שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מבצע ברברוסה בו תקפו הנאצים את ברית המועצות בהפתעה?
"מבצע ברברוסה" (Operation Barbarossa) היה שם הקוד של המתקפה העצומה בה פתח הצבא הגרמני נגד ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. בתוך חודשים ספורים יביא המבצע את הצבא הגרמני ללב רוסיה ולשערי מוסקבה. המצור שהטיל הצבא הנאצי על לנינגרד ועוד יותר הקרב המכריע על סטלינגרד, עתידים היו להפתיע את היטלר ולבשר על סופו המתקרב של שלטונו.
מבצע ברברוסה היה המתקפה הצבאית הגדולה בתולדות האנושות, מערכה מהירה בסגנון הבליצקריג הגרמני. באמונה שהוא יצליח לחסל את הקומוניזם, שם עליה היטלר את מיטב הכוחות של גרמניה, גם באיכות וגם בכמות. היו לו 5 חודשים בלבד לפני שיתחיל החורף הרוסי הנורא, החורף שהביס 150 שנה לפני כן את נפוליאון, המצביא שהיטלר האמין בלב שלם שהוא עצמו גדול יותר ממנו.
ברברוסה לא היה קרב אלא מערכה בעלת קרבות רבים ומתקפה אכזרית וברוטלית אפילו בסטנדרטים של הוורמכט הגרמני. הוא שם סוף להסכם ריבנטופ-מולוטוב, הסכם אי הלוחמה בין המדינות שחתמו שנתיים לפני כן גרמניה הנאצית וברית המועצות.
מי שהפר את ההסכם ב-1941 היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ב-22 ביוני, התאריך בו תקף נפוליאון את רוסיה.
#למה בעצם גרמניה פתחה חזית שנייה?
חוקרים רבים עסקו במהלך הלא חכם (בלשון המעטה) של היטלר, שבא לידי ביטוי בפתיחת חזית נוספת בזמן שהוא שקוע במלחמה עולמית שהולכת ומחמירה מבחינתו.
וזה נשמע כאילו היטלר חסר המוסר הפר את ההסכם שלו עם סטלין התמים. אבל האמת היא ששני המנהיגים הנוראים הללו פחדו שניהם זה מזה. הם גם היו מנהיגים אלימים באופן חסר תקדים, רוצחי המונים ללא השוואה לאיש לפניהם וגם טפשים ברמה בלתי נתפסת, טפשות שמבחינת שניהם תבוא לידי ביטוי היטב בימים שקדמו לפתיחת מבצע ברברוסה. פרטים עוד מעט.
שניהם ישלמו במהלך מבצע ברברוסה מחיר נורא על השגיאות שעשו. נתחיל בסטלין שבשנים שלפני ברברוסה הוציא להורג את כל הקצינים הכי מוכשרים בצבא שלו. בנוסף לכך, בשבועות שלפני תחילת המתקפה ועל אף האזהרות של מרגליו בגרמניה והסימנים שהצטברו על שולחנו, סירב להכין את הצבא למתקפה הגרמנית המתקרבת.
הוא טען שהיטלר לא יעז לפתוח מולו חזית שנייה. ההחלטה שלו תביא לתוצאות הרסניות בצבא הרוסי, שייצא בלתי מוכן למלחמה כה נוראה. במהלכה ימותו 50 מיליון רוסים, יותר מכל עם אחר במלחמה כלשהי בהיסטוריה.
גם היטלר עתיד לאבד את כל הישגי גרמניה במלחמה. בהמשך הוא יובס בגלל המתקפה הזו במלחמה כולה ויאבד את שלטונו ולבסוף את חייו.
באשליותיו ובשיגעון הגדלות שלו, היטלר שהיה הכל רק לא אסטרטג צבאי, היה בטוח שהוא יוצא לטיול קיץ מהיר. הוא הרי ראה שפינלנד עמדה ב"מלחמת החורף" זה עתה בפני הצבא האדום והרגה לו 125 אלף חיילים, בהישג מדהים לכשעצמו של המדינה הקטנה והאמיצה הזו. המסקנה שלו הייתה שלצבא הגרמני צפוי ניצחון מהיר וברור, מול רוסיה החלשה.
האמת שכל המתקפה הזו התנהלה בצל הפחד של שני המנהיגים זה מזה. במבצע ברברוסה פתח היטלר כי הוא חשד וחשש מאוד שסטאלין זומם לחתום ברית עם אנגליה כנגדו. סטאלין מצידו, לא זו בלבד שלא זמם להיות בן ברית של צ'רצ'יל האנגלי, הוא היה בטוח שגרמניה, ביחד עם אנגליה וארצות הברית, זוממות לתקוף דווקא אותו ביחד ושכל הסיפור נועד להרוס את הסוציאליזם הכל כך מוצלח שלו.
אין הרבה מקרים בהיסטוריה בהם כל כך הרבה כוח, בידי מנהיגים מגלומנים וכה מלאים בעצמם, נוצל בצורה כל כך אווילית והביא לתוצאות כה איומות. הצבא הגרמני יימס בחורף 41 בשלג הקפוא של מוסקבה, ללא ציוד ואספקה מגרמניה הנחלשת ויאבד כמעט כולו, בעוד הצבא הסובייטי ינצח לאיטו, אבל גם זה במחיר נורא מנשוא לעם הרוסי כולו ובאובדן חיי אדם בלתי נתפס.
הנה סיפורו של מבצע ברברוסה (עברית):
https://youtu.be/Y7pSDy7TzyU
השתלשלות המבצע (עברית):
https://youtu.be/OfFlAesVI4o
הצד האווירי של מבצע ברברוסה והטבח הגרמני בחיל האוויר של סטאלין (עברית):
https://youtu.be/NX_AHZs3go4
חומרים מצולמים שעברו צביעה, מהמבצע שכמעט והביא את היטלר לשליטה על העולם:
https://youtu.be/gIoiA89G23A
וסרט תיעודי על קרב המוחות בו חשדו הדיקטטורים זה בזה וניסו לנתח מה השני יעשה:
https://youtu.be/E2zrqzvtWio?long=yes
מה היה הסכם ריבנטרופ-מולוטוב?
שבעה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתם אחד ההסכמים החשובים והקטלניים בהיסטוריה - הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב (Molotov–Ribbentrop Pact). זה היה הסכם שנחתם בין בין גרמניה לברית המועצות ונבע מחישובים ציניים של שני דיקטטורים אלימים ומגלומניים. בדיעבד הוא הביא למותם של מיליונים רבים של בני אדם, במה שתהיה למלחמה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.
בהסכם הסודי סיכמו היטלר וסטלין כי במקרה של פלישה גרמנית לפולין, תחולק פולין בין גרמניה לברית המועצות. על אף העוינות הרבה בין שתי המעצמות והאידיאולוגיות ששלטו בהן, אחת פשיסטית גרמנית והשנייה קומוניסטית רוסית, העדיפו השתיים לחתום על הסכם אי-התקפה, כדי שיוכלו לנהל את המלחמה ביניהן בזמן המתאים.
הסכם ריבנטופ-מולוטוב עצמו, למרבה הציניות, קבע שהשלום ביניהן יהיה ל-10 שנים. בפועל הוא החזיק מעמד פחות משנתיים. מי שהפר אותו היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ביוני 1941 את ברית המועצות במה שזכה לשם "מבצע ברברוסה".
בשנים האחרונות מנסה רוסיה להצדיק את חתימת ההסכם, שבו הסכימו יוזף סטאלין ואדולף היטלר לחלק ביניהם את פולין ומדינות נוספות במרחב שביניהן. בשנים האחרונות חשפה מוסקווה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה כי לסטאלין לא הייתה ברירה והוא חתם על ההסכם בשל חששו מהפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי הנאצים.
ברית המועצות גרסה כל השנים שצבאה לא היה מוכן למלחמה בצבא הגרמני המצויד ושההסכם איפשר לסטאלין להרוויח זמן, כדי להצטייד ולהתכונן למלחמה. ההסכם לדבריהם נחתם מכיוון שסטאלין חש שהמערב בגד בו ורמז להיטלר שיוכל לתקוף את ברית המועצות ושום מעצמה לא תמנע מלחמה שכזו.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נקרא על שם שרי החוץ הסובייטי והגרמני, ויצ'סלאב מולוטוב ויואכים פון ריבנטרופ.
הנה סיפורו של הסכם ריבנטרופ מולוטוב (עברית):
https://youtu.be/tMaBgnlWQ44
מנהיג רוסיה פוטין מגן על ההסכם 70 שנה אחרי:
http://youtu.be/o9GxOwUqA_M
וסרט תיעודי על ההסכם שהביא את היטלר לתקוף (עברית):
https://youtu.be/cPYZqiRV1Jo?long=yes
מהי אדמה חרוכה ואיך הובס הצבא הגרמני בעזרתה?
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
איך כתב שוסטקוביץ' סימפוניה בלנינגרד ההרוסה?
הסימפוניה ה-7 ( Shostakovich: The War Music, Symphony #7) של שוסטקוביץ', נקראת סימפוניית "לנינגרד", על שם העיר הנצורה במלחמת העולם השנייה, שבעצם ניצחה את הצבא הגרמני, לאחר שקטעה את שרשרת הניצחונות שלו, קטלה את מרבית חייליו בחזית ברוסית והביאה אותו אל מסע התבוסה הגדול שלו, אל מול החורף הרוסי.
הסימפוניה הזו נכתבת בעיר לנינגרד, כשהיא במצור ותחת איום של השמדה. היא בוצעה לראשונה בעיר הנצורה עצמה, בזמן בו תושביה חוו את רגעיהם הקשים ביותר.
לנינגרד באותו שלב היא עיר עצובה, הרוסה ונואשת לעזרה שלא מגיעה. הנגנים, כמו שאר תושביה, מורעבים ורבים מהם מזכירים במראה שלהם שלדים מהלכים. כשאין בה אוכל, החשמל מזמן לא קיים, בכל יום מתים עוד תושבים מקור ומרעב ואפילו כלי הנגינה שלהם חלודים.
אבל דווקא אז, מתכנסים אותם מוסיקאים בעיר ההרוסה ומנגנים, ליטרלי לצלילי ההפגזות הגרמניות, את ביצוע הבכורה של הסימפוניה של שוסטקוביץ'. חלק מחבריהם לתזמורת כבר נהרגו או מתו ממחלות, אבל הם לא נרתעו ועשו את הכל כדי לתת למוסיקה לדבר ולומר את דברה, כנגד האלימות, האכזריות והאימה של המפלצת הנאצית.
בהמשך הוברחו למערב תווי הסימפוניה ומיקרופילם שהציג את הנסיבות בהן היא נכתבה ובוצעה לראשונה. אלה התפרסמו והפכו אותה לסמל של התנגדות לנאציזם ולתוקפנות הנאצית. היא הפכה אז ובצדק להצהרה מוסיקלית מובילה, סמל ההתנגדות האמנותית והשאיפה לחיים.
המנצח הרוסי הנודע גרגאייב אמר פעם שהמסר של הקונצרט הזה לגרמנים היה שהם לא ינצחו ארץ שבה מוסיקאים שהם כמעט מתים מסוגלים לנגן קונצרט בכורה של יצירה כזו, יצירה שעניינה הוא ניצחון. ואכן, אחרי מצור גרמני של 3 שנים על לנינגרד ומיליון וחצי מתושבי לנינגרד שנספו, מנצחים העיר ההרוסה ותושביה את היטלר ואת חייליו האכזריים.
את שוסטקוביץ' עצמו, אגב, הפכה הסימפוניה הזו למפורסם וממש לידוען עולמי. הסימפוניה תיוותר לשנים רבות סמל מוסיקלי עוצמתי להתנגדות הרוסית לפשיזם הנאצי והמלחין עצמו יחבר את הסימפוניה ה-13 שלו, יצירה לה יקרא "באבי יאר" ותוקדש ליהודים שנרצחו בשואה.
הנה סיפורה של הסימפוניה ה-7 של שוסטקוביץ':
https://youtu.be/eB__vPsfGXU
הנושא המפורסם מסימפוניית "לנינגרד":
https://youtu.be/RgTfPAON4_s
שוסטקוביץ מנגן קטעים מהסיפוניה בפסנתר:
https://youtu.be/nOKL_q-Ribs
ופודקסט על סימפוניית בלנינגרד ומה שליווה אותה:
https://youtu.be/Ad64YLnnRvk?t=6m55s&long=yes
מה היו טנקי הפנצר הגרמניים שהרסו את אירופה?
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ראה העולם כולו את המתקפה הגרמנית על פולין. כמויות הטנקים שהזרים הצבא ההיטלראי ללוחמה והמהירות שבה פעל, הדהימו את כולם. אבל הכוכב האמיתי של המתקפה הצבאית האכזרית הזו היה טנק הפאנצר (Panzer Tank). הוא הצטלם טוב ביומני קולנוע נאציים ונראה מצוין, עד כמה שניתן לומר זאת על כלי משחית אימתני שכזה.
גם בבליצקריג, המתקפה של היטלר על צרפת, בלגיה והולנד, שהחלה באביב 1940, הוא פלש עם צבא עצום מצויד בטנקים חדישים וחזקים. ניצחונו המהיר של היטלר הדגים את חשיבותם של הטנקים בשדה הקרב החדש, זה שעתיד להפוך לעיקר קרבות מלחמת העולם השנייה.
בלב המתקפות של הצבא הגרמני החזק, עמד הפנצר הגרמני. על אף שהדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים, הם הצטלמו היטב. בעקבות נצחון הבזק הגרמני, שנבע בעיקר ממחדלי ההגנה ומהנחיתות של הצבא הפולני והצרפתי, הם הפכו למלכי הזירה. בעוד שצבא צרפת פיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים, השכילו הגנרלים הגרמנים לרכז את הטנקים ביחידות שריון, שהיוו אגרוף ברזל של ממש.
ההוכחה לבעיות בפנצרים ניתנה בעת האיחוד הגרמני עם אוסטריה, ה"אנשלוס". באיחוד הזה, שהיה מוצלח לשיטתו של היטלר, נתקעו הפנצרים בהמוניהם, במעברי ההרים הצרים. אז הם לא היו מושלמים, אבל הם הצליחו להיות טובים יותר בתמונה הכוללת, של ניהול המלחמה ולוחמת השריון. האם אירופה נועדה להפסיד לגרמנים?
התשובה היא לא. למזלו של העולם החופשי, הוחלפו טנקי הפאנצר, בשנים האחרונות של המלחמה, על ידי הפנתר והטיגר - הדגמים המאוחרים של הפאנצרים. הם היו רבי עוצמה ומתקדמים מאד, מכל בחינה - כוח אש, טווח ירי, דיוק, שריון ואפילו צוידו בגרסה מוקדמת של אמצעי ראיית לילה. אבל הטנקים החדשים סבלו מתקלות טכניות, שנבעו מכך שפיתוחם היה מהיר ושהם לא נבדקו ושופרו מספיק, לפני שסופקו לחזית. גם היותם זוללי דלק, בעידן של מחסור גרמני חמור בדלק, הביא לתבוסתם של הטנקים המתקדמים, למול עשרות אלפי הטנקים של הסובייטים והאמריקאים שבהם לחמו.
אגב, הגרמנים עצמם מעולם לא קראו לפאנצר כך. פאנצר בגרמנית, פירושו "טנק" או "שריון". לטנקים שלהם הגרמנים קראו "פנצרקמפפווגן", שפירושו: "רכב קרבי משוריין". השימוש במונח "פאנצר", שפירושו "משוריין", היה יותר כינוי סלנג, שאיכשהו הפך פופולרי ועד היום משתמשים בו.
הנה טנקי הפנצר הגרמניים:
https://youtu.be/CfZE_IUjwGM
סרטונים של הפנצרים שועטים וכובשים את אירופה:
https://youtu.be/J6nSA8muudA
סרט תיעודי על הטנק הגרמני שגרם נזק והרג כה רב:
https://youtu.be/YHmzHlyetbs?long=yes
והתפקיד של הפנצר באסטרטגיה הנאצית לכיבוש ברית המועצות במבצע ברברוסה:
https://youtu.be/0-I239livXc?long=yes
"מבצע ברברוסה" (Operation Barbarossa) היה שם הקוד של המתקפה העצומה בה פתח הצבא הגרמני נגד ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. בתוך חודשים ספורים יביא המבצע את הצבא הגרמני ללב רוסיה ולשערי מוסקבה. המצור שהטיל הצבא הנאצי על לנינגרד ועוד יותר הקרב המכריע על סטלינגרד, עתידים היו להפתיע את היטלר ולבשר על סופו המתקרב של שלטונו.
מבצע ברברוסה היה המתקפה הצבאית הגדולה בתולדות האנושות, מערכה מהירה בסגנון הבליצקריג הגרמני. באמונה שהוא יצליח לחסל את הקומוניזם, שם עליה היטלר את מיטב הכוחות של גרמניה, גם באיכות וגם בכמות. היו לו 5 חודשים בלבד לפני שיתחיל החורף הרוסי הנורא, החורף שהביס 150 שנה לפני כן את נפוליאון, המצביא שהיטלר האמין בלב שלם שהוא עצמו גדול יותר ממנו.
ברברוסה לא היה קרב אלא מערכה בעלת קרבות רבים ומתקפה אכזרית וברוטלית אפילו בסטנדרטים של הוורמכט הגרמני. הוא שם סוף להסכם ריבנטופ-מולוטוב, הסכם אי הלוחמה בין המדינות שחתמו שנתיים לפני כן גרמניה הנאצית וברית המועצות.
מי שהפר את ההסכם ב-1941 היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ב-22 ביוני, התאריך בו תקף נפוליאון את רוסיה.
#למה בעצם גרמניה פתחה חזית שנייה?
חוקרים רבים עסקו במהלך הלא חכם (בלשון המעטה) של היטלר, שבא לידי ביטוי בפתיחת חזית נוספת בזמן שהוא שקוע במלחמה עולמית שהולכת ומחמירה מבחינתו.
וזה נשמע כאילו היטלר חסר המוסר הפר את ההסכם שלו עם סטלין התמים. אבל האמת היא ששני המנהיגים הנוראים הללו פחדו שניהם זה מזה. הם גם היו מנהיגים אלימים באופן חסר תקדים, רוצחי המונים ללא השוואה לאיש לפניהם וגם טפשים ברמה בלתי נתפסת, טפשות שמבחינת שניהם תבוא לידי ביטוי היטב בימים שקדמו לפתיחת מבצע ברברוסה. פרטים עוד מעט.
שניהם ישלמו במהלך מבצע ברברוסה מחיר נורא על השגיאות שעשו. נתחיל בסטלין שבשנים שלפני ברברוסה הוציא להורג את כל הקצינים הכי מוכשרים בצבא שלו. בנוסף לכך, בשבועות שלפני תחילת המתקפה ועל אף האזהרות של מרגליו בגרמניה והסימנים שהצטברו על שולחנו, סירב להכין את הצבא למתקפה הגרמנית המתקרבת.
הוא טען שהיטלר לא יעז לפתוח מולו חזית שנייה. ההחלטה שלו תביא לתוצאות הרסניות בצבא הרוסי, שייצא בלתי מוכן למלחמה כה נוראה. במהלכה ימותו 50 מיליון רוסים, יותר מכל עם אחר במלחמה כלשהי בהיסטוריה.
גם היטלר עתיד לאבד את כל הישגי גרמניה במלחמה. בהמשך הוא יובס בגלל המתקפה הזו במלחמה כולה ויאבד את שלטונו ולבסוף את חייו.
באשליותיו ובשיגעון הגדלות שלו, היטלר שהיה הכל רק לא אסטרטג צבאי, היה בטוח שהוא יוצא לטיול קיץ מהיר. הוא הרי ראה שפינלנד עמדה ב"מלחמת החורף" זה עתה בפני הצבא האדום והרגה לו 125 אלף חיילים, בהישג מדהים לכשעצמו של המדינה הקטנה והאמיצה הזו. המסקנה שלו הייתה שלצבא הגרמני צפוי ניצחון מהיר וברור, מול רוסיה החלשה.
האמת שכל המתקפה הזו התנהלה בצל הפחד של שני המנהיגים זה מזה. במבצע ברברוסה פתח היטלר כי הוא חשד וחשש מאוד שסטאלין זומם לחתום ברית עם אנגליה כנגדו. סטאלין מצידו, לא זו בלבד שלא זמם להיות בן ברית של צ'רצ'יל האנגלי, הוא היה בטוח שגרמניה, ביחד עם אנגליה וארצות הברית, זוממות לתקוף דווקא אותו ביחד ושכל הסיפור נועד להרוס את הסוציאליזם הכל כך מוצלח שלו.
אין הרבה מקרים בהיסטוריה בהם כל כך הרבה כוח, בידי מנהיגים מגלומנים וכה מלאים בעצמם, נוצל בצורה כל כך אווילית והביא לתוצאות כה איומות. הצבא הגרמני יימס בחורף 41 בשלג הקפוא של מוסקבה, ללא ציוד ואספקה מגרמניה הנחלשת ויאבד כמעט כולו, בעוד הצבא הסובייטי ינצח לאיטו, אבל גם זה במחיר נורא מנשוא לעם הרוסי כולו ובאובדן חיי אדם בלתי נתפס.
הנה סיפורו של מבצע ברברוסה (עברית):
https://youtu.be/Y7pSDy7TzyU
השתלשלות המבצע (עברית):
https://youtu.be/OfFlAesVI4o
הצד האווירי של מבצע ברברוסה והטבח הגרמני בחיל האוויר של סטאלין (עברית):
https://youtu.be/NX_AHZs3go4
חומרים מצולמים שעברו צביעה, מהמבצע שכמעט והביא את היטלר לשליטה על העולם:
https://youtu.be/gIoiA89G23A
וסרט תיעודי על קרב המוחות בו חשדו הדיקטטורים זה בזה וניסו לנתח מה השני יעשה:
https://youtu.be/E2zrqzvtWio?long=yes
שבעה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתם אחד ההסכמים החשובים והקטלניים בהיסטוריה - הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב (Molotov–Ribbentrop Pact). זה היה הסכם שנחתם בין בין גרמניה לברית המועצות ונבע מחישובים ציניים של שני דיקטטורים אלימים ומגלומניים. בדיעבד הוא הביא למותם של מיליונים רבים של בני אדם, במה שתהיה למלחמה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.
בהסכם הסודי סיכמו היטלר וסטלין כי במקרה של פלישה גרמנית לפולין, תחולק פולין בין גרמניה לברית המועצות. על אף העוינות הרבה בין שתי המעצמות והאידיאולוגיות ששלטו בהן, אחת פשיסטית גרמנית והשנייה קומוניסטית רוסית, העדיפו השתיים לחתום על הסכם אי-התקפה, כדי שיוכלו לנהל את המלחמה ביניהן בזמן המתאים.
הסכם ריבנטופ-מולוטוב עצמו, למרבה הציניות, קבע שהשלום ביניהן יהיה ל-10 שנים. בפועל הוא החזיק מעמד פחות משנתיים. מי שהפר אותו היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ביוני 1941 את ברית המועצות במה שזכה לשם "מבצע ברברוסה".
בשנים האחרונות מנסה רוסיה להצדיק את חתימת ההסכם, שבו הסכימו יוזף סטאלין ואדולף היטלר לחלק ביניהם את פולין ומדינות נוספות במרחב שביניהן. בשנים האחרונות חשפה מוסקווה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה כי לסטאלין לא הייתה ברירה והוא חתם על ההסכם בשל חששו מהפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי הנאצים.
ברית המועצות גרסה כל השנים שצבאה לא היה מוכן למלחמה בצבא הגרמני המצויד ושההסכם איפשר לסטאלין להרוויח זמן, כדי להצטייד ולהתכונן למלחמה. ההסכם לדבריהם נחתם מכיוון שסטאלין חש שהמערב בגד בו ורמז להיטלר שיוכל לתקוף את ברית המועצות ושום מעצמה לא תמנע מלחמה שכזו.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נקרא על שם שרי החוץ הסובייטי והגרמני, ויצ'סלאב מולוטוב ויואכים פון ריבנטרופ.
הנה סיפורו של הסכם ריבנטרופ מולוטוב (עברית):
https://youtu.be/tMaBgnlWQ44
מנהיג רוסיה פוטין מגן על ההסכם 70 שנה אחרי:
http://youtu.be/o9GxOwUqA_M
וסרט תיעודי על ההסכם שהביא את היטלר לתקוף (עברית):
https://youtu.be/cPYZqiRV1Jo?long=yes
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
הסימפוניה ה-7 ( Shostakovich: The War Music, Symphony #7) של שוסטקוביץ', נקראת סימפוניית "לנינגרד", על שם העיר הנצורה במלחמת העולם השנייה, שבעצם ניצחה את הצבא הגרמני, לאחר שקטעה את שרשרת הניצחונות שלו, קטלה את מרבית חייליו בחזית ברוסית והביאה אותו אל מסע התבוסה הגדול שלו, אל מול החורף הרוסי.
הסימפוניה הזו נכתבת בעיר לנינגרד, כשהיא במצור ותחת איום של השמדה. היא בוצעה לראשונה בעיר הנצורה עצמה, בזמן בו תושביה חוו את רגעיהם הקשים ביותר.
לנינגרד באותו שלב היא עיר עצובה, הרוסה ונואשת לעזרה שלא מגיעה. הנגנים, כמו שאר תושביה, מורעבים ורבים מהם מזכירים במראה שלהם שלדים מהלכים. כשאין בה אוכל, החשמל מזמן לא קיים, בכל יום מתים עוד תושבים מקור ומרעב ואפילו כלי הנגינה שלהם חלודים.
אבל דווקא אז, מתכנסים אותם מוסיקאים בעיר ההרוסה ומנגנים, ליטרלי לצלילי ההפגזות הגרמניות, את ביצוע הבכורה של הסימפוניה של שוסטקוביץ'. חלק מחבריהם לתזמורת כבר נהרגו או מתו ממחלות, אבל הם לא נרתעו ועשו את הכל כדי לתת למוסיקה לדבר ולומר את דברה, כנגד האלימות, האכזריות והאימה של המפלצת הנאצית.
בהמשך הוברחו למערב תווי הסימפוניה ומיקרופילם שהציג את הנסיבות בהן היא נכתבה ובוצעה לראשונה. אלה התפרסמו והפכו אותה לסמל של התנגדות לנאציזם ולתוקפנות הנאצית. היא הפכה אז ובצדק להצהרה מוסיקלית מובילה, סמל ההתנגדות האמנותית והשאיפה לחיים.
המנצח הרוסי הנודע גרגאייב אמר פעם שהמסר של הקונצרט הזה לגרמנים היה שהם לא ינצחו ארץ שבה מוסיקאים שהם כמעט מתים מסוגלים לנגן קונצרט בכורה של יצירה כזו, יצירה שעניינה הוא ניצחון. ואכן, אחרי מצור גרמני של 3 שנים על לנינגרד ומיליון וחצי מתושבי לנינגרד שנספו, מנצחים העיר ההרוסה ותושביה את היטלר ואת חייליו האכזריים.
את שוסטקוביץ' עצמו, אגב, הפכה הסימפוניה הזו למפורסם וממש לידוען עולמי. הסימפוניה תיוותר לשנים רבות סמל מוסיקלי עוצמתי להתנגדות הרוסית לפשיזם הנאצי והמלחין עצמו יחבר את הסימפוניה ה-13 שלו, יצירה לה יקרא "באבי יאר" ותוקדש ליהודים שנרצחו בשואה.
הנה סיפורה של הסימפוניה ה-7 של שוסטקוביץ':
https://youtu.be/eB__vPsfGXU
הנושא המפורסם מסימפוניית "לנינגרד":
https://youtu.be/RgTfPAON4_s
שוסטקוביץ מנגן קטעים מהסיפוניה בפסנתר:
https://youtu.be/nOKL_q-Ribs
ופודקסט על סימפוניית בלנינגרד ומה שליווה אותה:
https://youtu.be/Ad64YLnnRvk?t=6m55s&long=yes
מבצע ברברוסה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ראה העולם כולו את המתקפה הגרמנית על פולין. כמויות הטנקים שהזרים הצבא ההיטלראי ללוחמה והמהירות שבה פעל, הדהימו את כולם. אבל הכוכב האמיתי של המתקפה הצבאית האכזרית הזו היה טנק הפאנצר (Panzer Tank). הוא הצטלם טוב ביומני קולנוע נאציים ונראה מצוין, עד כמה שניתן לומר זאת על כלי משחית אימתני שכזה.
גם בבליצקריג, המתקפה של היטלר על צרפת, בלגיה והולנד, שהחלה באביב 1940, הוא פלש עם צבא עצום מצויד בטנקים חדישים וחזקים. ניצחונו המהיר של היטלר הדגים את חשיבותם של הטנקים בשדה הקרב החדש, זה שעתיד להפוך לעיקר קרבות מלחמת העולם השנייה.
בלב המתקפות של הצבא הגרמני החזק, עמד הפנצר הגרמני. על אף שהדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים, הם הצטלמו היטב. בעקבות נצחון הבזק הגרמני, שנבע בעיקר ממחדלי ההגנה ומהנחיתות של הצבא הפולני והצרפתי, הם הפכו למלכי הזירה. בעוד שצבא צרפת פיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים, השכילו הגנרלים הגרמנים לרכז את הטנקים ביחידות שריון, שהיוו אגרוף ברזל של ממש.
ההוכחה לבעיות בפנצרים ניתנה בעת האיחוד הגרמני עם אוסטריה, ה"אנשלוס". באיחוד הזה, שהיה מוצלח לשיטתו של היטלר, נתקעו הפנצרים בהמוניהם, במעברי ההרים הצרים. אז הם לא היו מושלמים, אבל הם הצליחו להיות טובים יותר בתמונה הכוללת, של ניהול המלחמה ולוחמת השריון. האם אירופה נועדה להפסיד לגרמנים?
התשובה היא לא. למזלו של העולם החופשי, הוחלפו טנקי הפאנצר, בשנים האחרונות של המלחמה, על ידי הפנתר והטיגר - הדגמים המאוחרים של הפאנצרים. הם היו רבי עוצמה ומתקדמים מאד, מכל בחינה - כוח אש, טווח ירי, דיוק, שריון ואפילו צוידו בגרסה מוקדמת של אמצעי ראיית לילה. אבל הטנקים החדשים סבלו מתקלות טכניות, שנבעו מכך שפיתוחם היה מהיר ושהם לא נבדקו ושופרו מספיק, לפני שסופקו לחזית. גם היותם זוללי דלק, בעידן של מחסור גרמני חמור בדלק, הביא לתבוסתם של הטנקים המתקדמים, למול עשרות אלפי הטנקים של הסובייטים והאמריקאים שבהם לחמו.
אגב, הגרמנים עצמם מעולם לא קראו לפאנצר כך. פאנצר בגרמנית, פירושו "טנק" או "שריון". לטנקים שלהם הגרמנים קראו "פנצרקמפפווגן", שפירושו: "רכב קרבי משוריין". השימוש במונח "פאנצר", שפירושו "משוריין", היה יותר כינוי סלנג, שאיכשהו הפך פופולרי ועד היום משתמשים בו.
הנה טנקי הפנצר הגרמניים:
https://youtu.be/CfZE_IUjwGM
סרטונים של הפנצרים שועטים וכובשים את אירופה:
https://youtu.be/J6nSA8muudA
סרט תיעודי על הטנק הגרמני שגרם נזק והרג כה רב:
https://youtu.be/YHmzHlyetbs?long=yes
והתפקיד של הפנצר באסטרטגיה הנאצית לכיבוש ברית המועצות במבצע ברברוסה:
https://youtu.be/0-I239livXc?long=yes
