שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו נייר פפירוס?
נייר פפירוס היה הנייר הראשון בעולם. ככל הידוע לנו הוא נוצר לראשונה במצרים העתיקה, מצמח גומא הפפירוס, שגדל על שפת הנילוס.
להכנת נייר פפירוס, חתכו רצועות מליבת גזע הפפירוס והישרו את רצועות הגומא למספר ימים, להסרת רוב הסוכרים שבקנה הסוף. לאחר ההשרייה, שילבו את רצועות הגומא הרטובות בשתי שכבות מנוגדות בכיוונן, לחצו אותן כך למשך שבוע ימים, עד שהסוכרים שבהן הדביקו אותן זו לזו ואז הן יובשו. כך הפכו רצועות הצמח למשטח נייר שניתן לכתוב עליו.
על הפפירוס רשמו הסופרים והלבלרים המצרים את דבריהם בכתב החרטומים. המרכיבים של כתב זה הם אותם הירוגליפים מפורסמים, שנראו כמו אלפי ציורים. אבל הייתה לציורים הללו משמעות רבה, גם של אותיות ורעיונות מורכבים יותר.
לא רק במצרים העתיקה שימש הפפירוס להכנה של נייר. השימוש בנייר הפפירוס להכנת נייר נפוץ ממצרים הקדומה לכל רחבי המזרח התיכון ומאוחר יותר עבר גם ליבשת אירופה. החוקרים מעריכים שנייר הפפירוס שימש בעולם העתיק ליצירת דפים, מגילות וספרים מדפים מכורכים של נייר פפירוס עד המאה ה-8 לספירה.
הנה סיפורו של "ספר המתים" המצרי הקדום שנכתב על נייר פפירוס:
http://youtu.be/G6snYcSu024
כך מכינים נייר פפירוס:
https://youtu.be/yfMSqUmxmoM
סרט הדרכה של ממש להכנת פפירוס מצרי:
http://youtu.be/pkKutHDPlyo?t=58s
כך משמרים נייר פפירוס עתיק ומתפורר:
http://youtu.be/q0zlBUbcWWQ
וסרט תיעודי קצר על הפפירוס:
https://youtu.be/v7cdmChqLdc?long=yes
איך שימשו סירות הגומא בעבר כדי לשוט על פני הנילוס?
הדרך לנוע מרחקים במצרים העתיקה הייתה בשייט על נהר הנילוס. הסירות הפשוטות ביותר של המצרים נבנו מצמחי גומא הפפירוס, צמח שגדל לאורך גדת הנהר.
השייטים של התקופה נהגו להשיט את הסירות בעזרת מוטות ארוכים. רק מאוחר יותר החלו להשתמש במשוטים.
ציור קיר מפורסם משנת 1430 לפני הספירה במצרים העתיקה, מראה אציל מצרי על סירת גומא, כשהוא צד דגים בעזרת צלצל.
הנה הפפירוס ושימושיו הרבים, כולל הסירות של מצרים העתיקה:
http://youtu.be/QBbw4-R07Bo
אתיופים בימינו, באגם טאנה שהוא מקור הנילוס הכחול, שטים על סירות פפירוס:
https://youtu.be/UdF5MsMZIMI?t=11s
וסרטון גרמני שמראה איך בנו סירת פפירוס בסגנון מצרי בשביל המסע של תור הירדאל:
http://youtu.be/JID--UJ7oMw
מהי הספריה החדשה של אלכסנדריה?
"ביבליותקה אלכסנדרינה" (Bibliotheca Alexandrina), הספרייה החדשה של אלכסנדריה, נבנתה בסוף שנות ה-90 ונחנכה בשנת 2002. מבחינה אדריכלית, מדובר במבנה מרהיב ומודרניסטי המתחבר לימים עברו.
כי ספריית אלכסנדריה החדשה ממשיכה את הספריה העתיקה והמפורסמת שנבנתה בעיר אלכסנדריה בתקופה ההלניסטית ופרחה גם בימי הרומאים.
הספרייה ההיא, שנחנכה במאה ה-4 לפני הספירה, הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. גם היום היא נחשבת לספריה החשובה והמקיפה ביותר בעולם העתיק. קראו עליה בתגית "ספריית אלכסנדריה".
הספריה החדשה תוכננה ונבנתה ביוזמה של ממשלת מצרים, אך בסטנדרטים ובעיצוב מודרניים לחלוטין. מדובר בפנינה אדריכלית, המצוידת בכל טוב, מתמזגת נהדר בסביבה ומצטיינת באדריכלות שלה. היא נבנתה ממש ליד מקומו המשוער של מבנה הספריה העתיקה של אלכסנדריה ובסמוך לחורבותיו של מאגר הידע המרכזי של העולם העתיק ומקומם של הספרנים הראשונים בהיסטוריה.
ספריית אלכסנדריה החדשה היא מוקד משיכה אל העיר העתיקה והמיוחדת הזו ולצד זה גם סוג של גן עדן למדענים, היסטוריונים, חוקרי התרבויות היוונית, המצרית והכללית של העולם העתיק.
הנה הספריה החדשה של אלכסנדריה מבחוץ:
https://youtu.be/nKrNX9EVUso
מה שיש בה (ללא מילים):
https://youtu.be/nbVShDVXtAM
על ספריית אלכסנדריה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/jvWncVbXfJ0
וסרט תיעודי על הספריה החדשה באלכסנדריה:
https://youtu.be/0d8ow1cLBOQ?long=yes
כמה גדולה הייתה הספריה העתיקה באלכסנדריה?
אלכסנדריה של העולם העתיק הייתה "עיר הידע והחוכמה" של התקופה. מרכז הידע של בירת הידע העולמית של אותם זמנים הייתה הספריה העתיקה של אלכסנדריה, ה"ביבלוטקה אלכסנדרינה" היה שמה.
זו הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. היה בה כמעט כל כתב יד שהיה קיים בזמנה, 700 אלף מגילות קלף בערך. במשך מאות שנים היא היתה מאגר הידע הכי גדול וחשוב בעולם העתיק.
ספריית אלכסנדריה נוסדה בשנת 288 לפני הספירה על ידי תלמי הראשון. בספריה שבמצרים של היום נמצאו כתבים של כל הכותבים, אנשי המדע והפילוסופים הדגולים של התקופה. בספריה עצמה גם חקרו ופעלו מלומדים מקומיים, שמדדו, חישבו וחקרו את מידות וצורת כדור הארץ.
אגדות רבות סופרו על הספריה שבאלכסנדריה. האגדה מספרת שכל אוניה שעגנה באלכסנדריה נדרשה למסור את כל הספרים שברשותה לספריה הגדולה ההיא. אחרים סיפרו שהמלך תלמי השלישי ביקש משלטונות יוון העתיקה להעתיק את כתביהם המקוריים של הכותבים הגדולים של התקופה והפקיד ערבון בעבורם. כשהגיעו הכתבים לאלכסנדריה הוא העדיף להשאיר את הערבון הגבוה ליוונים והשאיר את הכתבים החשובים בספריה שלו.
הספרייה הכילה 700 אלף ספרים, יצירות ומחקרים. בין כתליה אוחסנו אז נאומיו של סופוקלס, חיבורי אוקלידס, המחזות שכתב אייסכילוס ותרגום השבעים של המקרא.
בין המאות ה-4 ועד ה-7, כילו מספר שריפות גדולות את אוצר ספרי וכתבי הספריה. לפחות אחת מהן התרחשה בזמן הקרבות שניהל כאן יוליוס קיסר, במהלך הכיבוש הרומי. יש אומרים שהצתות אחרות נגרמו בידי נוצרים, שראו בכתבים שבספריה עבודת אלילים.
בשנת 2002 נחנכה בעיר המצרית של היום ספריית אלכסנדריה החדשה, ה"ביבליותקה אלכסנדריה". הספריה, שנועדה לשחזר את תפקידי הספרייה העתיקה, מהווה כיום מקום של לימוד והשכלה לצעירים המצריים של ימינו ולחוקרי התרבות המצרית בעבר.
הנה סיפורה של ספריית אלכסנדריה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/jvWncVbXfJ0
על הספריה האגדית שנשרפה וביקור בספריה החדשה של אלכסנדריה, שהחליפה אותה:
https://youtu.be/7AW8EWDW0vc
הספריה של אלכסנדריה ריכזה פפירוסים של הכתבים החשובים באימפריה ההלניסטית (עברית):
https://youtu.be/BS1btHFnbpU
בניין הספריה המודרני המוקף בתעלת מים כחולים:
http://youtu.be/HCbiUP2C0D8
סרט ארוך על ספריית אלכסנדריה העתיקה:
https://youtu.be/fPufdIOiQIk?long=yes
וסרט תיעודי על אלכסנדריה, עיר הידע של העת העתיקה:
https://youtu.be/NbHGFfHicDc?long=yes
מי המציא את הנייר?
בשנת 105 לספירה מתח פקיד סיני בעל ראש יצירתי עיסה של צמח קנבוס, ביחד עם שבבי עץ, והפך אותה לנייר הראשון בהיסטוריה. הוא לא ידע שהוא מחולל במעשהו שינוי היסטורי שמזמין את אחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בתולדות האנושות.
ואכן, בין שאר ההמצאות שנרשמו על שמם, הסינים גם המציאו את הנייר. בניגוד להמצאות חשובות אחרות של התרבות הסינית העתיקה, הממציא הסיני המקורי של הנייר ידוע דווקא. הוא היה פקיד סיני ששמו צאי לונג.
צאי לון שירת בחצר הקיסר הסיני כפקיד. לא פעם הוא נזקק לחומר זמין, כדי לרשום עליו את המידע הרב שעליו הופקד. הפפירוס ששימש אז לכתיבה היה יקר ולא הספיק לצרכים שכאלה. כך מצא עצמו לון מנסה שיטות שונות להכנת תחליף פפירוס זול וזמין. הוא ניסה בדרכים שונות ליצור את מה שיהיה הנייר.
צאי לון המשיך עד שהצליח וגילה את תהליך הייצור שיפתח פתח חשוב להתפתחות התרבות האנושית כולה. הקיסר הוקיר מאד את ההמצאה החשובה של הפקיד שלו, הפך אותו לאציל והעניק לו ממון רב. התהליך שפיתח צאי לון הוא פחות או יותר התהליך שבו משתמשים עד היום לייצור נייר.
הנה סיפור המצאת הנייר:
https://youtu.be/ULgiJtKi8M0
התפתחות הנייר שהייתה הכרחית לכתיבת ספרים ולמהפכת הדפוס (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
ומצגת וידאו על המצאת ותולדות הנייר:
https://youtu.be/c3ABo_dyiNI
מהי ההיסטוריה של הספר?
אמנם ספרים היו גם לפני מכונת הדפוס, אבל ההדפסה וההפצה שלהם הן שהפכו את הספר לכל כך משמעותי למין האנושי ולמהפכה המדעית והקדמה שהיא הביאה לעולם (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ועדיין, סיפורו של הספר הוא סיפור מרתק ובן אלפי שנים, של תקשורת אנושית ויצירתיות רבה. ראשיתו של הרישום האנושי היא כבר בציורי מערות פרהיסטוריים, בהם תיעדו בני האדם, באמצעות ציורים על קירות המערה, את החוויות, הסיפורים והמיתוסים שלהם.
בתרבויות המזרח הקדום, המצרים פיתחו את הפפירוס (Papyrus), חומר כתיבה מתוחכם העשוי מצמח הגומא שגדל על גדות הנילוס. על הפפירוס הם תיעדו פעולות חשבוניות ורשמו חוקים ורעיונות ובין השאר הם כתבו טקסטים ארוכים והעבירו ידע בין דורות, בצורה מתקדמת יותר.
במסופוטמיה, בממלכות בבל ואשור, השתמשו בכתב יתדות על לוחות חרס ורשמו טקסטים מנהליים, דתיים וספרותיים, שתיעדו את החיים באותה תקופה.
יוון ורומא העתיקות פיתחו את השימוש במגילות עור ונייר פרגמנט, שאפשרו רישום מתקדם יותר ועמידות גבוהה של הטקסטים. הנזירים באירופה של ימי הביניים המשיכו מסורת זו, והיו אחראים על העתקת כתבי יד ושימור ידע בעבודת יד מדויקת ומסורה.
סין העתיקה חוללה מהפכה טכנולוגית עם פיתוח הנייר. זה התחיל בנייר משי עדין ובהמשך הם החלו לייצר נייר מחומרים שהופקו מעץ. טכנולוגיה זו אפשרה העתקה, ייצור ושימור משופרים של טקסטים, כשכל אלה נעשים בקלות ובמהירות רבה מבעבר. הסינים גם פיתחו שיטות הדפסה מתקדמות והקדימו בכך את אירופה.
במאה ה-15, היה זה יוהנס גוטנברג (Johannes Gutenberg) הגרמני, שהמציא את מכונת הדפוס וחולל מהפכה אמיתית בתקשורת האנושית. באמצעות בתי הדפוס ניתן היה להפיץ ספרים בהיקפים חסרי תקדים, מה שהביא למהפכה תרבותית וחינוכית ואפשר את המהפכה המדעית שתאפשר לאירופה ובהמשך לאמריקה לפרוץ קדימה (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ספר הנייר, שעם המצאת הדפוס הלך והתפשט בעולם, הותאם במהלך הקריאה לשתי הידיים שלנו. אחת אוחזת, בעוד השנייה מדפדפת.
במאה ה-19 הפכה תעשיית הספרים למודרנית. היו אלה הופעת הכריכות הקשות ושיטות ההדפסה המשוכללות, שאפשרו והזניקו את ההפצה הגלובלית של הספר. עבור שכבות רחבות באוכלוסייה, הפכו הספרים נגישים יותר מתמיד וחדלו מלהיות נחלתה הבלעדית של האליטה.
כך הופך הספר, ביחד עם המהפכה התעשייתית, הקמת בתי ספר ולידתו של מעמד בינוני ומבוסס יותר, ההשכלה הופכת למנוע של שינוי חברתי עצום.
יותר ממחצית המילניום מעביר ספר הנייר ידע וחוויה לכל פינה בעולם, באמצעות אינספור מילים ומשפטים. אמנויות הספרות והשירה, לצד ההיסטוריה והפילוסופיה, הרומנים וספרי העיון - כל אלה הביאו את הקידמה וההשכלה, גם אל היבשות והפינות הנידחות ביותר בעולם.
אך בשלהי המאה ה-20 חווה עולם הספרים את המהפכה הדיגיטלית. הופעת המחשבים ובהמשך גם האינטרנט אפשרו הפצה של ספרים אלקטרוניים אל קוראי ספרים דיגיטליים, כמו קינדל וקוראי ספרים דיגיטליים אחרים, מבוססי דיו אלקטרונית או מסכי טאבלט מוארים.
הביטים עוברים מהר יותר מכל אות מודפסת. כף היד האנושית זוכה בקינדל ובדומיו לאחיזה ודפדוף פשוטים יותר וביד אחת והחסכון בהדפסה מוזיל את מחיר הידע והחוויה, שעוברים עכשיו לקוראים בלחיצת כפתור, באמצעות אמזון והספרים האלקטרוניים.
לצד שינוי מהותי באופן הקריאה והפצת המידע, מאפשרים כל אלו, יותר מתמיד, הפצה מיידית של ידע ברחבי העולם. הספר בימינו, גם אם אינו מודפס יותר, נגיש היום כמעט לכל אדם בעולם וחוסך בכריתת עצים, ייצור של דיו ושינוע יקר של ספרים לחנויות, שפוגע כמובן באיכות הסביבה.
הנה תולדות הספר (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
תיאור באנגלית של ההיסטוריה של הספרים והקשר שלהם לדפוס:
https://youtu.be/xmYqR71Qw8U
הספר הקלאסי, מהנייר, הוא בעצם מתקן משוכלל, אלחוטי ולא דורש טעינה:
https://youtu.be/YhcPX1wVp38
ובחיוך, מחלקת התמיכה בימי הביניים בה מסבירים למשתמש על התפעול של הגאדג'ט המשוכלל והחדשני שנקרא... ספר!
http://youtu.be/pQHX-SjgQvQ
נייר פפירוס היה הנייר הראשון בעולם. ככל הידוע לנו הוא נוצר לראשונה במצרים העתיקה, מצמח גומא הפפירוס, שגדל על שפת הנילוס.
להכנת נייר פפירוס, חתכו רצועות מליבת גזע הפפירוס והישרו את רצועות הגומא למספר ימים, להסרת רוב הסוכרים שבקנה הסוף. לאחר ההשרייה, שילבו את רצועות הגומא הרטובות בשתי שכבות מנוגדות בכיוונן, לחצו אותן כך למשך שבוע ימים, עד שהסוכרים שבהן הדביקו אותן זו לזו ואז הן יובשו. כך הפכו רצועות הצמח למשטח נייר שניתן לכתוב עליו.
על הפפירוס רשמו הסופרים והלבלרים המצרים את דבריהם בכתב החרטומים. המרכיבים של כתב זה הם אותם הירוגליפים מפורסמים, שנראו כמו אלפי ציורים. אבל הייתה לציורים הללו משמעות רבה, גם של אותיות ורעיונות מורכבים יותר.
לא רק במצרים העתיקה שימש הפפירוס להכנה של נייר. השימוש בנייר הפפירוס להכנת נייר נפוץ ממצרים הקדומה לכל רחבי המזרח התיכון ומאוחר יותר עבר גם ליבשת אירופה. החוקרים מעריכים שנייר הפפירוס שימש בעולם העתיק ליצירת דפים, מגילות וספרים מדפים מכורכים של נייר פפירוס עד המאה ה-8 לספירה.
הנה סיפורו של "ספר המתים" המצרי הקדום שנכתב על נייר פפירוס:
http://youtu.be/G6snYcSu024
כך מכינים נייר פפירוס:
https://youtu.be/yfMSqUmxmoM
סרט הדרכה של ממש להכנת פפירוס מצרי:
http://youtu.be/pkKutHDPlyo?t=58s
כך משמרים נייר פפירוס עתיק ומתפורר:
http://youtu.be/q0zlBUbcWWQ
וסרט תיעודי קצר על הפפירוס:
https://youtu.be/v7cdmChqLdc?long=yes
הדרך לנוע מרחקים במצרים העתיקה הייתה בשייט על נהר הנילוס. הסירות הפשוטות ביותר של המצרים נבנו מצמחי גומא הפפירוס, צמח שגדל לאורך גדת הנהר.
השייטים של התקופה נהגו להשיט את הסירות בעזרת מוטות ארוכים. רק מאוחר יותר החלו להשתמש במשוטים.
ציור קיר מפורסם משנת 1430 לפני הספירה במצרים העתיקה, מראה אציל מצרי על סירת גומא, כשהוא צד דגים בעזרת צלצל.
הנה הפפירוס ושימושיו הרבים, כולל הסירות של מצרים העתיקה:
http://youtu.be/QBbw4-R07Bo
אתיופים בימינו, באגם טאנה שהוא מקור הנילוס הכחול, שטים על סירות פפירוס:
https://youtu.be/UdF5MsMZIMI?t=11s
וסרטון גרמני שמראה איך בנו סירת פפירוס בסגנון מצרי בשביל המסע של תור הירדאל:
http://youtu.be/JID--UJ7oMw
"ביבליותקה אלכסנדרינה" (Bibliotheca Alexandrina), הספרייה החדשה של אלכסנדריה, נבנתה בסוף שנות ה-90 ונחנכה בשנת 2002. מבחינה אדריכלית, מדובר במבנה מרהיב ומודרניסטי המתחבר לימים עברו.
כי ספריית אלכסנדריה החדשה ממשיכה את הספריה העתיקה והמפורסמת שנבנתה בעיר אלכסנדריה בתקופה ההלניסטית ופרחה גם בימי הרומאים.
הספרייה ההיא, שנחנכה במאה ה-4 לפני הספירה, הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. גם היום היא נחשבת לספריה החשובה והמקיפה ביותר בעולם העתיק. קראו עליה בתגית "ספריית אלכסנדריה".
הספריה החדשה תוכננה ונבנתה ביוזמה של ממשלת מצרים, אך בסטנדרטים ובעיצוב מודרניים לחלוטין. מדובר בפנינה אדריכלית, המצוידת בכל טוב, מתמזגת נהדר בסביבה ומצטיינת באדריכלות שלה. היא נבנתה ממש ליד מקומו המשוער של מבנה הספריה העתיקה של אלכסנדריה ובסמוך לחורבותיו של מאגר הידע המרכזי של העולם העתיק ומקומם של הספרנים הראשונים בהיסטוריה.
ספריית אלכסנדריה החדשה היא מוקד משיכה אל העיר העתיקה והמיוחדת הזו ולצד זה גם סוג של גן עדן למדענים, היסטוריונים, חוקרי התרבויות היוונית, המצרית והכללית של העולם העתיק.
הנה הספריה החדשה של אלכסנדריה מבחוץ:
https://youtu.be/nKrNX9EVUso
מה שיש בה (ללא מילים):
https://youtu.be/nbVShDVXtAM
על ספריית אלכסנדריה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/jvWncVbXfJ0
וסרט תיעודי על הספריה החדשה באלכסנדריה:
https://youtu.be/0d8ow1cLBOQ?long=yes
אלכסנדריה של העולם העתיק הייתה "עיר הידע והחוכמה" של התקופה. מרכז הידע של בירת הידע העולמית של אותם זמנים הייתה הספריה העתיקה של אלכסנדריה, ה"ביבלוטקה אלכסנדרינה" היה שמה.
זו הייתה הספריה הגדולה בעולם העתיק והחשובה ביותר בתקופה ההלניסטית. היה בה כמעט כל כתב יד שהיה קיים בזמנה, 700 אלף מגילות קלף בערך. במשך מאות שנים היא היתה מאגר הידע הכי גדול וחשוב בעולם העתיק.
ספריית אלכסנדריה נוסדה בשנת 288 לפני הספירה על ידי תלמי הראשון. בספריה שבמצרים של היום נמצאו כתבים של כל הכותבים, אנשי המדע והפילוסופים הדגולים של התקופה. בספריה עצמה גם חקרו ופעלו מלומדים מקומיים, שמדדו, חישבו וחקרו את מידות וצורת כדור הארץ.
אגדות רבות סופרו על הספריה שבאלכסנדריה. האגדה מספרת שכל אוניה שעגנה באלכסנדריה נדרשה למסור את כל הספרים שברשותה לספריה הגדולה ההיא. אחרים סיפרו שהמלך תלמי השלישי ביקש משלטונות יוון העתיקה להעתיק את כתביהם המקוריים של הכותבים הגדולים של התקופה והפקיד ערבון בעבורם. כשהגיעו הכתבים לאלכסנדריה הוא העדיף להשאיר את הערבון הגבוה ליוונים והשאיר את הכתבים החשובים בספריה שלו.
הספרייה הכילה 700 אלף ספרים, יצירות ומחקרים. בין כתליה אוחסנו אז נאומיו של סופוקלס, חיבורי אוקלידס, המחזות שכתב אייסכילוס ותרגום השבעים של המקרא.
בין המאות ה-4 ועד ה-7, כילו מספר שריפות גדולות את אוצר ספרי וכתבי הספריה. לפחות אחת מהן התרחשה בזמן הקרבות שניהל כאן יוליוס קיסר, במהלך הכיבוש הרומי. יש אומרים שהצתות אחרות נגרמו בידי נוצרים, שראו בכתבים שבספריה עבודת אלילים.
בשנת 2002 נחנכה בעיר המצרית של היום ספריית אלכסנדריה החדשה, ה"ביבליותקה אלכסנדריה". הספריה, שנועדה לשחזר את תפקידי הספרייה העתיקה, מהווה כיום מקום של לימוד והשכלה לצעירים המצריים של ימינו ולחוקרי התרבות המצרית בעבר.
הנה סיפורה של ספריית אלכסנדריה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/jvWncVbXfJ0
על הספריה האגדית שנשרפה וביקור בספריה החדשה של אלכסנדריה, שהחליפה אותה:
https://youtu.be/7AW8EWDW0vc
הספריה של אלכסנדריה ריכזה פפירוסים של הכתבים החשובים באימפריה ההלניסטית (עברית):
https://youtu.be/BS1btHFnbpU
בניין הספריה המודרני המוקף בתעלת מים כחולים:
http://youtu.be/HCbiUP2C0D8
סרט ארוך על ספריית אלכסנדריה העתיקה:
https://youtu.be/fPufdIOiQIk?long=yes
וסרט תיעודי על אלכסנדריה, עיר הידע של העת העתיקה:
https://youtu.be/NbHGFfHicDc?long=yes
פפירוס
בשנת 105 לספירה מתח פקיד סיני בעל ראש יצירתי עיסה של צמח קנבוס, ביחד עם שבבי עץ, והפך אותה לנייר הראשון בהיסטוריה. הוא לא ידע שהוא מחולל במעשהו שינוי היסטורי שמזמין את אחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בתולדות האנושות.
ואכן, בין שאר ההמצאות שנרשמו על שמם, הסינים גם המציאו את הנייר. בניגוד להמצאות חשובות אחרות של התרבות הסינית העתיקה, הממציא הסיני המקורי של הנייר ידוע דווקא. הוא היה פקיד סיני ששמו צאי לונג.
צאי לון שירת בחצר הקיסר הסיני כפקיד. לא פעם הוא נזקק לחומר זמין, כדי לרשום עליו את המידע הרב שעליו הופקד. הפפירוס ששימש אז לכתיבה היה יקר ולא הספיק לצרכים שכאלה. כך מצא עצמו לון מנסה שיטות שונות להכנת תחליף פפירוס זול וזמין. הוא ניסה בדרכים שונות ליצור את מה שיהיה הנייר.
צאי לון המשיך עד שהצליח וגילה את תהליך הייצור שיפתח פתח חשוב להתפתחות התרבות האנושית כולה. הקיסר הוקיר מאד את ההמצאה החשובה של הפקיד שלו, הפך אותו לאציל והעניק לו ממון רב. התהליך שפיתח צאי לון הוא פחות או יותר התהליך שבו משתמשים עד היום לייצור נייר.
הנה סיפור המצאת הנייר:
https://youtu.be/ULgiJtKi8M0
התפתחות הנייר שהייתה הכרחית לכתיבת ספרים ולמהפכת הדפוס (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
ומצגת וידאו על המצאת ותולדות הנייר:
https://youtu.be/c3ABo_dyiNI
אמנם ספרים היו גם לפני מכונת הדפוס, אבל ההדפסה וההפצה שלהם הן שהפכו את הספר לכל כך משמעותי למין האנושי ולמהפכה המדעית והקדמה שהיא הביאה לעולם (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ועדיין, סיפורו של הספר הוא סיפור מרתק ובן אלפי שנים, של תקשורת אנושית ויצירתיות רבה. ראשיתו של הרישום האנושי היא כבר בציורי מערות פרהיסטוריים, בהם תיעדו בני האדם, באמצעות ציורים על קירות המערה, את החוויות, הסיפורים והמיתוסים שלהם.
בתרבויות המזרח הקדום, המצרים פיתחו את הפפירוס (Papyrus), חומר כתיבה מתוחכם העשוי מצמח הגומא שגדל על גדות הנילוס. על הפפירוס הם תיעדו פעולות חשבוניות ורשמו חוקים ורעיונות ובין השאר הם כתבו טקסטים ארוכים והעבירו ידע בין דורות, בצורה מתקדמת יותר.
במסופוטמיה, בממלכות בבל ואשור, השתמשו בכתב יתדות על לוחות חרס ורשמו טקסטים מנהליים, דתיים וספרותיים, שתיעדו את החיים באותה תקופה.
יוון ורומא העתיקות פיתחו את השימוש במגילות עור ונייר פרגמנט, שאפשרו רישום מתקדם יותר ועמידות גבוהה של הטקסטים. הנזירים באירופה של ימי הביניים המשיכו מסורת זו, והיו אחראים על העתקת כתבי יד ושימור ידע בעבודת יד מדויקת ומסורה.
סין העתיקה חוללה מהפכה טכנולוגית עם פיתוח הנייר. זה התחיל בנייר משי עדין ובהמשך הם החלו לייצר נייר מחומרים שהופקו מעץ. טכנולוגיה זו אפשרה העתקה, ייצור ושימור משופרים של טקסטים, כשכל אלה נעשים בקלות ובמהירות רבה מבעבר. הסינים גם פיתחו שיטות הדפסה מתקדמות והקדימו בכך את אירופה.
במאה ה-15, היה זה יוהנס גוטנברג (Johannes Gutenberg) הגרמני, שהמציא את מכונת הדפוס וחולל מהפכה אמיתית בתקשורת האנושית. באמצעות בתי הדפוס ניתן היה להפיץ ספרים בהיקפים חסרי תקדים, מה שהביא למהפכה תרבותית וחינוכית ואפשר את המהפכה המדעית שתאפשר לאירופה ובהמשך לאמריקה לפרוץ קדימה (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ספר הנייר, שעם המצאת הדפוס הלך והתפשט בעולם, הותאם במהלך הקריאה לשתי הידיים שלנו. אחת אוחזת, בעוד השנייה מדפדפת.
במאה ה-19 הפכה תעשיית הספרים למודרנית. היו אלה הופעת הכריכות הקשות ושיטות ההדפסה המשוכללות, שאפשרו והזניקו את ההפצה הגלובלית של הספר. עבור שכבות רחבות באוכלוסייה, הפכו הספרים נגישים יותר מתמיד וחדלו מלהיות נחלתה הבלעדית של האליטה.
כך הופך הספר, ביחד עם המהפכה התעשייתית, הקמת בתי ספר ולידתו של מעמד בינוני ומבוסס יותר, ההשכלה הופכת למנוע של שינוי חברתי עצום.
יותר ממחצית המילניום מעביר ספר הנייר ידע וחוויה לכל פינה בעולם, באמצעות אינספור מילים ומשפטים. אמנויות הספרות והשירה, לצד ההיסטוריה והפילוסופיה, הרומנים וספרי העיון - כל אלה הביאו את הקידמה וההשכלה, גם אל היבשות והפינות הנידחות ביותר בעולם.
אך בשלהי המאה ה-20 חווה עולם הספרים את המהפכה הדיגיטלית. הופעת המחשבים ובהמשך גם האינטרנט אפשרו הפצה של ספרים אלקטרוניים אל קוראי ספרים דיגיטליים, כמו קינדל וקוראי ספרים דיגיטליים אחרים, מבוססי דיו אלקטרונית או מסכי טאבלט מוארים.
הביטים עוברים מהר יותר מכל אות מודפסת. כף היד האנושית זוכה בקינדל ובדומיו לאחיזה ודפדוף פשוטים יותר וביד אחת והחסכון בהדפסה מוזיל את מחיר הידע והחוויה, שעוברים עכשיו לקוראים בלחיצת כפתור, באמצעות אמזון והספרים האלקטרוניים.
לצד שינוי מהותי באופן הקריאה והפצת המידע, מאפשרים כל אלו, יותר מתמיד, הפצה מיידית של ידע ברחבי העולם. הספר בימינו, גם אם אינו מודפס יותר, נגיש היום כמעט לכל אדם בעולם וחוסך בכריתת עצים, ייצור של דיו ושינוע יקר של ספרים לחנויות, שפוגע כמובן באיכות הסביבה.
הנה תולדות הספר (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
תיאור באנגלית של ההיסטוריה של הספרים והקשר שלהם לדפוס:
https://youtu.be/xmYqR71Qw8U
הספר הקלאסי, מהנייר, הוא בעצם מתקן משוכלל, אלחוטי ולא דורש טעינה:
https://youtu.be/YhcPX1wVp38
ובחיוך, מחלקת התמיכה בימי הביניים בה מסבירים למשתמש על התפעול של הגאדג'ט המשוכלל והחדשני שנקרא... ספר!
http://youtu.be/pQHX-SjgQvQ
