מה זו מודולאריות?
מה משותף לאיקאה, ללגו ולמבני מכולות? - כולם מתבססים על תכונת ההרכבה או המוֹדוּלַרִיוּת (Modularity).
המודולריות היא תכונה של פריקות, כלומר היכולת לפרק משהו לצרכים שונים.
הרעיון הבסיסי הוא שניתן לחבר מספר חלקים, לפי צרכינו ולחבר אותם לכדי יחידה אחת. במילים אחרות, מערכת מודולרית בנויה מיחידות משנה, זהות או שונות, הניתנות להרכבה באופנים שונים, מה שמאפשר ליצור גופים בעלי מראה או תפקוד שונה, על פי ההרכבה.
הדוגמה הקלסית למודולריות היא משחק הלגו, בו ניתן להרכיב לבנים שונים - בגודלם, צבעם וצורתם, כשאופן החיבור ביניהם הוא זהה. כך ניתן לחבר את חלקי הלגו לאינספור צורות, מבנים ותוצרים.
המודולריות נחוצה בדרך כלל לשם הובלה זולה ונוחה יותר, כמו במקרה של איקאה. היא גם תורמת להרכבה גמישה, כמו במוצרי לגו ובמערכות קול, וגם ליכולת החלפת חלקים, כמו שנעשה בתיקון מוצרי אלקטרוניקה ורכב, כשמחליפים רכיבים שלמים במכשיר, במקום לתקנם.
דוגמה נוספת להחלפת חלקים היא בעולם המוסיקה האלקטרונית, עם השילוב המודולרי בין מקלדת שניתן להשתמש בה לאורך זמן, בעוד שאת מאגרי הצלילים נוהגים להחליף ולעדכן מעת לעת, בהחלפת "מודולים" והיום בעידכוני תוכנה.
משנות ה-60 ואילך, אימץ עולם העיצוב את המודולריות בהתלהבות. בעולם שהולך ונעשה אינדיבידואליסטי, היכולת לספק ללקוחות מרכיבים שונים, שיוצרו בייצור המוני וזול, ועדיין לאפשר לכל אחד להרכיב תוצר סופי התואם את צרכיו וטעמו, הייתה בדיוק מה שהיצרנים רצו.
כך התאפשר לכל אחד להרכיב את מערכת הסטריאו שלו, אם ברכישה של כל חלק בזמנו, ולעיתים קרובות גם בשילוב חלקים שיוצרו בידי יצרנים שונים. דוגמה אחרת היא מדפי הקיר הבודדים, שהלקוח יכול לשלב בהם לפי צרכיו. הכמות, הצבעים והשילוב ביניהם נתונים להחלטת הלקוחות. זאת בניגוד לכונניות, הספריות הביתיות או ה"ויטרינות", ששימשו לאיחסון ספרים לפני כן והגיעו במבנה קיים, יחידה שלמה שנוצרה או הורכבה במפעל.
המודולריות שינתה את עולם התובלה, כשנולדו המכולות, המשמשות להובלת מטענים בספינות משא ורכבות. מטען של מכולות בכל אוניית משא מורכב כמעט תמיד ממכולות רבות, המכילות מגוון מוצרים שונים, המגיעים ממקומות וממקורות מגוונים.
גם עולם המחשבים השתמש לא מעט במודולריות. בתחום החומרה היא הציעה את האפשרות להרכיב מחשב משלל רכיבים, שיוצרו במפעלים שונים, בשלל מאפיינים, עלויות ואיכויות.
המודולריות היא שאיפשרה למחשבים האישיים, בשנות ה-80, תפוצה כה מסחררת. התפוצה הזו הפכה את עולם ה-PC להצלחה חסרת תקדים.
השיטה הייתה ונשארה פשוטה - היצרנים מייצרים כל חלק על פי איפיון ידוע וקפדני ובכך מאפשרים ללקוח או לחנות המשווקת, לחבר חלקים לכדי מחשב שלם, בידיעה שהכל יעבוד.
בהמשך אומצה המודולריות גם לתחום התוכנה. כתיבת קוד, לדוגמה, משלבת הרבה מאד רכיבי תוכנה חופשיים או שיתופיים, שהמתכנת משלב בתכניותיו, מבלי שנכתבו על ידו. לכל סביבת פיתוח יש גם ספריות או "סקריפטים" המיועדים לבצע פעולות מוגדרות, מבלי שהמתכנתים יצטרכו בכל שלב לכתוב אותם מהתחלה. זהו אחד המרכיבים שיצרו את הזינוק המדהים של עולם המחשבים בחצי מאה האחרונה והגעתנו המהירה אל עידן המידע שבו אנו חיים.
מה משותף לאיקאה, ללגו ולמבני מכולות? - כולם מתבססים על תכונת ההרכבה או המוֹדוּלַרִיוּת (Modularity).
המודולריות היא תכונה של פריקות, כלומר היכולת לפרק משהו לצרכים שונים.
הרעיון הבסיסי הוא שניתן לחבר מספר חלקים, לפי צרכינו ולחבר אותם לכדי יחידה אחת. במילים אחרות, מערכת מודולרית בנויה מיחידות משנה, זהות או שונות, הניתנות להרכבה באופנים שונים, מה שמאפשר ליצור גופים בעלי מראה או תפקוד שונה, על פי ההרכבה.
הדוגמה הקלסית למודולריות היא משחק הלגו, בו ניתן להרכיב לבנים שונים - בגודלם, צבעם וצורתם, כשאופן החיבור ביניהם הוא זהה. כך ניתן לחבר את חלקי הלגו לאינספור צורות, מבנים ותוצרים.
המודולריות נחוצה בדרך כלל לשם הובלה זולה ונוחה יותר, כמו במקרה של איקאה. היא גם תורמת להרכבה גמישה, כמו במוצרי לגו ובמערכות קול, וגם ליכולת החלפת חלקים, כמו שנעשה בתיקון מוצרי אלקטרוניקה ורכב, כשמחליפים רכיבים שלמים במכשיר, במקום לתקנם.
דוגמה נוספת להחלפת חלקים היא בעולם המוסיקה האלקטרונית, עם השילוב המודולרי בין מקלדת שניתן להשתמש בה לאורך זמן, בעוד שאת מאגרי הצלילים נוהגים להחליף ולעדכן מעת לעת, בהחלפת "מודולים" והיום בעידכוני תוכנה.
משנות ה-60 ואילך, אימץ עולם העיצוב את המודולריות בהתלהבות. בעולם שהולך ונעשה אינדיבידואליסטי, היכולת לספק ללקוחות מרכיבים שונים, שיוצרו בייצור המוני וזול, ועדיין לאפשר לכל אחד להרכיב תוצר סופי התואם את צרכיו וטעמו, הייתה בדיוק מה שהיצרנים רצו.
כך התאפשר לכל אחד להרכיב את מערכת הסטריאו שלו, אם ברכישה של כל חלק בזמנו, ולעיתים קרובות גם בשילוב חלקים שיוצרו בידי יצרנים שונים. דוגמה אחרת היא מדפי הקיר הבודדים, שהלקוח יכול לשלב בהם לפי צרכיו. הכמות, הצבעים והשילוב ביניהם נתונים להחלטת הלקוחות. זאת בניגוד לכונניות, הספריות הביתיות או ה"ויטרינות", ששימשו לאיחסון ספרים לפני כן והגיעו במבנה קיים, יחידה שלמה שנוצרה או הורכבה במפעל.
המודולריות שינתה את עולם התובלה, כשנולדו המכולות, המשמשות להובלת מטענים בספינות משא ורכבות. מטען של מכולות בכל אוניית משא מורכב כמעט תמיד ממכולות רבות, המכילות מגוון מוצרים שונים, המגיעים ממקומות וממקורות מגוונים.
גם עולם המחשבים השתמש לא מעט במודולריות. בתחום החומרה היא הציעה את האפשרות להרכיב מחשב משלל רכיבים, שיוצרו במפעלים שונים, בשלל מאפיינים, עלויות ואיכויות.
המודולריות היא שאיפשרה למחשבים האישיים, בשנות ה-80, תפוצה כה מסחררת. התפוצה הזו הפכה את עולם ה-PC להצלחה חסרת תקדים.
השיטה הייתה ונשארה פשוטה - היצרנים מייצרים כל חלק על פי איפיון ידוע וקפדני ובכך מאפשרים ללקוח או לחנות המשווקת, לחבר חלקים לכדי מחשב שלם, בידיעה שהכל יעבוד.
בהמשך אומצה המודולריות גם לתחום התוכנה. כתיבת קוד, לדוגמה, משלבת הרבה מאד רכיבי תוכנה חופשיים או שיתופיים, שהמתכנת משלב בתכניותיו, מבלי שנכתבו על ידו. לכל סביבת פיתוח יש גם ספריות או "סקריפטים" המיועדים לבצע פעולות מוגדרות, מבלי שהמתכנתים יצטרכו בכל שלב לכתוב אותם מהתחלה. זהו אחד המרכיבים שיצרו את הזינוק המדהים של עולם המחשבים בחצי מאה האחרונה והגעתנו המהירה אל עידן המידע שבו אנו חיים.
