שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו תיאטרון הגלוב?
תיאטרון הגלוב (The Globe Theatre) הוא שמו של תיאטרון שנבנה בסוף המאה ה-16 עבור להקת התיאטרון של ויליאם שייקספיר. ב-1613 עלה התיאטרון באש, בשל ירי תותח במחזה "הנרי השמיני" של שייקספיר, שהצית את גג הקש שלו. שנה לאחר מכן נבנה התיאטרון מחדש ונפתח, כשהפעם יש לו גג רעפים. בהשפעת הפוריטנים (תנועה שנאבקה בהשפעות קתוליות על הכנסיה של אנגליה) נסגר התיאטרון בשנת 1642 ונהרס. רק בשנת 1989 נתגלו היסודות שלו, מתחת לבניין אחר.
בשנת 1997 הוקם שחזור של תיאטרון גלוב, כ-200 מטרים מהמקום שבו ניצב בעבר התיאטרון המקורי. לבנייתו השתמשו בתכניות המקוריות של הגלוב העתיק. כיום הוא אחד המקומות המבוקשים בלונדון, לצפייה במחזות של שייקספיר. כמו בתיאטרון הגלוב האליזבטני, גם גגו הפתוח של התיאטרון החדש עשוי מקש, אך הוא בטוח יותר וכיום לא יורים יותר בתיאטרון..
הנה סרטון על תיאטרון הגלוב והסיפור ההיסטורי שלו:
https://youtu.be/m3VGa6Fp3zI
סרטון אנימציה שבו שייקספיר עצמו מספר על תיאטרון הגלוב:
https://youtu.be/P0SBg-KG4C4
קטע ממחזה על קליאופטרה ואנטוניוס:
https://youtu.be/czxcFuTTuVk
ופרסומת לגלוב:
https://youtu.be/fhWhyUD7Jp0
מה הייתה השריפה של לונדון?
זה קרה ב-2 בספטמבר, 1666, בעיר לונדון, בירת אנגליה, כשפרצה השריפת הגדולה בהיסטוריה, היא השריפה הגדולה בלונדון.
האש הייתה חזקה והעיר בנוייה כל כך רע, שהיא הושמדה כמעט כליל. ראש העיר יכול היה כעת הנראה לעצור את השריפה, אם היה מורה על הריסה של שורת בתים בתחילתה וכך עוצר את התפשטות האש.
אבל הוא חשש מתגובת התושבים ונמנע מכך. פוליטיקאים...
השריפה פרצה לאחר שאופה המלך שכח לכבות את התנור שבביתו. האש בערה במשך 5 ימים. היו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק בדמות אלפי בניינים, כנסיות ובתים היה קשה.
לאחר שכבתה האש נוכחו פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.
אך באופן פרדוכסלי היו גם יתרונות לשריפה הגדולה הזו. למשל בכך שהיא הביאה לחידוש העיר ובנייתה באופן מודרני. אם קודם העיר הייתה האזור המיושן, באזור ה"סיטי" של לונדון של ימינו, בעקבותיה בנו תושבי העיר את בתיהם החדשים באזורים שמסביבה. כך נוצרו שכונות חדשות ומתוכננות טוב יותר, נבנו בתים עשויי לבנים, במקום בתי העץ המיושנים שהיו בה ושגגותיהם כוסו בזפת ולכן התלקחו בקלות.
מעתה גם החלו רבים מאזרחי העיר הגדולה וערים גדולות אחרות, לבטח את בתיהם.
השריפה גם חיסלה את מגיפת הדבר שפגעה בעיר בשנה שקדמה לה וגרמה למותם של כמעט 18,000 תושבים מאוכלוסיית העיר, שמנתה אז רק 93,000 איש.
האנדרטה שהוקמה לזכר השריפה נמצאת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, קרוב למקום שבו החלה השריפה הגדולה. בראש האנדרטה נצבת להבה מצופה זהב ובצידה תבליט המתאר את השריפה.
הנה סיפור השריפה הגדולה של 1666:
https://youtu.be/Dn6E_4g4UAw
תיאור של השרפה בעיר לונדון על ידי עדים להתרחשותה:
https://youtu.be/weEveQ4nz4g
מצגת וידאו על שריפת לונדון הגדולה:
https://youtu.be/b7vXcYmKFDQ
ומצגת וידאו נוספת על השריפה הגדולה של לונדון:
https://youtu.be/t1aMd99PqFA
כיצד שרפו הנאצים ספרים?
היה זה היינריך היינה, הסופר היהודי שהתנצר, שאמר בתחילת המאה ה-19 ש"מי ששורף ספרים סופו שישרוף אנשים". הוא דיבר על האינקוויזיציה הספרדית, ששרפה ספרי קודש מוסלמיים. אבל זו הייתה נבואה מצמררת לעתיד לבוא...
מאה ועשרים שנה אחר כך, בחודש מאי 1933, נשרפו ב"כיכר בבל" (Bebelplatz) שבברלין 20 אלף ספרים, על ידי המון מוסת. מן הסתם הושלכו אל הלהבות גם ספריו של היינה עצמו, שנשרפו על ידי הפורעים הנאצים בכיכר הזו ובעוד כיכרות רבות בערי גרמניה של אותם ימים.
שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס הוא שאירגן את שריפת הספרים הראשונה, בכיכר שממול אוניברסיטת הומבולט החשובה של אותם ימים. גבלס גם נאם באירוע והדגיש בפני ההמון עד כמה חשוב המעשה. אלפי ספרי מופת הוצאו באותו לילה מספריית האוניברסיטה הנודעת ונשרפו ברחבה שממולה. האשמה הייתה שהם ספרים "לא גרמניים". בין הכותבים שספריהם נשרפו היו תומאס מאן, קרל מרקס, ברתולד ברכט ואחרים.
גבלס עצמו היה דוקטור לתיאטרון רומנטי, אך לא רבים יודעים שהוא היה סופר כושל ומתוסכל. ממש כמו שהיטלר, צייר מתוסכל בעברו, אסר על אמנות מודרנית ולא הסכים שתוצג בגרמניה הנאצית, כך פגע גבלס בספריהם של גדולי הסופרים היהודים, הכותבים הקומוניסטים והוגי הדעות שוחרי החופש. באופן כללי הוא מיצה בכך את שנאתו לאנשי רוח בכלל ולסופרים בפרט.
שריפת הספרים הייתה אמנם אקט של תעמולה, נגד הרוח הלא-גרמנית, אבל גם רגע מהנה לשונא התרבות שגבלס היה - אותה תרבות שדחתה אותו כסופר ובניגוד לו הצטיינה בספרות האיכותית והחופשית שלה.
הנה ליל שריפת הספרים בברלין ובגרמניה הנאצית (מתורגם):
https://youtu.be/DXnnDs0UMzg
שריפת הספרים בכיכר האופרה, בהקשר ההיסטורי שלה (מתורגם):
https://youtu.be/COxi7A_bhmM?t=35m43s&end=39m21s
וסרט תיעודי על שריפת הספרים בידי הנאצים:
https://youtu.be/yHzM1gXaiVo?long=yes
כמה גדולה הייתה הספריה העתיקה באלכסנדריה?
אלכסנדריה של העולם העתיק הייתה "עיר הידע והחוכמה" של התקופה. מרכז הידע של בירת הידע העולמית של אותם זמנים הייתה הספריה העתיקה של אלכסנדריה, ה"ביבלוטקה אלכסנדרינה" היה שמה.
זו הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. היה בה כמעט כל כתב יד שהיה קיים בזמנה, 700 אלף מגילות קלף בערך. במשך מאות שנים היא היתה מאגר הידע הכי גדול וחשוב בעולם העתיק.
ספריית אלכסנדריה נוסדה בשנת 288 לפני הספירה על ידי תלמי הראשון. בספריה שבמצרים של היום נמצאו כתבים של כל הכותבים, אנשי המדע והפילוסופים הדגולים של התקופה. בספריה עצמה גם חקרו ופעלו מלומדים מקומיים, שמדדו, חישבו וחקרו את מידות וצורת כדור הארץ.
אגדות רבות סופרו על הספריה שבאלכסנדריה. האגדה מספרת שכל אוניה שעגנה באלכסנדריה נדרשה למסור את כל הספרים שברשותה לספריה הגדולה ההיא. אחרים סיפרו שהמלך תלמי השלישי ביקש משלטונות יוון העתיקה להעתיק את כתביהם המקוריים של הכותבים הגדולים של התקופה והפקיד ערבון בעבורם. כשהגיעו הכתבים לאלכסנדריה הוא העדיף להשאיר את הערבון הגבוה ליוונים והשאיר את הכתבים החשובים בספריה שלו.
הספרייה הכילה 700 אלף ספרים, יצירות ומחקרים. בין כתליה אוחסנו אז נאומיו של סופוקלס, חיבורי אוקלידס, המחזות שכתב אייסכילוס ותרגום השבעים של המקרא.
בין המאות ה-4 ועד ה-7, כילו מספר שריפות גדולות את אוצר ספרי וכתבי הספריה. לפחות אחת מהן התרחשה בזמן הקרבות שניהל כאן יוליוס קיסר, במהלך הכיבוש הרומי. יש אומרים שהצתות אחרות נגרמו בידי נוצרים, שראו בכתבים שבספריה עבודת אלילים.
בשנת 2002 נחנכה בעיר המצרית של היום ספריית אלכסנדריה החדשה, ה"ביבליותקה אלכסנדריה". הספריה, שנועדה לשחזר את תפקידי הספרייה העתיקה, מהווה כיום מקום של לימוד והשכלה לצעירים המצריים של ימינו ולחוקרי התרבות המצרית בעבר.
הנה סיפורה של ספריית אלכסנדריה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/jvWncVbXfJ0
על הספריה האגדית שנשרפה וביקור בספריה החדשה של אלכסנדריה, שהחליפה אותה:
https://youtu.be/7AW8EWDW0vc
הספריה של אלכסנדריה ריכזה פפירוסים של הכתבים החשובים באימפריה ההלניסטית (עברית):
https://youtu.be/BS1btHFnbpU
בניין הספריה המודרני המוקף בתעלת מים כחולים:
http://youtu.be/HCbiUP2C0D8
סרט ארוך על ספריית אלכסנדריה העתיקה:
https://youtu.be/fPufdIOiQIk?long=yes
וסרט תיעודי על אלכסנדריה, עיר הידע של העת העתיקה:
https://youtu.be/NbHGFfHicDc?long=yes
מהי הספריה החדשה של אלכסנדריה?
"ביבליותקה אלכסנדרינה" (Bibliotheca Alexandrina), הספרייה החדשה של אלכסנדריה, נבנתה בסוף שנות ה-90 ונחנכה בשנת 2002. מבחינה אדריכלית, מדובר במבנה מרהיב ומודרניסטי המתחבר לימים עברו.
כי ספריית אלכסנדריה החדשה ממשיכה את הספריה העתיקה והמפורסמת שנבנתה בעיר אלכסנדריה בתקופה ההלניסטית ופרחה גם בימי הרומאים.
הספרייה ההיא, שנחנכה במאה ה-4 לפני הספירה, הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. גם היום היא נחשבת לספריה החשובה והמקיפה ביותר בעולם העתיק. קראו עליה בתגית "ספריית אלכסנדריה".
הספריה החדשה תוכננה ונבנתה ביוזמה של ממשלת מצרים, אך בסטנדרטים ובעיצוב מודרניים לחלוטין. מדובר בפנינה אדריכלית, המצוידת בכל טוב, מתמזגת נהדר בסביבה ומצטיינת באדריכלות שלה. היא נבנתה ממש ליד מקומו המשוער של מבנה הספריה העתיקה של אלכסנדריה ובסמוך לחורבותיו של מאגר הידע המרכזי של העולם העתיק ומקומם של הספרנים הראשונים בהיסטוריה.
ספריית אלכסנדריה החדשה היא מוקד משיכה אל העיר העתיקה והמיוחדת הזו ולצד זה גם סוג של גן עדן למדענים, היסטוריונים, חוקרי התרבויות היוונית, המצרית והכללית של העולם העתיק.
הנה הספריה החדשה של אלכסנדריה מבחוץ:
https://youtu.be/nKrNX9EVUso
מה שיש בה (ללא מילים):
https://youtu.be/nbVShDVXtAM
על ספריית אלכסנדריה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/jvWncVbXfJ0
וסרט תיעודי על הספריה החדשה באלכסנדריה:
https://youtu.be/0d8ow1cLBOQ?long=yes
תיאטרון הגלוב (The Globe Theatre) הוא שמו של תיאטרון שנבנה בסוף המאה ה-16 עבור להקת התיאטרון של ויליאם שייקספיר. ב-1613 עלה התיאטרון באש, בשל ירי תותח במחזה "הנרי השמיני" של שייקספיר, שהצית את גג הקש שלו. שנה לאחר מכן נבנה התיאטרון מחדש ונפתח, כשהפעם יש לו גג רעפים. בהשפעת הפוריטנים (תנועה שנאבקה בהשפעות קתוליות על הכנסיה של אנגליה) נסגר התיאטרון בשנת 1642 ונהרס. רק בשנת 1989 נתגלו היסודות שלו, מתחת לבניין אחר.
בשנת 1997 הוקם שחזור של תיאטרון גלוב, כ-200 מטרים מהמקום שבו ניצב בעבר התיאטרון המקורי. לבנייתו השתמשו בתכניות המקוריות של הגלוב העתיק. כיום הוא אחד המקומות המבוקשים בלונדון, לצפייה במחזות של שייקספיר. כמו בתיאטרון הגלוב האליזבטני, גם גגו הפתוח של התיאטרון החדש עשוי מקש, אך הוא בטוח יותר וכיום לא יורים יותר בתיאטרון..
הנה סרטון על תיאטרון הגלוב והסיפור ההיסטורי שלו:
https://youtu.be/m3VGa6Fp3zI
סרטון אנימציה שבו שייקספיר עצמו מספר על תיאטרון הגלוב:
https://youtu.be/P0SBg-KG4C4
קטע ממחזה על קליאופטרה ואנטוניוס:
https://youtu.be/czxcFuTTuVk
ופרסומת לגלוב:
https://youtu.be/fhWhyUD7Jp0
זה קרה ב-2 בספטמבר, 1666, בעיר לונדון, בירת אנגליה, כשפרצה השריפת הגדולה בהיסטוריה, היא השריפה הגדולה בלונדון.
האש הייתה חזקה והעיר בנוייה כל כך רע, שהיא הושמדה כמעט כליל. ראש העיר יכול היה כעת הנראה לעצור את השריפה, אם היה מורה על הריסה של שורת בתים בתחילתה וכך עוצר את התפשטות האש.
אבל הוא חשש מתגובת התושבים ונמנע מכך. פוליטיקאים...
השריפה פרצה לאחר שאופה המלך שכח לכבות את התנור שבביתו. האש בערה במשך 5 ימים. היו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק בדמות אלפי בניינים, כנסיות ובתים היה קשה.
לאחר שכבתה האש נוכחו פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.
אך באופן פרדוכסלי היו גם יתרונות לשריפה הגדולה הזו. למשל בכך שהיא הביאה לחידוש העיר ובנייתה באופן מודרני. אם קודם העיר הייתה האזור המיושן, באזור ה"סיטי" של לונדון של ימינו, בעקבותיה בנו תושבי העיר את בתיהם החדשים באזורים שמסביבה. כך נוצרו שכונות חדשות ומתוכננות טוב יותר, נבנו בתים עשויי לבנים, במקום בתי העץ המיושנים שהיו בה ושגגותיהם כוסו בזפת ולכן התלקחו בקלות.
מעתה גם החלו רבים מאזרחי העיר הגדולה וערים גדולות אחרות, לבטח את בתיהם.
השריפה גם חיסלה את מגיפת הדבר שפגעה בעיר בשנה שקדמה לה וגרמה למותם של כמעט 18,000 תושבים מאוכלוסיית העיר, שמנתה אז רק 93,000 איש.
האנדרטה שהוקמה לזכר השריפה נמצאת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, קרוב למקום שבו החלה השריפה הגדולה. בראש האנדרטה נצבת להבה מצופה זהב ובצידה תבליט המתאר את השריפה.
הנה סיפור השריפה הגדולה של 1666:
https://youtu.be/Dn6E_4g4UAw
תיאור של השרפה בעיר לונדון על ידי עדים להתרחשותה:
https://youtu.be/weEveQ4nz4g
מצגת וידאו על שריפת לונדון הגדולה:
https://youtu.be/b7vXcYmKFDQ
ומצגת וידאו נוספת על השריפה הגדולה של לונדון:
https://youtu.be/t1aMd99PqFA
היה זה היינריך היינה, הסופר היהודי שהתנצר, שאמר בתחילת המאה ה-19 ש"מי ששורף ספרים סופו שישרוף אנשים". הוא דיבר על האינקוויזיציה הספרדית, ששרפה ספרי קודש מוסלמיים. אבל זו הייתה נבואה מצמררת לעתיד לבוא...
מאה ועשרים שנה אחר כך, בחודש מאי 1933, נשרפו ב"כיכר בבל" (Bebelplatz) שבברלין 20 אלף ספרים, על ידי המון מוסת. מן הסתם הושלכו אל הלהבות גם ספריו של היינה עצמו, שנשרפו על ידי הפורעים הנאצים בכיכר הזו ובעוד כיכרות רבות בערי גרמניה של אותם ימים.
שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס הוא שאירגן את שריפת הספרים הראשונה, בכיכר שממול אוניברסיטת הומבולט החשובה של אותם ימים. גבלס גם נאם באירוע והדגיש בפני ההמון עד כמה חשוב המעשה. אלפי ספרי מופת הוצאו באותו לילה מספריית האוניברסיטה הנודעת ונשרפו ברחבה שממולה. האשמה הייתה שהם ספרים "לא גרמניים". בין הכותבים שספריהם נשרפו היו תומאס מאן, קרל מרקס, ברתולד ברכט ואחרים.
גבלס עצמו היה דוקטור לתיאטרון רומנטי, אך לא רבים יודעים שהוא היה סופר כושל ומתוסכל. ממש כמו שהיטלר, צייר מתוסכל בעברו, אסר על אמנות מודרנית ולא הסכים שתוצג בגרמניה הנאצית, כך פגע גבלס בספריהם של גדולי הסופרים היהודים, הכותבים הקומוניסטים והוגי הדעות שוחרי החופש. באופן כללי הוא מיצה בכך את שנאתו לאנשי רוח בכלל ולסופרים בפרט.
שריפת הספרים הייתה אמנם אקט של תעמולה, נגד הרוח הלא-גרמנית, אבל גם רגע מהנה לשונא התרבות שגבלס היה - אותה תרבות שדחתה אותו כסופר ובניגוד לו הצטיינה בספרות האיכותית והחופשית שלה.
הנה ליל שריפת הספרים בברלין ובגרמניה הנאצית (מתורגם):
https://youtu.be/DXnnDs0UMzg
שריפת הספרים בכיכר האופרה, בהקשר ההיסטורי שלה (מתורגם):
https://youtu.be/COxi7A_bhmM?t=35m43s&end=39m21s
וסרט תיעודי על שריפת הספרים בידי הנאצים:
https://youtu.be/yHzM1gXaiVo?long=yes
אלכסנדריה של העולם העתיק הייתה "עיר הידע והחוכמה" של התקופה. מרכז הידע של בירת הידע העולמית של אותם זמנים הייתה הספריה העתיקה של אלכסנדריה, ה"ביבלוטקה אלכסנדרינה" היה שמה.
זו הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. היה בה כמעט כל כתב יד שהיה קיים בזמנה, 700 אלף מגילות קלף בערך. במשך מאות שנים היא היתה מאגר הידע הכי גדול וחשוב בעולם העתיק.
ספריית אלכסנדריה נוסדה בשנת 288 לפני הספירה על ידי תלמי הראשון. בספריה שבמצרים של היום נמצאו כתבים של כל הכותבים, אנשי המדע והפילוסופים הדגולים של התקופה. בספריה עצמה גם חקרו ופעלו מלומדים מקומיים, שמדדו, חישבו וחקרו את מידות וצורת כדור הארץ.
אגדות רבות סופרו על הספריה שבאלכסנדריה. האגדה מספרת שכל אוניה שעגנה באלכסנדריה נדרשה למסור את כל הספרים שברשותה לספריה הגדולה ההיא. אחרים סיפרו שהמלך תלמי השלישי ביקש משלטונות יוון העתיקה להעתיק את כתביהם המקוריים של הכותבים הגדולים של התקופה והפקיד ערבון בעבורם. כשהגיעו הכתבים לאלכסנדריה הוא העדיף להשאיר את הערבון הגבוה ליוונים והשאיר את הכתבים החשובים בספריה שלו.
הספרייה הכילה 700 אלף ספרים, יצירות ומחקרים. בין כתליה אוחסנו אז נאומיו של סופוקלס, חיבורי אוקלידס, המחזות שכתב אייסכילוס ותרגום השבעים של המקרא.
בין המאות ה-4 ועד ה-7, כילו מספר שריפות גדולות את אוצר ספרי וכתבי הספריה. לפחות אחת מהן התרחשה בזמן הקרבות שניהל כאן יוליוס קיסר, במהלך הכיבוש הרומי. יש אומרים שהצתות אחרות נגרמו בידי נוצרים, שראו בכתבים שבספריה עבודת אלילים.
בשנת 2002 נחנכה בעיר המצרית של היום ספריית אלכסנדריה החדשה, ה"ביבליותקה אלכסנדריה". הספריה, שנועדה לשחזר את תפקידי הספרייה העתיקה, מהווה כיום מקום של לימוד והשכלה לצעירים המצריים של ימינו ולחוקרי התרבות המצרית בעבר.
הנה סיפורה של ספריית אלכסנדריה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/jvWncVbXfJ0
על הספריה האגדית שנשרפה וביקור בספריה החדשה של אלכסנדריה, שהחליפה אותה:
https://youtu.be/7AW8EWDW0vc
הספריה של אלכסנדריה ריכזה פפירוסים של הכתבים החשובים באימפריה ההלניסטית (עברית):
https://youtu.be/BS1btHFnbpU
בניין הספריה המודרני המוקף בתעלת מים כחולים:
http://youtu.be/HCbiUP2C0D8
סרט ארוך על ספריית אלכסנדריה העתיקה:
https://youtu.be/fPufdIOiQIk?long=yes
וסרט תיעודי על אלכסנדריה, עיר הידע של העת העתיקה:
https://youtu.be/NbHGFfHicDc?long=yes
שריפות מפורסמות
"ביבליותקה אלכסנדרינה" (Bibliotheca Alexandrina), הספרייה החדשה של אלכסנדריה, נבנתה בסוף שנות ה-90 ונחנכה בשנת 2002. מבחינה אדריכלית, מדובר במבנה מרהיב ומודרניסטי המתחבר לימים עברו.
כי ספריית אלכסנדריה החדשה ממשיכה את הספריה העתיקה והמפורסמת שנבנתה בעיר אלכסנדריה בתקופה ההלניסטית ופרחה גם בימי הרומאים.
הספרייה ההיא, שנחנכה במאה ה-4 לפני הספירה, הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. גם היום היא נחשבת לספריה החשובה והמקיפה ביותר בעולם העתיק. קראו עליה בתגית "ספריית אלכסנדריה".
הספריה החדשה תוכננה ונבנתה ביוזמה של ממשלת מצרים, אך בסטנדרטים ובעיצוב מודרניים לחלוטין. מדובר בפנינה אדריכלית, המצוידת בכל טוב, מתמזגת נהדר בסביבה ומצטיינת באדריכלות שלה. היא נבנתה ממש ליד מקומו המשוער של מבנה הספריה העתיקה של אלכסנדריה ובסמוך לחורבותיו של מאגר הידע המרכזי של העולם העתיק ומקומם של הספרנים הראשונים בהיסטוריה.
ספריית אלכסנדריה החדשה היא מוקד משיכה אל העיר העתיקה והמיוחדת הזו ולצד זה גם סוג של גן עדן למדענים, היסטוריונים, חוקרי התרבויות היוונית, המצרית והכללית של העולם העתיק.
הנה הספריה החדשה של אלכסנדריה מבחוץ:
https://youtu.be/nKrNX9EVUso
מה שיש בה (ללא מילים):
https://youtu.be/nbVShDVXtAM
על ספריית אלכסנדריה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/jvWncVbXfJ0
וסרט תיעודי על הספריה החדשה באלכסנדריה:
https://youtu.be/0d8ow1cLBOQ?long=yes
