כיצד כבשו הבריטים את באר שבע ואחריה את כל פלשתינה?
יש עיר בישראל, באר שבע, שקנתה את עולמה בקרב אחד, ביום אחד, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בעיר הזו, לא להאמין, התמודדו זו מול זו שתי אימפריות של ממש, האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מנית. בבאר שבע גם נרשמו אז שני אירועים היסטוריים מטורפים - אחד שישפיע על העתיד ואחד שסיים את העבר.
זה היה ב-31 באוקטובר 1917, כשהעיר החדשה שהקימו העות'מנים בנגב, באזור המשוער של באר שבע העתיקה, נכבשה על ידי כוחות בריטיים ואוסטרלים. המבצע נודע בתור "קרב באר שבע" והוא היה לחלק מהמערכה הרחבה יותר של הבריטים כנגד האימפריה העות'מנית בארץ ישראל.
קדם לקרב תכנון מדוקדק והוכנסה בו הטעייה והפתעה טקטית, שהכינו הבריטים לטורקים. הם החליטו להסיח את דעת הצבא העות'מני, על ידי סימנים להתקפה שלישית על עזה, לאחר שני כשלונות בכיבושה.
וכאן באה ההונאה המודיעינית של הבריטים. יזם אותה קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן. הוא הציע לעשות תרגיל ולהטעות את האויב. התכנית התקבלה והוא יצא על סוסו לסיור בנגב. בזמן שעבר מולו סיור טורקי, מיינרצהגן דאג למשוך את תשומת לב הסיור ולכאורה ברח בבהלה. בבריחתו הוא שמט את תיק הסיור שלו ו"איבד" את תכניות המתקפה על עזה. התכניות הללו היו מזויפות כמובן ונועדו להטעות את הטורקים.
ההטעיה, שנועדה לסייע לכיבוש מהיר וקל יחסית של העיר, הצליחה מעל המשוער. הטורקים עיבו את ההגנה על עזה, בעוד הכוח שהגן על באר שבע היה מצומצם מאוד.
בלילה שלפני הקרב מתקדם הכוח העיקרי של צבא האימפריה ומגיע בסמוך לבאר שבע. מכיוון שזו עיר חדשה שבנו העות'מנים, היא לא נחשבה בעיניהם כיעד משמעותי או אסטרטגי שהאויב ירצה לכבוש, מה שהוביל לכך שכוחות הצבא הטורקי בעיר לא היו גדולים מדי.
יש טענה היסטורית שמספרת שהבריגדה הרביעית של הפרשים הקלים הייתה אמורה להמתין לכוח נוסף, אבל הם מאסו בהמתנה ותוך התעלמות מסוימת מהפקודות, הם החליטו לנסות ולכבוש את העיר בעצמם. כאן נכנס גם הקשר הנפשי של האוסטרלים והניו-זילנדים אל סוסיהם, שבאו איתם מהמולדת. הם החליטו, בניגוד ללחימה הקודמת שלהם בתל-א-סבא, לכבוש את באר שבע כשהם רכובים על הסוסים.
ןכך, היה המהלך המכריע בקרב התקפת הפרשים המפורסמת של חיל הפרשים האוסטרלי הקל (Australian Light Horse). בניגוד לטקטיקות המקובלות של התקופה, הכוח פרשי הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי, שנודע בתור "הפרשים הקלים", ביצעו מתקפת הסתערות ישירה על העמדות הראשונות של הצבא העות'מני, כשהם רוכבים במהירות גבוהה ומשתמשים ברובים עם כידונים, במקום באש מנשק.
זו הייתה התקפה נועזת ולא שגרתית. היא הפתיעה את המגינים העות'מנים ואפשרה לפרשים לדהור ולמעשה לעבור בדהירה את העמדות הטורקיות. הבריטים לא עצרו והתקדמו מיידית לכיבוש מהיר של כל העיר. על סוסים ורובים מכודנים בידיהם, הם פרצו אל העיר, כשהם צורחים ומטילים אימה ורעש כמו טורנדו.
כאן, ובניגוד להגנה העיקשת שלהם בקו העמדות, שותקו הטורקים בעיר לחלוטין. המומים מנפילת ההגנה החיצונית שלהם, הם הופתעו מהמתקפה המהירה ונאלצו להיכנע לפרשים הקלים.
רק בדיעבד הובן עד כמה מכריע היה כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה. הוא סימן את תחילת הסוף של השלטון העות'מאני באזור. הקרב היווה את הניצחון הראשון של הבריטים במערכה על ארץ ישראל ולמעשה בכל מסע הכיבושים שלהם בפלשתינה. אחריו נפרץ קו החזית הטורקית וכחודש אחר כך נכבשה ירושלים. עם השלמת הניצחון ישלטו הבריטים בארץ ישראל למשך עשרות שנים, עד לביטול המנדט והקמת מדינת ישראל.
ויש עוד נקודה מעניינת אחת - בקרב הזה הסתיימה למעשה היסטוריה עולמית בת אלפי שנים. לא רבים יודעים שבאר שבע הייתה זירת קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה המערבית. כאן מומשו בפעם האחרונה טכניקות מלחמה ששימשו את הצבאות ההיסטוריים, באלפי מלחמות וקרבות עבר, במשך יותר מ-10 אלפים שנה. כאן נלחמו בפעם האחרונה המוני פרשים וחיילים רכובים על סוסים, בקרבות או מלחמות כלשהם.
יש עיר בישראל, באר שבע, שקנתה את עולמה בקרב אחד, ביום אחד, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בעיר הזו, לא להאמין, התמודדו זו מול זו שתי אימפריות של ממש, האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מנית. בבאר שבע גם נרשמו אז שני אירועים היסטוריים מטורפים - אחד שישפיע על העתיד ואחד שסיים את העבר.
זה היה ב-31 באוקטובר 1917, כשהעיר החדשה שהקימו העות'מנים בנגב, באזור המשוער של באר שבע העתיקה, נכבשה על ידי כוחות בריטיים ואוסטרלים. המבצע נודע בתור "קרב באר שבע" והוא היה לחלק מהמערכה הרחבה יותר של הבריטים כנגד האימפריה העות'מנית בארץ ישראל.
קדם לקרב תכנון מדוקדק והוכנסה בו הטעייה והפתעה טקטית, שהכינו הבריטים לטורקים. הם החליטו להסיח את דעת הצבא העות'מני, על ידי סימנים להתקפה שלישית על עזה, לאחר שני כשלונות בכיבושה.
וכאן באה ההונאה המודיעינית של הבריטים. יזם אותה קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן. הוא הציע לעשות תרגיל ולהטעות את האויב. התכנית התקבלה והוא יצא על סוסו לסיור בנגב. בזמן שעבר מולו סיור טורקי, מיינרצהגן דאג למשוך את תשומת לב הסיור ולכאורה ברח בבהלה. בבריחתו הוא שמט את תיק הסיור שלו ו"איבד" את תכניות המתקפה על עזה. התכניות הללו היו מזויפות כמובן ונועדו להטעות את הטורקים.
ההטעיה, שנועדה לסייע לכיבוש מהיר וקל יחסית של העיר, הצליחה מעל המשוער. הטורקים עיבו את ההגנה על עזה, בעוד הכוח שהגן על באר שבע היה מצומצם מאוד.
בלילה שלפני הקרב מתקדם הכוח העיקרי של צבא האימפריה ומגיע בסמוך לבאר שבע. מכיוון שזו עיר חדשה שבנו העות'מנים, היא לא נחשבה בעיניהם כיעד משמעותי או אסטרטגי שהאויב ירצה לכבוש, מה שהוביל לכך שכוחות הצבא הטורקי בעיר לא היו גדולים מדי.
יש טענה היסטורית שמספרת שהבריגדה הרביעית של הפרשים הקלים הייתה אמורה להמתין לכוח נוסף, אבל הם מאסו בהמתנה ותוך התעלמות מסוימת מהפקודות, הם החליטו לנסות ולכבוש את העיר בעצמם. כאן נכנס גם הקשר הנפשי של האוסטרלים והניו-זילנדים אל סוסיהם, שבאו איתם מהמולדת. הם החליטו, בניגוד ללחימה הקודמת שלהם בתל-א-סבא, לכבוש את באר שבע כשהם רכובים על הסוסים.
ןכך, היה המהלך המכריע בקרב התקפת הפרשים המפורסמת של חיל הפרשים האוסטרלי הקל (Australian Light Horse). בניגוד לטקטיקות המקובלות של התקופה, הכוח פרשי הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי, שנודע בתור "הפרשים הקלים", ביצעו מתקפת הסתערות ישירה על העמדות הראשונות של הצבא העות'מני, כשהם רוכבים במהירות גבוהה ומשתמשים ברובים עם כידונים, במקום באש מנשק.
זו הייתה התקפה נועזת ולא שגרתית. היא הפתיעה את המגינים העות'מנים ואפשרה לפרשים לדהור ולמעשה לעבור בדהירה את העמדות הטורקיות. הבריטים לא עצרו והתקדמו מיידית לכיבוש מהיר של כל העיר. על סוסים ורובים מכודנים בידיהם, הם פרצו אל העיר, כשהם צורחים ומטילים אימה ורעש כמו טורנדו.
כאן, ובניגוד להגנה העיקשת שלהם בקו העמדות, שותקו הטורקים בעיר לחלוטין. המומים מנפילת ההגנה החיצונית שלהם, הם הופתעו מהמתקפה המהירה ונאלצו להיכנע לפרשים הקלים.
רק בדיעבד הובן עד כמה מכריע היה כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה. הוא סימן את תחילת הסוף של השלטון העות'מאני באזור. הקרב היווה את הניצחון הראשון של הבריטים במערכה על ארץ ישראל ולמעשה בכל מסע הכיבושים שלהם בפלשתינה. אחריו נפרץ קו החזית הטורקית וכחודש אחר כך נכבשה ירושלים. עם השלמת הניצחון ישלטו הבריטים בארץ ישראל למשך עשרות שנים, עד לביטול המנדט והקמת מדינת ישראל.
ויש עוד נקודה מעניינת אחת - בקרב הזה הסתיימה למעשה היסטוריה עולמית בת אלפי שנים. לא רבים יודעים שבאר שבע הייתה זירת קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה המערבית. כאן מומשו בפעם האחרונה טכניקות מלחמה ששימשו את הצבאות ההיסטוריים, באלפי מלחמות וקרבות עבר, במשך יותר מ-10 אלפים שנה. כאן נלחמו בפעם האחרונה המוני פרשים וחיילים רכובים על סוסים, בקרבות או מלחמות כלשהם.
