מתי נולדה האדריכלות הגותית של ימי הביניים?

האדריכלות הגותית נולדה בשנת 1144 בכנסיית סנט דני (בזיליקת סן-דני) שאותה תכנן אבוט סוג'ר. עם חלונות גדולים, המון אור, קירות גבוהים וקלים ועם הקשתות המצביעות כלפי מעלה - זו הייתה הכנסייה הגותית הראשונה. היא הציגה מהפכה של ממש באדריכלות של קתדרלות וכנסיות בצרפת ובהמשך באירופה כולה.

בזיליקת סן-דני תפרוץ את הדרך למבנים שנבנו אחריה בסגנון הגותי, היו אווריריים ממנה והעיזו הרבה יותר מסגנון הרומנסק, סגנון האדריכלות שקדם לסגנון הגותי ושהיה חמור וקודר הרבה יותר.

בעקבות הבזיליקה הזו תהפוך האדריכלות הגותית, החל מהמאה ה-12, למקובלת גם בבניית מבני ציבור, בנייני ממשל וטירות. היא הפכה לסגנון הבולט של ימי הביניים ונחשבת על ידי רבים לשיא של אדריכלות ימי ביניים. היא תסיים את שליטתה באדריכלות האירופית רק במאה ה-16, עם הולדת תקופת הרנסאנס.

אגב, סוג'ר קרא לסגנון שלו "מודרני". השם "גותי" הוצמד לסגנון החדש כניסיון לומר שהסגנון אינו יאה, לא רומי. הגותים היו שבטים ברברים גרמאנים, שהאירופים לא אהבו. לכן הצמדת השם "גותי" לאדריכלות המודרנית הייתה לעג. אבל כמו שההיסטוריה לפעמים עושה, הפך הכינוי הלועג לשמו של סגנון בנייה שישלוט באירופה במשך כ-400 שנה.

הנה עקרונות הבנייה הגותית בימי הביניים:

בזיליקת סנט דני והשינוי שנולד בה:

בואו לתוך הכנסיה:

וההבדלים בין האדריכלות הרומנסקית לאדריכלות הגותית: