שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי תעמולה?
תעמולה היא מסע לשכנוע והסברה, שנועד לקדם רעיון או מטרה כלשהי. התעמולה משרתת ברוב הפעמים בהיסטוריה מטרות פוליטיות ומדיניות. יש תעמולה, פרופגנדה, שנועדה להביא לבחירה פוליטית, מעין פרסומת פוליטית למפלגה או מועמד.
יש תעמולה שנועדה לגרום לשינוי בדעות הציבור, כמו התעמולה הנאצית נגד היהודים או התעמולה הערבית שסיפרה לציבור הישראלי בשעת מלחמה על תבוסות צה"ל בשדה הקרב.
רודנים, דיקטטורים, משתמשים בתעמולה כדי לחזק את שלטונם ולהעצים את גדולתם בעיני העם הנשלט. מפלגות פוליטיות משתמשות בה כדי להפחיד, או כדי להביא לשינוי בדעות הציבור.
לתעמולה אמצעים רבים. יש שימוש רב בפלקטים ובשלטים שנועדו להעביר את המסר. ישנם גם תשדירי תעמולה, שבעזרתם משדרים מועמדים ומפלגות פוליטיות תשדירי תעמולה פוליטיים, בשעת בחירות או באופן מתמשך, כדי להביא לבחירתם או לחיזוק או לשימור כוחם והמסר שלהם. כיום מתרכז חלק גדול מהתעמולה באינטרנט ובאפליקציות החברתיות.
הנה דוגמאות לסרטי תעמולה היסטורית:
http://youtu.be/V9Ir8S1lsMQ
סרטון תעמולה מלגלג שמריץ כלב לראשות הממשלה (עברית):
http://youtu.be/vN5xwKxJ_24
תפקיד הפוסטרים במהפכה הקומוניסטית ובברית המועצות:
https://youtu.be/5MN2uqw9G9E
תעמולה שקרית בשעת מלחמה (עברית):
http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y
סרטון תעמולה לבחירות לראשות מועצת התלמידים (עברית):
http://youtu.be/UrEZx2wqBD4
ושניים שלקחו על עצמם לנתח תשדירי בחירות (עברית):
https://youtu.be/oi0Kfk8jeJk?long=yes
מהו פולחן אישיות?
פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם.
לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים וכמעט תמיד הוא ישתמש באינספור שקרים פונקציונליים, שקרים שמטרתם היא להאדיר את המנהיגים ולספר בשבחם.
את המונח "פולחן אישיות" טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת התדמית האייקונית שהוצמדה לו, בתור מה שכינה אז המשטר הסובייטי "אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות ושנשלטו על ידו.
לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.
בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".
הנה פולחן האישיות של ולדימיר פוטין (עברית):
https://youtu.be/rEFTEgtaf2c
כך היה אצל מוסוליני:
https://youtu.be/sLIfz4Obnro
פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:
https://youtu.be/uvJT0B1TigY
בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:
https://youtu.be/xp0o3BvNMvo
בחיוך, כשמגייסים את הרודן הצפון קוריאני לתשדיר פרסומת צפון-קורע (עברית):
https://youtu.be/t8wGPeIy0B0
והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:
https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes
מי משתמשים בלוחמה פסיכולוגית?
"הניצחון הטוב ביותר הוא ניצחון ללא לוחמה" כתב וללא ספק צדק סון טסו בספרו האייקוני "אמנות המלחמה". דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, את חולשותיו ואת הלכי רוח של האוכלוסייה האזרחית של האויב.
יותר ויותר משקל בלוחמה ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב, אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, גם ואפילו בזמן שאתה מובס.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה הפגין דאעש, ארגון המדינה האיסלמית ששידר סרטונים אכזריים במדיה החברתית והגדיל כך את כוחו והאימה שהוא מטיל. כך עושה גם ארגון חיזבאללה שנים רבות, כנגד חיילי ואזרחי מדינת ישראל וכך מנסה לעשות חמאס שנים רבות ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה בעזה.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל חדשות כזב על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
ולוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
כיצד רימו הנאצים את העולם בטרזיינשטאט?
העיר טרזין של היום היא עיר צ'כית שלווה. היא הוקמה על ידי הקיסר במאה ה-18, בצפון מערב צ'כיה, לזכר אמו מריה טרזה. אבל במלחמת העולם השנייה הייתה העיר המוקד של אחת התרמיות הגדולות שיזמו הנאצים. זו הייתה אחת מהתרמיות הגדולות והמאורגנות בהיסטוריה והיא התבצעה כדי לאפשר לנאצים להמשיך במפעל ההשמדה של היהודים, מבלי שהעולם יגלה את השואה ויילחם בהם ביתר שאת.
לאחר שגירשו הנאצים את כל תושבי העיר, הם העבירו אליה מאות אלפי יהודים כמחנה מעבר ומחנה ריכוז. לידו הם יצרו גם את גטו טרזיינשטאט. גטאות לא חסרו באירופה במהלך המלחמה, אבל הגטו הזה היה העמדת פנים שלמה, שנועדה ליחסי ציבור. המקום נוהל כגטו ראווה, שאיפשר לגרמנים להסוות את העינויים והאכזריות שהיו נחלתם של היהודים.
התרמית שיצרו בפני העולם הגיעה לשיאה בביקורים שערכה משלחת של הצלב האדום. לקראת בואה של המשלחת נצבעו הבניינים, נוקו הרחובות. הוקמו בגטו חנויות שמולאו בכל טוב ובתי קפה מדומים והומי אדם, פינות משחקים, אזורי שעשועים, גינות פרחים יפות ורחובות עם אנשים מהלכים, כולם לבושים יפה ושבעים. כמובן שלא היה זכר לצפיפות הקשה שהייתה גם בגטו זה - ממש לפני הביקור דוללה האוכלוסיה של הגטו, כשאלפי חולים וקשישים ואפילו ילדים יתומים נשלחו למותם במחנה ההשמדה באושוויץ.
לאחר הביקורים של משלחת הצלב האדום, שבהם התרשמו המבקרים מהתנאים שלהם זוכים היהודים ואף עודדו אותם לעבוד קשה וכך לשפר את מצבם.. בסרט תעמולה ציני שהציג את החיים הנעימים והשמחים המשיכו הנאצים לשקוד על התרמית והצליחו להטעות את העולם כולו.
הנה סרטון על מפעל השקרים של גטו טרזיינשטט (עברית):
http://youtu.be/NZhYdFEZmpo
עוד ממשחק הכדורגל שצולם לסרט וממנו "נהנים" היהודים כביכול:
http://youtu.be/MZt92quVOsg?t=11s
וקדימון מסרט התעמולה הנאצי שצולם בגטו טרזיינשטט:
http://youtu.be/xLlzC-qZWt8
מה היו המסרים תת-ההכרתיים בטלוויזיה?
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:
https://youtu.be/dS_kKbIL4dY
למשל כך הוא נראה בקולנוע:
https://youtu.be/aA-0BSzHXxw
מהו מסר תת-הכרתי?
https://youtu.be/CCU9GAexvAA
ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:
https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q
בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:
https://youtu.be/Rnkg-yCPryE
חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:
https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ
וסרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:
https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
כיצד המציא ברנייז את היח"צ ושינה את העולם?
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
מה היו שיטות התעמולה של הנאצים?
השואה לא נוצרה באקראי. במשך שנים הכינו הנאצים את הקרקע לרדיפה ולהשמדה של היהודים. הם עשו זאת באמצעות תעמולה שטנית כנגד היהודים. השטנה שהנאצים השתמשו בה בסרטי התעמולה שלהם היא בלתי נתפסת ושר התעמולה הנאצי יוזף גבלס השתמש בשיטות שונות כדי להמאיס את היהודים. תוך שימוש שממשיך עלילות והשמצות אנטישמיות בנות מאות שנים, הוצגו היהודים בתעמולה זו כחורשי מזימות, מושחתים, מכוערים, לא אנושיים, דוברי שפה מוזרה ושונים מ"הגזע הנבחר".
פריץ היפלר, היוצר הנאצי של הסרט "היהודי הנצחי" מ-1940 נהג לחפש בגטאות פרצופי יהודים מכוערים, מעוותים ונכים, ולהציגם כפרצופים אופייניים של יהודים. הם הוצגו כנחותים, תת-אדם, מלוכלכים, חולים, טפילים, עצלים, שקרנים, תככנים, תאבי ממון וכוח. אורח החיים היהודי הוצג כחיי חרקים ועכברושים. בסרט הוצגה השחיטה היהודית כאכזרית והודגש שהיהודים אינם דומים כלל לגרמנים.
בסרט "היהודי זיס" חיזק גבלס את דמות היהודי הזומם, שמרקיד את העולם כולו בעזרת כספו ופוגע בתומתן של נערות גרמניות טהורות. הקריאה הנבואית שבסוף הסרט הייתה כמו הוראה לצופים: "על היהודי למות!"
בסרטוני התעמולה שלהם נהגו הנאצים לביים ללא בושה סצנות באיומי רובים וגרמו ליהודים לבצע דברים איומים, שהנאצים רצו להאשים בהם את הגזע היהודי. זו הייתה תעמולה אנטישמית, אלימה ואכזרית שנועדה להפחיד, לעורר דחייה ולהכין את הקרקע לרצח עם. לא פחות.
מנגד, צולמו הגרמנים תמיד כחרוצים, יפים, בהירים, ממושמעים, נקיים ומסודרים. החיילים הגרמנים הוצגו כצעירים יפים ומוצלחים. המסר שהועבר הוא שהגרמנים בונים, בעוד היהודים הורסים.
היטלר קיבל טיפול מיוחד. גבלס ייעץ לו לדבר כשהוא במרחק מהמיקרופון וכך יכול היה הצורר לשאוג את נאומיו, בהתאם לתדמית הלוחמת והסמכותית שהוא ביקש ליצור. בסרט "ניצחון הרצון" של לני ריפנשטאל צולם הפיהרר מלמטה ומקרוב ונראה כאל גדול מהחיים, בעוד שההמונים המריעים לו מרחוק הוצגו כאלפי בריות זעירות, הנשלטות על ידו. בנאומי הלילה של המנהיג הנאצי האירו אותו זרקורים מלמטה, לכיוון השמיים. כך יצרו לו מראה אלוהי, שכן האור שהמשיך ממנו אל השמיים הזכיר להמונים אפקט של כנסיות גותיות, שבהן האור "האלוהי" מציף מהחלונות הגדולים. כך הציגו הנאצים את עצמם כגזע הנבחר ואת היטלר כמנהיג היסטורי של הרייך בן אלף השנים.
בלט גם השימוש הנאצי הרחב ברדיו. חוץ ממערכות ההגברה שהשמיעו בחוזקה את נאומיו של היטלר משידורי הרדיו לקהל הרחב, דאגו הנאצים לייצר מקלטי רדיו "עממיים", שנמכרו בזול לציבור הגרמני. הללו שילשו, בתוך שנים ספורות, את מספר בתי האב שהחזיקו במקלטי רדיו. אבל המכשירים הללו היו חלשים במכוון, מכדי לקלוט שידורי רדיו ממדינות אחרות. כך שמע הציבור הגרמני בעיקר את נאומיו של היטלר וההסתה ממשרד התעמולה של גבלס.
כך הציגה התעמולה הנאצית את היהודים לעומת הגרמנים (מתורגם):
https://youtu.be/yYPCbcAwq38
זה מה שסיפרו לגרמנים על היהודים (מתורגם):
https://youtu.be/dHOXd5vYj_8
התעמולה הייתה מרכיב משמעותי בעליית הנאציזם לשלטון:
https://youtu.be/yEk6zGYwyhc
וגם ב"שכנוע" עמים לא להצטרף לבנות הברית נגדם במלחמה:
https://youtu.be/FhUwrON7Mto
הדרך בה "שיווקו" הנאצים לילדים סרטים מצוירים שהציגו את שיטת הפעולה שלהם:
https://youtu.be/Q8MUYCVD-VM
אחת הטקטיקות היעילות שלהם הייתה לחזור שוב ושוב על מסרים פשוטים של הסתה (מתורגם):
https://youtu.be/ByDPmu7gbfY
ותערוכה מודרנית של התעמולה הנאצית ותיאור היהודים:
https://youtu.be/kldkpX6gajI
מהו תשדיר החרצית שניצח בחירות?
תשדיר החרצית (Daisy ad) הוא כינויו של אחד מתשדירי הבחירות המשפיעים בהיסטוריה של הבחירות הדמוקרטיות, על אף שהוא שודר פעם אחת בלבד. התשדיר הזה צולם בשביל תעמולת הבחירות של נשיא ארצות הברית המכהן לינדון ג'ונסון, שרץ בבחירות לקדנציה שנייה בשנת 1964.
בקמפיין החליטו היועצים האסטרטגיים לחזק את הדימוי הפזיז של המועמד המתחרה לג'ונסון, בארי גולדווטר. בנאומיו תמך גולדווטר בשימוש מסוים בנשק גרעיני במלחמת וייטנאם ומטרתו של התשדיר היה ליצור מצב של פחד מפני העמדות הללו. יוצרי התשדיר החליטו להתרכז בהצגתו של גולדווטר כמחרחר מלחמה. זאת על רקע הפחד מ"מלחמה קרה" והחשש הגדול לפריצת מלחמה גרעינית בין הגוש המערבי לגוש הקומוניסטי.
כך נוצר "תשדיר החרצית" הבוטה והמניפולטיבי ושודר ברשת NBC, רק פעם אחת, ב-7 בספטמבר 1964. בתשדיר הוצגה ילדה קטנה התולשת את עליו של פרח חרצית וסופרת אותם בסדר עולה. במהלך הספירה שלה המצלמה מתקרבת לעין הימנית של הילדה. קול גברי מאיים נשמע לפתע וסופר דווקא לאחור, כמו לפני שיגור. ואכן, לפתע המצלמה מציגה בתוך עינה של הילדה את השיגור של טיל גרעיני. פיצוץ חזק בתום הספירה ומופיעה פטרייה גרעינית מאיימת. בשלב הזה נשמעים המילים: "האפשרויות הן ליצור עולם שבו כל ילדי האלוהים יוכלו לחיות, או ללכת אל החשכה. עלינו לאהוב זה את זה, או שנגזר גורלנו למות". בסוף התשדיר הושמעה הדרישה המפורשת: "הצביעו לנשיא ג'ונסון. הסיכונים גדולים מדי מכדי להישאר בבית!"
בשל ביקורת הקשה על התשדיר וההד הציבורי השלילי שנוצר לג'ונסון בגללו, התשדיר שודר רק פעם אחת והורד מיד. אבל הנזק למתחרה של ג'ונסון, בארי גולדווטר, כבר נעשה.
כך, התשדיר יצר את נקודת המפנה במערכת הבחירות של 1964. לא מעט בזכותו הסתיימו הבחירות בניצחון מוחץ של ג'ונסון, שניצח בפער של יותר מ-20%, זאת בזמן שהתשדיר הופך לאבן דרך בעולם השיווק הטלוויזיוני ומשפיע על תרבות השיווק והתעמולה באמריקה.
זה היה מהקמפיינים הראשונים שהטלוויזיה תפסה בו מקום מרכזי והשפיעה באופן משמעותי על חברת ההמונים. כל כך משמעותי שהיא ניצחה את הבחירות הללו.
הנה תשדיר החרצית:
https://youtu.be/dDTBnsqxZ3k
מי הקולנוענית שמכרה את נפשה לשטן?
בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.
דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.
לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.
לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.
אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.
גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.
בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.
בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.
אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.
ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.
כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".
לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.
בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.
מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.
וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:
https://youtu.be/LgBliZmpJFg
סיפור החיבור שלה עם היטלר:
https://youtu.be/UhKSUa-SMk0
ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:
https://youtu.be/A8mSFJDf_7U
עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:
https://youtu.be/2AucSaE80B0
והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:
https://youtu.be/URflja3pE3Q
תעמולה היא מסע לשכנוע והסברה, שנועד לקדם רעיון או מטרה כלשהי. התעמולה משרתת ברוב הפעמים בהיסטוריה מטרות פוליטיות ומדיניות. יש תעמולה, פרופגנדה, שנועדה להביא לבחירה פוליטית, מעין פרסומת פוליטית למפלגה או מועמד.
יש תעמולה שנועדה לגרום לשינוי בדעות הציבור, כמו התעמולה הנאצית נגד היהודים או התעמולה הערבית שסיפרה לציבור הישראלי בשעת מלחמה על תבוסות צה"ל בשדה הקרב.
רודנים, דיקטטורים, משתמשים בתעמולה כדי לחזק את שלטונם ולהעצים את גדולתם בעיני העם הנשלט. מפלגות פוליטיות משתמשות בה כדי להפחיד, או כדי להביא לשינוי בדעות הציבור.
לתעמולה אמצעים רבים. יש שימוש רב בפלקטים ובשלטים שנועדו להעביר את המסר. ישנם גם תשדירי תעמולה, שבעזרתם משדרים מועמדים ומפלגות פוליטיות תשדירי תעמולה פוליטיים, בשעת בחירות או באופן מתמשך, כדי להביא לבחירתם או לחיזוק או לשימור כוחם והמסר שלהם. כיום מתרכז חלק גדול מהתעמולה באינטרנט ובאפליקציות החברתיות.
הנה דוגמאות לסרטי תעמולה היסטורית:
http://youtu.be/V9Ir8S1lsMQ
סרטון תעמולה מלגלג שמריץ כלב לראשות הממשלה (עברית):
http://youtu.be/vN5xwKxJ_24
תפקיד הפוסטרים במהפכה הקומוניסטית ובברית המועצות:
https://youtu.be/5MN2uqw9G9E
תעמולה שקרית בשעת מלחמה (עברית):
http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y
סרטון תעמולה לבחירות לראשות מועצת התלמידים (עברית):
http://youtu.be/UrEZx2wqBD4
ושניים שלקחו על עצמם לנתח תשדירי בחירות (עברית):
https://youtu.be/oi0Kfk8jeJk?long=yes
פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם.
לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים וכמעט תמיד הוא ישתמש באינספור שקרים פונקציונליים, שקרים שמטרתם היא להאדיר את המנהיגים ולספר בשבחם.
את המונח "פולחן אישיות" טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת התדמית האייקונית שהוצמדה לו, בתור מה שכינה אז המשטר הסובייטי "אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות ושנשלטו על ידו.
לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.
בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".
הנה פולחן האישיות של ולדימיר פוטין (עברית):
https://youtu.be/rEFTEgtaf2c
כך היה אצל מוסוליני:
https://youtu.be/sLIfz4Obnro
פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:
https://youtu.be/uvJT0B1TigY
בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:
https://youtu.be/xp0o3BvNMvo
בחיוך, כשמגייסים את הרודן הצפון קוריאני לתשדיר פרסומת צפון-קורע (עברית):
https://youtu.be/t8wGPeIy0B0
והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:
https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes
"הניצחון הטוב ביותר הוא ניצחון ללא לוחמה" כתב וללא ספק צדק סון טסו בספרו האייקוני "אמנות המלחמה". דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, את חולשותיו ואת הלכי רוח של האוכלוסייה האזרחית של האויב.
יותר ויותר משקל בלוחמה ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב, אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, גם ואפילו בזמן שאתה מובס.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה הפגין דאעש, ארגון המדינה האיסלמית ששידר סרטונים אכזריים במדיה החברתית והגדיל כך את כוחו והאימה שהוא מטיל. כך עושה גם ארגון חיזבאללה שנים רבות, כנגד חיילי ואזרחי מדינת ישראל וכך מנסה לעשות חמאס שנים רבות ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה בעזה.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל חדשות כזב על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
ולוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
העיר טרזין של היום היא עיר צ'כית שלווה. היא הוקמה על ידי הקיסר במאה ה-18, בצפון מערב צ'כיה, לזכר אמו מריה טרזה. אבל במלחמת העולם השנייה הייתה העיר המוקד של אחת התרמיות הגדולות שיזמו הנאצים. זו הייתה אחת מהתרמיות הגדולות והמאורגנות בהיסטוריה והיא התבצעה כדי לאפשר לנאצים להמשיך במפעל ההשמדה של היהודים, מבלי שהעולם יגלה את השואה ויילחם בהם ביתר שאת.
לאחר שגירשו הנאצים את כל תושבי העיר, הם העבירו אליה מאות אלפי יהודים כמחנה מעבר ומחנה ריכוז. לידו הם יצרו גם את גטו טרזיינשטאט. גטאות לא חסרו באירופה במהלך המלחמה, אבל הגטו הזה היה העמדת פנים שלמה, שנועדה ליחסי ציבור. המקום נוהל כגטו ראווה, שאיפשר לגרמנים להסוות את העינויים והאכזריות שהיו נחלתם של היהודים.
התרמית שיצרו בפני העולם הגיעה לשיאה בביקורים שערכה משלחת של הצלב האדום. לקראת בואה של המשלחת נצבעו הבניינים, נוקו הרחובות. הוקמו בגטו חנויות שמולאו בכל טוב ובתי קפה מדומים והומי אדם, פינות משחקים, אזורי שעשועים, גינות פרחים יפות ורחובות עם אנשים מהלכים, כולם לבושים יפה ושבעים. כמובן שלא היה זכר לצפיפות הקשה שהייתה גם בגטו זה - ממש לפני הביקור דוללה האוכלוסיה של הגטו, כשאלפי חולים וקשישים ואפילו ילדים יתומים נשלחו למותם במחנה ההשמדה באושוויץ.
לאחר הביקורים של משלחת הצלב האדום, שבהם התרשמו המבקרים מהתנאים שלהם זוכים היהודים ואף עודדו אותם לעבוד קשה וכך לשפר את מצבם.. בסרט תעמולה ציני שהציג את החיים הנעימים והשמחים המשיכו הנאצים לשקוד על התרמית והצליחו להטעות את העולם כולו.
הנה סרטון על מפעל השקרים של גטו טרזיינשטט (עברית):
http://youtu.be/NZhYdFEZmpo
עוד ממשחק הכדורגל שצולם לסרט וממנו "נהנים" היהודים כביכול:
http://youtu.be/MZt92quVOsg?t=11s
וקדימון מסרט התעמולה הנאצי שצולם בגטו טרזיינשטט:
http://youtu.be/xLlzC-qZWt8
תעמולה
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:
https://youtu.be/dS_kKbIL4dY
למשל כך הוא נראה בקולנוע:
https://youtu.be/aA-0BSzHXxw
מהו מסר תת-הכרתי?
https://youtu.be/CCU9GAexvAA
ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:
https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q
בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:
https://youtu.be/Rnkg-yCPryE
חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:
https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ
וסרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:
https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
השואה לא נוצרה באקראי. במשך שנים הכינו הנאצים את הקרקע לרדיפה ולהשמדה של היהודים. הם עשו זאת באמצעות תעמולה שטנית כנגד היהודים. השטנה שהנאצים השתמשו בה בסרטי התעמולה שלהם היא בלתי נתפסת ושר התעמולה הנאצי יוזף גבלס השתמש בשיטות שונות כדי להמאיס את היהודים. תוך שימוש שממשיך עלילות והשמצות אנטישמיות בנות מאות שנים, הוצגו היהודים בתעמולה זו כחורשי מזימות, מושחתים, מכוערים, לא אנושיים, דוברי שפה מוזרה ושונים מ"הגזע הנבחר".
פריץ היפלר, היוצר הנאצי של הסרט "היהודי הנצחי" מ-1940 נהג לחפש בגטאות פרצופי יהודים מכוערים, מעוותים ונכים, ולהציגם כפרצופים אופייניים של יהודים. הם הוצגו כנחותים, תת-אדם, מלוכלכים, חולים, טפילים, עצלים, שקרנים, תככנים, תאבי ממון וכוח. אורח החיים היהודי הוצג כחיי חרקים ועכברושים. בסרט הוצגה השחיטה היהודית כאכזרית והודגש שהיהודים אינם דומים כלל לגרמנים.
בסרט "היהודי זיס" חיזק גבלס את דמות היהודי הזומם, שמרקיד את העולם כולו בעזרת כספו ופוגע בתומתן של נערות גרמניות טהורות. הקריאה הנבואית שבסוף הסרט הייתה כמו הוראה לצופים: "על היהודי למות!"
בסרטוני התעמולה שלהם נהגו הנאצים לביים ללא בושה סצנות באיומי רובים וגרמו ליהודים לבצע דברים איומים, שהנאצים רצו להאשים בהם את הגזע היהודי. זו הייתה תעמולה אנטישמית, אלימה ואכזרית שנועדה להפחיד, לעורר דחייה ולהכין את הקרקע לרצח עם. לא פחות.
מנגד, צולמו הגרמנים תמיד כחרוצים, יפים, בהירים, ממושמעים, נקיים ומסודרים. החיילים הגרמנים הוצגו כצעירים יפים ומוצלחים. המסר שהועבר הוא שהגרמנים בונים, בעוד היהודים הורסים.
היטלר קיבל טיפול מיוחד. גבלס ייעץ לו לדבר כשהוא במרחק מהמיקרופון וכך יכול היה הצורר לשאוג את נאומיו, בהתאם לתדמית הלוחמת והסמכותית שהוא ביקש ליצור. בסרט "ניצחון הרצון" של לני ריפנשטאל צולם הפיהרר מלמטה ומקרוב ונראה כאל גדול מהחיים, בעוד שההמונים המריעים לו מרחוק הוצגו כאלפי בריות זעירות, הנשלטות על ידו. בנאומי הלילה של המנהיג הנאצי האירו אותו זרקורים מלמטה, לכיוון השמיים. כך יצרו לו מראה אלוהי, שכן האור שהמשיך ממנו אל השמיים הזכיר להמונים אפקט של כנסיות גותיות, שבהן האור "האלוהי" מציף מהחלונות הגדולים. כך הציגו הנאצים את עצמם כגזע הנבחר ואת היטלר כמנהיג היסטורי של הרייך בן אלף השנים.
בלט גם השימוש הנאצי הרחב ברדיו. חוץ ממערכות ההגברה שהשמיעו בחוזקה את נאומיו של היטלר משידורי הרדיו לקהל הרחב, דאגו הנאצים לייצר מקלטי רדיו "עממיים", שנמכרו בזול לציבור הגרמני. הללו שילשו, בתוך שנים ספורות, את מספר בתי האב שהחזיקו במקלטי רדיו. אבל המכשירים הללו היו חלשים במכוון, מכדי לקלוט שידורי רדיו ממדינות אחרות. כך שמע הציבור הגרמני בעיקר את נאומיו של היטלר וההסתה ממשרד התעמולה של גבלס.
כך הציגה התעמולה הנאצית את היהודים לעומת הגרמנים (מתורגם):
https://youtu.be/yYPCbcAwq38
זה מה שסיפרו לגרמנים על היהודים (מתורגם):
https://youtu.be/dHOXd5vYj_8
התעמולה הייתה מרכיב משמעותי בעליית הנאציזם לשלטון:
https://youtu.be/yEk6zGYwyhc
וגם ב"שכנוע" עמים לא להצטרף לבנות הברית נגדם במלחמה:
https://youtu.be/FhUwrON7Mto
הדרך בה "שיווקו" הנאצים לילדים סרטים מצוירים שהציגו את שיטת הפעולה שלהם:
https://youtu.be/Q8MUYCVD-VM
אחת הטקטיקות היעילות שלהם הייתה לחזור שוב ושוב על מסרים פשוטים של הסתה (מתורגם):
https://youtu.be/ByDPmu7gbfY
ותערוכה מודרנית של התעמולה הנאצית ותיאור היהודים:
https://youtu.be/kldkpX6gajI
תשדיר החרצית (Daisy ad) הוא כינויו של אחד מתשדירי הבחירות המשפיעים בהיסטוריה של הבחירות הדמוקרטיות, על אף שהוא שודר פעם אחת בלבד. התשדיר הזה צולם בשביל תעמולת הבחירות של נשיא ארצות הברית המכהן לינדון ג'ונסון, שרץ בבחירות לקדנציה שנייה בשנת 1964.
בקמפיין החליטו היועצים האסטרטגיים לחזק את הדימוי הפזיז של המועמד המתחרה לג'ונסון, בארי גולדווטר. בנאומיו תמך גולדווטר בשימוש מסוים בנשק גרעיני במלחמת וייטנאם ומטרתו של התשדיר היה ליצור מצב של פחד מפני העמדות הללו. יוצרי התשדיר החליטו להתרכז בהצגתו של גולדווטר כמחרחר מלחמה. זאת על רקע הפחד מ"מלחמה קרה" והחשש הגדול לפריצת מלחמה גרעינית בין הגוש המערבי לגוש הקומוניסטי.
כך נוצר "תשדיר החרצית" הבוטה והמניפולטיבי ושודר ברשת NBC, רק פעם אחת, ב-7 בספטמבר 1964. בתשדיר הוצגה ילדה קטנה התולשת את עליו של פרח חרצית וסופרת אותם בסדר עולה. במהלך הספירה שלה המצלמה מתקרבת לעין הימנית של הילדה. קול גברי מאיים נשמע לפתע וסופר דווקא לאחור, כמו לפני שיגור. ואכן, לפתע המצלמה מציגה בתוך עינה של הילדה את השיגור של טיל גרעיני. פיצוץ חזק בתום הספירה ומופיעה פטרייה גרעינית מאיימת. בשלב הזה נשמעים המילים: "האפשרויות הן ליצור עולם שבו כל ילדי האלוהים יוכלו לחיות, או ללכת אל החשכה. עלינו לאהוב זה את זה, או שנגזר גורלנו למות". בסוף התשדיר הושמעה הדרישה המפורשת: "הצביעו לנשיא ג'ונסון. הסיכונים גדולים מדי מכדי להישאר בבית!"
בשל ביקורת הקשה על התשדיר וההד הציבורי השלילי שנוצר לג'ונסון בגללו, התשדיר שודר רק פעם אחת והורד מיד. אבל הנזק למתחרה של ג'ונסון, בארי גולדווטר, כבר נעשה.
כך, התשדיר יצר את נקודת המפנה במערכת הבחירות של 1964. לא מעט בזכותו הסתיימו הבחירות בניצחון מוחץ של ג'ונסון, שניצח בפער של יותר מ-20%, זאת בזמן שהתשדיר הופך לאבן דרך בעולם השיווק הטלוויזיוני ומשפיע על תרבות השיווק והתעמולה באמריקה.
זה היה מהקמפיינים הראשונים שהטלוויזיה תפסה בו מקום מרכזי והשפיעה באופן משמעותי על חברת ההמונים. כל כך משמעותי שהיא ניצחה את הבחירות הללו.
הנה תשדיר החרצית:
https://youtu.be/dDTBnsqxZ3k
בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.
דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.
לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.
לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.
אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.
גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.
בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.
בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.
אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.
ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.
כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".
לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.
בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.
מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.
וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:
https://youtu.be/LgBliZmpJFg
סיפור החיבור שלה עם היטלר:
https://youtu.be/UhKSUa-SMk0
ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:
https://youtu.be/A8mSFJDf_7U
עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:
https://youtu.be/2AucSaE80B0
והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:
https://youtu.be/URflja3pE3Q
באיזה סרט קולנוע השתתפו מיליון ניצבים?
הבימאית הגרמנית ומשרתת הנאצים לני ריפנשטאל היא מי שביימה את אחת ההצגות הגדולות בתולדות הקולנוע. השנה היא 1934 ומתוכנן צילום סרט התעמולה "ניצחון הרצון" (Triumph of the will). הסרט נועד לפאר את הנאציזם ואת היטלר וליצור את הזיהוי של "היטלר הוא גרמניה וגרמניה היא היטלר".
ריפנשטאל הבימאית התכוונה להעמיד את האמנות לשירות הפשיזם הנאצי. היא העריצה את אישיותו של הצורר והוא, חובב קולנוע ומאמין גדול בתעמולה, היה מעורב לחלוטין בתכנון המצעד, בבחירת הצועדים ואפילו בארגון הבמות, הגשרים ומגדלי המצלמות שבאתר הכינוסים של המפלגה הנאצית בנירנברג, שבו צפויה הייתה להיערך הקונגרס של המפלגה הנאצית.
לא פחות מכך הוא היה מצוי ומעורב בכל פרטי צילום הסרט, הבימוי והתפאורה. כל המפלגה הנאצית עמדה לרשות הבימאית וצוותה. היטלר עצמו ראה בסרט את הגורם החשוב ביותר לשלטונו באותה העת. הוא היה זקוק לכוח והבין שהסרט הוא כלי רב עוצמה, שיאפשר לו לזכות בפופולאריות והערצה. הסרט נועד להפוך אותו לאלוהים של הגרמנים, פיהרר.
אחדות, סדר ועוצמה גרמניים היו השחקנים הראשיים כאן. 30 מצלמות שפעלו ללא הפסק, ומיליון ניצבים היו כלי העבודה ששימשו לצילומי ההמונים ולתעמולת הנאצית. צלבי הקרס, המדים, סמלי המפלגה והדגלים המרובים פיארו את השלטון החדש.
אל מול עשרות אלפי הדמויות הקטנות שהופיעו בכל פריים, הוצבו תצלומי תקריב של הפיהרר, שהפכו אותו לגדול וסמכותי בעיני הצופים. כשהראו תקריבים של הקהל, תמיד היו אלה פנים אריות, צעירות, בהירות, של הגרמנים "הנכונים" לפי תיאורית הגזע הנאצית.
הנה לני ריפנשטאל, הבימאית של המפלצת הנאצית:
https://youtu.be/EGm43jieVow
דוגמה לעריכה מכוונת התעמולה בסרט "ניצחון הרצון":
https://youtu.be/QWDrd-1yA5A
בסצנת הפתיחה של הסרט:
https://youtu.be/Yl2iIHRE1ng
וסיפורם של היוצרת והסרט שהציגו את היטלר כמו אלוהים היורד ממרומים:
https://youtu.be/VYjHpC2u7ck?long=yes
הבימאית הגרמנית ומשרתת הנאצים לני ריפנשטאל היא מי שביימה את אחת ההצגות הגדולות בתולדות הקולנוע. השנה היא 1934 ומתוכנן צילום סרט התעמולה "ניצחון הרצון" (Triumph of the will). הסרט נועד לפאר את הנאציזם ואת היטלר וליצור את הזיהוי של "היטלר הוא גרמניה וגרמניה היא היטלר".
ריפנשטאל הבימאית התכוונה להעמיד את האמנות לשירות הפשיזם הנאצי. היא העריצה את אישיותו של הצורר והוא, חובב קולנוע ומאמין גדול בתעמולה, היה מעורב לחלוטין בתכנון המצעד, בבחירת הצועדים ואפילו בארגון הבמות, הגשרים ומגדלי המצלמות שבאתר הכינוסים של המפלגה הנאצית בנירנברג, שבו צפויה הייתה להיערך הקונגרס של המפלגה הנאצית.
לא פחות מכך הוא היה מצוי ומעורב בכל פרטי צילום הסרט, הבימוי והתפאורה. כל המפלגה הנאצית עמדה לרשות הבימאית וצוותה. היטלר עצמו ראה בסרט את הגורם החשוב ביותר לשלטונו באותה העת. הוא היה זקוק לכוח והבין שהסרט הוא כלי רב עוצמה, שיאפשר לו לזכות בפופולאריות והערצה. הסרט נועד להפוך אותו לאלוהים של הגרמנים, פיהרר.
אחדות, סדר ועוצמה גרמניים היו השחקנים הראשיים כאן. 30 מצלמות שפעלו ללא הפסק, ומיליון ניצבים היו כלי העבודה ששימשו לצילומי ההמונים ולתעמולת הנאצית. צלבי הקרס, המדים, סמלי המפלגה והדגלים המרובים פיארו את השלטון החדש.
אל מול עשרות אלפי הדמויות הקטנות שהופיעו בכל פריים, הוצבו תצלומי תקריב של הפיהרר, שהפכו אותו לגדול וסמכותי בעיני הצופים. כשהראו תקריבים של הקהל, תמיד היו אלה פנים אריות, צעירות, בהירות, של הגרמנים "הנכונים" לפי תיאורית הגזע הנאצית.
הנה לני ריפנשטאל, הבימאית של המפלצת הנאצית:
https://youtu.be/EGm43jieVow
דוגמה לעריכה מכוונת התעמולה בסרט "ניצחון הרצון":
https://youtu.be/QWDrd-1yA5A
בסצנת הפתיחה של הסרט:
https://youtu.be/Yl2iIHRE1ng
וסיפורם של היוצרת והסרט שהציגו את היטלר כמו אלוהים היורד ממרומים:
https://youtu.be/VYjHpC2u7ck?long=yes
מה היה הפולקסאמפפנגר, מכשיר הרדיו הנאצי?
זה החל מיד כשעלו הנאצים לשלטון. שר התעמולה החדש של היטלר, יוזף גבלס, היה מהראשונים בעולם שמבין את הפוטנציאל הגלום ברדיו בשביל השליטים. הרדיו, טכנולוגיה צעירה ואמצעי מדיה חדש שכוחו עוד לא נחשף. גבלס ממקד בו חלק ממאמציו להפוך את היטלר והנאצים למקובלים על העם הגרמני.
פולקְסְאֶמפּפנגֶר (Volksempfänger), בגרמנית "מקלט עממי", היה מכשיר רדיו גרמני שהזמין שר התעמולה גבלס לייצר לצורך שיווק לאזרחי גרמניה. מטרתו של גבלס הייתה להחדיר את הנאומים של היטלר והמסים הנאציים לתוך הבית הגרמני, היישר למקום המשפחתי. וכך, בתערוכת הרדיו הבינלאומית שהתקיימה בברלין ב-1933, השיקו הנאצים את הרדיו הגרמני המפואר.
למעשה, זו הייתה סדרה של מקלטי רדיו זולים, שפותחו ב-1933. הם נוצרו כדי להחדיר תעמולה נאצית לאזרחי גרמניה. גבלס, נחוש להחדיר את מקלט הרדיו החדש למירב הבתים בגרמניה, קבע לו מחיר זול במיוחד ופצח במבצע פרסום מקיף, שהדגיש לגרמנים כמה כדאי לקנות מכשיר כה חדשני במחיר כה זול. התוצאות היו מצוינות לשלטון הנאצי. בתוך שנים אחדות נמכרו מעל 7 מיליון מקלטי רדיו כאלה לציבור הגרמני. גם את מי שלא היה לו כסף גבלס לא שכח. הוא הנהיג לא פעם, מחוות שהוצגו כטוב לב של השלטון. אחת מהן הייתה חלוקה של אלפי מכשירי פולקְסְאֶמפּפנגֶר לנזקקים, לרגל ימי הולדת של בכירי המפלגה...
שר התעמולה הנאצי הצליח להכניס את היטלר לסלון המשפחתי של גרמניה. גם תקציבו של משרד התעמולה הוא גבוה מאד. כי גבלס הנהיג, כבר מלכתחילה, אגרת רדיו חודשית של 2 רייכסמארק לכל משפחה, אגרה שהלכה כולה לתקצוב פעולות של משרד התעמולה הנאצי עצמו...
אבל מה שהגרמנים לא ידעו בתחילה הוא שהמכשיר שקנו איפשר לקלוט רק תחנות גרמניות. לשם כך דרש גבלס מהמהנדס אוטו גריסינג, מפתח מכשירי הפולקְסְאֶמפּפנגֶר, שהם לא יקלטו שידורים בגלים קצרים. בגלים הללו שידרו תחנות שרצו שיקלטו אותן במקומות רחוקים. וכך, גם במכשירים הזולים ביותר לא ניתן היה לראות לאיזו תחנה מאזינים והבחירה הייתה "על עיוור" וגם במכשירים המתקדמים ובניגוד למקובל במכשירי רדיו של התקופה, לא סומנו התחנות הזרות על סקלת הכוונון של התחנות. במקומן סומנו רק תחנות גרמניות ולאחר השתלטות היטלר על אוסטריה, גם תחנות משם. כך היו התחנות הנאציות למוקד ההאזנה הבלעדי, אם לא העיקרי, של מרבית אזרחי גרמניה. בכך הצליח גבלס להבטיח שהגרמנים יאזינו רק לשידורי התעמולה הנאצית ויתקשו לקלוט שידורים בינלאומיים, כמו אלה של שירות השידור הבריטי, ה-BBC.
מכאן מתחיל גבלס לפעול כדי להגביר את ההאזנה לרדיו בקרב אזרחי גרמניה. הוא רוצה רייטינג גבוה במיוחד וברור לו ששידורי התעמולה יתקבלו טוב, אם יהיו משובצים בתכנים שהציבור אוהב. הוא מורה לתחנות הרדיו החדשות לשבץ לצד התעמולה גם מוסיקה קלאסית, ליד השידורים הפוליטיים. הוא קשוב לתלונות המאזינים על תעמולת יתר ברדיו ומבצע שינויים במינון התעמולה. את השידורים ממלאים תכניות בידור, קונצרטים ומשחקי ספורט רבים והתעמולה משובצת ביניהם במידה. כך היא מתקבלת היטב והציבור "אוהב" את מה שיצא.
משרד התעמולה הנאצי ניצח בקרב על התודעה. הזמינות של מכשירי הרדיו הנאציים הביאה לכך שבשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, החזיקה כל משפחה שנייה רדיו כזה. בהיעדר אלטרנטיבה שמשדרת אליו, הציבור הגרמני שומע את החדשות, את הפרשנות ואת הנימוקים הנאציים לנסיבות פרוץ המלחמה ברדיו. מי שאין לו רדיו בבית, מאזין לו במקומות ציבוריים. אחרי 6 שנות שלטון נאצי, נאומיו של היטלר בשלב הזה מתקבלים כדברי אלוהים חיים. לאזרחי גרמניה ברור שהמשטר הנאצי צודק ושהרייך הגרמני נגרר למלחמה שלא רצה בה. שום מסר אחר לא עובר את מסך הרדיו של גבלס.
עם פרוץ המלחמה היה הציבור הגרמני צמא למידע מן החזית ו"הרדיו העממי" סיפק לו אותן בשפע, כשהוא מציג את מעשי הצבא הגרמני כהירואיים. מעשי הגבורה של חיילי גרמניה הופכים אותם לגיבורי העם והציבור גומא בצמא את הנאומים של הפיהרר המשכנע שלו. בהדרגה, ככל שיובהר המצב האמיתי של המלחמה, יחפשו יותר ויותר גרמנים, תחנות זרות שיספרו להם את האמת.
הנה השימוש שעשתה התעמולה הנאצית ברדיו:
https://youtu.be/aD6zpu0H6d4
מכשיר הרדיו הנאצי:
https://youtu.be/RjxCIdqbpM8
השיר הגרמני "לילי מרלן" במכשיר הפולקסאמפפנגר:
https://youtu.be/kE8dj-HB2Eo
היום נקלטים שידורים אחרים בפולקסאמפפנגר:
https://youtu.be/DEAeR3cYFqs
זה החל מיד כשעלו הנאצים לשלטון. שר התעמולה החדש של היטלר, יוזף גבלס, היה מהראשונים בעולם שמבין את הפוטנציאל הגלום ברדיו בשביל השליטים. הרדיו, טכנולוגיה צעירה ואמצעי מדיה חדש שכוחו עוד לא נחשף. גבלס ממקד בו חלק ממאמציו להפוך את היטלר והנאצים למקובלים על העם הגרמני.
פולקְסְאֶמפּפנגֶר (Volksempfänger), בגרמנית "מקלט עממי", היה מכשיר רדיו גרמני שהזמין שר התעמולה גבלס לייצר לצורך שיווק לאזרחי גרמניה. מטרתו של גבלס הייתה להחדיר את הנאומים של היטלר והמסים הנאציים לתוך הבית הגרמני, היישר למקום המשפחתי. וכך, בתערוכת הרדיו הבינלאומית שהתקיימה בברלין ב-1933, השיקו הנאצים את הרדיו הגרמני המפואר.
למעשה, זו הייתה סדרה של מקלטי רדיו זולים, שפותחו ב-1933. הם נוצרו כדי להחדיר תעמולה נאצית לאזרחי גרמניה. גבלס, נחוש להחדיר את מקלט הרדיו החדש למירב הבתים בגרמניה, קבע לו מחיר זול במיוחד ופצח במבצע פרסום מקיף, שהדגיש לגרמנים כמה כדאי לקנות מכשיר כה חדשני במחיר כה זול. התוצאות היו מצוינות לשלטון הנאצי. בתוך שנים אחדות נמכרו מעל 7 מיליון מקלטי רדיו כאלה לציבור הגרמני. גם את מי שלא היה לו כסף גבלס לא שכח. הוא הנהיג לא פעם, מחוות שהוצגו כטוב לב של השלטון. אחת מהן הייתה חלוקה של אלפי מכשירי פולקְסְאֶמפּפנגֶר לנזקקים, לרגל ימי הולדת של בכירי המפלגה...
שר התעמולה הנאצי הצליח להכניס את היטלר לסלון המשפחתי של גרמניה. גם תקציבו של משרד התעמולה הוא גבוה מאד. כי גבלס הנהיג, כבר מלכתחילה, אגרת רדיו חודשית של 2 רייכסמארק לכל משפחה, אגרה שהלכה כולה לתקצוב פעולות של משרד התעמולה הנאצי עצמו...
אבל מה שהגרמנים לא ידעו בתחילה הוא שהמכשיר שקנו איפשר לקלוט רק תחנות גרמניות. לשם כך דרש גבלס מהמהנדס אוטו גריסינג, מפתח מכשירי הפולקְסְאֶמפּפנגֶר, שהם לא יקלטו שידורים בגלים קצרים. בגלים הללו שידרו תחנות שרצו שיקלטו אותן במקומות רחוקים. וכך, גם במכשירים הזולים ביותר לא ניתן היה לראות לאיזו תחנה מאזינים והבחירה הייתה "על עיוור" וגם במכשירים המתקדמים ובניגוד למקובל במכשירי רדיו של התקופה, לא סומנו התחנות הזרות על סקלת הכוונון של התחנות. במקומן סומנו רק תחנות גרמניות ולאחר השתלטות היטלר על אוסטריה, גם תחנות משם. כך היו התחנות הנאציות למוקד ההאזנה הבלעדי, אם לא העיקרי, של מרבית אזרחי גרמניה. בכך הצליח גבלס להבטיח שהגרמנים יאזינו רק לשידורי התעמולה הנאצית ויתקשו לקלוט שידורים בינלאומיים, כמו אלה של שירות השידור הבריטי, ה-BBC.
מכאן מתחיל גבלס לפעול כדי להגביר את ההאזנה לרדיו בקרב אזרחי גרמניה. הוא רוצה רייטינג גבוה במיוחד וברור לו ששידורי התעמולה יתקבלו טוב, אם יהיו משובצים בתכנים שהציבור אוהב. הוא מורה לתחנות הרדיו החדשות לשבץ לצד התעמולה גם מוסיקה קלאסית, ליד השידורים הפוליטיים. הוא קשוב לתלונות המאזינים על תעמולת יתר ברדיו ומבצע שינויים במינון התעמולה. את השידורים ממלאים תכניות בידור, קונצרטים ומשחקי ספורט רבים והתעמולה משובצת ביניהם במידה. כך היא מתקבלת היטב והציבור "אוהב" את מה שיצא.
משרד התעמולה הנאצי ניצח בקרב על התודעה. הזמינות של מכשירי הרדיו הנאציים הביאה לכך שבשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, החזיקה כל משפחה שנייה רדיו כזה. בהיעדר אלטרנטיבה שמשדרת אליו, הציבור הגרמני שומע את החדשות, את הפרשנות ואת הנימוקים הנאציים לנסיבות פרוץ המלחמה ברדיו. מי שאין לו רדיו בבית, מאזין לו במקומות ציבוריים. אחרי 6 שנות שלטון נאצי, נאומיו של היטלר בשלב הזה מתקבלים כדברי אלוהים חיים. לאזרחי גרמניה ברור שהמשטר הנאצי צודק ושהרייך הגרמני נגרר למלחמה שלא רצה בה. שום מסר אחר לא עובר את מסך הרדיו של גבלס.
עם פרוץ המלחמה היה הציבור הגרמני צמא למידע מן החזית ו"הרדיו העממי" סיפק לו אותן בשפע, כשהוא מציג את מעשי הצבא הגרמני כהירואיים. מעשי הגבורה של חיילי גרמניה הופכים אותם לגיבורי העם והציבור גומא בצמא את הנאומים של הפיהרר המשכנע שלו. בהדרגה, ככל שיובהר המצב האמיתי של המלחמה, יחפשו יותר ויותר גרמנים, תחנות זרות שיספרו להם את האמת.
הנה השימוש שעשתה התעמולה הנאצית ברדיו:
https://youtu.be/aD6zpu0H6d4
מכשיר הרדיו הנאצי:
https://youtu.be/RjxCIdqbpM8
השיר הגרמני "לילי מרלן" במכשיר הפולקסאמפפנגר:
https://youtu.be/kE8dj-HB2Eo
היום נקלטים שידורים אחרים בפולקסאמפפנגר:
https://youtu.be/DEAeR3cYFqs
מהו מלון החינם הענק שבנה היטלר להמונים?
אחת השיטות הנאציות שבהן נקט המשטר הנאצי כדי לייצר אהבה אצל ההמונים כלפיו הייתה לעטוף אותם בטוב ולהפוך את הנאצים למיטיבי העם. הם יצרו מה שכינה ההיסטוריון גץ אלי "דיקטטורה של הסכמה". הם עשו זאת על ידי ארגון שייסדו ונקרא "כוח באמצעות שמחה". מטרתו הייתה לתת הטבות לאזרחים הנאצים של גרמניה וכך לצרף את כולם לשורותיהם.
כדי לשחד את האזרחים הקים שלטון הרייך מלון ענקי באי רוגן שבצפון גרמניה, שהיה מיועד לחופשות חינם לתומכי המשטר. המלון, מלון 'פרורה' (Prora) שמו, אמור היה לארח כמובן רק את מי שתמכו במפלגה. כך השיגו הנאצים הכרת תודה של המשפחה המבלה ומצד שני "מסייעים לשאר להבין" שרק הצטרפות למפלגה תאפשר להם לשרוד ולהיטיב עם משפחתם.
את אתר הנופש היוקרתי הורה היטלר לבכירי המפלגה הנאצית לבנות כבר ב-1936. כמו תמיד אצל הפיהרר המגלומן, גם כאן חזר החזון המטורף של מפעל אדריכלי שאין כמותו, או במילותיו של היטלר "מקום הנופש הימי הגדול ביותר שנבנה אי פעם".
לשם כך יצרה המפלגה הנאצית ארגון בשם "כוח באמצעות שמחה", שהבטיח מקום נופש לפועלים הגרמנים. במקום זה יוכלו לנוח עם משפחתם למשך מספר ימים ולהירגע, לפני שיחזרו לעבודתם. כמו כל מבנה שהנאצים תכננו, גם מלון פרורה היה מגלומני. הוא היה באורך של כמעט 4.5 קילומטרים - הבניין הארוך בעולם ותוכנן להלין בו-זמנית 20 אלף איש!
הפיהרר המגלומן אדולף היטלר לא זכה לראות את חזונו מתממש. כמו רבים ממפעלי הראווה האדריכליים שלו, גם בנייתו של המלון האימתני הזה הופסקה עם תחילת מלחמת העולם העולם השנייה. המבנה ניזוק קשות, הן על ידי הצבא הסובייטי שכבש אותו והן לאחר המלחמה, בידי צבא גרמניה המזרחית ששלט במתחם.
האי רוגן והעיירה פרורה, ששימשו למטרות של רוגע ונופש עוד במאה ה-18, ארחו אז בעלי הון שבאו לרחוץ בחופי האי הציורי, כבר אז אחד מיעדי הנופש הפופולאריים של גרמניה. המסורת הזו התחדשה גם אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה, כשגרמנים רבים המשיכו לנפוש בהם.
כ-9,000 עובדים בנו את המלון, במשך 3 שנים רצופות. תכנן אותו בסגנון מודרניסטי האדריכל קלמנס קלוץ. הוא אף זכה עליו בפרס הגדול ביריד העולמי שהתקיים בפאריס בשנת 1937. בניגוד לאלברט שפר, האדריכל שהיה חביבו של הפיהרר, תכנן קלוץ מבנה מודרניסטי, שלא תאם באופן מלא את האדריכלות הנאצית ואת הזיות הרייך השלישי של היטלר וכנופייתו. כנראה שגם בזכות זאת, הצליח קלוץ להגיע לשלב מתקדם מזה של מפעלי בנייה נאציים אחרים, שחלקם החלו לפניו, אך הלכו והסתבכו ביישום של העיצוב הניאו-קלאסי, הנציונל-סוציאליסטי ההזוי.
יותר מ-70 שנה מהמלחמה עברו עד שהתחדשה בנייתו של המלון העצום. הבונים הם יזמים פרטיים שקנו את השטח, כדי להפוך אותו לדירות נופש יוקרתיות.
הנה סיפורו של המלון הנאצי פרורה:
https://youtu.be/ugfMbsETLsg
והנה מצגת וידאו עם עוד פרטים על המלון המגלומני של היטלר:
https://youtu.be/ke66Jo26HLI
מצגת וידאו של המלון:
https://youtu.be/QhGVeQ0kzVc
ממעוף הרחפן:
https://youtu.be/dFK8JNdSYWY
הנה החידוש של המלון הנאצי הענקי למתחם דירות יוקרה:
https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ
אחת השיטות הנאציות שבהן נקט המשטר הנאצי כדי לייצר אהבה אצל ההמונים כלפיו הייתה לעטוף אותם בטוב ולהפוך את הנאצים למיטיבי העם. הם יצרו מה שכינה ההיסטוריון גץ אלי "דיקטטורה של הסכמה". הם עשו זאת על ידי ארגון שייסדו ונקרא "כוח באמצעות שמחה". מטרתו הייתה לתת הטבות לאזרחים הנאצים של גרמניה וכך לצרף את כולם לשורותיהם.
כדי לשחד את האזרחים הקים שלטון הרייך מלון ענקי באי רוגן שבצפון גרמניה, שהיה מיועד לחופשות חינם לתומכי המשטר. המלון, מלון 'פרורה' (Prora) שמו, אמור היה לארח כמובן רק את מי שתמכו במפלגה. כך השיגו הנאצים הכרת תודה של המשפחה המבלה ומצד שני "מסייעים לשאר להבין" שרק הצטרפות למפלגה תאפשר להם לשרוד ולהיטיב עם משפחתם.
את אתר הנופש היוקרתי הורה היטלר לבכירי המפלגה הנאצית לבנות כבר ב-1936. כמו תמיד אצל הפיהרר המגלומן, גם כאן חזר החזון המטורף של מפעל אדריכלי שאין כמותו, או במילותיו של היטלר "מקום הנופש הימי הגדול ביותר שנבנה אי פעם".
לשם כך יצרה המפלגה הנאצית ארגון בשם "כוח באמצעות שמחה", שהבטיח מקום נופש לפועלים הגרמנים. במקום זה יוכלו לנוח עם משפחתם למשך מספר ימים ולהירגע, לפני שיחזרו לעבודתם. כמו כל מבנה שהנאצים תכננו, גם מלון פרורה היה מגלומני. הוא היה באורך של כמעט 4.5 קילומטרים - הבניין הארוך בעולם ותוכנן להלין בו-זמנית 20 אלף איש!
הפיהרר המגלומן אדולף היטלר לא זכה לראות את חזונו מתממש. כמו רבים ממפעלי הראווה האדריכליים שלו, גם בנייתו של המלון האימתני הזה הופסקה עם תחילת מלחמת העולם העולם השנייה. המבנה ניזוק קשות, הן על ידי הצבא הסובייטי שכבש אותו והן לאחר המלחמה, בידי צבא גרמניה המזרחית ששלט במתחם.
האי רוגן והעיירה פרורה, ששימשו למטרות של רוגע ונופש עוד במאה ה-18, ארחו אז בעלי הון שבאו לרחוץ בחופי האי הציורי, כבר אז אחד מיעדי הנופש הפופולאריים של גרמניה. המסורת הזו התחדשה גם אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה, כשגרמנים רבים המשיכו לנפוש בהם.
כ-9,000 עובדים בנו את המלון, במשך 3 שנים רצופות. תכנן אותו בסגנון מודרניסטי האדריכל קלמנס קלוץ. הוא אף זכה עליו בפרס הגדול ביריד העולמי שהתקיים בפאריס בשנת 1937. בניגוד לאלברט שפר, האדריכל שהיה חביבו של הפיהרר, תכנן קלוץ מבנה מודרניסטי, שלא תאם באופן מלא את האדריכלות הנאצית ואת הזיות הרייך השלישי של היטלר וכנופייתו. כנראה שגם בזכות זאת, הצליח קלוץ להגיע לשלב מתקדם מזה של מפעלי בנייה נאציים אחרים, שחלקם החלו לפניו, אך הלכו והסתבכו ביישום של העיצוב הניאו-קלאסי, הנציונל-סוציאליסטי ההזוי.
יותר מ-70 שנה מהמלחמה עברו עד שהתחדשה בנייתו של המלון העצום. הבונים הם יזמים פרטיים שקנו את השטח, כדי להפוך אותו לדירות נופש יוקרתיות.
הנה סיפורו של המלון הנאצי פרורה:
https://youtu.be/ugfMbsETLsg
והנה מצגת וידאו עם עוד פרטים על המלון המגלומני של היטלר:
https://youtu.be/ke66Jo26HLI
מצגת וידאו של המלון:
https://youtu.be/QhGVeQ0kzVc
ממעוף הרחפן:
https://youtu.be/dFK8JNdSYWY
הנה החידוש של המלון הנאצי הענקי למתחם דירות יוקרה:
https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ
מה קרה במהפכה הבולשביקית, מהפכת אוקטובר?
היא הוצגה כמהפכה אלימה וקשה לביצוע, אות וסימן לאומץ של המהפכנים הנחושים להפיל את הצאר המושחת ואלו שמסביבו. אבל האם מהפכת אוקטובר באמת הייתה כזו?
המהפכה הבולשביקית, או מהפכת אוקטובר (October Revolution) שהתרחשה בסוף חודש אוקטובר 1917, הייתה מהפכה שנייה נגד שלטון הצאר ברוסיה, לאחר מהפכת פברואר המצומצמת יותר שקדמה לה במספר חודשים ולא שינתה את המצב.
בהנהגת לנין פשטו המהפכנים הקומוניסטים במהפכת אוקטובר על רוסיה, תפסו את השלטון והנהיגו שלטון קומוניסטי. זה קרה בשנת 1917 והקומוניסטים הרגו את הצאר ואת בני משפחתו. את המדינה הקומוניסטית הנהיג בשנים הראשונות, עד מותו, מנהיג הקומוניסטים ולדימיר איליץ' לנין.
המהפכה הוצגה בתעמולה הקומוניסטית כאלימה וקשה בעוד שבפועל היא התנהלה עם מעט התנגדות. במיוחד מפורסמת ההסתערות על ארמון החורף, שהוצגה בסרטים הרשמיים של הממשל הסובייטי, כהסתערות מלווה בקרבות קשים על ארמון החורף, בעוד שבמציאות הבולשביקים כמעט ולא נתקלו בהתנגדות והארמון נפל בידיהם כפרי בשל. התעמולה הייתה נחוצה למטרות אחרות ולכן הוצגה מהפכת אוקטובר כמופת של אומץ והקרבה בולשביקיים.
כך התרחשה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה:
https://youtu.be/KOK1TMSyKcM
הנה סיפור המהפכה הבולשביקית:
http://youtu.be/yKZ2a8y5GgM
סדר ההתרחשויות של מהפכת אוקטובר:
http://youtu.be/22nzopiyWx0
סרט תיעודי על מהפכת אוקטובר, מהפכת 1917:
https://youtu.be/gf3vdUR1R4Y?long=yes
ודיון בעברית על המהפכה ששינתה את אירופה:
https://youtu.be/i9EZiO9manQ?long=yes
היא הוצגה כמהפכה אלימה וקשה לביצוע, אות וסימן לאומץ של המהפכנים הנחושים להפיל את הצאר המושחת ואלו שמסביבו. אבל האם מהפכת אוקטובר באמת הייתה כזו?
המהפכה הבולשביקית, או מהפכת אוקטובר (October Revolution) שהתרחשה בסוף חודש אוקטובר 1917, הייתה מהפכה שנייה נגד שלטון הצאר ברוסיה, לאחר מהפכת פברואר המצומצמת יותר שקדמה לה במספר חודשים ולא שינתה את המצב.
בהנהגת לנין פשטו המהפכנים הקומוניסטים במהפכת אוקטובר על רוסיה, תפסו את השלטון והנהיגו שלטון קומוניסטי. זה קרה בשנת 1917 והקומוניסטים הרגו את הצאר ואת בני משפחתו. את המדינה הקומוניסטית הנהיג בשנים הראשונות, עד מותו, מנהיג הקומוניסטים ולדימיר איליץ' לנין.
המהפכה הוצגה בתעמולה הקומוניסטית כאלימה וקשה בעוד שבפועל היא התנהלה עם מעט התנגדות. במיוחד מפורסמת ההסתערות על ארמון החורף, שהוצגה בסרטים הרשמיים של הממשל הסובייטי, כהסתערות מלווה בקרבות קשים על ארמון החורף, בעוד שבמציאות הבולשביקים כמעט ולא נתקלו בהתנגדות והארמון נפל בידיהם כפרי בשל. התעמולה הייתה נחוצה למטרות אחרות ולכן הוצגה מהפכת אוקטובר כמופת של אומץ והקרבה בולשביקיים.
כך התרחשה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה:
https://youtu.be/KOK1TMSyKcM
הנה סיפור המהפכה הבולשביקית:
http://youtu.be/yKZ2a8y5GgM
סדר ההתרחשויות של מהפכת אוקטובר:
http://youtu.be/22nzopiyWx0
סרט תיעודי על מהפכת אוקטובר, מהפכת 1917:
https://youtu.be/gf3vdUR1R4Y?long=yes
ודיון בעברית על המהפכה ששינתה את אירופה:
https://youtu.be/i9EZiO9manQ?long=yes
מה אפיין את האדריכלות הנאצית?
בעת שלטונו על גרמניה, הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות שלה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו.
אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות הזו היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם.
אבל היו מיזמים נוספים כאלו, כמו המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם ומן הסתם גם בית המלון הגדול בתבל
והיה אולם-העם שתוכנן במסגרת פרויקט גרמאניה של ברלין ושבתוכו תוכננו להיכנס מאות אלפי בני אדם.
היו האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, מתחם ענק של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.
האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה ולא במקרה, של המבנים הנאציים.
המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם ונעלה על האומות כולן.
כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...
לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, שימשו לא מעט בונקרים ומבנים נאציים שונים בברלין בירת גרמניה כגלריות ומוזיאונים, כמועדוני לילה ומקומות בילוי, תמיד הפוכים לרוח הנאצית ובמכוון. אך מרבית המיזמים הגדולים והיומרניים לא הושלמו מעולם. חלקם הגדול נעצר בזמן מלחמת העולם השנייה ואיש מהמנצחים שהביסו את הנאצים לא רצה להמשיכם בייעודם המקורי, מסיבות מובנות.
הנה רוח האדריכלות הנאצית:
https://youtu.be/Vbuf20xmPKo
כמה מהמבנים המגלומניים שתכנן היטלר לסיים בשנת 1950:
https://youtu.be/uSrfp_uJiik
התכנית של היטלר על גרמאניה שרצה לבנות בברלין:
https://youtu.be/2k9VKjfffs4
אחד ממפעלי הבנייה הנאציים הוא המלון הגדול בעולם שבנה באי רוגן לצורכי תעמולה:
https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ
מקומות בברלין אז והיום:
https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
בסופו של דבר האדריכלות הזוועתית ביותר שלהם הייתה הבולטת ביותר - מחנות ההשמדה כמו אושוויץ ובירקנאו:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
בעת שלטונו על גרמניה, הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות שלה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו.
אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות הזו היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם.
אבל היו מיזמים נוספים כאלו, כמו המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם ומן הסתם גם בית המלון הגדול בתבל
והיה אולם-העם שתוכנן במסגרת פרויקט גרמאניה של ברלין ושבתוכו תוכננו להיכנס מאות אלפי בני אדם.
היו האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, מתחם ענק של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.
האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה ולא במקרה, של המבנים הנאציים.
המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם ונעלה על האומות כולן.
כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...
לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, שימשו לא מעט בונקרים ומבנים נאציים שונים בברלין בירת גרמניה כגלריות ומוזיאונים, כמועדוני לילה ומקומות בילוי, תמיד הפוכים לרוח הנאצית ובמכוון. אך מרבית המיזמים הגדולים והיומרניים לא הושלמו מעולם. חלקם הגדול נעצר בזמן מלחמת העולם השנייה ואיש מהמנצחים שהביסו את הנאצים לא רצה להמשיכם בייעודם המקורי, מסיבות מובנות.
הנה רוח האדריכלות הנאצית:
https://youtu.be/Vbuf20xmPKo
כמה מהמבנים המגלומניים שתכנן היטלר לסיים בשנת 1950:
https://youtu.be/uSrfp_uJiik
התכנית של היטלר על גרמאניה שרצה לבנות בברלין:
https://youtu.be/2k9VKjfffs4
אחד ממפעלי הבנייה הנאציים הוא המלון הגדול בעולם שבנה באי רוגן לצורכי תעמולה:
https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ
מקומות בברלין אז והיום:
https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
בסופו של דבר האדריכלות הזוועתית ביותר שלהם הייתה הבולטת ביותר - מחנות ההשמדה כמו אושוויץ ובירקנאו:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
מה היה הפשיזם שהשתלט וחולל הרס במאה ה-20?
באחת ממערכות הבחירות בישראל בחרה מפלגה ימנית ליצור ג'ינגל פרסומי בנוסח פרסומות הבשמים הנפוצות בעידן הנוכחי. המתכון היה מוכר - אישה יפה, בושם, מסרים ואסוציאציות ואז, במשפט המסיים אומרת הפוליטיקאית היפה "פשיזם, לי זה מריח כמו דמוקרטיה".
האמת שבקלפי המסר לא הוכיח את עצמו והמפלגה ההיא אפילו לא נכנסה אז לכנסת.
אבל מה זה פשיזם בעצם?
פשיזם (Fascism) הוא אידיאולוגיה שלפיה המדינה חשובה מהאדם הבודד. הגה אותה באיטליה בניטו מוסוליני (Benito Mussolini), הדיקטטור שהביא לעליית המשטר הפשיסטי הראשון בעולם והראה את הדרך לכמה משטרים דומים, מהאפלים והאיומים שידעה ההיסטוריה האנושית.
מקור המילה הוא סמל ה"פָאשֶס", בלטינית פסקס. הסמל הוא של גרזן עטוף בצרור זמורות (ענפים קטנים, של גפן בדרך כלל). ברומא העתיקה הוא סימל את עוצמת השלטון וסמכותו. השבת הסמל לאיטליה של מוסוליני הייתה הביטוי של כוונתו להשיב את איטליה לתפארת העבר ומכאן שכל הארגונים והמפלגות הפשיסטיות במדינה השתמשו בו.
מוסוליני אמר פעם ש"פשיזם הוא דת והמאה ה-20 תירשם בהיסטוריה כמאה של הפשיזם".
לא פעם מה שמוביל אל הפשיזם הוא הפופוליזם. קראו עליו בתגית "פופוליזם".
אגב, הפשיזם צמח מההשפלה של מדינות הציר המובסות אחרי מלחמת העולם הראשונה. זה לא מטיל אחריות בהכרח על המנצחות, אם כי היום ההיסטוריונים סבורים שחרף התוקפנות הנוראית שלהן, יתכן שהמעשה הנכון לא היה להשפיל את המדינות המובסות, כמו שעשו בעלות הברית בהסכמי ורסאי מול גרמניה ולאחרות.
כי ההשפלה שנחלו אותן מדינות מובסות מהמדינות המנצחות במלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה, בהחלט סללה את הדרך לעליית הפשיזם, שהוביל בתורו למלחמת העולם השנייה, מלחמה שקשה היה להאמין שתבוא כל כך מהר, מלחמה עולמית שבממדיה האסוניים עלתה פי כמה וכמה על נזקי מלחמת העולם הראשונה.
#מאפייני הפשיזם
מאפייניו הבולטים של הפשיזם הם:
מנהיג דיקטטורי - כמו היטלר, מוסוליני ודומיהם.
פולחן אישיות - המנהיג מוצג כאדם עליון, כמי שלא טועה וטובת האימה בראש מעייניו.
אוטוקרטיה ריכוזית - כשהכוח במלואו בידי השלטון.
מיליטריזם - משטרים כאלה נוטים להיות לוחמניים.
דיכוי כוחני - שימוש בכוח כדי לדכא את האופוזיציה.
אמונה במדרג חברתי - משטרים כאלה דוגלים בהיררכיה חברתית כביכול טבעית
המדינה בראש - הכפפת טובת הפרט לטובת האומה או הגזע.
מדינת משטרה - שליטת המשטר נאכפת בכוח על החברה, הכלכלה וכו'.
הנה הפרסומת שחירבה קמפיין (עברית):
https://youtu.be/w2RZ4n-RQBg
דברים שישעיהו לייבוביץ' אמר על התופעה (עברית):
https://youtu.be/MHkySUPA4Ic
השלטון הפשיסטי הוא שלטון טוטליטרי (עברית):
https://youtu.be/pUpvpZO86qU
גם על פשיזם מותר לצחוק (עברית):
https://youtu.be/df1btydBKTU
סקירה על הפשיזם (עברית):
https://youtu.be/YYl1bQlFKUM?long=yes
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המסוכן שמגדיל את הלאומנות ועלול להחזיר את הפשיזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ותכנית חינוכית על הפשיזם והדיקטטור האיטלקי שהגה אותו (עברית):
https://youtu.be/lkBPH1i8AEM?long=yes
באחת ממערכות הבחירות בישראל בחרה מפלגה ימנית ליצור ג'ינגל פרסומי בנוסח פרסומות הבשמים הנפוצות בעידן הנוכחי. המתכון היה מוכר - אישה יפה, בושם, מסרים ואסוציאציות ואז, במשפט המסיים אומרת הפוליטיקאית היפה "פשיזם, לי זה מריח כמו דמוקרטיה".
האמת שבקלפי המסר לא הוכיח את עצמו והמפלגה ההיא אפילו לא נכנסה אז לכנסת.
אבל מה זה פשיזם בעצם?
פשיזם (Fascism) הוא אידיאולוגיה שלפיה המדינה חשובה מהאדם הבודד. הגה אותה באיטליה בניטו מוסוליני (Benito Mussolini), הדיקטטור שהביא לעליית המשטר הפשיסטי הראשון בעולם והראה את הדרך לכמה משטרים דומים, מהאפלים והאיומים שידעה ההיסטוריה האנושית.
מקור המילה הוא סמל ה"פָאשֶס", בלטינית פסקס. הסמל הוא של גרזן עטוף בצרור זמורות (ענפים קטנים, של גפן בדרך כלל). ברומא העתיקה הוא סימל את עוצמת השלטון וסמכותו. השבת הסמל לאיטליה של מוסוליני הייתה הביטוי של כוונתו להשיב את איטליה לתפארת העבר ומכאן שכל הארגונים והמפלגות הפשיסטיות במדינה השתמשו בו.
מוסוליני אמר פעם ש"פשיזם הוא דת והמאה ה-20 תירשם בהיסטוריה כמאה של הפשיזם".
לא פעם מה שמוביל אל הפשיזם הוא הפופוליזם. קראו עליו בתגית "פופוליזם".
אגב, הפשיזם צמח מההשפלה של מדינות הציר המובסות אחרי מלחמת העולם הראשונה. זה לא מטיל אחריות בהכרח על המנצחות, אם כי היום ההיסטוריונים סבורים שחרף התוקפנות הנוראית שלהן, יתכן שהמעשה הנכון לא היה להשפיל את המדינות המובסות, כמו שעשו בעלות הברית בהסכמי ורסאי מול גרמניה ולאחרות.
כי ההשפלה שנחלו אותן מדינות מובסות מהמדינות המנצחות במלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה, בהחלט סללה את הדרך לעליית הפשיזם, שהוביל בתורו למלחמת העולם השנייה, מלחמה שקשה היה להאמין שתבוא כל כך מהר, מלחמה עולמית שבממדיה האסוניים עלתה פי כמה וכמה על נזקי מלחמת העולם הראשונה.
#מאפייני הפשיזם
מאפייניו הבולטים של הפשיזם הם:
מנהיג דיקטטורי - כמו היטלר, מוסוליני ודומיהם.
פולחן אישיות - המנהיג מוצג כאדם עליון, כמי שלא טועה וטובת האימה בראש מעייניו.
אוטוקרטיה ריכוזית - כשהכוח במלואו בידי השלטון.
מיליטריזם - משטרים כאלה נוטים להיות לוחמניים.
דיכוי כוחני - שימוש בכוח כדי לדכא את האופוזיציה.
אמונה במדרג חברתי - משטרים כאלה דוגלים בהיררכיה חברתית כביכול טבעית
המדינה בראש - הכפפת טובת הפרט לטובת האומה או הגזע.
מדינת משטרה - שליטת המשטר נאכפת בכוח על החברה, הכלכלה וכו'.
הנה הפרסומת שחירבה קמפיין (עברית):
https://youtu.be/w2RZ4n-RQBg
דברים שישעיהו לייבוביץ' אמר על התופעה (עברית):
https://youtu.be/MHkySUPA4Ic
השלטון הפשיסטי הוא שלטון טוטליטרי (עברית):
https://youtu.be/pUpvpZO86qU
גם על פשיזם מותר לצחוק (עברית):
https://youtu.be/df1btydBKTU
סקירה על הפשיזם (עברית):
https://youtu.be/YYl1bQlFKUM?long=yes
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המסוכן שמגדיל את הלאומנות ועלול להחזיר את הפשיזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ותכנית חינוכית על הפשיזם והדיקטטור האיטלקי שהגה אותו (עברית):
https://youtu.be/lkBPH1i8AEM?long=yes
מהו הסיפור של פצצת הצאר??
"פצצת הצאר" (Tsar Bomba), או בשמה הרוסי "צאר בומבה", היא הפצצה הכי הרסנית בהיסטוריה, בעלת יכולת ההרס הכי גדולה שהתפוצצה אי פעם, הפצצה הגדולה והחזקה ביותר שנוסתה אי פעם.
הפצצה באורך 8 מטרים ומשקל של 27 טון, פותחה בפקודת חרושצ'וב, שהורה לפתח אותה תוך 3 חודשים, מחודש יולי עד אוקטובר, לקראת ועידת המפלגה הקומוניסטית.
ממש כמו תותח הצאר ופעמון הצאר, השם "פצצת הצאר", על שם שליט האימפריה הרוסית - הצאר, שיקף את שחצנות האימפריה שבנתה מונומנטים עצומים, סימן לכוחה הרב של ברית המועצות שבנתה אותה. את השם נתנו לפצצה במערב, בעוד שבקרמלין קראו לה "קוזקינה מאט", לזכר איומו של ניקיטה חרושצ'וב, שליט ברית המועצות,שהניסוי של הפצצה "יראה לאמריקאים את קוזקינה מאט", בסלנג רוסי "להעניש חזק"...
ה"צאר בומבה" לא הייתה סתם פצצה גרעינית אלא פצצת מימן. למעשה, הפצצה הכי הרסנית שפוצצה אי פעם. היא פוצצה רק בניסוי שנערך בנוביה זמליה, ארכיפלג באוקיינוס הקרח הצפוני, ב-30 באוקטובר 1961.
זו פצצה היסטורית, שבניסוי עצמו יצרה עוצמת פיצוץ של כ-50 מגה-טון TNT, פי 3,300 מ"ילד קטן", עוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה, בשלהי מלחמת העולם השנייה. אגב, במקור עוצמת הפצצה אמורה הייתה להיות כפולה, כ-100 מגה-טון. ההחלטה להפחית מהמטען הגרעיני היה בשל החשש של המהנדסים מעודף נשורת גרעינית. כדי לרסן את הנשורת נעשה שימוש באורניום 238 במקום העופרת, במסגרת הביקוע הגרעיני, שינוי שלמרבה האירוניה הפך אותה לפצצה "נקייה" יותר, במיוחד ביחס לגודלה העצום.
סופה של פצצת הצאר היה להישאר על המדף. עם גודלה המוגזם לא מצאו מטוס שיוכל לשאת אותה ביחד עם צוות הנדרש כדי להפילה. ההשערה היא שמטרת בנייתה הייתה בכלל פוליטית, אקט של תעמולה, בחלק ממרוץ החימוש הגרעיני נגד ארצות הברית והמערב במהלך המלחמה הקרה.
כמו אלפי הירושימות - פצצת המימן הכי חזקה אי-פעם (עברית):
https://youtu.be/_9zsj2ZDj90
העוצמה האדירה של "פצצת הצאר":
https://youtu.be/12UCn9k1cko?t=2m08s
תיעוד של התפוצצות הצאר בומבה? - אולי:
https://youtu.be/4R7pZOAWQrk
סיפורה המלא של הצאר בומבה:
https://youtu.be/0c1ufyaeJOk
השוואה בינה לבין פצצות גרעיניות אחרות:
https://youtu.be/JFiBXFFzT5c
תיעוד אמיתי של הפיצוץ שלה:
https://youtu.be/V6BspF9Ie9M
השוואת הפצצות ההרסניות בהיסטוריה:
https://youtu.be/52VjhNoiCu0
וסרטון תיעודי על פצצת הצאר - ההרסנית ביותר שפוצצה אי פעם:
https://youtu.be/iRtTB27Wdek?long=yes
"פצצת הצאר" (Tsar Bomba), או בשמה הרוסי "צאר בומבה", היא הפצצה הכי הרסנית בהיסטוריה, בעלת יכולת ההרס הכי גדולה שהתפוצצה אי פעם, הפצצה הגדולה והחזקה ביותר שנוסתה אי פעם.
הפצצה באורך 8 מטרים ומשקל של 27 טון, פותחה בפקודת חרושצ'וב, שהורה לפתח אותה תוך 3 חודשים, מחודש יולי עד אוקטובר, לקראת ועידת המפלגה הקומוניסטית.
ממש כמו תותח הצאר ופעמון הצאר, השם "פצצת הצאר", על שם שליט האימפריה הרוסית - הצאר, שיקף את שחצנות האימפריה שבנתה מונומנטים עצומים, סימן לכוחה הרב של ברית המועצות שבנתה אותה. את השם נתנו לפצצה במערב, בעוד שבקרמלין קראו לה "קוזקינה מאט", לזכר איומו של ניקיטה חרושצ'וב, שליט ברית המועצות,שהניסוי של הפצצה "יראה לאמריקאים את קוזקינה מאט", בסלנג רוסי "להעניש חזק"...
ה"צאר בומבה" לא הייתה סתם פצצה גרעינית אלא פצצת מימן. למעשה, הפצצה הכי הרסנית שפוצצה אי פעם. היא פוצצה רק בניסוי שנערך בנוביה זמליה, ארכיפלג באוקיינוס הקרח הצפוני, ב-30 באוקטובר 1961.
זו פצצה היסטורית, שבניסוי עצמו יצרה עוצמת פיצוץ של כ-50 מגה-טון TNT, פי 3,300 מ"ילד קטן", עוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה, בשלהי מלחמת העולם השנייה. אגב, במקור עוצמת הפצצה אמורה הייתה להיות כפולה, כ-100 מגה-טון. ההחלטה להפחית מהמטען הגרעיני היה בשל החשש של המהנדסים מעודף נשורת גרעינית. כדי לרסן את הנשורת נעשה שימוש באורניום 238 במקום העופרת, במסגרת הביקוע הגרעיני, שינוי שלמרבה האירוניה הפך אותה לפצצה "נקייה" יותר, במיוחד ביחס לגודלה העצום.
סופה של פצצת הצאר היה להישאר על המדף. עם גודלה המוגזם לא מצאו מטוס שיוכל לשאת אותה ביחד עם צוות הנדרש כדי להפילה. ההשערה היא שמטרת בנייתה הייתה בכלל פוליטית, אקט של תעמולה, בחלק ממרוץ החימוש הגרעיני נגד ארצות הברית והמערב במהלך המלחמה הקרה.
כמו אלפי הירושימות - פצצת המימן הכי חזקה אי-פעם (עברית):
https://youtu.be/_9zsj2ZDj90
העוצמה האדירה של "פצצת הצאר":
https://youtu.be/12UCn9k1cko?t=2m08s
תיעוד של התפוצצות הצאר בומבה? - אולי:
https://youtu.be/4R7pZOAWQrk
סיפורה המלא של הצאר בומבה:
https://youtu.be/0c1ufyaeJOk
השוואה בינה לבין פצצות גרעיניות אחרות:
https://youtu.be/JFiBXFFzT5c
תיעוד אמיתי של הפיצוץ שלה:
https://youtu.be/V6BspF9Ie9M
השוואת הפצצות ההרסניות בהיסטוריה:
https://youtu.be/52VjhNoiCu0
וסרטון תיעודי על פצצת הצאר - ההרסנית ביותר שפוצצה אי פעם:
https://youtu.be/iRtTB27Wdek?long=yes
מה הייתה קתדרלת האור הנאצית?
הליכטדום (Lichtdom), קתדרלת האור (Cathedral of Light) הנאצית, הייתה מעין קתדרלה מדומה שהנאצים יצרו מזרקורים נגד מטוסים.
התעמולה הנאצית, חייבים להודות, הייתה תעמולה יעילה להחריד. מנהיגי הנאצים לא חסכו בכסף, ברעיונות יצירתיים וביישומים טכנולוגיים, על מנת לשכנע את הציבור בגדולתם של הרייך השלישי והרעיונות הנאציים.
אחת מההמצאות הללו הייתה "קתדרלת האור". הנאצים, שלא אהדו את הכנסייה, חיפשו תחליף לרושם שיצרה הקתדרלה אצל המאמין הנוצרי. רוב מפעלי הבנייה שלהם נועדו להיות גדולי וכה מרשימים שהגרמני הפשוט ישתכנע שיש לו כאן עניין עם תנועה גדולה מהחיים...
על אף שהאדריכלות שלה הייתה מדומה, "קתדרלת האור" הייתה רעיון של אלברט שפר, האדריכל הנאצי. בכינוס הנאצי של 1937 הוא הציג מעין קתדרלה מדומה שנוצרה מ-134 זרקורים נגד מטוסים, שהאירו מהקרקע אל עבר השמיים. באמצעות האור הם יצרו אשלייה של עמודי-תמך עצומי ממדים, שהמראה שלהם היה מלא הוד ומזכיר את המקדשים הקלאסיים, אבל בגדלים עצומים של כ-7 קילומטרים.
האשלייה שסיפקה קתדרלת האור הייתה בדיוק מה שהנאצים רצו שיחשבו על המשטר שלהם - הנה שלטון שמצליח באמצעות הטכנולוגיה הגרמנית, להתעלות על כל מה שהיה לפניו, הנה התחליף לדת ובתפקיד אלוהים יש את הפיהרר. הכוונה הייתה לשדר ששלטון כזה ישרוד זמן רב ואף ישלוט בעולם ועל כל מי שרוצה להנות בחייו להצטרף ולא להתנגד לו...
הנה "קתדרלת האור" מתוך סרט תעמולה נאצי:
https://youtu.be/gfVMobxjec8?t=46s
לני ריפנשאל, בימאית הבית של היטלר, תיעדה בסרט "אולימפיה" את האולימפיאדה של 1936, כשקתדרלת האור מופיעה כשיאה:
https://youtu.be/y7p_OqKjI4k
וצילום של הליכטדום, קתדרלה שיוצר האור בתכנון של אלברט שפר:
https://youtu.be/4Nho-CcS2lA?t=4m26s&end=4m32s
הליכטדום (Lichtdom), קתדרלת האור (Cathedral of Light) הנאצית, הייתה מעין קתדרלה מדומה שהנאצים יצרו מזרקורים נגד מטוסים.
התעמולה הנאצית, חייבים להודות, הייתה תעמולה יעילה להחריד. מנהיגי הנאצים לא חסכו בכסף, ברעיונות יצירתיים וביישומים טכנולוגיים, על מנת לשכנע את הציבור בגדולתם של הרייך השלישי והרעיונות הנאציים.
אחת מההמצאות הללו הייתה "קתדרלת האור". הנאצים, שלא אהדו את הכנסייה, חיפשו תחליף לרושם שיצרה הקתדרלה אצל המאמין הנוצרי. רוב מפעלי הבנייה שלהם נועדו להיות גדולי וכה מרשימים שהגרמני הפשוט ישתכנע שיש לו כאן עניין עם תנועה גדולה מהחיים...
על אף שהאדריכלות שלה הייתה מדומה, "קתדרלת האור" הייתה רעיון של אלברט שפר, האדריכל הנאצי. בכינוס הנאצי של 1937 הוא הציג מעין קתדרלה מדומה שנוצרה מ-134 זרקורים נגד מטוסים, שהאירו מהקרקע אל עבר השמיים. באמצעות האור הם יצרו אשלייה של עמודי-תמך עצומי ממדים, שהמראה שלהם היה מלא הוד ומזכיר את המקדשים הקלאסיים, אבל בגדלים עצומים של כ-7 קילומטרים.
האשלייה שסיפקה קתדרלת האור הייתה בדיוק מה שהנאצים רצו שיחשבו על המשטר שלהם - הנה שלטון שמצליח באמצעות הטכנולוגיה הגרמנית, להתעלות על כל מה שהיה לפניו, הנה התחליף לדת ובתפקיד אלוהים יש את הפיהרר. הכוונה הייתה לשדר ששלטון כזה ישרוד זמן רב ואף ישלוט בעולם ועל כל מי שרוצה להנות בחייו להצטרף ולא להתנגד לו...
הנה "קתדרלת האור" מתוך סרט תעמולה נאצי:
https://youtu.be/gfVMobxjec8?t=46s
לני ריפנשאל, בימאית הבית של היטלר, תיעדה בסרט "אולימפיה" את האולימפיאדה של 1936, כשקתדרלת האור מופיעה כשיאה:
https://youtu.be/y7p_OqKjI4k
וצילום של הליכטדום, קתדרלה שיוצר האור בתכנון של אלברט שפר:
https://youtu.be/4Nho-CcS2lA?t=4m26s&end=4m32s
