שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה קרה במהפכה הבולשביקית, מהפכת אוקטובר?
היא הוצגה כמהפכה אלימה וקשה לביצוע, אות וסימן לאומץ של המהפכנים הנחושים להפיל את הצאר המושחת ואלו שמסביבו. אבל האם מהפכת אוקטובר באמת הייתה כזו?
המהפכה הבולשביקית, או מהפכת אוקטובר (October Revolution) שהתרחשה בסוף חודש אוקטובר 1917, הייתה מהפכה שנייה נגד שלטון הצאר ברוסיה, לאחר מהפכת פברואר המצומצמת יותר שקדמה לה במספר חודשים ולא שינתה את המצב.
בהנהגת לנין פשטו המהפכנים הקומוניסטים במהפכת אוקטובר על רוסיה, תפסו את השלטון והנהיגו שלטון קומוניסטי. זה קרה בשנת 1917 והקומוניסטים הרגו את הצאר ואת בני משפחתו. את המדינה הקומוניסטית הנהיג בשנים הראשונות, עד מותו, מנהיג הקומוניסטים ולדימיר איליץ' לנין.
המהפכה הוצגה בתעמולה הקומוניסטית כאלימה וקשה בעוד שבפועל היא התנהלה עם מעט התנגדות. במיוחד מפורסמת ההסתערות על ארמון החורף, שהוצגה בסרטים הרשמיים של הממשל הסובייטי, כהסתערות מלווה בקרבות קשים על ארמון החורף, בעוד שבמציאות הבולשביקים כמעט ולא נתקלו בהתנגדות והארמון נפל בידיהם כפרי בשל. התעמולה הייתה נחוצה למטרות אחרות ולכן הוצגה מהפכת אוקטובר כמופת של אומץ והקרבה בולשביקיים.
כך התרחשה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה:
https://youtu.be/KOK1TMSyKcM
הנה סיפור המהפכה הבולשביקית:
http://youtu.be/yKZ2a8y5GgM
סדר ההתרחשויות של מהפכת אוקטובר:
http://youtu.be/22nzopiyWx0
סרט תיעודי על מהפכת אוקטובר, מהפכת 1917:
https://youtu.be/gf3vdUR1R4Y?long=yes
ודיון בעברית על המהפכה ששינתה את אירופה:
https://youtu.be/i9EZiO9manQ?long=yes
מה היה קרב סטלינגרד שעצר את היטלר?
במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.
קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.
האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.
איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.
בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.
זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.
אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.
צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.
צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.
בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.
ואז לקרב האחרון.
בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.
וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.
עתה היטלר איבד את הכל.
העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.
הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:
https://youtu.be/gHkELWFqGKQ
מהלכי הקרב (עברית):
https://youtu.be/hLcmaCWM-AE
על הקרב:
https://youtu.be/bCQBSf1rb7o
וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:
https://youtu.be/iPrHDQ85Blk
מיהו האדם הראשון שהגיע לחלל?
הראשון שהגיע לחלל היה הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין (Yury Gagarin). החללית היתה כמובן של ברית המועצות ובתוכה היה יורי אלכסייביץ' גגארין, האדם הראשון שהגיע לחלל החיצון. הוא חזר לאחר שביצע הקפה שלמה סביב כדור-הארץ ונחת בשלום על אדמת ברית-המועצות.
שנים אחר-כך הסתבר שלמעשה לא עמד בתנאים להיות טייס החלל הראשון, כיוון שלא נחת עם מטוסו. כך, התואר נשלל ממנו, אם כי התהילה וההערצה שזכה לה נשארה, בהיותו האדם הראשון בחלל.
וצחוק הגורל העוד יותר גדול הוא שגגארין הפך לגיבור על כך שלא עשה דבר! - הסיפור ההיסטורי המדויק הוא שבמהלך הטיסה לחלל, כה חששו מנהלי תכנית החלל הסובייטית מתקלות במערכות החללית המאוישת הראשונה, עד שאסרו על גגארין לעשות דבר.
למעשה טס גיבור החלל בחללית שככל הנראה יכולה הייתה להיות גם לא מאויישת. לא זו בלבד שהוא לא ראה דבר מחוץ לפנים החללית, הוא גם מילא את ההוראות והקפיד שלא לגעת במערכות החללית, בזמן שהוא מקיף בה את העולם.
הנה סיפור המבצע פורץ הדרך של גגארין:
https://youtu.be/QYKX1rlUdUA
האם יורי גגארין באמת היה הראשון בחלל? (עברית)
https://youtu.be/8QdkqhxTwhM
ההמראה של החללית ובתוכה גגארין:
https://youtu.be/e1zr6qVTNqE
סרטון אילם שמציג את סיפורו של יורי גגארין ללא מילים:
http://youtu.be/ko9zgw7yZTk
על חייו של גגארין:
https://youtu.be/dOepOemsJRs
מותו של גגארין ב-1968:
https://youtu.be/cV32c-yw2Wk
סרט תיעודי על חייו:
https://youtu.be/bacgDa2YFYQ?long=yes
וסרט נוסף על חייו ומותו של האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/yn2NEQaMfmk?long=yes
מהו קרב קורסק, קרב השריון הגדול בהיסטוריה?
עם לא פחות מ-6,200 טנקים שנלחמו בו, נחשב קרב קורסק (Battle of Kursk), שהתקיים בחודש יולי 1943, לעימות ענקים שלא היה כמותו בהיסטוריה. נלחמו בו שני כוחות שריון עצומים בגודלם ונחושים באידיאולוגיה שלהם לנצח.
לפני הכל מדגים קרב קורסק את חשיבותו של מודיעין טוב. הגנרל הרוסי גאורגי ז'וקוב, מפקד הכוחות הרוסים, מקבל מידע חם על כך שהצבא הגרמני מרכז כוחות עצומים ומתכונן למתקפה על המובלעת הרוסית שעליה הוא מפקד. הוא מצליח לרכז למול הגרמנים כוח גדול יותר, בן יותר ממיליון חיילי רגלים, 3,500 טנקים ו-20 אלף תותחים.
הצבא הרוסי ישב והמתין למתקפה. הגרמנים לא ידעו שממתינים להם וחשבו שכמו במבצע ברברוסה, שנתיים לפני כן, שבו תקף הצבא הגרמני את רוסיה בהפתעה, גם הפעם יעבדו ההפתעה והעוצמה האדירה שלהם וינצחו את הקרב.
וכך נפתחה המתקפה הגרמנית, כשהצבא הגרמני מנסה לסגור על הכוחות הסובייטיים בתנועת מלקחיים קלאסית מדרום ומצפון. אבל הגרמנים הסתבכו קשות בשדות מוקשים ובמכשולים שהוכנו על ידי כוחותיו של ז'וקוב לקראת המתקפה. הגרמנים הסתבכו בכמות אבדות עצומה ועד שהצליחו לעבור את שכבת ההגנה הראשונה, הם הותשו לחלוטין. כשהגיעו אל שכבת ההגנה השנייה הם גילו שהרוסים יצאו מולם להתקפת נגד ענקית ואלימה, לכל אורך החזית ובכוחות עדיפים ולא עייפים כמוהם. בקרב הגדול בהיסטוריה בלמו ז'וקוב וחייליו את ההתקדמות הגרמנית והחלו דוחקים את הגרמנים קילומטרים רבים לאחור.
זו הפכה לתבוסה גרמנית הגדולה ביותר של הצבא הגרמני עד אז. היא תהפוך את היוצרות ומכאן המלחמה תשתנה. התבוסה בקורסק הפכה את הצבא הגרמני לניצוד והוא ימשיך לסגת עוד ועוד, עד שיובס סופית ולמעשה יושמד בפאתי הבירה הנאצית ברלין.
כמות האבדות בקרב קורסק הייתה עצומה. ביחד איבדו שני הצדדים רבע מיליון חיילים ו-2000 טנקים בקרב הזה. במספרים היבשים הרוסים אמנם איבדו חלק גדול יותר מהגרמנים, אבל הגרמנים איבדו הרבה יותר. רוח הלחימה והמורל שלהם, שגם כך לא היו בשיאם, ימשיכו לצנוח מכאן ועד לתבוסה ב-1945. האבדות הכבדות יותר שספגו הרוסים שוקמו במהירות, בעוד שהגרמנים הפסידו כוחות חשובים ובלתי ניתנים להחלפה. מספרים, הסתבר שוב, הם לא הכל...
הנה סיפורו של קרב קורסק:
https://youtu.be/YWKfpOtFtBc
הקרב הזה היה אחד משרשרת קרבות בין הצבא האדום לצבא הגרמני:
https://youtu.be/JjfINkPLC8Y
וסרט תיעודי על תולדות קרב קורסק שעתיד להירשם כקרב השריון הגדול בהיסטוריה:
https://youtu.be/gR4KgzLCFK4?long=yes
למה קרב אוסטרליץ נקרא קרב שלושת הקיסרים?
זה היה קרב ענקים שהיה לאחד הנצחונות הגדולים של נפוליאון. לפתע, אחרי כל הצלחותיו בשדה הקרב, מצא עצמו המצביא הצרפתי שהיה לקיסר, נפוליאון בונפרטה, ניצב אל מול כוח ענקי, גדול משלו, שהיה חיבור בין שני כוחות אירופיים שהתנגדו לו.
היום קוראים לו קרב אוֹסְטֶרְלִיץ (Austerlitz battle). הקרב זכה לשמו מכיוון שנערך בסמוך לעיירה אוסטרליץ, הנמצאת בשטח צ'כיה של היום. כיום, אגב, שמה של העיירה שונה ל"סלבקוב".
אבל בתחילת המאה ה-19 זכה הקרב הגדול לכינוי "קרב שלושת הקיסרים". הסיבה היא שהקרב נערך בין צרפת בפיקודו של נפוליאון בונפרטה שהכריז על עצמו קיסר צרפת, ובין צבא של ברית רוסית-אוסטרית, שתי קיסרויות אירופיות חזקות באותה תקופה. למעשה החיבור הזה נועד כולו כדי לעצור את כיבושיו ומלחמותיו האלימות של נפוליאון ברחבי אירופה.
הקרב הזה נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי, צבא גדול של כ-73 אלף חיילים שמפקדם נפוליאון, לבין של כ-85 אלף חיילי כוחות הברית הרוסית-אוסטרית, חלק מהקואליציה שהוקמה באירופה נגד צרפת באותה תקופה. הקרב היה מהחשובים והמכריעים במלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית, השלישית מתוך שבע המלחמות הנפוליאוניות.
הניצחון הצרפתי בקרב היה ברור וחד. הוא הביא להתפרקות מהירה של הקואליציה שהתחברה כנגד נפוליאון וצרפת. זה קרה יומיים לאחר הקרב, כשהאוסטרים חתמו על חוזה פרסבורג - הסכם הפסקת אש חד צדדי עם הצרפתים, שיהפוך בהמשך להסכם שלום.
במסגרת ההסכם האוסטרים הסכימו לשלם פיצויים של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים. הם הסכימו גם לסעיפים מדיניים משפילים. אחד מהם היה לפרק את הקיסרות הרומית הקדושה. פרנץ השני הפך לקיסר אוסטריה בלבד, לאחר שקודם לתבוסתו הוא נקרא "קיסר האימפריה הרומית הקדושה".
הנה סרטון על קרב אוסטרליץ:
https://youtu.be/g_kUbpn8AtY
האם כך נראה קרב שלושת הקיסרים?
http://youtu.be/GIgbtnC1mP0
שחזור של ניהול הקרב מתוך סדרת טלוויזיה:
https://youtu.be/AotbMs7BIhE
וסרט תיעודי על קרב אוסטרליץ:
https://youtu.be/OaoNMLKDCQU?long=yes
איזה חורף הביס את שני הצבאות החזקים בעולם?
גם צבא נפוליאון ניגף בחורף הרוסי וגם הצבא הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר, שהיה חדור בשגעון גדלות, חשב שיוכל לנהל מלחמה בו-זמנית גם נגד רוסיה ותקף אותה בפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.
זו הייתה המתקפה היבשתית הגדולה בהיסטוריה. היטלר האמין שישלים את כיבוש רוסיה עד החורף. הוא טעה. ממש כשהצבא הגרמני עמד בשערי מוסקבה, הגיע החורף הרוסי. לא סתם חורף זה היה, אלא החורף הקר ביותר בהיסטוריה המתועדת של מזג האוויר עד אז.
הצבא של היטלר, על כוחות הענק והציוד הצבאי הרב שלו, לא היה מוכן ללוחמת חורף שכזו. החיילים הגרמנים מצאו את עצמם ללא ציוד חורף. בבגדי הקיץ שלהם, ללא מעילים ואמצעי הגנה בפני הקור העז, הם ניסו שלא לקפוא למוות. רובם נכשלו ומתו מקור. התבוסה שנחלו הנאצים בשערי מוסקבה היתה נקודת המפנה שהביאה לכשלונם במלחמה כולה.
הרוסים, שנצחו בשני המקרים ההיסטוריים, את הכוחות החזקים שתקפו אותם, קראו לשתי המלחמות בשמות דומים. למלחמה נגד גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה קראו "מלחמת המולדת הגדולה". השם רומז למלחמה שניהלה רוסיה נגד כוחות נפוליאון התוקפים בתחילת המאה ה-19 ושקיבלה את השם "מלחמת המולדת של שנת 1812".
הנה סיפור הצבא הנאצי שנוצל בידי החורף הרוסי:
http://youtu.be/rkpJnp-RYSk
על ההפסד של נפוליאון לחורף הרוסי:
https://youtu.be/Y4Mjb2AX0hM
הטענה שזו שטות מוחלטת:
https://youtu.be/XZIDMNWt0Pg
וסרט תיעודי מקיף על ההחלטה שהפסידה להיטלר את המלחמה:
https://youtu.be/N7tupbM5lgw?t=33s?long=yes
איך שחרר גורבצ'וב את ברית המועצות מהמלחמה הקרה?
מיכאיל גורבצ'וב (Gorbachev), מנהיגה האחרון של המעצמה הסובייטית ומי ששחרר אותה מעריצות ששררה בה בחלק מכריע של המאה ה-20, ייזכר לעד כמי שנתן לעמו חופש ושחרור אבל רבים לא סלחו לו על כך.
מיכאיל גורבצ'וב, שבגיל 54 בלבד התמנה למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, הפך לשליט ברית המועצות ב-1985. מהרגע הראשון היה עליו להתמודד עם הירושה הקשה שקיבל מקודמיו, אם זה היה מרוץ חימוש עם ארה"ב ואם זו המלחמה הלא נגמרת באפגניסטאן, הארץ הידועה בהיסטוריה בתור "בית קברות לאימפריות".
בתחילה הוא ניסה להחיל על ברית המועצות רפורמות כלכליות ופוליטיות, בכוונה להעצימה מחדש. אבל הכישלון היה ברור - המעצמה הסובייטית הייתה מרוששת וחסרת יכולת לעמוד באתגרים שעמדו בפניה.
בניסיון לפתור את המצוקות החברתיות, הלאומית והכלכליות של ברית המועצות וכדי לסיים את למלחמה הקרה ששאבה מברית המועצות אינסוף משאבים שהושקעו התעצמות בלתי נגמרת וחסרת פשר או סיכוי, הנהיג גורבצ'וב רפורמות פוליטיות וכלכליות שונות.
בתחילה הוא הכריז על "גלאסנוסט", חופש ביטוי. מדיניות זו אפשרה לאזרחים לבקר ולפרסם דברי ביקורת כנגד המדינה ומפלגת השלטון. זו הייתה מהפכה משמעותית וחסרת תקדים בברית המועצות.
למרבה צערו תרמה מדיניות זו, שמשמעותה הייתה גם פתיחות אל המערב, דווקא להתחזקות של הזרמים הלאומניים ברפובליקות הסובייטיות.
למדיניות הפתיחות של ה"גלאסנוסט" הוא הוסיף גם את ה"פרסטרויקה", בה נעשה ארגון הכלכלה מחדש והשחרור הכלכלי של ברית המועצות.
השינויים הללו, שהגלסנוסט והפרסטרויקה היו במרכזם, לא זו בלבד שלא חיזקו את ברית המועצות אלא אף דרבנו את פירוקה ההדרגתי.
יתר על כן, גורבצ'וב החל בשיחות עם מקבילו האמריקאי רונלד רייגן והשניים חתמו על שורת הסכמים להפחתת המתיחות בין שתי מעצמות-העל, לפירוק נשק גרעיני ולחיזוק שיתוף הפעולה ביניהן.
בשלב מסוים ברור לו שהניסיון המכובד שלו למנוע את התפרקות ברית המועצות ולשקם אותה נכשל. הוא מבין שרוסיה לא תוכל עוד לכפות את החזון האימפריאליסטי של סטאלין על העמים שמתחתיה.
כדי למנוע התפרקות שתוביל לכאוס במרכיבי האימפריה המתפוררת שלו, עם מאגרי ענק של נשק גרעיני בשטחם, הוא הביא לסיום המלחמה הקרה.
ללא אלימות ומתוך הסכמים ראויים עם יריבו האמריקאי.
אך הסחרור נמשיך וביתר שאת. ב-1989 החלו להציף את הרפובליקות הסובייטיות במזרח אירופה אינספור הפגנות למען הדמוקרטיה. אלו התרחשו תוך ניסיונות להשתחרר מהשליטה של רוסיה ומהברית שכפתה עליהן. הגוש המתפורר רצה להסיר את "מסך הברזל" שהוטל על אירופה ופיצל אותה לשניים מאז מלחמת העולם השנייה.
אם בעבר שלחו קודמיו טנקים בכדי לדכא התקוממויות, כמו בהונגריה של 1956 או בצ'כוסלובקיה, ב"אביב של פראג" 1968, גורבצ'וב נהג אחרת ובחר שוב, שלא לעשות שימוש בכוח ולהימנע מדיכוי המרידות.
בתוך שנתיים בלבד פרקה הקריסה הכאוטית של ברית המועצות את מה שהייתה אימפריה חזקה ומאיימת של 70 שנה. בעוד רבים מהרוסים הליברלים הודו לו על כך והמערב חלק לו שבחים ופרסים, אחרים לא סלחו לו על קריסת הכלכלה ופירוק המעצמה הסובייטית ומה שנתפס בעיניהם כימי הפאר של הקומוניזם.
רבים ברוסיה חשו שהוא העניק להם חופש, אבל רוסים רבים פשוט לא ידעו מה עושים עם העניין הזה.
בגיל 91 ולאחר מאבק ממושך במחלה קשה, הלך אחרון מנהיגי ברית המועצות לעולמו. בחייו ברוסיה רבים המשיכו לתעב אותו ולבוז לו והוא נחשב לדמות שנויה במחלוקת. משום כך הוא גם לא זכה להלוויה ממלכתית רשמית.
על אף מורשת הפיוס, החופש והליברליזציה של מיכאיל גורבצ'וב, כמו גם סיום המלחמה הקרה שאיימה על שלום ועל קיום העולם כולו, רוסים רבים שמרו לו טינה על אשליית האימפריה והנוסטלגיה הקומוניסטית המתוקות שהוא ניפץ להם. מנגד, העולם הודה לו וב-1990 קיבל המנהיג הסובייטי האחרון את פרס נובל לשלום.
הנה סיפורו של גורבצ'וב (עברית):
https://youtu.be/aTpz8LamRf0
גורבצ'וב פוגש את נשיא ארה"ב רייגן (עברית):
https://youtu.be/7XQ8r1vs9ks
ותכנית תיעודית על המהפכה של גורבצ'וב (עברית):
https://youtu.be/zXRD_7i0Sh8?long=yes
היא הוצגה כמהפכה אלימה וקשה לביצוע, אות וסימן לאומץ של המהפכנים הנחושים להפיל את הצאר המושחת ואלו שמסביבו. אבל האם מהפכת אוקטובר באמת הייתה כזו?
המהפכה הבולשביקית, או מהפכת אוקטובר (October Revolution) שהתרחשה בסוף חודש אוקטובר 1917, הייתה מהפכה שנייה נגד שלטון הצאר ברוסיה, לאחר מהפכת פברואר המצומצמת יותר שקדמה לה במספר חודשים ולא שינתה את המצב.
בהנהגת לנין פשטו המהפכנים הקומוניסטים במהפכת אוקטובר על רוסיה, תפסו את השלטון והנהיגו שלטון קומוניסטי. זה קרה בשנת 1917 והקומוניסטים הרגו את הצאר ואת בני משפחתו. את המדינה הקומוניסטית הנהיג בשנים הראשונות, עד מותו, מנהיג הקומוניסטים ולדימיר איליץ' לנין.
המהפכה הוצגה בתעמולה הקומוניסטית כאלימה וקשה בעוד שבפועל היא התנהלה עם מעט התנגדות. במיוחד מפורסמת ההסתערות על ארמון החורף, שהוצגה בסרטים הרשמיים של הממשל הסובייטי, כהסתערות מלווה בקרבות קשים על ארמון החורף, בעוד שבמציאות הבולשביקים כמעט ולא נתקלו בהתנגדות והארמון נפל בידיהם כפרי בשל. התעמולה הייתה נחוצה למטרות אחרות ולכן הוצגה מהפכת אוקטובר כמופת של אומץ והקרבה בולשביקיים.
כך התרחשה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה:
https://youtu.be/KOK1TMSyKcM
הנה סיפור המהפכה הבולשביקית:
http://youtu.be/yKZ2a8y5GgM
סדר ההתרחשויות של מהפכת אוקטובר:
http://youtu.be/22nzopiyWx0
סרט תיעודי על מהפכת אוקטובר, מהפכת 1917:
https://youtu.be/gf3vdUR1R4Y?long=yes
ודיון בעברית על המהפכה ששינתה את אירופה:
https://youtu.be/i9EZiO9manQ?long=yes
במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.
קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.
האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.
איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.
בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.
זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.
אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.
צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.
צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.
בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.
ואז לקרב האחרון.
בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.
וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.
עתה היטלר איבד את הכל.
העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.
הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:
https://youtu.be/gHkELWFqGKQ
מהלכי הקרב (עברית):
https://youtu.be/hLcmaCWM-AE
על הקרב:
https://youtu.be/bCQBSf1rb7o
וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:
https://youtu.be/iPrHDQ85Blk
הראשון שהגיע לחלל היה הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין (Yury Gagarin). החללית היתה כמובן של ברית המועצות ובתוכה היה יורי אלכסייביץ' גגארין, האדם הראשון שהגיע לחלל החיצון. הוא חזר לאחר שביצע הקפה שלמה סביב כדור-הארץ ונחת בשלום על אדמת ברית-המועצות.
שנים אחר-כך הסתבר שלמעשה לא עמד בתנאים להיות טייס החלל הראשון, כיוון שלא נחת עם מטוסו. כך, התואר נשלל ממנו, אם כי התהילה וההערצה שזכה לה נשארה, בהיותו האדם הראשון בחלל.
וצחוק הגורל העוד יותר גדול הוא שגגארין הפך לגיבור על כך שלא עשה דבר! - הסיפור ההיסטורי המדויק הוא שבמהלך הטיסה לחלל, כה חששו מנהלי תכנית החלל הסובייטית מתקלות במערכות החללית המאוישת הראשונה, עד שאסרו על גגארין לעשות דבר.
למעשה טס גיבור החלל בחללית שככל הנראה יכולה הייתה להיות גם לא מאויישת. לא זו בלבד שהוא לא ראה דבר מחוץ לפנים החללית, הוא גם מילא את ההוראות והקפיד שלא לגעת במערכות החללית, בזמן שהוא מקיף בה את העולם.
הנה סיפור המבצע פורץ הדרך של גגארין:
https://youtu.be/QYKX1rlUdUA
האם יורי גגארין באמת היה הראשון בחלל? (עברית)
https://youtu.be/8QdkqhxTwhM
ההמראה של החללית ובתוכה גגארין:
https://youtu.be/e1zr6qVTNqE
סרטון אילם שמציג את סיפורו של יורי גגארין ללא מילים:
http://youtu.be/ko9zgw7yZTk
על חייו של גגארין:
https://youtu.be/dOepOemsJRs
מותו של גגארין ב-1968:
https://youtu.be/cV32c-yw2Wk
סרט תיעודי על חייו:
https://youtu.be/bacgDa2YFYQ?long=yes
וסרט נוסף על חייו ומותו של האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/yn2NEQaMfmk?long=yes
עם לא פחות מ-6,200 טנקים שנלחמו בו, נחשב קרב קורסק (Battle of Kursk), שהתקיים בחודש יולי 1943, לעימות ענקים שלא היה כמותו בהיסטוריה. נלחמו בו שני כוחות שריון עצומים בגודלם ונחושים באידיאולוגיה שלהם לנצח.
לפני הכל מדגים קרב קורסק את חשיבותו של מודיעין טוב. הגנרל הרוסי גאורגי ז'וקוב, מפקד הכוחות הרוסים, מקבל מידע חם על כך שהצבא הגרמני מרכז כוחות עצומים ומתכונן למתקפה על המובלעת הרוסית שעליה הוא מפקד. הוא מצליח לרכז למול הגרמנים כוח גדול יותר, בן יותר ממיליון חיילי רגלים, 3,500 טנקים ו-20 אלף תותחים.
הצבא הרוסי ישב והמתין למתקפה. הגרמנים לא ידעו שממתינים להם וחשבו שכמו במבצע ברברוסה, שנתיים לפני כן, שבו תקף הצבא הגרמני את רוסיה בהפתעה, גם הפעם יעבדו ההפתעה והעוצמה האדירה שלהם וינצחו את הקרב.
וכך נפתחה המתקפה הגרמנית, כשהצבא הגרמני מנסה לסגור על הכוחות הסובייטיים בתנועת מלקחיים קלאסית מדרום ומצפון. אבל הגרמנים הסתבכו קשות בשדות מוקשים ובמכשולים שהוכנו על ידי כוחותיו של ז'וקוב לקראת המתקפה. הגרמנים הסתבכו בכמות אבדות עצומה ועד שהצליחו לעבור את שכבת ההגנה הראשונה, הם הותשו לחלוטין. כשהגיעו אל שכבת ההגנה השנייה הם גילו שהרוסים יצאו מולם להתקפת נגד ענקית ואלימה, לכל אורך החזית ובכוחות עדיפים ולא עייפים כמוהם. בקרב הגדול בהיסטוריה בלמו ז'וקוב וחייליו את ההתקדמות הגרמנית והחלו דוחקים את הגרמנים קילומטרים רבים לאחור.
זו הפכה לתבוסה גרמנית הגדולה ביותר של הצבא הגרמני עד אז. היא תהפוך את היוצרות ומכאן המלחמה תשתנה. התבוסה בקורסק הפכה את הצבא הגרמני לניצוד והוא ימשיך לסגת עוד ועוד, עד שיובס סופית ולמעשה יושמד בפאתי הבירה הנאצית ברלין.
כמות האבדות בקרב קורסק הייתה עצומה. ביחד איבדו שני הצדדים רבע מיליון חיילים ו-2000 טנקים בקרב הזה. במספרים היבשים הרוסים אמנם איבדו חלק גדול יותר מהגרמנים, אבל הגרמנים איבדו הרבה יותר. רוח הלחימה והמורל שלהם, שגם כך לא היו בשיאם, ימשיכו לצנוח מכאן ועד לתבוסה ב-1945. האבדות הכבדות יותר שספגו הרוסים שוקמו במהירות, בעוד שהגרמנים הפסידו כוחות חשובים ובלתי ניתנים להחלפה. מספרים, הסתבר שוב, הם לא הכל...
הנה סיפורו של קרב קורסק:
https://youtu.be/YWKfpOtFtBc
הקרב הזה היה אחד משרשרת קרבות בין הצבא האדום לצבא הגרמני:
https://youtu.be/JjfINkPLC8Y
וסרט תיעודי על תולדות קרב קורסק שעתיד להירשם כקרב השריון הגדול בהיסטוריה:
https://youtu.be/gR4KgzLCFK4?long=yes
היסטוריה רוסית
זה היה קרב ענקים שהיה לאחד הנצחונות הגדולים של נפוליאון. לפתע, אחרי כל הצלחותיו בשדה הקרב, מצא עצמו המצביא הצרפתי שהיה לקיסר, נפוליאון בונפרטה, ניצב אל מול כוח ענקי, גדול משלו, שהיה חיבור בין שני כוחות אירופיים שהתנגדו לו.
היום קוראים לו קרב אוֹסְטֶרְלִיץ (Austerlitz battle). הקרב זכה לשמו מכיוון שנערך בסמוך לעיירה אוסטרליץ, הנמצאת בשטח צ'כיה של היום. כיום, אגב, שמה של העיירה שונה ל"סלבקוב".
אבל בתחילת המאה ה-19 זכה הקרב הגדול לכינוי "קרב שלושת הקיסרים". הסיבה היא שהקרב נערך בין צרפת בפיקודו של נפוליאון בונפרטה שהכריז על עצמו קיסר צרפת, ובין צבא של ברית רוסית-אוסטרית, שתי קיסרויות אירופיות חזקות באותה תקופה. למעשה החיבור הזה נועד כולו כדי לעצור את כיבושיו ומלחמותיו האלימות של נפוליאון ברחבי אירופה.
הקרב הזה נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי, צבא גדול של כ-73 אלף חיילים שמפקדם נפוליאון, לבין של כ-85 אלף חיילי כוחות הברית הרוסית-אוסטרית, חלק מהקואליציה שהוקמה באירופה נגד צרפת באותה תקופה. הקרב היה מהחשובים והמכריעים במלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית, השלישית מתוך שבע המלחמות הנפוליאוניות.
הניצחון הצרפתי בקרב היה ברור וחד. הוא הביא להתפרקות מהירה של הקואליציה שהתחברה כנגד נפוליאון וצרפת. זה קרה יומיים לאחר הקרב, כשהאוסטרים חתמו על חוזה פרסבורג - הסכם הפסקת אש חד צדדי עם הצרפתים, שיהפוך בהמשך להסכם שלום.
במסגרת ההסכם האוסטרים הסכימו לשלם פיצויים של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים. הם הסכימו גם לסעיפים מדיניים משפילים. אחד מהם היה לפרק את הקיסרות הרומית הקדושה. פרנץ השני הפך לקיסר אוסטריה בלבד, לאחר שקודם לתבוסתו הוא נקרא "קיסר האימפריה הרומית הקדושה".
הנה סרטון על קרב אוסטרליץ:
https://youtu.be/g_kUbpn8AtY
האם כך נראה קרב שלושת הקיסרים?
http://youtu.be/GIgbtnC1mP0
שחזור של ניהול הקרב מתוך סדרת טלוויזיה:
https://youtu.be/AotbMs7BIhE
וסרט תיעודי על קרב אוסטרליץ:
https://youtu.be/OaoNMLKDCQU?long=yes
גם צבא נפוליאון ניגף בחורף הרוסי וגם הצבא הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר, שהיה חדור בשגעון גדלות, חשב שיוכל לנהל מלחמה בו-זמנית גם נגד רוסיה ותקף אותה בפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.
זו הייתה המתקפה היבשתית הגדולה בהיסטוריה. היטלר האמין שישלים את כיבוש רוסיה עד החורף. הוא טעה. ממש כשהצבא הגרמני עמד בשערי מוסקבה, הגיע החורף הרוסי. לא סתם חורף זה היה, אלא החורף הקר ביותר בהיסטוריה המתועדת של מזג האוויר עד אז.
הצבא של היטלר, על כוחות הענק והציוד הצבאי הרב שלו, לא היה מוכן ללוחמת חורף שכזו. החיילים הגרמנים מצאו את עצמם ללא ציוד חורף. בבגדי הקיץ שלהם, ללא מעילים ואמצעי הגנה בפני הקור העז, הם ניסו שלא לקפוא למוות. רובם נכשלו ומתו מקור. התבוסה שנחלו הנאצים בשערי מוסקבה היתה נקודת המפנה שהביאה לכשלונם במלחמה כולה.
הרוסים, שנצחו בשני המקרים ההיסטוריים, את הכוחות החזקים שתקפו אותם, קראו לשתי המלחמות בשמות דומים. למלחמה נגד גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה קראו "מלחמת המולדת הגדולה". השם רומז למלחמה שניהלה רוסיה נגד כוחות נפוליאון התוקפים בתחילת המאה ה-19 ושקיבלה את השם "מלחמת המולדת של שנת 1812".
הנה סיפור הצבא הנאצי שנוצל בידי החורף הרוסי:
http://youtu.be/rkpJnp-RYSk
על ההפסד של נפוליאון לחורף הרוסי:
https://youtu.be/Y4Mjb2AX0hM
הטענה שזו שטות מוחלטת:
https://youtu.be/XZIDMNWt0Pg
וסרט תיעודי מקיף על ההחלטה שהפסידה להיטלר את המלחמה:
https://youtu.be/N7tupbM5lgw?t=33s?long=yes
מיכאיל גורבצ'וב (Gorbachev), מנהיגה האחרון של המעצמה הסובייטית ומי ששחרר אותה מעריצות ששררה בה בחלק מכריע של המאה ה-20, ייזכר לעד כמי שנתן לעמו חופש ושחרור אבל רבים לא סלחו לו על כך.
מיכאיל גורבצ'וב, שבגיל 54 בלבד התמנה למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, הפך לשליט ברית המועצות ב-1985. מהרגע הראשון היה עליו להתמודד עם הירושה הקשה שקיבל מקודמיו, אם זה היה מרוץ חימוש עם ארה"ב ואם זו המלחמה הלא נגמרת באפגניסטאן, הארץ הידועה בהיסטוריה בתור "בית קברות לאימפריות".
בתחילה הוא ניסה להחיל על ברית המועצות רפורמות כלכליות ופוליטיות, בכוונה להעצימה מחדש. אבל הכישלון היה ברור - המעצמה הסובייטית הייתה מרוששת וחסרת יכולת לעמוד באתגרים שעמדו בפניה.
בניסיון לפתור את המצוקות החברתיות, הלאומית והכלכליות של ברית המועצות וכדי לסיים את למלחמה הקרה ששאבה מברית המועצות אינסוף משאבים שהושקעו התעצמות בלתי נגמרת וחסרת פשר או סיכוי, הנהיג גורבצ'וב רפורמות פוליטיות וכלכליות שונות.
בתחילה הוא הכריז על "גלאסנוסט", חופש ביטוי. מדיניות זו אפשרה לאזרחים לבקר ולפרסם דברי ביקורת כנגד המדינה ומפלגת השלטון. זו הייתה מהפכה משמעותית וחסרת תקדים בברית המועצות.
למרבה צערו תרמה מדיניות זו, שמשמעותה הייתה גם פתיחות אל המערב, דווקא להתחזקות של הזרמים הלאומניים ברפובליקות הסובייטיות.
למדיניות הפתיחות של ה"גלאסנוסט" הוא הוסיף גם את ה"פרסטרויקה", בה נעשה ארגון הכלכלה מחדש והשחרור הכלכלי של ברית המועצות.
השינויים הללו, שהגלסנוסט והפרסטרויקה היו במרכזם, לא זו בלבד שלא חיזקו את ברית המועצות אלא אף דרבנו את פירוקה ההדרגתי.
יתר על כן, גורבצ'וב החל בשיחות עם מקבילו האמריקאי רונלד רייגן והשניים חתמו על שורת הסכמים להפחתת המתיחות בין שתי מעצמות-העל, לפירוק נשק גרעיני ולחיזוק שיתוף הפעולה ביניהן.
בשלב מסוים ברור לו שהניסיון המכובד שלו למנוע את התפרקות ברית המועצות ולשקם אותה נכשל. הוא מבין שרוסיה לא תוכל עוד לכפות את החזון האימפריאליסטי של סטאלין על העמים שמתחתיה.
כדי למנוע התפרקות שתוביל לכאוס במרכיבי האימפריה המתפוררת שלו, עם מאגרי ענק של נשק גרעיני בשטחם, הוא הביא לסיום המלחמה הקרה.
ללא אלימות ומתוך הסכמים ראויים עם יריבו האמריקאי.
אך הסחרור נמשיך וביתר שאת. ב-1989 החלו להציף את הרפובליקות הסובייטיות במזרח אירופה אינספור הפגנות למען הדמוקרטיה. אלו התרחשו תוך ניסיונות להשתחרר מהשליטה של רוסיה ומהברית שכפתה עליהן. הגוש המתפורר רצה להסיר את "מסך הברזל" שהוטל על אירופה ופיצל אותה לשניים מאז מלחמת העולם השנייה.
אם בעבר שלחו קודמיו טנקים בכדי לדכא התקוממויות, כמו בהונגריה של 1956 או בצ'כוסלובקיה, ב"אביב של פראג" 1968, גורבצ'וב נהג אחרת ובחר שוב, שלא לעשות שימוש בכוח ולהימנע מדיכוי המרידות.
בתוך שנתיים בלבד פרקה הקריסה הכאוטית של ברית המועצות את מה שהייתה אימפריה חזקה ומאיימת של 70 שנה. בעוד רבים מהרוסים הליברלים הודו לו על כך והמערב חלק לו שבחים ופרסים, אחרים לא סלחו לו על קריסת הכלכלה ופירוק המעצמה הסובייטית ומה שנתפס בעיניהם כימי הפאר של הקומוניזם.
רבים ברוסיה חשו שהוא העניק להם חופש, אבל רוסים רבים פשוט לא ידעו מה עושים עם העניין הזה.
בגיל 91 ולאחר מאבק ממושך במחלה קשה, הלך אחרון מנהיגי ברית המועצות לעולמו. בחייו ברוסיה רבים המשיכו לתעב אותו ולבוז לו והוא נחשב לדמות שנויה במחלוקת. משום כך הוא גם לא זכה להלוויה ממלכתית רשמית.
על אף מורשת הפיוס, החופש והליברליזציה של מיכאיל גורבצ'וב, כמו גם סיום המלחמה הקרה שאיימה על שלום ועל קיום העולם כולו, רוסים רבים שמרו לו טינה על אשליית האימפריה והנוסטלגיה הקומוניסטית המתוקות שהוא ניפץ להם. מנגד, העולם הודה לו וב-1990 קיבל המנהיג הסובייטי האחרון את פרס נובל לשלום.
הנה סיפורו של גורבצ'וב (עברית):
https://youtu.be/aTpz8LamRf0
גורבצ'וב פוגש את נשיא ארה"ב רייגן (עברית):
https://youtu.be/7XQ8r1vs9ks
ותכנית תיעודית על המהפכה של גורבצ'וב (עברית):
https://youtu.be/zXRD_7i0Sh8?long=yes
