שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית?
רובנו מכירים את ת'ור (Thor) כגיבור-על אבל כדאי לזכור שדמותו מבוססת על האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית.
מדובר בדמות אל במיתולוגיה הנורדית, אל חזק יותר מכל בן אנוש ושסמלו הוא הפטיש שלו.
בקומיקס והסרטים של גיבורי העל מחליט אביו של ת'ור, אודין, ללמד את תור ענווה. הוא מכניס אותו לגוף של סטודנט חלשלוש לרפואה בשם דונלד בלייק.
לבלייק אין זיכרונות על האלוהות שלו, אך כשהוא מסיים את לימודיו והופך לרופא, במהלך חופשה בנורווגיה, הוא הופך עד להגעתו של כוח סיור של חוצנים. הוא נמלט למערה ומגלה בה את המקבת המוסתרת של תור - מיולניר - וכשהוא מטיח אותה בסלע - הוא הופך באחת לאל הרעם - תור!
דמותו של ת'ור מדורגת במקום הראשון ברשימת גיבורי-העל החזקים ביותר בכל הזמנים, לפי מגזין וויזארד ובמקום ה-14 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN.
הנה האל ת'ור והדרך בה הוא השיג, לפי המיתולוגיה הנורדית, את הפטיש שלו (מתורגם):
https://youtu.be/Qytj-DbXMKQ
קדימון הסרט "ת'ור" (מתורגם):
https://youtu.be/TUsU2PCqTqc
הסיפור המיתולוגי על מסעו של ת'ור לארץ הענקים (מתורגם):
https://youtu.be/e6XeP9gQPmg
שחקן שגילם אותו מספר על ת'ור (מתורגם):
https://youtu.be/YOZtvu_kv6I
עוד קדימון מהסרט "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):
http://youtu.be/Sb8NRUagErY?t=5s
סיפורם של אתרי הצילום המרתקים של "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):
https://youtu.be/k91mxr5T0Q0
והמלצה על הסרט (עברית):
https://youtu.be/up_1Jir39mU?t=10s
מהו המינוטאור המיתולוגי ולמה נכלא בלבירינת?
המינוטאור (Minotaur), או המינוטאורוס, הוא מפלצת שתוארה במיתולוגיה היוונית, יצור כלאיים שחציו אדם וחציו שור.
לפי המיתולוגיה היוונית הוא התגורר בתוך לבירינת (Labyrinth), בעברית מבוך, שבנה הממציא דדלוס, גאון של ממש לפי התיאור, בפקודת מינוֹס מלך כרתים.
המינוטאור היה בנה של אשתו של אותו מלך מינוס. פרטים בסיפור האגדה שלמטה.
הלבירינת נבנה כדי שיסתיר מהעולם את המינוטאורוס המפלצתי ויחזיקו בשבי. המלך גם ציווה שאחת לתשע שנים תשלח למינוטאורוס מִנְחה של שבעה עלמים ועלמות.
לפי המיתולוגיה היוונית היה זה הגיבור תסאוס, שהרג את המינוטאורוס. עזרה לו בכך בתו היפה של מינוס מלך כרתים, אריאדנה (Dido). לאחר שתזאוס הרג את המינוטאור, ברחו השניים מכרתים, כי דיידו פחדה מזעמו של אביה המלך. היא ותזאוס, שהבטיח להינשא לה, הפליגו לאתונה שם נמצאת ממלכת אביו.
#האגדה
האגדה מספרת שמינוס התפלל לאל פוסידון, בטרם היה למלך. הוא ביקש מהאל סימן שהוא ולא אחיו הוא מי שיקבל את המלכות.
אך מינוס הפר את הבטחתו לפוסידון שיקריב את היצור שייצא מהים לקראתו. זה היה כשפוסידון שלח לו פר מופלא, לבן ומרהיב ביופיו. המלך מינוס ריחם על הפר הנפלא והקריב במקומו שור רגיל.
זועם על הפרת ההבטחה, גרם פוסידון לפסיפאה, המלכה הרעייה של מינוס, להזדווג עם הפר. מהם נולד יצור הכלאיים של שור ואדם וקיבל את השם מינוטאורוס - פירושו ביוונית "השור של מינוס".
אותו מינוטאור התגלה כיצור אכזר ופראי. הוא הטיל אימה על תושבי כרתים. המלך מינוס פנה אל האורקל מדלפי. לפי עצתו הוא כלא את המינוטאורוס בלבירינת, מבוך שאי אפשר לברוח ממנו.
מינוס ניצח באותם ימים במלחמה עם אתונה, מלחמה שהייתה מבחינתו נקמה על שאתונאים הרגו את בנו. כעונש נדרשה אתונה לשלוח, כל תשע שנים שבעה צעירים וצעירות, כדי שיהיו לטרף בלבירינת למינוטאורוס.
הנסיך תזאוס, בנו של מלך אתונה, ביקש שישלחו אותו אל הלבירינת, כך שיוכל להרוג את המפלצת. בכרתים ועוד לפני שהוא נשלח ללבירינת, התאהבה בו אריאדנה, בתו של המלך מינוס. היא החליטה לסייע לו בחיסול המינוטאור. תזאוס קיבל ממנה פקעת חוטים, שיוכל לקשור את הכניסה ולצאת בעזרתה מהלבירינת.
ואכן, תזאוס הצליח להרוג את המינוטאור. עם החוט החוצה הוא הוביל את שאר האתונאים והם יצאו מהמבוך וברחו בחזרה לאתונה, ביחד עם אריאדנה.
משגילה מינוס שהאתונאים ברחו מהלבירינת הבלתי אפשרי לבריחה של דדלוס, הוא כעס. המלך החליט להעניש את דדלוס, מתכנן המבוך. כך הופתע דדלוס לגלות שהמלך מינוס כלא אותו ואת בנו איקרוס במגדל. אולי בכך רצה המלך גם למנוע את דליפת סודות הלבירינת.
כך או כך, דדלוס ואיקרוס הצליחו לברוח מהמגדל. הם רצו להימלט מהאי כרתים, אבל הספינות והשומרים שהקיפו את האי מנעו מהם בריחה דרך הים. השניים החליטו לברוח דרך השמיים. הם הכינו לעצמם כנפיים מחוטים ונוצות של ציפורים, שאותם הדביקו בדונג ושעווה. מכאן מתחיל סיפור מרתק של הטייסים הראשונים בהיסטוריה, לפחות לפי המיתולוגיה היוונית. תוכלו לקרוא עליו בתגית "איקרוס".
הנה סיפור המינוטאור והבסיס המדעי שלו (מתורגם):
https://youtu.be/2aoIs-5zqoI
וסיפורם של תזאוס והמינוטאור:
https://youtu.be/X_1s_UZfs5c
למה אנשים מפחדים מחתולים שחורים?
מקור הפחד מהחתול השחור (Black cat) הוא בימי הביניים. בימים ההם, באירופה של ימי הביניים, הנצרות הייתה הכוח השולט והחזק ביותר. במאה ה-13 הודיע האפיפיור למאמינים שהחתולים, במיוחד השחורים, קשורים בעבודת אלילים, פגאניות.
בעקבות זאת התפתחה בין האנשים והחלה רווחת אז האמונה שחתולים שחורים הם משרתיו של השטן וקשורים בכישוף. בעידודם של כמרים צרי מוחין ואמונות טפלות ואיומות, האנשים באותם זמנים חששו מפני החתולים השחורים וראו בהם בעלי חיים מסוכנים ואכזריים במיוחד.
סיבה של ממש לא הייתה לכך. אין כל הבדל בין התנהגותו של חתול שחור וחתולים בצבעים אחרים. אבל, כך או כך, התגובה לסכנה הגדולה של החתולים השחורים הייתה רוק. לא המוסיקה, אלא המנהג - לירוק בכל פעם שרואים חתול שחור. ולא סתם לירוק, אלא לירוק ברוח "השילוש הקדוש" הנוצרי - 3 יריקות על כל חתול שחור שרואים.
כך רווח המנהג מאז ועד היום, לירוק שלוש יריקות ולבטל את המזל הרע. עניין של אמונה טפלה...
אגב, הלוואי שזה היה נגמר ביריקות. מעבר לקישור שעשו ביניהם ובין השטן, הייתה סיבה נוספת לרדיפת החתולים באירופה של ימי הביניים. אז נרדפו החתולים השחורים על ידי הכנסייה הנוצרית, כחלק מציד המכשפות והחשש מכוחות האופל והשטן. כך יצא שהאירופים בימי הביניים הכריזו מלחמה על החתולים השחורים ונהגו להרוג אותם.
זו דוגמה מצוינת ולא נדירה למחיר שמשלמים על בערות ובורות - התוצאה של חיסול חתולים בכלל וחתולים שחורים בפרט, הייתה הקטנה משמעותית במספר החתולים ביבשת כולה. היא הביאה לצמיחה מפחידה בכמות העכברים והעכברושים ולהמון מחלות שתקפו והרגו בתושבי אירופה של ימי הביניים, כולל "המגפה השחורה", שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית היבשת במאה הבאה, לפי אומדנים מסויימים חצי מאוכלוסיית היבשת.
הנה השינוי במעמדם של החתולים במהלך ההיסטוריה והאמונה הטפלה לגבי החתולים השחורים:
https://youtu.be/slKKvm_vu9g
כיום השטן בירידה, אם לשפוט לפי בעלי החתולים השחורים שמעלים לרשת סרטונים כאלה:
https://youtu.be/LZyiesSwdCI
אבל כשמרגיזים אותם, גם הם יכולים להגיב בצורה מפחידה:
https://youtu.be/a2zbHrdgDKg
מה קרה בבריאת העולם?
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."
המשפט הפותח את התנ"ך מספר על בריאת העולם. זהו סיפור הבריאה הראשוני, שמתאר איך נוצרו היקום והחיים שבו, איך נולד כדור הארץ ועל הולדת האדם והאנושות.
לכל תרבות אנושית יש סיפור בריאה משלה. כמובן שהבריאה היהודית היא פעולתו של אל אחד.
בכל יום מימות השבוע הוא ברא מרכיבים אחרים בעולם:
ביום ראשון ברא את האור.
ביום שני ברא את הרקיע והבדיל בין המים שלמעלה והמים שלמטה.
ביום שלישי הוא יצר את היבשה ואת הצמחים.
ביום רביעי את השמש, הירח והכוכבים.
ביום חמישי ברא אלוהים את הדגים והעופות.
ביום השישי הוא ברא את שאר בעלי החיים ואת האדם הראשון ואלה שעוד יבואו אחריו.
וביום השביעי, יום השבת, שבת אלוהים ממלאכה וקידש אותו.
הנה סיפור בריאת העולם היהודי (עברית):
https://youtu.be/bquMWh2wXXs
פרק הבריאה בספר בראשית (עברית):
https://youtu.be/MdTNv5cfs9g
בריאת העולם לפי המיתוס של האינקה:
https://youtu.be/75kDb2OqBWI
קורס מהיר על מיתוסים של בריאת העולם (מתורגם):
https://youtu.be/4eVFgfQ2694?long=yes
ותכנית על בריאת העולם עם דליק והילדים החביבים (עברית):
http://youtu.be/WfVw5sPO-A0?long=yes
מהי המפלצת אַרְגוֹס?
אַרְגוֹס (Argus Panoptes) האיום הוא מפלצת אגדית מהמיתולוגיה היוונית, שיש לה 100 עיניים.
הארגוס היה המשרת של הרה ובנו של ארסטור. בזכות עיניו המרובות, היה ארגוס שומר מעולה. תמיד כשישן היה נוהג לעצום רק חלק מעיניו. ארגוס היה קרוי גם ארגוס פנופטס, שמשמעותו ארגוס "רואה-הכל".
הארגוס הוא שקטל את "אם כל המפלצות", אכידנה, כשישנה במאורה שלה.
לאחר מותו, סיפר אובידיוס, הנציחה הרה את משרתה הנאמן, בכך שהעבירה 100 מעיניו לזנבו של הטווס, הציפור הקדושה שלה.
בימינו הציבו האמריקאים בחלל חיישן מעקב חדשני, שמצלם בהפרדה מפלצתית של 1.8 גיגה פיקסל והוא בעל יכולת מעקב וצילום וידאו אדירים, שמסוגלים לצלם אנשים ואפילו ציפורים מהחלל.
את המכשיר המטורף הזה הם כינו "ארגוס", על שם המפלצת בעלת 100 העיניים.
הנה שיר שהוקדש לארגוס המיתולוגי:
https://youtu.be/GxVubAHxpuM
והחיישן "ארגוס" שצופה בימינו מהחלל ונקרא על שמו:
https://youtu.be/QGxNyaXfJsA
למה גרמה שירת הסירנות במיתולוגיה למות המלחים?
באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.
סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.
הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.
אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.
על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.
אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.
הנה בקצרה סיפורן של הסירנות:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s
הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:
https://youtu.be/aUBNj60iH84
שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:
https://youtu.be/LtiPgvTRrdk
הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:
וטים באקלי שר את "שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
מיהם הטרולים שפרצו בגדול גם אל הרשת?
פוחדים מצלבים, תפילות ומפעמוני הכנסייה, הטרולים (Trolls) הם יצורים אגדיים שלא קיימים באמת.
הם מגושמים למראה ובעלי חזות משונה. בעלי כוח רב ושכל מוגבל, נמוכים, מעוותים, עם גבנונים, בעלי אוזניים גדולות וחוטם ארוך.
הטרולים נקראים "אנשי הגבעות", שכן הם חיים בגבעות, על תילים ובבקעות נסתרות. ישנם גם "טרולי יער", שחיים בעומק היערות.
מקורם במיתולוגיה הנורדית ובאגדות עממיות של סקנדינביה, במיוחד מנורבגיה.
הטרולים נוטים לגנוב ורוצחים בלי הרהור מיותר. מכיוון שחשיפה לשמש עלולה לאבנם ולהפוך אותם לסלעים, משתדלים הטרולים להתרחק מהשמש. לרוב הטרולים נתפסים כאויבי הכנסייה. לעתים מספרים גם על הברית שהטרולים כרתו עם השטן.
למזלם של הנוצרים, הטרולים פוחדים, לפחות לפי האמונה, מהצלב. מפחידים אותם גם דברי תפילה וצלילי הפעמונים הגדולים שבצריחי הכנסייה.
בעידן האינטרנט הושאל הכינוי "טרולים" גם לאנשים שמחבלים באתרי תוכן. בימינו יש לזה אפילו פועל: "להטריל" פירושו הוא להתעמר, להטריד, לקלקל ולהציק.
הטרולים ברשת הם גולשים בעלי יצר הרס ונזק שחוזרים שוב ושוב לאתר, על מנת לקלקל את התוכן שבו ולזהם אותו. הטרול המצוי באינטרנט הוא גולש שמפיק הנאה משלהוב יצרים, זיהום בתוכן זבל, גניבת זהויות, התחזות לגולשים אחרים ועוד.
גם הורים בסקנדינביה מלמדים את ילדיהם לצחצח שיניים, בכדי להיפטר מ"טרולי השיניים" הגורמים לחורים בשיניים. קריוס ובקטוס המפורסמים מהשיניים שלכם, הם פרי רעיון שהגה הסופר תורביורן אנגר כדי לעודד צחצוח שיניים וזהירות מעששת. למעשה קריוס ובקטוס הם סוג של טרולים...
הנה דמויות של טרול:
http://youtu.be/eyHJw5DROkU
כצפוי, יש גם מוזיאון הטרולים:
http://youtu.be/VpMFVKO6eCk
ובנורבגיה יש מקומות שונים שמוקדשים להם, כמו "לשון הטרול", סלע בולט מעל צוק נישא שמעל פיורד:
http://youtu.be/m7koGDPcnq4
מיהי מדוזה המיתולוגית?
מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.
על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.
פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.
כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.
הנה סיפורה של מדוזה האגדית:
https://youtu.be/Q9pr2Xxaagw
כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s
כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:
https://youtu.be/eFGJaVR16lg
קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:
https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE
כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:
https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0
ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):
https://youtu.be/pjrkuESzd7c
האם היו נפילים בעולם?
כבר בספר בראשית נאמר: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם".
ואכן, עדויות על נפילים קדומים מופיעות שוב ושוב בתרבות העולמית. החל מסיפורי הדתות השונות, דרך ציורים עתיקים וכלה במיתולוגיות למיניהן - בכולם מופיעים הנפילים כיצורים אגדיים, ענקיים ולעיתים בעלי צורה חריגה.
התורה היהודית מציינת שהנפילים היו צאצאים של בני האלוהים עם נשים, בנות אדם. בספר במדבר פוגשים אותם בארץ הנפילים 12 המרגלים שנשלחו לבדוק את הארץ ולתור אותה. נאמר שם הפסוק שמדגים את גודלם הקיצוני ביחס לבני האדם: "וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם."
על פי המחקר נראה שמדובר באמונות וסיפורים ולא בגזע עצום ממדים או בבני אלים. עם זאת, יש רבים שמנסים למצוא רמזים לקיומם של נפילים בעבר הרחוק ואף מוצאים רמזים או סימנים כאלה, כפי שניתן לראות בסרטונים שלמטה.
הנה נסיון מכובד לבדוק על המקורות העתיקים של סיפור הנפילים:
http://youtu.be/Mp8-oK89U8g?t=37s
מצגת וידאו עם תמונות, ערוכות ככל הנראה, של שלדי נפילים שנמצאו בעולם:
http://youtu.be/FC8wWsBKc88
סרט תיעודי קצר על הענקים של ימי קדם:
https://youtu.be/0XYWpraTgaY?long=yes
וככל שהתמונות מרשימות דומה שיש יותר קונספירציה ממדע - על הנפילים שחיו או לא על כדור הארץ:
http://youtu.be/-LxRtfQnzG4?long=yes
רובנו מכירים את ת'ור (Thor) כגיבור-על אבל כדאי לזכור שדמותו מבוססת על האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית.
מדובר בדמות אל במיתולוגיה הנורדית, אל חזק יותר מכל בן אנוש ושסמלו הוא הפטיש שלו.
בקומיקס והסרטים של גיבורי העל מחליט אביו של ת'ור, אודין, ללמד את תור ענווה. הוא מכניס אותו לגוף של סטודנט חלשלוש לרפואה בשם דונלד בלייק.
לבלייק אין זיכרונות על האלוהות שלו, אך כשהוא מסיים את לימודיו והופך לרופא, במהלך חופשה בנורווגיה, הוא הופך עד להגעתו של כוח סיור של חוצנים. הוא נמלט למערה ומגלה בה את המקבת המוסתרת של תור - מיולניר - וכשהוא מטיח אותה בסלע - הוא הופך באחת לאל הרעם - תור!
דמותו של ת'ור מדורגת במקום הראשון ברשימת גיבורי-העל החזקים ביותר בכל הזמנים, לפי מגזין וויזארד ובמקום ה-14 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN.
הנה האל ת'ור והדרך בה הוא השיג, לפי המיתולוגיה הנורדית, את הפטיש שלו (מתורגם):
https://youtu.be/Qytj-DbXMKQ
קדימון הסרט "ת'ור" (מתורגם):
https://youtu.be/TUsU2PCqTqc
הסיפור המיתולוגי על מסעו של ת'ור לארץ הענקים (מתורגם):
https://youtu.be/e6XeP9gQPmg
שחקן שגילם אותו מספר על ת'ור (מתורגם):
https://youtu.be/YOZtvu_kv6I
עוד קדימון מהסרט "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):
http://youtu.be/Sb8NRUagErY?t=5s
סיפורם של אתרי הצילום המרתקים של "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):
https://youtu.be/k91mxr5T0Q0
והמלצה על הסרט (עברית):
https://youtu.be/up_1Jir39mU?t=10s
המינוטאור (Minotaur), או המינוטאורוס, הוא מפלצת שתוארה במיתולוגיה היוונית, יצור כלאיים שחציו אדם וחציו שור.
לפי המיתולוגיה היוונית הוא התגורר בתוך לבירינת (Labyrinth), בעברית מבוך, שבנה הממציא דדלוס, גאון של ממש לפי התיאור, בפקודת מינוֹס מלך כרתים.
המינוטאור היה בנה של אשתו של אותו מלך מינוס. פרטים בסיפור האגדה שלמטה.
הלבירינת נבנה כדי שיסתיר מהעולם את המינוטאורוס המפלצתי ויחזיקו בשבי. המלך גם ציווה שאחת לתשע שנים תשלח למינוטאורוס מִנְחה של שבעה עלמים ועלמות.
לפי המיתולוגיה היוונית היה זה הגיבור תסאוס, שהרג את המינוטאורוס. עזרה לו בכך בתו היפה של מינוס מלך כרתים, אריאדנה (Dido). לאחר שתזאוס הרג את המינוטאור, ברחו השניים מכרתים, כי דיידו פחדה מזעמו של אביה המלך. היא ותזאוס, שהבטיח להינשא לה, הפליגו לאתונה שם נמצאת ממלכת אביו.
#האגדה
האגדה מספרת שמינוס התפלל לאל פוסידון, בטרם היה למלך. הוא ביקש מהאל סימן שהוא ולא אחיו הוא מי שיקבל את המלכות.
אך מינוס הפר את הבטחתו לפוסידון שיקריב את היצור שייצא מהים לקראתו. זה היה כשפוסידון שלח לו פר מופלא, לבן ומרהיב ביופיו. המלך מינוס ריחם על הפר הנפלא והקריב במקומו שור רגיל.
זועם על הפרת ההבטחה, גרם פוסידון לפסיפאה, המלכה הרעייה של מינוס, להזדווג עם הפר. מהם נולד יצור הכלאיים של שור ואדם וקיבל את השם מינוטאורוס - פירושו ביוונית "השור של מינוס".
אותו מינוטאור התגלה כיצור אכזר ופראי. הוא הטיל אימה על תושבי כרתים. המלך מינוס פנה אל האורקל מדלפי. לפי עצתו הוא כלא את המינוטאורוס בלבירינת, מבוך שאי אפשר לברוח ממנו.
מינוס ניצח באותם ימים במלחמה עם אתונה, מלחמה שהייתה מבחינתו נקמה על שאתונאים הרגו את בנו. כעונש נדרשה אתונה לשלוח, כל תשע שנים שבעה צעירים וצעירות, כדי שיהיו לטרף בלבירינת למינוטאורוס.
הנסיך תזאוס, בנו של מלך אתונה, ביקש שישלחו אותו אל הלבירינת, כך שיוכל להרוג את המפלצת. בכרתים ועוד לפני שהוא נשלח ללבירינת, התאהבה בו אריאדנה, בתו של המלך מינוס. היא החליטה לסייע לו בחיסול המינוטאור. תזאוס קיבל ממנה פקעת חוטים, שיוכל לקשור את הכניסה ולצאת בעזרתה מהלבירינת.
ואכן, תזאוס הצליח להרוג את המינוטאור. עם החוט החוצה הוא הוביל את שאר האתונאים והם יצאו מהמבוך וברחו בחזרה לאתונה, ביחד עם אריאדנה.
משגילה מינוס שהאתונאים ברחו מהלבירינת הבלתי אפשרי לבריחה של דדלוס, הוא כעס. המלך החליט להעניש את דדלוס, מתכנן המבוך. כך הופתע דדלוס לגלות שהמלך מינוס כלא אותו ואת בנו איקרוס במגדל. אולי בכך רצה המלך גם למנוע את דליפת סודות הלבירינת.
כך או כך, דדלוס ואיקרוס הצליחו לברוח מהמגדל. הם רצו להימלט מהאי כרתים, אבל הספינות והשומרים שהקיפו את האי מנעו מהם בריחה דרך הים. השניים החליטו לברוח דרך השמיים. הם הכינו לעצמם כנפיים מחוטים ונוצות של ציפורים, שאותם הדביקו בדונג ושעווה. מכאן מתחיל סיפור מרתק של הטייסים הראשונים בהיסטוריה, לפחות לפי המיתולוגיה היוונית. תוכלו לקרוא עליו בתגית "איקרוס".
הנה סיפור המינוטאור והבסיס המדעי שלו (מתורגם):
https://youtu.be/2aoIs-5zqoI
וסיפורם של תזאוס והמינוטאור:
https://youtu.be/X_1s_UZfs5c
מקור הפחד מהחתול השחור (Black cat) הוא בימי הביניים. בימים ההם, באירופה של ימי הביניים, הנצרות הייתה הכוח השולט והחזק ביותר. במאה ה-13 הודיע האפיפיור למאמינים שהחתולים, במיוחד השחורים, קשורים בעבודת אלילים, פגאניות.
בעקבות זאת התפתחה בין האנשים והחלה רווחת אז האמונה שחתולים שחורים הם משרתיו של השטן וקשורים בכישוף. בעידודם של כמרים צרי מוחין ואמונות טפלות ואיומות, האנשים באותם זמנים חששו מפני החתולים השחורים וראו בהם בעלי חיים מסוכנים ואכזריים במיוחד.
סיבה של ממש לא הייתה לכך. אין כל הבדל בין התנהגותו של חתול שחור וחתולים בצבעים אחרים. אבל, כך או כך, התגובה לסכנה הגדולה של החתולים השחורים הייתה רוק. לא המוסיקה, אלא המנהג - לירוק בכל פעם שרואים חתול שחור. ולא סתם לירוק, אלא לירוק ברוח "השילוש הקדוש" הנוצרי - 3 יריקות על כל חתול שחור שרואים.
כך רווח המנהג מאז ועד היום, לירוק שלוש יריקות ולבטל את המזל הרע. עניין של אמונה טפלה...
אגב, הלוואי שזה היה נגמר ביריקות. מעבר לקישור שעשו ביניהם ובין השטן, הייתה סיבה נוספת לרדיפת החתולים באירופה של ימי הביניים. אז נרדפו החתולים השחורים על ידי הכנסייה הנוצרית, כחלק מציד המכשפות והחשש מכוחות האופל והשטן. כך יצא שהאירופים בימי הביניים הכריזו מלחמה על החתולים השחורים ונהגו להרוג אותם.
זו דוגמה מצוינת ולא נדירה למחיר שמשלמים על בערות ובורות - התוצאה של חיסול חתולים בכלל וחתולים שחורים בפרט, הייתה הקטנה משמעותית במספר החתולים ביבשת כולה. היא הביאה לצמיחה מפחידה בכמות העכברים והעכברושים ולהמון מחלות שתקפו והרגו בתושבי אירופה של ימי הביניים, כולל "המגפה השחורה", שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית היבשת במאה הבאה, לפי אומדנים מסויימים חצי מאוכלוסיית היבשת.
הנה השינוי במעמדם של החתולים במהלך ההיסטוריה והאמונה הטפלה לגבי החתולים השחורים:
https://youtu.be/slKKvm_vu9g
כיום השטן בירידה, אם לשפוט לפי בעלי החתולים השחורים שמעלים לרשת סרטונים כאלה:
https://youtu.be/LZyiesSwdCI
אבל כשמרגיזים אותם, גם הם יכולים להגיב בצורה מפחידה:
https://youtu.be/a2zbHrdgDKg
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."
המשפט הפותח את התנ"ך מספר על בריאת העולם. זהו סיפור הבריאה הראשוני, שמתאר איך נוצרו היקום והחיים שבו, איך נולד כדור הארץ ועל הולדת האדם והאנושות.
לכל תרבות אנושית יש סיפור בריאה משלה. כמובן שהבריאה היהודית היא פעולתו של אל אחד.
בכל יום מימות השבוע הוא ברא מרכיבים אחרים בעולם:
ביום ראשון ברא את האור.
ביום שני ברא את הרקיע והבדיל בין המים שלמעלה והמים שלמטה.
ביום שלישי הוא יצר את היבשה ואת הצמחים.
ביום רביעי את השמש, הירח והכוכבים.
ביום חמישי ברא אלוהים את הדגים והעופות.
ביום השישי הוא ברא את שאר בעלי החיים ואת האדם הראשון ואלה שעוד יבואו אחריו.
וביום השביעי, יום השבת, שבת אלוהים ממלאכה וקידש אותו.
הנה סיפור בריאת העולם היהודי (עברית):
https://youtu.be/bquMWh2wXXs
פרק הבריאה בספר בראשית (עברית):
https://youtu.be/MdTNv5cfs9g
בריאת העולם לפי המיתוס של האינקה:
https://youtu.be/75kDb2OqBWI
קורס מהיר על מיתוסים של בריאת העולם (מתורגם):
https://youtu.be/4eVFgfQ2694?long=yes
ותכנית על בריאת העולם עם דליק והילדים החביבים (עברית):
http://youtu.be/WfVw5sPO-A0?long=yes
מיתוסים
אַרְגוֹס (Argus Panoptes) האיום הוא מפלצת אגדית מהמיתולוגיה היוונית, שיש לה 100 עיניים.
הארגוס היה המשרת של הרה ובנו של ארסטור. בזכות עיניו המרובות, היה ארגוס שומר מעולה. תמיד כשישן היה נוהג לעצום רק חלק מעיניו. ארגוס היה קרוי גם ארגוס פנופטס, שמשמעותו ארגוס "רואה-הכל".
הארגוס הוא שקטל את "אם כל המפלצות", אכידנה, כשישנה במאורה שלה.
לאחר מותו, סיפר אובידיוס, הנציחה הרה את משרתה הנאמן, בכך שהעבירה 100 מעיניו לזנבו של הטווס, הציפור הקדושה שלה.
בימינו הציבו האמריקאים בחלל חיישן מעקב חדשני, שמצלם בהפרדה מפלצתית של 1.8 גיגה פיקסל והוא בעל יכולת מעקב וצילום וידאו אדירים, שמסוגלים לצלם אנשים ואפילו ציפורים מהחלל.
את המכשיר המטורף הזה הם כינו "ארגוס", על שם המפלצת בעלת 100 העיניים.
הנה שיר שהוקדש לארגוס המיתולוגי:
https://youtu.be/GxVubAHxpuM
והחיישן "ארגוס" שצופה בימינו מהחלל ונקרא על שמו:
https://youtu.be/QGxNyaXfJsA
באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.
סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.
הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.
אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.
על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.
אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.
הנה בקצרה סיפורן של הסירנות:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s
הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:
https://youtu.be/aUBNj60iH84
שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:
https://youtu.be/LtiPgvTRrdk
הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:
וטים באקלי שר את "שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
פוחדים מצלבים, תפילות ומפעמוני הכנסייה, הטרולים (Trolls) הם יצורים אגדיים שלא קיימים באמת.
הם מגושמים למראה ובעלי חזות משונה. בעלי כוח רב ושכל מוגבל, נמוכים, מעוותים, עם גבנונים, בעלי אוזניים גדולות וחוטם ארוך.
הטרולים נקראים "אנשי הגבעות", שכן הם חיים בגבעות, על תילים ובבקעות נסתרות. ישנם גם "טרולי יער", שחיים בעומק היערות.
מקורם במיתולוגיה הנורדית ובאגדות עממיות של סקנדינביה, במיוחד מנורבגיה.
הטרולים נוטים לגנוב ורוצחים בלי הרהור מיותר. מכיוון שחשיפה לשמש עלולה לאבנם ולהפוך אותם לסלעים, משתדלים הטרולים להתרחק מהשמש. לרוב הטרולים נתפסים כאויבי הכנסייה. לעתים מספרים גם על הברית שהטרולים כרתו עם השטן.
למזלם של הנוצרים, הטרולים פוחדים, לפחות לפי האמונה, מהצלב. מפחידים אותם גם דברי תפילה וצלילי הפעמונים הגדולים שבצריחי הכנסייה.
בעידן האינטרנט הושאל הכינוי "טרולים" גם לאנשים שמחבלים באתרי תוכן. בימינו יש לזה אפילו פועל: "להטריל" פירושו הוא להתעמר, להטריד, לקלקל ולהציק.
הטרולים ברשת הם גולשים בעלי יצר הרס ונזק שחוזרים שוב ושוב לאתר, על מנת לקלקל את התוכן שבו ולזהם אותו. הטרול המצוי באינטרנט הוא גולש שמפיק הנאה משלהוב יצרים, זיהום בתוכן זבל, גניבת זהויות, התחזות לגולשים אחרים ועוד.
גם הורים בסקנדינביה מלמדים את ילדיהם לצחצח שיניים, בכדי להיפטר מ"טרולי השיניים" הגורמים לחורים בשיניים. קריוס ובקטוס המפורסמים מהשיניים שלכם, הם פרי רעיון שהגה הסופר תורביורן אנגר כדי לעודד צחצוח שיניים וזהירות מעששת. למעשה קריוס ובקטוס הם סוג של טרולים...
הנה דמויות של טרול:
http://youtu.be/eyHJw5DROkU
כצפוי, יש גם מוזיאון הטרולים:
http://youtu.be/VpMFVKO6eCk
ובנורבגיה יש מקומות שונים שמוקדשים להם, כמו "לשון הטרול", סלע בולט מעל צוק נישא שמעל פיורד:
http://youtu.be/m7koGDPcnq4
מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.
על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.
פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.
כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.
הנה סיפורה של מדוזה האגדית:
https://youtu.be/Q9pr2Xxaagw
כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s
כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:
https://youtu.be/eFGJaVR16lg
קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:
https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE
כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:
https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0
ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):
https://youtu.be/pjrkuESzd7c
כבר בספר בראשית נאמר: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם".
ואכן, עדויות על נפילים קדומים מופיעות שוב ושוב בתרבות העולמית. החל מסיפורי הדתות השונות, דרך ציורים עתיקים וכלה במיתולוגיות למיניהן - בכולם מופיעים הנפילים כיצורים אגדיים, ענקיים ולעיתים בעלי צורה חריגה.
התורה היהודית מציינת שהנפילים היו צאצאים של בני האלוהים עם נשים, בנות אדם. בספר במדבר פוגשים אותם בארץ הנפילים 12 המרגלים שנשלחו לבדוק את הארץ ולתור אותה. נאמר שם הפסוק שמדגים את גודלם הקיצוני ביחס לבני האדם: "וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם."
על פי המחקר נראה שמדובר באמונות וסיפורים ולא בגזע עצום ממדים או בבני אלים. עם זאת, יש רבים שמנסים למצוא רמזים לקיומם של נפילים בעבר הרחוק ואף מוצאים רמזים או סימנים כאלה, כפי שניתן לראות בסרטונים שלמטה.
הנה נסיון מכובד לבדוק על המקורות העתיקים של סיפור הנפילים:
http://youtu.be/Mp8-oK89U8g?t=37s
מצגת וידאו עם תמונות, ערוכות ככל הנראה, של שלדי נפילים שנמצאו בעולם:
http://youtu.be/FC8wWsBKc88
סרט תיעודי קצר על הענקים של ימי קדם:
https://youtu.be/0XYWpraTgaY?long=yes
וככל שהתמונות מרשימות דומה שיש יותר קונספירציה ממדע - על הנפילים שחיו או לא על כדור הארץ:
http://youtu.be/-LxRtfQnzG4?long=yes
מיהו הקנטאור שחלקו סוס וחלקו אדם?
הקנטאורים, שנקראים גם צנטאורים או סילנים, הם יצורים בעלי גוף של סוס וחזה, ידיים וראש של אדם. במיתולוגיה היוונית מייצג הקנטאור את הפרוע. האכזרי והחייתי שבאדם. בשלל סיפורי המיתולוגיה סימלו הקנטאורים יצרים, אלימות והפקרות ושוב ושוב הם הוצגו שם כרודפי נערות חסרות ישע. באחד מהסיפורים פגע קנטאור בשם נסוס באשתו של הרקולס, שמצדו לא נשאר חייב ונטל את חייו..
הקנטאורים, או "כפולי הצורה", כפי שכינה אותם אובידיוס בספרו "מטמורפוזות", היו צאצאיהם של הרוצח הראשון, איקסיון, ושל נפלה, שנבראה מענן. במקומות אחרים נטען שאיקסיון הוליד את הקנטאור הראשון עם סוסה דווקא..
יוצא דופן בקרב אחיו הקנטאורים שבמיתולוגיה היה הקנטאור חירון, או כירון. הוא היה קנטאור בן תרבות, מלומד וחכם ומצטיין בתורת הרפואה. חרון חינך ולימד רפואה ומדעים והכשיר רבים מהאישים והגיבורים של המיתולוגיה היוונית. בין השאר חונכו אצלו הרקולס הגיבור, אסקלפיוס, בן האל אפולו והרופא שיהפוך לאל הרפואה, יאסון הגיבור, שהנהיג את מסע הארגונאוטים המיתולוגי לקולכיס שבקצה הים השחור ואכילס, גיבור מלחמת טרויה.
הנה תיאורו של הקנטאור המיתולוגי:
https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=09s&end=21s
עוד תיאור שלו:
https://youtu.be/MeDffr9Jy4I?t=6m13s&end=6m31s
ומצגת וידאו שלהם:
https://youtu.be/qgl-uvNodq4
הקנטאורים, שנקראים גם צנטאורים או סילנים, הם יצורים בעלי גוף של סוס וחזה, ידיים וראש של אדם. במיתולוגיה היוונית מייצג הקנטאור את הפרוע. האכזרי והחייתי שבאדם. בשלל סיפורי המיתולוגיה סימלו הקנטאורים יצרים, אלימות והפקרות ושוב ושוב הם הוצגו שם כרודפי נערות חסרות ישע. באחד מהסיפורים פגע קנטאור בשם נסוס באשתו של הרקולס, שמצדו לא נשאר חייב ונטל את חייו..
הקנטאורים, או "כפולי הצורה", כפי שכינה אותם אובידיוס בספרו "מטמורפוזות", היו צאצאיהם של הרוצח הראשון, איקסיון, ושל נפלה, שנבראה מענן. במקומות אחרים נטען שאיקסיון הוליד את הקנטאור הראשון עם סוסה דווקא..
יוצא דופן בקרב אחיו הקנטאורים שבמיתולוגיה היה הקנטאור חירון, או כירון. הוא היה קנטאור בן תרבות, מלומד וחכם ומצטיין בתורת הרפואה. חרון חינך ולימד רפואה ומדעים והכשיר רבים מהאישים והגיבורים של המיתולוגיה היוונית. בין השאר חונכו אצלו הרקולס הגיבור, אסקלפיוס, בן האל אפולו והרופא שיהפוך לאל הרפואה, יאסון הגיבור, שהנהיג את מסע הארגונאוטים המיתולוגי לקולכיס שבקצה הים השחור ואכילס, גיבור מלחמת טרויה.
הנה תיאורו של הקנטאור המיתולוגי:
https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=09s&end=21s
עוד תיאור שלו:
https://youtu.be/MeDffr9Jy4I?t=6m13s&end=6m31s
ומצגת וידאו שלהם:
https://youtu.be/qgl-uvNodq4
מי היו יאסון והארגונאוטים שהשיבו את גיזת הזהב?
לפי הספר העתיק "מטמורפוזות" מאת אובידיוס, יאסון הגיבור הוא שהנהיג את מסע הארגונאוטים המיתולוגי לקוֹלֶכִיס שבקצה הים השחור. נאמן להבטחת המלך שיוותר על המלוכה לטובתו אם יצליח, יאסון הגיבור יצא להביא את גיזת הזהב לארצו והארגונאוטים שאיתו היו חייליו.
בצעירותו יאסון בין השאר חונך בידי כירון, מי שהיה קנטאור בן תרבות, מלומד וחכם ומצטיין בתורת הרפואה. הקנטאורים היו בעצם יצורים בעלי גוף של סוס וחזה, ידיים וראש של אדם. אבל כירון הספיק כבר לחנך גם את הרקולס ועוד רבים מגיבורי המיתולוגיה.
בכל מקרה, סיפורם של יאסון והארגונאוטים הוא סיפור גיזת הזהב האגדית. גיזת הזהב מהמיתולוגיה היוונית הייתה למעשה שרידי הצמר של האַיִל האגדי כריסומאלוס, הידוע כאייל המעופף. זה היה איל מופלא שצמרו היה עשוי זהב. הוא ידע לעוף ולדבר בשפת בני-אדם. לפני שנים רבות האיל הזה הטיס באוויר אל קולכיס שבמזרח, את הנסיכים הבורחים פריקסוס והלה, מגורלם. כשמת האיל נתלה צמרו הזהוב על עץ בחורש הקדוש וכונה "גיזת הזהב". האגדה סיפרה שהוצבה עליו שמירה של דרקון אימתני.
כמו כל אימפריה או תרבות עשירה, היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב וכמה שיותר ממנו. היה זה המלך פליאס, הדוד של יאסון, ששלח אותו להביא את גיזת הזהב, אם הוא רוצה שיוותר לו על המלכות. טענתו הייתה שמי שחפץ למלוך ביולקוס חייב להשיב את גיזת הזהב בחזרה אל המולדת. הוא גם גרס שנשמתו של פריקסוס תנוח בשלום רק כאשר תשוב גיזת הזהב למולדת.
פליאס קיווה שיאסון לא ישוב ממסעו, אבל הסיפור של השבת גיזת הזהב מתחיל באוניה אַרְגוֹ. הספינה הזו עתידה לתת לאנשיו של יאסון את הכינוי "אַרְגונָאוּטים". על סיפונה יוצאים לדרכם יָאסוֹן ואנשיו. הם עתידים להפליג רחוק כדי להביא את הזהב הזה מקולכיס שבקווקז, הממלכה המערבית שממזרח לים השחור. היום נמצאת קולכיס בגיאורגיה.
המלך המקומי סרב למסור את גיזת הזהב. הוא הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. יאסון עצמו עבר הרבה עלילות באפוס הזה, אבל לא שכח שמטרתם היא להביא את גיזת הזהב מהחורשה שבה הוצבה. הוא מצליח להחזיר את גיזת הזהב, כשבדרך הוא גם מתגבר על דרקון ענקי שמשגיח עליה.
יאסון ואנשיו עמדו בכל הדברים בהצלחה וזאת לא מעט גם בזכות הכשפים של בת המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה בהמשך חייהם המון צרות ליאסון. היא הביאה לו שלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.
הנה סיפורם של יאסון והארגונאוטים (מתורגם):
https://youtu.be/peFwikd2-bw
קדימון של סרט על ג'ייסון והארגונאוטים, כמו שקוראים להם באנגלית:
https://youtu.be/M_VAQW-tDCg
נאום המלך וההצלה של יאסון ואנשיו (בלי ספוילר):
https://youtu.be/LNjjedCLzLE
והקנטאור המיתולוגי שחינך את יאסון:
https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=09s&end=21s
לפי הספר העתיק "מטמורפוזות" מאת אובידיוס, יאסון הגיבור הוא שהנהיג את מסע הארגונאוטים המיתולוגי לקוֹלֶכִיס שבקצה הים השחור. נאמן להבטחת המלך שיוותר על המלוכה לטובתו אם יצליח, יאסון הגיבור יצא להביא את גיזת הזהב לארצו והארגונאוטים שאיתו היו חייליו.
בצעירותו יאסון בין השאר חונך בידי כירון, מי שהיה קנטאור בן תרבות, מלומד וחכם ומצטיין בתורת הרפואה. הקנטאורים היו בעצם יצורים בעלי גוף של סוס וחזה, ידיים וראש של אדם. אבל כירון הספיק כבר לחנך גם את הרקולס ועוד רבים מגיבורי המיתולוגיה.
בכל מקרה, סיפורם של יאסון והארגונאוטים הוא סיפור גיזת הזהב האגדית. גיזת הזהב מהמיתולוגיה היוונית הייתה למעשה שרידי הצמר של האַיִל האגדי כריסומאלוס, הידוע כאייל המעופף. זה היה איל מופלא שצמרו היה עשוי זהב. הוא ידע לעוף ולדבר בשפת בני-אדם. לפני שנים רבות האיל הזה הטיס באוויר אל קולכיס שבמזרח, את הנסיכים הבורחים פריקסוס והלה, מגורלם. כשמת האיל נתלה צמרו הזהוב על עץ בחורש הקדוש וכונה "גיזת הזהב". האגדה סיפרה שהוצבה עליו שמירה של דרקון אימתני.
כמו כל אימפריה או תרבות עשירה, היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב וכמה שיותר ממנו. היה זה המלך פליאס, הדוד של יאסון, ששלח אותו להביא את גיזת הזהב, אם הוא רוצה שיוותר לו על המלכות. טענתו הייתה שמי שחפץ למלוך ביולקוס חייב להשיב את גיזת הזהב בחזרה אל המולדת. הוא גם גרס שנשמתו של פריקסוס תנוח בשלום רק כאשר תשוב גיזת הזהב למולדת.
פליאס קיווה שיאסון לא ישוב ממסעו, אבל הסיפור של השבת גיזת הזהב מתחיל באוניה אַרְגוֹ. הספינה הזו עתידה לתת לאנשיו של יאסון את הכינוי "אַרְגונָאוּטים". על סיפונה יוצאים לדרכם יָאסוֹן ואנשיו. הם עתידים להפליג רחוק כדי להביא את הזהב הזה מקולכיס שבקווקז, הממלכה המערבית שממזרח לים השחור. היום נמצאת קולכיס בגיאורגיה.
המלך המקומי סרב למסור את גיזת הזהב. הוא הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. יאסון עצמו עבר הרבה עלילות באפוס הזה, אבל לא שכח שמטרתם היא להביא את גיזת הזהב מהחורשה שבה הוצבה. הוא מצליח להחזיר את גיזת הזהב, כשבדרך הוא גם מתגבר על דרקון ענקי שמשגיח עליה.
יאסון ואנשיו עמדו בכל הדברים בהצלחה וזאת לא מעט גם בזכות הכשפים של בת המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה בהמשך חייהם המון צרות ליאסון. היא הביאה לו שלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.
הנה סיפורם של יאסון והארגונאוטים (מתורגם):
https://youtu.be/peFwikd2-bw
קדימון של סרט על ג'ייסון והארגונאוטים, כמו שקוראים להם באנגלית:
https://youtu.be/M_VAQW-tDCg
נאום המלך וההצלה של יאסון ואנשיו (בלי ספוילר):
https://youtu.be/LNjjedCLzLE
והקנטאור המיתולוגי שחינך את יאסון:
https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=09s&end=21s
מהן אמונות טפלות ומה מקורן?
מספרים על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, שבמשרדו הייתה תלויה פרסת סוס. כששאלו אותו אם הוא מאמין באמונות טפלות, הוא השיב בשלילה, אך כשהתעקש השואל להבין כיצד איש מדע חכם משתמש בקמע שכזה השיב בוהר בחיוך "שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה".
ואכן, אמונות טפלות (Superstitions) הן אמונות בלתי רציונליות, שאין בהן יסוד ושאינן מתבססות או מסתמכות על עובדות מוכחות. עד כדי כך נוטים אנשים לזלזל במושג הזה, עד שהוא משמש כמושג גנאי לאמונותיהם של אנשים, אחרים כמובן - לא אנחנו...
כי בין אם אנחנו מתחברים לעניין הזה ובין אם אמונות טפלות הן בעינינו סוג של קשקוש חסר כל שחר, אי אפשר להתעלם מכך שעל אף שאמונות טפלות הן אמונות חסרות יסוד עובדתי, הן רווחות בחברות ותרבויות רבות. הן גם משתנות ועוברות גלגולים שונים במהלך השנים. מפתיע ואולי לא, לגלות אנשים שמבינים שפעולה כמו נקישה על עץ לא משנה דבר, נוטים לעשות זאת כשהם מדברים על מזל, או בני משפחה וכדומה. רבים נוטים להאמין ש"גם אם זה לא יועיל, זה גם לא יזיק..." ועושים הכל כדי שהמזל הרע לא ידפוק על דלתם.
על אף הכל ובמקרים מסוימים, יש לאמונות טפלות השפעה חיובית על חיינו. בחלקה היא תולדה של אוטוסוגסטיה, כלומר שכנוע עצמי, מה שלא מפריע לה להשפיע.
בתגית "אמונות טפלות", אנו מציגים לא מעט מהאמונות הללו, כולל כאלה שמוגדרות כ"אמונות עממיות" - שהן אמונות שניתן לעקוב אחרי התפתחותן ולמצוא להן הסבר היסטורי. ביניהן אלה ניתן למצוא את הפחד מחתול שחור, או החשש מיום שישי ה-13 לחודש.
הנה עולם האמונות הטפלות והמקורות שלהן (מתורגם):
https://youtu.be/quOdF1CAPXs
המון דוגמאות לאמונות טפלות ומה ההגיון בהן? (עברית)
https://youtu.be/VIr5GDN1dog
אמונות טפלות בסין למשל:
https://youtu.be/mD1YEV5mN5Y
הסברים "מלומדים" מאד על אמונות טפלות ולמה חשוב להאמין בהן (עברית):
https://youtu.be/oHyAj53MjpI
ואבשלום קור שמסביר למה לא כותבים על אמונות תפלות (עברית):
https://youtu.be/IXc15re3KfQ?t=22s
מספרים על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, שבמשרדו הייתה תלויה פרסת סוס. כששאלו אותו אם הוא מאמין באמונות טפלות, הוא השיב בשלילה, אך כשהתעקש השואל להבין כיצד איש מדע חכם משתמש בקמע שכזה השיב בוהר בחיוך "שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה".
ואכן, אמונות טפלות (Superstitions) הן אמונות בלתי רציונליות, שאין בהן יסוד ושאינן מתבססות או מסתמכות על עובדות מוכחות. עד כדי כך נוטים אנשים לזלזל במושג הזה, עד שהוא משמש כמושג גנאי לאמונותיהם של אנשים, אחרים כמובן - לא אנחנו...
כי בין אם אנחנו מתחברים לעניין הזה ובין אם אמונות טפלות הן בעינינו סוג של קשקוש חסר כל שחר, אי אפשר להתעלם מכך שעל אף שאמונות טפלות הן אמונות חסרות יסוד עובדתי, הן רווחות בחברות ותרבויות רבות. הן גם משתנות ועוברות גלגולים שונים במהלך השנים. מפתיע ואולי לא, לגלות אנשים שמבינים שפעולה כמו נקישה על עץ לא משנה דבר, נוטים לעשות זאת כשהם מדברים על מזל, או בני משפחה וכדומה. רבים נוטים להאמין ש"גם אם זה לא יועיל, זה גם לא יזיק..." ועושים הכל כדי שהמזל הרע לא ידפוק על דלתם.
על אף הכל ובמקרים מסוימים, יש לאמונות טפלות השפעה חיובית על חיינו. בחלקה היא תולדה של אוטוסוגסטיה, כלומר שכנוע עצמי, מה שלא מפריע לה להשפיע.
בתגית "אמונות טפלות", אנו מציגים לא מעט מהאמונות הללו, כולל כאלה שמוגדרות כ"אמונות עממיות" - שהן אמונות שניתן לעקוב אחרי התפתחותן ולמצוא להן הסבר היסטורי. ביניהן אלה ניתן למצוא את הפחד מחתול שחור, או החשש מיום שישי ה-13 לחודש.
הנה עולם האמונות הטפלות והמקורות שלהן (מתורגם):
https://youtu.be/quOdF1CAPXs
המון דוגמאות לאמונות טפלות ומה ההגיון בהן? (עברית)
https://youtu.be/VIr5GDN1dog
אמונות טפלות בסין למשל:
https://youtu.be/mD1YEV5mN5Y
הסברים "מלומדים" מאד על אמונות טפלות ולמה חשוב להאמין בהן (עברית):
https://youtu.be/oHyAj53MjpI
ואבשלום קור שמסביר למה לא כותבים על אמונות תפלות (עברית):
https://youtu.be/IXc15re3KfQ?t=22s
איך הציל וילהלם טל את שווייץ מהשלטון האוסטרי?
וילהלם טל (Wilhelm Tell) הוא גיבור לאומי בשווייץ ומי שעובד בגדה הצפונית של אגם לוצרן. הוא אחד מהאישים שנאבקה קשות בשלטון שושלת הבסבורג האוסטרית בארצו.
עוד לפני שהפך הגיבור השווייצרי הלאומי, וילהלם טל היה איכר שווייצרי שחי במחוז קנטון, בסוף המאה ה-13. הוא נודע אז כאומן בשימוש בחץ וקשת. סיפרו עליו שהוא סירב להשתחוות למגבעת שתלה המושל האוסטרי בכיכר העיר אלטודרף. המושל ששמע על כך רתח מזעם. הוא החליט להענישו ומצא דרך איומה להתעמר בו - המושל ציווה על וילהלם טל להפיל, ביריית חץ, תפוח שיונח על ראשו של הבן הקטן, או למות...
ב-18 בנובמבר 1307 זה בדיוק מה שקרה. וילהלם טל קיבל את הבטחת המושל שאם יצליח במשימתו, לא יינזק. כשהצליח במשימה הקשה והפיל עם חץ את התפוח, הוא ביצע את העונש שהוטל עליו - פגיעה, פילוח והפלה של התפוח שהוצב על ראש בנו.
אגב, היו לא מעט גברים שסיפרו ששמעו אותו אומר בפומבי שאם היה פוגע בבנו, הוא היה הורג גם את המושל האוסטרי עצמו.
המיתוס אודות וילהלם טל הופיע לא פעם בתרבות ובאמנות. אמנים שונים ראו בו סיפור השראה של ממש. מהאופרה "וילהלם טל" של רוסיני, דרך ציוריו של סלבדור דאלי על וילהלם טל, המחזה של פרידריך שילר ואפילו הצורר היטלר, שהזכיר את "וילהלם טל" בספר "מיין קאמפף". היה גם בות', רוצחו של הנשיא האמריקאי לינקולן, שהושפע גם הוא מוילהלם טל, במעשה הרצח המעוות...
הנה סיפורו של וילהלם טל שמלמד גם על ההבדלים בין דיוק ומהימנות (מתורגם):
https://youtu.be/hRAFPdDppzs
הסיפור כולו לילדים, ללא מילים:
https://youtu.be/nMygbxIPdfI
הצגה של ויליאם טל:
https://youtu.be/sRdz5aTPzGI
הפתיחה לאופרה "וילהלם טל" של רוסיני:
https://youtu.be/j3T8-aeOrbg
והיו גם מי שהשתמשו בסיפור לפרסומות:
https://youtu.be/c8GZ4QQRUQ8
וילהלם טל (Wilhelm Tell) הוא גיבור לאומי בשווייץ ומי שעובד בגדה הצפונית של אגם לוצרן. הוא אחד מהאישים שנאבקה קשות בשלטון שושלת הבסבורג האוסטרית בארצו.
עוד לפני שהפך הגיבור השווייצרי הלאומי, וילהלם טל היה איכר שווייצרי שחי במחוז קנטון, בסוף המאה ה-13. הוא נודע אז כאומן בשימוש בחץ וקשת. סיפרו עליו שהוא סירב להשתחוות למגבעת שתלה המושל האוסטרי בכיכר העיר אלטודרף. המושל ששמע על כך רתח מזעם. הוא החליט להענישו ומצא דרך איומה להתעמר בו - המושל ציווה על וילהלם טל להפיל, ביריית חץ, תפוח שיונח על ראשו של הבן הקטן, או למות...
ב-18 בנובמבר 1307 זה בדיוק מה שקרה. וילהלם טל קיבל את הבטחת המושל שאם יצליח במשימתו, לא יינזק. כשהצליח במשימה הקשה והפיל עם חץ את התפוח, הוא ביצע את העונש שהוטל עליו - פגיעה, פילוח והפלה של התפוח שהוצב על ראש בנו.
אגב, היו לא מעט גברים שסיפרו ששמעו אותו אומר בפומבי שאם היה פוגע בבנו, הוא היה הורג גם את המושל האוסטרי עצמו.
המיתוס אודות וילהלם טל הופיע לא פעם בתרבות ובאמנות. אמנים שונים ראו בו סיפור השראה של ממש. מהאופרה "וילהלם טל" של רוסיני, דרך ציוריו של סלבדור דאלי על וילהלם טל, המחזה של פרידריך שילר ואפילו הצורר היטלר, שהזכיר את "וילהלם טל" בספר "מיין קאמפף". היה גם בות', רוצחו של הנשיא האמריקאי לינקולן, שהושפע גם הוא מוילהלם טל, במעשה הרצח המעוות...
הנה סיפורו של וילהלם טל שמלמד גם על ההבדלים בין דיוק ומהימנות (מתורגם):
https://youtu.be/hRAFPdDppzs
הסיפור כולו לילדים, ללא מילים:
https://youtu.be/nMygbxIPdfI
הצגה של ויליאם טל:
https://youtu.be/sRdz5aTPzGI
הפתיחה לאופרה "וילהלם טל" של רוסיני:
https://youtu.be/j3T8-aeOrbg
והיו גם מי שהשתמשו בסיפור לפרסומות:
https://youtu.be/c8GZ4QQRUQ8
האם צפרדע אכן תתן לעצמה להתבשל במים רותחים?
האגדה מספרת שצפרדע (Frog) לא תתנגד להתבשל במים רותחים, בתנאי שהם יילכו ויתבשלו בהדרגה. האם זה נכון?
ההסבר של המומחים הוא שאם תכניסו צפרדע אל תוך קערה מלאה במים פושרים, הצפרדע לא תחוש בהבדל, גם כשתחממו את המים לאט. במקום לברוח מהם, היא תתרגל בהדרגה לעלייה המתונה בטמפרטורה ומבלי משים תהפוך לחלק ממרק צפרדעים, שהיא בו בתפקיד התוכן.
אז שנים מתבשל לנו המיתוס שצפרדעים הן כל כך מטומטמות עד שאם המים יילכו ויורתחו בהדרגה, הן תישארנה עד מוות בתוכם. ברור לנו הרי שהצפרדעים המסכנות, מין מטופש של בעלי חיים, יעדיפו להתפלש בחמימות שתלך ותגבר במים, מאשר לנסות לצאת מהמים שבקערה, אל הלא נודע.
האמת מעט שונה. בניגוד לבני אדם, שברובם יהססו מלזוז בעקבות "הגבינה שזזה להם", (כלומר השינוי בחייהם) ויינעלו על אזור הנוחות והשיכנוע העצמי ש"יהיה בסדר", הצפרדעים יעשו פעולה אחרת לחלוטין.
זה הרגע שלכם ללמוד מה הן באמת עושות ומי בעל החיים המטומטם, בהשוואה שבינינו לבין הצפרדעים...
הנה מיתוס הצפרדע המתבשלת במים רותחים:
https://youtu.be/128fp0rqfbE
ניסוי הצפרדע במים הרותחים:
https://youtu.be/eyDhPfczLiw
וזה ניסוי אמיתי? - גם אם לא, הוא עדיין המחשה מצוינת לטמטום שבתגובת המין האנושי להתחממות הגלובלית למשל, או לנאציזם ולכל מיני שינויים שמתרחשים לאט:
https://youtu.be/bSpOzssCGmk
אז איזו אגדה הייתה באמת? (עברית)
https://youtu.be/vcseJL8gLjU
והרצאת טד בה מעודדת המרצה שלא להינעל על אזור הנוחות, כשצריך לקפוץ החוצה:
https://youtu.be/wsByfmzTjvE?long=yes
האגדה מספרת שצפרדע (Frog) לא תתנגד להתבשל במים רותחים, בתנאי שהם יילכו ויתבשלו בהדרגה. האם זה נכון?
ההסבר של המומחים הוא שאם תכניסו צפרדע אל תוך קערה מלאה במים פושרים, הצפרדע לא תחוש בהבדל, גם כשתחממו את המים לאט. במקום לברוח מהם, היא תתרגל בהדרגה לעלייה המתונה בטמפרטורה ומבלי משים תהפוך לחלק ממרק צפרדעים, שהיא בו בתפקיד התוכן.
אז שנים מתבשל לנו המיתוס שצפרדעים הן כל כך מטומטמות עד שאם המים יילכו ויורתחו בהדרגה, הן תישארנה עד מוות בתוכם. ברור לנו הרי שהצפרדעים המסכנות, מין מטופש של בעלי חיים, יעדיפו להתפלש בחמימות שתלך ותגבר במים, מאשר לנסות לצאת מהמים שבקערה, אל הלא נודע.
האמת מעט שונה. בניגוד לבני אדם, שברובם יהססו מלזוז בעקבות "הגבינה שזזה להם", (כלומר השינוי בחייהם) ויינעלו על אזור הנוחות והשיכנוע העצמי ש"יהיה בסדר", הצפרדעים יעשו פעולה אחרת לחלוטין.
זה הרגע שלכם ללמוד מה הן באמת עושות ומי בעל החיים המטומטם, בהשוואה שבינינו לבין הצפרדעים...
הנה מיתוס הצפרדע המתבשלת במים רותחים:
https://youtu.be/128fp0rqfbE
ניסוי הצפרדע במים הרותחים:
https://youtu.be/eyDhPfczLiw
וזה ניסוי אמיתי? - גם אם לא, הוא עדיין המחשה מצוינת לטמטום שבתגובת המין האנושי להתחממות הגלובלית למשל, או לנאציזם ולכל מיני שינויים שמתרחשים לאט:
https://youtu.be/bSpOzssCGmk
אז איזו אגדה הייתה באמת? (עברית)
https://youtu.be/vcseJL8gLjU
והרצאת טד בה מעודדת המרצה שלא להינעל על אזור הנוחות, כשצריך לקפוץ החוצה:
https://youtu.be/wsByfmzTjvE?long=yes
מהו סיפור גילגמש וחיי הנצח?
האפוס (סיפור ארוך) של "עלילות גילגמש" (Epic of Gilgamesh) הוא מהיצירות הספרותיות הקדומות בתולדות האנושות.
גילגמש הוא גיבור מיתולוגי, מלך העיר הבבלית אֶרֶךְ, היא אורוכ, שמצוייה באזור עיראק של היום. גילגמש היה הגיבור הספרותי הראשון שסופר עליו שיצא למסע הגיבור. שירי העלילה תורגמו לשפות עתיקות שונות ולאורכם נלחם גילגמש במפלצות איומות, באלילים ובמערכות הכוכבים.
הסיפורים האגדיים על גילגמש נמצאו כשיר שנכתב בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה, על גבי 12 לוחות חרס. נמצאו גם גרסאות מאוחרות ושלמות יותר, כמו זו שנכתבה בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה ונמצאה בספריית אשורבניפל שנחשפה ב-1853 בחורבות נינווה שבאשור.
הנושא העיקרי בקורות גילגמש הוא על חלומות וחיפוש אחר חיי נצח. האחת האגדות יודעת לספר למשל שגילגמש, מלך בבל הגיבור, קיבל את סודו של צמח ממעמקי הים שמעניק חיי נצח. לאחר שצלל וקטף אותו, גילגמש החל לשוב לביתו. בדרך הוא נרדם ונחש בלע לו את הצמח. כך איבד גילגמש את הסיכוי לחיי נצח.
החוקרים סבורים שהתנ"ך שאב השראה רבה מסיפורי גילגמש, שהיו ידועים בימי קדם. אחרים סבורים שהעדות הכפולה מחזקת את אמינות העדויות הללו. סיפורים ורעיונות שונים דומים להפליא בין גילגמש לסיפורי התנ"ך. כך למשל, בעלילות גילגמש יש סיפור גן עדן שמספר על האדם הנוצר מעפר, דרך הנחש שגוזל מגילגמש את חיי הנצח, בדמות עשבי החיים.
דוגמה אחרת לדימיון לתנ"ך היהודי הוא סיפור המבול, שבו הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים, מצליח להינצל בחסדי האלים מהמבול, ביחד עם משפחתו ובעלי חיים מהמינים השונים. גם לו, כמו לנוח המקראי, יש ספינה שבנה והיא משיטה אותם ומגינה מהסערה ומהשיטפון הנורא. גם הוא שולח את הציפורים לראות אם ירדו כבר המים. כמובן שבעולם האלילי של הבבלים הופך הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים לאל וחיי לנצח.
הנה סיפורו של גילגמש שרצה לנצח את המוות (מתורגם):
https://youtu.be/BV9t3Cp18Rc
עלילות גילגמש באנימציה:
https://youtu.be/xEeW1tx5QrQ?list=PL7DF2C44CE56C479D
סיפור המבול בעלילות גילגמש:
https://youtu.be/C8iR7p5eSbQ
פרודיה מחויכת על הדמיון בין סיפור גילגמש ותיבת נוח (עברית):
https://youtu.be/VwZewFvjtTU
עלילות גילגמש המלאות:
https://youtu.be/2pGhEu9elnA?long=yes
וסרט תיעודי:
https://youtu.be/QIEt7Mreybk?long=yes
האפוס (סיפור ארוך) של "עלילות גילגמש" (Epic of Gilgamesh) הוא מהיצירות הספרותיות הקדומות בתולדות האנושות.
גילגמש הוא גיבור מיתולוגי, מלך העיר הבבלית אֶרֶךְ, היא אורוכ, שמצוייה באזור עיראק של היום. גילגמש היה הגיבור הספרותי הראשון שסופר עליו שיצא למסע הגיבור. שירי העלילה תורגמו לשפות עתיקות שונות ולאורכם נלחם גילגמש במפלצות איומות, באלילים ובמערכות הכוכבים.
הסיפורים האגדיים על גילגמש נמצאו כשיר שנכתב בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה, על גבי 12 לוחות חרס. נמצאו גם גרסאות מאוחרות ושלמות יותר, כמו זו שנכתבה בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה ונמצאה בספריית אשורבניפל שנחשפה ב-1853 בחורבות נינווה שבאשור.
הנושא העיקרי בקורות גילגמש הוא על חלומות וחיפוש אחר חיי נצח. האחת האגדות יודעת לספר למשל שגילגמש, מלך בבל הגיבור, קיבל את סודו של צמח ממעמקי הים שמעניק חיי נצח. לאחר שצלל וקטף אותו, גילגמש החל לשוב לביתו. בדרך הוא נרדם ונחש בלע לו את הצמח. כך איבד גילגמש את הסיכוי לחיי נצח.
החוקרים סבורים שהתנ"ך שאב השראה רבה מסיפורי גילגמש, שהיו ידועים בימי קדם. אחרים סבורים שהעדות הכפולה מחזקת את אמינות העדויות הללו. סיפורים ורעיונות שונים דומים להפליא בין גילגמש לסיפורי התנ"ך. כך למשל, בעלילות גילגמש יש סיפור גן עדן שמספר על האדם הנוצר מעפר, דרך הנחש שגוזל מגילגמש את חיי הנצח, בדמות עשבי החיים.
דוגמה אחרת לדימיון לתנ"ך היהודי הוא סיפור המבול, שבו הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים, מצליח להינצל בחסדי האלים מהמבול, ביחד עם משפחתו ובעלי חיים מהמינים השונים. גם לו, כמו לנוח המקראי, יש ספינה שבנה והיא משיטה אותם ומגינה מהסערה ומהשיטפון הנורא. גם הוא שולח את הציפורים לראות אם ירדו כבר המים. כמובן שבעולם האלילי של הבבלים הופך הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים לאל וחיי לנצח.
הנה סיפורו של גילגמש שרצה לנצח את המוות (מתורגם):
https://youtu.be/BV9t3Cp18Rc
עלילות גילגמש באנימציה:
https://youtu.be/xEeW1tx5QrQ?list=PL7DF2C44CE56C479D
סיפור המבול בעלילות גילגמש:
https://youtu.be/C8iR7p5eSbQ
פרודיה מחויכת על הדמיון בין סיפור גילגמש ותיבת נוח (עברית):
https://youtu.be/VwZewFvjtTU
עלילות גילגמש המלאות:
https://youtu.be/2pGhEu9elnA?long=yes
וסרט תיעודי:
https://youtu.be/QIEt7Mreybk?long=yes
מהו המיתוס של סיזיפוס?
סיזיפוס (בלועזית Sisyphus) היה בנו של איאולוס, אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. לפי המיתולוגיה, סיזיפוס הוא שייסד את העיר קורינתוס. סיזיפוס איש רע וערמומי, שרצח מטיילים תמימים בדרכם, לאחר שהיטעה אותם.
למזלו הרע של סיזיפוס הרשע, הוא הסתבך עם זאוס, אבי האלים, ונענש. זה קרה לאחר שגילה לאל הנהר שבתו אגינה נחטפה, שראה אותה נחטפת על ידי נשר עצום, שחטף אותה בשליחותו של זאוס.
זאוס הזועם שלח את סיזיפוס אל עולם המתים ושם הוטל עליו העונש הנצחי, לגלגל סלע כבד במעלה ההר עד לפסגה, כשהסלע שוב ושוב מתגלגל למטה, ועליו לגלגלו שוב לראש ההר. כך לעולמי עד...
אגב, שם האי מהסיפור הוא עד היום האי איגינה, לכבוד בתו של אל הנהר, שנחטפה אליו.
הנה סיפורו המתורגם של סיזיפוס מהמיתוס המפורסם (מתורגם):
https://youtu.be/q4pDUxth5fQ
על סיזיפוס והעונש שקיבל:
http://youtu.be/bJUZpWbl924
הייאוש של סיזיפוס ופתרון יצירתי שמצא יוצר הסרטון כדי לסייע לו:
http://youtu.be/k_XK0PtV_Hg
ומעין סרט אילם על סיפורו של סיזיפוס:
http://youtu.be/LRJ-RsxVvuA
סיזיפוס (בלועזית Sisyphus) היה בנו של איאולוס, אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. לפי המיתולוגיה, סיזיפוס הוא שייסד את העיר קורינתוס. סיזיפוס איש רע וערמומי, שרצח מטיילים תמימים בדרכם, לאחר שהיטעה אותם.
למזלו הרע של סיזיפוס הרשע, הוא הסתבך עם זאוס, אבי האלים, ונענש. זה קרה לאחר שגילה לאל הנהר שבתו אגינה נחטפה, שראה אותה נחטפת על ידי נשר עצום, שחטף אותה בשליחותו של זאוס.
זאוס הזועם שלח את סיזיפוס אל עולם המתים ושם הוטל עליו העונש הנצחי, לגלגל סלע כבד במעלה ההר עד לפסגה, כשהסלע שוב ושוב מתגלגל למטה, ועליו לגלגלו שוב לראש ההר. כך לעולמי עד...
אגב, שם האי מהסיפור הוא עד היום האי איגינה, לכבוד בתו של אל הנהר, שנחטפה אליו.
הנה סיפורו המתורגם של סיזיפוס מהמיתוס המפורסם (מתורגם):
https://youtu.be/q4pDUxth5fQ
על סיזיפוס והעונש שקיבל:
http://youtu.be/bJUZpWbl924
הייאוש של סיזיפוס ופתרון יצירתי שמצא יוצר הסרטון כדי לסייע לו:
http://youtu.be/k_XK0PtV_Hg
ומעין סרט אילם על סיפורו של סיזיפוס:
http://youtu.be/LRJ-RsxVvuA
על מי או מה נכתב לוסי ברקיע היהלומים?
"דמיין את עצמך בסירה בנהר עם עצי מנדרינה ושמי מרמלדה. מישהי קוראת לך, אתה עונה די לאט, ילדה עם עיני קליידוסקופ..." - כך נפתח "לוסי ברקיע היהלומים" (Lucy in the sky with diamonds), ללא ספק אחד השירים המפורסמים והאהובים ביותר בתולדות הרוק.
לוסי אודונל בת ה-4, שבהשראתה נכתב "לוסי ברקיע היהלומים" של הביטלס, היתה החברה הטובה בגן של ג'וליאן, בנו של ג'ון לנון. כשהוא הראה לאביו את הציור שצייר אותה, כשהיא מרחפת בין היהלומים בשמיים. ג'ון תיקן אותו שאלו כוכבים אבל הוא תיקן את האב והבהיר לו שמדובר ביהלומים.
אז לא, השיר הזה הוא לא על אל-אס-די, לפחות על פי ג'ון לנון. אף על פי כן אסרו תחנות רדיו רבות, כולל הבי-בי-סי, על השמעת השיר. את הסיפור הנפוץ כל כך שעשה לו אז כנפיים, על כך שהשיר מתאר טריפ אל-אס-די, אי אפשר היה לעצור כבר. כולם הרי ידעו כבר שהסם הפסיכדלי נקרא בראשי התיבות של שם השיר כולו. גם ראיון שנתן פעם פול מקרטני אישר את הגרסה של האל-אס-די, אם כי הייתה תקופה שפול וג'ון כל כך כעסו שהם אמרו תמיד ההיפך זה מזה...
בראיון עימה אמרה לוסי פעם ש"בתחילה חשבתי שאני נראית בציור כמו חייזר, אבל כיום אני מאושרת שיכולתי לשמש השראה לדבר כזה. שאני באמת לוסי בשמים עם יהלומים".
ג'וליאן לנון, בנו של ג'ון, שמר על קשר רופף עם חברת ילדותו ורק בהיותם מבוגרים הם חידשו את הקשר מרחוק. את הציור המפורסם עצמו, לא מוצאים עד היום. לוסי אודונל עצמה נפטרה בגיל 40 ממחלת הזאבת. היא הספיקה לחוות את הפיכת השיר שנכתב עליה ללהיט ענק ולסמל של תקופה, אבל עלתה לשמיים די מהר בעצמה.
הנה השיר "לוסי ברקיע היהלומים" בריקוד של "קרקס השמש":
https://youtu.be/qVaxVV5XtHg
לנון מסביר שהשיר הוא על הציור של בנו ולא על אל אס די:
https://youtu.be/umF60jXiYBI
אנימציה מקסימה על נעימת "לוסי בשמי היהלומים":
https://youtu.be/kIB7a7f_keQ
אנימציית AI פסיכדלית לשיר המפורסם:
https://youtu.be/f3GfUKJBUYA
ולוסי זכתה גם שאת שמה יקבל מאובן מפורסם של אישה קדומה, אולי היא אם האנושות:
https://youtu.be/U5U-Pe-qjok
"דמיין את עצמך בסירה בנהר עם עצי מנדרינה ושמי מרמלדה. מישהי קוראת לך, אתה עונה די לאט, ילדה עם עיני קליידוסקופ..." - כך נפתח "לוסי ברקיע היהלומים" (Lucy in the sky with diamonds), ללא ספק אחד השירים המפורסמים והאהובים ביותר בתולדות הרוק.
לוסי אודונל בת ה-4, שבהשראתה נכתב "לוסי ברקיע היהלומים" של הביטלס, היתה החברה הטובה בגן של ג'וליאן, בנו של ג'ון לנון. כשהוא הראה לאביו את הציור שצייר אותה, כשהיא מרחפת בין היהלומים בשמיים. ג'ון תיקן אותו שאלו כוכבים אבל הוא תיקן את האב והבהיר לו שמדובר ביהלומים.
אז לא, השיר הזה הוא לא על אל-אס-די, לפחות על פי ג'ון לנון. אף על פי כן אסרו תחנות רדיו רבות, כולל הבי-בי-סי, על השמעת השיר. את הסיפור הנפוץ כל כך שעשה לו אז כנפיים, על כך שהשיר מתאר טריפ אל-אס-די, אי אפשר היה לעצור כבר. כולם הרי ידעו כבר שהסם הפסיכדלי נקרא בראשי התיבות של שם השיר כולו. גם ראיון שנתן פעם פול מקרטני אישר את הגרסה של האל-אס-די, אם כי הייתה תקופה שפול וג'ון כל כך כעסו שהם אמרו תמיד ההיפך זה מזה...
בראיון עימה אמרה לוסי פעם ש"בתחילה חשבתי שאני נראית בציור כמו חייזר, אבל כיום אני מאושרת שיכולתי לשמש השראה לדבר כזה. שאני באמת לוסי בשמים עם יהלומים".
ג'וליאן לנון, בנו של ג'ון, שמר על קשר רופף עם חברת ילדותו ורק בהיותם מבוגרים הם חידשו את הקשר מרחוק. את הציור המפורסם עצמו, לא מוצאים עד היום. לוסי אודונל עצמה נפטרה בגיל 40 ממחלת הזאבת. היא הספיקה לחוות את הפיכת השיר שנכתב עליה ללהיט ענק ולסמל של תקופה, אבל עלתה לשמיים די מהר בעצמה.
הנה השיר "לוסי ברקיע היהלומים" בריקוד של "קרקס השמש":
https://youtu.be/qVaxVV5XtHg
לנון מסביר שהשיר הוא על הציור של בנו ולא על אל אס די:
https://youtu.be/umF60jXiYBI
אנימציה מקסימה על נעימת "לוסי בשמי היהלומים":
https://youtu.be/kIB7a7f_keQ
אנימציית AI פסיכדלית לשיר המפורסם:
https://youtu.be/f3GfUKJBUYA
ולוסי זכתה גם שאת שמה יקבל מאובן מפורסם של אישה קדומה, אולי היא אם האנושות:
https://youtu.be/U5U-Pe-qjok
