במיתולוגיה המצרית, אנוביס (Anubis) הוא האל עם גוף האדם וראש התן, אל המתים והלוויות המצרי.

אנוביס הוא האל האחראי על החניטה. ראשו ראש של תן, אוכל נבלות מדברי. אגב, בחירה מוזרה לאור היות התנים דווקא שודדי קברים וטורפי המתים. החוקרים סבורים שדווקא בשל כך נבחרו התנים לתפקיד שומרי ומשמרי הגופות.

ואכן, אנוביס הוא האל שלפי האמונה הפרעונית, דואג לגופות המתים. תפקידו לבחור את הנשמות ולשמר את גופם לעתיד שאחרי המוות.

תחת מסווה של תן, נוהג אנוביס, על פי האמונה המצרית הקדומה, לבחון את הקברים, לחנוט את המתים, להובילם לאורך נהר הנילוס אל השמיים ולסייע לנשמות לעבור בחשיכה אל העולם הבא.

לפי האמונה המצרית בתקופות אחרות, נהג אנוביס לסייע בפולחנים המצריים העתיקים, ולקבל את המתים בעולם השאול. יש אפילו תקופות שהמצרים שראו בו את אל המוות עצמו. בתקופות אחרות האמינו שהוא שוקל את נשמות המתים ומביא את תוצאות השקילה אל אוזיריס, אל המוות.


הנה סיפורו של אנוביס, אל ראש התן:

https://youtu.be/Ra5MpsYdp8w


אנימציה "טראנסית" של אנוביס והמתים שלו:

https://youtu.be/I7xgCtn8374


תקציר על האל אנוביס:

https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=5m16s&end=6m22s


המצרים גם חנטו מיליוני כלבים במקדש אנוביס:

https://youtu.be/e3IqHMTtLGE


הוליווד נהנתה להפוך אותו לרשע, עם צבא של אנוביס משוכפלים בסרט "המומיה חוזרת":

https://youtu.be/f2rYgURNeq0

האל רע, אל השמש שצורת פניו כשל העוף הדורס בז, נחשב בממלכות הראשונות של מצרים העתיקה לאחד האלים הנערצים והנחשבים ביותר במצרים העתיקה. כמו ה"פניקס", עוף החול האגדי, עלה האל רע בלהבות השקיעה ועם שחר קם שוב לתחייה.

הוא היה אז גם האל המגן של בירת הממלכה, העיר העתיקה ביותר במצרים, הידועה בשמה היווני: "הליופוליס".

החל מתקופת השושלת החמישית, בשנת 2,400 לפני הספירה הוא הועלה מדרגה של אל עירוני לדרגת אל לאומי, ובשלב מאוחר יותר אוחדה דמותו עם זו של אל נוסף.

במיתולוגיה המצרית העתיקה היה עמון - רע (Amon-Ra), אל שהוא איחוד של אל השמש רע עם האל עמון, האל של העיר תבאי. האיחוד הזה הוא שיצר את האל הכל יכול, האל המאוחד "עמוּן-רַע".

במצרים העתיקה רע היה דמות של כוח ורושם, מי שאורו מאיר את פני היוונים ומחמם את ליבם. הוא מביא את האנרגיה הגברית, היוצרת ונותנת חיים לוולד שבתוך רחם.

רע הוא היה גם ראשון האלים לנתק את עצמו מהכאוס הבראשיתי ולנשום את נשימת החיים הראשונה. בהיותו יוצר החומר ממנו עשויים החיים, כמו גם בני האדם, החיים בלעדיו לא היו חיים.


הנה סיפורו של האל אמון רע:

https://youtu.be/q1sj_3DDN20


דברים ששווה לדעת האל אמון רע:

https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=6m22s&end=7m08s


הכל על האל רע:

https://youtu.be/Uq0vGHyu0DU


על מקדש אל השמש אמון רע:

https://youtu.be/pWGyVqwmkv0


אמון-רע בין האלים המצריים האחרים:

https://youtu.be/Si1c3V8SQ80


וסרט תיעודי על האל אמון רע:

https://youtu.be/vJ-5p9_rP8w?long=yes

סת (Seth), או בשמותיו המצריים סתי או סתח', החל בתור אל המדבר במיתולוגיה המצרית. הוא היה גם אל הכאוס והסערה.

למרות שראשו מזכיר לעיתים דג, שנבוב או תן, ובניגוד לאלים מצריים אחרים, סת לא דומה באופן חד-משמעי לבעל חיים מסוים.

במצרים העתיקה נחשב סתי לאל חזק ובעל עוצמה, בעיקר בזכות העובדה שמצרים היא ארץ מדברית והרי הוא האל האחראי על תנאי החיים במדבר. סת היה האל הראשי של מצרים התחתונה, החלק המדברי של מצרים.

אבל העתיד הקנה לו עוד עניינים. כי במהלך הדורות סת הפך להתגלמות הרוע והרשע. הוא זוהה עם אלים רשעים של שליטי מצרים הזרים והשנואים על המצרים ובמיוחד עם האל אפפ.

ואכן, במיתולוגיה המצרית נודע סת כמי שניסה לרצוח את אחיו אוזיריס ולא פעם אחת. באחד המקרים הידועים הוא ביתר את גופו של אוזיריס ופיזר את החתיכות בנהר הנילוס. האלה איזיס החזירה את אוזיריס לחיי נצח, לאחר שאספה את החלקים ובכשפיה היא "הרכיבה" אותו מחדש. העימותים ביניהם לא פסקו ועל אף כוחותיו ועוצמתו הרבה, סת הובס לבסוף על ידי הורוס, בנם של איזיס ואוזיריס, שגרם לו להסתתר בחשיכה ולהיות לאל הלילה, המביא את הלילה והחשוכה בכל לילה.

אגב, הקרב בין הורוס לסת לא היה היחידי. בחצר של מקדש אדפו נמצא תיאור של הקרב הקשה על הכתר, בין הורוס, שליט מצרים העליונה, לבין סת. הקרב הזה נולד לאחר שלאחר שהחלק התחתון של מצרים נכבש על ידי החלק העליון. במהלכו נקרעו אשכיו של סת ממנו, מה שפגע בפריון של המדבר. בקרב גם נפגעה אחת משתי עיניו של הורוס, שהיו הירח והשמש. זו הייתה עין הירח ולכן הירח הפך כהה מהשמש. אז התפייסו האלים, אבל כאמור הקרבות ביניהם לא הסתיימו.

איננו יודעים בדיוק את משמעות השם סת. יש נטייה לחשוב שפירושו הוא משהו כמו "גדול העוצמה", "עמוד של יציבות" או "הקסום".


הנה סת, האל המצרי שלא ידוע עד היום:

https://youtu.be/HsqZPiJB9kQ


סרט שנעשה על האל סת:

https://youtu.be/ZpZnaEeCNJw


סת המשתלט על מצרים הוא אחת הדמויות הראשיות בסרט "מלחמת האלים", כשנלחמים בו האל הורוס והגיבור בק:

https://youtu.be/Ku-t25VenqY


מצגת וידאו על סת:

https://youtu.be/_qvXnfAX3us


וסרט תיעודי על סת שלפי האמונה המצרית הרג את אוזיריס והחזיר לעצמו את השלטון:

https://youtu.be/ffKaHwnmNXc?long=yes

אוזיריס (Osiris), או אוסיריס, הוא אחד משני האלים המרכזיים במצרים העתיקה, ביחד עם רעייתו, האלה איזיס.

אוזיריס הוא, למעשה, אל השאול, אל המוות, אל ההתחדשות וחיי הנצח של מצרים העתיקה, אל הבריאות וסמל ההמשכיות של התרבות המצרית.

הוא כיהן כשופט העליון של המתים ולפי האמונה המצרית הוא שהחליט מי מהמתים זכאי לחיי נצח. לפי האמונה, אוזיריס גם לימד את בני האדם את סדרי היקום ואת החקלאות.

המתים, לפי האמונה המצרית, היו מגיעים אליו והוא היה שוקל את ליבם, כדי לראות אם היו טובים או רעים. רק אם ליבם היה קל הם הורשו בעולם הבא להגיע לגן העדן.

בקברו של מנה, הפקיד של תות אנך אמון, אפשר לראות ציור קיר המתאר את סצנת שקילת הלב של האציל בידי אוזיריס, בעת שהאציל עובר לעולם הבא. הקבר הזה נמצא בארץ המתים, מקום קבריהם של אצילי מצרים העתיקה.


#איך הפך אוזיריס לאל?
על פי המיתולוגיה המצרית היה אוזיריס בנו של אל האדמה גב ואלת השמים נוט. הוא היה אחיו של סת ושתי אחיותיו של אוזיריס היו איזיס ונפתיס.

אוזיריס התחתן עם איזיס אחותו. השניים הביאו לעולם את התרבות. הוא שלט בעולם, לפי המיתולוגיה המצרית. יום אחד הרג אותו סת אחיו וחתך את גופתו לחתיכות, שאותן הוא פיזר ברחבי מצרים. אבל איזיס אשתו של אוזיריס (ואחותו...) ידעה לעשות קסמים. היא עברה בכל מצרים וליקטה את כל פיסות וחלקי גופו של אוזיריס. בפעולה שנחשבה על ידי המצרים לחניטה הראשונה בהיסטוריה, היא החזירה אותו בעזרת כשפים לחיי נצח, כשחיברה בין החלקים באמצעות הפיכתו למומיה, עטופה בבד פשתן והחזירה אותו לחיים. רק את איבר מינו של אוזיריס היא לא מצאה, כי הדגים אכלו אותו. לכן, אגב, המצרים ראו בדגים יצורים טמאים.

מה שמוזר הוא שבהמשך, איזיס ילדה לאוזיריס את בנם הורוס, שעתיד לגדול ולנקום את רצח אביו. בבגרותו ישלוט הורוס במצרים, בתור מלך החיים שעל פני האדמה. אביו אוזיריס, לעומתו, קיבל את השלטון על השאול ועל המוות.

לסיפורם של האחים אוזיריס ואיזיס הייתה השפעה עצומה על תפיסת המוות במצרים העתיקה, על מנהג החניטה, המומיות וכדומה.


הנה סיפורו של אוזיריס, אל חיי הנצח (מתורגם):

https://youtu.be/O5dXz1Tq_Yg


איזיס אשתו של אוזיריס (מתורגם):

https://youtu.be/JycXLG6GeYk


ומי היה אוזיריס?

https://youtu.be/PTJBsFVVpWs

ראיתם פעם אל מצרי עם גוף של אדם וראש של ציפור? - כנראה שראיתם את תות, אל החוכמה המצרי. ראשו של תות הוא ראש מגלן, ציפור האייביס האגדית. גופו הוא גוף של בן-אנוש. הוא כינה גם "האל הסנדק".

במיתולוגיה המצרית ידוע האל המצרי תות (Thoth), או גם בשמו היווני "תח'ות" ובשם המצרי המקורי "ג'חוטי". הוא היה אל החוכמה, האל שלפי המיתולוגיה המצרית המציא את הכתיבה, את המדע, השירה והקסם.

תות היה ידוע בכישרונו לפתור מחלוקות בין בני אדם.

גם ברפואה היה תות ידוע. האמונה הייתה שבמקרה של אל פצוע מקרב, תות היה מי שריפא אותו. זה בדיוק מה שקרה, לפי הסיפורים, בקרבות בין האל רע לבין הנחש אפפ ובין האל הורוס לסת.

כמו האלות חתחור וסח'מת, גם תות נוצר מאיבר בגופו של אל השמש וראש פנתאון האלים המצרי, האל רע. הוא שימש כלשונו וליבו של רע, מעין דובר שלו. ביחד עם האלה מע'ת, עומד תח'ות משני צידי סירתו של רע, כשהיא משייטת בעולם השאול במהלך הלילה.

הוא מתואר לעתים כגבר בעל ראש של ציפור איביס (ציפור המגלן), ולא פעם הופיע תות כבעל ראש של בבון.


הנה סרטון על האליל תות:

https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=1m13s&end=1m58s


סיפורו של תות הממציא של העצב והכתיבה:

https://youtu.be/a0jqMO63SUg


תפילתו של תות:

https://youtu.be/CeW5nbuRxZA


עוד על המצאת הכתיבה:

https://youtu.be/hdW67CSE7hM


וסרט תיעודי על "ספר תות", שעל פי האמונה המצרית, נכתב על ידו:

https://youtu.be/KK9q0Okdx00?long=yes

האלה המצרית אִיזִיס (Isis), באנגלית אייזיס, היא אחת משני האלים המרכזיים במצרים העתיקה. השני הוא האל שהיא נשואה לו, אוזיריס.

למעשה, איזיס היא האלה המגנה על המתים, כמו גם אלת האמהות, הפריון וההתחדשות של מצרים העתיקה ומי שיש לה כוחות ריפוי מופלאים.

בעצם איזיס הוא שמה היווני של האלה המצרית אסת, שהיא גם אמו של הורוס. איזיס היא, כאמור, גם אשתו האוהבת של אוֹזִירִיס, מי שהוא בעצם גם ... אחיה.

סיפור אהבתם של אוזיריס ואיזיס הוא ככל הידוע, סיפור האהבה הראשון שנכתב בהיסטוריה. בהיותה של איזיס בת זוגו של אוזיריס אחיה, נרצח בשלב מסוים אוזיריס וגופו בותר לחלקים בידי אחיהם השלישי, סת.

איזיס האוהבת אספה את חלקי גופתו המבותרים של בעלה האהוב, איחדה אותם וחנטה את הגופה למה שנחשב בתור המומיה הראשונה במצרים. היא קברה את המומיה בסתר ובעזרת לחשים רבי עוצמה היא הגנה עליה. לאחר מכן היא הפכה עצמה לציפור וכשפרשה את כנפי הציפור שלה מעל המומיה של אוזיריס, היא הפיחה חיים בחלקי גופתו של בעלה המת.

בכך היא השיבה אותו לחיים והוא הפך למלך המוות והשאול ולמלכן של נשמות המתים. ומשום כך גם סמלה של איזיס הן כנפיים מעל ארונות הקבורה של המתים המצרים.

כך אפשר לראות איך הדתות של תרבויות עתיקות מעתיקות, גונבות, שואבות וממזגות אלים זו מזו. פולחן האלה המצרית איזיס התמזג בתקופה ההלניסטית והרומית עם הפולחן של אלות פריון מקבילות, כמו אלת האהבה והפריון היוונית אַפְרוֹדִיטֶה (ונוס) או האלה טיכה, הידועה בתור פוֹרְטוּנָה במיתולוגיה הרומית.


הנה איזיס, המגנה על המתים (מתורגם):

https://youtu.be/JycXLG6GeYk


על סיפור האהבה הראשון בהיסטוריה:

https://youtu.be/MQRP1IEuaXw


וסיפורה של איזיס:

https://youtu.be/drAT_4NQJG4

האלה בסתת (Bastet), בסטט או אבסת, הייתה לביאה, קרובתו של אל השמש רע. היא הייתה אלה מצרית קדמונית שצורתה חתולה, אך שילבה גוף של אישה ופני חתול, כשאופייה נע בין נטייה לטוב לעשיית רע.

באלף ה-1 לפני הספירה, נעשו החתולים חיות בית פופולריות במצרים. אז הוחלפה הדמות של בסתת במראה של אישה בעלת ראש חתול. היא הפכה אז לאלת החתולים ומאז הוצגה בדרך כלל בתור חתולה עם פרווה מנומרת וזהובה.

בסתת הייתה האלה המגינה על פרעה, ובמקביל גם האלה המגינה על מצרים התחתונה. מי שהייתה אמתו והמגינה על האל רע, אל השמש המצרי, נכלאה עם אל-נחש שנקרא אפופיס ונלחמה בו. משנחלשה מהקרבות שניהלה היא שוחררה מהכלא והצטרפה להגנה מפני הכאוס, ביחד עם שאר האלים.

כאישה עם ראש חתול, בסתת סימלה עבור המצרים אימהות, פוריות ונשיות, אפילו מעט מינית. לפי האמונה המצרית העתיקה, בסתת ברכה בתים שבהם החזיקו חתולים והרי החתולים במצרים נחשבו כבני משפחה לכל דבר.

באישיותה, היו לבסתת שני צדדים - צד צייתני ואחר אגרסיבי. אופייה הצייתני והעדין בא לידי ביטוי במילוי חובותיה כמי שמגינה על הבית ועל נשים בהריון, בעוד הצד האגרסיבי והאכזר שלה נחשף בניהול מתמיד של קרבות, בהם שחטה את יריביה.

למצרים היו שתי אלות חתולות. בסתת הייתה האלה החתולה המאושרת, כשהאלה הלא שמחה היא סקמת.

בחפירות באלכסנדריה, למשל, התגלה מקדש בן 2,000 שנה שהוקדש לה. המקדש הוקם בתקופת שושלת תלמי ההלניסטית, שושלת מלכים ששלטה במצרים במשך כ-300 שנה. זה קרה בעקבות כיבושי אלכסנדר הגדול, הכובש היווני ממקדוניה.


הנה סרטון על הסגידה לחתולים במצרים העתיקה, חניטה שלהם כקדושים וההיסטוריה שבהמשך:

https://youtu.be/74yeRmR2orw?t=239


נראה שהחתולים הפכו לספנים וכך גם עשו היסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8


מצגת וידאו על האמונות לגבי חתולים במצרים העתיקה:

https://youtu.be/7uQJF45UQqE


החשיבות שלהם במצרים הפרעונית:

https://youtu.be/slKKvm_vu9g


לזכר הימים ההם יצרו כיום גזע של חתולים פרעוניים - חתול הספינקס:

http://youtu.be/N_QuhUpZ0Nc


וכיום אוהבים אותם בכמעט סגידה דווקא בטורקיה (עברית):

https://youtu.be/iMvtyHBnMWQ

במצרים העתיקה היה הורוס (Horus) אל החיים. הוא האל בעל ראש הבז, בנם החזק של איזיס ואוזיריס ומי שנקם בדודו סת את רציחת אוזיריס אביו בידי הדוד.

אבל לא לדאוג - אימו האוהבת איזיס החזירה את אביו לחיים - ראו בתגית "איזיס".

המלך הפרעוני, או בעצם כל המלכים הפרעונים בעת כהונתם, הם המקבילים החיים של הורוס על פני האדמה.

העין של הורוס (Eye of Horus), או "העין של רע", היא סמל מצרי עתיק, המסמל הגנה ועוצמה ויש הקושרים לו גם ריפוי, בריאות ואיזון עצמי. לפי המיתולוגיה המצרית, כשנאבקו הורוס וסת ביניהם, האחרון פגע בעינו של הורוס. אבל איזיס, אימו הקוסמת של הורוס, הכינה לו עין חדשה מהאור של הירח.

כאל החיים המצרי של אותם ימים, הורוס ייצג חיים טובים, של עושר ואושר - גם לחיים וגם למתים. סמל העין של הורוס, שנחשב לסימן ההגנה, נראה כעין אנושית.

המצרים עשו בסמל הזה שימוש כקמע והטביעו אותו בתכשיטים, בכלי חרס ובקמעות שחיברו לתכריכי המתים.

מתחת לעין יש עיטור מעוגל, שמיוחס לפלומת הבז. הסיבה - הורוס הוא שם יווני, בעוד שמו במצרית עתיקה הוא חוֹר או חֶר. פירוש השם הורוס הוא "בז". ואכן, צורתו של האל הורוס הוצגה בכתובים כבעל ראש של בז ששתי עיניו הן על פי האמונה השמש והירח.

ואגב, על פי האמונה המצרית מאבקם של הורוס וסת ביניהם לא מסתיים לעולם. בכל יום מנהלים השניים מאבק איתנים. ביום מנצח הורוס והשמש עולה. אבל בערב מנצח סת והלילה יורד, כשאיתו מחליפה החשיכה את אור השמש שמביא הורוס לעולם.


יש הרבה מסתורין בסמל הזה:

https://youtu.be/obegxYK86iE


יש המשערים שממנו באה המילה "אמן" שיהודים ונוצרים אומרים בתפילות:

https://youtu.be/BhKGPslPwwA


וביקור במקדש אדפו שהוקדש על ידי המצרים הקדומים לאל הורוס:

https://youtu.be/nFW5R3UqUqM?long=yes

בַּבּוּן (Baboons) הוא קוף, שוכן אדמה, שלא חי על עצים, ממשפחת הקופים שהם בעלי זנב.

ישנן אמנם של בבונים אוכלוסיות מבודדות חח גם לאורך חופי ים סוף, בחצי האי ערב ואפילו צפונית לסהרה, אבל בדרך כלל מדובר בקופים שחיים בעיקר בחלק הדרומי של יבשת אפריקה מדרום למדבר סהרה.

בשנים האחרונות נפוצה המילה בבונים ככינוי גנאי לבני-אדם. מדובר בכינוי לא ראוי לבני אדם. אבל הוא לא ראוי לא רק מפני שהוא פוגעני ומתנשא, אלא גם מפני שהוא מצביע על הבורות של מי שמכנה כך אדם אחר.

כי הבבונים הם מבעלי החיים האינטליגנטים יותר בטבע.

במצרים העתיקה הם נחשבו אלים. אבל אם נישאר רגע בעולם החשיבה הפחות מיתולוגי - הבבון, למשל, הוא בעל החיים היחידי בעולם החי שמסוגל להבחין בין זכר לנקבה בבני אדם.

הוא גם הפרימט הכי סתגלני אחרי האדם. מהערבות הצחיחות, דרך יערות צחיחים למחצה, דרך מישורי עשב ועד ליערות הגשם עתירי הלחות והמשקעים - ניתן למצוא את הבבונים במגוון של סביבות מחיה שונות לחלוטין זו מזו.

זה מעיד על יכולת הבבונים להסתגל ולהתאים את עצמם לתנאים השונים כל כך של סביבות מחיה שונות ואף מנוגדות. המין האנושי עשה מהסתגלנות הזו קריירה והשתלט על העולם כולו. אז זה הכי קרוב שיכול בעל חיים להתקרב ליכולת האנושית של האדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו.


הנה הבבונים בספארי (עברית):

https://youtu.be/QuWPtK0bxxk


החברה הבבונית שהיא גם לוחמת ומגינה על מה ששייך לה, כמו טריטוריה:

https://youtu.be/iXtc17ioUFk


יש מקומות בהם הבבונים ממש כובשים שטחים (עברית):

https://youtu.be/mrnuny7oZTg


ובבונים רעבים יכולים אפילו להפוך טורפים, במקרה הזה פלמינגו:

https://youtu.be/7Xx1jh6MmB8