מה הייתה "פצצת הצאר" הרוסית?
"פצצת הצאר" (Tsar Bomba), או בשמה הרוסי "צאר בומבה", היא הפצצה הכי הרסנית בהיסטוריה, בעלת יכולת ההרס הכי גדולה שהתפוצצה אי פעם, הפצצה הגדולה והחזקה ביותר שנוסתה אי פעם.
הפצצה באורך 8 מטרים ומשקל של 27 טון, פותחה בפקודת חרושצ'וב, שהורה לפתח אותה תוך 3 חודשים, מחודש יולי עד אוקטובר, לקראת ועידת המפלגה הקומוניסטית.
ממש כמו תותח הצאר ופעמון הצאר, השם "פצצת הצאר", על שם שליט האימפריה הרוסית - הצאר, שיקף את שחצנות האימפריה שבנתה מונומנטים עצומים, סימן לכוחה הרב של ברית המועצות שבנתה אותה. את השם נתנו לפצצה במערב, בעוד שבקרמלין קראו לה "קוזקינה מאט", לזכר איומו של ניקיטה חרושצ'וב, שליט ברית המועצות,שהניסוי של הפצצה "יראה לאמריקאים את קוזקינה מאט", בסלנג רוסי "להעניש חזק"...
ה"צאר בומבה" לא הייתה סתם פצצה גרעינית אלא פצצת מימן. למעשה, הפצצה הכי הרסנית שפוצצה אי פעם. היא פוצצה רק בניסוי שנערך בנוביה זמליה, ארכיפלג באוקיינוס הקרח הצפוני, ב-30 באוקטובר 1961.
זו פצצה היסטורית, שבניסוי עצמו יצרה עוצמת פיצוץ של כ-50 מגה-טון TNT, פי 3,300 מ"ילד קטן", עוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה, בשלהי מלחמת העולם השנייה. אגב, במקור עוצמת הפצצה אמורה הייתה להיות כפולה, כ-100 מגה-טון. ההחלטה להפחית מהמטען הגרעיני היה בשל החשש של המהנדסים מעודף נשורת גרעינית. כדי לרסן את הנשורת נעשה שימוש באורניום 238 במקום העופרת, במסגרת הביקוע הגרעיני, שינוי שלמרבה האירוניה הפך אותה לפצצה "נקייה" יותר, במיוחד ביחס לגודלה העצום.
סופה של פצצת הצאר היה להישאר על המדף. עם גודלה המוגזם לא מצאו מטוס שיוכל לשאת אותה ביחד עם צוות הנדרש כדי להפילה. ההשערה היא שמטרת בנייתה הייתה בכלל פוליטית, אקט של תעמולה, בחלק ממרוץ החימוש הגרעיני נגד ארצות הברית והמערב במהלך המלחמה הקרה.
"פצצת הצאר" (Tsar Bomba), או בשמה הרוסי "צאר בומבה", היא הפצצה הכי הרסנית בהיסטוריה, בעלת יכולת ההרס הכי גדולה שהתפוצצה אי פעם, הפצצה הגדולה והחזקה ביותר שנוסתה אי פעם.
הפצצה באורך 8 מטרים ומשקל של 27 טון, פותחה בפקודת חרושצ'וב, שהורה לפתח אותה תוך 3 חודשים, מחודש יולי עד אוקטובר, לקראת ועידת המפלגה הקומוניסטית.
ממש כמו תותח הצאר ופעמון הצאר, השם "פצצת הצאר", על שם שליט האימפריה הרוסית - הצאר, שיקף את שחצנות האימפריה שבנתה מונומנטים עצומים, סימן לכוחה הרב של ברית המועצות שבנתה אותה. את השם נתנו לפצצה במערב, בעוד שבקרמלין קראו לה "קוזקינה מאט", לזכר איומו של ניקיטה חרושצ'וב, שליט ברית המועצות,שהניסוי של הפצצה "יראה לאמריקאים את קוזקינה מאט", בסלנג רוסי "להעניש חזק"...
ה"צאר בומבה" לא הייתה סתם פצצה גרעינית אלא פצצת מימן. למעשה, הפצצה הכי הרסנית שפוצצה אי פעם. היא פוצצה רק בניסוי שנערך בנוביה זמליה, ארכיפלג באוקיינוס הקרח הצפוני, ב-30 באוקטובר 1961.
זו פצצה היסטורית, שבניסוי עצמו יצרה עוצמת פיצוץ של כ-50 מגה-טון TNT, פי 3,300 מ"ילד קטן", עוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה, בשלהי מלחמת העולם השנייה. אגב, במקור עוצמת הפצצה אמורה הייתה להיות כפולה, כ-100 מגה-טון. ההחלטה להפחית מהמטען הגרעיני היה בשל החשש של המהנדסים מעודף נשורת גרעינית. כדי לרסן את הנשורת נעשה שימוש באורניום 238 במקום העופרת, במסגרת הביקוע הגרעיני, שינוי שלמרבה האירוניה הפך אותה לפצצה "נקייה" יותר, במיוחד ביחס לגודלה העצום.
סופה של פצצת הצאר היה להישאר על המדף. עם גודלה המוגזם לא מצאו מטוס שיוכל לשאת אותה ביחד עם צוות הנדרש כדי להפילה. ההשערה היא שמטרת בנייתה הייתה בכלל פוליטית, אקט של תעמולה, בחלק ממרוץ החימוש הגרעיני נגד ארצות הברית והמערב במהלך המלחמה הקרה.
