מהי ההיסטוריה של הסושי?
סושי (Sushi) הוא ללא ספק המאכל היפני הפופולרי ביותר בעולם. אבל רבים לא יודעים שהוא נולד בכלל על גדות נהר המקונג שבסין, איפה שהוא בין המאה ה-2 לפני הספירה למאה ה-5 לספירה.
תולדות הסושי יודעים לספר שבמקור הוא נולד כשיטה קצת מוזרה למי שחי היום, לשימור של מזון לעונת החורף, כשהדיג מועט, או למקומות רחוקים מהים.
בימי קדם לא היו אמצעי קירור של ממש וחשמל היה עניין רחוק. כדרך די יקרה לצרוך דגים לאורך כל השנה והרחק ממקור הדיג, נהגו בסין להמליח את הדגים ולכסות אותם באורז מבושל. הם הונחו כך מתחת לאבנים כבדות ובתוך חביות עץ. לאחר שנה נהגו לגרד מהם את האורז המרקיב, לזרוק אותו ולאכול את הדג המוחמץ והלא מקולקל.
כמויות האורז שנזרקו כך הייתה אז הסיבה העיקרית שסושי היה במקור מאכל לעשירים בלבד.
בסביבות המאה ה-3 לספירה הגיע האורז מסין ליפן ובמאה ה-7 לספירה זכו היפנים להכיר גם את הסושי. באותה תקופה הבודהיזם מתחיל להתפשט ביפן ואיתו האיסור על אכילת בשר. עובדה זו אילצה את המטבח היפני למצוא מאכלים וחומרי גלם חדשים. הסושי היה התגלית המתאימה לאותה תקופה והוא הפך פופולרי.
במאה ה-13 הסושי ביפן הוא כבר מזון הרחוב ואחד המאכלים הפופולריים ביותר. בכל רחבי המדינה הוצבו עגלות, סושי ברים ודוכנים והיצירתיות והאסתטיקה היפנית הפכה אותו למגוון במיוחד, עם אינספור גרסאות, בטעמים, עיצובים וסגנונות נפלאים.
במאה ה-15 מתנהלת ביפן מלחמת האזרחים, מה שיתכן שהצריך הכנה קצרה יותר של מזון. על כל פנים, במקום שנה, היפנים מקצרים את תקופת התסיסה של הדגים באורז לחודש עד חודשיים ואוכלים את האורז שסייע להתססת הדגים.
היו מקומות, כמו בעיר קיוטו, שבהם נהגו להגיש את שכבות הדג והאורז בעטיפת עלי במבוק. במאה ה-16 מוחלף הבמבוק באצות, שהפכו לעטיפה של הסושי, לפי אחת הגרסאות בכדי שקלפנים ומהמרים יוכלו לשחק מבלי שהסושי שאכלו יידבק ויפריע להם לרמות במשחקי קלפים.
במאה ה-18 מחליטים טבחים יפנים לגמרי לוותר על תהליך התסיסה המסורתי. במקומו הם החלו להוסיף לאורז מבושל חומץ אורז. מתחיל הסושי לקבל את צורתו המוכרת לנו כיום ויותר ויותר מקומות מגישים אותו כחטיף קל, עם פיסת דג נא או סוג של פרי ים זמין.
בזכות קלות ההכנה ומהירותה, החלה גרסה זו של הסושי לצבור פופולריות של ממש. גרסאות חדשות נולדות אז, מטוקיו עם האדו-סושי, שרובנו מכירים בתור ניגירי-סושי ומהעיר אוסאקה הקאנסאי-סושי.
בניו יורק פותחים את הסושי בר היפני הראשון בשנת 1957. ב-1966 זוכה גם לוס אנג'לס במסעדת סושי משלה וכיום נפוצים דוכני סושי וסושיות, כמעט בכל עיר גדולה בעולם.
סושי (Sushi) הוא ללא ספק המאכל היפני הפופולרי ביותר בעולם. אבל רבים לא יודעים שהוא נולד בכלל על גדות נהר המקונג שבסין, איפה שהוא בין המאה ה-2 לפני הספירה למאה ה-5 לספירה.
תולדות הסושי יודעים לספר שבמקור הוא נולד כשיטה קצת מוזרה למי שחי היום, לשימור של מזון לעונת החורף, כשהדיג מועט, או למקומות רחוקים מהים.
בימי קדם לא היו אמצעי קירור של ממש וחשמל היה עניין רחוק. כדרך די יקרה לצרוך דגים לאורך כל השנה והרחק ממקור הדיג, נהגו בסין להמליח את הדגים ולכסות אותם באורז מבושל. הם הונחו כך מתחת לאבנים כבדות ובתוך חביות עץ. לאחר שנה נהגו לגרד מהם את האורז המרקיב, לזרוק אותו ולאכול את הדג המוחמץ והלא מקולקל.
כמויות האורז שנזרקו כך הייתה אז הסיבה העיקרית שסושי היה במקור מאכל לעשירים בלבד.
בסביבות המאה ה-3 לספירה הגיע האורז מסין ליפן ובמאה ה-7 לספירה זכו היפנים להכיר גם את הסושי. באותה תקופה הבודהיזם מתחיל להתפשט ביפן ואיתו האיסור על אכילת בשר. עובדה זו אילצה את המטבח היפני למצוא מאכלים וחומרי גלם חדשים. הסושי היה התגלית המתאימה לאותה תקופה והוא הפך פופולרי.
במאה ה-13 הסושי ביפן הוא כבר מזון הרחוב ואחד המאכלים הפופולריים ביותר. בכל רחבי המדינה הוצבו עגלות, סושי ברים ודוכנים והיצירתיות והאסתטיקה היפנית הפכה אותו למגוון במיוחד, עם אינספור גרסאות, בטעמים, עיצובים וסגנונות נפלאים.
במאה ה-15 מתנהלת ביפן מלחמת האזרחים, מה שיתכן שהצריך הכנה קצרה יותר של מזון. על כל פנים, במקום שנה, היפנים מקצרים את תקופת התסיסה של הדגים באורז לחודש עד חודשיים ואוכלים את האורז שסייע להתססת הדגים.
היו מקומות, כמו בעיר קיוטו, שבהם נהגו להגיש את שכבות הדג והאורז בעטיפת עלי במבוק. במאה ה-16 מוחלף הבמבוק באצות, שהפכו לעטיפה של הסושי, לפי אחת הגרסאות בכדי שקלפנים ומהמרים יוכלו לשחק מבלי שהסושי שאכלו יידבק ויפריע להם לרמות במשחקי קלפים.
במאה ה-18 מחליטים טבחים יפנים לגמרי לוותר על תהליך התסיסה המסורתי. במקומו הם החלו להוסיף לאורז מבושל חומץ אורז. מתחיל הסושי לקבל את צורתו המוכרת לנו כיום ויותר ויותר מקומות מגישים אותו כחטיף קל, עם פיסת דג נא או סוג של פרי ים זמין.
בזכות קלות ההכנה ומהירותה, החלה גרסה זו של הסושי לצבור פופולריות של ממש. גרסאות חדשות נולדות אז, מטוקיו עם האדו-סושי, שרובנו מכירים בתור ניגירי-סושי ומהעיר אוסאקה הקאנסאי-סושי.
בניו יורק פותחים את הסושי בר היפני הראשון בשנת 1957. ב-1966 זוכה גם לוס אנג'לס במסעדת סושי משלה וכיום נפוצים דוכני סושי וסושיות, כמעט בכל עיר גדולה בעולם.
