מה הייתה משמעות של חתימת הסכם ריבנטופ-מולוטוב?
שבעה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתם אחד ההסכמים החשובים והקטלניים בהיסטוריה - הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב (Molotov–Ribbentrop Pact). זה היה הסכם שנחתם בין בין גרמניה לברית המועצות ונבע מחישובים ציניים של שני דיקטטורים אלימים ומגלומניים. בדיעבד הוא הביא למותם של מיליונים רבים של בני אדם, במה שתהיה למלחמה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.
בהסכם הסודי סיכמו היטלר וסטלין כי במקרה של פלישה גרמנית לפולין, תחולק פולין בין גרמניה לברית המועצות. על אף העוינות הרבה בין שתי המעצמות והאידיאולוגיות ששלטו בהן, אחת פשיסטית גרמנית והשנייה קומוניסטית רוסית, העדיפו השתיים לחתום על הסכם אי-התקפה, כדי שיוכלו לנהל את המלחמה ביניהן בזמן המתאים.
הסכם ריבנטופ-מולוטוב עצמו, למרבה הציניות, קבע שהשלום ביניהן יהיה ל-10 שנים. בפועל הוא החזיק מעמד פחות משנתיים. מי שהפר אותו היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ביוני 1941 את ברית המועצות במה שזכה לשם "מבצע ברברוסה".
בשנים האחרונות מנסה רוסיה להצדיק את חתימת ההסכם, שבו הסכימו יוזף סטאלין ואדולף היטלר לחלק ביניהם את פולין ומדינות נוספות במרחב שביניהן. בשנים האחרונות חשפה מוסקווה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה כי לסטאלין לא הייתה ברירה והוא חתם על ההסכם בשל חששו מהפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי הנאצים.
ברית המועצות גרסה כל השנים שצבאה לא היה מוכן למלחמה בצבא הגרמני המצויד ושההסכם איפשר לסטאלין להרוויח זמן, כדי להצטייד ולהתכונן למלחמה. ההסכם לדבריהם נחתם מכיוון שסטאלין חש שהמערב בגד בו ורמז להיטלר שיוכל לתקוף את ברית המועצות ושום מעצמה לא תמנע מלחמה שכזו.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נקרא על שם שרי החוץ הסובייטי והגרמני, ויצ'סלאב מולוטוב ויואכים פון ריבנטרופ.
שבעה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתם אחד ההסכמים החשובים והקטלניים בהיסטוריה - הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב (Molotov–Ribbentrop Pact). זה היה הסכם שנחתם בין בין גרמניה לברית המועצות ונבע מחישובים ציניים של שני דיקטטורים אלימים ומגלומניים. בדיעבד הוא הביא למותם של מיליונים רבים של בני אדם, במה שתהיה למלחמה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.
בהסכם הסודי סיכמו היטלר וסטלין כי במקרה של פלישה גרמנית לפולין, תחולק פולין בין גרמניה לברית המועצות. על אף העוינות הרבה בין שתי המעצמות והאידיאולוגיות ששלטו בהן, אחת פשיסטית גרמנית והשנייה קומוניסטית רוסית, העדיפו השתיים לחתום על הסכם אי-התקפה, כדי שיוכלו לנהל את המלחמה ביניהן בזמן המתאים.
הסכם ריבנטופ-מולוטוב עצמו, למרבה הציניות, קבע שהשלום ביניהן יהיה ל-10 שנים. בפועל הוא החזיק מעמד פחות משנתיים. מי שהפר אותו היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ביוני 1941 את ברית המועצות במה שזכה לשם "מבצע ברברוסה".
בשנים האחרונות מנסה רוסיה להצדיק את חתימת ההסכם, שבו הסכימו יוזף סטאלין ואדולף היטלר לחלק ביניהם את פולין ומדינות נוספות במרחב שביניהן. בשנים האחרונות חשפה מוסקווה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה כי לסטאלין לא הייתה ברירה והוא חתם על ההסכם בשל חששו מהפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי הנאצים.
ברית המועצות גרסה כל השנים שצבאה לא היה מוכן למלחמה בצבא הגרמני המצויד ושההסכם איפשר לסטאלין להרוויח זמן, כדי להצטייד ולהתכונן למלחמה. ההסכם לדבריהם נחתם מכיוון שסטאלין חש שהמערב בגד בו ורמז להיטלר שיוכל לתקוף את ברית המועצות ושום מעצמה לא תמנע מלחמה שכזו.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נקרא על שם שרי החוץ הסובייטי והגרמני, ויצ'סלאב מולוטוב ויואכים פון ריבנטרופ.