ישנם בטבע חומרים שונים שגופנו צריך כדי לשמור על בריאות והתפתחות ראויה. אלו הם הוויטמינים. את רוב הוויטמינים אנו מקבלים מהמזון שאנו צורכים. ככל שאנו אוכלים מוצרים טבעיים כמו פירות וירקות, גופנו זוכה לוויטמינים טובים ובריאים לו.

אך אם כל מזון טבעי מספק את הוויטמינים שיש בו, בעידן מודרני רבים אוכלים יותר ויותר מזון תעשייתי ומעובד, חסר ויטמינים. לכן מנסות בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מזון להוסיף למוצרי המזון הללו, ויטמינים שונים באופן מלאכותי. כך הן נותנות הרגשה שהמוצרים בריאים יותר וטובים לגופנו.

ויטמינים שונים ניתן כיום לצרוך באמצעות כמוסות שיש בהן מבחר גדול של ויטמינים. הן נקראות "מולטי ויטמין" וכוללות ויטמינים שונים שהתגלו כחסרים בגופו של האדם המודרני. השלמה כזו של ויטמינים יכולה לתמוך במי שתזונתם לקויה וככל שהגיל עולה והמצב הבריאותי ירוד, כדאי ליטול ויטמינים כאלה, תוך התייעצות עם הרופא.

אך כללית, ככל שנקפיד לאכול מזון מגוון וטבעי יותר, גופנו יקבל את סוגי הוויטמינים השונים שלהם הוא זקוק, כדי להתפתח ולהיות בריא.


הנה הסבר של תפקיד הויטמינים בגוף האדם (מתורגם):

http://youtu.be/ISZLTJH5lYg


וסרטון אנימציה על הוויטמינים ולמה כל אחד מהם טוב בגוף (ללא מילים):

http://youtu.be/wt0mnA8At8I

האוכל (Food) חשוב לבריאותנו ולחיינו. האכילה היא צורך של הגוף והיא לא תלויה ברצוננו, כיוון שגופנו זקוק לאוכל. אנו אוכלים מכיוון שגופנו זקוק למזון. המזון הוא כמו הדלק של גופנו. גם בזמן השינה חלקים שונים בגופנו ממשיכים לעבוד והאוכל פועל לטובתו.

המזון שאנו אוכלים עוזר לנו לגדול ולהתפתח בצורה נורמלית. כל עוד אנו אוכלים בצורה בריאה ונכונה, יותר ירקות וגם פירות במידה, האוכל שומר על בריאותנו ונותן לנו כוח.

הרעב הוא האופן שבו הגוף משדר לנו שהוא זקוק למזון. כשאנו רעבים אנחנו לרוב מרגישים חולשה ומאבדים את החשק להיות פעילים.

אדם ממוצע אוכל בחייו 35 טון של מזון. אז תאכלו משהו?


הנה חשיבות האכילה וטיפים לאכילה בריאה של ילדים (עברית):

https://youtu.be/BYJ07C9PlzA


למה חשוב לאכול פירות וירקות? (מתורגם)

https://youtu.be/3rkVdQSGNcg


וסרטון בו מנסים הפירות והירקות לשכנע כמה חשוב לאכול אותם ולא פיצה וצ'יפס:

https://youtu.be/u1sh_XGKJ-Q

הטעם המתוק (Sweet) הוא טעם שמורגש על הלשון אם נוגעים בה חומרים כמו סוכרים פשוטים, סוגי חלבונים מסוימים ועוד.

הסוכר (Sugar), המתוק והנחשק עד כדי התמכרות, הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.

ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לסוכר להיות כל כך ממכר?

הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח שאחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה. גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.

גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא כמובן פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.


כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s


הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):

https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw


האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:

https://youtu.be/o6W-wKrb4t0


מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):

https://youtu.be/hz6GULbowAk


בעיות הבריאות שבסוכר:

https://youtu.be/EFlnlGx0B5U


וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:

https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes

כבר מגיל צעיר אנו יודעים שמזון שיש בו סידן הוא מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר על העצמות ועל מבנה השן שלנו.

אבל, למעשה, העצמות זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות. מדובר בוויטמין D, המסייע בספיגת הסידן ובבניית העצם.

שני המרכיבים הללו חשובים מאד לגוף, לא רק אצל ילדים ומתבגרים שגופם נמצא בעיצומו של תהליך הגדילה, אלא גם אצל המבוגרים שבינינו.

תמצאו הרבה סידן וויטמין D במאכלים כמו חלב, ויוגורט, בדגים כמו סלמון, טונה וסרדינים, בטחינה ובירקות ירוקים, כמו תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט. גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.


הבה נבין כיצד העצמות שלנו מתפתחות וגדלות (מתורגם):

https://youtu.be/yJoQj5-TIvE


וסרטון על החלב והסידן שלו (עברית):

http://youtu.be/1TMSF9-4pEE

לא כולם מודעים כמה שהתזונה שלנו משפיעה על השרירים. אם נאכל דברים טובים לגופנו, נזכה לשרירים בריאים וחזקים. מאכלים עם הרבה מגנזיום (Magnesium) יסייעו לחיזוק השרירים שלנו ויהפכו אותנו לחזקים ובריאים מאד.

מזונות עשירים במגנזיום הם: אגוזי פקאן, אגוזי לוז, שקדים, אבוקדו, אורז מלא, דגי מקרל, קטניות, גרעיני חמניה, סובין וטופו. גם בעלים ירוקים כהים כמו תרד ומנגולד יש הרבה מגנזיום.

אבל גם ביצים, שיבולת שועל, דגים, אגוזי מלך ובשר בקר יעשו טוב לחיזוק השרירים.


הנה כמה מאכלים שיתרמו לבניית השרירים:

https://youtu.be/hgY9SA66UR0


עוד הסבר ורשימה כאלה:

https://youtu.be/bzmimoph_nM


תרומת המגנזיום לשרירינו:

https://youtu.be/dGqJttaHBvk


ומאכלים מומלצים לשרירים:

https://youtu.be/ukrMQuoNIzw

הסרט "סוילנט גרין" הציג בשנות ה-70 של המאה הקודמת חזון של עתיד שבו אנשים לא סועדים במזון טבעי אלא ניזונים מכמוסות המכילות את כל מה שהם צריכים. נראה שהסרט הולך ומתממש ואנו צועדים לעבר עתיד של אוכל מרוכז. אז נכון שכנראה שגם בעתיד הקרוב עדיין נוכל לאכול חומוס וקוסקוס או סושי, אבל לאט לאט הולך ומסתמן מזון העתיד.

משקה בשם Soylent שיצא בגרסתו השנייה, מציע את כל אבות המזון והוויטמינים שהגוף שלנו צריך - בבקבוק אחד. כל זאת בחיסכון של זמן וכסף (מחירו כשליש מעלות המזון הרגיל, משהו כמו 35 שקלים ליום). המשקה הפשוט והמשופר שנקרא כרגע soylent 2.0 מבטיח להיות אף טעים מקודמיו, שנמכרו כאבקה. הוא שופר גם במקורות המינרלים שמהם הוא מיוצר.

מרבית הלקוחות של סוילנט 2.0 הם אנשי הייטק עסוקים, שאם לא יצרכו אותו סביר שרובם ימשיכו לצרוך ג'אנק פוד לא ממש בריא או לשכוח לאוכל באופן מסודר, במהלך יום העבודה שלהם...


הנה משקה ה-soylent בגירסתו הקודמת, שבה נמכר כאבקה:

https://youtu.be/SGkLWjuiakQ


הסיבה לבחירת השם "סוינלט":

https://youtu.be/t8NCigh54jg?t=8m51s&end=10m01s


בחור שחי חודשים על סוילנט בלבד, לא מרגיש רעב וחש מעולה, אך מרגיש שחברתית הוא קצת הפסיד בכך שהוא ניזון רק מסוילנט:

https://youtu.be/BuQk6N0ooQI


תגובות של טועמים סוגי מזון עתידני, כולל הסוילנט:

https://youtu.be/lCNSst-_z5c


האם זוהי תזונת העתיד? (מתורגם)

https://youtu.be/xFqecEtdGZ0


והאם אוכל רגיל עומד להפוך לנוסטלגיה, כמו בסצנה מהסרט "סוילנט גרין" משנת 1973?

https://youtu.be/kQQ6wNfkcmc

קרה לכם שניסיתם לבזוק מלח על האוכל, אבל הוא "סירב לצאת" מהמלחיה?

אז אכן, במלח הבישול יש חומר בשם מגנזיום כלורי. חומר זה נוטה לספוג את הרטיבות שבאוויר ואז המלח הופך לח וגושי. במצב כזה הוא לעולם לא יחזור להיות גרגרים זעירים, שיעברו את הנקבים של המלחיה.

אז צריך להוציא את הלחות מהמלח. לייבש אותו לחלוטין. הפתרון לבעיית הלחות במלח יהיה למצוא חומר שסופח לחות יותר טוב ממנו ולהכניסו אל תוך המלח.

יש חומר כזה וקוראים לו אורז.

אז אבותינו, שגילו את תכונת סיפוח הלחות של האורז, לימדו אותנו להכניס גרגרי אורז בודדים לתוך המלחיה. כשהוא בתוך המלח, סופח האורז ממנו את הלחות ומשאיר אותו יבש.

המלחיה שוב פועלת. יחי המלח!


הנה היכולת המופלאה של אורז לספוח את הלחות, עד כדי כך שבעזרתו אפשר לייבש טלפון שנפל למים (עברית):

http://youtu.be/mITU4Vp_iLg

ודאי טעמתם פעם את הג'לי הקר, אותו קינוח מתוק ורוטט מהמקרר שבעבר היה אחד הקינוחים האהובים על ילדים בארץ ובעולם.

סודו של המקפא הטעים והמוזר הזה הוא הג'לטין. בבית מכינים את הג'לי בדרך כלל מתערובת של מים ואבקה המכילה את הג'לטין ואת חומרי הטעם.

ג'לטין הוא חומר טבעי שמופק בתעשיית המזון. כשהוא בא במגע עם מים רותחים ואחרי כן מקורר, יוצר הג'לטין מעין רשת סבוכה ותלת-מימדית, שבתוכה לכודים המים. לכן הג'לי הוא מעין מוצק גמיש ורועד.


הכנת ג'לי מכוס מיץ בצירוף כפית ג'לטין, עם קצת פסיפלורה:

http://youtu.be/JRWYoR9QsYQ


ועלייתו ונפילתו של הג'לי כקינוח אהוב ופופולרי:

https://youtu.be/7Ye7MAGoaeo?long=yes

הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה. גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.

הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר"). הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.


הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):

http://youtu.be/FllgvG4u6yo


כבר מזמן הם הפכו ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה (עברית):

https://youtu.be/nekzU0lRuyA


ואילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)

http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s

הצמח אוכל באמצעות שורשיו. השורשים מקבלים מהאדמה מלחים שונים שמזינים אותם ומאפשרים להם לגדול ולהתפתח.

הנוזל שמגיע מהאדמה ועובר ומפיץ לאורך כל חלקי הצמח את חומרי המזון נקרא מוהל. הוא בעצם כמו הדם שמביא מזון לכל חלקי גופנו.

יש גם צמחים שטורפים חרקים, אבל אלה הם צמחים נדירים יותר.


הנה סרטון משעשע על צמח שדורש דישון טוב כדי לאכול טוב (מתורגם):

http://youtu.be/ww--HRZPjGo


והצמחים שטורפים חרקים:

https://youtu.be/pkwxXeSC6Ls

נהוג לומר שארוחת הבוקר (Breakfast) היא הארוחה החשובה ביותר שלנו. כשאנו קמים בבוקר, הגוף שלנו עייף וצריך אנרגיה. ארוחת הבוקר נותנת לנו כוח וחיזוק, לקראת היום שמתחיל.

זאת בתנאי שהיא בריאה, כמובן. דגנים, למשל, ובמיוחד דגנים מלאים, הם מצויינים לארוחת בוקר שמטעינה את הגוף באנרגיה.

בארוחת הבוקר לא כדאי לאכול הרבה מתוק. במקומות שונים בעולם מתחילים את היום בארוחת בוקר מלאה סוכר, במאפים עתירי סוכר ופחמימות ו מעדנים רוויי מתיקות. איש לא ימליץ על ארוחת בוקר כזו וגם לא יעודד את האוכלים בשר מטוגן בארוחת הבוקר שלהם, מה שוודאי לא מזמין בריאות.

ודווקא מהים התיכון יצאה הבשורה לעולם. עם מרכיבים מנצחים מבחינה בריאותית, כמו ירקות טריים, שמן זית, גבינה, יוגורט, טחינה, לא פעם קטניות כמו פול או חומוס, טונה, הרבה לימון, פחות שומן רווי או בשר אדום וקינוח או מיץ עשויים מפירות טריים - ארוחת הבוקר במדינות הים התיכון נחשבות לבריאות ביותר בעולם. דיאטנים רבים ממליצים על מאכלים ים תיכוניים כאלה לאנשים המעוניינים בדיאטת בריאות.


על חשיבות ארוחת הבוקר:

https://youtu.be/vQ3XNgoa8U8


ארוחת הבוקר הים-תיכונית על שלל סגנונותיה נחשבת לבריאה ביותר ואפילו דיאטטית:

https://youtu.be/PPuj05ZQyc8


הצעות לארוחת בוקר בריאה? (עברית)

https://youtu.be/_zoMWdyopYQ


ועדיין - יש לא מעט הפתעות בארוחת בוקר כזו (עברית):

https://youtu.be/w8g6xWinrkk


בצפון אפריקה המציאו את השקשוקה:

https://youtu.be/618QsMaVXp8


השוואה בין מרכיבי ארוחת הבוקר במדינות שונות בעולם:

https://youtu.be/ry1E1uzPSU0


למה ארוחת הבוקר של אמריקאים רבים היא מתוקה?

https://youtu.be/YvbgE2eCgDY


גם בארגנטינה היא כזו (מתורגם):

https://youtu.be/-5Q9cKUWgAM


והאם ולמי ארוחת בוקר אנגלית היא טעימה?

https://youtu.be/3HL9TLH0uEM

כמה נכון לאכול?
כמה כדאי לנו לאכול?


המזון שאנו אוכלים הוא כמו דלק לכלי רכב. הוא מספק כוח ואנרגיה לגוף.

אכילה מוגזמת הופכת אותנו לשמנים ומעלה את משקלנו יותר מדי, מה שמגביל אותנו ואף מביא מחלות. שתיית הרבה מים תמנע בלא מעט מקרים אכילה מיותרת ןמשמינה והיא לכשעצמה טובה לבריאות הגוף.

אכילה מועטת מדי אינה מספקת, מחלישה את הגוף ומקטינה את יכולתו להילחם במחלות ואף יכולה להביא למוות מרעב.

כדי להיות בריאים ולגדול היטב, יש לאכול במידה הנכונה ולהעדיף ירקות מסוגים ומצבעים שונים, על בשר ומוצרים מעובדים. מהמתוקים כדאי להעדיף את הפירות - אך לא להגזים גם בהם.

אכילה נכונה מחייבת גם צריכת מזונות קבועה ומאוזנת. המלצה של דיאטנית שווה זהב.

כדאי גם לעשות פעילות גופנית, שתאזן את האנרגיה שמצטברת מהמזון העודף.


הנה סרטון על תזונה בריאה של ירקות ופירות (עברית):

http://youtu.be/OGyuJ7rL-7Q


מה כדאי לי לאכול? (מתורגם)

https://youtu.be/xyQY8a-ng6g


על דיאטות מומלצות ולא מומלצות (מתורגם):

https://youtu.be/P7yM0TKvUm4


והסבר מדעי לתזונת 5 הצבעים של פירות וירקות (עברית):

http://youtu.be/PSl3MK4tlEE?t=12s

הכריש הענק, או "כריש העצם", הוא הדג השני בגודלו בעולם אחרי "כריש הלווייתן" העצום. אבל על אף גודלו העצום ה"כריש הענק" אינו רעב אף פעם ואינו מסוכן לבני אדם. הוא אפילו מתרחק מאיתנו.

הסיבה היא שהכריש הענקי אוכל את יצורי הים הזעירים, הפלנקטון. כרישי ענק נוהגים לשחות לאט כשהפה שלהם פעור לרווחה. מי-הים נכנסים לפיהם וזיפים מיוחדים בזימים מסננים את הפלנקטון מהמים כל הזמן ומבטיחים להם מזון בשפע.


הנה כריש העצם הענק:

https://youtu.be/aX6xEjOMxys


וכאן הוא מצולם במצלמת גו פרו:

https://youtu.be/9MaCNHDpKcc

דיאטה (Diet), בהגדרה כללית, נוגעת לבחירות המזון והשתייה שאדם עושה במטרה להשיג יעד בריאותי או להגיע למשקל כלשהו.

אז אמנם יש "דיאטת השמנה", בשיח היומיומי הדיאטה מתקשרת בדרך כלל לאכילה מוגבלת או מבוקרת, המכוונת בעיקר למטרות של הרזיה או לשיפור המצב הבריאותי.

המילה עצמה באה מיוונית עתיקה, בה "דיאט" היא אורח חיים. ואכן, הדיאטה הים-תיכונית, למשל, היא בעצם חלק מאורח חיים, של אכילה נכונה ובריאה ולא של עינוי גופני שבמרכזו הימנעות והרעבה עצמית.

ואגב, שתייה מרובה חשובה ומומלצת להרזיה. הסיבה לכך היא שלא פעם אנו טועים ומחליפים תחושת צימאון בתחושת רעב ואוכלים במקום לשתות. שתיית מים תימנע לא פעם אכילה מיותרת והיא גם בריאה.


#דיאטות לדוגמה
ישנם סוגים שונים של דיאטות, ביניהן אלו שמתמקדות בהגבלה של קבוצות מזון מוגדרות. דיאטות כאלה הן למשל דיאטות דלות שומן או דיאטה דלת פחמימות. יש דיאטות הפוכות, המתעדפות סוגי מזונות מסוימים, דיאטות צמחיות או דיאטות פליאו, שמנסות לחזור ולחיות כמו האדם הקדמון, ומעדיפות הרבה בשר ושומן, במקום פחמימות ומזון מעובד.

דיאטה של הוצאת נוזלים מבוססת על אכילה של פירות וירקות בלבד. אלה מכילים המון אשלגן, שגורם להפרשת נוזלים, יחד עם הפרשת עודפי האשלגן. כך הגוף מאבד עד כ-1.5 קילו ביום, אך זו אינה ירידה ברקמת השומן אלא אובדן נוזלים בלבד, שיש בה גם סכנה של התייבשות הגוף ונזקים שהיא גורמת.

יש גם דיאטות כסאח, שממש לא מומלצות ואינן מאוזנות, הן מבחינה קלורית והן בהרכב של אבות המזון שהגוף צריך.


#חשוב מאוד!
בכל מקרה, לפני דיאטה שווה לפנות לייעוץ מקצועי ומהימן, אפשר אצל דיאטנית בקופת החולים. בכל מקרה חשןב להימנע מדיאטות מוזרות ולא מאוזנות, שעלולות ממש לפגוע בבריאות הגוף ואפילו הנפש, בהפרעות אכילה קשות.


הנה הדיאטה הים תיכונית (עברית):

https://youtu.be/fo1xQWOmZs8


כדאי לדעת מה חווה הגוף שלנו בדיאטה רגילה (עברית):

https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc


יש דיאטות מהירות אבל האם הן מומלצות? (מתורגם):

https://youtu.be/P7yM0TKvUm4


אולי זו הדרך היותר טובה להורדת משקל (עברית):

https://youtu.be/Nwt4sA4nDNU


שיר נפלא של אפרת גוש על "דיאטה" שאולי באה ממצוקה ופרידה (עברית):

https://youtu.be/_53JXbiqRcA


וכדאי לחשוב טוב טוב על הדיאטות שמציעים לכם ולא לפגוע בבריאות (עברית):

https://youtu.be/JnzvnJaTAZU?long=yes

מתח רב ומצבי לחץ (Stress) משפיעים על גופנו באופן לא טוב. בטווח הקצר הגוף אמנם מגיב טוב לסטרס ומסתייע בו להישרדות, אבל כשאנו חווים לחץ ומתח באופן מתמשך ולזמן ארוך, הם גורמים להשפעה רבה ורעה על הגוף, תוך פגיעה פיזית בתאים ובאיברים שונים בו.

איך לחץ משפיע על הגוף שלנו?

מנגנון ההישרדות, שנקרא "הילחם או ברח" (Fight or flight response), הוא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום שהביא ללחץ או לסטרס, להצליח לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט ועם יכולות שלא ידענו שיש לנו.

במצב של פחד, בתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.

ההורמונים הללו, הקורטיזול והאדרנלין, כשהם מופרשים באופן מואץ ומוגבר במצבים של סטרס, גורמים לעליית סוכר בגופנו וללחץ הדם גם הוא לעלות. הם מפריעים לעיכול באופן חמור (לכן ממליצים לנו להרגיע עם האוכל ברגעים של כעס או לחץ גדול). הם גם מגדילים את התיאבון ויוצרים השמנה מואצת (מכירים את צריכת הגלידה המוגזמת תוך בכי על הפרידה שחווינו).

גם המוח שמפעיל את מערכת העצבים מחולל מהומה בגופנו כשאנו לחוצים זמן רב. לכן, מי שחיים במצבי סטרס קבועים חווים בעצם נזקי גוף ונפש ועלייה משמעותית בסיכויים לחיים לא בריאים. רבים עלולים לחלות במחלת הסוכרת, אחרים עתידים לסבול מלחץ דם גבוה ובהמשך לא פעם גם ממחלות כמו טרשת עורקים מואצת ומחלות לב. הסכנה מחיים עם סטרס מתמשך גדלה גם לשבץ מוחי ולהתקפי לב וצעירים יזהו התגברות בארנה, פצעי הבגרות המוכרים כל כך.

אז הרפו, נהלו את הקשיים, אל תילחמו על הזמן והירגעו בזמני לחץ. מרגיעים כמו מדיטציה, יוגה, מוסיקה מתאימה או כל דבר שמרגיע אתכם באמת - כולם יתרמו ויסייעו לכם לשרוד שנים רבות יותר, תוך שהם יסייעו למנוע אפילו מחלות קשות.


כך משפיעים מצבי לחץ על גופנו (עברית):

https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU


השפעת המתח על מוח האדם (מתורגם):

https://youtu.be/WuyPuH9ojCE


הסטרס, המתח והלחץ והשפעתם על פצעונים (מתורגם):

http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s


ועוד סרטון בנושא:

https://youtu.be/gmwiJ6ghLIM

המים הם מרכיב חשוב מאד בבריאות הגוף ומהווים 70% ממנו. שמירה על כמות הנוזלים הרצויה לגופנו היא חשובה במיוחד לבריאות הגוף ולקיומם של התאים. רמת הנוזלים שבגופנו תלויה בכמות המים ששתינו או הכנסנו לגוף ובכמות המים שהגוף מפריש כל הזמן, בזיעה או בשתן.

גופנו יודע לשדר לנו שחסרים לו נוזלים. הצימאון הוא מעין הודעה שעוברת מהמוח אל הפה והגרון, על מחסור בנוזלים בגוף. אנו מרגישים בגרון ובפה את היובש ואת הצורך הדחוף בשתייה, בכדי למלא את החסר.

שתיה של 8 כוסות מים ביום היא הכרחית לבריאותנו ואם אנו עושים כושר או מאמץ גופני אז גם יותר. הרבה יותר ובמיוחד בימים חמים.

עם הזמן הפך המושג צימאון לביטוי למחסור וצורך. יש אנשים שצמאים לאהבה, אחרים צמאים לחום וכדומה.


למה אנחנו שותים מים? (עברית)

https://youtu.be/tlzpDXnzE3g


על החשיבות של שתיית מים:

http://youtu.be/UqMX1jvH_vY


והדרכה למורים על השתייה של מים (עברית):

https://youtu.be/jUb53KqyEnY

תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.

לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.

כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.

זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.


הנה הקיבה ודרך פעולתה:

http://youtu.be/KAfnIPYN0X0


כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):

https://youtu.be/YVfyYrEmzgM


וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/R0fOvKx46sk

הממתיקים ללא סוכר, שמשמשים להמתקת קפה או תה לאנשים שמעונינים לשמור על דיאטה ולהימנע מסוכר מיותר, מתבססים לרוב על סכרין. הסכרין הוא מרכיב שנותן הרגשת מתיקות, אך אין בו קלוריות או ערך תזונתי של ממש. כיום יש גם ממתיקים מסוכרלוז.

את הסכרין מפיקים, עד כמה שזה נשמע אולי מוזר, מפחם..


הנה סרטון על בישול ללא סוכר עם תחליף אחר לסוכר, טבעי יותר:

http://youtu.be/5V_30m-q-CU


וסרטון תיעודי על מקור המתיקות של הממתיקים ללא סוכר שבהם משתמשים למסטיקים:

https://youtu.be/hNHFxbTAJd8?long=yes

כבר אלפי שנים ידוע שהקפאת המזון (Food freezing) שומרת על טריותו למשך זמן רב.

האדם הקדמון לא ידע שההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט ולגרום לריקבון, אבל הבחין שהקור הרב שמר על המזון היטב. לכן התרגלו אבותינו הפרהיסטוריים לשמור מזון בקרח הטבעי ובשלג.

רק עם התפתחות המדע גילו המדענים את החיידקים וכיצד מונע הקור את התפתחותם במזון ואת הריקבון שהם מייצרים בו.

בשנת 1857 פותח המקפיא הראשון. הוא התבסס על גז ולקירור האוויר עד לאפס בתוך המכונה נעשה בו שימוש באמוניה ובפחמן דו-חמצני. כך ניתן היה לראשונה לייצר קרח במכשיר שגם שמר על המזון בטמפרטורה אפסית וגם יכול היה, אמנם לאט, אבל גם להקפיא אותו.

אבל די מהר הסתבר שהאמוניה היא חומר מסוכן ואף קטלני. ניסויים רבים נעשו למציאת גז אחר. רק עם גילוי גז הפריאון ניתן היה לייצר את המקפיאים הביתיים ולהכניס אותם לבתים. אגב, רק בתחילת המאה ה-21 התגלה שגז הפריאון, ששימש מאז כנוזל הקירור העיקרי במקפיא ובמקרר, גורם לנזק לשכבת האוזון באטמוספרה וגם הוא הוחלף.

מכל מקום, בשנת 1929 הציג ברנש אמריקאי בשם קלרנס בירדסאיי את "הקפאת הבזק". המכשיר תפס היטב וגם אם נעשו ניסיונות מקבילים ופחות מוצלחים לשיטות אחרות, המקפיא נוסף למקררים הביתיים שנמגרו לעסקים ולבתים פרטיים, בתחילה של עשירים ובהמשך לכל בית.

מקפיאים ביתיים שימשו לשימור מזון במטבחים ביתיים, בהמשך המאה ה-20 והמאה ה-21. ההוראה הייתה ונשארה לעקרות הבית ולבעלי המקפיאים להקפיא את המזון הקפוא, מיד עם הרכישה.


הנה תולדות הקפאת המזון:

https://youtu.be/uWZwncX_4hk


וכך ניתן גם לשמור את הגלידה לאורך זמן (עברית):

https://youtu.be/naWDMyzHgkU

מרביתנו אוכלים, אולי בכל יום, מזון שהיה קפוא. ההקפאה היא ששמרה עליו מריקבון מהיר בדרך מהמפעל אל המקפיא שבמקרר שלנו. לאחר הפשרה קצרה ניתן לבשלו או לחמם את המזון המופשר וליהנות ממזון טרי כמעט לחלוטין.

כמעט, אגב, כי בכל הקפאה של מזון מועכים ושוברים אותו גבישי קרח שנוצרים בו מבפנים מה שמשנה את המרקם שלו ולעתים אף מקלקל את טעמו. כל אוהב בשר, לדוגמא, יאמר לכם שבשר טרי הוא הכי טעים ושבשר קפוא נוטה להיות יבש מדי ופחות מוצלח.

אבל מהי בעצם הקפאה?

אז הקפאה (Freezing) היא תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה של נוזל למצב צבירה מוצק. אם נוזל אפשר לשפוך אז קרח ממש לא. קרח הוא הנוזל לאחר הקפאה.

לשם ההקפאה נדרש בדרך כלל קירור של כל נוזל לנקודת הקיפאון שלו, במקרה של מים למשל מדובר באפס מעלות. כל טמפרטורה שמתחת לאפס תקפיא את המים, במהירות שהולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה נמוכה.

בקיפאון של החורף הקר, למשל בצפון אירופה ובאמריקה הצפונית, יורדות הטמפרטורות מתחת לאפס. בקור כזה הופכים במקומות רבים האגמים למשטחי קרח, שכל השכבה העליונה של המים קופאת לחלוטין. במצב כזה ניתן ללכת ולהחליק על האגם במגלשיים ולא פעם אף לנסוע בכלי רכב. עם בוא הקיץ מופשרים המים וחוזרים להיות נוזלים כרגיל.

יש גם שיטת הקפאה פחות מוכרת ונפוצה, באמצעות הפעלת לחץ על הנוזל, אבל נעזוב אותה כרגע.


הנה הקפאה שמתרחשת בטמפרטורות נמוכות:

https://youtu.be/zSAcQpIrOSA


החלקה על הקרח באגם קפוא בשוודיה:

https://youtu.be/v3O9vNi-dkA


הקפאת מים בבקבוק ושעשועים אפשריים:

https://youtu.be/kEHdyiBMgAg


הקפאת מזון בפריזר, המקפיא, שומרת עליו מריקבון:

https://youtu.be/uWZwncX_4hk


והקפאת הגלידות המוצלחות והפחות מוצלחות (עברית):

https://youtu.be/naWDMyzHgkU

כמה ילד צריך לשתות?
כמה כוסות מים חשוב לילד לשתות ביום?


ילד בריא זקוק ל-8 כוסות מים ביום, כדי להיות בריא. השתיה חשובה מאד לגוף וללא נוזלים - נתייבש!


מה יקרה אם לא נשתה מספיק מים? (מתורגם)

https://youtu.be/9iMGFqMmUFs


על החשיבות של שתיית מים:

http://youtu.be/UqMX1jvH_vY


וכמה ילדים חושבים שצריך לשתות:

http://youtu.be/0HJe02JwAok