שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו משא ומתן?
"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.
למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.
התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.
ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").
כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).
אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):
https://youtu.be/a1WWN2pru80
כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):
https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU
שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:
https://youtu.be/t048Y8pBQb4
ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:
https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
למה חשוב להבין היטב כל הסכם או חוזה שעליו אנו חותמים?
כשרוצים כל כך לקבל משהו, כל הסכם או חוזה יכולים להיראות לא חשובים. אנחנו רוצים כבר לחתום כדי לקבל את מה שהבטיחו לנו..
אבל רגע! - דווקא באותיות הקטנות אנו עלולים לגלות דברים חשובים שאחר-כך נצטער שלא ידענו. דווקא שם יש את אותם הסעיפים שלא כל כך נעים לנו לחשוב עליהם בזמן שאנחנו כל כך רוצים את זה..
תמיד חשוב לקרוא את האותיות הקטנות ולהבין את הדברים שעליהם אנחנו מתחייבים!
הנה סרטון על החשיבות של קריאת האותיות הקטנות בחוזה:
http://youtu.be/3wEan2261eY?t=7s
מה היה הסכם ריבנטרופ-מולוטוב?
שבעה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתם אחד ההסכמים החשובים והקטלניים בהיסטוריה - הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב (Molotov–Ribbentrop Pact). זה היה הסכם שנחתם בין בין גרמניה לברית המועצות ונבע מחישובים ציניים של שני דיקטטורים אלימים ומגלומניים. בדיעבד הוא הביא למותם של מיליונים רבים של בני אדם, במה שתהיה למלחמה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.
בהסכם הסודי סיכמו היטלר וסטלין כי במקרה של פלישה גרמנית לפולין, תחולק פולין בין גרמניה לברית המועצות. על אף העוינות הרבה בין שתי המעצמות והאידיאולוגיות ששלטו בהן, אחת פשיסטית גרמנית והשנייה קומוניסטית רוסית, העדיפו השתיים לחתום על הסכם אי-התקפה, כדי שיוכלו לנהל את המלחמה ביניהן בזמן המתאים.
הסכם ריבנטופ-מולוטוב עצמו, למרבה הציניות, קבע שהשלום ביניהן יהיה ל-10 שנים. בפועל הוא החזיק מעמד פחות משנתיים. מי שהפר אותו היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ביוני 1941 את ברית המועצות במה שזכה לשם "מבצע ברברוסה".
בשנים האחרונות מנסה רוסיה להצדיק את חתימת ההסכם, שבו הסכימו יוזף סטאלין ואדולף היטלר לחלק ביניהם את פולין ומדינות נוספות במרחב שביניהן. בשנים האחרונות חשפה מוסקווה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה כי לסטאלין לא הייתה ברירה והוא חתם על ההסכם בשל חששו מהפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי הנאצים.
ברית המועצות גרסה כל השנים שצבאה לא היה מוכן למלחמה בצבא הגרמני המצויד ושההסכם איפשר לסטאלין להרוויח זמן, כדי להצטייד ולהתכונן למלחמה. ההסכם לדבריהם נחתם מכיוון שסטאלין חש שהמערב בגד בו ורמז להיטלר שיוכל לתקוף את ברית המועצות ושום מעצמה לא תמנע מלחמה שכזו.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נקרא על שם שרי החוץ הסובייטי והגרמני, ויצ'סלאב מולוטוב ויואכים פון ריבנטרופ.
הנה סיפורו של הסכם ריבנטרופ מולוטוב (עברית):
https://youtu.be/tMaBgnlWQ44
מנהיג רוסיה פוטין מגן על ההסכם 70 שנה אחרי:
http://youtu.be/o9GxOwUqA_M
וסרט תיעודי על ההסכם שהביא את היטלר לתקוף (עברית):
https://youtu.be/cPYZqiRV1Jo?long=yes
איך הברקזיט הוציא את הבריטים מהאיחוד האירופי?
בּרֶקזיט (Brexit), או בּרֶקסיט, הוא שמו של תהליך היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי, שעליו החליטו אזרחי בריטניה בחודש יוני 2016. מקור הביטוי הוא שילוב של המילים הלועזיות Britian ו-Exit.
ההחלטה התקבלה במשאל עם, בו ניצחו ובניגוד לכל התחזיות, תומכי ההיפרדות מאירופה, ברוב של 52%, אל מול 48% שהתנגדו.
הסיבות לבחירה בצעד קיצוני שכזה? - בריטים רבים עשו זאת בגלל כמות המהגרים ממזרח אירופה שהתיישבו בבריטניה, מתוקף היותם חברים באיחוד האירופי. אחרים רצו למנוע את הנהירה של הפליטים מסוריה ואפגניסטן לבריטניה, כמו שכבר קרה באירופה. וכן, רבים היו פשוט חלק מהגל הפופוליסטי החדש בעולם הדמוקרטי, שבו מצביעים יותר ויותר אזרחים נגד האליטות והבריתות הישנות. למשל טראמפ.
תכנית הברקזיט נועדה להביא לפרישה נאותה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פרישה שיש לה משמעויות מדיניות, כלכליות וחברתיות עצומות.
כי גם מצד האיחוד האירופי, ההיפרדות של בריטניה היא אסון. זה לא רק שבריטניה, מהחברות העשירות והבכירות באיחוד, היא אחת המממנות הגדולות של מוסדות האיחוד (13 מיליארד ליש”ט בכל שנה!). זה החשש מ"אפקט הדומינו", בו יילכו בעקבותיה מדינות אחרות ומהחזקות יותר באיחוד, כמו צרפת.
מרגע שהובן שיש רוב בציבור לדרישה מהממשלה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי, החלו דיונים ומשא ומתן כדי לייצר הליך מוסכם ליציאה הבריטית ממנו. עזיבה חד צדדית ולא מוסכמת, יודע כל ילד בממלכה, תביא לחורבן כלכלי בריטי.
אך מאז התקבלה ההחלטה, התחלפו בזה אחר זה ראשי ממשלת בריטניה, שהבטיחו ליישם את הכוונה לעזוב את הגוש בטוב. אחד אחד, הם ניסו ומנסים להסדיר ברקזיט מוסכם עם הנהגת האיחוד האירופי וכשלו.
על זה אומרים חכמים ש"אבן שהשליך טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוכלו להוציא." - איש לא חזה את הדבר הזה לפני משאל העם, כמו שאיש לא חזה את בחירת טראמפ ועוד כמה אירועים לא צפויים שהפכו למציאות בעולם הכאוטי של המאה ה-21. אגב, יש רבים ומומחים שגורסים שגם הברקזיט הוכרע במניפולציות מכוונות וזריעה של פייק ניוז ברשתות החברתיות, אבל על זה מדובר בערך אחר.
אפשר לראות את הברקזיט כהליך הגירושין של הבריטים מהאיחוד האירופי. אבל אם אופי הגירושין של בני זוג משמעותית בעיקר להם ולילדיהם, גירושין ברמה כזו הם חומר נפץ עולמי, במיוחד בתקופה בה הכלכלה כל כך חשובה ויכולה להוות זירה מלחמתית אסטרטגית ראשונה במעלה. איש לא העז עד עתה להרהר בפרישה חד צדדית מהאיחוד, אבל נראה שבוריס ג'ונסון, ראש הממשלה השלישי שנבחר ליישם אותו ועדיין לא נכשל, חושב על כך עתה ברצינות ועל אף הסכנות העצומות למשק הבריטי.
ההשלכות של המהלך ההיסטורי שנולד במשאל העם הבריטי של 2016 עוד לא ברורות. הלירה שטרלינג הבריטית כבר איבדה המון מערכה בגללו והציבור מרגיש את חוסר היציבות מתגנב לתלוש המשכורת ולכוח הקנייה שלו, אבל ניתן לשער שבכל מקרה הכלכלה הבריטית תמשיך עם המציאות הלא פשוטה שבה העם בחר. ייקח זמן עד שיתבהר מה יהיה גורלה של כלכלת הממלכה והאם הברקזיט היה מהלך חכם או שגיאה כלכלית איומה. בריטניה כרגע בעין הסערה ומקווה שהיא לא תחריב לה את הבית.
הנה סיפורו של הברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/m3_I2rfApYk
למה בעצם בריטניה עזבה את האיחוד האירופי? (מתורגם)
https://youtu.be/GLp7LtXmy68
על הברקזיט באנגלית פשוטה:
https://www.youtube.com/watch?v=kgaL0jOQNR8
אחת מראשי הממשלה הבריטיים שכשלו בברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/fmjo_PVTonA
והרצאת טד על הסיבות לברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/dcwuBo4PvE0?long=yes
למה צריך אסטרטגיה?
אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.
לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.
הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.
הנה האסטרטגיה:
https://youtu.be/TD7WSLeQtVw
זוהי אסטרטגיה עסקית (עברית):
https://youtu.be/Dw9VczXsZgg
עוד על האסטרטגיה העסקית (עברית):
https://youtu.be/9Bv0d-EawWk
וכיצד לבנות אסטרטגיה עסקית (מתורגם):
https://youtu.be/hJfCBcpoT_s?long=yes
מהו הסכם סייקס פיקו?
הסכם סייקס פיקו (Sykes Picot Agreement) הוא הסכם לחלוקת המזרח התיכון בין המעצמות החזקות והאימפריאליסטיות של התקופה, שנחתם בשנת 1916. זה היה הסכם ציני, שבו ישבו נציגי המעצמות וחתכו בעזרת עיפרון וסרגל את האזור, כשהם מתעלמים מהמון עצום של בני אדם שחיו בו, מהחלוקות השבטיות, הדתיות והמשפחתיות ומהקשרים שביניהם.
זה קרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" כפי שכונתה אז. בתכניות שעשתה האימפריה הבריטית הגדולה, לקראת התפרקות האימפריה העות’מאנית ששלטה אז במזרח-התיכון, היא הבטיחה מולדת לערבים וליהודים (ב"הצהרת בלפור" ב-1917) ולצרפתים היא התחייבה לחלוקת המזרח התיכון בין שתיהן.
ההסכם שחתמו שתי המעצמות של תחילת המאה ה-20, בריטניה הגדולה והרפובליקה הצרפתית, חילק את המזרח התיכון ביניהן, תוך שמירה על האינטרסים של רוסיה באזור, עוד מעצמה שלחמה לצידם במלחמה, אבל תעבור מהפכה שתוציא אותה מהתמונה המזרח-תיכונית.
"הסכם סייקס-פיקו" נקרא על שמם של שני האישים המרכזיים בעיצובו, סר מרק סייקס הבריטי, מי שהיה מזרחן ומהמרכזיים בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, שהיה אז קונסול צרפת בביירות.
ההסכם נחשב בחוגים רבים כבגידה של האימפריה הבריטית בבעלות בריתה במלחמה. לאחר שהמשטר הסובייטי החדש, ברוסיה של אחרי המהפכה, חשף ברבים את הסכם סייקס-פיקו, הוכו מנהיגים רבים בתדהמה. ביניהם היו חוסיין ממכה, שהובטחה לו ממלכה ערבית. ואכן, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, זכתה בריטניה במנדט על פלסטינה, היא ארץ ישראל, על עבר הירדן (שיהפוך עם השנים לממלכת ירדן) ולאזור שיהפוך ברבות הימים לעיראק. צרפת קיבלה לידיה את האזורים שיהפכו בשנות ה-40 לסוריה ולבנון.
בימינו משתנה האזור לבלי הכר ורבים מציינים שהכאוס שמתרחש במדינות ערב, הוא תולדה של ההסכם הוותיק ההוא. ההתפוררות של מדינות לאום, שנוצרו כתוצאה מהחלוקה המלאכותית שעשו הבריטים והצרפתים מתפוררות, והיווצרות של ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה - כל אלה נראים כתיקון שתושבי המרחב המזרח תיכוני עושים להיסטוריה הצינית ההיא.
הנה תיאור קצר של הסכם סייקס פיקו (מתורגם):
https://youtu.be/h_nsOzUDwuk
כך נולד ההסכם מאינטרסים של מעצמות רחוקות ויצר מתחים קרובים (מתורגם):
https://youtu.be/iICbZx8emLY
ההסכם לאור המצב בימינו:
https://youtu.be/Zhc42LMFDrw
הנסיבות ההיסטוריות של ההסכם:
https://youtu.be/rVqhfdcs2b0
רבים בעולם רואים בהסכם סייקס-פיקו את הסיבה לחוסר היציבות במזרח התיכון:
https://youtu.be/h2jdWMV4YpU
וכך מוצג גילוי הפרת ההבטחות בסרט "לורנס איש ערב":
https://youtu.be/fBrw53I8QU0
מה ההבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה?
היה זה גנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, שאמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה."
ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב שהכוחות עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
זהו ההבדל הבולט שבין הטקטיקה, המיידית וקצרת הטווח במבט שלה, ובין האסטרטגיה, מרחיקת הראות והמתנהלת לטווח הארוך ובמבט-על על יחסי הכוחות וההישגים במערכה.
אם אסטרטגיה היא המסע הכללי שלנו, הטקטיקה היא צעד בדרך. זה צעד שנועד להביא אותנו למימושה המלא. מה שאומר שהישג צבאי טקטי, מטבעו, הוא זמני וההשפעה והאפקטיביות שלו עתידה לפוג לאורך זמן. ניצחת בקרב? - נהדר, אבל זו לא המלחמה שניצחת. אם תרצה לנצח במלחמה, עדיף שתעשה מעשה מדיני ומהיר ככל הניתן. כי אין יותר קצר מחלון הזמן שעומד לרשות המנצח בקרב, כדי שינוצל בידיו לצורך הישג מדיני.
למה חלון הזמן כל כך קצר? - הסיבה לכך היא שהאויב כמעט תמיד ישאף להתאושש ואם הוא מזהה שהצליח להתאושש ושרד, יירד משמעותית הרצון שלו בהסדר מדיני ובסיום המלחמה, בעיקר סיום שמגיע כשידו על התחתונה. במצב שכזה רצונו להסדיר יתקרר ויילך. גם הוא מבין שהוא מובס, ותבוסה, כל אחד יודע, זה לא כיף.
דוגמאות, כמו בתחום הצבאי, לא חסרות. אם תכניתו של מצביא היא לכבוש מדינת אוייב, הוא יצטרך לגבש טקטיקות לכיבוש ערים, מוצבים ויעדים בדרך ולהגיע לניצחון בקרבות שבהם ינסה היריב לעצור אותו. כל קרב יחייב את הטקטיקה שלו. כל מערכה היא חלק מהמלחמה השלימה.
בעולם העסקים, למשל, משתדלים מי שמחשיבים את עצמם למנהלים מוצלחים להתרחק מהתדמית של טקטיקנים ומנסים למצב את עצמם כאסטרטגים. איש לא רוצה שיראו בו חסר חזון, "מכבה שריפות", טקטיקן שפותר בעיות מקומיות והוא חסר ראייה מערכתית. כולם היו רוצים להיות בעלי ראייה רחבה וארוכת טווח, בעלי חזון ויכולת להתוות דרך לשנים קדימה, או במילים אחרות - בעלי אסטרטגיה.
זה נכון, אבל בפועל זה לא תמיד מתאים לקצב האירועים ולהתנהלות עולם העסקים המודרני. ממנהל נדרשת לא פעם יכולת טקטית יצירתית ומי שיש להם מיומנויות משוכללות יותר בתחום הטקטיקה יוכלו להתמודד עם מצבים קשים, במציאות שמשתנה במהירות.
מציאות דינמית שכזו הופכת לא פעם את האסטרטגיה של אתמול לבלתי רלוונטית. במציאות כזו ולטווח הארוך ינצחו דווקא מנהלים טקטיקנים. ועוד יותר, מי שכמובן יהיו מנהלים בעלי יכולות משני הסוגים - גם אסטרטגים בעלי חזון ויכולת להתוות דרך וגם טקטיקנים זריזים, יצירתיים וגמישי מחשבה.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
הפתרון לבעיית התיאום בין המטרות שנרצה להשיג, האסטרטגיה שקבענו והטקטיקות היומיומיות, שיש להתאים להן:
https://youtu.be/HdTgZGXRy6M
והסבר נוסף על ההבדלים שבין אסטרטגיה לטקטיקה, היחד עם המטרה ואבני הדרך אליה:
https://youtu.be/voZI75TyeHI
מה היה חוזה ורסאי?
לפעמים כשאתה רוצה שלום, אתה עלול לקבל מלחמה.. את הלקח ההיסטורי הזה למד העולם כשפרצה מלחמת העולם השנייה. המלחמה הזו, שעתידה להיות המלחמה הגדולה והקטלנית בתולדות האנושות, פרצה לא מעט בגלל חוזה ורסאי, הסכם השלום העיקרי שנחתם בתום מלחמת העולם הראשונה, הסכם השלום שלא הביא שלום.
חוזה ורסאי (Versailles treaty) היה הסכם שלום, שעליו חתמו לאחר מלחמת העולם הראשונה ממשלות הצדדים שלחמו בה. חוזה ורסאי נחתם בשנת 1919 באולם המראות שבארמון ורסאי. לא במקרה נבחר האולם הזה, כיוון שזה היה האולם שבו התקיים בשנת 1871 טקס ההכתרה של קיסר גרמניה המאוחדת.
חוזה ורסאי הטיל את האשמה של "המלחמה הגדולה", מלחמת העולם הראשונה, על גרמניה ובעלות בריתה. בהסכם נקבע שהן האחראיות ל"אבדות וההפסדים כולם, שנגרמו לבעלות הברית ולידידותיהן, בעקבות המלחמה שנכפתה עליהן בהתקפת גרמניה ובעלות הברית שלה".
בין סעיפי ההסכם היו תשלום פיצויי עתק ליריבותיה של גרמניה במלחמה, העברת מפעלים ושטחים רבים מגרמניה למדינות המנצחות במלחמה, הגבלת עוצמת הצבא הגרמני, פירוק ביצורים ואיסור על בניית אחרים, השמדת כלי נשק וצוללות ועוד.
חוזה ורסאי וסעיפיו הקשים כלפי גרמניה נחשבים לגורמים משמעותיים ביותר בעליית הנאצים לשלטון בה ובהמשך גם לפריצת מלחמת העולם השנייה. בין הסיבות היה התוהו ובוהו שנגרם בגרמניה בשל ההתמוטטות הכלכלית הגרמנית שגרמו תשלומי הפיצויים הכבדים שגרמניה נדרשה לשלם. גם טקטיקות הלחימה המשופרות שפותחו בצבא הגרמני בגלל ההגבלות שהוטלו עליו בהסכם ושחרור של רבים מהקצינים הגרועים לטובת הקצינים הטובים ביותר שנשארו בו. אבל בראש ובראשונה השפיעה תחושת ההשפלה של הגרמנים, שמצאו במפלגה הנאצית את מי שיחזירו להם את הכבוד שאבדו בוורסאי.
הנה סיפורו של חוזה ורסאי, שסיים את מלחמת העולם הראשונה (עברית):
http://youtu.be/u2G_cVQIA3w
סרטון אנימציה שמתאר את ההסכם (מתורגם):
https://youtu.be/vrYhLNQMRro
הסכמי ורסאי היו מרכיב משמעותי בעליית הנאציזם לשלטון:
https://youtu.be/yEk6zGYwyhc
כך הביא הסכם ורסאי לפריצתה של מלחמת עולם נוספת (מתורגם):
http://youtu.be/TMz4rPLiKWw
כבר בעת החתימה ידעו נציגי המעצמות שההסכם בעייתי ויביא למלחמה:
http://youtu.be/UBI6ZzaP2Uk
וסרט תיעודי מלא על חוזה השלום שהביא בעקיפין למלחמה האיומה בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/HIj8ypdM0bo?long=yes
מהי טקטיקה?
אם אסטרטגיה היא תכנית הפעולה הכללית שלנו, להשגת היעד, הטקטיקה היא צעד כלשהו בדרך, שנועד להביא אותנו למימושה המלא. צעדים טקטיים רבים נדרשים בדרך אל היעד.
המונח טקטיקה מוזכר בהקשרים רבים, מלוחמה צבאית, משא ומתן ומדינאות ועד לתחומים כמו כלכלה, שיווק, ספורט, משחקי אסטרטגיה ועוד.
דוגמאות יש במגוון של תחומים. בכדורגל למשל, יכולה קבוצה לנצח טקטית ולהבקיע שער בהתקפה מתפרצת, בלי קשר לכך שתנחל הפסד במשחק כולו. במשחקים, כמו שחמט או דמקה, יקריב לא פעם שחקן חיילים, כדי לטמון פח ליריב. גם במשא ומתן קורה לא פעם שמוותרים על עניין חשוב, כדי להגיע להסכמה במשא ומתן כולו. זו המהות של פשרה.
בתחום הצבאי, בו טקטיקה ואסטרטגיה הן ברורות מאד, קורה לא פעם שצד מסוים יזכה בניצחון טקטי בקרב, אך יחווה הפסד אסטרטגי במלחמה. כך קרה כשהצבא המצרי הפתיעה את ישראל וצלח את תעלת סואץ ב-1973, אך ההפסד הטקטי של ישראל לא עצר את צה"ל מלנצח במלחמה. על מקרים (או מצרים...) כאלו נאמר הביטוי "ניצחו בקרב אך הפסידו במלחמה".
גם בכלכלה או בשיווק, עשוי מנהל לנצח את המתחרים במלחמת מחירים ולמכור הרבה יותר מהם, אך להפסיד אסטרטגית, מכיוון שהשחיקה ברווח של החברה תביא להפסד משמעותי במאזן השנתי ואולי אף תביא את החברה לפשיטת רגל.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
טקטיקת הישרדות בעולם החי היא התחזות למת (מתורגם):
https://youtu.be/_hBAr7uJ6L8
טקטיקה במשחק הכדורגל (עברית):
https://youtu.be/fJnImQtLi_Q
וטקטיקה צבאית של "אדמה חרוכה", בה נסוג הצבא בתוך ארצו, אך הורס כל דבר שעשוי לסייע לאויב להתקדם בכיבוש:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.
למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.
התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.
ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").
כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).
אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):
https://youtu.be/a1WWN2pru80
כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):
https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU
שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:
https://youtu.be/t048Y8pBQb4
ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:
https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
כשרוצים כל כך לקבל משהו, כל הסכם או חוזה יכולים להיראות לא חשובים. אנחנו רוצים כבר לחתום כדי לקבל את מה שהבטיחו לנו..
אבל רגע! - דווקא באותיות הקטנות אנו עלולים לגלות דברים חשובים שאחר-כך נצטער שלא ידענו. דווקא שם יש את אותם הסעיפים שלא כל כך נעים לנו לחשוב עליהם בזמן שאנחנו כל כך רוצים את זה..
תמיד חשוב לקרוא את האותיות הקטנות ולהבין את הדברים שעליהם אנחנו מתחייבים!
הנה סרטון על החשיבות של קריאת האותיות הקטנות בחוזה:
http://youtu.be/3wEan2261eY?t=7s
שבעה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתם אחד ההסכמים החשובים והקטלניים בהיסטוריה - הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב (Molotov–Ribbentrop Pact). זה היה הסכם שנחתם בין בין גרמניה לברית המועצות ונבע מחישובים ציניים של שני דיקטטורים אלימים ומגלומניים. בדיעבד הוא הביא למותם של מיליונים רבים של בני אדם, במה שתהיה למלחמה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.
בהסכם הסודי סיכמו היטלר וסטלין כי במקרה של פלישה גרמנית לפולין, תחולק פולין בין גרמניה לברית המועצות. על אף העוינות הרבה בין שתי המעצמות והאידיאולוגיות ששלטו בהן, אחת פשיסטית גרמנית והשנייה קומוניסטית רוסית, העדיפו השתיים לחתום על הסכם אי-התקפה, כדי שיוכלו לנהל את המלחמה ביניהן בזמן המתאים.
הסכם ריבנטופ-מולוטוב עצמו, למרבה הציניות, קבע שהשלום ביניהן יהיה ל-10 שנים. בפועל הוא החזיק מעמד פחות משנתיים. מי שהפר אותו היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ביוני 1941 את ברית המועצות במה שזכה לשם "מבצע ברברוסה".
בשנים האחרונות מנסה רוסיה להצדיק את חתימת ההסכם, שבו הסכימו יוזף סטאלין ואדולף היטלר לחלק ביניהם את פולין ומדינות נוספות במרחב שביניהן. בשנים האחרונות חשפה מוסקווה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה כי לסטאלין לא הייתה ברירה והוא חתם על ההסכם בשל חששו מהפייסנות של בריטניה וצרפת כלפי הנאצים.
ברית המועצות גרסה כל השנים שצבאה לא היה מוכן למלחמה בצבא הגרמני המצויד ושההסכם איפשר לסטאלין להרוויח זמן, כדי להצטייד ולהתכונן למלחמה. ההסכם לדבריהם נחתם מכיוון שסטאלין חש שהמערב בגד בו ורמז להיטלר שיוכל לתקוף את ברית המועצות ושום מעצמה לא תמנע מלחמה שכזו.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נקרא על שם שרי החוץ הסובייטי והגרמני, ויצ'סלאב מולוטוב ויואכים פון ריבנטרופ.
הנה סיפורו של הסכם ריבנטרופ מולוטוב (עברית):
https://youtu.be/tMaBgnlWQ44
מנהיג רוסיה פוטין מגן על ההסכם 70 שנה אחרי:
http://youtu.be/o9GxOwUqA_M
וסרט תיעודי על ההסכם שהביא את היטלר לתקוף (עברית):
https://youtu.be/cPYZqiRV1Jo?long=yes
בּרֶקזיט (Brexit), או בּרֶקסיט, הוא שמו של תהליך היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי, שעליו החליטו אזרחי בריטניה בחודש יוני 2016. מקור הביטוי הוא שילוב של המילים הלועזיות Britian ו-Exit.
ההחלטה התקבלה במשאל עם, בו ניצחו ובניגוד לכל התחזיות, תומכי ההיפרדות מאירופה, ברוב של 52%, אל מול 48% שהתנגדו.
הסיבות לבחירה בצעד קיצוני שכזה? - בריטים רבים עשו זאת בגלל כמות המהגרים ממזרח אירופה שהתיישבו בבריטניה, מתוקף היותם חברים באיחוד האירופי. אחרים רצו למנוע את הנהירה של הפליטים מסוריה ואפגניסטן לבריטניה, כמו שכבר קרה באירופה. וכן, רבים היו פשוט חלק מהגל הפופוליסטי החדש בעולם הדמוקרטי, שבו מצביעים יותר ויותר אזרחים נגד האליטות והבריתות הישנות. למשל טראמפ.
תכנית הברקזיט נועדה להביא לפרישה נאותה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פרישה שיש לה משמעויות מדיניות, כלכליות וחברתיות עצומות.
כי גם מצד האיחוד האירופי, ההיפרדות של בריטניה היא אסון. זה לא רק שבריטניה, מהחברות העשירות והבכירות באיחוד, היא אחת המממנות הגדולות של מוסדות האיחוד (13 מיליארד ליש”ט בכל שנה!). זה החשש מ"אפקט הדומינו", בו יילכו בעקבותיה מדינות אחרות ומהחזקות יותר באיחוד, כמו צרפת.
מרגע שהובן שיש רוב בציבור לדרישה מהממשלה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי, החלו דיונים ומשא ומתן כדי לייצר הליך מוסכם ליציאה הבריטית ממנו. עזיבה חד צדדית ולא מוסכמת, יודע כל ילד בממלכה, תביא לחורבן כלכלי בריטי.
אך מאז התקבלה ההחלטה, התחלפו בזה אחר זה ראשי ממשלת בריטניה, שהבטיחו ליישם את הכוונה לעזוב את הגוש בטוב. אחד אחד, הם ניסו ומנסים להסדיר ברקזיט מוסכם עם הנהגת האיחוד האירופי וכשלו.
על זה אומרים חכמים ש"אבן שהשליך טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוכלו להוציא." - איש לא חזה את הדבר הזה לפני משאל העם, כמו שאיש לא חזה את בחירת טראמפ ועוד כמה אירועים לא צפויים שהפכו למציאות בעולם הכאוטי של המאה ה-21. אגב, יש רבים ומומחים שגורסים שגם הברקזיט הוכרע במניפולציות מכוונות וזריעה של פייק ניוז ברשתות החברתיות, אבל על זה מדובר בערך אחר.
אפשר לראות את הברקזיט כהליך הגירושין של הבריטים מהאיחוד האירופי. אבל אם אופי הגירושין של בני זוג משמעותית בעיקר להם ולילדיהם, גירושין ברמה כזו הם חומר נפץ עולמי, במיוחד בתקופה בה הכלכלה כל כך חשובה ויכולה להוות זירה מלחמתית אסטרטגית ראשונה במעלה. איש לא העז עד עתה להרהר בפרישה חד צדדית מהאיחוד, אבל נראה שבוריס ג'ונסון, ראש הממשלה השלישי שנבחר ליישם אותו ועדיין לא נכשל, חושב על כך עתה ברצינות ועל אף הסכנות העצומות למשק הבריטי.
ההשלכות של המהלך ההיסטורי שנולד במשאל העם הבריטי של 2016 עוד לא ברורות. הלירה שטרלינג הבריטית כבר איבדה המון מערכה בגללו והציבור מרגיש את חוסר היציבות מתגנב לתלוש המשכורת ולכוח הקנייה שלו, אבל ניתן לשער שבכל מקרה הכלכלה הבריטית תמשיך עם המציאות הלא פשוטה שבה העם בחר. ייקח זמן עד שיתבהר מה יהיה גורלה של כלכלת הממלכה והאם הברקזיט היה מהלך חכם או שגיאה כלכלית איומה. בריטניה כרגע בעין הסערה ומקווה שהיא לא תחריב לה את הבית.
הנה סיפורו של הברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/m3_I2rfApYk
למה בעצם בריטניה עזבה את האיחוד האירופי? (מתורגם)
https://youtu.be/GLp7LtXmy68
על הברקזיט באנגלית פשוטה:
https://www.youtube.com/watch?v=kgaL0jOQNR8
אחת מראשי הממשלה הבריטיים שכשלו בברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/fmjo_PVTonA
והרצאת טד על הסיבות לברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/dcwuBo4PvE0?long=yes
הסכמים
אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.
לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.
הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.
הנה האסטרטגיה:
https://youtu.be/TD7WSLeQtVw
זוהי אסטרטגיה עסקית (עברית):
https://youtu.be/Dw9VczXsZgg
עוד על האסטרטגיה העסקית (עברית):
https://youtu.be/9Bv0d-EawWk
וכיצד לבנות אסטרטגיה עסקית (מתורגם):
https://youtu.be/hJfCBcpoT_s?long=yes
הסכם סייקס פיקו (Sykes Picot Agreement) הוא הסכם לחלוקת המזרח התיכון בין המעצמות החזקות והאימפריאליסטיות של התקופה, שנחתם בשנת 1916. זה היה הסכם ציני, שבו ישבו נציגי המעצמות וחתכו בעזרת עיפרון וסרגל את האזור, כשהם מתעלמים מהמון עצום של בני אדם שחיו בו, מהחלוקות השבטיות, הדתיות והמשפחתיות ומהקשרים שביניהם.
זה קרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" כפי שכונתה אז. בתכניות שעשתה האימפריה הבריטית הגדולה, לקראת התפרקות האימפריה העות’מאנית ששלטה אז במזרח-התיכון, היא הבטיחה מולדת לערבים וליהודים (ב"הצהרת בלפור" ב-1917) ולצרפתים היא התחייבה לחלוקת המזרח התיכון בין שתיהן.
ההסכם שחתמו שתי המעצמות של תחילת המאה ה-20, בריטניה הגדולה והרפובליקה הצרפתית, חילק את המזרח התיכון ביניהן, תוך שמירה על האינטרסים של רוסיה באזור, עוד מעצמה שלחמה לצידם במלחמה, אבל תעבור מהפכה שתוציא אותה מהתמונה המזרח-תיכונית.
"הסכם סייקס-פיקו" נקרא על שמם של שני האישים המרכזיים בעיצובו, סר מרק סייקס הבריטי, מי שהיה מזרחן ומהמרכזיים בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, שהיה אז קונסול צרפת בביירות.
ההסכם נחשב בחוגים רבים כבגידה של האימפריה הבריטית בבעלות בריתה במלחמה. לאחר שהמשטר הסובייטי החדש, ברוסיה של אחרי המהפכה, חשף ברבים את הסכם סייקס-פיקו, הוכו מנהיגים רבים בתדהמה. ביניהם היו חוסיין ממכה, שהובטחה לו ממלכה ערבית. ואכן, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, זכתה בריטניה במנדט על פלסטינה, היא ארץ ישראל, על עבר הירדן (שיהפוך עם השנים לממלכת ירדן) ולאזור שיהפוך ברבות הימים לעיראק. צרפת קיבלה לידיה את האזורים שיהפכו בשנות ה-40 לסוריה ולבנון.
בימינו משתנה האזור לבלי הכר ורבים מציינים שהכאוס שמתרחש במדינות ערב, הוא תולדה של ההסכם הוותיק ההוא. ההתפוררות של מדינות לאום, שנוצרו כתוצאה מהחלוקה המלאכותית שעשו הבריטים והצרפתים מתפוררות, והיווצרות של ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה - כל אלה נראים כתיקון שתושבי המרחב המזרח תיכוני עושים להיסטוריה הצינית ההיא.
הנה תיאור קצר של הסכם סייקס פיקו (מתורגם):
https://youtu.be/h_nsOzUDwuk
כך נולד ההסכם מאינטרסים של מעצמות רחוקות ויצר מתחים קרובים (מתורגם):
https://youtu.be/iICbZx8emLY
ההסכם לאור המצב בימינו:
https://youtu.be/Zhc42LMFDrw
הנסיבות ההיסטוריות של ההסכם:
https://youtu.be/rVqhfdcs2b0
רבים בעולם רואים בהסכם סייקס-פיקו את הסיבה לחוסר היציבות במזרח התיכון:
https://youtu.be/h2jdWMV4YpU
וכך מוצג גילוי הפרת ההבטחות בסרט "לורנס איש ערב":
https://youtu.be/fBrw53I8QU0
היה זה גנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, שאמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה."
ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב שהכוחות עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
זהו ההבדל הבולט שבין הטקטיקה, המיידית וקצרת הטווח במבט שלה, ובין האסטרטגיה, מרחיקת הראות והמתנהלת לטווח הארוך ובמבט-על על יחסי הכוחות וההישגים במערכה.
אם אסטרטגיה היא המסע הכללי שלנו, הטקטיקה היא צעד בדרך. זה צעד שנועד להביא אותנו למימושה המלא. מה שאומר שהישג צבאי טקטי, מטבעו, הוא זמני וההשפעה והאפקטיביות שלו עתידה לפוג לאורך זמן. ניצחת בקרב? - נהדר, אבל זו לא המלחמה שניצחת. אם תרצה לנצח במלחמה, עדיף שתעשה מעשה מדיני ומהיר ככל הניתן. כי אין יותר קצר מחלון הזמן שעומד לרשות המנצח בקרב, כדי שינוצל בידיו לצורך הישג מדיני.
למה חלון הזמן כל כך קצר? - הסיבה לכך היא שהאויב כמעט תמיד ישאף להתאושש ואם הוא מזהה שהצליח להתאושש ושרד, יירד משמעותית הרצון שלו בהסדר מדיני ובסיום המלחמה, בעיקר סיום שמגיע כשידו על התחתונה. במצב שכזה רצונו להסדיר יתקרר ויילך. גם הוא מבין שהוא מובס, ותבוסה, כל אחד יודע, זה לא כיף.
דוגמאות, כמו בתחום הצבאי, לא חסרות. אם תכניתו של מצביא היא לכבוש מדינת אוייב, הוא יצטרך לגבש טקטיקות לכיבוש ערים, מוצבים ויעדים בדרך ולהגיע לניצחון בקרבות שבהם ינסה היריב לעצור אותו. כל קרב יחייב את הטקטיקה שלו. כל מערכה היא חלק מהמלחמה השלימה.
בעולם העסקים, למשל, משתדלים מי שמחשיבים את עצמם למנהלים מוצלחים להתרחק מהתדמית של טקטיקנים ומנסים למצב את עצמם כאסטרטגים. איש לא רוצה שיראו בו חסר חזון, "מכבה שריפות", טקטיקן שפותר בעיות מקומיות והוא חסר ראייה מערכתית. כולם היו רוצים להיות בעלי ראייה רחבה וארוכת טווח, בעלי חזון ויכולת להתוות דרך לשנים קדימה, או במילים אחרות - בעלי אסטרטגיה.
זה נכון, אבל בפועל זה לא תמיד מתאים לקצב האירועים ולהתנהלות עולם העסקים המודרני. ממנהל נדרשת לא פעם יכולת טקטית יצירתית ומי שיש להם מיומנויות משוכללות יותר בתחום הטקטיקה יוכלו להתמודד עם מצבים קשים, במציאות שמשתנה במהירות.
מציאות דינמית שכזו הופכת לא פעם את האסטרטגיה של אתמול לבלתי רלוונטית. במציאות כזו ולטווח הארוך ינצחו דווקא מנהלים טקטיקנים. ועוד יותר, מי שכמובן יהיו מנהלים בעלי יכולות משני הסוגים - גם אסטרטגים בעלי חזון ויכולת להתוות דרך וגם טקטיקנים זריזים, יצירתיים וגמישי מחשבה.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
הפתרון לבעיית התיאום בין המטרות שנרצה להשיג, האסטרטגיה שקבענו והטקטיקות היומיומיות, שיש להתאים להן:
https://youtu.be/HdTgZGXRy6M
והסבר נוסף על ההבדלים שבין אסטרטגיה לטקטיקה, היחד עם המטרה ואבני הדרך אליה:
https://youtu.be/voZI75TyeHI
לפעמים כשאתה רוצה שלום, אתה עלול לקבל מלחמה.. את הלקח ההיסטורי הזה למד העולם כשפרצה מלחמת העולם השנייה. המלחמה הזו, שעתידה להיות המלחמה הגדולה והקטלנית בתולדות האנושות, פרצה לא מעט בגלל חוזה ורסאי, הסכם השלום העיקרי שנחתם בתום מלחמת העולם הראשונה, הסכם השלום שלא הביא שלום.
חוזה ורסאי (Versailles treaty) היה הסכם שלום, שעליו חתמו לאחר מלחמת העולם הראשונה ממשלות הצדדים שלחמו בה. חוזה ורסאי נחתם בשנת 1919 באולם המראות שבארמון ורסאי. לא במקרה נבחר האולם הזה, כיוון שזה היה האולם שבו התקיים בשנת 1871 טקס ההכתרה של קיסר גרמניה המאוחדת.
חוזה ורסאי הטיל את האשמה של "המלחמה הגדולה", מלחמת העולם הראשונה, על גרמניה ובעלות בריתה. בהסכם נקבע שהן האחראיות ל"אבדות וההפסדים כולם, שנגרמו לבעלות הברית ולידידותיהן, בעקבות המלחמה שנכפתה עליהן בהתקפת גרמניה ובעלות הברית שלה".
בין סעיפי ההסכם היו תשלום פיצויי עתק ליריבותיה של גרמניה במלחמה, העברת מפעלים ושטחים רבים מגרמניה למדינות המנצחות במלחמה, הגבלת עוצמת הצבא הגרמני, פירוק ביצורים ואיסור על בניית אחרים, השמדת כלי נשק וצוללות ועוד.
חוזה ורסאי וסעיפיו הקשים כלפי גרמניה נחשבים לגורמים משמעותיים ביותר בעליית הנאצים לשלטון בה ובהמשך גם לפריצת מלחמת העולם השנייה. בין הסיבות היה התוהו ובוהו שנגרם בגרמניה בשל ההתמוטטות הכלכלית הגרמנית שגרמו תשלומי הפיצויים הכבדים שגרמניה נדרשה לשלם. גם טקטיקות הלחימה המשופרות שפותחו בצבא הגרמני בגלל ההגבלות שהוטלו עליו בהסכם ושחרור של רבים מהקצינים הגרועים לטובת הקצינים הטובים ביותר שנשארו בו. אבל בראש ובראשונה השפיעה תחושת ההשפלה של הגרמנים, שמצאו במפלגה הנאצית את מי שיחזירו להם את הכבוד שאבדו בוורסאי.
הנה סיפורו של חוזה ורסאי, שסיים את מלחמת העולם הראשונה (עברית):
http://youtu.be/u2G_cVQIA3w
סרטון אנימציה שמתאר את ההסכם (מתורגם):
https://youtu.be/vrYhLNQMRro
הסכמי ורסאי היו מרכיב משמעותי בעליית הנאציזם לשלטון:
https://youtu.be/yEk6zGYwyhc
כך הביא הסכם ורסאי לפריצתה של מלחמת עולם נוספת (מתורגם):
http://youtu.be/TMz4rPLiKWw
כבר בעת החתימה ידעו נציגי המעצמות שההסכם בעייתי ויביא למלחמה:
http://youtu.be/UBI6ZzaP2Uk
וסרט תיעודי מלא על חוזה השלום שהביא בעקיפין למלחמה האיומה בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/HIj8ypdM0bo?long=yes
אם אסטרטגיה היא תכנית הפעולה הכללית שלנו, להשגת היעד, הטקטיקה היא צעד כלשהו בדרך, שנועד להביא אותנו למימושה המלא. צעדים טקטיים רבים נדרשים בדרך אל היעד.
המונח טקטיקה מוזכר בהקשרים רבים, מלוחמה צבאית, משא ומתן ומדינאות ועד לתחומים כמו כלכלה, שיווק, ספורט, משחקי אסטרטגיה ועוד.
דוגמאות יש במגוון של תחומים. בכדורגל למשל, יכולה קבוצה לנצח טקטית ולהבקיע שער בהתקפה מתפרצת, בלי קשר לכך שתנחל הפסד במשחק כולו. במשחקים, כמו שחמט או דמקה, יקריב לא פעם שחקן חיילים, כדי לטמון פח ליריב. גם במשא ומתן קורה לא פעם שמוותרים על עניין חשוב, כדי להגיע להסכמה במשא ומתן כולו. זו המהות של פשרה.
בתחום הצבאי, בו טקטיקה ואסטרטגיה הן ברורות מאד, קורה לא פעם שצד מסוים יזכה בניצחון טקטי בקרב, אך יחווה הפסד אסטרטגי במלחמה. כך קרה כשהצבא המצרי הפתיעה את ישראל וצלח את תעלת סואץ ב-1973, אך ההפסד הטקטי של ישראל לא עצר את צה"ל מלנצח במלחמה. על מקרים (או מצרים...) כאלו נאמר הביטוי "ניצחו בקרב אך הפסידו במלחמה".
גם בכלכלה או בשיווק, עשוי מנהל לנצח את המתחרים במלחמת מחירים ולמכור הרבה יותר מהם, אך להפסיד אסטרטגית, מכיוון שהשחיקה ברווח של החברה תביא להפסד משמעותי במאזן השנתי ואולי אף תביא את החברה לפשיטת רגל.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
טקטיקת הישרדות בעולם החי היא התחזות למת (מתורגם):
https://youtu.be/_hBAr7uJ6L8
טקטיקה במשחק הכדורגל (עברית):
https://youtu.be/fJnImQtLi_Q
וטקטיקה צבאית של "אדמה חרוכה", בה נסוג הצבא בתוך ארצו, אך הורס כל דבר שעשוי לסייע לאויב להתקדם בכיבוש:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
