איפה התפתח הסגנון הבינלאומי?
הסגנון הבינלאומי (International Style), הוא זרם-משנה וים-תיכוני של סגנון הבאוהאוס (הסגנון המודרניסטי באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה).
בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה אין כסף לאומה המובסת עם הכלכלה המדממת, לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד המודרניזם. עם הולדת בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד חדשני שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות, הבנייה והעיצוב של המאה ה-20.
אז מהו הסגנון הבינלאומי? - למעשה זהו הבאוהאוס, אבל כזה שהתאקלם בעולם.
בשנת 1933 נסגר בית הספר באוהאוס על ידי הנאצים. סגירת בית הספר הנודע גרמה לכך שמורי ובוגרי בית הספר, חלקם יהודים, נפוצו לכל עבר והתיישבו בארצות שונות ברחבי העולם.
הסגנון של הבאוהאוס נפוץ בעולם ואותם אדריכלים ומעצבים סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ויזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
במבנים שנבנו בעולם בסגנון הבינלאומי בלטו מאפיינים שונים, חלקם הגדול בא מהבאוהאוס המקורי.
המובהקים שבהם היו פשטות עיצובית, הימנעות מקישוטים, הדגשה של קווי המתאר המרובעים של הבניין, שלעתים הם מעוגלים (בהשראת האוניות והספינות שהביאו אותם לכאן בדרך הים).
עוד מאפיינים בסגנון הם הרבה אור, שמוכנס לדירות באמצעות חלונות אופקיים ארוכים. המבנים בסגנון זה מטויחים וצבועים בדרך כלל בלבן ומאופיינים גם בהרבה מתכת וזכוכית. הגג שטוח, הסורגים אנכיים. חדרי המדרגות נבנו עם מדרגות לולייניות ובאמצע כוללים את חריץ האוויר המרכזי, העולה מלמטה למעלה.
העולים הללו הביאו לתל אביב, העיר הצעירה והתוססת, את הסגנון הבינלאומי. כי יצא שבעיר תל אביב, שנבנתה וגדלה בשנים ההן בקצב מואץ, נבנו מבנים רבים בסגנון הבינלאומי.
בכך עברה העיר מהסגנון האקלקטי, המאופיין במגוון סגנונות המעורבבים ביניהם, אל הסגנון הבינלאומי, המודרני, בעל הקווים הנקיים ואוהב השמש והאוויר.
בדיעבד הייתה תל אביב לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון זה. את המבנים ה"בינלאומיים" המשיכו לבנות בתל אביב במשך שנים רבות ולמעשה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
כך זכתה העיר תל אביב עם הזמן לכינוי "העיר הלבנה", על שום הבניינים הלבנים שנבנו אז בסגנון הבינלאומי. בזכות הבנייה בסגנון הבינלאומי היא גם הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הסגנון הבינלאומי (International Style), הוא זרם-משנה וים-תיכוני של סגנון הבאוהאוס (הסגנון המודרניסטי באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה).
בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה אין כסף לאומה המובסת עם הכלכלה המדממת, לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד המודרניזם. עם הולדת בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד חדשני שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות, הבנייה והעיצוב של המאה ה-20.
אז מהו הסגנון הבינלאומי? - למעשה זהו הבאוהאוס, אבל כזה שהתאקלם בעולם.
בשנת 1933 נסגר בית הספר באוהאוס על ידי הנאצים. סגירת בית הספר הנודע גרמה לכך שמורי ובוגרי בית הספר, חלקם יהודים, נפוצו לכל עבר והתיישבו בארצות שונות ברחבי העולם.
הסגנון של הבאוהאוס נפוץ בעולם ואותם אדריכלים ומעצבים סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ויזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
במבנים שנבנו בעולם בסגנון הבינלאומי בלטו מאפיינים שונים, חלקם הגדול בא מהבאוהאוס המקורי.
המובהקים שבהם היו פשטות עיצובית, הימנעות מקישוטים, הדגשה של קווי המתאר המרובעים של הבניין, שלעתים הם מעוגלים (בהשראת האוניות והספינות שהביאו אותם לכאן בדרך הים).
עוד מאפיינים בסגנון הם הרבה אור, שמוכנס לדירות באמצעות חלונות אופקיים ארוכים. המבנים בסגנון זה מטויחים וצבועים בדרך כלל בלבן ומאופיינים גם בהרבה מתכת וזכוכית. הגג שטוח, הסורגים אנכיים. חדרי המדרגות נבנו עם מדרגות לולייניות ובאמצע כוללים את חריץ האוויר המרכזי, העולה מלמטה למעלה.
מה לסגנון הבינלאומי ולתל אביב?
בשנות ה-30 התרחשה עליה של אדריכלים גרמנים מוכשרים לארץ ישראל. הם עזבו את גרמניה, שהפכה גזענית, נאצית ורודפת יהודים.
העולים הללו הביאו לתל אביב, העיר הצעירה והתוססת, את הסגנון הבינלאומי. כי יצא שבעיר תל אביב, שנבנתה וגדלה בשנים ההן בקצב מואץ, נבנו מבנים רבים בסגנון הבינלאומי.
בכך עברה העיר מהסגנון האקלקטי, המאופיין במגוון סגנונות המעורבבים ביניהם, אל הסגנון הבינלאומי, המודרני, בעל הקווים הנקיים ואוהב השמש והאוויר.
בדיעבד הייתה תל אביב לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון זה. את המבנים ה"בינלאומיים" המשיכו לבנות בתל אביב במשך שנים רבות ולמעשה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
כך זכתה העיר תל אביב עם הזמן לכינוי "העיר הלבנה", על שום הבניינים הלבנים שנבנו אז בסגנון הבינלאומי. בזכות הבנייה בסגנון הבינלאומי היא גם הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
