מהו הסכם סייקס פיקו?
הסכם סייקס פיקו (Sykes Picot Agreement) הוא הסכם לחלוקת המזרח התיכון בין המעצמות החזקות והאימפריאליסטיות של התקופה, שנחתם בשנת 1916. זה היה הסכם ציני, שבו ישבו נציגי המעצמות וחתכו בעזרת עיפרון וסרגל את האזור, כשהם מתעלמים מהמון עצום של בני אדם שחיו בו, מהחלוקות השבטיות, הדתיות והמשפחתיות ומהקשרים שביניהם.
זה קרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" כפי שכונתה אז. בתכניות שעשתה האימפריה הבריטית הגדולה, לקראת התפרקות האימפריה העות’מאנית ששלטה אז במזרח-התיכון, היא הבטיחה מולדת לערבים וליהודים (ב"הצהרת בלפור" ב-1917) ולצרפתים היא התחייבה לחלוקת המזרח התיכון בין שתיהן.
ההסכם שחתמו שתי המעצמות של תחילת המאה ה-20, בריטניה הגדולה והרפובליקה הצרפתית, חילק את המזרח התיכון ביניהן, תוך שמירה על האינטרסים של רוסיה באזור, עוד מעצמה שלחמה לצידם במלחמה, אבל תעבור מהפכה שתוציא אותה מהתמונה המזרח-תיכונית.
"הסכם סייקס-פיקו" נקרא על שמם של שני האישים המרכזיים בעיצובו, סר מרק סייקס הבריטי, מי שהיה מזרחן ומהמרכזיים בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, שהיה אז קונסול צרפת בביירות.
ההסכם נחשב בחוגים רבים כבגידה של האימפריה הבריטית בבעלות בריתה במלחמה. לאחר שהמשטר הסובייטי החדש, ברוסיה של אחרי המהפכה, חשף ברבים את הסכם סייקס-פיקו, הוכו מנהיגים רבים בתדהמה. ביניהם היו חוסיין ממכה, שהובטחה לו ממלכה ערבית. ואכן, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, זכתה בריטניה במנדט על פלסטינה, היא ארץ ישראל, על עבר הירדן (שיהפוך עם השנים לממלכת ירדן) ולאזור שיהפוך ברבות הימים לעיראק. צרפת קיבלה לידיה את האזורים שיהפכו בשנות ה-40 לסוריה ולבנון.
בימינו משתנה האזור לבלי הכר ורבים מציינים שהכאוס שמתרחש במדינות ערב, הוא תולדה של ההסכם הוותיק ההוא. ההתפוררות של מדינות לאום, שנוצרו כתוצאה מהחלוקה המלאכותית שעשו הבריטים והצרפתים מתפוררות, והיווצרות של ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה - כל אלה נראים כתיקון שתושבי המרחב המזרח תיכוני עושים להיסטוריה הצינית ההיא.
הסכם סייקס פיקו (Sykes Picot Agreement) הוא הסכם לחלוקת המזרח התיכון בין המעצמות החזקות והאימפריאליסטיות של התקופה, שנחתם בשנת 1916. זה היה הסכם ציני, שבו ישבו נציגי המעצמות וחתכו בעזרת עיפרון וסרגל את האזור, כשהם מתעלמים מהמון עצום של בני אדם שחיו בו, מהחלוקות השבטיות, הדתיות והמשפחתיות ומהקשרים שביניהם.
זה קרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" כפי שכונתה אז. בתכניות שעשתה האימפריה הבריטית הגדולה, לקראת התפרקות האימפריה העות’מאנית ששלטה אז במזרח-התיכון, היא הבטיחה מולדת לערבים וליהודים (ב"הצהרת בלפור" ב-1917) ולצרפתים היא התחייבה לחלוקת המזרח התיכון בין שתיהן.
ההסכם שחתמו שתי המעצמות של תחילת המאה ה-20, בריטניה הגדולה והרפובליקה הצרפתית, חילק את המזרח התיכון ביניהן, תוך שמירה על האינטרסים של רוסיה באזור, עוד מעצמה שלחמה לצידם במלחמה, אבל תעבור מהפכה שתוציא אותה מהתמונה המזרח-תיכונית.
"הסכם סייקס-פיקו" נקרא על שמם של שני האישים המרכזיים בעיצובו, סר מרק סייקס הבריטי, מי שהיה מזרחן ומהמרכזיים בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, שהיה אז קונסול צרפת בביירות.
ההסכם נחשב בחוגים רבים כבגידה של האימפריה הבריטית בבעלות בריתה במלחמה. לאחר שהמשטר הסובייטי החדש, ברוסיה של אחרי המהפכה, חשף ברבים את הסכם סייקס-פיקו, הוכו מנהיגים רבים בתדהמה. ביניהם היו חוסיין ממכה, שהובטחה לו ממלכה ערבית. ואכן, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, זכתה בריטניה במנדט על פלסטינה, היא ארץ ישראל, על עבר הירדן (שיהפוך עם השנים לממלכת ירדן) ולאזור שיהפוך ברבות הימים לעיראק. צרפת קיבלה לידיה את האזורים שיהפכו בשנות ה-40 לסוריה ולבנון.
בימינו משתנה האזור לבלי הכר ורבים מציינים שהכאוס שמתרחש במדינות ערב, הוא תולדה של ההסכם הוותיק ההוא. ההתפוררות של מדינות לאום, שנוצרו כתוצאה מהחלוקה המלאכותית שעשו הבריטים והצרפתים מתפוררות, והיווצרות של ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה - כל אלה נראים כתיקון שתושבי המרחב המזרח תיכוני עושים להיסטוריה הצינית ההיא.
