מהו גורד השחקים של עניי ונצואלה?
באחד מפרקי סדרת הטלוויזיה המצליחה "הומלנד" משמש בתור המחבוא של ניק ברודי מגדל גבוה ומשונה שנראה כסקוואט עצום, מקום שפלשו אליו חסרי בית והם חיים בו בקומות רבות, שאינן בנויות עד הסוף. רק שמיכות ווילונות משמשים בו כקירות ל"דירותיהם" המאולתרות והם חיים בו ללא מים או חשמל.
המבנה מעורר הסקרנות הזה הוא מקום אמיתי, שנמצא בעיר קראקס בוונצואלה. שמו "טורה דוויד" (Torre David caracas), בעברית "מגדל דוד", על שם מתכננו והיזם של, דוד בריימבורג.
טורה דוויד נבנה במקור כמגדל בן 45 קומות לעשירים שנקרא "המרכז הפיננסי קונפיננסאס". הוא נועד להיות בניין יוקרתי ומפואר, סמל עוצמתי לקפיטליזם, עם מנחת מסוקים בראשו ושוערים שמונעים כניסה של אנשים לא רצויים אליו.
אך מותו של דוויד היזם ומשבר בנקים שפקד את ונצואלה, הביאו ב-1994 לקריסת הבנק שבנה אותו ולהפסקת הבנייה.
משם נקלעה ונצואלה למשבר כלכלי קשה. בסוף אותו עשור עלה לשלטון הוגו צ'אווס והמצב המשיך להתדרדר. בתחילת שנות האלפיים הביאה מצוקת הדיור במדינה לכך שרבים איבדו את בתיהם ולעתים קרובות גם את פרנסתם.
הבניין עמד בשממונו כ-10 שנים, אך המצב הכלכלי הקשה הביא ב-2007 לתחילתה של פלישה של משפחות שלמות אל גורד השחקים הנטוש.
הפולשים החלו מאלתרים בקומותיו התחתונות מעין דירות לעצמן, כשממשלת ונצואלה עוצמת עיניים ולמעשה מאפשרת להם להתגורר במגדל.
עם הזמן פלשו אלפי עניים וחסרי דיור אל המגדל הנטוש בקרקאס והקימו בו מעין התנחלות הבנויה לגובה. יותר ויותר קומות נכבשו וללא מעלית או אמצעי בטיחות שימנע נפילה מגובה של עשרות מטרים, עלו וירדו דיירים מאות מדרגות בכל פעם, כשיותר ויותר קומות התמלאו בדיירים.
היו שנהגו לעלות לקומותיו הגבוהות ולרדת מהן בנסיעה על קטנועים.
רבים מהדיירים החדשים העדיפו את הדירה הלא גמורה במגדל שבלב העיר על פני ערי הפחונים בהם חיו עניי קראקס. די מהר הפך "מגדל דוד של ונצואלה" למה שקיבל את התואר "הסקווט הגבוה ביותר בעולם".
כשחיו ב-23 קומותיו בסביבות 700 משפחות, מעל 2,000 פולשים, הם כבר ניהלו בבניין חיי קהילה מאורגנים למדי, שכללו גם שירותי בריאות, רווחה, פנאי ואבטחה מאורגנים, חדר כושר מאולתר ומודעות על שירותים שהם הציעו זה לזה. נמצאו גם מי שפתחו בו אפילו בתי עסק זעירים וסיפקו משיעורי עזר ועד לטיפולים, חנויות זעירות, שירותי קעקועים וניקיון אלו לאלו. המגדל הפך לעיר קטנה הבנויה לגובה.
בהמשך נוהלה כל קומה מהקומות המאוכלסות בו על ידי מנהל מהדיירים והם אפילו הצליחו לגרש מהבניין סוחרי סמים כבדים שאף הם התמקמו בו.
היו שהתקינו במקום חיבורים חלקיים לביוב, לחשמל ואפילו למים, שהובאו בתחילה במשאיות.
עם הזמן נוצרה אפילו הנהלה של ממש לבניין, שתמורת תשלום חודשי לכיסוי ההוצאות איבטחה את הדיירים וניהלה בו סוג של חיי תרבות ופנאי.
בשנת 2014 ובעקבות מה שראתה כמפגעים בטיחותיים חמורים, החלה ממשלת ונצואלה לפנות מיושביו את גורד השחקים של העניים. משפחות שלמות הועברו לדירות שנבנו עבורם בשכונה חדשה, במרחק של 50 קילומטרים מהעיר.
באחד מפרקי סדרת הטלוויזיה המצליחה "הומלנד" משמש בתור המחבוא של ניק ברודי מגדל גבוה ומשונה שנראה כסקוואט עצום, מקום שפלשו אליו חסרי בית והם חיים בו בקומות רבות, שאינן בנויות עד הסוף. רק שמיכות ווילונות משמשים בו כקירות ל"דירותיהם" המאולתרות והם חיים בו ללא מים או חשמל.
המבנה מעורר הסקרנות הזה הוא מקום אמיתי, שנמצא בעיר קראקס בוונצואלה. שמו "טורה דוויד" (Torre David caracas), בעברית "מגדל דוד", על שם מתכננו והיזם של, דוד בריימבורג.
טורה דוויד נבנה במקור כמגדל בן 45 קומות לעשירים שנקרא "המרכז הפיננסי קונפיננסאס". הוא נועד להיות בניין יוקרתי ומפואר, סמל עוצמתי לקפיטליזם, עם מנחת מסוקים בראשו ושוערים שמונעים כניסה של אנשים לא רצויים אליו.
אך מותו של דוויד היזם ומשבר בנקים שפקד את ונצואלה, הביאו ב-1994 לקריסת הבנק שבנה אותו ולהפסקת הבנייה.
משם נקלעה ונצואלה למשבר כלכלי קשה. בסוף אותו עשור עלה לשלטון הוגו צ'אווס והמצב המשיך להתדרדר. בתחילת שנות האלפיים הביאה מצוקת הדיור במדינה לכך שרבים איבדו את בתיהם ולעתים קרובות גם את פרנסתם.
הבניין עמד בשממונו כ-10 שנים, אך המצב הכלכלי הקשה הביא ב-2007 לתחילתה של פלישה של משפחות שלמות אל גורד השחקים הנטוש.
הפולשים החלו מאלתרים בקומותיו התחתונות מעין דירות לעצמן, כשממשלת ונצואלה עוצמת עיניים ולמעשה מאפשרת להם להתגורר במגדל.
עם הזמן פלשו אלפי עניים וחסרי דיור אל המגדל הנטוש בקרקאס והקימו בו מעין התנחלות הבנויה לגובה. יותר ויותר קומות נכבשו וללא מעלית או אמצעי בטיחות שימנע נפילה מגובה של עשרות מטרים, עלו וירדו דיירים מאות מדרגות בכל פעם, כשיותר ויותר קומות התמלאו בדיירים.
היו שנהגו לעלות לקומותיו הגבוהות ולרדת מהן בנסיעה על קטנועים.
רבים מהדיירים החדשים העדיפו את הדירה הלא גמורה במגדל שבלב העיר על פני ערי הפחונים בהם חיו עניי קראקס. די מהר הפך "מגדל דוד של ונצואלה" למה שקיבל את התואר "הסקווט הגבוה ביותר בעולם".
כשחיו ב-23 קומותיו בסביבות 700 משפחות, מעל 2,000 פולשים, הם כבר ניהלו בבניין חיי קהילה מאורגנים למדי, שכללו גם שירותי בריאות, רווחה, פנאי ואבטחה מאורגנים, חדר כושר מאולתר ומודעות על שירותים שהם הציעו זה לזה. נמצאו גם מי שפתחו בו אפילו בתי עסק זעירים וסיפקו משיעורי עזר ועד לטיפולים, חנויות זעירות, שירותי קעקועים וניקיון אלו לאלו. המגדל הפך לעיר קטנה הבנויה לגובה.
בהמשך נוהלה כל קומה מהקומות המאוכלסות בו על ידי מנהל מהדיירים והם אפילו הצליחו לגרש מהבניין סוחרי סמים כבדים שאף הם התמקמו בו.
היו שהתקינו במקום חיבורים חלקיים לביוב, לחשמל ואפילו למים, שהובאו בתחילה במשאיות.
עם הזמן נוצרה אפילו הנהלה של ממש לבניין, שתמורת תשלום חודשי לכיסוי ההוצאות איבטחה את הדיירים וניהלה בו סוג של חיי תרבות ופנאי.
בשנת 2014 ובעקבות מה שראתה כמפגעים בטיחותיים חמורים, החלה ממשלת ונצואלה לפנות מיושביו את גורד השחקים של העניים. משפחות שלמות הועברו לדירות שנבנו עבורם בשכונה חדשה, במרחק של 50 קילומטרים מהעיר.
