מהי תכנית מרשל?
בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.
בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.
זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.
על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.
היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.
שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?
כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.
בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.
בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.
זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.
על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.
היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.
שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?
כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.
