסיבות הקמתו של המבנה שנויות במחלוקת. מה שידוע הוא שהמצודה קמה על חורבות שתי מצודות עתיקות שהיו שם לפניה - מצודה לומברדית שאחריה הייתה במקום מצודה נורמנית. מצד שני, נראה שמטרתה לא הייתה ממש צבאית, שהרי טירות בימי הביניים הוקפו תמיד בחפיר או בחומה חיצונית, מה שאין כאן.

גם חרכי המצודה הם צרים מדי לירי של חצים. סותר את כוונת ההגנה של המבנה הוא גם כיוון בניית המדרגות הלולייניות במגדליו ידוע ככזה שמקשה על המגינים לאחוז בנשקם, ביד השמאלית, במקרה של צורך להדוף פולשים.

יש הטוענים שהוא הוקם בינואר 1240 כשציווה פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, על הקמתה של מצודה בכדי להגן על כנסיית "סנקטה מריה דה מונטה", שחרבה מאז. אחרים טוענים שבניית המבנה הייתה אז לקראת סופה.

מאז המאה ה-17 הוזנחה המצודה ומאבית תכולתה נלקחה ממנה, כולל ריהוט רב ועיטורים מיוחדים וייחודיים לה. השתמשו בה מאז כבית סוהר וכבית חולים. לקראת סוף המאה ה-19 היא נרכשה על ידי ממשלת איטליה וב-1928 היא שופצה על ידי הדיקטטור מוסוליני.

בשנת 1996 צורפה המצודה לרשימת אתרי המורשת העולמית ואנשי ארגון אונסק"ו נמקו זאת ב"ערכה העולמי יוצא הדופן, בשלמות הצורנית שלה" ובהיותה "יצירת מופת ייחודית של האדריכלות הצבאית של ימי הביניים".

גם זהותו של אדריכל ומתכנן המבנה הסימטרי והיפה להפליא לא ידועה. האגדה מספרת שהיה זה פרידריך השני בעצמו...


הנה הקסטל דל מונטה:

https://youtu.be/EYQd73ZGeHk


מהאוויר:

https://youtu.be/eftlbZXM3CU


הדרכה:

https://youtu.be/PYdBlL2LNjE


ובואו לביקור במצודה המיוחדת הזו:

https://youtu.be/rVUWCRJ170U

אוקולוס (Oculus), בלטינית "עין", הוא מעין פתח שבראש כיפה בנויה. מטרת האוקולוס הייתה להאיר מבנים באור טבעי מהשמש. האוקולוס נועד למלא את תפקיד התאורה מבלי לפגוע ביציבות המבנה. זהו מבחן חשוב, מכיוון שהכיפה היא קודם כל גג ויתרונה הגדול הוא היציבות הנובעת מהמבנה המיוחד, שבו הלחץ מועבר אל ראש הכיפה.

את היציבות הזו הצליחו האדריכלים הקדומים לשמור, על ידי מיקום האוקולוס הפתוח במרכז הכיפה. כך עובר הלחץ ממשקל הכיפה אל הטבעת של האוקולוס והכיפה לא קורסת למטה.

האור שמכניס האוקולוס לחלל המבנה הוא מיוחד במינו. האווירה שהוא יוצר והתנועה של כתם האור שנכנס ממנו לאורך שעות היממה, מעצם שינוי מיקומה של השמש בשמיים, אלה יוצרים קסם ודרמה בחלל המבנה.

היות ובעולם העתיק לא היו זגוגיות, נשאר האוקולוס פתוח. כך נכנסו משקעים כמו גשם, ברד ושלג אל פנים המבנים. כדי למנוע הצפות, יצרו האדריכלים הקדומים מרזבים שאספו את המים מרצפת המבנה והובילו אותם החוצה.

האוקולוס המפורסם בעולם הוא זה שבתקרת כיפת הפנתאון ברומא שבאיטליה. המקדש בזה, "מקדש כל האלים", הוא המבנה הרומי המרשים ומהיחידים שנותרו על מקומם כמעט 2,000 שנה. בו ניתן לראות בו את האוקולוס במיטבו.

באדריכלות הגותית והרומנסקית שימש "אוקולוס" גם כשם לחלון עגול.


הנה סיפור האוקולוס שבפנתאון ברומא:

https://youtu.be/Yn2XdZfx93w


האוקולוס העתיק מאיר את המקדש שמתחתיו:

https://youtu.be/5-PlrF6ITuQ


כך מתמלא המקום באור שמש טבעי:

https://youtu.be/RtNnvSGkVhQ


השלג יורד בחורף דרך האוקולוס על פנים הפנתאון:

https://youtu.be/lh7VJaNgh-A


ועל שם האוקולוס נקראים משקפי המציאות המדומה של חברת ריפט, "אוקולוס ריפט":

https://youtu.be/9bfBV-x0ftM

האדריכלות של הרנסאנס הושפעה מאד מהסגנון הקלאסי ומהתקופה הקלאסית, של היוונים והרומאים. האדריכלים בתקופת הרנסאנס אימצו מרכיבים רבים מהאדריכלות הקלאסית.

כך ניתן לראות בין השאר בבנייני הפאר של תקופת הרנסאנס הרבה עמודים יווניים, כיפות מרשימות וכמובן גם שימוש רב בקשתות בסגנון הרומי.


הנה העקרונות של אדריכלות הרנסאנס:

https://youtu.be/wLHBHA0sVgE


סקירה של מרכיבי האדריכלות של התקופה שאומצו מהאדריכלות הרומית:

https://youtu.be/pQUPvBn0qJo


מקורות ההשפעה הרומיים על אדריכלות הרנסאנס:

http://youtu.be/1ek1SI1oAwU


ומצגת וידאו עם מאפייני אדריכלות הרנסאנס:

https://youtu.be/tVmVnW4rL4s

אדריכלות רומנסקית (Romanesque architecture), או בקיצור הרומנסק (Romanesque), הוא סגנון באדריכלות שניסה להחיות את סגנון הבנייה הרומי, שנשכח מאז נפילת האימפריה הרומית. הפירוש של "רומנסק" הוא "באופן הרומי".

הרומנסק הגיע לשיאו בצפון צרפת ומשם הוא נפוץ והתפשט אל כל אירופה.

הבנייה הרומנסקית ידועה כסגנון בנייה כבד ומוצק. מאפייניה הם הקירות העבים והקשתות העגולות, עם הקמרונות והעמודים המוצקים וארקדות הקשת.

מבנים רומנסקיים לא מעטים עדיין עומדים על תילם בסגנון זה באירופה. מרביתם הם מבני כנסיות, שנבנו במנזרים הגדולים. יש גם מבצרים וטירות שנבנו אז בסגנון הרומנסקי ושרדו עד היום.

למרות חומרי בנייה שונים והבדלים בין אזורים שונים, היו סימנים דומים לסגנון הרומנסק ברחבי אירופה. במיוחד בלט המראה הכללי הפשוט, שהושג בזכות סימטריה וצורה סדירה ומוגדרת היטב. תכונות אלה בלטו במיוחד בהשוואה למבנים הגותיים והמורכבים, שבאו אחרי הרומנסק.

שיא תקופת הרומנסק של ימי הביניים, היה מסוף המאה ה-10 ועד המאה ה-12 באירופה, בה הוא הוחלף על ידי האדריכלות הגותית. למעשה, הסגנון הזה ייצג את תקופת היציאה של אירופה מחשכת ימי הביניים, תקופה שדרדרה את היבשת מבחינה תרבותית, שלטונית וטכנולוגית גם יחד.

להתפשטות הסגנון באירופה תרמו העולים לרגל למקומות קדושים ברחבי היבשת, שתיעדו וסיפרו על המבנים המרהיבים שראו, העבירו והפיצו את המידע על הסגנון החדש. הם היו מסוחרים ובעלי מלאכה ועד אצילים ואבירים שנסעו ועברו בממלכות ונסיכויות אירופה.

כך הייתה האדריכלות הרומנסקית לסגנון הכל-אירופי הראשון, מאז האדריכלות הרומית.


הנה עיקרי הסגנון הרומנסקי:

http://youtu.be/rSiD5Jinpuw


מהי אדריכלות רומנסקית?

https://youtu.be/SH21EmZo-Sw


ההבדלים בין הסגנון הרומנסקי לסגנון הגותי, שבא אחריו:

http://youtu.be/IwKg4ESvYG4


ומצגת וידאו על השינויים בין הרומנסק לגותי:

http://youtu.be/Td6co6ngQRY

כבר מאות שנים שסמרקנד (Samarqand) היא אחת הערים היפות בעולם. בזכות מיקומה על דרך המשי היא היתה עיר חשובה מאד בהיסטוריה של האזור.

מדובר באחת הערים המיושבות העתיקות ביותר בעולם. במאה ה-14 הפך אותה המצביא המונגולי טימור לנג לבירת האימפריה שלו.

במרכז העיר העתיקה של סמרקנד נמצא האזור היפה והמפורסם שלה. זהו מצבור בניינים עם 3 מדרסות מעוטרות ומסוגננות, מהחשובות והמסוגננות בארכיטקטורה האיסלאמית העתיקה.

בעיר העתיקה והמיוחדת הזו נמצאים גם מאוזילאום גור אמיר, בו נקבר טימור לנג המונגולי ומכיל את אבן הג'ייד הגדולה בעולם.

עוד נמצא בסמרקנד שאהי זינדה - בית קברות ענקי שחלק מהקברים בו מעוטרים באריחי קרמיקה מרהיבים ביופיים. ברבים מהם קבורים בני שושלתו של טימור לנג.


הנה העיר סמרקנד (עברית):

https://youtu.be/jrUA1SeZoFY


הזמנה לטיול באוזבקיסטן שסמרקנד היא בירתה (עברית):

https://youtu.be/aSJlWMG7Uaw


מטייל מספר (עברית):

https://youtu.be/jUGbSCqyOwY?long=yes


וממראות סמרקנד המרהיבה:

https://youtu.be/1feAEm1EnSI?long=yes

זה אולי מדהים אבל איש לא יודע מי בנו את טאוטיווקאן, עיר ענקית ומפוארת, שנמצאת במקסיקו ומכילה פירמידות ענקיות ומדהימות.

אין הסכמה בין הארכאולוגים לגבי התרבות שבנתה את העיר טאוטיהוקאן. העיר החלה להיבנות בשנת 200 לפני הספירה והיא שוכנת כ-40 ק"מ מצפון-מזרח למקסיקו סיטי במקסיקו. זה היה עוד לפני התפתחות ציוויליזציית טולטק, ציוויליזציה קדומה במקסיקו שנחשבה בתחילה כמקימת העיר.

בנוסף, החוקרים סבורים שהתרבות והאדריכלות שבעיר הושפעו מציוויליזציית אולמק, אולי הציוויליזציה החשובה באמריקה התיכונה.

שמה של העיר (שמשמעותו היא "מקום לידתם של האלים") ניתן לה על ידי האצטקים, אך זה קרה מאות שנים לאחר שנפלה וננטשה.

פירמידה הירח ופירמידת השמש בעיר טֵאוֹטִיװַאקַאן הן רק שתיים מהמבנים המדהימים שבעיר. הן שימשו ככל הנראה כּמִקדשים אוֹ מצפי כּוכָבים, בעוד פִירָמִידוֹת קטנות יותר שימשו בה למגורים ולעבודה.

הפירמידה הגדולה ביותר בעיר נקראת פירמידת השמש ובנייתה הושלמה בשנת 100 לספירה. ב"שדירת המתים", השדירה המרכזית של העיר, יש בנוסף לפירמידות גם במות טקסיות שעליהן שכנו ככל הנראה מקדשים.

הפירמידות שימשו חלק מהפולחן בעיר, שהיה מבוסס על עבודת אלילים. בין השאר הקריבו בטאוטיווקאן גם קורבנות והשבטים השונים שהתגוררו בעיר עבדו אלילים שונים.


הנה סרטון על העיר:

http://youtu.be/PibnTBi1rrQ?t=7s


הסברים בספרדית שמראה את העיר מראש פירמידת השמש:

http://youtu.be/KJ5rTwe-50o


והחפירות הארכיאולוגיות שמתקיימות בעיר:

http://youtu.be/iCJM_5dOMSE?t=4s

אטריום (Atrium) הוא חלל מרכזי סגור ומואר, שבמקור נולד כסוג של בית רומי, הבנוי מסביב לחלל מרכזי גדול.

בית אטריום רומי הוא מסוגי הבתים הרומיים הקלסיים. זהו בית שבנוי כחלל מרכזי סגור, שסביבו בנויים ומסודרים החדרים. בתקרתו של החלל המרכזי יכול להיות פתח והוא יכול אף להיות מעין חצר פנימית. במקרה כזה נהוג היה למקם במרכז רצפתו של החלל הפתוח, בריכה שכונתה אצל הרומים "אימפלוויום" ואליה נוקזו מי הגשמים שנכנסו לאטריום.

ב"דומוס", הווילות הרומיות הטיפוסיות מתקופת האימפריה הרומית, האטריום שימש כדי להחדיר אור אל מרכז המבנה, מהחצר הפנימית. מסביב לפתח המרכזי של האטריום הייתה תקרה, שנתמכה בעמודים היקפיים או נשענה על אגדי גג הרעפים.

אטריומים כאלה השתמרו היטב מתחת לאפר הוולקני של העיר הרומית פומפיי וניתן לראותן כיום באתר הארכיאולוגי שבמקום.

כיום, מתאר המושג אטריום גם חללים מרכזיים וגדולים, לרוב בבנייני משרדים ומבני ציבור, הכוללים תקרה שקופה וחלונות עליונים, המכונים "סקיי-לייט" ושוטפים את החלל המרכזי באור השמש.

בעידן המודרני אומץ עיקרון האטריום גם לבנייה של קניונים, מרכזי קניות, מלונות ואפילו מוזיאונים רבים. החלל המרכזי בהם כולל בדרך כלל גם מתקני תנועה לגובה, כמו מעליות, מדרגות נעות ומדרגות בכלל.


הנה אטריום בבית מגורים:

https://youtu.be/WTgvXAGqZz0


אור ואוויר - אטריום בבית הרומי:

https://youtu.be/UTIZAq4MOBo


עם אור שמש השוטף את הבית ביום, האטריום המודרני מעולה לסביבה:

https://youtu.be/Mm3FlAcoWt8


מכניס אור לדירות בבית משותף בטאיוון:

https://youtu.be/hxOEmzSPCG4


בקניון:

https://youtu.be/R1OmjDZ3ILE


אטריום בבית יפני בו ממקמים גן יפני:

https://youtu.be/XEdnE4UHSiQ


האטריום הגבוה בעולם, שתכננה זהא חדיד בשנחאי:

https://youtu.be/HSj1mKvuZwc


ותכנון של בית עם אטריום קלאסי:

https://youtu.be/-G_ZjdHLPUM

כנסיית ביתה גיורגיס או כנסיית ג'ורג' הקדוש היא כנסיה גדולה וגבוהה מאד שחצובה בסלע אחד, מונולית. הכנסיה חצובה בסלע הגעשי האדום בצורה של צלב נוצרי. הכנסייה הזו היא הגדולה ביותר במתחם של לליבלה, מתחם שהוא כולו מרכז עליה לרגל.




בשל הכנסיות הרבות שחצובות בסלע, זכה הכפר לכינוי "פטרה של אפריקה". חוץ מהכנסיה הגדולה של ביתה גיורגיס, יש עוד 11 כנסיות כאלו. הן נבנו על ידי 24 אלף פועלים שחצבו אותן בסלע במשך 20 שנה, כשבכל לילה, מספרת האגדה, עזרו המלאכים לפועלים העייפים וחצבו עבורם בסלע.

הכנסיות הן אתרי מורשת עולמית ויש המכנים אותן "הפלא השמיני". בין הכנסיות מקשרים מעברים, מחילות ומנהרות סודיות.

פירוש שמו הוא "הדבורים שמזהות את המנהיג שלהן" והוא ניתן לו ביום שנולד, כיוון שדבורים רבות הקיפו את העולל, מיד עם היוולדו. כיוון שלליבלה נולד ביום לידתו של ישו, חוגגים האתיופים את חג המולד בעליה לרגל לכנסיות של לליבלה, או "ירושלים החדשה" כפי שהן מכונות.

לליבלה, ספק עיר ספק כפר בנויה בגובה של 2,630 מטרים במחוז צפון וולו במדינת אמהרה שברמת אתיופיה. היא נמצאת על הרים גבוהים, ממש בינות לעננים.

המקום נקרא על שם המלך לליבלה שבתקופת שלטונו נחצבו הכנסיות. לפי האמונה, מסקל לליבלה שהיה קיסר אתיופיה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13, הובל על ידי מלאכים באישון לילה לירושלים, הם הראו לו את העיר וישו הורה לו לבנות גרסה של ירושלים באתיופיה.

לליבלה חשובה ביותר עבור העולם הנוצרי-אורתודוכסי. מעל 800 שנה שעולים אליה צליינים, במיוחד בחגים הנוצריים החשובים.

את העיר מכנים רבים "פטרה של אפריקה", זאת בשל 13 כנסיות מרשימות שחצובות בסלע.


הנה כנסיית ג'ורג' הקדוש המונוליטית:

http://youtu.be/7k90A9HnLn4


סיור בתוך הכנסיות:

https://youtu.be/Lo_KycIyHAg


קטע מ"מסע עולמי" בעברית על לליבלה:

https://youtu.be/MDzqzuRjiKo?t=16m49s


ותפילות הלילה במתחם אוהל מועד בכפר לליבלה:

https://youtu.be/2ate4HWu5cM

שוב ושוב הוא נהרס, נבנה ונהרס, עבר מיד ליד. הכורדים, הצלבנים, ההוספיטלרים, הממלוכים, הצרפתים, הסורים, המורדים ומי לא - כולם היו בו וחגגו את יופיו, את שליטתו על הסביבה ואת ההגנה שהוא מעניק לאוחזים בו. ללא הפסקה נלחמו עליו ובו. אבל הוא שרד. ממשיך להביט על סביבתו מלמעלה, נישא ורם, על הדרך היחידה מאנטקיה לביירות.

זהו קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers), בצרפתית "מבצר האבירים", מבצר צלבני גדול, בשטח של כ-24 דונם וצורת מלבן עם צלע אחת מעוגלת.

קראק דה שבלייה הוא מבצר עתיק מימי הביניים, הממוקם ליד העיר חומס בסוריה של היום, בסמוך לגבול עם לבנון. הוא נבנה על ידי האבירים ההוספיטלרים, על צוק בגובה 650 מטרים, במהלך מסעות הצלב במאות ה-12 וה-13. שרידי המבצר הנראים כיום כוללים בנייה ממלוכית מאוחרת והוא מוכר ככאתר מורשת עולמית.

עד למלחמת האזרחים בסוריה, בה הוא הותקף מהאוויר ונהרס בחלקו, הוא היה מהאתרים היחידים בעולם שנשתמרו בהם מרכיבים יחודיים של אמנות צלבנית כמו פרסקאות, ציורי קיר אותנטיים.

אפיל שמו מעיד על חילופי הידיים והשלטון שהוא חווה. מקורו של "מבצר האבירים" הוא מהשם הערבי של המצודה המקורית שקדמה לו ונקראה "מצודת הכורדים". המילה "אל-אכרד", התגלגלה בצרפתית ל-"Le Crat". ומשם ל"קראק", בסורית "מבצר". כשנשלטה סוריה בידי הצרפתים, הם הוסיפו את האבירים, בצרפתית "Chevaliers" והוא הפך למבצר האבירים. בערבית הוא מכונה כיום "קלעת אל-חוסן".


הנה המבצר הצלבני המפורסם במזרח התיכון - קראק דה שבלייה שבסוריה:

https://youtu.be/-jD8DmAL7FY


סיפורו של קראק דה שבלייה, החולש על הסביבה:

https://youtu.be/G05XHi8y1jM


על רעידת האדמה שהחריבה וגרמה לבנייה מחדש של קראק דה שבלייה:

https://youtu.be/uI1qK_aSEXI


עד המלחמה בסוריה הוא היה המבצר הצלבני השמור ביותר בעולם:

https://youtu.be/0SVci8ZvaLk


ההרס שחווה המבצר במלחמה בסוריה:

https://youtu.be/S9tqmxe4Ilw?t=32s


וסרט תיעודי על קראק דה שבלייה:

https://youtu.be/stfXKDrMOqk?long=yes

האקרופוליס (Acropolis) הייתה גבעה מבוצרת בערים יווניות בתקופה העתיקה, שבה נמצא בדרך כלל ארמון המלך והמקדשים של העיר.

האקרופוליס הידועה ביותר היא האקרופוליס באתונה. השריד המפורסם באקרופוליס של אתונה הוא "הפרתנון", מקדש יווני עתיק שהפך לסמל של יוון העתיקה ולדוגמה לאקרופוליס היווני הנישא מעל העיר. אקרופוליס מוכרים אחרים יש בערי-מדינה יווניות עתיקות אחרות כמו ארגוס, תביי וקורינתוס.

על אף אי הדיוק שבכך, כיום מכנים "אקרופוליס" כל גבעה מבוצרת שנמצאת בעיר עתיקה, בלי קשר לתקופה, בין אם מדובר בתקופת יוון העתיקה ובין אם לא. כך למשל מכונות הגבעות המבוצרות של אימפריית המאיה.

אקרופוליס פירושו ביוונית "מעל העיר" או העיר העליונה.


הנה אתונה והאקרופוליס שבראשה:

https://youtu.be/dJlNDgo1GJE


בואו לבקר באקרופוליס של העיר ארגוס:

http://youtu.be/RpDqaNE93bo


הסבר על האקרופוליס המפורסם ביותר שנותר מיוון העתיקה:

http://youtu.be/xP-FsX0QW88


המראה של אתונה מהאקרופוליס שמעליה:

http://youtu.be/AdisSwq90Lk


מבט מלמעלה על האקרופוליס והפרתנון:

http://youtu.be/MsfUR_jTAKU


האקרופוליס באתונה הומה תיירים:

http://youtu.be/uS85O9KzGSo


וסרט תלת ממד על האקרופוליס היווני:

http://youtu.be/kEaepiwK1KM?3d=yes

מגדל פיזה (Leaning Tower of Pisa), שכמעט כל מי שמצטלם לידו עושה כאילו הוא בולם אותו מליפול, הוא מגדל הנוטה על צידו כבר מאות שנים. זהו מגדל הפעמונים של העיר פיזה באיטליה, שהחלו לבנות במאה ה-12. רק כאשר הגיעו לבניית הקומה השלישית התברר לבונים שהוא מתחיל לנטות לצד. כל הנסיונות לייצב את מגדל פיזה במהלך הבניה לא הצליחו והוא הושלם לאחר 200 שנה כשהוא נוטה על צידו.

כיוון שהיה חשש שיקרוס, בשנת 1992 הוחלט לאסור כניסה למגדל פיזה. מאז שקמו את המגדל והמומחים סבורים שהשיפוצים הללו נותנים לו אורך חיים של 300 שנה.


כיצד מגדל פיזה לא נופל (מתורגם):

https://youtu.be/HFqf6aKdOC0


מצגת וידאו של מגדל פיזה הנטוי:

https://youtu.be/x87yWBK0bKc


סרטון קפיצות זמן שמראה את מגדל פיזה לאורך שעות אבל במשך דקה וחצי:

http://youtu.be/93VusyO0iOY


וסרטון אנימציה שמסביר איך מיישרים את מגדל פיזה בקלות:

http://youtu.be/Wv4mzbX0Bqc

הטירה העתיקה שימשה מעין כפר מוגן מתוקפים, שבו התגוררו האציל, משפחתו ועובדיו. חומת הטירה שימשה גם להגנה מפני התקפות על האציל או האביר וגם למגורים בה.

חומות הטירות העתיקות היו בנויות להגנה מרבית כנגד כלי הפריצה של העת העתיקה. החומות היו עבות, כדי למנוע את שבירתן בהתקפות של אילי ברזל. פתחי הירי היו בנויים כך שימנעו חדירה של חיצים מצד התוקפים ובו בזמן יאפשרו ירי למגינים על הטירה. מעבר לחומות הטירה נהגו לחפור תעלות היקפיות שנקראו חפיר ומילאו אותן מים, כדי למנוע חפירה מתחת לחומות או הבאה של מגדלי פריצה ואילי ניגוח.

חוץ מהמבנה החזק שלה, היו בחומת הטירה גם חדרי מגורים, האורוות והמחסנים של הטירה. כך זכתה הטירה גם להגנה מודיעינית, שכן האנשים שהסתובבו וחיו בחדרי החומה ולידה יכולים היו להזהיר מניסיונות פריצה או התקפה על החומה.


הנה סיור בחומות של חורבות טירה עתיקה:

https://youtu.be/Z7O4WkIrqHY


טירה מימי הביניים עם חומה דקה שנפרצה:

https://youtu.be/o9WDZDSNGqM

הסֶדֶר הדּוֹרִי (Doric order) הוא סגנון בנייה, אחד משלושת החשובים שהתפתחו בסדר הקלאסי של יוון העתיקה ואומצו על ידי אדריכלי רומי והרנסנס. רבים מזהים את הסגנון הדורי בעמודיו, שכללו כותרת חלקה ופשוטה. אך למעשה הגדיר הסגנון את כל מרכיבי המבנים שנבנו בו ואת הפרופורציות (היחסים) שביניהם. כמובן שהמטרה של כל הסדר היווני באשר הוא, הייתה להגיע לשלמות אסתטית (ביופי) ובשימושיות שלהם.

העמוד הדורי הוא יותר קוני, רחב ונמוך מהעמודים האחרים.

הסדר הדורי ידוע כבר מהמאה ה- 6 לפני הספירה והיווניים הרבו להשתמש בו בבניינים ומקדשים ביוון העתיקה. למעשה היווה האורדר הדורי את המערכת הקדומה והחביבה ביותר על היוונים.


הנה סדר דורי ליד הקורינתי והיוני:

https://youtu.be/ZFU3S6shn6g


הסדר הדורי בפרתנון שבאקרופוליס באתונה:

https://youtu.be/ICmlfXZnkns


והנה הוא בתוך כל הסדרים של כותרות העמודים הקלאסיים:

https://youtu.be/nrRJkzXl4a4?long=yes

קשת היא דרך לבנות גשר או קיר מעוגלים בין שני עמודים, שיתרונה הגדול הוא בהיותה מסוגלת לשאת משקל רב מכל שיטה שקדמה לה. הקשת פתרה את המגבלות שהיו לבנייה בעזרת קורות עץ ואבן ואפשרה להגדיל את העומס המונח על המבנה ואת רוחב הפתחים שבין העמודים.

השיטה של הבנייה בקשת מבוססת על שימוש במספר אי-זוגי של לבנים בצורת טרפז, כשכל אבן נשענת על זו שקדמה לה ויוצרת עמוד. בראש כל שני עמודי לבנים מונחת הלבנה העליונה, שנקראת "אבן ראשה". אבן הראשה סוגרת את הקשת ומייצבת אותה. בסיס העמודים מחוזק כדי שהלחץ מלמעלה ומהמרכז לא יגרום לקריסתו של עמוד. בתכנון נכון של הקשת לא תיפול אף לבנה והקשת תעמוד על תילה מאות ואלפי שנים.

את שיטת הבנייה של הקשת רואים כבר באלף השלישי לפני הספירה, אבל מי ששיכלל את בניית הקשתות הם האדריכלים של האימפריה הרומית. הקשת שפיתחו וזכתה לשם "הקשת הרומית", איפשרה לארכיטקטים הרומים פריצת דרך גדולה בתחום הבנייה, הן בגודל המבנים והן בחוזקם ועמידותם. האדריכלות הרומית ומסורות בנייה שבאו אחרי הרומאים השתמשו בקשתות באופן משמעותי מאד ויכולות הבנייה גדלו והתפתחו מאד בזכות התגלית התכנונית הזו.


הנה סרטון על חוזקה של הקשת הרומית:

http://youtu.be/j2Xgdw93MLQ?t=9s


והחוזק שהושג בבניית הקשת בעולם העתיק:

http://youtu.be/UYtIFM1ek_M

"הפרתנון" (Parthenon) הוא השריד העיקרי של אתונה העתיקה. הוא נמצא באקרופוליס של אתונה העתיקה, גבעה הניצבת "מעל העיר" (זה הפירוש ביוונית של אקרופוליס). חוץ מהפרתנון יש באקרופוליס של אתונה שרידים נוספים של מבנים חשובים.

הפרתנון הוא מקדש שנבנה במקום בו ניצב קודם מקדש עתיק יותר והפרסים הרסו אותו במלחמה. הפרתנון נבנה במאה ה-5 לפני הספירה כאות תודה לאלה אתנה, הפטרונית של העיר אתונה, על שנתנה את הניצחון ליוונים במלחמתם נגד פרס.

כמו מבנים עתיקים רבים בעולם העתיק ויצירות אמנות יפות לאורך ההיסטוריה, גם הפרתנון בנוי בפרופורציות של "מלבן הזהב", על פי חוקיות האסתטיקה חוצה התקופות הידועה כ"הפרופורציה האלוהית". ראו באאוריקה בתגית "יחס הזהב".

כאמור, האקרופוליס פירושו ביוונית: העיר העליונה. זוהי גבעה מבוצרת בעיר-מדינה ביוון העתיקה. לרוב שכן באקרופוליס ארמון המלך ובהמשך ההיסטוריה נמצאו בו כמעט תמיד המצודה והמקדשים של העיר. קראו על המושג באאוריקה בתגית "אקרופוליס".


יצרים, אגו וגאונות - מה שליווה את בניית הפרתנון המפורסם של אתונה (מתורגם):

https://youtu.be/tuZcS2Flabw


הפרתנון של אתונה - באקרופוליס שמעל העיר:

https://youtu.be/xP-FsX0QW88


מבט מהאוויר של אתונה והאקרופוליס שבראשה:

https://youtu.be/dJlNDgo1GJE


אולי הוא נראה פעם כך:

https://youtu.be/s8OblzGTxYE


עוד מהאקרופוליס באתונה:

http://youtu.be/cu9osYLbY3g


סיור וירטואלי בפרתנון המדהים שבאתונה:

http://youtu.be/CjQYFizc2B8


כך נראה אולי הפרתנון באקרופוליס של אתונה:

https://youtu.be/ASdYVEIDXnM


והפרתנון העתיק קם לתחייה בתלת-ממד:

https://youtu.be/G1D5hbxa8CM

זיקורת (Ziggurat) הוא בניין גבוה שמזדקר כלפי מעלה (כנראה שממנו באה המילה העברית "זקור"). הזיקורת היה בעל מספר קומות רבועות, שהולכות ונעשות צרות כלפי מעלה.

אנשי התקופה ראו אותו כמעין עמוד שמחבר בין השמים לארץ. השערת החוקרים היא שבראש הזיקורת ניצב בעבר מקדש, שבו שכן האל, על פי האמונה השומרית, כשהוא ירד ארצה לבני האדם.

הידוע ביותר מהזיקורתים היה זה שהתגלו שרידיו בעיר אור שבעיראק של היום ושהוקדש לאל הירח ננה, פטרון העיר. נותרו ממנו כיום שתי קומות בלבד. הוא נבנה מלבנים עשויים בוץ שיובשו בשמש, וצופה לאחר מכן בלבנים שרופות ובטיח. בנה אותו המלך אור-נמו.


כך נראה פעם הזיקורת של העיר אור, עירו של אברהם אבינו:

https://youtu.be/sHWh9q26dFI


ביקור בחפירות העיר אור והזיקורת שבה:

https://youtu.be/eQtrDAdxMbc


סרטון אנימציה שמנסה להציג את שיטת הבנייה של הזיקורת:

http://youtu.be/ZSxL3xjlR_c


ומצגת וידאו של הזיקורת של אור:

https://youtu.be/XnWpBwmi6_o

הסדר היוני (Ionic order), או האיוני, הוא אחד משלושת סגנונות הבנייה של הסדר הקלאסי שנולד ביוון העתיקה ואומץ בתקופה הרומית וברנסאנס. הסגנון היוני, שהיה פופולארי מאד במאה ה-5 לפני הספירה, מזוהה בדרך כלל בכותרות העמודים המסולסלות שלו, או קרניים של אייל.

ארכיאולוגים סבורים שהכותרת היונית נולדה בסביבות המאה ה-5 לפני הספירה, בחבל יוניה שבאסיה הקטנה (תורכיה של היום). הסדר או האורדר היוני ידוע בצורה התלתלית של כותרתו. החוקרים סבורים שהעיצוב הזה דימה בעיני היוונים קרני אייל או עלי תמר.

אבל כמו כל הסדרים הקלאסיים, גם סדר זה היה כולל הרבה יותר. כדי להגיע לשלמות, הן ביופי והן בשימושיות של המבנים שנבנו לפיו, הגדיר הסדר היוני במדויק ולפרטי פרטים את כל המרכיבים שלפיהם נבנו ואת הפרופורציות שביניהם.

כמו כל עמוד כלל הסדר היוני את אבן הבסיס, הנקראת סטירובט. היא נועדה למנוע את שקיעת העמוד באדמה. מעליה ניצב העמוד, בדרך כלל בעל קווים מודגשים. בכותרת יימצא תמיד התלתל המפורסם, המזכיר מגילה וכאמור קרני אייל.

צורותיו של התלתל יהיו מעט שונות בכל מקדש: מצורת הוולוטה (תלתלים) ועד לצורת הרוזטה (פרחי שושנים או ורדים). לעתים מוצאים בין התלתלים גם עיטורים שונים המזכירים צורות של רומח או ביצים.


הנה הסדר היוני:

https://youtu.be/1d0Qg9D-MsQ


עמודים עם סדר יוני:

https://youtu.be/6Szkzq4dtTA


והאורדר היוני בהשוואה לאורדרים האחרים:

https://youtu.be/nrRJkzXl4a4?long=yes

דמיינו טירה ימי בייניימית שלא משתנה כמעט מילניום שלם, על אף כל המלחמות, ההתקפות, המשברים והשינויים בכלכלה הגרמנית.

כזו היא בדיוק טירת אלץ (Eltz Castle) המרהיבה והמיוחדת. הטירה, כמו המשפחה שחיה בה כל השנים, נקראת על שם נחל אלצבך שבסביבה, למעשה באה מהמילה "אלס "או בגרמנית עתיקה "אלזה" - שמותיו של עץ האלמון השחור, הנפוץ לאורך נהרות גרמניה.

טירת אלץ לא נהרסה מעולם. מאז ימי הביניים ועד ימינו היא נשמרה במצבה המקורי. היא לא רק לא חרבה מאז נבנתה, כי כמעט ולא השתנה בה דבר במהלך השנים. כאן תוכלו לחוות את המסתורין והעבר של ימי הביניים היטב.

הטירה קיבלה את הכינוי טירת 500 המארקים. זאת משום שמשנת 1961 ועד 1995 היא הוצגה על השטר הגרמני בן 500 המארק. בעבר היא התפרסמה גם על בול, שהיה חלק מסדרת בולים של טירות שהוציא הדואר הגרמני.

כיום ניתן לבקר בחדרי הטירה השונים, כולם מעוטרים ומרשימים מאוד ואולי קשה להאמין, אבל גם מרוהטים בדיוק כפי שהיו מרוהטים ב-500 השנים האחרונות.

מרשימים מאוד כאן גם אולם האבירים, המטבח של הטירה, חדר ההלבשה המלכותי, חדר העבודה וחדר השריון. מעניינת מאוד גם התערוכה של הטירה. ניתן לראות בה שלל חפצי אמנות, כלים שונים ופריטי שריון יקרים. חלק גדול מהם נותרו כאן מאז ימי הביניים.

מסביב לטירה ניתן לפגוש את יער הלץ ובו הטבע הנקי והטהור ביותר. יש כאן מעל 300 דונם של יער. בעבר סיפקו העצים שבו עץ לחימום ולתאורת הטירה. היום הם מהווים שמורת טבע נפלאה, עם שלל מינים של בעלי חיים וצמחים אופייניים, שחלקם נדירים והם חיים ביערות, במים או לידם.

אפשר לפגוש הרבה מטיילים בשמורת הטבע של יער אלץ. בין עצי היער שעל המדרונות התלולים ועל כרי הדשא של עמק אלצבך הסמוך לו מהלכים מטיילים, מדוושים רוכבי אופניים ודוהרים פה ושם גם רוכבי סוסים.


הנה סיפורה של טירת הלץ:

https://youtu.be/gS2Zs8j4oEU


מבט מהאוויר ובכלל:

https://youtu.be/BxhxZHqHDGA


הסבר על הטירה:

https://youtu.be/g8R-EXTG9qA


ואותה משפחה המתגוררת כאן ב-850 שנה האחרונות:

https://youtu.be/gS2Zs8j4oEU

הסדר הקורינתי (Corinthian order), או אורדר קורינתי, הוא סגנון בנייה קלאסי שנולד ביוון העתיקה ונמצא בדרך כלל במבנים רומיים. הסדר הקורינתי מתאפיין בכותרות עמודים שיש בהם צורות מסוגננות הנראות כמו עלים מגולפים. יש בו לרוב שתיים או שלוש שורות של עלי קוציץ נופלים ולעתים נדירות יותר בצורות אחרות, כמו זו המזכירה סל קלוע.

מבחינת הסדר ההיסטורי, הסדר הקורינתי נולד מאוחר מהדורי והיוני, שני הסדרים החשובים האחרים של העידן הקלאסי. משום כך הוא נדיר יותר במבנים עתיקים מיוון וניתן למצוא אותו יותר במבנים רומיים.

יתכן שהיוונים לא אהבו את הסדר הקורינתי. בתקופות הרומית והביזנטית, לעומת זאת, הרבו האדריכלים להשתמש בכותרת הקורינתית וניתן למצוא אותה במקדשים רבים מהתקופה.

הקורינתי הוא הסגנון הקישוטי ביותר מהסדרים היווניים. החוקרים יודעים שאת הכותרת האופיינית של העלים עיצב הפסל היווני קאלימאכוס במאה ה-5 לפנה"ס.


הנה הסבר על האורדר הקורינתי:

http://youtu.be/BEXZgX9Em2w?t=3m34s


והנה הוא שוב, גם במבנים מתקופות מאוחרות יותר:

https://youtu.be/rYcnh7hXOjE


מצגת וידאו של הסדר הקורינתי:

https://youtu.be/XB3dfyrH5jc


כל מרכיבי העמוד הזה:

https://youtu.be/plj4_IZtiFU


גם היום קונים אותו לבתי פאר בעולם, כמובן שהוא עשוי מחומרים חדשניים:

https://youtu.be/fUmf4up3AKc


והסדר הקורינתי מככב בפנתיאון שברומא, אחד המקדשים המרשימים בכל הזמנים (עברית):

https://youtu.be/tuZcS2Flabw