למה סגדו במצרים לחתול של בסתת?
האלה בסתת (Bastet), בסטט או אבסת, הייתה לביאה, קרובתו של אל השמש רע. היא הייתה אלה מצרית קדמונית שצורתה חתולה, אך שילבה גוף של אישה ופני חתול, כשאופייה נע בין נטייה לטוב לעשיית רע.
באלף ה-1 לפני הספירה, נעשו החתולים חיות בית פופולריות במצרים. אז הוחלפה הדמות של בסתת במראה של אישה בעלת ראש חתול. היא הפכה אז לאלת החתולים ומאז הוצגה בדרך כלל בתור חתולה עם פרווה מנומרת וזהובה.
בסתת הייתה האלה המגינה על פרעה, ובמקביל גם האלה המגינה על מצרים התחתונה. מי שהייתה אמתו והמגינה על האל רע, אל השמש המצרי, נכלאה עם אל-נחש שנקרא אפופיס ונלחמה בו. משנחלשה מהקרבות שניהלה היא שוחררה מהכלא והצטרפה להגנה מפני הכאוס, ביחד עם שאר האלים.
כאישה עם ראש חתול, בסתת סימלה עבור המצרים אימהות, פוריות ונשיות, אפילו מעט מינית. לפי האמונה המצרית העתיקה, בסתת ברכה בתים שבהם החזיקו חתולים והרי החתולים במצרים נחשבו כבני משפחה לכל דבר.
באישיותה, היו לבסתת שני צדדים - צד צייתני ואחר אגרסיבי. אופייה הצייתני והעדין בא לידי ביטוי במילוי חובותיה כמי שמגינה על הבית ועל נשים בהריון, בעוד הצד האגרסיבי והאכזר שלה נחשף בניהול מתמיד של קרבות, בהם שחטה את יריביה.
למצרים היו שתי אלות חתולות. בסתת הייתה האלה החתולה המאושרת, כשהאלה הלא שמחה היא סקמת.
בחפירות באלכסנדריה, למשל, התגלה מקדש בן 2,000 שנה שהוקדש לה. המקדש הוקם בתקופת שושלת תלמי ההלניסטית, שושלת מלכים ששלטה במצרים במשך כ-300 שנה. זה קרה בעקבות כיבושי אלכסנדר הגדול, הכובש היווני ממקדוניה.
האלה בסתת (Bastet), בסטט או אבסת, הייתה לביאה, קרובתו של אל השמש רע. היא הייתה אלה מצרית קדמונית שצורתה חתולה, אך שילבה גוף של אישה ופני חתול, כשאופייה נע בין נטייה לטוב לעשיית רע.
באלף ה-1 לפני הספירה, נעשו החתולים חיות בית פופולריות במצרים. אז הוחלפה הדמות של בסתת במראה של אישה בעלת ראש חתול. היא הפכה אז לאלת החתולים ומאז הוצגה בדרך כלל בתור חתולה עם פרווה מנומרת וזהובה.
בסתת הייתה האלה המגינה על פרעה, ובמקביל גם האלה המגינה על מצרים התחתונה. מי שהייתה אמתו והמגינה על האל רע, אל השמש המצרי, נכלאה עם אל-נחש שנקרא אפופיס ונלחמה בו. משנחלשה מהקרבות שניהלה היא שוחררה מהכלא והצטרפה להגנה מפני הכאוס, ביחד עם שאר האלים.
כאישה עם ראש חתול, בסתת סימלה עבור המצרים אימהות, פוריות ונשיות, אפילו מעט מינית. לפי האמונה המצרית העתיקה, בסתת ברכה בתים שבהם החזיקו חתולים והרי החתולים במצרים נחשבו כבני משפחה לכל דבר.
באישיותה, היו לבסתת שני צדדים - צד צייתני ואחר אגרסיבי. אופייה הצייתני והעדין בא לידי ביטוי במילוי חובותיה כמי שמגינה על הבית ועל נשים בהריון, בעוד הצד האגרסיבי והאכזר שלה נחשף בניהול מתמיד של קרבות, בהם שחטה את יריביה.
למצרים היו שתי אלות חתולות. בסתת הייתה האלה החתולה המאושרת, כשהאלה הלא שמחה היא סקמת.
בחפירות באלכסנדריה, למשל, התגלה מקדש בן 2,000 שנה שהוקדש לה. המקדש הוקם בתקופת שושלת תלמי ההלניסטית, שושלת מלכים ששלטה במצרים במשך כ-300 שנה. זה קרה בעקבות כיבושי אלכסנדר הגדול, הכובש היווני ממקדוניה.