שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ריבונות?
ריבונות (Sovereignty) היא הסמכות להפעיל כוח, הן פנימה והן כלפי חוץ.
במילים אחרות ועל פי המשפט הבינלאומי, הריבונות היא הזכות הבלעדית לשלוט ולהפגין סמכות במדינה, בשבט ובכל קבוצת אנשים אחרת או אזור גאוגרפי.
מידת העצמאות של השלטון בשטח מסוים מהווה את ריבונותו במקום. הריבון בשטח הוא מי שבכוחו לשלוט בשטח. כשיש לשלטון ריבונות בשטח או בחברה כלשהם זה אומר שאין כוח אחר במקום או בחברה שביכולתו לכפות את רצונו על השלטון הזה.
מי שנחשב לריבון הוא בדרך כלל הממשלה או סמכות פוליטית במקום, אם כי לא פעם מחזיק אדם ספציפי בריבונות. מצב כזה מתרחש למשל במונרכיה, כשהמונרך הוא מלך, או במצב של שליט יחיד, בדיקטטורה, כלומר שלטון יחיד.
מצב בו יש כמה כוחות צבאיים או בעלי כוח במדינה כלשהי הוא מצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States).
זהו מצב לא בריא. לא פעם הוא מתקיים בזמן של מלחמת אזרחים, או במדינה שנקלעה למצב בו קבוצות שונות קיבלו או השתלטו על אזורים והפכו בהם לריבונים, על חשבון השלטון המרכזי החלש. בישראל 2023 התופעה קיבלה בשנים האחרונות את הכינוי "לבנוניזציה", שכן זה המצב ברפובליקה הלבנונית המתפרקת.
הנה הריבונות והמגבלות על הריבונות של מדינה (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
סרטון אנימציה שמסביר לעומק את המושג ריבונות:
https://youtu.be/gtIkjqGzQVI
והסבר של המורה לריבונות (מתורגם):
https://youtu.be/E3U9a9lqXLE
למה נועד האיחוד האירופי?
פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (The European Union) מסמנת פרשת דרכים של ממש למסגרת הכלל-אירופית, מסגרת שבימיה הטובים, מאז הוקמה בשנות ה-90, חלמה להוות גוש כלכלי גדול שיתחרה בארצות הברית של אמריקה ובכלכלות החזקות בעולם.
הקמת האיחוד נעשתה מתוך ציפייה שכלכלה אירופית מאוחדת ובעלת כוח, תהפוך את היבשת לשחקן בינלאומי מרכזי במגוון תחומים ויקנה לה השפעה בינלאומית.
האיחוד נולד מהארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה ומטרתו הייתה שיקום של היבשת ההרוסה ומניעה של מלחמות עתידיות בה.
עם חתימת אמנת מאסטריכט בשנת 1992 התאגדו 27 מדינות באירופה לסוג של מדינה מאוחדת, שתכלול פרלמנט משותף, איחוד כלכלי, מטבע אחד, בנק משותף ושלל סממני ריבונות אחרים.
בפועל יצר האיחוד האירופי שוק גדול ומאוחד ולא מוגבל בגבולות מדיניים. בתוך השוק הזה נעים כיום אנשים, סחורות וכספים, באופן חופשי, ללא הגבלות על העברת כספים בין מדינות האיחוד, בלי מכסים ביניהן ואף בלי צורך להציג תעודות זהות. חלק גדול ממדינות האיחוד קיבלו על עצמן את האירו, המטבע הרשמי של האיחוד האירופי, בתור המטבע שלהן.
אך כיום מסתמנת אכזבה לא קטנה מההישגים המדיניים של האיחוד האירופי. מהתחלה לא הסתפקה הקהילה האירופית במיזוג כלכלי בלבד. השאיפה הייתה למזג את המדיניות וליצור מסגרת חוץ וביטחון אחידה ולצידה מסגרת הגנה משותפת כלל-אירופית.
באופן מוזר דווקא ההצלחה ליצור כלכלה אירופית אדירה, עם איחוד מכסים, שוק ומטבע משותפים, מוסדות מוניטריים עליונים למדינות וביטול הגבולות הפנימיים ביניהן, כל אלה הכניסו מדינות שיש להן מעט מהמשותף מבחינה תרבותית וכלכלית ומבחינת אינטרסים, לתוך סד של מדיניות קשוחה ואחידה. הן איבדו את היכולת להתאים את מדיניות המטבע שלהן לכלכלתן ולהגיב בהתאם לתנאים ולנסיבות היחודיות לכל מדינה בנפרד. מרוב שהאיחוד הצליח מצאו עצמן כולן כבולות זו לזו, תלויות זו בזו ואולי קצת זו לצד זו, ללא יכולת להתחרות או לפרוץ קדימה.
גם הציפייה מהאיחוד האירופי, שיקנה השפעה בינלאומית למדינות האיחוד ועל הדרך ייצור גם מסגרת צבאית משותפת לכולן, לא הצליחה להתממש במהירות ובאופן שקיוו מייסדיו.
הנה תולדות האיחוד האירופי:
https://youtu.be/8G1cds52Ko0
הספקות סביב יתרונותיו (מתורגם)
https://youtu.be/XxutY7ss1v4
כך פועל האיחוד האירופי:
https://youtu.be/8fhbYuPT-rw
ה"שיר לשמחה" מתוך הסימפוניה ה-9 של בטהובן נבחר להמנון האיחוד האירופי:
https://youtu.be/kjX9QAGwiK8
איך ניצחה השפה האנגלית והייתה לשפת העולם?
השפה האנגלית (English language) היא כיום שפה גלובלית של ממש. היא משמשת בכל רחבי העולם, כמעט לכל דבר - ממדע, הייטק, תעשייה וכלכלה, דרך פיננסים ועד לתרבות הפופולרית.
בחצי מאה האחרונה, במיוחד מאז שנכנס האינטרנט לחיינו, הפכה האנגלית לשפת העולם. זו שפה שפעם שימשה רק מספר שבטים באי סמוך, אך אפילו לא ביבשת אירופה עצמה.
#אז איך זה שבסופו של דבר האנגלית הפכה לשפה הבולטת והמדוברת ביותר בעולם?
נתחיל בכך שהאנגלית צברה את מעמדה כשפה בינלאומית צמש במקביל להתרחשות של 3 מהפכות גדולות ומטורפות: המצאת הדפוס, האוריינות הנרחבת והתפתחות התקשורת. בניגוד לשפות חזקות מן העבר, כמו ארמית ולטינית, האנגלית פרצה לתודעה העולמית בעידן המדיה והאוריינות הנרחבת שבאה בהמשך להמצאת הדפוס והתפוצה ההמונית של הספרים.
אבל עזרה לכך גם התפשטות האימפריה הבריטית, שהגיעה במאות האחרונות לשלטון על רבע משטח כדור הארץ. כשהאימפריה דוברת האנגלית שולטת גם בארצות כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, הודו, אפריקה ואפילו ניו זילנד, אין פלא שהאנגלית הולכת ונפוצה ברחבי העולם כולו.
ולא הזיקה לתפוצה הזו גם ההשפעה הכלכלית והמדעית של בריטניה וארה"ב, שתיים מהמדינות היצרניות ביותר בעולם, שהפכו את האנגלית, כבר במאה ה-18, לשפת המדע והטכנולוגיה. מכאן הדרך קצרה להפיכת האנגלית לשפת התחבורה האווירית ולבסוף גם של האינטרנט, ההייטק והיום של מהפכת ה-AI.
ככל שיותר אנשים מדברים בה ותחומים רבים משתמשים בשפה זו כגשר בין בני עמים ותרבויות, הולכת האנגלית ומתפשטת ברחבי העולם. היא משתנה ומתבגרת, מתעדכנת ומתפתחת. זה קורה במהלך מאות שנים ובמיוחד עם הפיכת ארצות הברית של אמריקה לאימפריה עולמית, כשהאנגלית היא שפתה הרשמית.
כך הלכה השפה האנגלית והפכה לשפת הבחירה של כמעט כולם ולברירת המחדל לכל אחד שמעוניין לסחור, לתקשר או לקדם רעיונות. כל מי שמעוניינים להצליח כיום בעולם, חייבת וחייב לתקשר, לשוחח ולהתכתב בשפה זו.
בזכות התאמתה והיותה לשפת המסחר, התקשורת, המדע, הדילפומטיה והמדיה הבינלאומית המובילה, הפכה האנגלית לשפה הבינלאומית המובילה בעולם.
כך נולדה האנגלית (מתורגם):
https://youtu.be/YEaSxhcns7Y
תולדות השפה האנגלית מהאי הבריטי ועד לשפת העולם:
https://youtu.be/mTOsxh4OcFU
במהלך ההיסטוריה השפה האנגלית התפתחה עד שהפכה לשפה החזקה בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/kIzFz9T5rhI
מה הגורמים שהפכו דווקא את האנגלית לשפה הגלובלית הראשונה בעולם?
https://youtu.be/bF-4ZmUdB1E
בימינו היא השפה הפופולרית בעולם והשימושית ביותר:
https://youtu.be/GxrtddcYEwM
עוד על חשיבות האנגלית כיום:
https://youtu.be/kCG5Bb9PfjY
ובחיוך - מה נסגר עם זה שבהייטק כותבים הכל באנגלית גם בארץ? (עברית)
https://youtu.be/3xJSfTNjJBw?long=yes
מהו האו"ם?
האו"ם, קיצור של האומות המאוחדות, הוא ארגון בינלאומי של כל המדינות בתבל, שמטרתו לשמור על השלום בעולם. הוא הוקם לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ולאור ההבנה שאם מדינות העולם לא יעבדו יחדיו כדי לשמור על העולם ולא יעמדו מאוחדים כנגד רודנים וממשלים אכזריים ותוקפניים, העולם יהפוך לגיהנום.
כיום, רוב מדינות העולם, כמעט 200 מדינות, שייכות לארגון. חיילים מרבות מהן נשלחים בכוחות או"ם למדינות במלחמה, כדי לשמור על השלום בין הצדדים. אבל הארגון, שיושב בניו-יורק שבארצות הברית, לא תמיד מצליח לשמור על מטרתו המקורית. ביקורת רבה מושמעת על העובדה שלעיתים קרובות מדי הוא משמש כלי למדינות חזקות ובעלות קשרים עם מדינות רבות אחרות, שנועד כדי להשיג מטרות שאינן קשורות בשלום ולעיתים אף מרחיקות אותו.
מהו האו"ם? (עברית לילדים)
https://youtu.be/zlKRempmObg
סרטון על ארגון האו"ם:
http://youtu.be/1cqw8-ongtY
והנה ההצבעה ההיסטורית באו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל (מתורגם):
http://youtu.be/mPdXKx74PBk
מדוע פרצה מלחמת העולם הראשונה?
מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה שלא הייתה כמוה. היא לא הייתה דומה לשום מלחמה שהייתה בעבר. מלחמה טכנולוגית, עם תחמושת בהיקפים ובכוח הרס חסרי תקדים, עם כלי נשק חדשים כמו טנק, גז ומטוס, שרובם הופיעו לראשונה בשדה קרב כלשהו.
זו הייתה מלחמה עם צבאות רבים, ענקיים, משמידים, מחופרים במשך שנים ומייצרים אובדן חיי אדם בהיקפים מטורפים. לא פלא שהיא זכתה, ובצדק, לשם "המלחמה הגדולה".
אבל כל המלחמה האדירה הזו החלה באופן לא יאומן, במעשה רצח של אדם אחד, בידי אדם אחד. רצח שיוליד מלחמת עולם.
לפרוץ מלחמת העולם הראשונה אחראי הרצח של הארכידוכס ויורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד, בידי סטודנט סרבי מבוסניה. זה היה רצח, או בעצם התנקשות פוליטית שאינה שונה מהתנקשויות אחרות כאלה. אבל היא גרמה לפריצת המלחמה הגדולה בתולדות האנושות עד אז.
הסיבה לכך היא ששורשי המלחמה הזו קשורים ביחסים בין מדינות אירופה השונות, יחסי איבה ובריתות הגנה שנולדו במאה ה-19. הרצח היה מה שהצית שריפה מדינית ענקית, שבבסיסה יחסים עכורים בין אומות אירופיות שונות, אימפריות שנאבקו על קיומן ומערכת בריתות מורכבת ומפותלת, שהביאה במהירות לפריצת מלחמה חסרת תקדים זו, בין שני גושים של מדינות, שלרובן לא היה כל קשר להתנקשות שהחלה את הכל.
הרצח אירע בסרייבו בירת בוסניה, שהייתה בתחום האימפריה האוסטרו-הונגרית. סרביה לא הסכימה לדרישת ממשלת אוסטריה, שחוקרי הרצח יהיו חוקרים אוסטרים. בתגובה הכריזה האימפריה האוסטרו-הונגרית מלחמה על סרביה ופלשה אליה.
רוסיה, בעלת בריתה של סרביה, הכריזה מלחמה על אוסטריה ומכאן החלה תגובת שרשרת של בריתות באירופה, בריתות שסחפו את מרבית מדינות אירופה להצטרף למלחמה לצד בעלות הברית שלהן.
המון על המלחמה הגדולה תמצאו בתגית "מלחמת העולם הראשונה".
כך פרצה מלחמת העולם הראשונה (מתורגם):
https://youtu.be/24i4ncHuf6A
סרטון שמציג באופן משעשע אבל אמיתי את מה שבאמת קרה ומדוע נכנסו כולם למלחמה (מתורגם):
http://youtu.be/1WevR95mNhQ
מי אשם בפריצת מלחמת העולם הראשונה? (מתורגם):
https://youtu.be/_pFCpKtwCkI?long=yes
והרצאה נהדרת על השתלשלות כל מלחמת העולם הראשונה (עברית):
https://youtu.be/SvTmsp34AwE?long=yes
איך הברקזיט הוציא את הבריטים מהאיחוד האירופי?
בּרֶקזיט (Brexit), או בּרֶקסיט, הוא שמו של תהליך היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי, שעליו החליטו אזרחי בריטניה בחודש יוני 2016. מקור הביטוי הוא שילוב של המילים הלועזיות Britian ו-Exit.
ההחלטה התקבלה במשאל עם, בו ניצחו ובניגוד לכל התחזיות, תומכי ההיפרדות מאירופה, ברוב של 52%, אל מול 48% שהתנגדו.
הסיבות לבחירה בצעד קיצוני שכזה? - בריטים רבים עשו זאת בגלל כמות המהגרים ממזרח אירופה שהתיישבו בבריטניה, מתוקף היותם חברים באיחוד האירופי. אחרים רצו למנוע את הנהירה של הפליטים מסוריה ואפגניסטן לבריטניה, כמו שכבר קרה באירופה. וכן, רבים היו פשוט חלק מהגל הפופוליסטי החדש בעולם הדמוקרטי, שבו מצביעים יותר ויותר אזרחים נגד האליטות והבריתות הישנות. למשל טראמפ.
תכנית הברקזיט נועדה להביא לפרישה נאותה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פרישה שיש לה משמעויות מדיניות, כלכליות וחברתיות עצומות.
כי גם מצד האיחוד האירופי, ההיפרדות של בריטניה היא אסון. זה לא רק שבריטניה, מהחברות העשירות והבכירות באיחוד, היא אחת המממנות הגדולות של מוסדות האיחוד (13 מיליארד ליש”ט בכל שנה!). זה החשש מ"אפקט הדומינו", בו יילכו בעקבותיה מדינות אחרות ומהחזקות יותר באיחוד, כמו צרפת.
מרגע שהובן שיש רוב בציבור לדרישה מהממשלה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי, החלו דיונים ומשא ומתן כדי לייצר הליך מוסכם ליציאה הבריטית ממנו. עזיבה חד צדדית ולא מוסכמת, יודע כל ילד בממלכה, תביא לחורבן כלכלי בריטי.
אך מאז התקבלה ההחלטה, התחלפו בזה אחר זה ראשי ממשלת בריטניה, שהבטיחו ליישם את הכוונה לעזוב את הגוש בטוב. אחד אחד, הם ניסו ומנסים להסדיר ברקזיט מוסכם עם הנהגת האיחוד האירופי וכשלו.
על זה אומרים חכמים ש"אבן שהשליך טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוכלו להוציא." - איש לא חזה את הדבר הזה לפני משאל העם, כמו שאיש לא חזה את בחירת טראמפ ועוד כמה אירועים לא צפויים שהפכו למציאות בעולם הכאוטי של המאה ה-21. אגב, יש רבים ומומחים שגורסים שגם הברקזיט הוכרע במניפולציות מכוונות וזריעה של פייק ניוז ברשתות החברתיות, אבל על זה מדובר בערך אחר.
אפשר לראות את הברקזיט כהליך הגירושין של הבריטים מהאיחוד האירופי. אבל אם אופי הגירושין של בני זוג משמעותית בעיקר להם ולילדיהם, גירושין ברמה כזו הם חומר נפץ עולמי, במיוחד בתקופה בה הכלכלה כל כך חשובה ויכולה להוות זירה מלחמתית אסטרטגית ראשונה במעלה. איש לא העז עד עתה להרהר בפרישה חד צדדית מהאיחוד, אבל נראה שבוריס ג'ונסון, ראש הממשלה השלישי שנבחר ליישם אותו ועדיין לא נכשל, חושב על כך עתה ברצינות ועל אף הסכנות העצומות למשק הבריטי.
ההשלכות של המהלך ההיסטורי שנולד במשאל העם הבריטי של 2016 עוד לא ברורות. הלירה שטרלינג הבריטית כבר איבדה המון מערכה בגללו והציבור מרגיש את חוסר היציבות מתגנב לתלוש המשכורת ולכוח הקנייה שלו, אבל ניתן לשער שבכל מקרה הכלכלה הבריטית תמשיך עם המציאות הלא פשוטה שבה העם בחר. ייקח זמן עד שיתבהר מה יהיה גורלה של כלכלת הממלכה והאם הברקזיט היה מהלך חכם או שגיאה כלכלית איומה. בריטניה כרגע בעין הסערה ומקווה שהיא לא תחריב לה את הבית.
הנה סיפורו של הברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/m3_I2rfApYk
למה בעצם בריטניה עזבה את האיחוד האירופי? (מתורגם)
https://youtu.be/GLp7LtXmy68
על הברקזיט באנגלית פשוטה:
https://www.youtube.com/watch?v=kgaL0jOQNR8
אחת מראשי הממשלה הבריטיים שכשלו בברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/fmjo_PVTonA
והרצאת טד על הסיבות לברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/dcwuBo4PvE0?long=yes
מהו ארגון האו"ם?
האו"ם (UN) הוא ראשי התיבות של "האומות המאוחדות". זהו ארגון של מדינות העולם השונות, שמתכנסות בו כדי לדון ולהחליט בנושאים שונים שנוגעים לעולם כולו, או לבני אדם בעולם. משהו כמו פרלמנט עולמי.
אבל ארגון האו"ם הפך לארגון שאינו משמעותי בהנהלת העולם. זהו ארגון הנשלט בידי שילוב של מדינות שאינן דמוקרטיות ואינו מסוגל לאכוף משמעת על מנהיגים שפוגעים בבני עמם או על מדינות שפוגעות ביחסי האומות ובבריאות העולם כולו.
הנה סיפורו של ארגון האומות המאוחדות:
https://youtu.be/bHmXZXsABm0
נערה שנאמה לפני האו"ם על הנזקים שנגרמים לכדור הארץ ופגיעתם בעתידנו (מתורגם):
http://youtu.be/Erpo2nAcifs
החלטת האו"ם ההיסטורית מ-1947 על תכנית החלוקה והקמת מדינה ליהודים (מתורגם):
https://youtu.be/SoZ0RTdWTDo
ויחסו של האו"ם לישראל, שהוביל בין השאר את דוד בן-גוריון לומר את המשפט "או"ם שמום!" (מתורגם):
http://youtu.be/AysIyFe5tHw
מהו גישור?
דמיינו שרבתם עם חבר או חברה. האם תרוצו ישר לספר למורה או להנהלת בית הספר ותצפו שהם ישפטו ביניכם?
כשאנשים או גופים מסוכסכים ויש ביניהם ריב גדול, רבים מקווים שאולי מישהו שלישי יוכל לסייע לשני הצדדים להגיע להסכם ביניהם ולהתפשר. זה בדיוק מה שעושה המגשר בהליך הגישור, שמיועד להביא את הצדדים להסכמה ופשרה. המגשרים מקשיבים לשני הצדדים ומסייעים להם להגיע לפשרה, שתאפשר פתרון של המחלוקת שביניהם.
בעולם המבוגרים מהווה הגישור (Mediation) דרך לפתור מחלוקות קשות, שאינה כרוכה בשיפוט של מי צודק בויכוח. מטרת הגישור להביא את הצדדים להסכם ולפשרה, כך ששניהם יוותרו קצת ויזכו לשלום ביניהם ולפתרון. במקום שבית משפט או בורר יכריע ביניהם וישאיר את שניהם מתוסכלים, המגשר מסייע לצדדים למצוא פתרונות למחלוקות ולהתפשר ביניהם.
הנה ההסבר של נושא הגישור (עברית):
http://youtu.be/fJUNUXXU0co
גישור אצל ילדים (עברית):
http://youtu.be/4eDKccbKsxA
יש אפילו גוף חינמי שנקרא "עמק השווה" ומסייע גם בגישור בין הניצים (עברית):
http://youtu.be/M4hOU0B03yU
ומחקר שגילה כיצד ניתן לשנות עמדות ולקרב אנשים לפשרה (עברית):
https://youtu.be/QVWvXU_gzKc
מה היה הסכם ריבנטרופ-מולוטוב?
שבעה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתם אחד ההסכמים החשובים והקטלניים בהיסטוריה - הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב (Molotov–Ribbentrop Pact). זה היה הסכם שנחתם בין בין גרמניה לברית המועצות ונבע מחישובים ציניים של שני דיקטטורים אלימים ומגלומניים. בדיעבד הוא הביא למותם של מיליונים רבים של בני אדם, במה שתהיה למלחמה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.
בהסכם הסודי סיכמו היטלר וסטלין כי במקרה של פלישה גרמנית לפולין, תחולק פולין בין גרמניה לברית המועצות. על אף העוינות הרבה בין שתי המעצמות והאידיאולוגיות ששלטו בהן, אחת פשיסטית גרמנית והשנייה קומוניסטית רוסית, העדיפו השתיים לחתום על הסכם אי-התקפה, כדי שיוכלו לנהל את המלחמה ביניהן בזמן המתאים.
הסכם ריבנטופ-מולוטוב עצמו, למרבה הציניות, קבע שהשלום ביניהן יהיה ל-10 שנים. בפועל הוא החזיק מעמד פחות משנתיים. מי שהפר אותו היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ביוני 1941 את ברית המועצות במה שזכה לשם "מבצע ברברוסה".
בשנים האחרונות מנסה רוסיה להצדיק את חתימת ההסכם, שבו הסכימו יוזף סטאלין ואדולף היטלר לחלק ביניהם את פולין ומדינות נוספות במרחב שביניהן. בשנים האחרונות חשפה מוסקווה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה כי לסטאלין לא הייתה ברירה והוא חתם על ההסכם בשל חששו מהפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי הנאצים.
ברית המועצות גרסה כל השנים שצבאה לא היה מוכן למלחמה בצבא הגרמני המצויד ושההסכם איפשר לסטאלין להרוויח זמן, כדי להצטייד ולהתכונן למלחמה. ההסכם לדבריהם נחתם מכיוון שסטאלין חש שהמערב בגד בו ורמז להיטלר שיוכל לתקוף את ברית המועצות ושום מעצמה לא תמנע מלחמה שכזו.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נקרא על שם שרי החוץ הסובייטי והגרמני, ויצ'סלאב מולוטוב ויואכים פון ריבנטרופ.
הנה סיפורו של הסכם ריבנטרופ מולוטוב (עברית):
https://youtu.be/tMaBgnlWQ44
מנהיג רוסיה פוטין מגן על ההסכם 70 שנה אחרי:
http://youtu.be/o9GxOwUqA_M
וסרט תיעודי על ההסכם שהביא את היטלר לתקוף (עברית):
https://youtu.be/cPYZqiRV1Jo?long=yes
ריבונות (Sovereignty) היא הסמכות להפעיל כוח, הן פנימה והן כלפי חוץ.
במילים אחרות ועל פי המשפט הבינלאומי, הריבונות היא הזכות הבלעדית לשלוט ולהפגין סמכות במדינה, בשבט ובכל קבוצת אנשים אחרת או אזור גאוגרפי.
מידת העצמאות של השלטון בשטח מסוים מהווה את ריבונותו במקום. הריבון בשטח הוא מי שבכוחו לשלוט בשטח. כשיש לשלטון ריבונות בשטח או בחברה כלשהם זה אומר שאין כוח אחר במקום או בחברה שביכולתו לכפות את רצונו על השלטון הזה.
מי שנחשב לריבון הוא בדרך כלל הממשלה או סמכות פוליטית במקום, אם כי לא פעם מחזיק אדם ספציפי בריבונות. מצב כזה מתרחש למשל במונרכיה, כשהמונרך הוא מלך, או במצב של שליט יחיד, בדיקטטורה, כלומר שלטון יחיד.
מצב בו יש כמה כוחות צבאיים או בעלי כוח במדינה כלשהי הוא מצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States).
זהו מצב לא בריא. לא פעם הוא מתקיים בזמן של מלחמת אזרחים, או במדינה שנקלעה למצב בו קבוצות שונות קיבלו או השתלטו על אזורים והפכו בהם לריבונים, על חשבון השלטון המרכזי החלש. בישראל 2023 התופעה קיבלה בשנים האחרונות את הכינוי "לבנוניזציה", שכן זה המצב ברפובליקה הלבנונית המתפרקת.
הנה הריבונות והמגבלות על הריבונות של מדינה (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
סרטון אנימציה שמסביר לעומק את המושג ריבונות:
https://youtu.be/gtIkjqGzQVI
והסבר של המורה לריבונות (מתורגם):
https://youtu.be/E3U9a9lqXLE
פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (The European Union) מסמנת פרשת דרכים של ממש למסגרת הכלל-אירופית, מסגרת שבימיה הטובים, מאז הוקמה בשנות ה-90, חלמה להוות גוש כלכלי גדול שיתחרה בארצות הברית של אמריקה ובכלכלות החזקות בעולם.
הקמת האיחוד נעשתה מתוך ציפייה שכלכלה אירופית מאוחדת ובעלת כוח, תהפוך את היבשת לשחקן בינלאומי מרכזי במגוון תחומים ויקנה לה השפעה בינלאומית.
האיחוד נולד מהארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה ומטרתו הייתה שיקום של היבשת ההרוסה ומניעה של מלחמות עתידיות בה.
עם חתימת אמנת מאסטריכט בשנת 1992 התאגדו 27 מדינות באירופה לסוג של מדינה מאוחדת, שתכלול פרלמנט משותף, איחוד כלכלי, מטבע אחד, בנק משותף ושלל סממני ריבונות אחרים.
בפועל יצר האיחוד האירופי שוק גדול ומאוחד ולא מוגבל בגבולות מדיניים. בתוך השוק הזה נעים כיום אנשים, סחורות וכספים, באופן חופשי, ללא הגבלות על העברת כספים בין מדינות האיחוד, בלי מכסים ביניהן ואף בלי צורך להציג תעודות זהות. חלק גדול ממדינות האיחוד קיבלו על עצמן את האירו, המטבע הרשמי של האיחוד האירופי, בתור המטבע שלהן.
אך כיום מסתמנת אכזבה לא קטנה מההישגים המדיניים של האיחוד האירופי. מהתחלה לא הסתפקה הקהילה האירופית במיזוג כלכלי בלבד. השאיפה הייתה למזג את המדיניות וליצור מסגרת חוץ וביטחון אחידה ולצידה מסגרת הגנה משותפת כלל-אירופית.
באופן מוזר דווקא ההצלחה ליצור כלכלה אירופית אדירה, עם איחוד מכסים, שוק ומטבע משותפים, מוסדות מוניטריים עליונים למדינות וביטול הגבולות הפנימיים ביניהן, כל אלה הכניסו מדינות שיש להן מעט מהמשותף מבחינה תרבותית וכלכלית ומבחינת אינטרסים, לתוך סד של מדיניות קשוחה ואחידה. הן איבדו את היכולת להתאים את מדיניות המטבע שלהן לכלכלתן ולהגיב בהתאם לתנאים ולנסיבות היחודיות לכל מדינה בנפרד. מרוב שהאיחוד הצליח מצאו עצמן כולן כבולות זו לזו, תלויות זו בזו ואולי קצת זו לצד זו, ללא יכולת להתחרות או לפרוץ קדימה.
גם הציפייה מהאיחוד האירופי, שיקנה השפעה בינלאומית למדינות האיחוד ועל הדרך ייצור גם מסגרת צבאית משותפת לכולן, לא הצליחה להתממש במהירות ובאופן שקיוו מייסדיו.
הנה תולדות האיחוד האירופי:
https://youtu.be/8G1cds52Ko0
הספקות סביב יתרונותיו (מתורגם)
https://youtu.be/XxutY7ss1v4
כך פועל האיחוד האירופי:
https://youtu.be/8fhbYuPT-rw
ה"שיר לשמחה" מתוך הסימפוניה ה-9 של בטהובן נבחר להמנון האיחוד האירופי:
https://youtu.be/kjX9QAGwiK8
השפה האנגלית (English language) היא כיום שפה גלובלית של ממש. היא משמשת בכל רחבי העולם, כמעט לכל דבר - ממדע, הייטק, תעשייה וכלכלה, דרך פיננסים ועד לתרבות הפופולרית.
בחצי מאה האחרונה, במיוחד מאז שנכנס האינטרנט לחיינו, הפכה האנגלית לשפת העולם. זו שפה שפעם שימשה רק מספר שבטים באי סמוך, אך אפילו לא ביבשת אירופה עצמה.
#אז איך זה שבסופו של דבר האנגלית הפכה לשפה הבולטת והמדוברת ביותר בעולם?
נתחיל בכך שהאנגלית צברה את מעמדה כשפה בינלאומית צמש במקביל להתרחשות של 3 מהפכות גדולות ומטורפות: המצאת הדפוס, האוריינות הנרחבת והתפתחות התקשורת. בניגוד לשפות חזקות מן העבר, כמו ארמית ולטינית, האנגלית פרצה לתודעה העולמית בעידן המדיה והאוריינות הנרחבת שבאה בהמשך להמצאת הדפוס והתפוצה ההמונית של הספרים.
אבל עזרה לכך גם התפשטות האימפריה הבריטית, שהגיעה במאות האחרונות לשלטון על רבע משטח כדור הארץ. כשהאימפריה דוברת האנגלית שולטת גם בארצות כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, הודו, אפריקה ואפילו ניו זילנד, אין פלא שהאנגלית הולכת ונפוצה ברחבי העולם כולו.
ולא הזיקה לתפוצה הזו גם ההשפעה הכלכלית והמדעית של בריטניה וארה"ב, שתיים מהמדינות היצרניות ביותר בעולם, שהפכו את האנגלית, כבר במאה ה-18, לשפת המדע והטכנולוגיה. מכאן הדרך קצרה להפיכת האנגלית לשפת התחבורה האווירית ולבסוף גם של האינטרנט, ההייטק והיום של מהפכת ה-AI.
ככל שיותר אנשים מדברים בה ותחומים רבים משתמשים בשפה זו כגשר בין בני עמים ותרבויות, הולכת האנגלית ומתפשטת ברחבי העולם. היא משתנה ומתבגרת, מתעדכנת ומתפתחת. זה קורה במהלך מאות שנים ובמיוחד עם הפיכת ארצות הברית של אמריקה לאימפריה עולמית, כשהאנגלית היא שפתה הרשמית.
כך הלכה השפה האנגלית והפכה לשפת הבחירה של כמעט כולם ולברירת המחדל לכל אחד שמעוניין לסחור, לתקשר או לקדם רעיונות. כל מי שמעוניינים להצליח כיום בעולם, חייבת וחייב לתקשר, לשוחח ולהתכתב בשפה זו.
בזכות התאמתה והיותה לשפת המסחר, התקשורת, המדע, הדילפומטיה והמדיה הבינלאומית המובילה, הפכה האנגלית לשפה הבינלאומית המובילה בעולם.
כך נולדה האנגלית (מתורגם):
https://youtu.be/YEaSxhcns7Y
תולדות השפה האנגלית מהאי הבריטי ועד לשפת העולם:
https://youtu.be/mTOsxh4OcFU
במהלך ההיסטוריה השפה האנגלית התפתחה עד שהפכה לשפה החזקה בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/kIzFz9T5rhI
מה הגורמים שהפכו דווקא את האנגלית לשפה הגלובלית הראשונה בעולם?
https://youtu.be/bF-4ZmUdB1E
בימינו היא השפה הפופולרית בעולם והשימושית ביותר:
https://youtu.be/GxrtddcYEwM
עוד על חשיבות האנגלית כיום:
https://youtu.be/kCG5Bb9PfjY
ובחיוך - מה נסגר עם זה שבהייטק כותבים הכל באנגלית גם בארץ? (עברית)
https://youtu.be/3xJSfTNjJBw?long=yes
האו"ם, קיצור של האומות המאוחדות, הוא ארגון בינלאומי של כל המדינות בתבל, שמטרתו לשמור על השלום בעולם. הוא הוקם לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ולאור ההבנה שאם מדינות העולם לא יעבדו יחדיו כדי לשמור על העולם ולא יעמדו מאוחדים כנגד רודנים וממשלים אכזריים ותוקפניים, העולם יהפוך לגיהנום.
כיום, רוב מדינות העולם, כמעט 200 מדינות, שייכות לארגון. חיילים מרבות מהן נשלחים בכוחות או"ם למדינות במלחמה, כדי לשמור על השלום בין הצדדים. אבל הארגון, שיושב בניו-יורק שבארצות הברית, לא תמיד מצליח לשמור על מטרתו המקורית. ביקורת רבה מושמעת על העובדה שלעיתים קרובות מדי הוא משמש כלי למדינות חזקות ובעלות קשרים עם מדינות רבות אחרות, שנועד כדי להשיג מטרות שאינן קשורות בשלום ולעיתים אף מרחיקות אותו.
מהו האו"ם? (עברית לילדים)
https://youtu.be/zlKRempmObg
סרטון על ארגון האו"ם:
http://youtu.be/1cqw8-ongtY
והנה ההצבעה ההיסטורית באו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל (מתורגם):
http://youtu.be/mPdXKx74PBk
יחסים בינלאומיים
מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה שלא הייתה כמוה. היא לא הייתה דומה לשום מלחמה שהייתה בעבר. מלחמה טכנולוגית, עם תחמושת בהיקפים ובכוח הרס חסרי תקדים, עם כלי נשק חדשים כמו טנק, גז ומטוס, שרובם הופיעו לראשונה בשדה קרב כלשהו.
זו הייתה מלחמה עם צבאות רבים, ענקיים, משמידים, מחופרים במשך שנים ומייצרים אובדן חיי אדם בהיקפים מטורפים. לא פלא שהיא זכתה, ובצדק, לשם "המלחמה הגדולה".
אבל כל המלחמה האדירה הזו החלה באופן לא יאומן, במעשה רצח של אדם אחד, בידי אדם אחד. רצח שיוליד מלחמת עולם.
לפרוץ מלחמת העולם הראשונה אחראי הרצח של הארכידוכס ויורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד, בידי סטודנט סרבי מבוסניה. זה היה רצח, או בעצם התנקשות פוליטית שאינה שונה מהתנקשויות אחרות כאלה. אבל היא גרמה לפריצת המלחמה הגדולה בתולדות האנושות עד אז.
הסיבה לכך היא ששורשי המלחמה הזו קשורים ביחסים בין מדינות אירופה השונות, יחסי איבה ובריתות הגנה שנולדו במאה ה-19. הרצח היה מה שהצית שריפה מדינית ענקית, שבבסיסה יחסים עכורים בין אומות אירופיות שונות, אימפריות שנאבקו על קיומן ומערכת בריתות מורכבת ומפותלת, שהביאה במהירות לפריצת מלחמה חסרת תקדים זו, בין שני גושים של מדינות, שלרובן לא היה כל קשר להתנקשות שהחלה את הכל.
הרצח אירע בסרייבו בירת בוסניה, שהייתה בתחום האימפריה האוסטרו-הונגרית. סרביה לא הסכימה לדרישת ממשלת אוסטריה, שחוקרי הרצח יהיו חוקרים אוסטרים. בתגובה הכריזה האימפריה האוסטרו-הונגרית מלחמה על סרביה ופלשה אליה.
רוסיה, בעלת בריתה של סרביה, הכריזה מלחמה על אוסטריה ומכאן החלה תגובת שרשרת של בריתות באירופה, בריתות שסחפו את מרבית מדינות אירופה להצטרף למלחמה לצד בעלות הברית שלהן.
המון על המלחמה הגדולה תמצאו בתגית "מלחמת העולם הראשונה".
כך פרצה מלחמת העולם הראשונה (מתורגם):
https://youtu.be/24i4ncHuf6A
סרטון שמציג באופן משעשע אבל אמיתי את מה שבאמת קרה ומדוע נכנסו כולם למלחמה (מתורגם):
http://youtu.be/1WevR95mNhQ
מי אשם בפריצת מלחמת העולם הראשונה? (מתורגם):
https://youtu.be/_pFCpKtwCkI?long=yes
והרצאה נהדרת על השתלשלות כל מלחמת העולם הראשונה (עברית):
https://youtu.be/SvTmsp34AwE?long=yes
בּרֶקזיט (Brexit), או בּרֶקסיט, הוא שמו של תהליך היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי, שעליו החליטו אזרחי בריטניה בחודש יוני 2016. מקור הביטוי הוא שילוב של המילים הלועזיות Britian ו-Exit.
ההחלטה התקבלה במשאל עם, בו ניצחו ובניגוד לכל התחזיות, תומכי ההיפרדות מאירופה, ברוב של 52%, אל מול 48% שהתנגדו.
הסיבות לבחירה בצעד קיצוני שכזה? - בריטים רבים עשו זאת בגלל כמות המהגרים ממזרח אירופה שהתיישבו בבריטניה, מתוקף היותם חברים באיחוד האירופי. אחרים רצו למנוע את הנהירה של הפליטים מסוריה ואפגניסטן לבריטניה, כמו שכבר קרה באירופה. וכן, רבים היו פשוט חלק מהגל הפופוליסטי החדש בעולם הדמוקרטי, שבו מצביעים יותר ויותר אזרחים נגד האליטות והבריתות הישנות. למשל טראמפ.
תכנית הברקזיט נועדה להביא לפרישה נאותה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פרישה שיש לה משמעויות מדיניות, כלכליות וחברתיות עצומות.
כי גם מצד האיחוד האירופי, ההיפרדות של בריטניה היא אסון. זה לא רק שבריטניה, מהחברות העשירות והבכירות באיחוד, היא אחת המממנות הגדולות של מוסדות האיחוד (13 מיליארד ליש”ט בכל שנה!). זה החשש מ"אפקט הדומינו", בו יילכו בעקבותיה מדינות אחרות ומהחזקות יותר באיחוד, כמו צרפת.
מרגע שהובן שיש רוב בציבור לדרישה מהממשלה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי, החלו דיונים ומשא ומתן כדי לייצר הליך מוסכם ליציאה הבריטית ממנו. עזיבה חד צדדית ולא מוסכמת, יודע כל ילד בממלכה, תביא לחורבן כלכלי בריטי.
אך מאז התקבלה ההחלטה, התחלפו בזה אחר זה ראשי ממשלת בריטניה, שהבטיחו ליישם את הכוונה לעזוב את הגוש בטוב. אחד אחד, הם ניסו ומנסים להסדיר ברקזיט מוסכם עם הנהגת האיחוד האירופי וכשלו.
על זה אומרים חכמים ש"אבן שהשליך טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוכלו להוציא." - איש לא חזה את הדבר הזה לפני משאל העם, כמו שאיש לא חזה את בחירת טראמפ ועוד כמה אירועים לא צפויים שהפכו למציאות בעולם הכאוטי של המאה ה-21. אגב, יש רבים ומומחים שגורסים שגם הברקזיט הוכרע במניפולציות מכוונות וזריעה של פייק ניוז ברשתות החברתיות, אבל על זה מדובר בערך אחר.
אפשר לראות את הברקזיט כהליך הגירושין של הבריטים מהאיחוד האירופי. אבל אם אופי הגירושין של בני זוג משמעותית בעיקר להם ולילדיהם, גירושין ברמה כזו הם חומר נפץ עולמי, במיוחד בתקופה בה הכלכלה כל כך חשובה ויכולה להוות זירה מלחמתית אסטרטגית ראשונה במעלה. איש לא העז עד עתה להרהר בפרישה חד צדדית מהאיחוד, אבל נראה שבוריס ג'ונסון, ראש הממשלה השלישי שנבחר ליישם אותו ועדיין לא נכשל, חושב על כך עתה ברצינות ועל אף הסכנות העצומות למשק הבריטי.
ההשלכות של המהלך ההיסטורי שנולד במשאל העם הבריטי של 2016 עוד לא ברורות. הלירה שטרלינג הבריטית כבר איבדה המון מערכה בגללו והציבור מרגיש את חוסר היציבות מתגנב לתלוש המשכורת ולכוח הקנייה שלו, אבל ניתן לשער שבכל מקרה הכלכלה הבריטית תמשיך עם המציאות הלא פשוטה שבה העם בחר. ייקח זמן עד שיתבהר מה יהיה גורלה של כלכלת הממלכה והאם הברקזיט היה מהלך חכם או שגיאה כלכלית איומה. בריטניה כרגע בעין הסערה ומקווה שהיא לא תחריב לה את הבית.
הנה סיפורו של הברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/m3_I2rfApYk
למה בעצם בריטניה עזבה את האיחוד האירופי? (מתורגם)
https://youtu.be/GLp7LtXmy68
על הברקזיט באנגלית פשוטה:
https://www.youtube.com/watch?v=kgaL0jOQNR8
אחת מראשי הממשלה הבריטיים שכשלו בברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/fmjo_PVTonA
והרצאת טד על הסיבות לברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/dcwuBo4PvE0?long=yes
האו"ם (UN) הוא ראשי התיבות של "האומות המאוחדות". זהו ארגון של מדינות העולם השונות, שמתכנסות בו כדי לדון ולהחליט בנושאים שונים שנוגעים לעולם כולו, או לבני אדם בעולם. משהו כמו פרלמנט עולמי.
אבל ארגון האו"ם הפך לארגון שאינו משמעותי בהנהלת העולם. זהו ארגון הנשלט בידי שילוב של מדינות שאינן דמוקרטיות ואינו מסוגל לאכוף משמעת על מנהיגים שפוגעים בבני עמם או על מדינות שפוגעות ביחסי האומות ובבריאות העולם כולו.
הנה סיפורו של ארגון האומות המאוחדות:
https://youtu.be/bHmXZXsABm0
נערה שנאמה לפני האו"ם על הנזקים שנגרמים לכדור הארץ ופגיעתם בעתידנו (מתורגם):
http://youtu.be/Erpo2nAcifs
החלטת האו"ם ההיסטורית מ-1947 על תכנית החלוקה והקמת מדינה ליהודים (מתורגם):
https://youtu.be/SoZ0RTdWTDo
ויחסו של האו"ם לישראל, שהוביל בין השאר את דוד בן-גוריון לומר את המשפט "או"ם שמום!" (מתורגם):
http://youtu.be/AysIyFe5tHw
דמיינו שרבתם עם חבר או חברה. האם תרוצו ישר לספר למורה או להנהלת בית הספר ותצפו שהם ישפטו ביניכם?
כשאנשים או גופים מסוכסכים ויש ביניהם ריב גדול, רבים מקווים שאולי מישהו שלישי יוכל לסייע לשני הצדדים להגיע להסכם ביניהם ולהתפשר. זה בדיוק מה שעושה המגשר בהליך הגישור, שמיועד להביא את הצדדים להסכמה ופשרה. המגשרים מקשיבים לשני הצדדים ומסייעים להם להגיע לפשרה, שתאפשר פתרון של המחלוקת שביניהם.
בעולם המבוגרים מהווה הגישור (Mediation) דרך לפתור מחלוקות קשות, שאינה כרוכה בשיפוט של מי צודק בויכוח. מטרת הגישור להביא את הצדדים להסכם ולפשרה, כך ששניהם יוותרו קצת ויזכו לשלום ביניהם ולפתרון. במקום שבית משפט או בורר יכריע ביניהם וישאיר את שניהם מתוסכלים, המגשר מסייע לצדדים למצוא פתרונות למחלוקות ולהתפשר ביניהם.
הנה ההסבר של נושא הגישור (עברית):
http://youtu.be/fJUNUXXU0co
גישור אצל ילדים (עברית):
http://youtu.be/4eDKccbKsxA
יש אפילו גוף חינמי שנקרא "עמק השווה" ומסייע גם בגישור בין הניצים (עברית):
http://youtu.be/M4hOU0B03yU
ומחקר שגילה כיצד ניתן לשנות עמדות ולקרב אנשים לפשרה (עברית):
https://youtu.be/QVWvXU_gzKc
שבעה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתם אחד ההסכמים החשובים והקטלניים בהיסטוריה - הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב (Molotov–Ribbentrop Pact). זה היה הסכם שנחתם בין בין גרמניה לברית המועצות ונבע מחישובים ציניים של שני דיקטטורים אלימים ומגלומניים. בדיעבד הוא הביא למותם של מיליונים רבים של בני אדם, במה שתהיה למלחמה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.
בהסכם הסודי סיכמו היטלר וסטלין כי במקרה של פלישה גרמנית לפולין, תחולק פולין בין גרמניה לברית המועצות. על אף העוינות הרבה בין שתי המעצמות והאידיאולוגיות ששלטו בהן, אחת פשיסטית גרמנית והשנייה קומוניסטית רוסית, העדיפו השתיים לחתום על הסכם אי-התקפה, כדי שיוכלו לנהל את המלחמה ביניהן בזמן המתאים.
הסכם ריבנטופ-מולוטוב עצמו, למרבה הציניות, קבע שהשלום ביניהן יהיה ל-10 שנים. בפועל הוא החזיק מעמד פחות משנתיים. מי שהפר אותו היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ביוני 1941 את ברית המועצות במה שזכה לשם "מבצע ברברוסה".
בשנים האחרונות מנסה רוסיה להצדיק את חתימת ההסכם, שבו הסכימו יוזף סטאלין ואדולף היטלר לחלק ביניהם את פולין ומדינות נוספות במרחב שביניהן. בשנים האחרונות חשפה מוסקווה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה כי לסטאלין לא הייתה ברירה והוא חתם על ההסכם בשל חששו מהפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי הנאצים.
ברית המועצות גרסה כל השנים שצבאה לא היה מוכן למלחמה בצבא הגרמני המצויד ושההסכם איפשר לסטאלין להרוויח זמן, כדי להצטייד ולהתכונן למלחמה. ההסכם לדבריהם נחתם מכיוון שסטאלין חש שהמערב בגד בו ורמז להיטלר שיוכל לתקוף את ברית המועצות ושום מעצמה לא תמנע מלחמה שכזו.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נקרא על שם שרי החוץ הסובייטי והגרמני, ויצ'סלאב מולוטוב ויואכים פון ריבנטרופ.
הנה סיפורו של הסכם ריבנטרופ מולוטוב (עברית):
https://youtu.be/tMaBgnlWQ44
מנהיג רוסיה פוטין מגן על ההסכם 70 שנה אחרי:
http://youtu.be/o9GxOwUqA_M
וסרט תיעודי על ההסכם שהביא את היטלר לתקוף (עברית):
https://youtu.be/cPYZqiRV1Jo?long=yes
מה זה גבול?
גבול (Border) הוא קו שמפריד בדרך כלל בין מדינות בעולם. לעתים זהו קו דמיוני ולעתים הגבול הוא מחסום טבעי כמו נהר, ים וכדומה.
גבול המפריד בין מדינות נקרא לעתים גבול בינלאומי. גבולות בין מדינות נוצרים בדרך כלל כתוצאה של מלחמה או בהסכם שלום.
להצגת קו הגבול משמשת גם מפה. על הגבולות שומרים חיילים ושוטרים מיוחדים, המשרתים ב"משמר הגבול". אותם כוחות מונעים מעבר של אנשים בין המדינות. מעבר כזה יכול להיות מסיבות כלכליות, בטחוניות או לצרכי פשע והברחות.
גבול משמש לעתים להפרדה בין דברים אחרים ממדינות, כמו גבול בין חצרות של בתי מגורים או חלקות חקלאיות, גבול המפריד בין ערים או מחוזות במדינה וכדומה.
הנה גבולות שמפרידים בין מדינות בעולם וממחישים את סוג היחסים ביניהן:
https://youtu.be/HMFSzVwTusA
כך חוצים מבריחים את הגבול בין מקסיקו לארה"ב וחוזרים לאחר שזוהו:
https://youtu.be/36kXjJZ0mMU
והגבולות המשונים ביותר בעולם:
https://youtu.be/uKMreb_pLTc
גבול (Border) הוא קו שמפריד בדרך כלל בין מדינות בעולם. לעתים זהו קו דמיוני ולעתים הגבול הוא מחסום טבעי כמו נהר, ים וכדומה.
גבול המפריד בין מדינות נקרא לעתים גבול בינלאומי. גבולות בין מדינות נוצרים בדרך כלל כתוצאה של מלחמה או בהסכם שלום.
להצגת קו הגבול משמשת גם מפה. על הגבולות שומרים חיילים ושוטרים מיוחדים, המשרתים ב"משמר הגבול". אותם כוחות מונעים מעבר של אנשים בין המדינות. מעבר כזה יכול להיות מסיבות כלכליות, בטחוניות או לצרכי פשע והברחות.
גבול משמש לעתים להפרדה בין דברים אחרים ממדינות, כמו גבול בין חצרות של בתי מגורים או חלקות חקלאיות, גבול המפריד בין ערים או מחוזות במדינה וכדומה.
הנה גבולות שמפרידים בין מדינות בעולם וממחישים את סוג היחסים ביניהן:
https://youtu.be/HMFSzVwTusA
כך חוצים מבריחים את הגבול בין מקסיקו לארה"ב וחוזרים לאחר שזוהו:
https://youtu.be/36kXjJZ0mMU
והגבולות המשונים ביותר בעולם:
https://youtu.be/uKMreb_pLTc
איזו התנקשות הביאה למלחמת עולם?
בפינת רחוב קטנה בעיר סרייבו מתנוסס שלט גדול שמציין ש"כאן החלה המאה ה-20". ואכן, מלחמת העולם הראשונה, אחת המלחמות האיומות בתולדות המין האנושי, החלה בפינת רחוב זו. למעשה, עד שמלחמת עולם נוספת ונוראה עוד יותר הגיעה, כונתה מלחמת העולם הראשונה "המלחמה הגדולה", מכיוון שהייתה חסרת תקדים בזוועות ובמספרי הקורבנות שלה.
באותה פינת רחוב נורו שתי יריות אקדח. זה קרה ב-28 ביוני 1914 כשלאומן קיצוני מסרביה, גברילו פרינציפ (Gavrilo Princip), הרג את יורש העצר של האימפריה האוסטרו-הונגרית, פרנץ פרדיננד, ואת אשתו סופי. מכונית השרד של השניים נקלעה בטעות לאותה פינת רחוב ופרינציפ, אחד מהקיצונים שרצו מאד לפגוע בנסיך, ראה אותו לפתע מולו וירה.
צריך להבין שמרבית תושבי סרייבו תיעבו את הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ששלטה בהם. הם אהדו דווקא את סרביה, מדינה סלבית עצמאית שהם ראו עצמם קשורים אליה בקשר דם.
במקומות רבים ובזמנים רבים היה רצח כזה מביא למאסר ולמשפט, אבל הרצח הזה הצית שרשרת של אירועים, שהובילו במהירות למלחמה הגדולה. משנתפס גברילו פרינציפ הטילה ממשלת אוסטרו-הונגריה על סרביה את האשמה לרצח. האימפריה האדירה הציבה לסרביה הקטנה דרישה לפרק את האגודות הלאומיות, להטיל פיקוח על העיתונות המסיתה ולתת אפשרות לנציגיה שלה לחקור את הרצח. האוסטרו-הונגרים הדגישו באולטימטום שלהם שאם לא ימולאו דרישותיהם, הם יכריזו מלחמה על סרביה.
הסרבים הסכימו אמנם לקבל את מרבית הדרישות שהופנו אליהם, אך סרבו (בכל זאת סרביה..) לפרק את האגודות הלאומיות, אותן קבוצות שעודדו את האיחוד עם בוסניה. זה הוביל לכך ש-10 ימים לאחר הרצח, הכריזה האימפריה האוסטרו הונגרית מלחמה על סרביה.
באירופה של אותם ימים שום דבר לא התנהל בקטן. החשדנות בין המדינות החזקות של אירופה הייתה עצומה ורובן היו חתומות על בריתות הגנה ואינטרסים עם אומות קטנות יותר. זה גרם לכך שהכרזת המלחמה של אוסטריה על סרביה הפעילה מערכת בריתות, שגרמה בתוך חודש בלבד לכל מעצמות אירופה להצטרף למלחמה.
במו ידיה הולידה אירופה אז את המושג החדש והאכזרי של "מלחמת עולם". מכיוון שמרבית ההיסטוריונים נועצים בתוצאות מלחמת העולם הראשונה את הסיבה העיקרית למלחמת העולם השנייה, ניתן לומר שאותן שתי יריות של הקיצוני הסרבי מפינת הרחוב בסרייבו הציתו לא מלחמת עולם אחת, אלא שתיים!
הנה הגורמים לפריצת המלחמה הגדולה:
https://youtu.be/JEGVcSpfM9k
תחילת המלחמה ברציחת פרנץ פרדיננד:
https://youtu.be/BCTIaiiGB4o
שחזור של השתלשלות ההתנקשויות ביורש העצר:
https://youtu.be/OfO7TduevHA
מצגת וידאו של השתלשלות הרצח:
https://youtu.be/lbfhH6aK8vI
תיאור רצף האירועים שלפני ואחרי ההתנקשות (עברית):
https://youtu.be/eJ3zM8rMQyU
המלחמה הגדולה בצבע:
https://youtu.be/zRed-Ri9IpI
רבים רואים במלחמות העולם רצף אחד (עברית):
https://youtu.be/1DcQHdXPbMc
סיפור ההתנקשות המפורסמת בהיסטוריה וכיצד הובילה למלחמה הגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/Cd2ch4XV84s?long=yes
ותכנית חינוכית על ההתנקשות והמלחמה האיומה שהחלה אחריה (עברית):
https://youtu.be/M9EDK2X_fFw?long=yes
בפינת רחוב קטנה בעיר סרייבו מתנוסס שלט גדול שמציין ש"כאן החלה המאה ה-20". ואכן, מלחמת העולם הראשונה, אחת המלחמות האיומות בתולדות המין האנושי, החלה בפינת רחוב זו. למעשה, עד שמלחמת עולם נוספת ונוראה עוד יותר הגיעה, כונתה מלחמת העולם הראשונה "המלחמה הגדולה", מכיוון שהייתה חסרת תקדים בזוועות ובמספרי הקורבנות שלה.
באותה פינת רחוב נורו שתי יריות אקדח. זה קרה ב-28 ביוני 1914 כשלאומן קיצוני מסרביה, גברילו פרינציפ (Gavrilo Princip), הרג את יורש העצר של האימפריה האוסטרו-הונגרית, פרנץ פרדיננד, ואת אשתו סופי. מכונית השרד של השניים נקלעה בטעות לאותה פינת רחוב ופרינציפ, אחד מהקיצונים שרצו מאד לפגוע בנסיך, ראה אותו לפתע מולו וירה.
צריך להבין שמרבית תושבי סרייבו תיעבו את הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ששלטה בהם. הם אהדו דווקא את סרביה, מדינה סלבית עצמאית שהם ראו עצמם קשורים אליה בקשר דם.
במקומות רבים ובזמנים רבים היה רצח כזה מביא למאסר ולמשפט, אבל הרצח הזה הצית שרשרת של אירועים, שהובילו במהירות למלחמה הגדולה. משנתפס גברילו פרינציפ הטילה ממשלת אוסטרו-הונגריה על סרביה את האשמה לרצח. האימפריה האדירה הציבה לסרביה הקטנה דרישה לפרק את האגודות הלאומיות, להטיל פיקוח על העיתונות המסיתה ולתת אפשרות לנציגיה שלה לחקור את הרצח. האוסטרו-הונגרים הדגישו באולטימטום שלהם שאם לא ימולאו דרישותיהם, הם יכריזו מלחמה על סרביה.
הסרבים הסכימו אמנם לקבל את מרבית הדרישות שהופנו אליהם, אך סרבו (בכל זאת סרביה..) לפרק את האגודות הלאומיות, אותן קבוצות שעודדו את האיחוד עם בוסניה. זה הוביל לכך ש-10 ימים לאחר הרצח, הכריזה האימפריה האוסטרו הונגרית מלחמה על סרביה.
באירופה של אותם ימים שום דבר לא התנהל בקטן. החשדנות בין המדינות החזקות של אירופה הייתה עצומה ורובן היו חתומות על בריתות הגנה ואינטרסים עם אומות קטנות יותר. זה גרם לכך שהכרזת המלחמה של אוסטריה על סרביה הפעילה מערכת בריתות, שגרמה בתוך חודש בלבד לכל מעצמות אירופה להצטרף למלחמה.
במו ידיה הולידה אירופה אז את המושג החדש והאכזרי של "מלחמת עולם". מכיוון שמרבית ההיסטוריונים נועצים בתוצאות מלחמת העולם הראשונה את הסיבה העיקרית למלחמת העולם השנייה, ניתן לומר שאותן שתי יריות של הקיצוני הסרבי מפינת הרחוב בסרייבו הציתו לא מלחמת עולם אחת, אלא שתיים!
הנה הגורמים לפריצת המלחמה הגדולה:
https://youtu.be/JEGVcSpfM9k
תחילת המלחמה ברציחת פרנץ פרדיננד:
https://youtu.be/BCTIaiiGB4o
שחזור של השתלשלות ההתנקשויות ביורש העצר:
https://youtu.be/OfO7TduevHA
מצגת וידאו של השתלשלות הרצח:
https://youtu.be/lbfhH6aK8vI
תיאור רצף האירועים שלפני ואחרי ההתנקשות (עברית):
https://youtu.be/eJ3zM8rMQyU
המלחמה הגדולה בצבע:
https://youtu.be/zRed-Ri9IpI
רבים רואים במלחמות העולם רצף אחד (עברית):
https://youtu.be/1DcQHdXPbMc
סיפור ההתנקשות המפורסמת בהיסטוריה וכיצד הובילה למלחמה הגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/Cd2ch4XV84s?long=yes
ותכנית חינוכית על ההתנקשות והמלחמה האיומה שהחלה אחריה (עברית):
https://youtu.be/M9EDK2X_fFw?long=yes
מיהם הפריבטירים ומה ההבדל בינם לפיראטים?
לא רבים יודעים שבהיסטוריה התאפשר ללא מעט שודדים ליהנות משוד ופירטיות בים, ברשות, בסמכות ובברכת המלך.
קראו להם פְּרַיבֶטִירים (Privateers) והם היו אנשים מעניינים בהיסטוריה הימית, שנשלחו על ידי שליטיהם כדי לשדוד את האויב ואגב כך לצבור מסה של פעילות ולהעמיד למבחן היסטורי את יחסי הכוחות הבינלאומיים באותם ימים.
הם פעלו בעיקר במאות ה-17 וה-18, עידן בו מתחילים לזהות את הפירטיות הימית כאמצעי מלחמתי וככלי אסטרטגי חשוב במאבקי הכוח בין המעצמות הימיות של התקופה.
מטרת הפעלתם של הפריבטירים הייתה לתפוס ספינות וסחורות, בכדי לפגוע ביכולת הכלכלית של האויב.
בכך הם שימשו כסוג של יחידה צבאית - לא שגרתית ובמונחים של ימינו מעוררת מחלוקת, אך בסופו של דבר, עוד אמצעי לוחמה תחרותי נוסף בכלי הנשק שעמדו לרשות השליטים של אותם ימים.
פריבטירים ופיראטים אולי נראים ונשמעים די דומים, אך יש ביניהם הבדלים. הפריבטירים הם פיראטים חוקיים. עד כמה שזה יישמע מוזר, הפריבטיר מקבל כתב הרשאה רשמי מהמלך או מהמשטר של ארצו, כדי שישדוד אוניות של האויב. הפיראטים ,לעומתם, היו פושעים, שודדי ים עצמאיים וללא רשות של שליט כלשהו.
החסות הממשלתית הרשמית שניתנה להם, הפכה את פעילות הפריבטירים לחוקית בעיני השלטונות, זאת בניגוד לפיראטים הרגילים, שנחשבו פושעים לכל עניין. תחת חוקי המלחמה הייתה פעילות הפריבטירים חוקית לחלוטין. מדינות כמו אנגליה, צרפת, ספרד, הולנד ואפילו ארצות הברית בתקופת מלחמת העצמאות האמריקאית, כולן נעזרו בשלבים שונים בשירותיהם של פריבטירים.
תופעה הפריבטירות החלה עוד בימי הביניים, אך תקופת פעילותם העיקרית של הפריבטירים היא ב"תור הזהב של הפיראטיות". פעילותם באותם ימים מתרכזת בעיקר באזור האיים הקאריביים, צפון אמריקה, האוקיינוס האטלנטי וההודי ואזורים נוספים בעולם.
למרות הדמיון החיצוני שלהם לפיראטים רגילים, בלבוש ובהופעה החיצונית בכלל, בסגנון החיים וכמובן בעיסוק הדומה בשוד וגזל ימי, אותם פריבטירים נהנו ממעמד חוקי, לפחות כל עוד פעלו במסגרת ההרשאה שקיבלו.
כל זה הפך אותם לכלי יעיל במיוחד עבור ממשלות שביקשו לפגוע באויביהן בים, מבלי להסתכן במלחמה גלויה. ואכן, לא מעט פיראטים החלו את הקריירה שלהם כפריבטירים דווקא.
המפורסמים שבפריבטירים הם מי שהיו לימים שמות מוכרים בפיראטיות הימית, ביניהם פרנסיס דרייק והנרי מורגן. שניהם פעלו ברישיון ממשלתי והיו לסמלים של תופעת הפריבטירות ולימים גם לבעלי השפעה גדולה על התרבות הפופולרית ועל התפיסה בימינו של עולם הפיראטים.
ואגב, פְּרַיבֶטִיר (privateer) קוראים באותה תקופה גם לאונייה פרטית וחמושה, שבעליה קיבלו הרשאה מלכותית לשדוד את ספינות המסחר של האויב. ולהעביר למלך עשירית מהרווחים שלהם מהשוד. ועל הדרך, גם אנשי הצוות ורב החובל של אוניית פריבטיר, כונו כולם "פריבטיר" או "קורסר".
#מה ההבדלים ביניהם?
פְּרַיבֶטִירים ושודדי ים אינם אותו דבר. בעוד הפריבטירים "מחרימים" את הממון, לטובת ארצם בדרך כלל, הפיראטים פשעו בשוד וביזה ברחבי הים, כשהם עוברים על החוק ואינם מורשים לעשות זאת, כי השוד הוא עבור בצע כסף ורכוש, שהלכו לכיסם שלהם ולא בהזמנת ארצם.
כי בניגוד לשודדי הים שפעלו באופן בלתי חוקי, לפריבטירים היה מעמד חוקי ו"כתב הרשאה", במסמך מסודר שהתיר את פעילות השוד שלהם. הם הוגבלו לתקיפה של ספינות של מדינות אויב מסוימות, בעיקר בתקופות מלחמה, כשאת שללם הם חלקו עם המלך או הממשלה שהסמיכה אותם.
בעוד שספינות הפיראטים היו בדרך כלל קטנות ומהירות והצוותים קטנים ופחות ממושמעים, ספינות הפריבטירים היו גדולות וחמושות מאוד, כשהצוותים עליהן גדולים וממושמעים.
הפרייבטרים גם נהנו מהתמיכה הממשלתית, בעוד שהפיראטים, שפעלו מחוץ לחוק, נרדפו בדרך כלל על ידי ממשלות.
גם מעמדם החברתי היה שונה, זה מזה. בעוד שודדי ים נתפסו בציבור כפושעים מסוכנים, הפריבטירים לא התקבלו ככאלה ואף נחשבו בארצם לא פעם כגיבורים לאומיים.
גם הענישה שיקפה את הבדלי המעמד שביניהם. בעוד ששודדי ים שנלכדו, נענשו לרוב בעונש מוות, הפריבטירים שנתפסו נחשבו בידי האויב כשבויי מלחמה. ועדיין, וזה מעניין, בתום תקופות המלחמה או כשזיהו הזדמנות "לעשות לביתם" ולהרוויח הרבה יותר, הפכו לא מעט פריבטירים לשודדי ים ואף היו מוכנים להסתכן בעונש המוות.
הנה הפריבטירים, במקרה הזה של ארה"ב הצעירה:
https://youtu.be/02IOGzFQpwE
הפריבטירים הם פיראטים חוקיים עבור מדינתם:
https://youtu.be/iXY2Wt6eDPQ
שיר ה"יאנקי פריבטיר" - מתקופת המאבק בבריטים:
https://youtu.be/j-qXExmHTII?t=5s
וסרטון תיעודי על כתב ההרשאה שקיבלו הפריבטירים:
https://youtu.be/1TCZVYPgzhg?long=yes
לא רבים יודעים שבהיסטוריה התאפשר ללא מעט שודדים ליהנות משוד ופירטיות בים, ברשות, בסמכות ובברכת המלך.
קראו להם פְּרַיבֶטִירים (Privateers) והם היו אנשים מעניינים בהיסטוריה הימית, שנשלחו על ידי שליטיהם כדי לשדוד את האויב ואגב כך לצבור מסה של פעילות ולהעמיד למבחן היסטורי את יחסי הכוחות הבינלאומיים באותם ימים.
הם פעלו בעיקר במאות ה-17 וה-18, עידן בו מתחילים לזהות את הפירטיות הימית כאמצעי מלחמתי וככלי אסטרטגי חשוב במאבקי הכוח בין המעצמות הימיות של התקופה.
מטרת הפעלתם של הפריבטירים הייתה לתפוס ספינות וסחורות, בכדי לפגוע ביכולת הכלכלית של האויב.
בכך הם שימשו כסוג של יחידה צבאית - לא שגרתית ובמונחים של ימינו מעוררת מחלוקת, אך בסופו של דבר, עוד אמצעי לוחמה תחרותי נוסף בכלי הנשק שעמדו לרשות השליטים של אותם ימים.
פריבטירים ופיראטים אולי נראים ונשמעים די דומים, אך יש ביניהם הבדלים. הפריבטירים הם פיראטים חוקיים. עד כמה שזה יישמע מוזר, הפריבטיר מקבל כתב הרשאה רשמי מהמלך או מהמשטר של ארצו, כדי שישדוד אוניות של האויב. הפיראטים ,לעומתם, היו פושעים, שודדי ים עצמאיים וללא רשות של שליט כלשהו.
החסות הממשלתית הרשמית שניתנה להם, הפכה את פעילות הפריבטירים לחוקית בעיני השלטונות, זאת בניגוד לפיראטים הרגילים, שנחשבו פושעים לכל עניין. תחת חוקי המלחמה הייתה פעילות הפריבטירים חוקית לחלוטין. מדינות כמו אנגליה, צרפת, ספרד, הולנד ואפילו ארצות הברית בתקופת מלחמת העצמאות האמריקאית, כולן נעזרו בשלבים שונים בשירותיהם של פריבטירים.
תופעה הפריבטירות החלה עוד בימי הביניים, אך תקופת פעילותם העיקרית של הפריבטירים היא ב"תור הזהב של הפיראטיות". פעילותם באותם ימים מתרכזת בעיקר באזור האיים הקאריביים, צפון אמריקה, האוקיינוס האטלנטי וההודי ואזורים נוספים בעולם.
למרות הדמיון החיצוני שלהם לפיראטים רגילים, בלבוש ובהופעה החיצונית בכלל, בסגנון החיים וכמובן בעיסוק הדומה בשוד וגזל ימי, אותם פריבטירים נהנו ממעמד חוקי, לפחות כל עוד פעלו במסגרת ההרשאה שקיבלו.
כל זה הפך אותם לכלי יעיל במיוחד עבור ממשלות שביקשו לפגוע באויביהן בים, מבלי להסתכן במלחמה גלויה. ואכן, לא מעט פיראטים החלו את הקריירה שלהם כפריבטירים דווקא.
המפורסמים שבפריבטירים הם מי שהיו לימים שמות מוכרים בפיראטיות הימית, ביניהם פרנסיס דרייק והנרי מורגן. שניהם פעלו ברישיון ממשלתי והיו לסמלים של תופעת הפריבטירות ולימים גם לבעלי השפעה גדולה על התרבות הפופולרית ועל התפיסה בימינו של עולם הפיראטים.
ואגב, פְּרַיבֶטִיר (privateer) קוראים באותה תקופה גם לאונייה פרטית וחמושה, שבעליה קיבלו הרשאה מלכותית לשדוד את ספינות המסחר של האויב. ולהעביר למלך עשירית מהרווחים שלהם מהשוד. ועל הדרך, גם אנשי הצוות ורב החובל של אוניית פריבטיר, כונו כולם "פריבטיר" או "קורסר".
#מה ההבדלים ביניהם?
פְּרַיבֶטִירים ושודדי ים אינם אותו דבר. בעוד הפריבטירים "מחרימים" את הממון, לטובת ארצם בדרך כלל, הפיראטים פשעו בשוד וביזה ברחבי הים, כשהם עוברים על החוק ואינם מורשים לעשות זאת, כי השוד הוא עבור בצע כסף ורכוש, שהלכו לכיסם שלהם ולא בהזמנת ארצם.
כי בניגוד לשודדי הים שפעלו באופן בלתי חוקי, לפריבטירים היה מעמד חוקי ו"כתב הרשאה", במסמך מסודר שהתיר את פעילות השוד שלהם. הם הוגבלו לתקיפה של ספינות של מדינות אויב מסוימות, בעיקר בתקופות מלחמה, כשאת שללם הם חלקו עם המלך או הממשלה שהסמיכה אותם.
בעוד שספינות הפיראטים היו בדרך כלל קטנות ומהירות והצוותים קטנים ופחות ממושמעים, ספינות הפריבטירים היו גדולות וחמושות מאוד, כשהצוותים עליהן גדולים וממושמעים.
הפרייבטרים גם נהנו מהתמיכה הממשלתית, בעוד שהפיראטים, שפעלו מחוץ לחוק, נרדפו בדרך כלל על ידי ממשלות.
גם מעמדם החברתי היה שונה, זה מזה. בעוד שודדי ים נתפסו בציבור כפושעים מסוכנים, הפריבטירים לא התקבלו ככאלה ואף נחשבו בארצם לא פעם כגיבורים לאומיים.
גם הענישה שיקפה את הבדלי המעמד שביניהם. בעוד ששודדי ים שנלכדו, נענשו לרוב בעונש מוות, הפריבטירים שנתפסו נחשבו בידי האויב כשבויי מלחמה. ועדיין, וזה מעניין, בתום תקופות המלחמה או כשזיהו הזדמנות "לעשות לביתם" ולהרוויח הרבה יותר, הפכו לא מעט פריבטירים לשודדי ים ואף היו מוכנים להסתכן בעונש המוות.
הנה הפריבטירים, במקרה הזה של ארה"ב הצעירה:
https://youtu.be/02IOGzFQpwE
הפריבטירים הם פיראטים חוקיים עבור מדינתם:
https://youtu.be/iXY2Wt6eDPQ
שיר ה"יאנקי פריבטיר" - מתקופת המאבק בבריטים:
https://youtu.be/j-qXExmHTII?t=5s
וסרטון תיעודי על כתב ההרשאה שקיבלו הפריבטירים:
https://youtu.be/1TCZVYPgzhg?long=yes
מהו הסכם סייקס פיקו?
הסכם סייקס פיקו (Sykes Picot Agreement) הוא הסכם לחלוקת המזרח התיכון בין המעצמות החזקות והאימפריאליסטיות של התקופה, שנחתם בשנת 1916. זה היה הסכם ציני, שבו ישבו נציגי המעצמות וחתכו בעזרת עיפרון וסרגל את האזור, כשהם מתעלמים מהמון עצום של בני אדם שחיו בו, מהחלוקות השבטיות, הדתיות והמשפחתיות ומהקשרים שביניהם.
זה קרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" כפי שכונתה אז. בתכניות שעשתה האימפריה הבריטית הגדולה, לקראת התפרקות האימפריה העות’מאנית ששלטה אז במזרח-התיכון, היא הבטיחה מולדת לערבים וליהודים (ב"הצהרת בלפור" ב-1917) ולצרפתים היא התחייבה לחלוקת המזרח התיכון בין שתיהן.
ההסכם שחתמו שתי המעצמות של תחילת המאה ה-20, בריטניה הגדולה והרפובליקה הצרפתית, חילק את המזרח התיכון ביניהן, תוך שמירה על האינטרסים של רוסיה באזור, עוד מעצמה שלחמה לצידם במלחמה, אבל תעבור מהפכה שתוציא אותה מהתמונה המזרח-תיכונית.
"הסכם סייקס-פיקו" נקרא על שמם של שני האישים המרכזיים בעיצובו, סר מרק סייקס הבריטי, מי שהיה מזרחן ומהמרכזיים בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, שהיה אז קונסול צרפת בביירות.
ההסכם נחשב בחוגים רבים כבגידה של האימפריה הבריטית בבעלות בריתה במלחמה. לאחר שהמשטר הסובייטי החדש, ברוסיה של אחרי המהפכה, חשף ברבים את הסכם סייקס-פיקו, הוכו מנהיגים רבים בתדהמה. ביניהם היו חוסיין ממכה, שהובטחה לו ממלכה ערבית. ואכן, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, זכתה בריטניה במנדט על פלסטינה, היא ארץ ישראל, על עבר הירדן (שיהפוך עם השנים לממלכת ירדן) ולאזור שיהפוך ברבות הימים לעיראק. צרפת קיבלה לידיה את האזורים שיהפכו בשנות ה-40 לסוריה ולבנון.
בימינו משתנה האזור לבלי הכר ורבים מציינים שהכאוס שמתרחש במדינות ערב, הוא תולדה של ההסכם הוותיק ההוא. ההתפוררות של מדינות לאום, שנוצרו כתוצאה מהחלוקה המלאכותית שעשו הבריטים והצרפתים מתפוררות, והיווצרות של ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה - כל אלה נראים כתיקון שתושבי המרחב המזרח תיכוני עושים להיסטוריה הצינית ההיא.
הנה תיאור קצר של הסכם סייקס פיקו (מתורגם):
https://youtu.be/h_nsOzUDwuk
כך נולד ההסכם מאינטרסים של מעצמות רחוקות ויצר מתחים קרובים (מתורגם):
https://youtu.be/iICbZx8emLY
ההסכם לאור המצב בימינו:
https://youtu.be/Zhc42LMFDrw
הנסיבות ההיסטוריות של ההסכם:
https://youtu.be/rVqhfdcs2b0
רבים בעולם רואים בהסכם סייקס-פיקו את הסיבה לחוסר היציבות במזרח התיכון:
https://youtu.be/h2jdWMV4YpU
וכך מוצג גילוי הפרת ההבטחות בסרט "לורנס איש ערב":
https://youtu.be/fBrw53I8QU0
הסכם סייקס פיקו (Sykes Picot Agreement) הוא הסכם לחלוקת המזרח התיכון בין המעצמות החזקות והאימפריאליסטיות של התקופה, שנחתם בשנת 1916. זה היה הסכם ציני, שבו ישבו נציגי המעצמות וחתכו בעזרת עיפרון וסרגל את האזור, כשהם מתעלמים מהמון עצום של בני אדם שחיו בו, מהחלוקות השבטיות, הדתיות והמשפחתיות ומהקשרים שביניהם.
זה קרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" כפי שכונתה אז. בתכניות שעשתה האימפריה הבריטית הגדולה, לקראת התפרקות האימפריה העות’מאנית ששלטה אז במזרח-התיכון, היא הבטיחה מולדת לערבים וליהודים (ב"הצהרת בלפור" ב-1917) ולצרפתים היא התחייבה לחלוקת המזרח התיכון בין שתיהן.
ההסכם שחתמו שתי המעצמות של תחילת המאה ה-20, בריטניה הגדולה והרפובליקה הצרפתית, חילק את המזרח התיכון ביניהן, תוך שמירה על האינטרסים של רוסיה באזור, עוד מעצמה שלחמה לצידם במלחמה, אבל תעבור מהפכה שתוציא אותה מהתמונה המזרח-תיכונית.
"הסכם סייקס-פיקו" נקרא על שמם של שני האישים המרכזיים בעיצובו, סר מרק סייקס הבריטי, מי שהיה מזרחן ומהמרכזיים בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, שהיה אז קונסול צרפת בביירות.
ההסכם נחשב בחוגים רבים כבגידה של האימפריה הבריטית בבעלות בריתה במלחמה. לאחר שהמשטר הסובייטי החדש, ברוסיה של אחרי המהפכה, חשף ברבים את הסכם סייקס-פיקו, הוכו מנהיגים רבים בתדהמה. ביניהם היו חוסיין ממכה, שהובטחה לו ממלכה ערבית. ואכן, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, זכתה בריטניה במנדט על פלסטינה, היא ארץ ישראל, על עבר הירדן (שיהפוך עם השנים לממלכת ירדן) ולאזור שיהפוך ברבות הימים לעיראק. צרפת קיבלה לידיה את האזורים שיהפכו בשנות ה-40 לסוריה ולבנון.
בימינו משתנה האזור לבלי הכר ורבים מציינים שהכאוס שמתרחש במדינות ערב, הוא תולדה של ההסכם הוותיק ההוא. ההתפוררות של מדינות לאום, שנוצרו כתוצאה מהחלוקה המלאכותית שעשו הבריטים והצרפתים מתפוררות, והיווצרות של ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה - כל אלה נראים כתיקון שתושבי המרחב המזרח תיכוני עושים להיסטוריה הצינית ההיא.
הנה תיאור קצר של הסכם סייקס פיקו (מתורגם):
https://youtu.be/h_nsOzUDwuk
כך נולד ההסכם מאינטרסים של מעצמות רחוקות ויצר מתחים קרובים (מתורגם):
https://youtu.be/iICbZx8emLY
ההסכם לאור המצב בימינו:
https://youtu.be/Zhc42LMFDrw
הנסיבות ההיסטוריות של ההסכם:
https://youtu.be/rVqhfdcs2b0
רבים בעולם רואים בהסכם סייקס-פיקו את הסיבה לחוסר היציבות במזרח התיכון:
https://youtu.be/h2jdWMV4YpU
וכך מוצג גילוי הפרת ההבטחות בסרט "לורנס איש ערב":
https://youtu.be/fBrw53I8QU0
מהו פופוליזם?
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
מהו משא ומתן?
"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.
למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.
התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.
ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").
כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).
אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):
https://youtu.be/a1WWN2pru80
כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):
https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU
שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:
https://youtu.be/t048Y8pBQb4
ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:
https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.
למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.
התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.
ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").
כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).
אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):
https://youtu.be/a1WWN2pru80
כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):
https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU
שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:
https://youtu.be/t048Y8pBQb4
ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:
https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
כיצד עזרו המנצחים למנוצחים בתכנית מרשל?
בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.
בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.
זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.
על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.
היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.
שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?
כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.
הנה תכנית מרשל וכיצד שיקמה את אירופה (עברית):
https://youtu.be/tvQWWLAKqXs
סיפורה של תכנית מרשל:
https://youtu.be/Xyoviiavusk
ברלין ההרוסה היא דוגמה לאירופה שאחרי המלחמה:
https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw
תכנית מרשל בונה את אירופה מחדש:
https://youtu.be/WtH8oo4gCdg
והסבר ההיגיון של תכנית מרשל:
https://youtu.be/IU_QQtPRhSU
בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.
בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.
זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.
על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.
היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.
שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?
כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.
הנה תכנית מרשל וכיצד שיקמה את אירופה (עברית):
https://youtu.be/tvQWWLAKqXs
סיפורה של תכנית מרשל:
https://youtu.be/Xyoviiavusk
ברלין ההרוסה היא דוגמה לאירופה שאחרי המלחמה:
https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw
תכנית מרשל בונה את אירופה מחדש:
https://youtu.be/WtH8oo4gCdg
והסבר ההיגיון של תכנית מרשל:
https://youtu.be/IU_QQtPRhSU
