מהי הספריה העתיקה של אלכסנדריה?
אלכסנדריה של העולם העתיק הייתה "עיר הידע והחוכמה" של התקופה. מרכז הידע של בירת הידע העולמית של אותם זמנים הייתה הספריה העתיקה של אלכסנדריה, ה"ביבלוטקה אלכסנדרינה" היה שמה.
זו הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. היה בה כמעט כל כתב יד שהיה קיים בזמנה, 700 אלף מגילות קלף בערך. במשך מאות שנים היא היתה מאגר הידע הכי גדול וחשוב בעולם העתיק.
ספריית אלכסנדריה נוסדה בשנת 288 לפני הספירה על ידי תלמי הראשון. בספריה שבמצרים של היום נמצאו כתבים של כל הכותבים, אנשי המדע והפילוסופים הדגולים של התקופה. בספריה עצמה גם חקרו ופעלו מלומדים מקומיים, שמדדו, חישבו וחקרו את מידות וצורת כדור הארץ.
אגדות רבות סופרו על הספריה שבאלכסנדריה. האגדה מספרת שכל אוניה שעגנה באלכסנדריה נדרשה למסור את כל הספרים שברשותה לספריה הגדולה ההיא. אחרים סיפרו שהמלך תלמי השלישי ביקש משלטונות יוון העתיקה להעתיק את כתביהם המקוריים של הכותבים הגדולים של התקופה והפקיד ערבון בעבורם. כשהגיעו הכתבים לאלכסנדריה הוא העדיף להשאיר את הערבון הגבוה ליוונים והשאיר את הכתבים החשובים בספריה שלו.
הספרייה הכילה 700 אלף ספרים, יצירות ומחקרים. בין כתליה אוחסנו אז נאומיו של סופוקלס, חיבורי אוקלידס, המחזות שכתב אייסכילוס ותרגום השבעים של המקרא.
בין המאות ה-4 ועד ה-7, כילו מספר שריפות גדולות את אוצר ספרי וכתבי הספריה. לפחות אחת מהן התרחשה בזמן הקרבות שניהל כאן יוליוס קיסר, במהלך הכיבוש הרומי. יש אומרים שהצתות אחרות נגרמו בידי נוצרים, שראו בכתבים שבספריה עבודת אלילים.
בשנת 2002 נחנכה בעיר המצרית של היום ספריית אלכסנדריה החדשה, ה"ביבליותקה אלכסנדריה". הספריה, שנועדה לשחזר את תפקידי הספרייה העתיקה, מהווה כיום מקום של לימוד והשכלה לצעירים המצריים של ימינו ולחוקרי התרבות המצרית בעבר.
אלכסנדריה של העולם העתיק הייתה "עיר הידע והחוכמה" של התקופה. מרכז הידע של בירת הידע העולמית של אותם זמנים הייתה הספריה העתיקה של אלכסנדריה, ה"ביבלוטקה אלכסנדרינה" היה שמה.
זו הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. היה בה כמעט כל כתב יד שהיה קיים בזמנה, 700 אלף מגילות קלף בערך. במשך מאות שנים היא היתה מאגר הידע הכי גדול וחשוב בעולם העתיק.
ספריית אלכסנדריה נוסדה בשנת 288 לפני הספירה על ידי תלמי הראשון. בספריה שבמצרים של היום נמצאו כתבים של כל הכותבים, אנשי המדע והפילוסופים הדגולים של התקופה. בספריה עצמה גם חקרו ופעלו מלומדים מקומיים, שמדדו, חישבו וחקרו את מידות וצורת כדור הארץ.
אגדות רבות סופרו על הספריה שבאלכסנדריה. האגדה מספרת שכל אוניה שעגנה באלכסנדריה נדרשה למסור את כל הספרים שברשותה לספריה הגדולה ההיא. אחרים סיפרו שהמלך תלמי השלישי ביקש משלטונות יוון העתיקה להעתיק את כתביהם המקוריים של הכותבים הגדולים של התקופה והפקיד ערבון בעבורם. כשהגיעו הכתבים לאלכסנדריה הוא העדיף להשאיר את הערבון הגבוה ליוונים והשאיר את הכתבים החשובים בספריה שלו.
הספרייה הכילה 700 אלף ספרים, יצירות ומחקרים. בין כתליה אוחסנו אז נאומיו של סופוקלס, חיבורי אוקלידס, המחזות שכתב אייסכילוס ותרגום השבעים של המקרא.
בין המאות ה-4 ועד ה-7, כילו מספר שריפות גדולות את אוצר ספרי וכתבי הספריה. לפחות אחת מהן התרחשה בזמן הקרבות שניהל כאן יוליוס קיסר, במהלך הכיבוש הרומי. יש אומרים שהצתות אחרות נגרמו בידי נוצרים, שראו בכתבים שבספריה עבודת אלילים.
בשנת 2002 נחנכה בעיר המצרית של היום ספריית אלכסנדריה החדשה, ה"ביבליותקה אלכסנדריה". הספריה, שנועדה לשחזר את תפקידי הספרייה העתיקה, מהווה כיום מקום של לימוד והשכלה לצעירים המצריים של ימינו ולחוקרי התרבות המצרית בעבר.
