מה אומר משפט פיתגורס?
כדור הארץ עגול. את העובדה הזו פיתגורס (Pythagoras) היה ככל הידוע הראשון שהעלה על דעתו. הוא לא עשה זאת באמצעות הדמיון אלא בכוח החשיבה הידוע שלו.
המדען והפילוסוף היווני הזה, מתמטיקאי שתגליותיו תרמו רבות לאנושות, קבע בין השאר שכדור הארץ אינו נייח אלא נע כל הזמן. הוא גם הרבה לחקור את יחסי הגודל שבין הכוכבים.
אבל פיתגורס היה מהראשונים, אם לא הראשון שסבר שכדור הארץ הוא עגול. מדהים לחשוב שמתמטיקאי עלה כבר לפני כ-2500 עד 2400 שנה על הרעיון המקורי ופורץ הדרך הזה, כשהוא חי בעולם ובתרבות שבהם לכולם ברור שהארץ היא שטוחה ואין על זה אפילו ויכוח.
אגב, גם אפלטון, קרוב לוודאי באותה מאה, סבר שהארץ אינה שטוחה. אבל כמו פיתגורס, גם הוא לא הותיר הוכחות או טענות מעין מדעיות שניסו להוכיח זאת.
היה עוד מישהו. זה היה נוסע קדום, מגלה ארצות יווני בשם פִּיתֶאַס. האיש שבסביבות שנת 350 לפני הספירה שב ליוון ממסע בצפון כדור הארץ. הוא סיפר שביקר בארצות בהן השמש לא זורחת כמה חודשים בשנה וחשיכה ארוכה שוררת בהן ובחודשים אחרים השמש לא שוקעת ומאירה ללא הפסק.
המדענים היוונים הבינו שאם האיש דובר אמת, הרי שתופעה כזו מראה שמדובר בכדור ארץ ולא במשטח ארץ או בצלחת שטוחה, כמו שחשבו אז.
ואם כדור הארץ הוא עגול, זה גם הסביר להם כיצד בנקודה דרומית על פני כדור הארץ (היום אנו קוראים לה קו המשווה) השמש בצהריים היא מעל לראש, בעוד שבצפונו, באותו זמן, היא קרובה לאופק.
נדרשו עוד מאה מאתיים שנה עד שיפורסמו בכתובים ההוכחות הראשונות בידי אריסטו. הוא יציג את צורת ליקוי הלבנה וצל כדור הארץ המוטל על פני הירח, כמו גם את ההיעלמות ההדרגתית של ספינות ועננים אל מתחת לאופק הים, כהוכחות לצורתה הכדורית של הארץ.
כדור הארץ עגול. את העובדה הזו פיתגורס (Pythagoras) היה ככל הידוע הראשון שהעלה על דעתו. הוא לא עשה זאת באמצעות הדמיון אלא בכוח החשיבה הידוע שלו.
המדען והפילוסוף היווני הזה, מתמטיקאי שתגליותיו תרמו רבות לאנושות, קבע בין השאר שכדור הארץ אינו נייח אלא נע כל הזמן. הוא גם הרבה לחקור את יחסי הגודל שבין הכוכבים.
אבל פיתגורס היה מהראשונים, אם לא הראשון שסבר שכדור הארץ הוא עגול. מדהים לחשוב שמתמטיקאי עלה כבר לפני כ-2500 עד 2400 שנה על הרעיון המקורי ופורץ הדרך הזה, כשהוא חי בעולם ובתרבות שבהם לכולם ברור שהארץ היא שטוחה ואין על זה אפילו ויכוח.
אגב, גם אפלטון, קרוב לוודאי באותה מאה, סבר שהארץ אינה שטוחה. אבל כמו פיתגורס, גם הוא לא הותיר הוכחות או טענות מעין מדעיות שניסו להוכיח זאת.
היה עוד מישהו. זה היה נוסע קדום, מגלה ארצות יווני בשם פִּיתֶאַס. האיש שבסביבות שנת 350 לפני הספירה שב ליוון ממסע בצפון כדור הארץ. הוא סיפר שביקר בארצות בהן השמש לא זורחת כמה חודשים בשנה וחשיכה ארוכה שוררת בהן ובחודשים אחרים השמש לא שוקעת ומאירה ללא הפסק.
המדענים היוונים הבינו שאם האיש דובר אמת, הרי שתופעה כזו מראה שמדובר בכדור ארץ ולא במשטח ארץ או בצלחת שטוחה, כמו שחשבו אז.
ואם כדור הארץ הוא עגול, זה גם הסביר להם כיצד בנקודה דרומית על פני כדור הארץ (היום אנו קוראים לה קו המשווה) השמש בצהריים היא מעל לראש, בעוד שבצפונו, באותו זמן, היא קרובה לאופק.
נדרשו עוד מאה מאתיים שנה עד שיפורסמו בכתובים ההוכחות הראשונות בידי אריסטו. הוא יציג את צורת ליקוי הלבנה וצל כדור הארץ המוטל על פני הירח, כמו גם את ההיעלמות ההדרגתית של ספינות ועננים אל מתחת לאופק הים, כהוכחות לצורתה הכדורית של הארץ.
