שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פועלות פצצות עומק?
פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.
הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.
פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.
פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.
מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.
במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.
הנה פצצת העומק:
https://youtu.be/1CYDhh8XW4c
ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:
https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8
פצצת עומק מתפוצצת:
https://youtu.be/izk3aYS9FIA
הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:
https://youtu.be/D9pRBb5yF-E
והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:
https://youtu.be/M5lMRDBseac
איך מייצרים פצצת אטום?
פצצת האטום, או פצצת ביקוע גרעיני, מנצלת את האנרגיה שאגורה בגרעין של האטום. בפצצת אטום מתבצע ביקוע גרעיני מהיר, שבו מתפצל גרעין אטום לגרעינים קטנים יותר ונפלטים ניטרונים רבים. כשהתופעה מתרחשת בגרעינים של יסודות כבדים, היא משחררת אנרגיה עצומה שמביאה להרס רב.
לצורך ייצור פצצת ביקוע גרעיני, פצצת אטום, מצפים באורניום כדור שיצרנו מפלוטוניום. את כדור הפלוטוניום המצופה באורניום עוטפים בחומר נפץ רב והפצצה מוכנה. כשהיא תוטל על היעד, יתפוצץ חומר הנפץ, ידחס את הפלוטוניום וייצר ביקוע גרעיני שממנו תתחיל תגובת שרשרת הרסנית.
על ידי שחרור של האנרגיה הגרעינית, ניתן לייצר כוח הרס עצום. זו בדיוק מטרתה של פצצה. הביקוע הגרעיני או פירוק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר, הם שיוצרים כוח הרס עצום, דרך תגובת השרשרת (ראו באאוריקה בתגית "תגובת שרשרת").
הנה סרטון שמסביר כיצד מאפשר מבנה האטום לייצר פצצה גרעינית:
http://youtu.be/o1Ov3xk1F7g
יש מי שמייצרים פצצת אטום בבית:
https://youtu.be/jKffwVZ4CbI
וסרט תיעודי שמראה איך פועלת פצצת האטום:
https://youtu.be/-Nc0wCrkk00?long=yes
מהי פצצת מימן?
פצצת מימן (Hydrogen bomb) היא פצצה המחקה תהליך טבעי המתרחש בכוכבים רבים, בתוכם בשמש. כך היא יוצרת כמות אדירה של אנרגיה, המתפוצצת בעוצמה שמגיעה לפי 100 יותר מהעוצמה של פצצת אטום.
פצצת המימן נקראת כך כי גרעיני המימן שבה עוברים היתוך גרעיני, הממזג אותם לגרעינים כבדים יותר. את ההיתוך יוצרים לחצי טמפרטורה גבוהים במיוחד. אך בניגוד לכוכבים שבהם שנוצרים לחצים כאלה בזכות המסה הגדולה של הכוכב, מה מחולל אותם בפצצת המימן?
את לחצי הטמפרטורה בפצצת המימן יוצר פיצוץ ראשוני של פצצת ביקוע. פצצת הביקוע הזו נכללת במארז הפצצה והיא שמובילה לפיצוץ פצצת המימן עצמה.
הפיצוץ של פצצת מימן נעשה תוך כדי שחרור של כמות אנרגיה עצומה. שנבין - עוצמת הפיצוץ של פצצת מימן היא כה גבוהה שהיא נמדדת במגהטון, יחידות השוות למיליוני טונות של חומר הנפץ העוצמתי TNT.
ההשוואה לפצצת אטום מדהימה. עוצמתה של פצצת המימן גדולה בערך פי 100 משל פצצת האטום שהגורם לפיצוץ בה הוא לא היתוך גרעיני אלא ביקוע אטומי, שהוא חלש יותר.
כמה פצצות מימן נבנו על ידי המעצמות במהלך ההיסטוריה. הפצצה ההרסנית ביותר שהתפוצצה אי פעם על כדור הארץ הייתה פצצת מימן. קראו לה "פצצת הצאר" (Tsar Bomba), הידועה גם בשמה הרוסי "צאר בומבה". היא פוצצה בניסוי בלבד.
ובכלל במהלל ההיסטוריה התקיימו כמה פיצוצי ניסוי של פצצות מימן, הקרויות גם "פצצות תרמו-גרעיניות". אך במהלך מלחמה לא פוצצה מעולם פצצה שכזו.
הנה סרטון שמסביר מהי פצצת המימן (עברית):
https://youtu.be/12UCn9k1cko?t=2m08s
פצצת המימן הכי חזקה אי פעם הייתה שווה לאלפי פצצות כמו זו שהופלה על הירושימה (עברית):
https://youtu.be/_9zsj2ZDj90
מהו הטיל שפצצת המימן הייתה אמורה להיות רק הדובדבן שעל עוגת ההרס שלו? (עברית)
https://youtu.be/hl0REkoK8oU
כך פועלת פצצת מימן גדולה מדי (עברית):
https://youtu.be/12UCn9k1cko
ומומחית מסבירה על פצצות מימן (עברית):
https://youtu.be/LEiPbB_n2XQ
איך פועלת פצצת אטום?
פצצת אטום מתבססת על עיקרון שנקרא "ביקוע גרעיני" (Nuclear fission). הפצצה משררת את האנרגיה הגרעינית שאגורה בגרעין האטום. בשחרור אנרגיה זו מיוצר כוח הרס עצום, שהוא הכוח שמייחד את פצצות האטום מכל נשק אחר שהמציא האדם.
הביקוע הגרעיני הוא שאחראי על כוח ההרס הזה. בביקוע מפורק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר. ראשית מבוקע, נשבר האטום לשניים או יותר. הנייטרונים הנפלטים בביקוע עפים במהירות אדירה, כשרבים מהם מתנגשים באטומים אחרים. כל אחד מהאטומים הללו מבוקעים בשל ההתנגשות ופולטים גם הם נייטרונים. הללו שבים ועפים במהירות, רק כדי להתנגש בתורם באטומים נוספים וחוזר חלילה.
בתגובת השרשרת הזו, הולכות ומתרבות, בגידול מעריכי, פגיעות גרעיני האורניום אלה באלה. הביקועים הולכים ומתרבים במהירות עצומה ונוצר כוח הפיצוץ האדיר של פצצת האטום. בתוך שניות היא מתפוצצת והורסת את כל מה שמסביבה. פצצת אטום אחת, בגודל של כדור קטן, מייצרת פיצוץ זהה לדינמיט בנפח של אצטדיון שלם...
לימוד מעמיק על הביקוע הגרעיני ניתן לראות באאוריקה בתגית "ביקוע גרעיני".
כך פועל נשק גרעיני ובמקרה הזה פצצת אטום שנוחתת על עיר (מתורגם):
https://youtu.be/5iPH-br_eJQ
הביקוע הגרעיני:
https://youtu.be/mBdVK4cqiFs
כך מכינים האיראנים את "העוגה הצהובה" שבעזרתה בונים פצצת אטום:
https://youtu.be/pyTqC9BdBG0
זה מה שרואים כשפצצת אטום מתפוצצת:
https://youtu.be/lQpV1ZJtV48
וכך פועלת פצצת האטום:
https://youtu.be/-Nc0wCrkk00?long=yes
למה לא הפציצו בנות הברית את אושוויץ?
לא פעם עולה מאז השואה השאלה הקשה על אי הפצצת מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. הרי למטוסי בנות הברית היה כוח השמדה עצום והם הפציצו ללא הפסקה את ערי ומחנות הצבא של הגרמנים. מדוע לא הפציצו את מחנות ההשמדה ואת תעשיית המוות, שזה מכבר ידעו עליה?
יש טענה שלא הפציצו את אושוויץ מכיוון שחששו לפגוע באסירים. טענה זו היא ככל הנראה אינה הסיבה האמיתית, שכן ניתן היה להפציץ את פסי הרכבת שהביאו יהודים למחנות ההשמדה הגדולים וגם זאת לא נעשה.
טענה אחרת היא שבנות הברית לא ידעו על המתרחש במחנות הריכוז וההשמדה. טענה זו הופרכה על ידי ההיסטוריונים, במיוחד לאחר ששני אסירים ברחו מאושוויץ ב-1944, ונתנו עדות מפורטת ואמינה על מה שמתרחש בה. העדויות שלהם לא הותירו מקום לספק.
הסיבה לכך שהמחנות לא הופצצו היא ככל הנראה ההחלטה העקרונית של בנות הברית, שלא להילחם במטרות אזרחיות. מחנות השמדה וריכוז היו מבחינתם מטרות כאלה.
מפקדי ומנהיגי בנות הברית העדיפו להתרכז במטרות צבאיות בלבד ובניצחון על הנאצים. אם היה מחנה השמדה, מחנה עבודה או ריכוז שמשרת את תעשיית הנשק הנאצית, הרי שהוא היה מטרה. אך אם מחנה שימש להשמדה בלבד, הם לא רצו להתעסק בו ולהשקיע בו משאבים, בעיקר תחמושת אבל גם אנרגיה. כמה עצוב.
ניתן להתווכח עם המוסריות של ההחלטה, אבל חשוב להבינה, בין השאר בהקשר ההיסטורי שלה ותוך הבנה של המנהיגים לגבי מכלול הגורמים של ניהול מלחמת עולם.
הנה הדילמה של הפצצת אושוויץ ומחנות ההשמדה:
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
הטענה המזעזעת שההחלטה אפילו לא הונחה בפני נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/a5kbU57ezrQ
מה שהתגלה למצילים:
https://youtu.be/kOIHRQlQqwU
והסרטון התיעודי על צילומי האוויר של מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי חיל האוויר האמריקאי:
https://youtu.be/4aFYsiUaj3Q
מה גורמים ניסויים גרעיניים?
ניסויים גרעיניים (Nuclear Tests) הם ניסויים שנועדו לבחון את השימוש בנשק גרעיני, תוצאותיו, יעילותו והשפעותיו על היבטים שונים בחייהם של בני אדם ובעלי חיים בסביבה.
במהלך המאה העשרים, מרבית המדינות שפיתחו נשק גרעיני בחנו אותו באמצעות ניסוי. לא פעם משמשים ניסויים גרעיניים להפגנת כוח ויכולת גרעינית של אומות, שכן בכך "מאותתת" המדינה שעורכת את הניסוי, שלא כדאי להילחם בה, בהיותה בעלת יכולת השמדה גרעינית. כך באו לעולם המעצמות הגרעיניות, אלו שהראו לעולם כולו את יכולותיהן הגרעיניות וקיבעו בכך את מעמדן כמעצמות.
הניסוי הגרעיני הראשון בהיסטוריה היה "ניסוי טריניטי". את הניסוי הזה ערך צבא ארצות הברית ב-16 ביולי 1945, כחלק מתוכנית מנהטן, לייצר את פצצה האטום שתכריע את מלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ של הפצצה היחידה שהתפוצצה בו הייתה שקולה ל-21,000 טון של חומר הנפץ TNT.
לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו הניסויים הגרעיניים. סדרת הניסויים הכי מפורסמים בנשק גרעיני, בוצעו על ידי ארצות הברית במסגרת "מבצע פרשת דרכים ". הניסויים נערכו בקיץ 1946 באטול ביקיני (Bikini Atoll), שבאיי מרשל, באוקיינוס השקט. האמריקאים פינו את כל תושבי האטול, כדי לבצע בו סדרה של 23 ניסויים גרעיניים. 23 פצצות הגרעין שהוטלו על ספינות ומטוסים ישנים שפוזרו בסביבות האי, נועדו לבחון את יעילות הפצצות והנזק שהן יגרמו לנשק ולסביבה.
לאחר הניסויים הבינו כולם שניסוי כזה הופך את המקום לאתר שבני אדם ובעלי חיים לא יוכלו לחיות בו במשך שנים ארוכות. באי ביקיני נרשמה הכחדה של כל בעלי החיים באתר הניסויים ומסביבו. גם הדגה נפגעה במרחקים של מאות קילומטרים מהאטול, בשל תופעות של קרינה. דייגים רבים ביפאן דיווחו במהלך השנים על דגים "מוזרים" שניצודו. ככל הנראה חלק גדול מהמוטציות נזקפו לחובת סדרת הניסויים האטומיים של ארצות הברית.
סיפור ניסויי ההפצצות הגרעיניות על איי מרשל וביקיני (עברית):
https://youtu.be/9_Yu3HckZug
כך נראה ניסוי גרעיני כזה:
https://youtu.be/Ge865CR9pN8
וניסוי גרעיני סובייטי שנעשה ב-1953, במקביל לניסויים האמריקאיים באי ביקיני:
https://youtu.be/r0dUIq8gHgc
מה היו המפציצים הראשונים בהיסטוריה?
היה זה רק 8 שנים אחרי הטיסה הממונעת הראשונה של האחים רייט, בשנת 1911, כשהשליך טייס איטלקי רימוני-יד על חיילים עותמאנים בלוב. זה היה הרמז הראשון ליכולת ההפצצה של האווירון, הטכנולוגיה החדשה של תחילת המאה ה-20. אבל עם תחילת מלחמת העולם הראשונה עתיד להתחיל עידן חדש בתעופה - עידן הפצצות האוויר. אז נולדו המפציצים הראשונים בהיסטוריה, במקביל ללידת מטוס הקרב.
ממש כמו אותם רימונים שהושלכו מהמטוס ההוא, המפציצים הראשונים שהפציצו במלחמת העולם ה-1 היו מטוסים רגילים שמהם השליכו פצצות אל הקרקע. לא היו שם מערכות חכמות של אחסון ושחרור הפצצות, אלא השלכה, פצצה פצצה, ברגע שהטייס הביא את המטוס מעל היעד.
כך, למעשה, החליפו מטוסי ההפצצה את הצפלינים המפציצים, שבהם השתמשו עד אז רק הגרמנים. המעניין הוא שמבחינת מכשיר הפצצה היו הצפלינים יעילים הרבה יותר מהמטוס של אותם ימים. הן הטווח היעיל שלהם והן יכולת ההעמסה של הצפלין, היו טובים פי כמה מאלו של מטוסי מלחמת העולם הראשונה, מטוסים קלים ובעלי כושר נשיאה מוגבל. הצפלינים נשאו בקלות כמות פצצות גדולה יותר, מגרמניה אל בריטניה.
הצפלינים היו משוכללים ונוחים מאד לשימוש מלחמתי ואיתם הניחו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, את היסודות להפצצה האסטרטגית, שמשמעותה הפצצת הערים והתשתיות הכלכליות של האויב.
אבל היעילות של הצפלין לקתה בפגיעות היחסית שלו. מעצם היותו גדול מאד ואיטי, ביחס למטוס, הייתה יכולת לפגוע בו בקלות יחסית. זו הסיבה שהפצצות הצפלינים על לונדון, למשל, התבצעו בעיקר בלילות, אבל מרגע שאותר עקב האכילס של הצפלין, זה היה עניין של זמן עד שיחול המעבר למטוסים מפציצים.
ואכן, הגרמנים היו הראשונים להפציץ ערי אויב ממטוסים. בעקבות המעבר שלהם לשימוש במפציצים, למדו גם מדינות ההסכמה והלכו בעקבותיהם. כולם החלו ליצור מפציצים דו-כנפיים, בעלי כמה מנועים, שהיו מיועדים להפצצה אסטרטגית על יעדי האויב, ברוב המקרים יעדים אזרחיים ובעיקר ריכוזי אוכלוסיה גדולים.
הנה ה"גותה" הגרמני - אחד המפציצים הראשונים במלחמת העולם הראשונה (עברית):
https://youtu.be/_La7x7HJwzE
המפציץ הגרמני הראשון - גוטה:
https://youtu.be/pPsfUiv6_Tc
האם כך נראה הגוטה:
https://youtu.be/FDvEDjJFa2Q
ובחיוך, טיסני הגוטה של ימינו:
https://youtu.be/taRPf9H1sJw
פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.
הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.
פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.
פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.
מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.
במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.
הנה פצצת העומק:
https://youtu.be/1CYDhh8XW4c
ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:
https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8
פצצת עומק מתפוצצת:
https://youtu.be/izk3aYS9FIA
הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:
https://youtu.be/D9pRBb5yF-E
והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:
https://youtu.be/M5lMRDBseac
פצצת האטום, או פצצת ביקוע גרעיני, מנצלת את האנרגיה שאגורה בגרעין של האטום. בפצצת אטום מתבצע ביקוע גרעיני מהיר, שבו מתפצל גרעין אטום לגרעינים קטנים יותר ונפלטים ניטרונים רבים. כשהתופעה מתרחשת בגרעינים של יסודות כבדים, היא משחררת אנרגיה עצומה שמביאה להרס רב.
לצורך ייצור פצצת ביקוע גרעיני, פצצת אטום, מצפים באורניום כדור שיצרנו מפלוטוניום. את כדור הפלוטוניום המצופה באורניום עוטפים בחומר נפץ רב והפצצה מוכנה. כשהיא תוטל על היעד, יתפוצץ חומר הנפץ, ידחס את הפלוטוניום וייצר ביקוע גרעיני שממנו תתחיל תגובת שרשרת הרסנית.
על ידי שחרור של האנרגיה הגרעינית, ניתן לייצר כוח הרס עצום. זו בדיוק מטרתה של פצצה. הביקוע הגרעיני או פירוק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר, הם שיוצרים כוח הרס עצום, דרך תגובת השרשרת (ראו באאוריקה בתגית "תגובת שרשרת").
הנה סרטון שמסביר כיצד מאפשר מבנה האטום לייצר פצצה גרעינית:
http://youtu.be/o1Ov3xk1F7g
יש מי שמייצרים פצצת אטום בבית:
https://youtu.be/jKffwVZ4CbI
וסרט תיעודי שמראה איך פועלת פצצת האטום:
https://youtu.be/-Nc0wCrkk00?long=yes
פצצת מימן (Hydrogen bomb) היא פצצה המחקה תהליך טבעי המתרחש בכוכבים רבים, בתוכם בשמש. כך היא יוצרת כמות אדירה של אנרגיה, המתפוצצת בעוצמה שמגיעה לפי 100 יותר מהעוצמה של פצצת אטום.
פצצת המימן נקראת כך כי גרעיני המימן שבה עוברים היתוך גרעיני, הממזג אותם לגרעינים כבדים יותר. את ההיתוך יוצרים לחצי טמפרטורה גבוהים במיוחד. אך בניגוד לכוכבים שבהם שנוצרים לחצים כאלה בזכות המסה הגדולה של הכוכב, מה מחולל אותם בפצצת המימן?
את לחצי הטמפרטורה בפצצת המימן יוצר פיצוץ ראשוני של פצצת ביקוע. פצצת הביקוע הזו נכללת במארז הפצצה והיא שמובילה לפיצוץ פצצת המימן עצמה.
הפיצוץ של פצצת מימן נעשה תוך כדי שחרור של כמות אנרגיה עצומה. שנבין - עוצמת הפיצוץ של פצצת מימן היא כה גבוהה שהיא נמדדת במגהטון, יחידות השוות למיליוני טונות של חומר הנפץ העוצמתי TNT.
ההשוואה לפצצת אטום מדהימה. עוצמתה של פצצת המימן גדולה בערך פי 100 משל פצצת האטום שהגורם לפיצוץ בה הוא לא היתוך גרעיני אלא ביקוע אטומי, שהוא חלש יותר.
כמה פצצות מימן נבנו על ידי המעצמות במהלך ההיסטוריה. הפצצה ההרסנית ביותר שהתפוצצה אי פעם על כדור הארץ הייתה פצצת מימן. קראו לה "פצצת הצאר" (Tsar Bomba), הידועה גם בשמה הרוסי "צאר בומבה". היא פוצצה בניסוי בלבד.
ובכלל במהלל ההיסטוריה התקיימו כמה פיצוצי ניסוי של פצצות מימן, הקרויות גם "פצצות תרמו-גרעיניות". אך במהלך מלחמה לא פוצצה מעולם פצצה שכזו.
הנה סרטון שמסביר מהי פצצת המימן (עברית):
https://youtu.be/12UCn9k1cko?t=2m08s
פצצת המימן הכי חזקה אי פעם הייתה שווה לאלפי פצצות כמו זו שהופלה על הירושימה (עברית):
https://youtu.be/_9zsj2ZDj90
מהו הטיל שפצצת המימן הייתה אמורה להיות רק הדובדבן שעל עוגת ההרס שלו? (עברית)
https://youtu.be/hl0REkoK8oU
כך פועלת פצצת מימן גדולה מדי (עברית):
https://youtu.be/12UCn9k1cko
ומומחית מסבירה על פצצות מימן (עברית):
https://youtu.be/LEiPbB_n2XQ
פצצת אטום מתבססת על עיקרון שנקרא "ביקוע גרעיני" (Nuclear fission). הפצצה משררת את האנרגיה הגרעינית שאגורה בגרעין האטום. בשחרור אנרגיה זו מיוצר כוח הרס עצום, שהוא הכוח שמייחד את פצצות האטום מכל נשק אחר שהמציא האדם.
הביקוע הגרעיני הוא שאחראי על כוח ההרס הזה. בביקוע מפורק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר. ראשית מבוקע, נשבר האטום לשניים או יותר. הנייטרונים הנפלטים בביקוע עפים במהירות אדירה, כשרבים מהם מתנגשים באטומים אחרים. כל אחד מהאטומים הללו מבוקעים בשל ההתנגשות ופולטים גם הם נייטרונים. הללו שבים ועפים במהירות, רק כדי להתנגש בתורם באטומים נוספים וחוזר חלילה.
בתגובת השרשרת הזו, הולכות ומתרבות, בגידול מעריכי, פגיעות גרעיני האורניום אלה באלה. הביקועים הולכים ומתרבים במהירות עצומה ונוצר כוח הפיצוץ האדיר של פצצת האטום. בתוך שניות היא מתפוצצת והורסת את כל מה שמסביבה. פצצת אטום אחת, בגודל של כדור קטן, מייצרת פיצוץ זהה לדינמיט בנפח של אצטדיון שלם...
לימוד מעמיק על הביקוע הגרעיני ניתן לראות באאוריקה בתגית "ביקוע גרעיני".
כך פועל נשק גרעיני ובמקרה הזה פצצת אטום שנוחתת על עיר (מתורגם):
https://youtu.be/5iPH-br_eJQ
הביקוע הגרעיני:
https://youtu.be/mBdVK4cqiFs
כך מכינים האיראנים את "העוגה הצהובה" שבעזרתה בונים פצצת אטום:
https://youtu.be/pyTqC9BdBG0
זה מה שרואים כשפצצת אטום מתפוצצת:
https://youtu.be/lQpV1ZJtV48
וכך פועלת פצצת האטום:
https://youtu.be/-Nc0wCrkk00?long=yes
פצצות
לא פעם עולה מאז השואה השאלה הקשה על אי הפצצת מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. הרי למטוסי בנות הברית היה כוח השמדה עצום והם הפציצו ללא הפסקה את ערי ומחנות הצבא של הגרמנים. מדוע לא הפציצו את מחנות ההשמדה ואת תעשיית המוות, שזה מכבר ידעו עליה?
יש טענה שלא הפציצו את אושוויץ מכיוון שחששו לפגוע באסירים. טענה זו היא ככל הנראה אינה הסיבה האמיתית, שכן ניתן היה להפציץ את פסי הרכבת שהביאו יהודים למחנות ההשמדה הגדולים וגם זאת לא נעשה.
טענה אחרת היא שבנות הברית לא ידעו על המתרחש במחנות הריכוז וההשמדה. טענה זו הופרכה על ידי ההיסטוריונים, במיוחד לאחר ששני אסירים ברחו מאושוויץ ב-1944, ונתנו עדות מפורטת ואמינה על מה שמתרחש בה. העדויות שלהם לא הותירו מקום לספק.
הסיבה לכך שהמחנות לא הופצצו היא ככל הנראה ההחלטה העקרונית של בנות הברית, שלא להילחם במטרות אזרחיות. מחנות השמדה וריכוז היו מבחינתם מטרות כאלה.
מפקדי ומנהיגי בנות הברית העדיפו להתרכז במטרות צבאיות בלבד ובניצחון על הנאצים. אם היה מחנה השמדה, מחנה עבודה או ריכוז שמשרת את תעשיית הנשק הנאצית, הרי שהוא היה מטרה. אך אם מחנה שימש להשמדה בלבד, הם לא רצו להתעסק בו ולהשקיע בו משאבים, בעיקר תחמושת אבל גם אנרגיה. כמה עצוב.
ניתן להתווכח עם המוסריות של ההחלטה, אבל חשוב להבינה, בין השאר בהקשר ההיסטורי שלה ותוך הבנה של המנהיגים לגבי מכלול הגורמים של ניהול מלחמת עולם.
הנה הדילמה של הפצצת אושוויץ ומחנות ההשמדה:
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
הטענה המזעזעת שההחלטה אפילו לא הונחה בפני נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/a5kbU57ezrQ
מה שהתגלה למצילים:
https://youtu.be/kOIHRQlQqwU
והסרטון התיעודי על צילומי האוויר של מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי חיל האוויר האמריקאי:
https://youtu.be/4aFYsiUaj3Q
ניסויים גרעיניים (Nuclear Tests) הם ניסויים שנועדו לבחון את השימוש בנשק גרעיני, תוצאותיו, יעילותו והשפעותיו על היבטים שונים בחייהם של בני אדם ובעלי חיים בסביבה.
במהלך המאה העשרים, מרבית המדינות שפיתחו נשק גרעיני בחנו אותו באמצעות ניסוי. לא פעם משמשים ניסויים גרעיניים להפגנת כוח ויכולת גרעינית של אומות, שכן בכך "מאותתת" המדינה שעורכת את הניסוי, שלא כדאי להילחם בה, בהיותה בעלת יכולת השמדה גרעינית. כך באו לעולם המעצמות הגרעיניות, אלו שהראו לעולם כולו את יכולותיהן הגרעיניות וקיבעו בכך את מעמדן כמעצמות.
הניסוי הגרעיני הראשון בהיסטוריה היה "ניסוי טריניטי". את הניסוי הזה ערך צבא ארצות הברית ב-16 ביולי 1945, כחלק מתוכנית מנהטן, לייצר את פצצה האטום שתכריע את מלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ של הפצצה היחידה שהתפוצצה בו הייתה שקולה ל-21,000 טון של חומר הנפץ TNT.
לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו הניסויים הגרעיניים. סדרת הניסויים הכי מפורסמים בנשק גרעיני, בוצעו על ידי ארצות הברית במסגרת "מבצע פרשת דרכים ". הניסויים נערכו בקיץ 1946 באטול ביקיני (Bikini Atoll), שבאיי מרשל, באוקיינוס השקט. האמריקאים פינו את כל תושבי האטול, כדי לבצע בו סדרה של 23 ניסויים גרעיניים. 23 פצצות הגרעין שהוטלו על ספינות ומטוסים ישנים שפוזרו בסביבות האי, נועדו לבחון את יעילות הפצצות והנזק שהן יגרמו לנשק ולסביבה.
לאחר הניסויים הבינו כולם שניסוי כזה הופך את המקום לאתר שבני אדם ובעלי חיים לא יוכלו לחיות בו במשך שנים ארוכות. באי ביקיני נרשמה הכחדה של כל בעלי החיים באתר הניסויים ומסביבו. גם הדגה נפגעה במרחקים של מאות קילומטרים מהאטול, בשל תופעות של קרינה. דייגים רבים ביפאן דיווחו במהלך השנים על דגים "מוזרים" שניצודו. ככל הנראה חלק גדול מהמוטציות נזקפו לחובת סדרת הניסויים האטומיים של ארצות הברית.
סיפור ניסויי ההפצצות הגרעיניות על איי מרשל וביקיני (עברית):
https://youtu.be/9_Yu3HckZug
כך נראה ניסוי גרעיני כזה:
https://youtu.be/Ge865CR9pN8
וניסוי גרעיני סובייטי שנעשה ב-1953, במקביל לניסויים האמריקאיים באי ביקיני:
https://youtu.be/r0dUIq8gHgc
היה זה רק 8 שנים אחרי הטיסה הממונעת הראשונה של האחים רייט, בשנת 1911, כשהשליך טייס איטלקי רימוני-יד על חיילים עותמאנים בלוב. זה היה הרמז הראשון ליכולת ההפצצה של האווירון, הטכנולוגיה החדשה של תחילת המאה ה-20. אבל עם תחילת מלחמת העולם הראשונה עתיד להתחיל עידן חדש בתעופה - עידן הפצצות האוויר. אז נולדו המפציצים הראשונים בהיסטוריה, במקביל ללידת מטוס הקרב.
ממש כמו אותם רימונים שהושלכו מהמטוס ההוא, המפציצים הראשונים שהפציצו במלחמת העולם ה-1 היו מטוסים רגילים שמהם השליכו פצצות אל הקרקע. לא היו שם מערכות חכמות של אחסון ושחרור הפצצות, אלא השלכה, פצצה פצצה, ברגע שהטייס הביא את המטוס מעל היעד.
כך, למעשה, החליפו מטוסי ההפצצה את הצפלינים המפציצים, שבהם השתמשו עד אז רק הגרמנים. המעניין הוא שמבחינת מכשיר הפצצה היו הצפלינים יעילים הרבה יותר מהמטוס של אותם ימים. הן הטווח היעיל שלהם והן יכולת ההעמסה של הצפלין, היו טובים פי כמה מאלו של מטוסי מלחמת העולם הראשונה, מטוסים קלים ובעלי כושר נשיאה מוגבל. הצפלינים נשאו בקלות כמות פצצות גדולה יותר, מגרמניה אל בריטניה.
הצפלינים היו משוכללים ונוחים מאד לשימוש מלחמתי ואיתם הניחו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, את היסודות להפצצה האסטרטגית, שמשמעותה הפצצת הערים והתשתיות הכלכליות של האויב.
אבל היעילות של הצפלין לקתה בפגיעות היחסית שלו. מעצם היותו גדול מאד ואיטי, ביחס למטוס, הייתה יכולת לפגוע בו בקלות יחסית. זו הסיבה שהפצצות הצפלינים על לונדון, למשל, התבצעו בעיקר בלילות, אבל מרגע שאותר עקב האכילס של הצפלין, זה היה עניין של זמן עד שיחול המעבר למטוסים מפציצים.
ואכן, הגרמנים היו הראשונים להפציץ ערי אויב ממטוסים. בעקבות המעבר שלהם לשימוש במפציצים, למדו גם מדינות ההסכמה והלכו בעקבותיהם. כולם החלו ליצור מפציצים דו-כנפיים, בעלי כמה מנועים, שהיו מיועדים להפצצה אסטרטגית על יעדי האויב, ברוב המקרים יעדים אזרחיים ובעיקר ריכוזי אוכלוסיה גדולים.
הנה ה"גותה" הגרמני - אחד המפציצים הראשונים במלחמת העולם הראשונה (עברית):
https://youtu.be/_La7x7HJwzE
המפציץ הגרמני הראשון - גוטה:
https://youtu.be/pPsfUiv6_Tc
האם כך נראה הגוטה:
https://youtu.be/FDvEDjJFa2Q
ובחיוך, טיסני הגוטה של ימינו:
https://youtu.be/taRPf9H1sJw
