שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך תרמו היוונים את הדמוקרטיה והתרבות לעולם?
האימפריה היוונית הייתה אחד הכוחות החזקים בהיסטוריה של העולם העתיק. היא נולדה כשבערך בשנת 500 לפני הספירה הנוצרית התחילה התרבות היוונית לשגשג.
התקופה של יוון העתיקה נמשכה כאלף שנים והסתיימה רק בעליית הנצרות ביוון. במהלכה היא נעשתה לתרבות משפיעה ביותר על העולם התרבותי.
בעולם היווני הקדום היו הרבה ערים עצמאיות, שנקראו ערי-מדינה. בראש הערים-מדינות הללו עמדה העיר-מדינה אתונה. הנמל הגדול והמפואר שלה, נמל פיראוס, הקנה לה כוח רב ושליטה בערים-מדינות של יוון. בה התרכזו גדולי האמנים, החכמים, אנשי המדע והלוחמים של אותה התקופה.
באתונה גם נבנו המבנים המפוארים ביותר ביוון העתיקה, כולל הפרתנון, האקרופוליס שאנו רואים עד היום על הגבעה הגבוהה בעיר.
השפעתה של התרבות היוונית העתיקה על התרבות האנושית היא עצומה. בין השאר היא בנתה את היסודות לאדריכלות המודרנית וכמעט כל סגנונות הבניה והאדריכלות שאחריה השתמשו בעקרונות ורעיונות יווניים.
גם הטרגדיה היוונית, מיסודות התאטרון ודרכו גם הבסיס הסיפורי לקולנוע המודרני, היא אבן יסוד בתרבות.
חשובות גם שיטות הממשל המתקדמות של היוונים ובמיוחד הדמוקרטיה ושלטון-העם (על אף שיוון לא הייתה דמוקרטית במובן המודרני, אלא יותר רפובליקה, שבה מצביעים רק חברי מעמדות מסוימים).
ובל נשכח גם את החכמה היוונית, שבאה לידי ביטוי בין השאר במיתולוגיה היוונית, בפילוסופיה שנולדה ביוון העתיקה ועוד.
הנה תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה:
https://youtu.be/f-feDZRxJKw
על הדמוקרטיה היוונית העתיקה:
http://youtu.be/IndRAsYX4W4
סרט תיעודי על תרומתה החשובה של אתונה העתיקה לחברה המודרנית:
https://youtu.be/RCI28U2TvVs?long=yes
ופרק היסטורי לילדים על יוון העתיקה (עברית):
http://youtu.be/IbI93BjIi_E?long=yes
מה מיוחד בעיר אתונה?
היא אחת הערים החשובות בהיסטוריה. עיר ומקום שנוצרו ונולדו בו המון חוכמה וחידושים, שנעשו בה כל כך הרבה דברים לראשונה, הבליחו בו רעיונות שדורות ותרבויות התבססו עליהם ונושמים וחיים אותם ללא הפסקה עד היום.
בעיר הזו נולדה הדמוקרטיה, הומצאה הפילוסופיה של המערב, נוצרו התאטרון, הטרגדיה, האמנות והאסתטיקה, שמהן תשאב ותתפתח כל התרבות האירופית. כאן הונח הבסיס לאדריכלות הגדולה, לשיטות הלוחמה, היא הייתה מושא החיקוי וההמשך של הרומאים ושל כל אלפיים השנים והתרבויות המערביות שאחריהם, אליה ערגו בני ויוצרי תקופת הרנסאנס ומי שמאוחר יותר יימנו על הזרם הנאו-קלאסי. בקיצור, היא אתונה (Athens) ה"פוליס", כלומר עיר, המפורסמת ביותר בעולם העתיק.
אבל החידוש המשמעותי שלה הוא, ללא ספק, חידוש חברתי. בפוליס, עיר-המדינה היוונית אתונה, נולדה הדמוקרטיה העתיקה הראשונה בהיסטוריה. זו הייתה רחוקה אמנם מאוד מלהיות דמוקרטיה במובנה המודרני, אבל לראשונה, במשך מאתיים השנה שאחרי שנת 500 לפני הספירה, שלטה בעיר היוונית הזו אספה כללית של האזרחים הזכרים, הדמוקרטיה הראשונה בתולדות המין האנושי, שגם אם אינה משתווה לדמוקרטיות המשוכללות בנות ימינו, עם הצבעת נשים ושוויון לכל האזרחים, ממנה התחיל הכל.
למעשה, הדמוקרטיה של אתונה הייתה שיטת ממשל שבה יושמה שיטה שהיום היינו קוראים לה "דמוקרטיה ישירה". מדוע ישירה? - כי הכוח הוא בידי האזרחים עצמם. הם המחליטים על חוקים וגורל האומה. דמוקרטיה כזו יש עד היום במקומות כמו ארצות הברית, בהם חברי הפרלמנט מייצגים איש איש את הציבור שלו.
הדמוקרטיה האתונאית נוצרה במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בעת שעלה מעמדם האזרחי של אזרחי הפוליס. מדובר בבעלי האדמות והרכוש שבעיר ובתהליך המופלא הזה הם הפכו למעמד חברתי שהיה לראשונה לחלק מהמערכת השלטונית. במהלך המאה ה-5 לפני הספירה, התגבשה מערכת שלטונית זו למה שיזכה לשם "דמוקרטיה", שפירושה ביוונית "שלטון העם".
הנה תולדות הדמוקרטיה שנולדו באתונה:
https://youtu.be/f-feDZRxJKw
זה מה שניתן לראות באתונה כיום:
https://youtu.be/huIUfwUDPN4
ערש הדמוקרטיה:
https://youtu.be/u6jgWxkbR7A
כך נראית אתונה המודרנית:
https://youtu.be/fL3Cy7VJEHU
וסרט תיעודי על אתונה העתיקה:
https://youtu.be/AR84c-kr0f4?long=yes
מהו אוֹסְטְרָקוֹן וכיצד השתמשו בו לפוליטיקה בימי קדם?
אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?
האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.
פתקים? מחרס?
כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.
אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.
בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.
היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.
למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.
#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.
בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.
אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.
#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.
איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.
אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.
אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.
הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:
https://youtu.be/I9FABWRIpAI
האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):
https://youtu.be/-UGKhbzKWPA
אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:
https://youtu.be/W40nqSzA_-w
עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:
https://youtu.be/k-affa0Q3vI
מהו המקדש המופלא שחרב באפסוס?
פעם הוא היה אחד משבעת פלאי העולם. פאוסיניוס היווני אמר עליו ש"מנקודת ראותם של הפיסול והאמנות, המקדש הזה הוא המושלם מבין הנפלאות שיצר האדם". אנטיפטר מצידון, בן המאה השנייה לפני הספירה, כתב בשיר: "ראיתי את פסלו המוזהב של זאוס, הגנים התלויים מבבל, את קולוסוס השמש, הנמל רחב-הידיים למרגלות הפירמידות הגבוהות וקברו העצום של מאוזולוס. אך כשראיתי את ביתה של ארטמיס, שמגרד את העננים, כל שאר הפלאים איבדו מיופיים. אמרתי שמלבד האולימפוס, השמש מעולם לא ראתה דבר כה יפה."
מקדש אָרְטֵמִיס בֵאֶפְסוּס (Temple of Artemis) הוא מקדש שהקימו היוונים לכבוד ארטמיס (הרומאים קראו לה דיאנה), אלת הירח והציד היוונית, שהייתה גם אלת לידה ופריון. חוץ מהפאר והיופי שלו, גם גודלו היה עצום - לפחות פי 4 מהפרתנון העצום שבאקרופוליס של אתונה. הוא המבנה הגדול ביותר נבנה באיפריה היוונית העתיקה, ובתקופתו הוא נחשב למבנה הגדול ביותר בעולם.
המקדש היווני שנבנה בעיר אפסוס כבר מזמן חרב. לפי המסורת הוא נהרס ונבנה 7 פעמים, עד שלא קם עוד. חלק מעמודיו נלקחו לצורך בנייתה של ה"איה סופיה" - כנסיית החוכמה המפוארת שנבנתה בקונסטנטינופול. מעט מאד נשאר בחורבותיו. אבל תהילתו עדיין מהדהדת ברחבי אסיה הקטנה, בטורקיה של ימינו.
לפי המסורת, מי שהקימו את המקדש האגדי היו האמזונות, אותו שבט של נשים לוחמות ועצמאיות, שלא נזקקו לגברים. במקדש הן התכוונו לשמור את המסורת ולעבוד את ארטמיס.
העיר אפסוס, שנשארה עיר חשובה גם בהמשך ההיסטוריה, נבנתה במקור ליד מפרץ מוגן מרוחות באנטוליה. היא מוקמה בדיוק מול אתונה, אך מעבר לים. אבל כיום המפרץ התייבש והאזור כולו הפך יבשה. הנהר הוא שייבש את המפרץ במהלך השנים, כשמילא אותו בשפכי אדמה שהגיעו עם המים מרמת אנטוליה. כך ירדה מגדולה עיר הנמל המפוארת והחשובה והפכה לעיר תורכית קטנה ומנומנמת בשם סלצ'וק.
הנה סיפורו של מקדש אפסוס:
https://youtu.be/lWbGtyxgwbg?t=12s
כך בנו אותו:
https://youtu.be/iD9oyYDdvVw
סרטון של מקדש ארטמיס באפסוס:
https://youtu.be/8Qae_Y05vio
האלה ארטמיס עמדה בלב הפולחן שבמקדש זה:
https://youtu.be/L-2iShQHWP8
טיסה מעל לחורבות המקדש מדגימה את גודלו והפאר שהיה בו:
https://youtu.be/IEka7v6L0kM
וסרט תיעודי על המקדש המופלא והעיר אפסוס:
https://youtu.be/iQqd3yrRLIU?long=yes
מהי המיתולוגיה היוונית?
המיתולוגיה היוונית היא אוסף מיתוסים (סיפורים דמיוניים) על תולדותיה של יוון הקדומה. במיתוסים אלה מתוארים, בין השאר, גם האלים בדמותם האנושית. במיתולוגיה היוונית מסופרים סיפורים על אלים, על בני אדם גיבורים ועל אלים למחצה.
הסיפורים במיתולוגיה היוונית מועברים באמצעות סיפורים רבים, שנועדו ללמד ולהשכיל את המאזינים להם ולהעביר להם ערכים חברתיים ומוסריים. הרומאים, מאות שנים אחר-כך, אימצו את מרבית המיתולוגיה היוונית, אך שינו את שמות האלים לשמות רומיים.
הנה אלי המיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/Zuyus6NpfK4
מצגת וידאו של אלי יוון העתיקה (עברית):
https://youtu.be/yphT138wRIE
סרטון אנימציה שבו מוצגים אלי יוון העתיקה מהמיתולוגיה:
http://youtu.be/WP_NeirFIkM
יש סרטים המציגים סיפורים מהמיתולוגיה וזוכים להצלחה עצומה:
סרט תיעודי על המיתולוגיה היוונית והאלים היווניים המתוארים בה:
https://youtu.be/-MSEsh6jgHE?long=yes
מהו פסל ניקה הפונה נגד הרוח?
פסל השיש של ניקה מסמותרקיה (Winged Victory of Samothrace) הוא פסל יווני קדום ומרשים במיוחד, של אלת הניצחון היוונית, ניקה, או נייקי.
בפסל, הנמצא במוזיאון הלובר בפריז, נראית ניקה כשהיא הולכת, עם הכנף שלה. ניקה ניצבת אל מול הרוח. אף שידיה וראשה של ניקה אבדו במרוצת השנים ואולי אפילו מעט בזכות זאת, היא מאוצרות האמנות הגדולים בעולם.
בפסל לובשת האלה בגד מבד שנצמד אל מותניה למטה, בעוד שבד דק נצמד לפלג גופה העליון. לניקה המפוסלת זוג כנפיים גדולות ופרושות כמו בנחיתה של ציפור. יש המשערים שבידה החסרה היא אחזה באחד מסמליה המוכרים של האלה ניקה, חצוצרה או זר ניצחון.
נראה שהפסל פיתוקריטוס מרודוס הוא שפיסל אותה במאה ה-2 לפני הספירה.
הפסל של ניקה התגלה בשנת 1863 על ידי הארכיאולוג שארל שאמפּוּאָזוֹ בהיכל האלים הכבירים שבאי סמותראקי (Samothrace).
הנה הפסל של ניקה מסמותרקיה במוזיאון הלובר בפאריז:
http://youtu.be/SwMyQc3xaAY
וניסיון לשער איך נראתה ניקה מסמותרקיה לפני שנפגעה:
http://youtu.be/NzHN05jnGAk
מה המורשת של לאונידס מקרב הגבורה בתרמופילאי?
איך הוכיח אריסטו שכדור הארץ הוא עגול?
אריסטו (Aristotle), ללא ספק גאון שהקדים את עידן התגליות באלפי שנים, היה הראשון שהצליח לתת הוכחה מעין מדעית להיותו של כדור הארץ עגול.
עוד לפניו, היו כאלה כמו פיתגורס, שסברו שכדור הארץ הוא עגול. אבל על כתפי הנפיל פיתגורס נדרשה הוכחה שתהיה יותר ברורה, אפילו מוחצת, לעומת תיאוריות שאז נתפסו כסוג של מוסכמות - תיאוריות שגרסו שהעולם שטוח כמו צלחת או כזה שמונח על גב פילים שהם עצמם עומדים על צב ענקי וכל העניינים האלו.
אחד הנימוקים הטובים שאריסטו נתן לצורתו העגולה של כדור הארץ היה קשור בצורת ליקוי הלבנה שראו אז כולם מעת לעת.
הוא ידע שהארץ נמצאת במרכז קו דמיוני שעובר בין השמש לירח ואחת לזמן היא מטילה צל על הירח. זה נקרא ליקוי לבנה. אם הארץ הייתה שטוחה, הראה אריסטו, הצל היה לפעמים עגול ולעתים בצורת אליפסה, לפי ההיטל והזווית שביניהם. מכיוון שזה לא כך ושרק עצם בצורת כדור יטיל תמיד צל עגול על הירח, כתב אריסטו, הרי שהארץ היא כדור.
אבל אריסטו נתן עוד הוכחה יפה.
הוא הטעים שמכל מקומות על פני כדור הארץ רואים תמונת כוכבים אחרת. ימאים גם סיפרו שבמסעותיהם דרומה, על פני הים לכיוון אפריקה, נראה שהשמש משנה את האזימות, כלומר הכיוון, שממנו היא זורחת.
והרי אם הארץ הייתה שטוחה, אמר אריסטו, היינו רואים את אותה תמונת כוכבים בדיוק, כי הרי השמיים היו מעל משטח אחד בלבד. אין גם משמעות למרחק שבין נקודות התצפית על פני כדור הארץ, כי המרחק בין נקודות התצפית הוא כלום לעומת המרחק אל הכוכבים. זו הוכחה נוספת ודי מוחצת אפילו לבדה לכך שהארץ כדורית ולא שטוחה.
ניסוי בבית
=========
אחת מהוכחות ה"עגוליסטים" היא שאם הארץ הייתה שטוחה היה משתנה הצל שהיא מטילה על הירח, משתנה - לפעמים עגול ולעתים אליפסה.
אם תגזרו עיגול מנייר ותציבו אותו בין הקיר למנורה, תוכלו לראות שצורת הצל שעל הקיר משתנה, בין עיגול לאליפסה, לפי המיקום והזווית בה אתם אוחזים את הדיסקה. כדור, לעומת זאת, יהיה הגוף היחידי שיטיל תמיד צל עגול על הקיר. נסו זאת.
ההוכחה של אריסטו היא רק אחת האפשריות לצורתו העגולה של כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/oduN7zAVYgY
ההוכחה של אריסטו לצורתו העגולה של כדור הארץ:
https://youtu.be/vzImgJCgUkg
אריסטו וקודמיו חשבו יפה:
https://youtu.be/g36D7BMCkpc
ואזהרת קונספירציה - יכול להיות שכדור הארץ בכל זאת שטוח?
https://youtu.be/T4WjyTV98lg
מהם עמודי הרקולס?
על מיצר גיברלטר, שנמצא בין אירופה לאפריקה, ניצבים שני צוקי סלע ענקיים. לאחד קוראים גיברלטר ולשני הר אצ'ו שבסאוטה.
מיצר גיברלטר עצמו הוא מצר צר מאוד, שמחבר את האוקיינוס האטלנטי לים התיכון. המצר הזה מפריד בין אירופה, במיוחד בין גיברלטר וחצי האי הספרדי למרוקו שבאפריקה.
בכל יום חוצות מעבורות בכחצי שעה את המרחק שבין שתי היבשות.
במיתולוגיה היוונית מסופר שבמקום לטפס על ההרים פרץ הרקולס הגיבור מעבר דרך ההרים הענקיים ובכוחותיו העל-אנושיים פילח בידיו את הפתח שבין שתי היבשות ופער את המצר שרוחבו כ-15 קילומטרים. שני הצוקים הללו כונו מאז "עמודי הרקולס". הם ניצבים בנקודה הצרה ביותר שבין היבשות.
מצר גיברלטר הוא המעבר מהים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי ועמודי הרקולס ניצבים כשני עמודים שבהם עוברים כשיוצאים אל האוקיינוס הגדול. בעבר ראו בכך יציאה אל הלא-נודע, כיוון שהצוקים סימלו את קצה העולם שהיה מוכר לבני העת העתיקה. מאוחר יותר ראו בהם שער אל העולם החדש והם אף הוצבו כתומכים במגן שבסמל ספרד.
הנה סרטון של גיברלטר - אחד מעמודי הרקולס, כשמהתצפית רואים את הר אצ'ו - העמוד השני:
http://youtu.be/BOg12x0QmWs
והמראה המדהים של ההגעה לגיברלטר בנסיעה מספרד:
http://youtu.be/-sTaWqoWd4w?t=2m35s
האימפריה היוונית הייתה אחד הכוחות החזקים בהיסטוריה של העולם העתיק. היא נולדה כשבערך בשנת 500 לפני הספירה הנוצרית התחילה התרבות היוונית לשגשג.
התקופה של יוון העתיקה נמשכה כאלף שנים והסתיימה רק בעליית הנצרות ביוון. במהלכה היא נעשתה לתרבות משפיעה ביותר על העולם התרבותי.
בעולם היווני הקדום היו הרבה ערים עצמאיות, שנקראו ערי-מדינה. בראש הערים-מדינות הללו עמדה העיר-מדינה אתונה. הנמל הגדול והמפואר שלה, נמל פיראוס, הקנה לה כוח רב ושליטה בערים-מדינות של יוון. בה התרכזו גדולי האמנים, החכמים, אנשי המדע והלוחמים של אותה התקופה.
באתונה גם נבנו המבנים המפוארים ביותר ביוון העתיקה, כולל הפרתנון, האקרופוליס שאנו רואים עד היום על הגבעה הגבוהה בעיר.
השפעתה של התרבות היוונית העתיקה על התרבות האנושית היא עצומה. בין השאר היא בנתה את היסודות לאדריכלות המודרנית וכמעט כל סגנונות הבניה והאדריכלות שאחריה השתמשו בעקרונות ורעיונות יווניים.
גם הטרגדיה היוונית, מיסודות התאטרון ודרכו גם הבסיס הסיפורי לקולנוע המודרני, היא אבן יסוד בתרבות.
חשובות גם שיטות הממשל המתקדמות של היוונים ובמיוחד הדמוקרטיה ושלטון-העם (על אף שיוון לא הייתה דמוקרטית במובן המודרני, אלא יותר רפובליקה, שבה מצביעים רק חברי מעמדות מסוימים).
ובל נשכח גם את החכמה היוונית, שבאה לידי ביטוי בין השאר במיתולוגיה היוונית, בפילוסופיה שנולדה ביוון העתיקה ועוד.
הנה תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה:
https://youtu.be/f-feDZRxJKw
על הדמוקרטיה היוונית העתיקה:
http://youtu.be/IndRAsYX4W4
סרט תיעודי על תרומתה החשובה של אתונה העתיקה לחברה המודרנית:
https://youtu.be/RCI28U2TvVs?long=yes
ופרק היסטורי לילדים על יוון העתיקה (עברית):
http://youtu.be/IbI93BjIi_E?long=yes
היא אחת הערים החשובות בהיסטוריה. עיר ומקום שנוצרו ונולדו בו המון חוכמה וחידושים, שנעשו בה כל כך הרבה דברים לראשונה, הבליחו בו רעיונות שדורות ותרבויות התבססו עליהם ונושמים וחיים אותם ללא הפסקה עד היום.
בעיר הזו נולדה הדמוקרטיה, הומצאה הפילוסופיה של המערב, נוצרו התאטרון, הטרגדיה, האמנות והאסתטיקה, שמהן תשאב ותתפתח כל התרבות האירופית. כאן הונח הבסיס לאדריכלות הגדולה, לשיטות הלוחמה, היא הייתה מושא החיקוי וההמשך של הרומאים ושל כל אלפיים השנים והתרבויות המערביות שאחריהם, אליה ערגו בני ויוצרי תקופת הרנסאנס ומי שמאוחר יותר יימנו על הזרם הנאו-קלאסי. בקיצור, היא אתונה (Athens) ה"פוליס", כלומר עיר, המפורסמת ביותר בעולם העתיק.
אבל החידוש המשמעותי שלה הוא, ללא ספק, חידוש חברתי. בפוליס, עיר-המדינה היוונית אתונה, נולדה הדמוקרטיה העתיקה הראשונה בהיסטוריה. זו הייתה רחוקה אמנם מאוד מלהיות דמוקרטיה במובנה המודרני, אבל לראשונה, במשך מאתיים השנה שאחרי שנת 500 לפני הספירה, שלטה בעיר היוונית הזו אספה כללית של האזרחים הזכרים, הדמוקרטיה הראשונה בתולדות המין האנושי, שגם אם אינה משתווה לדמוקרטיות המשוכללות בנות ימינו, עם הצבעת נשים ושוויון לכל האזרחים, ממנה התחיל הכל.
למעשה, הדמוקרטיה של אתונה הייתה שיטת ממשל שבה יושמה שיטה שהיום היינו קוראים לה "דמוקרטיה ישירה". מדוע ישירה? - כי הכוח הוא בידי האזרחים עצמם. הם המחליטים על חוקים וגורל האומה. דמוקרטיה כזו יש עד היום במקומות כמו ארצות הברית, בהם חברי הפרלמנט מייצגים איש איש את הציבור שלו.
הדמוקרטיה האתונאית נוצרה במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בעת שעלה מעמדם האזרחי של אזרחי הפוליס. מדובר בבעלי האדמות והרכוש שבעיר ובתהליך המופלא הזה הם הפכו למעמד חברתי שהיה לראשונה לחלק מהמערכת השלטונית. במהלך המאה ה-5 לפני הספירה, התגבשה מערכת שלטונית זו למה שיזכה לשם "דמוקרטיה", שפירושה ביוונית "שלטון העם".
הנה תולדות הדמוקרטיה שנולדו באתונה:
https://youtu.be/f-feDZRxJKw
זה מה שניתן לראות באתונה כיום:
https://youtu.be/huIUfwUDPN4
ערש הדמוקרטיה:
https://youtu.be/u6jgWxkbR7A
כך נראית אתונה המודרנית:
https://youtu.be/fL3Cy7VJEHU
וסרט תיעודי על אתונה העתיקה:
https://youtu.be/AR84c-kr0f4?long=yes
אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?
האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.
פתקים? מחרס?
כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.
אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.
בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.
היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.
למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.
#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.
בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.
אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.
#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.
איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.
אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.
אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.
הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:
https://youtu.be/I9FABWRIpAI
האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):
https://youtu.be/-UGKhbzKWPA
אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:
https://youtu.be/W40nqSzA_-w
עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:
https://youtu.be/k-affa0Q3vI
פעם הוא היה אחד משבעת פלאי העולם. פאוסיניוס היווני אמר עליו ש"מנקודת ראותם של הפיסול והאמנות, המקדש הזה הוא המושלם מבין הנפלאות שיצר האדם". אנטיפטר מצידון, בן המאה השנייה לפני הספירה, כתב בשיר: "ראיתי את פסלו המוזהב של זאוס, הגנים התלויים מבבל, את קולוסוס השמש, הנמל רחב-הידיים למרגלות הפירמידות הגבוהות וקברו העצום של מאוזולוס. אך כשראיתי את ביתה של ארטמיס, שמגרד את העננים, כל שאר הפלאים איבדו מיופיים. אמרתי שמלבד האולימפוס, השמש מעולם לא ראתה דבר כה יפה."
מקדש אָרְטֵמִיס בֵאֶפְסוּס (Temple of Artemis) הוא מקדש שהקימו היוונים לכבוד ארטמיס (הרומאים קראו לה דיאנה), אלת הירח והציד היוונית, שהייתה גם אלת לידה ופריון. חוץ מהפאר והיופי שלו, גם גודלו היה עצום - לפחות פי 4 מהפרתנון העצום שבאקרופוליס של אתונה. הוא המבנה הגדול ביותר נבנה באיפריה היוונית העתיקה, ובתקופתו הוא נחשב למבנה הגדול ביותר בעולם.
המקדש היווני שנבנה בעיר אפסוס כבר מזמן חרב. לפי המסורת הוא נהרס ונבנה 7 פעמים, עד שלא קם עוד. חלק מעמודיו נלקחו לצורך בנייתה של ה"איה סופיה" - כנסיית החוכמה המפוארת שנבנתה בקונסטנטינופול. מעט מאד נשאר בחורבותיו. אבל תהילתו עדיין מהדהדת ברחבי אסיה הקטנה, בטורקיה של ימינו.
לפי המסורת, מי שהקימו את המקדש האגדי היו האמזונות, אותו שבט של נשים לוחמות ועצמאיות, שלא נזקקו לגברים. במקדש הן התכוונו לשמור את המסורת ולעבוד את ארטמיס.
העיר אפסוס, שנשארה עיר חשובה גם בהמשך ההיסטוריה, נבנתה במקור ליד מפרץ מוגן מרוחות באנטוליה. היא מוקמה בדיוק מול אתונה, אך מעבר לים. אבל כיום המפרץ התייבש והאזור כולו הפך יבשה. הנהר הוא שייבש את המפרץ במהלך השנים, כשמילא אותו בשפכי אדמה שהגיעו עם המים מרמת אנטוליה. כך ירדה מגדולה עיר הנמל המפוארת והחשובה והפכה לעיר תורכית קטנה ומנומנמת בשם סלצ'וק.
הנה סיפורו של מקדש אפסוס:
https://youtu.be/lWbGtyxgwbg?t=12s
כך בנו אותו:
https://youtu.be/iD9oyYDdvVw
סרטון של מקדש ארטמיס באפסוס:
https://youtu.be/8Qae_Y05vio
האלה ארטמיס עמדה בלב הפולחן שבמקדש זה:
https://youtu.be/L-2iShQHWP8
טיסה מעל לחורבות המקדש מדגימה את גודלו והפאר שהיה בו:
https://youtu.be/IEka7v6L0kM
וסרט תיעודי על המקדש המופלא והעיר אפסוס:
https://youtu.be/iQqd3yrRLIU?long=yes
יוון העתיקה
המיתולוגיה היוונית היא אוסף מיתוסים (סיפורים דמיוניים) על תולדותיה של יוון הקדומה. במיתוסים אלה מתוארים, בין השאר, גם האלים בדמותם האנושית. במיתולוגיה היוונית מסופרים סיפורים על אלים, על בני אדם גיבורים ועל אלים למחצה.
הסיפורים במיתולוגיה היוונית מועברים באמצעות סיפורים רבים, שנועדו ללמד ולהשכיל את המאזינים להם ולהעביר להם ערכים חברתיים ומוסריים. הרומאים, מאות שנים אחר-כך, אימצו את מרבית המיתולוגיה היוונית, אך שינו את שמות האלים לשמות רומיים.
הנה אלי המיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/Zuyus6NpfK4
מצגת וידאו של אלי יוון העתיקה (עברית):
https://youtu.be/yphT138wRIE
סרטון אנימציה שבו מוצגים אלי יוון העתיקה מהמיתולוגיה:
http://youtu.be/WP_NeirFIkM
יש סרטים המציגים סיפורים מהמיתולוגיה וזוכים להצלחה עצומה:
סרט תיעודי על המיתולוגיה היוונית והאלים היווניים המתוארים בה:
https://youtu.be/-MSEsh6jgHE?long=yes
פסל השיש של ניקה מסמותרקיה (Winged Victory of Samothrace) הוא פסל יווני קדום ומרשים במיוחד, של אלת הניצחון היוונית, ניקה, או נייקי.
בפסל, הנמצא במוזיאון הלובר בפריז, נראית ניקה כשהיא הולכת, עם הכנף שלה. ניקה ניצבת אל מול הרוח. אף שידיה וראשה של ניקה אבדו במרוצת השנים ואולי אפילו מעט בזכות זאת, היא מאוצרות האמנות הגדולים בעולם.
בפסל לובשת האלה בגד מבד שנצמד אל מותניה למטה, בעוד שבד דק נצמד לפלג גופה העליון. לניקה המפוסלת זוג כנפיים גדולות ופרושות כמו בנחיתה של ציפור. יש המשערים שבידה החסרה היא אחזה באחד מסמליה המוכרים של האלה ניקה, חצוצרה או זר ניצחון.
נראה שהפסל פיתוקריטוס מרודוס הוא שפיסל אותה במאה ה-2 לפני הספירה.
הפסל של ניקה התגלה בשנת 1863 על ידי הארכיאולוג שארל שאמפּוּאָזוֹ בהיכל האלים הכבירים שבאי סמותראקי (Samothrace).
הנה הפסל של ניקה מסמותרקיה במוזיאון הלובר בפאריז:
http://youtu.be/SwMyQc3xaAY
וניסיון לשער איך נראתה ניקה מסמותרקיה לפני שנפגעה:
http://youtu.be/NzHN05jnGAk
#מהו קרב תרמופילאי?
קרב תרמופילאי (Battle of Thermopylae) הוא אחד הקרבות מעוררי ההשראה בצבאות העולם, קרב של אומץ ונחישות עד הסוף.
הסוף היה מר, יש לציין, שכן הקרב בתרמופילאי היה קרב ביחסי כוחות לא שווים, שניהלו כוחות יווניים מצבא ספרטה, כנגד האימפריה הפרסית בעת העתיקה. הקרב היה קרב של מעטים כנגד רבים. במהלכו הצליחו לבלום צבא פרסי עצום של רבע מיליון לוחמים, במשך שבוע ימים, 7,000 לוחמים ספרטנים בלבד.
אך אז השתנתה התמונה כשהסגיר בוגד יווני לפרסים את סודו של מעבר נסתר אל מעבר לקווי הכוח הספרטני המגן. מהמעבר הזה עברו חיילי הצבא הפרסי ואגפו את צבא ספרטה, בדרך להשמידו כמעט לחלוטין.
כשראה המפקד לאונידס את המצב הקשה, הוא שחרר רבים מהלוחמים והורה להם לסגת כדי להיערך להגנה בפני הפרסים. הוא עצמו נותר עם 300 הלוחמים הספרטנים האחרונים ועוד 700 טספיאנים, בידיעה שסיכוייהם לשרוד הם אפס. ביחד הם המשיכו להילחם בצבא הפרסי קרב אמיץ ומלא השראה עד מוות.
בקרב, שהיה לסמל האומץ וההקרבה, עמדו הלוחמים על משמרתם ולא ברחו או נכנעו, גם כשלא היה להם כל סיכוי לנצח.
עמידתם של הלוחמים הספרטנים בקרב תרמופילאי הייתה לסמל לדורות של מפקדים מכל צבאות העולם. במותם הם נתנו השראה לדורות של מפקדים ולוחמים - לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה אישית ואומץ לב, לנוכח כוחו של האויב.
גם צה"ל, כצבא צעיר בהתהוות, למד רבות והנחיל ללוחמיו הרבה מהערכים שהתגלו כבר אז אצל ליאונידס ולוחמיו האמיצים. את רוח הלוחמה של "מעטים כנגד רבים" קיבלו בצה"ל מסיפור הקרב המפורסם ומדורות של אירועי קרב דומים. בהמשך טופח גם הרעיון של "אחרי!", שפוקד המפקד הצה"לי, בעת שהוא פורץ בראש חייליו אל הקרב ובידיעה שהוא הראשון שייפגע ברגע הסכנה.
כך התנהל הקרב:
http://youtu.be/wyBHMW11nSU
והנה אזור הקרב היום:
http://youtu.be/cl6oEeTeHbw
מבט אווירי על זירת הקרב המפורסם:
http://youtu.be/3cdcSDHJlP8
נאום ליאונידס המפקד של 300 הלוחמים בסרט על הקרב:
http://youtu.be/Qsma7OGcp6A
וכך הוא לוחם בפרסים במשחק מחשב:
http://youtu.be/YqqLyiKwUsI
הנה סרט תיעודי על קרב תרמופילאי:
http://youtu.be/NX62Jizz4LE?long=yes
קרב תרמופילאי (Battle of Thermopylae) הוא אחד הקרבות מעוררי ההשראה בצבאות העולם, קרב של אומץ ונחישות עד הסוף.
הסוף היה מר, יש לציין, שכן הקרב בתרמופילאי היה קרב ביחסי כוחות לא שווים, שניהלו כוחות יווניים מצבא ספרטה, כנגד האימפריה הפרסית בעת העתיקה. הקרב היה קרב של מעטים כנגד רבים. במהלכו הצליחו לבלום צבא פרסי עצום של רבע מיליון לוחמים, במשך שבוע ימים, 7,000 לוחמים ספרטנים בלבד.
אך אז השתנתה התמונה כשהסגיר בוגד יווני לפרסים את סודו של מעבר נסתר אל מעבר לקווי הכוח הספרטני המגן. מהמעבר הזה עברו חיילי הצבא הפרסי ואגפו את צבא ספרטה, בדרך להשמידו כמעט לחלוטין.
כשראה המפקד לאונידס את המצב הקשה, הוא שחרר רבים מהלוחמים והורה להם לסגת כדי להיערך להגנה בפני הפרסים. הוא עצמו נותר עם 300 הלוחמים הספרטנים האחרונים ועוד 700 טספיאנים, בידיעה שסיכוייהם לשרוד הם אפס. ביחד הם המשיכו להילחם בצבא הפרסי קרב אמיץ ומלא השראה עד מוות.
בקרב, שהיה לסמל האומץ וההקרבה, עמדו הלוחמים על משמרתם ולא ברחו או נכנעו, גם כשלא היה להם כל סיכוי לנצח.
עמידתם של הלוחמים הספרטנים בקרב תרמופילאי הייתה לסמל לדורות של מפקדים מכל צבאות העולם. במותם הם נתנו השראה לדורות של מפקדים ולוחמים - לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה אישית ואומץ לב, לנוכח כוחו של האויב.
גם צה"ל, כצבא צעיר בהתהוות, למד רבות והנחיל ללוחמיו הרבה מהערכים שהתגלו כבר אז אצל ליאונידס ולוחמיו האמיצים. את רוח הלוחמה של "מעטים כנגד רבים" קיבלו בצה"ל מסיפור הקרב המפורסם ומדורות של אירועי קרב דומים. בהמשך טופח גם הרעיון של "אחרי!", שפוקד המפקד הצה"לי, בעת שהוא פורץ בראש חייליו אל הקרב ובידיעה שהוא הראשון שייפגע ברגע הסכנה.
כך התנהל הקרב:
http://youtu.be/wyBHMW11nSU
והנה אזור הקרב היום:
http://youtu.be/cl6oEeTeHbw
מבט אווירי על זירת הקרב המפורסם:
http://youtu.be/3cdcSDHJlP8
נאום ליאונידס המפקד של 300 הלוחמים בסרט על הקרב:
http://youtu.be/Qsma7OGcp6A
וכך הוא לוחם בפרסים במשחק מחשב:
http://youtu.be/YqqLyiKwUsI
הנה סרט תיעודי על קרב תרמופילאי:
http://youtu.be/NX62Jizz4LE?long=yes
אריסטו (Aristotle), ללא ספק גאון שהקדים את עידן התגליות באלפי שנים, היה הראשון שהצליח לתת הוכחה מעין מדעית להיותו של כדור הארץ עגול.
עוד לפניו, היו כאלה כמו פיתגורס, שסברו שכדור הארץ הוא עגול. אבל על כתפי הנפיל פיתגורס נדרשה הוכחה שתהיה יותר ברורה, אפילו מוחצת, לעומת תיאוריות שאז נתפסו כסוג של מוסכמות - תיאוריות שגרסו שהעולם שטוח כמו צלחת או כזה שמונח על גב פילים שהם עצמם עומדים על צב ענקי וכל העניינים האלו.
אחד הנימוקים הטובים שאריסטו נתן לצורתו העגולה של כדור הארץ היה קשור בצורת ליקוי הלבנה שראו אז כולם מעת לעת.
הוא ידע שהארץ נמצאת במרכז קו דמיוני שעובר בין השמש לירח ואחת לזמן היא מטילה צל על הירח. זה נקרא ליקוי לבנה. אם הארץ הייתה שטוחה, הראה אריסטו, הצל היה לפעמים עגול ולעתים בצורת אליפסה, לפי ההיטל והזווית שביניהם. מכיוון שזה לא כך ושרק עצם בצורת כדור יטיל תמיד צל עגול על הירח, כתב אריסטו, הרי שהארץ היא כדור.
אבל אריסטו נתן עוד הוכחה יפה.
הוא הטעים שמכל מקומות על פני כדור הארץ רואים תמונת כוכבים אחרת. ימאים גם סיפרו שבמסעותיהם דרומה, על פני הים לכיוון אפריקה, נראה שהשמש משנה את האזימות, כלומר הכיוון, שממנו היא זורחת.
והרי אם הארץ הייתה שטוחה, אמר אריסטו, היינו רואים את אותה תמונת כוכבים בדיוק, כי הרי השמיים היו מעל משטח אחד בלבד. אין גם משמעות למרחק שבין נקודות התצפית על פני כדור הארץ, כי המרחק בין נקודות התצפית הוא כלום לעומת המרחק אל הכוכבים. זו הוכחה נוספת ודי מוחצת אפילו לבדה לכך שהארץ כדורית ולא שטוחה.
ניסוי בבית
=========
אחת מהוכחות ה"עגוליסטים" היא שאם הארץ הייתה שטוחה היה משתנה הצל שהיא מטילה על הירח, משתנה - לפעמים עגול ולעתים אליפסה.
אם תגזרו עיגול מנייר ותציבו אותו בין הקיר למנורה, תוכלו לראות שצורת הצל שעל הקיר משתנה, בין עיגול לאליפסה, לפי המיקום והזווית בה אתם אוחזים את הדיסקה. כדור, לעומת זאת, יהיה הגוף היחידי שיטיל תמיד צל עגול על הקיר. נסו זאת.
ההוכחה של אריסטו היא רק אחת האפשריות לצורתו העגולה של כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/oduN7zAVYgY
ההוכחה של אריסטו לצורתו העגולה של כדור הארץ:
https://youtu.be/vzImgJCgUkg
אריסטו וקודמיו חשבו יפה:
https://youtu.be/g36D7BMCkpc
ואזהרת קונספירציה - יכול להיות שכדור הארץ בכל זאת שטוח?
https://youtu.be/T4WjyTV98lg
על מיצר גיברלטר, שנמצא בין אירופה לאפריקה, ניצבים שני צוקי סלע ענקיים. לאחד קוראים גיברלטר ולשני הר אצ'ו שבסאוטה.
מיצר גיברלטר עצמו הוא מצר צר מאוד, שמחבר את האוקיינוס האטלנטי לים התיכון. המצר הזה מפריד בין אירופה, במיוחד בין גיברלטר וחצי האי הספרדי למרוקו שבאפריקה.
בכל יום חוצות מעבורות בכחצי שעה את המרחק שבין שתי היבשות.
במיתולוגיה היוונית מסופר שבמקום לטפס על ההרים פרץ הרקולס הגיבור מעבר דרך ההרים הענקיים ובכוחותיו העל-אנושיים פילח בידיו את הפתח שבין שתי היבשות ופער את המצר שרוחבו כ-15 קילומטרים. שני הצוקים הללו כונו מאז "עמודי הרקולס". הם ניצבים בנקודה הצרה ביותר שבין היבשות.
מצר גיברלטר הוא המעבר מהים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי ועמודי הרקולס ניצבים כשני עמודים שבהם עוברים כשיוצאים אל האוקיינוס הגדול. בעבר ראו בכך יציאה אל הלא-נודע, כיוון שהצוקים סימלו את קצה העולם שהיה מוכר לבני העת העתיקה. מאוחר יותר ראו בהם שער אל העולם החדש והם אף הוצבו כתומכים במגן שבסמל ספרד.
הנה סרטון של גיברלטר - אחד מעמודי הרקולס, כשמהתצפית רואים את הר אצ'ו - העמוד השני:
http://youtu.be/BOg12x0QmWs
והמראה המדהים של ההגעה לגיברלטר בנסיעה מספרד:
http://youtu.be/-sTaWqoWd4w?t=2m35s
מהי הפוליס, עיר-המדינה היוונית?
פוליס (Polis) היא עיר-מדינה יוונית בעת העתיקה. ביוון העתיקה אין מדינה גדולה שכל הערים כפופות ומהוות חלק ממנה. יש ערי מדינה, שלכל אחת מלך וממשל משלה, חוקים, כלכלה, צבא ועוד.
אתונה, ספרטה, מוקדון או טרויה - אלה רק חלק מהיותר מפורסמות והחזקות שבין ערי המדינה הרבות שאנו יודעים עליהן מימי יוון העתיקה.
ביוון היו מעל 200 ערי-מדינה כאלה. כל אחת מהן התפתחה בכיוונים אחרים וגם צורות השלטון היו שונות בהן זו מזו. החלשות שביניהן נאלצו לכרות בריתות עם חזקות מהן ולקבל כך הגנה בשעת הצורך.
כל פוליס הקימה לעצמה מקדשים לאלים, לא פעם במקום הגבוה ביותר בעיר, שאף זכה לשם "אקרופוליס", ביוונית "מעל העיר".
כמעט תמיד היה בפוליס גם תאטרון וכמובן את בית הספר של יוון העתיקה, הגימנסיון.
הפוליס היו אמנם שונות זו מזו, במיוחד הגדולות כמו ספרטה או אתונה, ולעתים גם נלחמו זו בזו. אך כל ערי-המדינה השתייכו לתרבות משותפת, "התרבות היוונית". תושבי הפוליס הללו דיברו כולם יוונית, האמינו באותם מיתוסים של "המיתולוגיה היוונית", חגגו את אותם חגים וסגדו לאלים האולימפיים, אלו שיושבים על הר אולימפוס.
מהמילה "פוליס" באים מושגי יסוד של זמננו, כמו המשטרה, המכונה כיום "פוליס" או "פוליסיה", "פוליציה" וכדומה ושימשה לאכיפת השליטה על עיר המדינה. גם המושג "פוליטיקה" לענייני השלטון בפוליס, נשאר עד העולם של ימינו.
#פוליטיקת הפוליס
לכל פוליס היו את העניינים והייחוד שלה, אבל לערי המדינה היווניות היה גם הרבה מהמשותף. למשל השפה היוונית, או המוסדות הפוליטיים שכללו את מועצת הפוליס ואת אספת העם, בה הצביעו האזרחים בדמוקרטיה ישירה.
אבל זו לא הייתה דמוקרטיה כמו שאנו מכירים היום. האזרחים היו מי שניהלו את ענייני הפוליס, אבל האזרחים היו רק גברים ורק מבניהם של מקימי הפוליס המקוריים. נשים, עבדים ותושבים זרים, לא נחשבו אזרחים ולכן לא זכו בזכויות הללו.
בין הזכויות הפוליטיות העיקריות שהיו לאזרחי הפוליס הייתה הזכות להיבחר למשרות ציבור, הזכות לבחור את בעלי התפקידים הציבוריים הללו והזכות להשתתף בהצבעה על חוקים.
הנה הפוליס היוונית (עברית):
https://youtu.be/L_z0ISyqtr8
מושג העיר-מדינה של יוון העתיקה (עברית):
https://youtu.be/yrfIfYOfhTo?t=3m30s&end=5m16s
החיים בספרטה - הפוליס עם הלוחמים החזקים (מתורגם):
https://youtu.be/M7V1a1I5BL0
יום בחיי אזרח אתונאי (מתורגם):
https://youtu.be/ar8S6virCwM
וכשיש פוליס יש אקרופוליס, ביוונית "מעל העיר" - הפרתנון באתונה הוא המוכר ביותר:
https://youtu.be/xP-FsX0QW88
פוליס (Polis) היא עיר-מדינה יוונית בעת העתיקה. ביוון העתיקה אין מדינה גדולה שכל הערים כפופות ומהוות חלק ממנה. יש ערי מדינה, שלכל אחת מלך וממשל משלה, חוקים, כלכלה, צבא ועוד.
אתונה, ספרטה, מוקדון או טרויה - אלה רק חלק מהיותר מפורסמות והחזקות שבין ערי המדינה הרבות שאנו יודעים עליהן מימי יוון העתיקה.
ביוון היו מעל 200 ערי-מדינה כאלה. כל אחת מהן התפתחה בכיוונים אחרים וגם צורות השלטון היו שונות בהן זו מזו. החלשות שביניהן נאלצו לכרות בריתות עם חזקות מהן ולקבל כך הגנה בשעת הצורך.
כל פוליס הקימה לעצמה מקדשים לאלים, לא פעם במקום הגבוה ביותר בעיר, שאף זכה לשם "אקרופוליס", ביוונית "מעל העיר".
כמעט תמיד היה בפוליס גם תאטרון וכמובן את בית הספר של יוון העתיקה, הגימנסיון.
הפוליס היו אמנם שונות זו מזו, במיוחד הגדולות כמו ספרטה או אתונה, ולעתים גם נלחמו זו בזו. אך כל ערי-המדינה השתייכו לתרבות משותפת, "התרבות היוונית". תושבי הפוליס הללו דיברו כולם יוונית, האמינו באותם מיתוסים של "המיתולוגיה היוונית", חגגו את אותם חגים וסגדו לאלים האולימפיים, אלו שיושבים על הר אולימפוס.
מהמילה "פוליס" באים מושגי יסוד של זמננו, כמו המשטרה, המכונה כיום "פוליס" או "פוליסיה", "פוליציה" וכדומה ושימשה לאכיפת השליטה על עיר המדינה. גם המושג "פוליטיקה" לענייני השלטון בפוליס, נשאר עד העולם של ימינו.
#פוליטיקת הפוליס
לכל פוליס היו את העניינים והייחוד שלה, אבל לערי המדינה היווניות היה גם הרבה מהמשותף. למשל השפה היוונית, או המוסדות הפוליטיים שכללו את מועצת הפוליס ואת אספת העם, בה הצביעו האזרחים בדמוקרטיה ישירה.
אבל זו לא הייתה דמוקרטיה כמו שאנו מכירים היום. האזרחים היו מי שניהלו את ענייני הפוליס, אבל האזרחים היו רק גברים ורק מבניהם של מקימי הפוליס המקוריים. נשים, עבדים ותושבים זרים, לא נחשבו אזרחים ולכן לא זכו בזכויות הללו.
בין הזכויות הפוליטיות העיקריות שהיו לאזרחי הפוליס הייתה הזכות להיבחר למשרות ציבור, הזכות לבחור את בעלי התפקידים הציבוריים הללו והזכות להשתתף בהצבעה על חוקים.
הנה הפוליס היוונית (עברית):
https://youtu.be/L_z0ISyqtr8
מושג העיר-מדינה של יוון העתיקה (עברית):
https://youtu.be/yrfIfYOfhTo?t=3m30s&end=5m16s
החיים בספרטה - הפוליס עם הלוחמים החזקים (מתורגם):
https://youtu.be/M7V1a1I5BL0
יום בחיי אזרח אתונאי (מתורגם):
https://youtu.be/ar8S6virCwM
וכשיש פוליס יש אקרופוליס, ביוונית "מעל העיר" - הפרתנון באתונה הוא המוכר ביותר:
https://youtu.be/xP-FsX0QW88
מה גילה ארכימדס כשרץ עירום ברחובות עירו וצעק?
הסיפור הוא על חוקר קדמוני בעיר סירקוז, שרץ עירום מביתו אל ארמון המלך, כשהוא גאה בכך שהוא גילה משהו. מי האיש ומה הוא גילה?
החוקר הוא ארכימדס, מהחוקרים והמדענים החכמים ביוון של תקופתו. האגדה מספרת שהוא רץ עירום וצעק בגאווה "מצאתי!" (אאוריקה), לאחר שגילה באמבטיה כיצד למדוד נפח של חפץ בעל צורה קשה למדידה, על ידי הטבעתו במימי האמבטיה ומדידה של העליה במפלס מימי האמבטיה.
אבל נתחיל את הסיפור מהתחלה. המלך היירון השני העביר אל ארכימדס את הכתר החדש שיצרו עבורו האמנים. המלך חשד שאולי הכתר אינו עשוי זהב טהור ודרש מארכימדס לוודא שכתרו אכן איננו מזויף.
מדידת הנפח הייתה הכרחית כדי לבחון אם הכתר שייצרו אמנים עבור המלך הוא אכן מזהב טהור בכיות שהמלך הקציב עבורו או שהאמנים זייפו בחומר והוא לא כולו מזהב.
לשם זיהוי החומר ממנו עשוי הכתר צריך שתהיה דרך לזהות את הדחיסות של הכתר - מה היחס בין משקלו לבין נפחו.
אז שקילת הכתר הייתה פשוטה. אבל דרך למדוד את הנפח שלו לא הייתה ידועה אז. איש לא ידע כיצד למדוד נפח של חפצים שאינם בעלי צורה פשוטה.
אז הסיפור הוא שארכימדס ניסה במשך ימים ארוכים למצוא דרך למדוד את נפחו המדויק של הכתר. אבל הוא לא הצליח למצוא דרך טובה לעשות זאת והיה מוטרד ולא רגוע. אשתו הציעה לו ללכת לבית המרחץ המקומי ולעשות אמבטיה שתרגיע אותו.
בבית המרחץ הוא גילה לראשונה את הפתרון. ביושבו באמבטיה, הוא שם לב שהכנסת היד לתוך המים מעלה את מפלס פני המים. לפתע עלה לו רעיון למדידת נפח של עצם - הוא ימדוד את נפחו של הכתר, על ידי הכנסתו לתוך המים.
כך הבין ארכימדס שיוכל לוודא אם הכתר אכן עשוי זהב. אם הוא שוקל משקל זהה למטיל זהב בנפח זהה לשלו, הרי שהכתר עשוי זהב טהור. במידה ויש שוני - מדובר בזיוף והכתר אינו עשוי כולו מזהב.
מרוב התרגשות והתלהבות מהתגלית שלו, רץ ארכימדס העירום ברחובות סירקוז אל עבר הארמון תוך שהוא מכריז וקורא בקול גדול את הקריאה האלמותית "אאוריקה!" (או יוריקה), כלומר "מצאתי!".
הנה האמת שמאחרי התגלית המפורסמת והריצה בעירום הכי מפורסמת בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/0v86Yk14rf8?t=6s
עוד על התגלית של ארכימדס (מתורגם):
https://youtu.be/ijj58xD5fDI
וסיפור המעשה:
https://youtu.be/Mmc1whyS78k?long=yes
הסיפור הוא על חוקר קדמוני בעיר סירקוז, שרץ עירום מביתו אל ארמון המלך, כשהוא גאה בכך שהוא גילה משהו. מי האיש ומה הוא גילה?
החוקר הוא ארכימדס, מהחוקרים והמדענים החכמים ביוון של תקופתו. האגדה מספרת שהוא רץ עירום וצעק בגאווה "מצאתי!" (אאוריקה), לאחר שגילה באמבטיה כיצד למדוד נפח של חפץ בעל צורה קשה למדידה, על ידי הטבעתו במימי האמבטיה ומדידה של העליה במפלס מימי האמבטיה.
אבל נתחיל את הסיפור מהתחלה. המלך היירון השני העביר אל ארכימדס את הכתר החדש שיצרו עבורו האמנים. המלך חשד שאולי הכתר אינו עשוי זהב טהור ודרש מארכימדס לוודא שכתרו אכן איננו מזויף.
מדידת הנפח הייתה הכרחית כדי לבחון אם הכתר שייצרו אמנים עבור המלך הוא אכן מזהב טהור בכיות שהמלך הקציב עבורו או שהאמנים זייפו בחומר והוא לא כולו מזהב.
לשם זיהוי החומר ממנו עשוי הכתר צריך שתהיה דרך לזהות את הדחיסות של הכתר - מה היחס בין משקלו לבין נפחו.
אז שקילת הכתר הייתה פשוטה. אבל דרך למדוד את הנפח שלו לא הייתה ידועה אז. איש לא ידע כיצד למדוד נפח של חפצים שאינם בעלי צורה פשוטה.
אז הסיפור הוא שארכימדס ניסה במשך ימים ארוכים למצוא דרך למדוד את נפחו המדויק של הכתר. אבל הוא לא הצליח למצוא דרך טובה לעשות זאת והיה מוטרד ולא רגוע. אשתו הציעה לו ללכת לבית המרחץ המקומי ולעשות אמבטיה שתרגיע אותו.
בבית המרחץ הוא גילה לראשונה את הפתרון. ביושבו באמבטיה, הוא שם לב שהכנסת היד לתוך המים מעלה את מפלס פני המים. לפתע עלה לו רעיון למדידת נפח של עצם - הוא ימדוד את נפחו של הכתר, על ידי הכנסתו לתוך המים.
כך הבין ארכימדס שיוכל לוודא אם הכתר אכן עשוי זהב. אם הוא שוקל משקל זהה למטיל זהב בנפח זהה לשלו, הרי שהכתר עשוי זהב טהור. במידה ויש שוני - מדובר בזיוף והכתר אינו עשוי כולו מזהב.
מרוב התרגשות והתלהבות מהתגלית שלו, רץ ארכימדס העירום ברחובות סירקוז אל עבר הארמון תוך שהוא מכריז וקורא בקול גדול את הקריאה האלמותית "אאוריקה!" (או יוריקה), כלומר "מצאתי!".
הנה האמת שמאחרי התגלית המפורסמת והריצה בעירום הכי מפורסמת בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/0v86Yk14rf8?t=6s
עוד על התגלית של ארכימדס (מתורגם):
https://youtu.be/ijj58xD5fDI
וסיפור המעשה:
https://youtu.be/Mmc1whyS78k?long=yes
מי היה ארכימדס ומה תרומתו למדע?
ארכימדס היה מדען - מתמטיקאי, פיזיקאי, ממציא, מהנדס ואסטרונום יווני, שנחשב מהמדענים המובילים של העת העתיקה. הוא גילה תגליות שונות בתחומי המתמטיקה והגאומטריה כשבמיוחד הוא זכור בזכות "חוק ארכימדס" שגילה בעודו רוחץ בבית המרחץ (ראו בתגית "חוק ארכימדס").
ארכימדס היה לדעת רבים אחד המתמטיקאים הגדולים בכל הזמנים. הוא גם תכנן מכונות רבות וחדשניות מאוד לזמנו, ביניהן מד-מרחק קדום, שלוש מהמכונות הפשוטות של הזמן העתיק ותכנון של מצפה כוכבים. הוא אחראי גם על הגרסה התאורטית המוקדמת של המנוף, באמצעות עיסוק במרכז הכובד (על זה הוא אמר את המשפט הידוע שלו: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!").
מעניין במיוחד לדור האינטרנט הוא שיש חוקרים שטוענים שארכימדס שתכנן ואולי אף בנה את המחשב המכני המוקדם ביותר בהיסטוריה (שכפי הנראה הקדים את זמנו בכ-1,500 שנה). היה זה מתקן מתוחכם מאד לתקופתו, שהציג את תנועת השמש, הירח וחמישה כוכבי הלכת הידועים לו. הוא היה הבסיס ל"מנגנון אנטיקיתרה" שנמצא על אניית משא עתיקה שטבעה סמוך לאי אנטיקיתרה ושנבנה כ-150 אחרי זמנו של ארכימדס. (ראו בתגית "מנגנון אנטיקיתרה").
ארכימדס נהרג בשנת 212 לפני הספירה, כשישב על החול ושרטט מעגלים. כנראה שאלימות מיותרת ופרועה הייתה כבר אז, כי מספרים שחייל רומי הרג אותו, במהלך המצור על עירו סירקוסאי. זאת לאחר שהמדען הדגול ארכימדס הזהיר אותו "אל תמחק את המעגלים שלי!"
הנה סרטון המספר על ארכימדס ועל האופן בו הוא גילה את "חוק ארכימדס" (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=0v86Yk14rf8
סיפורו במהירות:
https://youtu.be/9sdxiHyRrCs
כך מספר תלמיד אמריקאי על ארכימדס ותגליותיו הגדולות:
http://youtu.be/GkxIbmDpWmQ
ארכימדס היה מדען - מתמטיקאי, פיזיקאי, ממציא, מהנדס ואסטרונום יווני, שנחשב מהמדענים המובילים של העת העתיקה. הוא גילה תגליות שונות בתחומי המתמטיקה והגאומטריה כשבמיוחד הוא זכור בזכות "חוק ארכימדס" שגילה בעודו רוחץ בבית המרחץ (ראו בתגית "חוק ארכימדס").
ארכימדס היה לדעת רבים אחד המתמטיקאים הגדולים בכל הזמנים. הוא גם תכנן מכונות רבות וחדשניות מאוד לזמנו, ביניהן מד-מרחק קדום, שלוש מהמכונות הפשוטות של הזמן העתיק ותכנון של מצפה כוכבים. הוא אחראי גם על הגרסה התאורטית המוקדמת של המנוף, באמצעות עיסוק במרכז הכובד (על זה הוא אמר את המשפט הידוע שלו: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!").
מעניין במיוחד לדור האינטרנט הוא שיש חוקרים שטוענים שארכימדס שתכנן ואולי אף בנה את המחשב המכני המוקדם ביותר בהיסטוריה (שכפי הנראה הקדים את זמנו בכ-1,500 שנה). היה זה מתקן מתוחכם מאד לתקופתו, שהציג את תנועת השמש, הירח וחמישה כוכבי הלכת הידועים לו. הוא היה הבסיס ל"מנגנון אנטיקיתרה" שנמצא על אניית משא עתיקה שטבעה סמוך לאי אנטיקיתרה ושנבנה כ-150 אחרי זמנו של ארכימדס. (ראו בתגית "מנגנון אנטיקיתרה").
ארכימדס נהרג בשנת 212 לפני הספירה, כשישב על החול ושרטט מעגלים. כנראה שאלימות מיותרת ופרועה הייתה כבר אז, כי מספרים שחייל רומי הרג אותו, במהלך המצור על עירו סירקוסאי. זאת לאחר שהמדען הדגול ארכימדס הזהיר אותו "אל תמחק את המעגלים שלי!"
הנה סרטון המספר על ארכימדס ועל האופן בו הוא גילה את "חוק ארכימדס" (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=0v86Yk14rf8
סיפורו במהירות:
https://youtu.be/9sdxiHyRrCs
כך מספר תלמיד אמריקאי על ארכימדס ותגליותיו הגדולות:
http://youtu.be/GkxIbmDpWmQ
מיהי אנדרומדה ומה הקשר שלה ליפו?
אנדרומדה הייתה בתה של קסיופיאה היפה, מלכת יופיאה, היא יפו. אבל קסיופיאה, שהייתה גם שחצנית לא קטנה, הרבתה להתפאר ביופייה ואף אמרה שהיא יפה יותר מאלת הים.. הרכילות הגיעה במהירות לפוסידון, אל הים, והלה שלח כנקמה מפלצת איומה להעניש את אנשי יופיאה, היא יפו.
מלך ומלכת יופיאה נחרדו מהצרה ונודע להם שהדרך היחידה להרגיע ולהיפטר מעונשה של המפלצת היא להקריב את בתם אנדרומדה. הם קשרו אותה לסלע בים, לא רחוק מהחוף והמתינו.
אבל אז, כמו באגדות, הגיע הגיבור פרסאוס. אמנם בלי סוס, כי סוסים לא שוחים כל כך טוב, אבל פרסיאוס התאהב באנדרומדה מיד. הוא ארב למפלצת והפך אותה, כמו שעשה לפעמים כשעיצבנו אותו, לאבן... לאחר מכן הוא לקח את אנדרומדה ברכיבה על הסוס המעופף פגסוס ונשא אותה לאשה ומאז הם חיים באושר...
אם תטיילו פעם בנמל יפו, תוכלו לראות בים, לא רחוק מהחוף, את הסלע שהמסורת מספרת שהוא "סלע אנדרומדה".
הנה סרטון עם סיפורה של אנדרומדה (עברית):
http://youtu.be/1AtYrkYyEmw
אנדרומדה הייתה בתה של קסיופיאה היפה, מלכת יופיאה, היא יפו. אבל קסיופיאה, שהייתה גם שחצנית לא קטנה, הרבתה להתפאר ביופייה ואף אמרה שהיא יפה יותר מאלת הים.. הרכילות הגיעה במהירות לפוסידון, אל הים, והלה שלח כנקמה מפלצת איומה להעניש את אנשי יופיאה, היא יפו.
מלך ומלכת יופיאה נחרדו מהצרה ונודע להם שהדרך היחידה להרגיע ולהיפטר מעונשה של המפלצת היא להקריב את בתם אנדרומדה. הם קשרו אותה לסלע בים, לא רחוק מהחוף והמתינו.
אבל אז, כמו באגדות, הגיע הגיבור פרסאוס. אמנם בלי סוס, כי סוסים לא שוחים כל כך טוב, אבל פרסיאוס התאהב באנדרומדה מיד. הוא ארב למפלצת והפך אותה, כמו שעשה לפעמים כשעיצבנו אותו, לאבן... לאחר מכן הוא לקח את אנדרומדה ברכיבה על הסוס המעופף פגסוס ונשא אותה לאשה ומאז הם חיים באושר...
אם תטיילו פעם בנמל יפו, תוכלו לראות בים, לא רחוק מהחוף, את הסלע שהמסורת מספרת שהוא "סלע אנדרומדה".
הנה סרטון עם סיפורה של אנדרומדה (עברית):
http://youtu.be/1AtYrkYyEmw
מי קדם למי - הביצה או התרנגולת?
הביטוי "ביצה ותרנגולת" מתאר תהליך שבו קשה להבחין בין הסיבה לתוצאה. הראשון שידוע כי כתב אותו היה הפילוסוף היווני פלוטרכוס. כך מהווה פרדוקס הביצה והתרנגולת (Chicken or the egg) את אחד הפרדוקסים העתיקים והמפורסמים בהיסטוריה. כבר בימי היוונים הקדמונים דנו בשאלה של מי קדם למי. מאז עסקו דורות בשאלה הפרדוקסלית הזו ולא סתם בדימוי, אלא ממש בעניין - מי בעצם קדם למי? הביצה קדמה לתרנגולת או שהתרנגולת קדמה לביצה?
מה בא קודם - הביצה או התרנגולת?
יש כאן מאבק בין דת למדע. מבחינת הדת אין כאן שאלה, כי הרי בראשית נבראו היצורים עצמם ולא הביצים שלהם. זה אומר שהתרנגולת הייתה קיימת לפני הביצה שלה. לפני דארווין, שלטה במדע תפיסה שונה של אבולוציה. הגה אותה חוקר בשם לאמארק, שאמר שהמינים של בעלי החיים מסתגלים לסביבה ואז מתרבים. כלומר, גם לאמארק היה מסכים שהתרנגולת קדמה לביצה שלה.
אבל במדע המודרני פנה המדע לכיוון אחר לגמרי. כשדארווין הגה את תורת האבולוציה, הוא הראה כיצד נוצרים המינים משינויים קטנים שנוצרים בדנ"א, מוטציות. הללו מתרחשים בזרע ולמעשה בביצה. האבולוציה של דארווין הראתה שכך נוצר כל מין חדש של בעל חיים, ממין שקדם לו, בתהליך ארוך של התפתחות גנטית. אם נקרא למין שקדם לתרנגולת "פרוטו-תרנגולת", הרי שהתרנגולת נוצרה במהלך אלפי דורות שבהם התרחשו לאיטם שינויים גנטיים. זו הייתה פרוטו-תרנגולות עם מוטציות קטנות, שהלכו והתרבו, כי היה להם יתרון אבולוציוני כלשהו. הם התאימו לסביבה שבה התקיימו ולכן שרדו.
מהפרוטו-תרנגולת הלכה ונוצרה התרנגולת. זה קרה בתהליך ארוך שבו מתוך כל ביצה שהכילה פרוטו-תרנגולת עם שינוי גנטי, יצאה פרוטו-תרנגולת שונה במעט מקודמותיה ודומה יותר למה שיהיה בסוף תרנגולת. בשלב מסוים יצאה מהביצה אותה תרנגולת ראשונה, שהייתה לתרנגולת שממנה ייצאו בעתיד ביצים של תרנגולות.
כך שבכל תסריט אבולוציוני מדעי, שנתמך במחקר והוכח שוב ושוב מאז דארווין, תמיד תקדים הביצה את התרנגולת.
חמקמק ככל שזה יהיה בעינינו, הביצה היא שקדמה לתרנגולת!
הנה פרדוקס הביצה והתרנגולת:
https://youtu.be/1a8pI65emDE
והסבר נוסף מזווית מעט שונה, אבל עם אותה תוצאה:
https://youtu.be/TWUh3Xke9kI
הביטוי "ביצה ותרנגולת" מתאר תהליך שבו קשה להבחין בין הסיבה לתוצאה. הראשון שידוע כי כתב אותו היה הפילוסוף היווני פלוטרכוס. כך מהווה פרדוקס הביצה והתרנגולת (Chicken or the egg) את אחד הפרדוקסים העתיקים והמפורסמים בהיסטוריה. כבר בימי היוונים הקדמונים דנו בשאלה של מי קדם למי. מאז עסקו דורות בשאלה הפרדוקסלית הזו ולא סתם בדימוי, אלא ממש בעניין - מי בעצם קדם למי? הביצה קדמה לתרנגולת או שהתרנגולת קדמה לביצה?
מה בא קודם - הביצה או התרנגולת?
יש כאן מאבק בין דת למדע. מבחינת הדת אין כאן שאלה, כי הרי בראשית נבראו היצורים עצמם ולא הביצים שלהם. זה אומר שהתרנגולת הייתה קיימת לפני הביצה שלה. לפני דארווין, שלטה במדע תפיסה שונה של אבולוציה. הגה אותה חוקר בשם לאמארק, שאמר שהמינים של בעלי החיים מסתגלים לסביבה ואז מתרבים. כלומר, גם לאמארק היה מסכים שהתרנגולת קדמה לביצה שלה.
אבל במדע המודרני פנה המדע לכיוון אחר לגמרי. כשדארווין הגה את תורת האבולוציה, הוא הראה כיצד נוצרים המינים משינויים קטנים שנוצרים בדנ"א, מוטציות. הללו מתרחשים בזרע ולמעשה בביצה. האבולוציה של דארווין הראתה שכך נוצר כל מין חדש של בעל חיים, ממין שקדם לו, בתהליך ארוך של התפתחות גנטית. אם נקרא למין שקדם לתרנגולת "פרוטו-תרנגולת", הרי שהתרנגולת נוצרה במהלך אלפי דורות שבהם התרחשו לאיטם שינויים גנטיים. זו הייתה פרוטו-תרנגולות עם מוטציות קטנות, שהלכו והתרבו, כי היה להם יתרון אבולוציוני כלשהו. הם התאימו לסביבה שבה התקיימו ולכן שרדו.
מהפרוטו-תרנגולת הלכה ונוצרה התרנגולת. זה קרה בתהליך ארוך שבו מתוך כל ביצה שהכילה פרוטו-תרנגולת עם שינוי גנטי, יצאה פרוטו-תרנגולת שונה במעט מקודמותיה ודומה יותר למה שיהיה בסוף תרנגולת. בשלב מסוים יצאה מהביצה אותה תרנגולת ראשונה, שהייתה לתרנגולת שממנה ייצאו בעתיד ביצים של תרנגולות.
כך שבכל תסריט אבולוציוני מדעי, שנתמך במחקר והוכח שוב ושוב מאז דארווין, תמיד תקדים הביצה את התרנגולת.
חמקמק ככל שזה יהיה בעינינו, הביצה היא שקדמה לתרנגולת!
הנה פרדוקס הביצה והתרנגולת:
https://youtu.be/1a8pI65emDE
והסבר נוסף מזווית מעט שונה, אבל עם אותה תוצאה:
https://youtu.be/TWUh3Xke9kI
מהו פרדוקס הדיכוטומיה של זנון?
פרדוקס הדיכוטומיה של זנון, או פרדוקס החיתוך לשניים, הוא אחד מהפרדוקסים שהשאיר אחריו הפילוסוף שעסק באינסוף כבר ביוון העתיקה. על פי הפרדוקס הזה, אדם ההולך למקום מסוים, עובר חצי מהמרחק בזמן מסוים, אחרי כן הוא עובר חצי מחצי המרחק הנותר (רבע מהמרחק הכללי), אחרי כן שמינית מהמרחק הכללי וחוזר חלילה. בכל פעם הוא עושה חצי ממה שעשה קודם ולכאורה הוא לעולם לא יגיע למטרתו.
הטיעון הוא כללי ואומר שאת המרחק מנקודה לנקודה אין אפשרות להשלים, כי הוא אינסופי. במילים אחרות, זנון הסביר שתנועה ממקום למקום אינה אפשרית.
זה שמדובר בשטות כולם יודעים, אבל המתמטיקאים היו צריכים להתמודד עם הסוגיה הזו בכלים מדעיים חישוביים. את ההוכחה המתמטית לכך נתנו שנים רבות אחר-כך. הם הוכיחו שסכום החלקים שניתן לעשות בדרך יהיה בכל מקרה הסך הכל ולפיכך הוא סופי.
הנה הבעיה שהציב זנון ופתרון פרדוקס הדיכוטומיה (מתורגם):
http://youtu.be/EfqVnj-sgcc?t=14s
פרדוקס הדיכוטומיה של זנון, או פרדוקס החיתוך לשניים, הוא אחד מהפרדוקסים שהשאיר אחריו הפילוסוף שעסק באינסוף כבר ביוון העתיקה. על פי הפרדוקס הזה, אדם ההולך למקום מסוים, עובר חצי מהמרחק בזמן מסוים, אחרי כן הוא עובר חצי מחצי המרחק הנותר (רבע מהמרחק הכללי), אחרי כן שמינית מהמרחק הכללי וחוזר חלילה. בכל פעם הוא עושה חצי ממה שעשה קודם ולכאורה הוא לעולם לא יגיע למטרתו.
הטיעון הוא כללי ואומר שאת המרחק מנקודה לנקודה אין אפשרות להשלים, כי הוא אינסופי. במילים אחרות, זנון הסביר שתנועה ממקום למקום אינה אפשרית.
זה שמדובר בשטות כולם יודעים, אבל המתמטיקאים היו צריכים להתמודד עם הסוגיה הזו בכלים מדעיים חישוביים. את ההוכחה המתמטית לכך נתנו שנים רבות אחר-כך. הם הוכיחו שסכום החלקים שניתן לעשות בדרך יהיה בכל מקרה הסך הכל ולפיכך הוא סופי.
הנה הבעיה שהציב זנון ופתרון פרדוקס הדיכוטומיה (מתורגם):
http://youtu.be/EfqVnj-sgcc?t=14s
מהי שדרת האריות של האי דלוס?
שדרת פסלי האריות (The Terrace of the Lions) הם 5 פסלי אריה עתיקים, עשויים משיש, שנוצרו במאה ה-7 לפני הספירה על ידי תושבי האי נקסוס, הסמוך לדלוס.
למעשה נוצרו לפחות 9 פסלים כאלה, אך חלקם נבזזו במהלך השנים. אחד מפסלי האריות של דלוס נמצא עד היום בעיר האיטלקית ונציה ונמצא בפתחה של הארסנאלה שבעיר.
לפי המיתולוגיה היוונית, האי דלוס, אי זעיר ולא חשוב שהמיתולוגיה מספרת שממש צף על פני הגלים, היה היחיד שאפשר למאהבת של זאוס, לטו, ללדת בו. כל האיים האחרים חששו מכעסה של הרה אשת זאוס. כך נולדו בדלוס שני ילדיה, מי שיהיו לאלים, אפולו וארטמיס.
המיתולוגיה מספרת שלאחר לידתם של השניים, עלו ממעמקי הים עמודי ענק שהתחברו אל האי וייצבו אותו למקומו לתמיד.
כך הפך דלוס, לצד דלפי, למרכז הפולחן לאפולו. הדת היוונית העתיקה ראתה באיי הזערורי אתר מקודש ונבנו בו מקדשים גדולים ומרשימים לאפולו.
גם היום, בעיקר בשל האתר הארכאולוגי שהוא, מהווה האי דלוס מקום מבוקש במיוחד לתיירים וחובבי ארכאולוגיה ומיתולוגיה.
הנה שדרת פסלי האריה של האי היווני דלוס:
https://youtu.be/JwGdW_aa4wU
על האי דלוס ושורת האריות:
https://youtu.be/UUMM0uw3jio
מצגת וידאו עם מסע באי דלוס לשדרת האריות:
https://youtu.be/bb50oo21Tx8
תוכלו לבקר שם כבר עכשיו ב"ביקור הוירטואלי" שלנו:
https://youtu.be/v5olL_uOqHw
ומסע מוסבר באי המיתולוגי:
https://youtu.be/U-zTvebQ6gI?long=yes
שדרת פסלי האריות (The Terrace of the Lions) הם 5 פסלי אריה עתיקים, עשויים משיש, שנוצרו במאה ה-7 לפני הספירה על ידי תושבי האי נקסוס, הסמוך לדלוס.
למעשה נוצרו לפחות 9 פסלים כאלה, אך חלקם נבזזו במהלך השנים. אחד מפסלי האריות של דלוס נמצא עד היום בעיר האיטלקית ונציה ונמצא בפתחה של הארסנאלה שבעיר.
לפי המיתולוגיה היוונית, האי דלוס, אי זעיר ולא חשוב שהמיתולוגיה מספרת שממש צף על פני הגלים, היה היחיד שאפשר למאהבת של זאוס, לטו, ללדת בו. כל האיים האחרים חששו מכעסה של הרה אשת זאוס. כך נולדו בדלוס שני ילדיה, מי שיהיו לאלים, אפולו וארטמיס.
המיתולוגיה מספרת שלאחר לידתם של השניים, עלו ממעמקי הים עמודי ענק שהתחברו אל האי וייצבו אותו למקומו לתמיד.
כך הפך דלוס, לצד דלפי, למרכז הפולחן לאפולו. הדת היוונית העתיקה ראתה באיי הזערורי אתר מקודש ונבנו בו מקדשים גדולים ומרשימים לאפולו.
גם היום, בעיקר בשל האתר הארכאולוגי שהוא, מהווה האי דלוס מקום מבוקש במיוחד לתיירים וחובבי ארכאולוגיה ומיתולוגיה.
הנה שדרת פסלי האריה של האי היווני דלוס:
https://youtu.be/JwGdW_aa4wU
על האי דלוס ושורת האריות:
https://youtu.be/UUMM0uw3jio
מצגת וידאו עם מסע באי דלוס לשדרת האריות:
https://youtu.be/bb50oo21Tx8
תוכלו לבקר שם כבר עכשיו ב"ביקור הוירטואלי" שלנו:
https://youtu.be/v5olL_uOqHw
ומסע מוסבר באי המיתולוגי:
https://youtu.be/U-zTvebQ6gI?long=yes
מהי אמפורה?
אמפורה (Amphora) ביוונית הוא כד גדול ומעוטר, בעל שתי ידיות. האמפורה עוטרה בציורים שצויירו במכחול ואז הוכנסה לשריפה בתנור, כדי שהציורים יישארו לתמיד.
אמפורות הן אחד המקורות החשובים להבנת תרבות יוון העתיקה, מכיוון שציורים מיוון העתיקה, שלימדו את הארכאולוגים וההיסטוריונים רבות על התרבות הזו, נשארו רק על אמפורות. האמפורות היו נפוצות ביוון העתיקה ובסביבתה ואחר כך ברומא, השימוש בהם החל מהמאה השישית לפנה"ס והמשיך עד למאה השביעית לספירה. החל ממאה זו נראה שהאמפורות הוחלפו בכלים העשויים מעץ או מעור.
יש אמפורות שחורות דמויות, שבהן הדמויות מצוירות בשחור על רקע אדמומיות החרס ויש אדומות-דמויות, שדווקא הרקע בהן הוא שחור והאדום של החרס הוא צבע הדמויות והפרטים שעל הכד.
האמפורות שימשו בעיקר לאכסון ולהובלה של נוזלים ומצרכי מזון דוגמת: יין, שמן, ענבים, זיתים, ודגנים. אך נעשה בהם גם שימושים נוספים, הם שימשו ככלי לקבורה אפר המתים והם ניתנו במתנה למנצחים באולימפיאדה של יוון העתיקה שזכו באמפורות גדולות ומלאות בשמן זית זך ויקר.
בתחום הארכיאולוגיה הימית אמפורות מסייעות מאד ללמוד על מזון ותזונה בעולם העתיק ובמיוחד ביוון העתיקה, שכן פעמים רבות הם שומרים על המזון שהיה בהם בעת שהאניה טבעה.
הנה סיפור באנימציה על האמפורות היווניות:
http://youtu.be/eSTdFrGY1UU
אמפורה שמתארת בציור את אחד מסיפורי האודיסאה:
http://youtu.be/BDo3L3vqE6M
אחת עם סיפור אכילס:
http://youtu.be/k2fdtepbkz8
אמפורת קבורה ענקית:
http://youtu.be/Uwpdiq9mYME
וכך יוצרים אמפורה יוונית:
http://youtu.be/Jcx2gJZXQ44
אמפורה (Amphora) ביוונית הוא כד גדול ומעוטר, בעל שתי ידיות. האמפורה עוטרה בציורים שצויירו במכחול ואז הוכנסה לשריפה בתנור, כדי שהציורים יישארו לתמיד.
אמפורות הן אחד המקורות החשובים להבנת תרבות יוון העתיקה, מכיוון שציורים מיוון העתיקה, שלימדו את הארכאולוגים וההיסטוריונים רבות על התרבות הזו, נשארו רק על אמפורות. האמפורות היו נפוצות ביוון העתיקה ובסביבתה ואחר כך ברומא, השימוש בהם החל מהמאה השישית לפנה"ס והמשיך עד למאה השביעית לספירה. החל ממאה זו נראה שהאמפורות הוחלפו בכלים העשויים מעץ או מעור.
יש אמפורות שחורות דמויות, שבהן הדמויות מצוירות בשחור על רקע אדמומיות החרס ויש אדומות-דמויות, שדווקא הרקע בהן הוא שחור והאדום של החרס הוא צבע הדמויות והפרטים שעל הכד.
האמפורות שימשו בעיקר לאכסון ולהובלה של נוזלים ומצרכי מזון דוגמת: יין, שמן, ענבים, זיתים, ודגנים. אך נעשה בהם גם שימושים נוספים, הם שימשו ככלי לקבורה אפר המתים והם ניתנו במתנה למנצחים באולימפיאדה של יוון העתיקה שזכו באמפורות גדולות ומלאות בשמן זית זך ויקר.
בתחום הארכיאולוגיה הימית אמפורות מסייעות מאד ללמוד על מזון ותזונה בעולם העתיק ובמיוחד ביוון העתיקה, שכן פעמים רבות הם שומרים על המזון שהיה בהם בעת שהאניה טבעה.
הנה סיפור באנימציה על האמפורות היווניות:
http://youtu.be/eSTdFrGY1UU
אמפורה שמתארת בציור את אחד מסיפורי האודיסאה:
http://youtu.be/BDo3L3vqE6M
אחת עם סיפור אכילס:
http://youtu.be/k2fdtepbkz8
אמפורת קבורה ענקית:
http://youtu.be/Uwpdiq9mYME
וכך יוצרים אמפורה יוונית:
http://youtu.be/Jcx2gJZXQ44
